דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 7 מדרגים

מוסיקת נשמה יהודית ניאו-חסידית בחברה הדתית-לאומית

פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
האלבום
האלבום "נשמה לך", הרב קרליבך
גל פז
עדי רן
עדי רן
יאיר פלד
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
הזמר אודי דוידי
הזמר אודי דוידי
יאיר פלד
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
להקת פרה אדומה
להקת פרה אדומה
יאיר פלד
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
דיסק עם מיטב השירים של הרב קרליבך
דיסק עם מיטב השירים של הרב קרליבך
גל פז
אילן דמרי, להקת המדרגות
אילן דמרי, להקת המדרגות
יאיר פלד
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
אודי דוידי
אודי דוידי
יאיר פלד
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
פסטיבל
פסטיבל "אחרית הימים"
יאיר פלד
יער בת-עין, גוש עציון
יאיר פלד, עוז אלמוג

נוצר ב-2/3/2009

רקע

מוסיקה יהודית עכשווית, שצליליה הראשונים התנגנו בפסטיבלי מוסיקה מזדמנים במגזר הדתי-לאומי, החלה לצבור תאוצה מאמצע העשור הקודם, והפכה תופעה תרבותית חוצה מגזרים וטעמים. קודם לתור הזהב של המוסיקה הזאת, צעירי המגזר הדתי-לאומי (בעיקר חובשי הכיפות הסרוגות) ניזונו מתפריט מגוון של מוסיקה ישראלית נטו ומוסיקה חסידית קלאסית (אברהם פריד, מרדכי בן-דוד, פרחי מיאמי ועוד).

להיטיו של שלמה ארצי הצעיר התנגנו בישיבות ההסדר ובאולפנות לבנות; שירי להקות דוגמת כוורת, משינה ואחרות בקעו מחדריהם של צעירי המגזר. מבחינה זו, הם לא היו שונים במאומה מאחיהם החילונים. הם הלכו להופעות, רכשו כל תקליט או קלטת (קָאסֶטָה בלשון העם, אמצעי השמע הפופולארי לפני עידן הדיסקים) של כוכב-הזמר האהוב עליהם ולא היו חפים מגילויי הערצה אופייניים לבני עשרה.

במהלך השנים התחזקה בחברה הדתית-לאומית ההכרה, שהגיע הזמן להעמיד חלופה תרבותית משלה, כמענה ראוי לתעשיית הלהיטים החילונית. רוח גבית למגמה זו נתנו לחני-הנשמה החסידיים והמקפיצים של הרב שלמה קרליבך ("הרבי המרקד"), שכבשו בסערה את בתי-הכנסת, הישיבות ושולחן השבת, וכן חזרתם בתשובה של אמנים שלא נטשו את המוסיקה, אלא 'גיירו' אותה.

העיתונאי הדתי ג'קי לוי סבור, כי הרב קרליבך הוא בעצם האב המייסד של המוסיקה היהודית העכשווית. לדבריו, כשמחברים את זה להופעה החיצונית, לתספורות, מקבלים גירסה יהודית של הסיקסטיז (גל 'ילדי הפרחים' של שנות ה-60' באמריקה), יהדות המתבססת יותר על חוויה רוחנית ופחות על הלכה, למדנות ופוליטיקה. האגף האלטרנטיבי במוסיקה היהודית, לקח את מורשת קרליבך הרחק אל גבעות יהודה ושומרון, שם היא עולה כפורחת לצד הגותו של ר' נחמן מברסלב.

אצל מתנחלי המאחזים והחבקו"קים (ראשי תיבות: חב"ד ברסלב-קוק) בהתנחלויות הוותיקות, מורשת קרליבך ושנות ה-60' תואמת את רוח המרדנות המנשבת בעורפם של צעירי המגזר ונערי הגבעות. להוציא אהבה חופשית ופציפיזם, יש לא מעט קווי דימיון בין ילדי המאחזים (נוער הגבעות) ל"ילדי הפרחים", שהם דור הבייבי-בום: סולדים מהממסד, מהחומרנות ומהבורגנות של הוריהם, מתרחקים מלמדנות, נוהים אחר טבע, רוחניות וחופש.

חשוב לציין, שיש המייחסים לרב קרליבך השפעה הגדולה מזו המוסיקלית. לטענתם, "הרב המרקד" הותיר מורשת עשירה בהרבה מפיזמוניו, בין השאר ספרים שנכתבו בהשראת המסרים שלו. למעשה, התפתח כאן ובחו"ל, בהשראתו, סיגנון חיים יהודי מסורתי, שכונה לימים בספרות המקצועית חסד"לות (חסידות-דתית-לאומית) ובלשון עממית ונפוצה יותר חבקו"ק (ראו הרחבה בערך "זרמים אידיאולוגיים וסיגנונות חיים במגזר הדתי-לאומי").

מנגד, יש הגורסים כי עדי רן הוא-הוא האב המייסד של הז'אנר הניאו-רוחני במוסיקה היהודית. רן (יליד 1961) היה המוסיקאי החילוני הראשון שחזר בתשובה, ואימץ רפרטואר יהודי-אמוני. בשנת 1998 הוציא את אלבום-הבכורה 'היהודי' שלו, האחרון שבעם, בו שילב טקסטים אישיים המדברים על יהדות ועל תחושותיו של החוזר בתשובה.

באותה עת כבש זמר וחוזר בתשובה אחר, יוסף קרדונר, את עולם החתונות והאירועים במגזר הדתי-לאומי. קרדונר הלחין את שיר למעלות מתוך ספר תהילים, שהפך להיט במגזר ועודד אמנים דתיים אחרים להלחין ולבצע פסוקים מהמקורות (דוגמת אהרון רזאל באלבומו הסנה בוער). עד אז משלו בכיפה, תרתי משמע, בעיקר הלחנים המפורסמים של הרב קרליבך.

אחרי עדי רן ויוסף קרדונר, באו 'זמרי גבעות' כמו סיני תור, שיבי קלר ויותר מאוחר אודי דוידי, כולם מהתנחלויות ביהודה ושומרון, ונתנו דחיפה משמעותית לז'אנר הזה. במקביל, הז'אנר של הרב קרליבך זכה אף הוא לעדנה, באדיבות יוצרים כמו אריה נפתלי, אהרן רזאל, להקת רבע לשבע ואחרים.

בהדרגה, הלכה והתגבשה בשנים האחרונות סוגה חדשה של מוסיקת New Age 'חילונית' במגוון סיגנונות (פולק, רוק, ג'אז, רגאי ועוד), למילים מהמקורות או לטקסטים אישיים, שעיקרם ההתקרבות בין האדם לאלוהיו. זו הייתה התשתית לגל היצירה של מה שנקרא כיום "מוסיקה יהודית מקורית".

