דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 2 מדרגים

פרק 9: השכלה גבוהה בכפרי הדרוזים בגולן

אם ובת
אם ובת
שריף עבאס
פאיז חמוד ספדי, מייק לבנה


נוצר ב-8/19/2009

ההשכלה הבסיסית

עד 1967 היה בכל אחד מן הכפרים הדרוזים בגולן בית-ספר יסודי בן 6 כתות (א'-ו'). חטיבת-ביניים ובית-ספר תיכון היו רק בקונייטרה. באוגוסט 1964 הועלתה קונייטרה לדרגת מחוז, ואז הוקמה חטיבת-ביניים גם במסעדה, אולם מי שרצה להמשיך בחטיבה העליונה (או שהוריו רצו שימשיך) – היה עליו לנסוע לקונייטרה.

עם המעבר של הכפרים הדרוזיים בצפון הגולן לשלטון ישראל ב-1967 המשיך הממשל הצבאי לקיים את בתי הספר בכפרים, ובמשך השנים האריך את הלימודים בהם עד כתה ח'. במג'דל-שמס הוקם בית-ספר תיכון, שהושלם עד לכתה י"ב והכין תלמידים לבגרות לפי תכנית הלימודים של המגזר הדרוזי בישראל. לימים עבר בית-הספר התיכון למַסעדה, הן מפני שהיה שם בנין מתאים יותר, והן מפני שמַסעדה שוכנת במרכז בין כל הכפרים. המורים עברו במשך הזמן סדרת-השתלמויות בישראל – בסמינרים למורים, באוניברסיטאות (בעיקר בחיפה) ובהשתלמויות אזוריות וארציות של משרד החינוך.

ב-1980הוקמה חטיבת-בינים במג'דל-שמס, וב-1985 הוקמה חטיבת-ביניים גם בבוקעתה, וכן במַסעדה ליד בית-הספר התיכון. לימודי החטיבה העליונה נמשכו במַסעדה בלבד, ומדי בוקר יצאה שיירה של כתריסר אוטובוסים עם 400 תלמידים ממג'דל-שמס ומהכפרים האחרים למסעדה. רק ב-1991 הוקמה חטיבה עליונה גם במג'דל-שמס. עתה יש באזור שני בתי-ספר של החטיבה העליונה, 3 בתי-ספר של חטיבת הביניים, 5 בתי-ספר יסודיים - שנים במג'דל-שמס, ואחד בכל אחד מהכפרים בוקעתה, מַסעדה ועין-קיניה.

המשך לימודים

עד 1967 יצאו רק מעטים מאד ללמוד אחרי תיכון. כתריסר צעירים ממג'דל-שמס למדו במשך השנים באוניברסיטת דמשק מקצועות שונים. חלק מהם לא סיימו את לימודיהם, וחלק לא חזרו לכפרם (לבוגר משפטים, למשל, לא היה מה לעשות בכפר). אני עצמי (פאיז חמוד ספדי) השלמתי תואר ראשון באוניברסיטת דמשק בגיאוגרפיה ובהיסטוריה והוסמכתי להוראה. בהתאם למדיניות המקובלת אז נשלחתי בתום לימודי ל"שנת-שרוּת" בישוב-סְפר, בכפר ליד גבול תורכיה. רק לאחר שנים אחדות שבתי לכפרי מג'דל-שמס, והמשכתי לכהן גם כאן כמורה.

בשנים הראשונות של השלטון הישראלי לא יצאו כלל בני הכפרים בגולן ללימודים גבוהים. אחר-כך יצאו בוגרים מהתיכון במַסעדה בעיקר לסמינרים למורים ולטכניון. בשנים 1976-1975 יצאו כ-60 תלמידים מהאזור ללמוד בטכניון (מהם חלק גדול רק בבית-הספר להנדסאים), ועוד כמספר הזה באוניברסיטת חיפה. רבים למדו במכללת תל-חי. הם נתקלו בבעיות רבות אם בגלל קשיי-שפה, אם בגלל קשיים כלכליים ואם בגלל בסיס לא מספיק טוב מבית-הספר התיכון. יש לזכור כי באוניברסיטאות בארץ התחרות קשה, הדרישות גבוהות ודרושה ידיעה רהוטה בעברית. הלימודים יקרים (בדמשק הלימודים הם חינם), והאוירה זרה לתושבי הגולן. לכן רבים מהיוצאים ללימודים, בעיקר בשנים הראשונות, לא סיימו אותם. עד 1976 סיימו בטכניון ששה בתואר מהנדס, אחד בתואר ארכיטקט, ושלושה סיימו שם את לימודי הרפואה.