אגב, ראוי לציין שבשנת 2008 נהנה ז'אנר זה מפופולאריות בציבור הדתי-לאומי, יותר מאשר המוסיקה החסידית הקלאסית. יוצרים ואמנים המזוהים עם המחנה הדתי-לאומי, החלו לדחוק אט-אט את רגליהם של כוכבי המוסיקה החסידית (אברהם פריד, מרדכי בן-דוד ואחרים), ולמצב עצמם כנותני הטון המוסיקלי של הציבור הדתי-לאומי. דיון על כך נערך במסגרת סיכום שנת המוסיקה היהודית תשס"ח, בו כינסה מערכת תיבת הניגונים (מגזין ערוץ 7 למוסיקה יהודית) פאנל מומחים לדיון במצב המוסיקה החסידית והאלטרנטיבית במגזר. 

פנחס יאמין, שדרן מוסיקה בערוץ 7 (ערוץ האינטרנט הדתי-לאומי), מוצא קשר בין הטעם המוסיקלי לנטייה הפוליטית של רוב האמנים הפופולריים בהתנחלויות וקהלם הפריקי, שחלקו מתגורר בגבעות השומרון. לדבריו, "זו מוסיקה מונוטונית, ניגון פשוט, גיטרה של שני אקורדים, דרבוקה, בלי יותר מדי תיחכום. הרעיון הוא לחיות לפי מה שיש - שני גדיים, שני עזים, חתיכת לחם, לקטוף זעתר בהרים, להתלבש פשוט. האמת בוערת בעצמותיהם, ולכן גם יותר קיצונית מאשר אצל מי שחי בתל-אביב ושומע פופ תל-אביבי. זה לא מקרה שזאת המוסיקה של נוער הגבעות".

אפשר למצוא היגיון סוציולוגי בניתוח שעשה יאמין, ועם זאת יש מי שחולקים על דעתו, בעיקר בכל הנוגע למוסיקה. פשטות, הם טוענים, איננה בהכרח מילה נרדפת לדלות או לחוסר תיחכום. אדרבא, לעיתים דווקא ניגון פשוט עשוי להתגלות כהברקה מוסיקלית. דוגמה לכך היא מוסיקת הבלוז האפרו-אמריקאית, שגם היא 'מונוטונית' במידה רבה.

אותם מוסיקאים יוצרים חוזרים בתשובה, ואמנים אחרים מהשומרון ומאזורים נוספים ברחבי הארץ, רואים במוסיקה שלהם לא פחות משליחות דתית, שבכוחה לחדור לליבו של כל יהודי באשר הוא ולהרטיט את נימי נפשו. לא מעט יוצרים מודים, שהם אינם זקוקים למוזה על-מנת ליצור. לדבריהם, מדובר בהשראה של ההשגחה העליונה, מעין 'יד אלוהים' שמוציאה להם את המילים והלחן מהפה.

במובן מסוים, הם רואים עצמם כממשיכיהם של בני שבט לוי, שהיו מופקדים על פולחן בית-המקדש, ובכלל זה המיזמורים וכלי הנגינה. מקהלה של תריסר לוויים לפחות היו עומדים על הדוכן בכל יום, לומר שיר על הקורבן ומיזמורים לבורא עולם. אחרים היו מנגנים בנבל וחלילים, כינורות, חצוצרות וצילצלי שָמָע. היטיבה להגדיר זאת צעירה תושבת היישוב היהודי בחברון, בראיון לעיתון הארץ: "לנו, הדוסים, יש מטרה אחת בחיים - להתחבר לבורא עולם. יש המון דרכים לעשות את זה, ואצלנו המוסיקה היא דרך. זה יותר תפילה משירה".

אחת מאבני-הבניין של תנועת החסידות היא עבודת הבורא מתוך שמחה, שהרי "אין שכינה שורה מתוך עצבות". כך הלך והתפתח פולקלור ה'טישים' (סעודות מצווה על שולחן האדמו"ר), המלווים בניגונים, ריקודים והרבה שמחה. ההתקרבות של הציבור הדתי-לאומי לרעיונות החסידות, והעובדה שלציבור זה אין 'חצר' חסידית, דרכה ניתן 'לתקשר' עם הבורא באמצעות שירה וריקודים עד כדי שיכרון חושים, הכשירו את הקרקע לטרנד של מוסיקת-נשמה יהודית.

המגמה המתרחבת, שזכתה לתמיכה רבנית גורפת, סחפה אחריה חלקים נרחבים של הציבור הדתי-לאומי, בעיקר בני הדור הצעיר. כיום היא נתפשת כחלופה תרבותית דתית-רוחנית לכל דבר ועניין, החל בגילויי הערצה לאמנים המבצעים (בכפוף למידת אדיקותם ותכני שיריהם), וכלה בנהירה להופעות ורכישת דיסקים של 'אלילי-הזמר' החדשים.

עם זאת, חשוב לציין כי גם חילונים אינם מדירים רגלם מהופעות של אמני הז'אנר. בהופעותיהם של האחים-הזמרים יונתן ואהרן רזאל, מהבולטים בתחום, "יש הרבה קהל חילוני, תל-אביבי", כדבריהם בראיון לעיתון הצופה. המפגש בין דתיים לחילונים יוצר מציאות חדשה. "היוצרים הדתיים מפתחים סיגנון מקצועי ומלוטש, המוסיקה שלהם הופכת למיינסטריים, ומנגד, למוסיקה החילונית נכנס אלמנט של רוחניות וחיפוש אחר זהות יהודית", אומר יונתן. "העולם החילוני מחפש את עצמו בעולם הדתי, והעולם הדתי מושפע מהעולם החילוני. זה כמו מערבולות בלב ים".

מי שעדיין סבור לתומו כי מדובר בתופעה חולפת, בקומץ משוגעים-לדבר שמנסים ליצור טרנד מוסיקלי חדש, מוזמן להיכנס לכל חנות דיסקים המתמחה במוסיקה יהודית-חסידית, ולהתרשם מהמספר המרשים של זמרים, יוצרים ומוסיקאים דתיים, שתקליטוריהם גודשים את המדפים. ולא רק שם, אפשר לשמוע אותם בערוצי מוסיקה יהודית ברדיו ובאינטרנט.

בשנת תשס"ח החלו אמנים מהשורה הראשונה במוסיקה העברית, כמו דוד דאור, אהוד בנאי, מאיר בנאי, שלמה גרוניך, שלומי שבת, החברים של נטשה, ברי סחרוב ואחרים, לגלות את המעיין הבלתי-נדלה של מילים מהמקורות וניגוני התפילה מבית אבא, ולהוציא אלבומים המתכתבים עם המקורות. לדבריהם, 'המתקפה המסורתית' לא הייתה מתואמת ואף אחד לא ידע על השני. רובם מסבירים זאת ברדידות התרבותית והאמנותית שפשתה בחברה הישראלית ולכן, החזרה למקורות ולמורשת היהודית נראתה להם מתבקשת.

מוסיקה יהודית שורשית - לא אופנה חולפת

במסגרת סיכום שנת המוסיקה היהודית תשס"ח, כינסה מערכת תיבת הניגונים (מגזין ערוץ 7 למוסיקה יהודית) פאנל מומחים: אסף הראל, עורך ראשי, ערוץ המוסיקה 24; דודו אלהרר, מפיק ותיק ומגיש בגלי צה"ל; יואב פרידמן, עיתונאי YNET יהדות; חיים חזין, בעל חברת הינדיק הפקות וקובי סלע, יחצן ומגיש המצעד החסידי בערוץ 7. החמישה נתבקשו להביע את דעתם על הפופולאריות הגואה של המוסיקה היהודית. להלן תמצית תשובותיהם.

יואב פרידמן: "לפני שמונה שנים עשיתי את אחת הכתבות הראשונות על המוסיקה היהודית במדיה החילונית, כתבה על להקות רוק דתיות בתחילת דרכן, שהתפרסמה במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות. כולם שאלו למה לא משמיעים אותם ברדיו, למה לא הם לא נכנסים לרשימת ההשמעה (פליי-ליסט) של תחנות הרדיו. לקח להם זמן להבקיע את החומות, והשנה (תשס"ח) הם פרצו בגדול. אין ספק שזה הטרנד החם במוסיקה הישראלית".

חיים חזין: "המוסיקה היהודית היא בהחלט פריצת-דרך. עד לפני כמה שנים, המוסיקה החסידית והמוסיקה המזרחית משלו בכיפה במגזר הדתי/חרדי, היום זו המוסיקה היהודית. היום נכנסים אלי לחנות בחורים חרדיים ומבקשים מוסיקה יהודית. זו תופעה חסרת תקדים, אבל היא לא קרתה יש מאין. אנשים מחפשים רוחניות, ולא רק יהודים. אני מקבל אימיילים מנוצרים מכל מיני מדינות בעולם, שמבקשים לקנות דיסקים של הרב שלמה קרליבך, נגן הכלייזמר חיליק פרנק ואחרים.

"היום ניתן למצוא כמעט בכל משפחה חילונית מישהו שחזר בתשובה, אז כשמוזמנים לחתונה שלו, מביאים לו בדרך כלל דיסק של מוסיקה יהודית. בחנות שלי, מדפי הדיסקים של המוסיקה היהודית מתרוקנים במהירות, מדפי המוסיקה החסידית בדרך כלל מלאים. כיום כבר מדברים בגלוי על זה, שהמוסיקה החסידית הגיעה לסוף דרכה".

דודו אלהרר: "רובו של העם היושב בציון הוא מסורתי, והמוסיקה היהודית מדברת אל ליבו. לשירים ולפיוטים מהמקורות יש דרישה עצומה, הקהל אוהב אותם. במוקדם או במאוחר, הז'אנר הזה יגיע גם לטלוויזיה. אי-אפשר יהיה לעצור אותו. לאמנים וליוצרים בתחום יש את הכלים המוסיקליים להגיע לקהל שלהם. עכשיו הם זקוקים למפיקים, שיידעו להביא אותם לקהל הרחב".

קובי סלע: "מרבית אמני המוסיקה היהודית מנסים ליצור מוסיקה, שתגיע לקהל רחב ככל האפשר. אין להתכחש לעובדה שהמוסיקה של היום היא כבר לא המוסיקה החסידית שהכרנו. האלבום המדובר של יוסי גרין (התו השמיני) הוכיח שניתן לתת למוסיקה היהודית צבע של מוסיקת עולם, מוסיקה אתנית, אולי אפילו מיסטית - הכל פרט למוסיקה חסידית. בעבר, איש במדיה החילונית לא העלה בדעתו לתת במה לאמני המוסיקה היהודית, אבל רק בשנה החולפת התארחו בתוכנית של לונדון וקירשנבאום (ערוץ 10) הזמרים אודי דווידי ואהרן שפיצר. לא קרה כאן שום נס. מפיקי התוכנית הבינו שגם במגזר שלנו יוצרים מוסיקה טובה, שמדברת אל כולם".

שאלה נוספת שהוצגה למשתתפי הפאנל: האם המוסיקה היהודית בכלל, והשימוש המוגבר בטקסטים מהמקורות, היא ז'אנר שיישאר איתנו עוד שנים רבות, או אולי טרנד חולף?

אסף הראל: "מגמת החזרה של אמנים ויוצרים למקורות, לשורשים היהודיים, החלה לפני שנתיים-שלוש. התהליך נמצא כיום בשיאו, כאשר אמנים רבים מנסים לרכוב על גל ההצלחה. לצידם, יש גם לא מעטים שבאים מהקטע האותנטי של חיבור לשירים, לפיוטים. יש עיתונאים ועורכי תוכניות מוסיקה המתייחסים ל'מתקפה' הזו בחשדנות, לא מקבלים אותה כמובנת מאליה. אני מעריך שבשלב מסוים, התקשורת החילונית תפסיק לבדוק את הז'אנר הזה בזכוכית מגדלת, ותתייחס אליו כאל עוד זרם במוסיקה הישראלית".

דודו אלהרר: "זה לחלוטין לא טרנד, משהו שהופיע וייעלם באותה מהירות. המוסיקה היהודית היא דבר שורשי, שנבנה לאיטו, נדבך על נדבך, על יסודות איתנים. אני לא צופה אפילו נסיגה קלה... כאשר עובדיה חממה הקליט את הגירסה שלו לאנא בכוח, הקריינים והשדרים נותרו פעורי-פה. השיר נגע בנימי נשמתם, למרות שאני בטוח שרובם כלל לא הבינו על מה מדבר הפיוט. המוסיקה היהודית חזקה יותר מכל שדרן. איש לא יוכל לעמוד בדרכה. היא פשוט נכנסת לאולפן ומשמיעה את עצמה".

יואב פרידמן: "אני חושב שהמוסיקה היהודית היא טרנד, ויחד עם זאת היא מצליחה לחדור למדיה החילונית. המוסיקה הזו אינה נחלתם של זמרים דתיים וחוזרים בתשובה בלבד, אלא גם של אמנים חילונים שמתחברים למקורות, כמו שלמה גרוניך, דוד דאור ושלומי שבת".

קובי סלע: "כשמביטים ברשימה המכובדת של זמרים כמו דוד דאור, מאיר בנאי, אהוד בנאי, החברים של נטאשה וברי סחרוב (שעובדים על אלבום חדש של מוסיקה יהודית ופיוטים), אפשר לקבוע שהמוסיקה היהודית ביססה את מעמדה כזרם מרכזי. היא כבר לא מוסיקה אלטרנטיבית. דווקא המוסיקה החסידית הפכה להיות סוג של אלטרנטיבה".