ב-1976 נפתח פתח, בעקבות הסכמה בין ישראל לסוריה בתיווך הצלב האדום הבינלאומי, ללימודים של בני הגולן באוניברסיטת דמשק. נִתנה להם מכסה של 20-15 סטודנטים לשנה, ובסך הכל למדו בדמשק 78 סטודנטים מהגולן בשנים 1976 עד 1982, ורובם אף סיימו את לימודיהם. 14 מהם נשארו בסוריה, ו58- חזרו לכפריהם, ביניהם שבעה רופאי-שיניים, חמישה רופאים כלליים, שני מהנדסים, והיתר בוגרי מקצועות במדעי הרוח והחברה. היציאה ללימודים בסוריה נפסקה ב1982-, עם פרוץ "סכסוך האזרחות" בין הדרוזים בגולן לבין מדינת ישראל.

בשנים 1985-1982 יכלו תושבי הגולן ללמוד רק בישראל, וכאמור עומדים בפניהם כאן קשיים רבים, אולם מצד שני כמעט כל מי שסיים את לימודיו בארץ מוצא עבודה במקצועו. מוזר לציין כי דווקא אלה שסיימו תואר שלישי בישראל, אחד בטכניון ואחד באוניברסיטה העברית, מתקשים להשיג משרה ראויה למעמדם, אולם בעיה זאת (היותם overqualified) אינה מיוחדת לדרוזים, והיא מוכרת גם אצל הציבור היהודי בארץ באזורים רחוקים מהמרכז. שהרי בעיה מרכזית בתעסוקתם של האקדמאים הדרוזים מצפון הגולן היא דבקותם בכפריהם: רובם הגדול מעדיף להשאר בכפר ולא לנדוד לערים הגדולות, שרק בהן מצויה בשפע פרנסה לאקדמאים.

ב-1985 נפתח מסלול חדש ומפתיע: ברית-המועצות, כשנחשבה עדיין למעצמה בכל המובנים, נהגה להאציל מטובה ולנסות להעמיק את חינוכה בקרב עִלית צעירה בארצות מתפתחות, וכן לתמוך במפלגות קומוניסטיות. במסגרת זו נִתנו מכסות נדיבות לסוריה ולמפלגה הקומוניסטית הסורית. הסורים, מתוך הפגנה של התייחסות לגולן כאל חלק מסוריה, העבירו מתוך הקצבתם 30 מקומות לשנה לסטודנטים מהגולן ללימודים בברית המועצות, והמפלגה הקומוניסטית הסורית הוסיפה על כך עוד 10 מקומות לשנה. כך יצאו במשך השנים 275 סטודנטים מהגולן ללמוד ברוסיה, באוקראינה, ובמדינות אחרות של ברית המועצות.
חלק גדול מהם התחיל ולא סיים את לימודיו מסבות שונות. במשך שנתיים הקציבה גם צ'כוסלובקיה 5 מקומות לשנה לגולן. 17 נשארו ברוסיה, התחתנו ולא חזרו לגולן. מבין אלה שחזרו יש אחדים שהביאו אתם נשים, המנסות להתאקלם בגולן. יש בהם למשל כ15- וטרינרים, שעשו את ההתמחות שלהם בישראל וחלק מהם מצא עבודה. אולם רוב הסטודנטים למדו בברית-המועצות מקצועות שאינם מתאימים לישראל, והם מתקשים להשיג עבודה, או אף הסמכה ישראלית במקצוע שלמדו במזרח אירופה (במיוחד רופאים ורופאי-שיניים). לאחרונה נסגר כמובן המסלול של יציאה ללימודים בארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר, אולם מי שהתחיל ללמוד ברוסיה בזמנו – מקבל אפשרות לסיים את לימודיו שם חנם גם כיום. מי שמתחיל היום ללמוד ברוסיה חייב לשלם עבור לימודיו.

ב-1989 חודש, ביוזמתו האישית של שמעון פרס, ההסכם המשולש בין ישראל, סוריה והאו"ם, המאפשר לדרוזים בגולן ללמוד בדמשק. תחילה יצאו ללמוד בדמשק רק מעטים, אחר-כך מדי שנה יותר: 14 בשנת 1989, 15 בשנת 1990, ובשנת 1991 לא יצא ללימודים אף סטודנט נוסף. בשנת 1992 יצאו 28 נוספים, ב-93' - עוד 70, ב-94' - 231 נוספים(!),ב-95' – עוד 103, ומאז מאות כל שנה. כ-450 סטודנטים מארבעת כפרי הדרוזים שבצפון הגולן לומדים עתה בדמשק. מאות מביניהם כבר סיימו את לימודיהם. 75 מהמסיימים ונשארו בסוריה ולא חזרו לגולן; כ60- הפסיקו את לימודיהם ולא סיימו מסיבות שונות; ולרבים מהמסיימים שחזרו לכפריהם אין מה לעשות בישראל עם מה שלמדו שם. אלה מהם שלמדו רפואה, רפואת שיניים, הנדסה – עובדים ברובם במקצועם, אף כי התושבים מעדיפים באופן בולט להזדקק לשרותיהם של רופאים שלמדו בישראל. אולם מבין אלה שלמדו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אמנות, ביולוגיה, ספרות, היסטוריה – יש רבים שלא מצאו עבודה במקצועם, ורובם מתפרנסים בכבוד כפועלי בניין או כמגדלי-תפוחים.