חיים חזין: "המוסיקה היהודית בכלל והחיפוש אחר שורשים בפרט, נמצאים כמעט בכל בית. לא מזמן ביקרתי בקיבוץ משמר העמק, קיבוץ שמאלני. התארחנו בבית שאפילו מזוזה לא הייתה בו, אבל הדיסק האחרון של מאיר בנאי היה שם, ואפילו ספר או שניים של ר' נחמן על המדף".

מוסיקת נשמה יהודית של אמנים שאינם מהמגזר

הרשימה הגדלה והולכת של אמנים ויוצרים, שגילו בשנים האחרונות את המעיין הבלתי-נדלה של מוסיקה יהודית שורשית, כוללת אחדים מכוכבי-הזמר הידועים של ישראל, ובהם:

  • דוד דאור. מגה-סטאר חילוני שבשנים האחרונות טיפח קריירה בינלאומית. הוא מופיע ברחבי העולם ומרחף על גלי הערצה. ב-2008 התפנה דאור להקליט אלבום משותף עם פטריק סבג, בעצמו זמר, יוצר, מפיק ומוסיקאי. האלבום, שנקרא שירת רבים, כולל שירי תפילה מהמקורות ובהם אדון הסליחות, עשה לנו, טוב ומיטיב ועוד.
    לצפיה בתוכנית תיבת הניגונים עם דוד דאור לחצו כאן
        
  • אריאל זילבר. זמר, מלחין ופיזמונאי ותיק, שלהיטיו הראשונים כבשו את מצעדי הפיזמונים כבר בשנות ה-70' (רוצי שמוליק, הולך בטל, החברה להגנת הטבע, ככה את רצית אותי). לקראת מימוש תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף (2005) הוא החל להתקרב בהשקפותיו הפוליטיות לימין, והשמיע מחאה נגד התוכנית. בהמשך התקרב אל הדת וחזר בתשובה. ב-2008 הוציא את אלבומו השמיני, פוליטיקלי קורקט, ובו כל שירי המחאה שלו (יהודי לא מגרש יהודי, הגירוש, יש דין ויש דיין ועוד).
    חברות ההפצה סירבו להפיץ את הדיסק בגלל תכניו, וזילבר מוכר אותו בעצמו באתר האינטרנט שלו. נכון לסוף 2008, הוא עובד על אלבומו הבא, ובו קטעים מספר תהילים וכן שירים פרי-עטו של הרב יצחק גינזבורג (יליד ארצות-הברית שחזר בתשובה ונעשה גדול בתורה. שימש כראש ישיבת 'עוד יוסף חי' בשכם וראש ה'כולל' ביריחו עד מסירת הערים לשליטה פלסטינית. נחשב לבעל דעות ימניות קיצוניות). 
       
  • מאיר בנאי. בן למשפחת בנאי הידועה. אלבומו שמע קולי (2008), ובו שירים מהמקורות דוגמת עננו, בזוכרי על משכבי, איילת החן ואחרים, זכה לביקורות מחמיאות ולאין-ספור השמעות. 
         
  • אהוד בנאי. מחשובי הזמרים והיוצרים של ישראל. במהלך רוב הקריירה המוסיקלית שלו היה שומר מסורת, ובתחילת העשור חזר בתשובה. אלבומו שיר חדש (2008) מכיל 13 זמירות ופיוט אחד, שאת כולם ליקט, כעדותו, מארבעה מקורות: משפחתי, תימני, אשכנזי (כפי ששמע בבתי-הכנסת בשכונת ילדותו) ושירתו של הרב שלמה קרליבך. בין השירים באלבום: לכו נרננה, שלום עליכם, מזמור לדוד, השמיעיני את קולך, לולי תורתך וצור משלו אכלנו
          
  • שלמה גרוניך. מוסיקאי ומבצע מחונן ופורה, מעמודי התווך של המוסיקה הישראלית. ב-2008, לאחר מספר שנים של איסוף חומרים, הוציא את אלבומו מסע אל המקורות. הטקסטים כולם מן המקורות היהודיים - מהתנ"ך ומספרי התפילה. בין השירים: אלי אתה (תהילים), אילו פינו מלא שירה כים (שחרית של שבת), זמרו לה' בכינור (תהילים), הנך יפה (שיר השירים), אל אשר תלכי אלך (מגילת רות), בנאות דשא ירביצני (תהילים), ברכת הדרך (מן הסידור), עת ללדת ועת למות (קהלת), על משכבי בלילות (שיר השירים), ועוד.

    "לאורך חיי הלחנתי פסוקים מן התנ"ך", כותב גרוניך באתר שלו. "מאז הגיעי למצוות נוצר קשר עז ביני ובין התנ"ך. חיי רצופים בסימנים ורמזים על המעיין היצירתי הזה, שנפרץ כעת והביא אותי לכתיבת המוסיקה הזאת...בעצם החיבור שלי למקורות קיים הניצוץ היהודי. לא הייתי מצליח להלחין לולי גיליתי אותו..." 

    לכניסה לאתר של שלמה גרוניך לחצו כאן.
      
  • שולי רנד. שחקן קולנוע ותיאטרון מוערך. נולד ב-1962 בבני ברק למשפחה דתית, יצא בשאלה ובגיל 36 חזר בתשובה והפך חסיד ברסלב. הוא המשיך בקריירה שלו כשחקן (הסרט אושפיזין), ונתגלה גם כפיזמונאי וזמר מחונן. בתחילת 2008 יצא לשוק אלבום הבכורה שלו, נקודה טובה, והפך מהר מאוד לאלבום זהב. שירי האלבום עוסקים בקשר ובחיפוש אחר האלוהים (לדוגמה, השיר אייכה?), לצד סיפורים אישיים המתעדים את המסע הרוחני שלו.

    לצד 'השמות הגדולים' יש מספר זמרים ויוצרים חילונים אלמוניים, שפרצו לתודעה בזכות להיט 'דתי' אחד. שתי דוגמאות בולטות: 
      
  • עובדיה חממה. זמר ומוסיקאי יליד 1964, שבצעירותו היה חבר בלהקת-רוק, הוציא מספר אלבומים שלא זכו לתשומת-לב והתפרנס בעיקר מהעסק המשפחתי המצליח (חברה לשיווק ולייצוא של קטניות ופיצוחים). ב-2006 יצא לשוק אלבומו החמישי שמיים וארץ, ובו עיבוד שעשה לפיוט אנא בכוח, המושמע בתפילת שחרית. השיר הפך מהר מאוד ללהיט ענק, שהושמע ללא הפסקה בכל הערוצים. חממה יצא בבת אחת מאלמוניותו, זכה בפרס שר התרבות בקטגוריית "מלחין השנה" וכעבור שנה הגיעו מכירות האלבום לאלבום זהב. יואב קוטנר, עיתונאי ומבקר מוסיקה ותיק, כתב עליו: "ההישג הגדול ביותר של חממה הוא השילוב בין המוסיקה היהודית לרוק הישראלי. הוא עשה למוסיקה היהודית את מה שעשו עידן רייכל לשירה האתיופית ויהודה פוליקר למוסיקה היוונית". 
       
  • ארז לב-ארי. זמר וגיטריסט בלהקות-רוק שפרץ לתודעה ב-2007 עם הלהיט ליבבתיני, מתוך שיר השירים. השיר נכלל באלבום הבכורה שלו, שמחת הפרטים הקטנים, שאותו הוציא אותה שנה, והוא בן 37. בתשובה לשאלה אם הוא מגדיר עצמו כדתי או חילוני, אמר: "יש לי רגש דתי, סוג של מערכת יחסים עם הבורא. אני מדסקס עם אלוהים מאז שאני זוכר את עצמי, אבל לא רואה את עצמי כחוזר בתשובה".

נותני הטון במוסיקה היהודית המתחדשת

אמנים חלוצים ומייסדים

תעשיית המוסיקה היהודית מצמיחה זמרים ויוצרים חדשות לבקרים, שבשלב זה אולי אינם מוכרים לקהל הרחב ואינם זוכים להשמעות במדיה 'החילונית', אבל הדבר אינו גורע מהביקוש לשיריהם, כמו גם מגילויי הערצה בקרב המחנה שלהם. להלן שמות הכוכבים:

  • יוסף קרדונר. זמר ומלחין חוזר בתשובה, יליד 1969, ידוע בכינויו "הזמיר של ברסלב". התפרסם בעיקר בזכות לחנו לשיר למעלות מתוך תהילים, שזכה לביצועים רבים. בצעירותו שיחק בקבוצת הנערים של הפועל פתח תקווה בכדורגל. בצבא שירת בלהקת פיקוד צפון ולאחר השיחרור היה מנהל מוסיקלי של הרכבים שונים. במהלך חזרתו בתשובה (אמצע שנות ה-90') שינה את שמו מגלעד קרדוניס ליוסף קרדונר, והמשיך ליצור מוסיקה למילים מן המקורות ומכתבי חסידות ברסלב. אלבומיו הראשונים, שהופיעו בשנות ה-90', היוו משב-רוח מרענן בסצינת המוסיקה החסידית. המוסיקה שלו מאופיינת בפשטות מלודית ובחזרות רבות, ובכך היא ממשיכה במובן מסוים את הקו של הרב קרליבך, ויחד עם זאת מטמיעה בתוכה השפעות רבות ומגוונות, מרוק רך ורוקנרול ועד ג'אז ומוסיקה לטינית. 
        
  • עדי רן. זמר ויוצר יליד 1961, שהחל את דרכו המוסיקלית כחילוני להכעיס, עם שירים בוטים, חזר בתשובה באמצע שנות ה-90' והפך חסיד ברסלב. שר רוק ומוסיקה חסידית. עדי הוא ממייסדי הז'אנר של המוסיקה היהודית המתחדשת, ובעצם בין הראשונים שכתב מילים מקוריות הנוגעות לתפישת-העולם של החוזר בתשובה (החסידי, יש לציין). אלבומו הראשון, האחרון שבעם, זכה לתהודה רבה בקרב רבים מ'המתחזקים' והיווה עבורם אבן-דרך במסלול חזרתם לחיק היהדות. בתקשורת הגדירו אותו כ"שגריר ברסלב בעולם הרוק". שירו אתה קדוש, הופיע בפסקול הסרט אושפיזין. עד 2008 הוציא שלושה אלבומים מקוריים, אלבום אנפלאגד (אלבום בהופעה חיה, ללא עריכה מוסיקלית באולפן), מארז DVD של הופעה בפסטיבל הכלייזמרים בצפת ואלבום חסידי בשיתוף אמנים חסידיים. 
    לכניסה לאתר של עדי רן לחצו כאן.
      
  • אהרן רזאל. יליד ארצות-הברית (1974). נמנה עם מייסדי הז'אנר. בן להורים חילונים שעלו ארצה בשנות ה-80', חזרו בתשובה והקימו להקה משפחתית (משפחת רזאל) שאהרן היה הקלידן שלה. ב-1997 הוציא את אלבום הבכורה שלו, הסנה הבוער, ואחריו את מים רבים, זמן הגאולה, שיר ציון ולהיות מחובר. שמות האלבומים מעידים על תוכנם. רזאל, מכוכבי ז'אנר המוסיקה היהודית (מגדירים אותו ככוכב רוק דתי), מרבה להופיע בהופעות לזכרו של הרב קרליבך. בשנת 2007, לראשונה במוסיקה היהודית, הגיע שירו הביסקוויט והקרם לרשימת ההשמעה (פליי-ליסט) של ערוץ המוסיקה הישראלית. 
    לכניסה לאתר של אהרן רזאל לחצו כאן.
      
  • סיני תור. זמר, מלחין וכותב המשלב ביצירתו רוק נשמה יהודית. בן למשפחת תור המפורסמת מאזור קריית ארבע. התחיל את דרכו ביישוב בת עין, שם הקליט את אלבומו הראשון דרשתי קרבתך, שנחשב בעיני רבים אבן-דרך במוסיקה היהודית המתחדשת. קהל המעריצים שלו מורכב בעיקר מצעירים דתיים-לאומיים ומנוער היישובים בשומרון, ובחלקו מחילונים ממרכז הארץ. סיני הוא טיפוס ססגוני שמנהל עם הקהל שלו דיאלוג על משמעות החיבור של היהודי לאדמתו ומורשתו. נכון ל-2008, תור חבק שלושה דיסקים (דרשתי קרבתו, טוב כמו עכשיו, עולה מן הים), ובהם ארבעים משיריו.
    לצפיה בתוכנית תיבת הניגונים עם סיני תור לחצו כאן
       
  • יהודה גלאנץ. אמן ייחודי בנוף המוסיקה היהודית. נולד בארגנטינה וכבר בגיל חמש התגלה כילד פלא מוסיקלי. בשנת 1979 עלה לישראל. הוא מנגן ב-14 כלים שונים והיחיד שעושה מוסיקה דרום אמריקאית-חסידית. עד היום הפיק כתריסר אלבומים, שניים מהם נחשבים לאבני-דרך במוסיקה האלטרנטיבית: כסאח (הוקלט בשלהי שנות ה-80'), שהתבסס על שירים הומוריסטיים וביקורתיים במקצב הרוק, ומוכרחים לרקוד, בו הלחין דברים שאמר הרב שלמה קרליבך. בתגובה על עקירת יישובי גוש קטיף, חיבר את השיר נפשי, שזכה לתהודה גדולה. 
    לכניסה לאתר של יהודה גלאנץ לחצו כאן.
       