יש לציין כי בין הסטודנטים בסמינרים למורים, במכללת תל-חי, בטכניון ובאוניברסיטת חיפה – יש בנות רבות, ואילו בין היוצאים ללמוד בסוריה וברוסיה לא נכללו בתחילה בנות. בשנים האחרונות גדל מספר הבנות בין הלומדים בסוריה עד כדי 50%, וגם ברוסיה לומדות כ-15 בנות. כיום לומדים בארץ כ-140 סטודנטים: רובם במכללת תל-חי, אחרים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה, וכן בסמינרים למורים – בעיקר במכללת גורדון ובסמינר הערבי בחיפה, אחדים גם בסמינר אהלו, מאז שעבר לקצרין. מעטים בלבד לומדים באוניברסיטאות אחרות בארץ.

הרשו לי לספר את הסיפור האישי שלי: בני הבכור הוא וטרינר, שסיים את לימודיו בקייב שבאוקראינה ואת הסטאז' שלו עשה בארץ, בקצרין. משהוסמך פתח קליניקה לחיות-מחמד בקרית-שמונה, אך לא מצא בה את פרנסתו, ועתה הוא מנסה את מזלו בארצות-הברית; בני השני סיים לימודי משחק וקולנוע בתל-אביב, אחרי שנה של לימודים במעין-מכינה במצפה-רמון, ועתה הוא משתלם בארה"ב; ובתי סיימה לימודי רפואה בדמשק.

תעסוקת הבוגרים

כ-1500 איש מתוך 19,000 הדרוזים שבגולן זכו להשכלה על-תיכונית, והאזור, הכפרי באופיו, אינו יכול לשאת על גבו פרנסה לאחוז כזה של אקדמאים. תחילה למדו הרוב מקצועות כגון רפואה, רפואת-שיניים, הנדסה, וכן הנדסאות. נוצר עודף של מומחים במקצועות אלה בכפרי הגולן. עתה לומדים הרבה חקלאות, ומקצועות רפואיים כגון סעוד וטכנאות-רנטגן. רבים לומדים עתה גם פסיכולוגיה (והביקוש לבוגרי פסיכולוגיה מתחיל לעלות בכפרים), כלכלה, וגם שפות. בין הבוגרים יש רבים שהתחילו ולא סיימו את לימודיהם הגבוהים, וגם בין אלה שסיימו – רבים אינם מוצאים בישראל עבודה במקצועם, במיוחד אלה שלמדו בגוש הקומוניסטי. יש אמנם קבוצה גדולה למדי של אקדמאים מהגולן המשמשים מרצים במכללת תל-חי, ואחרים עובדים במכוני-מחקר כגון מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון) בקרית-שמונה. מהנדסים אחדים הפכו לקבלני-בניין. יש כמובן מורים בתיכון, רופאים, רופאי-שיניים ומהנדסים. מעט מאד עורכי-דין. לכאורה נראה כי עם אבטלה כזאת בין האקדמאים ילכו רבים וטובים להוראה, דבר שעשוי היה להעלות את רמתו של בית-הספר בכפר. אבל למעשה אין זה קורה הרבה. אמנם חל שיפור ניכר ברמתה של מערכת החינוך בגולן מבחינת השכלת המורים, השיטה של משרד החינוך, ואף מבחינת התקציבים שנותן משרד החינוך, אך כמה בתי-ספר בגולן עודם חלשים מבחינת ההנהלה, והם עדיין אינם בין הטובים בישראל, כפי שיכול וצריך היה להתרחש, וכך יוצאים גם המחזורים הבאים לאוניברסיטאות בישראל כשהם בפיגור ניכר לעומת חבריהם שם.


מילות מפתח

דרוזים | גולן | השכלה | השכלה-גבוהה

הערות שוליים

    הפרק הבא

    צפה בתגובות  תגובות על השכלה גבוהה בכפרי הדרוזים בגולן (1)

    קרן

    1.איפה אפשר למצוא את הביבליוגרפיה למאמר? 2. הנתונים של יציאת סטודנטים לסוריה לא תואמים את הנתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שם ניכרת ירידה משמעותית במספר הלומדים בסוריה כאשר בשנת 2009 עמד מספרם על 275.
    יום שלישי א' בסיון תשע"ב 22 במאי 2012

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.