  • יצחק פוקס. זמר ויוצר. פעיל בזירת המוסיקה היהודית מאז אמצע שנות ה-80', ונמנה עם דור המייסדים. יצחק הוא צורף במקצועו ולשיריו וללחניו סיגנון ייחודי. היה מקורב בזמנו לדן בן-אמוץ (עיתונאי, סופר, שחקן ואיש בוהמה פרובוקטיבי. 1989-1923), שאהב את שיריו. עד סוף 2008 הספיק להקליט ארבעה אלבומים. את האחרון שבהם, שירין ורחשין, השיק בערב ראש השנה תשס"ח בעיר אוּמָן באוקראינה, שם קבור ר' נחמן מברסלב. זאת, כיוון שבאלבום נכלל השיר חוכא, הלקוח ממשנתו של הצדיק הנערץ.
    לצפייה בתוכנית תיבת הניגונים עם יצחק פוקס לחצו כאן.
       
  • גבריאל חסון. ב-1994, הרבה לפני שמישהו חשב בכלל על המושג "מוסיקה יהודית אלטרנטיבית", כבר הוציא חסון את אלבום-הבכורה שלו, מעשה אצבעותיו. שמונה שנים לאחר מכן הקליט את אלבומו השני, צו השעה. חסון נחשב מפיק מוסיקלי מחונן, וטביעת אצבעותיו ניכרת באלבומיהם של זמרי מוסיקה יהודית לא מעטים, בהם סיני תור. ב-2008 יצא לשוק אלבומו הייחודי היכל הגוונים המשתנים, המורכב מארבעה קטעים כליים ארוכים מהרגיל, שכל אחד מהם מייצג 'עולם' אחר לפי הזוהר (הספר המרכזי של זרם הקבלה): אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. העצה שהוא משיא לעמיתיו: "לא לנגן לפי תווים, לנגן מהנשמה". 
    לצפייה בתוכנית תיבת הניגונים עם גבריאל חסון לחצו כאן
      
  • אודי דוידי. זמר יוצר, יליד 1978, גר במושב מעון שבהרי יהודה, מגדל כבשים וכותב שירים. עד סוף 2008 זקף לזכותו שלושה אלבומים - דבר אליו, חוזר אליך ולכל זמן. האלבום האחרון נחטף מהמדפים, ונכלל ברשימת האלבומים המומלצים של רשת ג'. שיריו עוסקים ביחסים שבין אדם לבוראו, וניכר בהם חותמו של ר' נחמן מברסלב. באותה שנה דרך כוכבו בשמי המגזר הדתי-לאומי. להיטיו תחשוב טוב יהיה טוב ואיזה טוב ה' נהנים מפופולריות חסרת תקדים, הוא ממלא אולמות בהופעותיו, ובחנוכה תשס"ח אף הופיע במחזמר הרשל'ה בחלם (חלופה כשרה וחינוכית לגל מופעי חנוכה החילוניים) ותרם לו את שיר הנושא. בראיון למגזין המוסיקה היהודית תיבת הניגונים, אמר דוידי: "אני עושה מה שהלב אומר לי. כשאתה עושה את זה מתוך עבודת ה', זה הרבה יותר קל. אתה לא בלחצים של 'אני חייב לכתוב שיר כדי שיושמע בתחנה זו או אחרת, כדי שייכנס לרשימת השמעה בגלגל"צ. אני כותב שיר כדי שייכנס לכל בית יהודי לכבוד שבת". 
    לכניסה לאתר של אודי דוידי לחצו כאן.
    לצפייה בתוכנית תיבת הניגונים עם אודי דוידי לחצו כאן
       
  • שיבי קלר. זמר ויוצר המערבב בין שירה ותפילה. "אני לא מגדיר עצמי כמוסיקאי, אלא כמלחין ומתפלל", אמר בראיון עיתונאי. "השירים שלי הם תפילה שמוצאת ביטוי במוסיקה". אלבומו השלישי, אני נהר, שיצא לשוק ב-2007, כולל שישה שירים מהמקורות ועוד ארבעה פרי-עטו של קלר, שנכתבו בהשראת כתבי הקודש. את שם האלבום שאל מאמירה של ר' נחמן מאומן: "אני נהר המטהר מכל הכתמים". 
      
  • יונתן רזאל. אחיו המבוגר של אהרן (גדול ממנו בשנה וחצי). גם הוא ינק את האהבה למוסיקה מהבית ("גדלנו על שתי דתות, דת המוסיקה והדת היהודית", אמר באחד הראיונות). במשך שנים התמקד במוסיקה קלאסית, ואף ניצח על התזמורת הקאמרית הישראלית. על אלבום הבכורה שלו, סך הכל, שיצא לשוק ב-2007, עבד במשך שתיים-עשרה שנים, וראה שכר לעמלו: גולשי אתר YNET יהדות בחרו אותו כזמר השנה ואת שירו ציון כשיר השנה. 
      
  • אריה נפתלי. יוצר מוביל בז'אנר הקרליבכי. נולד ב-1961 בסן פרנסיסקו, עלה בגפו לישראל בגיל 20, למד חינוך, התקרב לדת ובמקביל טיפח את אהבתו למוסיקה. אחרי נישואיו עבר להתגורר במושב מבוא מודיעים (כיום, מאור מודיעין), שם פגש לראשונה את הרב שלמה קרליבך, האב הרוחני של המקום. הוא הצטרף כנגן ללהקתו ובמקביל, הקים עם חברים למושב את להקת אין ספק, שהפכה ללהקת הליווי הקבועה של הרב קרליבך בהופעותיו בארץ. ב-1997, שלוש שנים לאחר פטירת הרב, התפרקה הלהקה, אך ביוזמתו של נפתלי, עשתה קאמבק באוגוסט 2007, עם דיסק המבוסס על שירי להקת הרוק המיתולוגית Greatful Dead. עד 2008 זקף לזכותו חמישה אלבומים, שאותם הוא מגדיר כ"מוסיקה יהודית אלטרנטיבית שאינה דתית". 
      
  • להקת רבע לשבע. הרכב בן חמישה מוסיקאים עם הסולן יהודה כ"ץ, תושב מאור מודיעין (בעבר, מבוא מודיעים, באזור בן שמן, המושב שהקימו הרב שלמה קרליבך וחסידיו). הלהקה פועלת מאז אמצע שנות ה-90' של המאה הקודמת, ועד 2008 הספיקה להקליט שישה אלבומים: הגיע זמן, עץ חיים היא, קומו, אהבת חינם, רבע לשבע LIVE ושם נשיר. נמנית עם הלהקות הראשונות בארץ בתחום מוסיקת הנשמה היהודית, עם הרחבה למוסיקת רוק, קאנטרי, רגאיי ומקצבים אתניים. הרפרטואר כולל שירים מקוריים לצד עיבודים ייחודיים לשירי הרב קרליבך, שהמסרים הבולטים הם אהבת הבריות, השאיפה לשלום פנימי ולשלום כלל-עולמי. השיר המפורסם של הלהקה נקרא אהבת ישראל בנשמה
    לכניסה אל דף הלהקה באתר רנ"י הפקות לחצו כאן.
      
  • להקת המדרגות. הוקמה בסוף שנות ה-90' על-ידי שני חוזרים בתשובה, הוד דיין (אחיו של איגי דיין, מתופף להקת משינה האגדית), ואילן דמרי, זמר בעל קול גבוה וייחודי. בעברו החילוני היה הוד מפיק מוסיקלי של להקות-רוק כמו פופלקס ואחרות. בשנת 2000 הוציאו את אלבומם הראשון, בפתח הדלת, שהצטיין בהפקה מקצועית. הרפרטואר שלהם מתבסס על לחנים מקוריים לפיוטים עתיקים. מאז ועד סוף 2008 הספיקו להקליט עוד שני אלבומים. למרות שהמוסיקה שלהם רחוקה מהמיינסטרים, הם זוכים לביקורות טובות ואף להשמעות בגל"צ (שפל רוח, שירת העשבים ועוד). 
    לצפייה בתוכנית תיבת הניגונים עם דיין ודמארי לחצו כאן.
     
  • משפחת ואך. משפחה דתית-לאומית מרובת-ילדים, שכל חבריה ניחנו בהרמוניה קולית מופלאה. מתגוררת ביישוב עֵלי שבמועצה האזורית מטה בנימין. הוציאה עד כה ארבעה אלבומים - ביכורים, בין הזמנים, פיסת חיים ושבת - רובם למילים מהמקורות. שלושת האלבומים הראשונים הוקלטו בהרכב משפחתי מורחב, כולל בנות, גיסים ואחיינים, חמישה-עשר זמרים בסך-הכל. האלבום הרביעי, שבת, הוקלט בקולות גבריים בלבד, האב ושבעת בניו. את השירים מלחין אחד הבנים, גולן ואך. 
      
  • להקת המושב. אחת הלהקות האיכותיות ביותר בסוגת המוסיקה היהודית המתחדשת. הוקמה בשנת 1997. חברי הלהקה - דוד סוורסקי, מאיר שקד והאחים יהודה, יוסף ומאיר סולומון - הם ילידי הארץ, שגדלו במאור מודיעין (המושב שהקימו הרב שלמה קרליבך וחסידיו). הם הופיעו פעמים רבות עם הרב קרליבך, היו תחת הדרכתו הרוחנית וממשיכים לינוק השראה ממורשתו המוסיקלית. לאחר שהוציאו שישה אלבומים, ביססו החמישה את מעמדם כמובילים ביצירת עיבודים מקוריים ומיוחדים לשירי הרב קרליבך, לצד יצירות מקוריות באנגלית ובעברית שהטביעו את חותמן על המוסיקה היהודית המתחדשת. בעקבות הצלחתם בארצות-הברית, עברו חברי הלהקה להתגורר בלוס אנג'לס, ממנה הם מגיחים להופעות ברחבי העולם: קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, אירופה, דרום אמריקה וכמובן בישראל.
    לצפייה בתוכנית תיבת הניגונים עם להקת המושב לחצו כאן.

אמנים נוספים

  • טל הלוי. בעבר, טכנאי קול ומבעלי אולפן ההקלטות גאיה בצפון הארץ, בו הוקלטו מיטב אמני ישראל. לאחר שחזר בתשובה, הקים את אולפני אורי-ה, שם הקליט ב-2008 את אלבום הבכורה שלו, הללו-יה. האלבום מכיל חומרים מגוונים, מרגאי, רוק מוסיקה ים-תיכונית ועד מוסיקת עולם. מרבית הטקסטים לקוחים מהמקורות, חלקם מהשראה פנימית. את השירים באלבום הלחינה אשתו, מירב לוי, זמרת בזכות עצמה המופיעה לנשים בלבד במסגרת אירגון המחזירים-בתשובה ערכים
    לצפיה בתוכנית תיבת הניגונים עם טל הלוי לחצו כאן.
      
  • נתנאל הרשטיק. בנו הצעיר של החזן העולמי נפתלי הרשטיק, שעוד בילדותו התגלה ככישרון מוסיקלי. בגיל שמונה הופיע עם אביו בקונצרטים בארצות-הברית ובאירופה. בישראל הופיע עם התזמורת הפילהרמונית, סימפונט רעננה ומקהלת בית-הכנסת הגדול בירושלים. באלבומו צד ב' (2008) חיבר נתנאל בין טקסטים מהמקורות למוסיקה ישראלית בסיגנונות רבים, כגון ג'אז, גוספל, רוק וקאנטרי. אחד השירים באלבום, בואי בשלום, הפך להיט ענק. 
      
  • נדב בכר. זמר וגיטריסט חילוני במקור, חבר להקת-הרוק הפרועה פרווה חמה. לאחר שחזר בתשובה הצטרף ללהקת הרוק החסידי א גרויסע מציאע, שמרבית חבריה חוזרים בתשובה כמוהו. 
     
  • נפתלי אברמסון. זמר ויוצר צעיר, יליד ארצות-הברית (1983). בתחילת העשור הקים להקה, שנקראה איילה שלוחה. הוציא עד כה שלושה אלבומים: תודה (2003), לחזות בנועם (2004) ומתגברים (2008). ביצירותיו ניכרת השפעה מוסיקלית של הרב קרליבך, נגיעות רוק, קאנטרי ומוסיקה אירית. באלבומו השני הקליט דואט עם הזמר אהוד בנאי.
     
  • יו"ד. שלישיית רוק-בלוז ייחודית, שמעלה את הרוק היהודי לגבהים חדשים. חבריה, אליעזר בלומן (שירה, גיטרה חשמלית ומפוחית), משה ינקובסקי (תופים) ויעקב לפקו (בס) הם חסידי חב"ד שניגנו בעבר עם אמנים בישראל ובחו"ל, בהם דני סנדרסון ומתיסיהו ועוד. הם כותבים ומבצעים מוסיקה מקורית משלהם בהשפעת הקבלה והחסידות, לצד ביצועים סוחפים לקלאסיקות רוק של ג'ימי הנדריקס, להקת קצפת ובוב דילן.  
     
  • אחרית הימים. ייחודה במגוון המקצבים והסיגנונות: רגאיי, רוק, פאנק, מוסיקת עולם, מזרחית, חסידית, שחורה. חברי הלהקה התקבצו מארבע כנפות תבל: יהודה לויכטר (מנהיג הלהקה, יליד ניו-יורק), שמואל ומשה קארו (אב ובנו, ילידי האי ראוניון שליד מדגסקר), אברהם שורין (מארסיי, צרפת) ורפאל בר-כץ (ירושלים). ב-2008 יצאה הלהקה למסע של מופעי רחוב, כשהם עוברים מעיר לעיר, מהצפון לדרום. הוציאו אלבום אחד, ירושלים
     
  • אָ גֵרוֹיְיסֶע מֶצִיאֶע. הרכב של שבעה נגנים וזמרים, המשלבים מגוון סיגנונות מוסיקליים עכשוויים - פאנק צועני, רגאיי, ג'אנגל ורוק - עם ניגונים מעולם הקבלה והחסידות. הלהקה הקליטה את אלבומה הראשון בחורף 2006 באולפן שבקיבוץ מענית. רוב הקטעים נוגנו באופן ספונטאני, בהשפעות של ג'ז ורוק מתקדם.
     
  • בלו פרינג' ("פתיל תכלת"). אחת מלהקות הרוק היהודי האהודות ביותר בארצות-הברית. ארבעת חבריה – דב רוזנבלט, אבי הופמן, דני צווילנברג וחיים דנציג - חיים בניו-יורק ולומדים בישיבה יוניברסיטי. הם פרצו לתודעה בעקבות אלבום-הבכורה My awakening ("ההתעוררות שלי"), יצאו לסיבוב הופעות מוצלח ברחבי ארצות-הברית וביססו את מעמדם באלבומם השני, "70 Faces")  "70 "- "פנים"). ב-2008 הוציאו את אלבומם השלישי, The whole world lit up ("העולם כולו נדלק"). בלו פרינג' מבצעת שירים מקוריים בעברית ובאנגלית, תוך שזירת תכנים יהודיים אקטואליים במוסיקה עכשווית. הסיגנון המוסיקלי מגוון ונע בין פופ, רוק, פאנק וריתם אנד בלוז. 
         
  • פרה אדומה. הרכב של שישה נגנים שהתגבש בשנת 2003, לקראת פסטיבל הכלייזמרים השנתי בצפת. לאור קבלת-הפנים החמה לה זכתה, החליטה למסד את פעילותה. הסיגנונות: חסידי, קרליבך, אירי, ישראלי. הוציאה עד כה (נכון ל-2008) אלבום אחד, בדרכים, שהתבסס על שילוב של פסוקים מהמקורות עם קטעי רוק, ראפ ומוסיקה שמחה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

כתבות ומאמרים בעיתונות

אתרי אינטרנט


מילות מפתח

כיפה-סרוגה | אברהם-פריד | קרליבך | רוחני | יהדות | new-age | אלטרנטיבי | סיני-תור | מקורות | נוער-הגבעות | שומרון חזרה-בתשובה | חסידות | רזאל | לב-ארי

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על מוסיקת נשמה יהודית ניאו-חסידית בחברה הדתית-לאומית (11)

    אהד שגב

    אני מופתע לטובה מהההיקף ומסיקור שלל האומנים בז'אנר(לא מוסיקת נשמה ולא ניאו חסידית אלא מוסיקה יהודית-ישראלית מתחדשת)במאמר, אך ישנם אי דיוקים לשוניים ועובדתיים כדי לקבל מושג מעט יותר מדוייק אנא קראו את המאמר שכתבתי לפני כמה שנים: http://www.iba.org.il/gimmel/?entity=635716&type=272&page=250 תודה! אהד שגב מוסיקאי, מוסיקולוג ומבקר מוסיקה לחיזוק התרבות היהודית בישראל
    יום חמישי כ"ט בתמוז תשע"ב 19 ביולי 2012

    מערכת

    יום שלישי ב' בכסלו תשע"א 9 בנובמבר 2010

    אורן

    יום שני א' בכסלו תשע"א 8 בנובמבר 2010

    מערכת אנשים ישראל

    אורן אם תביא לנו תמונות מהופעות נפרסם אותן באתר.
    יום שני א' בכסלו תשע"א 8 בנובמבר 2010

    אורן

    אורן אחרק אמרגן ומפיק בציבור הדתי *ליווי מוזיקלי לזמרים ולהקות (קלידים) *ייצוג אמנים ויחסי ציבור- מיטב הזמרים והלהקות *הפקה מוזיקלית לאירועים ושמחות בז'אנר החסידי, תימני ומזרחי נייד: 050-8456626 טלפקס: 077-9332218 oren95@netvision.net.il http://oren.dum.co.il
    יום ראשון ל' בחשון תשע"א 7 בנובמבר 2010

    מערכת

    המאמר שכתבת מעניין. נשמח לפרסם אותו תחת שמך באתר שלנו (עם קרדיט לאתר שבו פורסם לראשונה). אם זה נראה לך, צור עימנו קשר באמצעות המייל של האתר.
    יום חמישי ו' בשבט תש"ע 21 בינואר 2010

    מערכת

    תודה על התגובה. בוא נהיה יותר פרקטים. קח את המאמר שלנו העתק לקובץ וורד וציין (במרקר) מקומות שאותם צריך לדעתך לשנות/או להוסיף מידע (רצוי לנמק). שלח לנו ואנחנו נדאג לתת לך קרדיט.
    יום חמישי ו' בשבט תש"ע 21 בינואר 2010

    ללא שם

    ויש עוד המון אנונימיות
    יום שלישי ד' בשבט תש"ע 19 בינואר 2010

    יהודי-ישראלי

    המאמר מרשים מבחינת ההיקף שלו, אך לוקה באי דיוקים צורמים ומערבב בין סגנונות וז'אנרים מוסיקליים שונים במוסיקה היהודית. עדי רן לא הראשון שהחל את הז'אנר. יוסף קרדונר הוא זה שפרץ את הדרך, ושירו הראשון שהושמע בשנת 1994, היה "שיר למעלות" המפורסם (המוכר יותר בקאבר הבינוני של מוש בן ארי). עדי רן, סיני תור וגבריאל חסון ואהרון רזאל, בנוסף ללהקות של יהודים מארה"ב כמו רבע לשבע ועוד. לקריאת מאמר מקיף, מדוייק ותמציתי ניתן להכנס לקישור: http://www.kehilaemunit.org/content/view/6034/81/ תהנו!
    יום שלישי ד' בשבט תש"ע 19 בינואר 2010

    מערכת

    שאלה מעניינת. אפשר שבשל התפישה "קול באישה ערווה" (שהרי מדובר כאן במעין השפעה חסידית). אבל זה בכל זאת מצריך עוד הסברים. להערכתנו זה עוד יגיע. אצל חב"ד למשל כבר יש נשים ששרות מוסיקת נשמה יהודית (במופעים לנשים בלבד)
    יום שני ד' בטבת תש"ע 21 בדצמבר 2009

    האשה והנשמה

    שבת ב' בטבת תש"ע 19 בדצמבר 2009

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.