דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

שבועון גלובוס לדוברי רוסית

שבועון גלובוס ברוסית
שבועון גלובוס ברוסית
איגור יבדוסין
גלובוס
גלובוס
עמוד השער, 28.7.2008
גלובוס
גלובוס
שער אחורי, 28.7.2008
זדורוביה - מוסף בריאות
זדורוביה - מוסף בריאות
ליזה רוזובסקי

נוצר ב-7/7/2008

נתונים כלליים

זהות

שבועון ארצי

שפה

רוסית

הפצה ותפוצה

בימי שני בשבוע, בחנויות ספרים ועיתונים בשפה רוסית. לדברי המו"ל אילן כפיר,  תפוצת העיתון נכון ל-2008 עומדת על כ-14,000 עותקים לשבוע, ירידה של כ-40% בהשוואה לתפוצה בשנות השיא (2000-1992). 

מחיר

10 שקלים (נכון ל-2008)

פורמט ועיצוב

טבלואיד בפורמט A3. עמודים בתפירת סיכות המאפשרת דיפדוף מהיר ונוח. העיתון צבעוני מאוד, עם שפע איורים, אם כי מבחינת הסיגנון הם מתאימים לעיתים יותר לספר ילדים, מאשר לעיתון המציע תוכן חדשותי-אקטואלי.

קוראים

בשנותיו הראשונות של העיתון, גיל הקוראים הממוצע היה בסביבות 40 פלוס. כיום, לדברי אילן כפיר, ממוצע הגיל הוא  50פלוס.

מו"ל ועורך אחראי

קבוצת ע.ש.ר. עיתונות רוסית, בבעלותו של אילן כפיר, כיום המו"ל והעורך האחראי של גלובוס והשבועון גלובוס ספורט. כפיר הוא בוגר אוניברסיטת תל-אביב בחוגים למדע המדינה ולהיסטוריה של ארץ-ישראל. בעבר כיהן ככתב צבאי ומדיני ועיתונאי בכיר בעיתונים היומיים מעריב, ידיעות אחרונות וחדשות. במלחמת ששת הימים לחם עם כוח הצנחנים ששיחרר את ירושלים, ובמלחמת יום הכיפורים היה בכוח הראשון שצלח את תעלת סואץ. 

בשנות ה-90' החל לעסוק בכתיבת ספרים ובמו"לות. שימש מוציא לאור ועורך אחראי של מספר עיתונים בשפה הרוסית, בהם פנורמה, 24 שעות וגלובוס. השבועון 24 שעות נרכש בשנת 1997 על-ידי אנשי-העסקים גרגורי לרנר ואחמט-פשה אלייב, שב לתקופה קצרה לבעלותה של קבוצת ע.ש.ר ונסגר בשנת 1998.

כפיר היה שותף לכתיבת ספרים ביוגראפיים על אהוד ברק ("חייל מספר אחד"), בנימין נתניהו ("הדרך אל הכוח") ועמיר פרץ ("ראש לפועלים") ולאלבום היובל "ישראל 50". כתב את "אחי גיבורי התעלה" (על חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים) ו"האדמה רעדה" (על מלחמת לבנון השנייה).

עורך ראשי

ליאוניד לוצקי. החל את דרכו העיתונאית בישראל בעיתון נובוסטי נדלי, ולאחר מכן בורמיה. בשנת 1992 החל לערוך את גלובוס. לאחר עלייתו לארץ, ובמקביל לכתיבה בנובוסטי, עבד כפועל בניין ו"סחב שקים כבדים לקומות הגבוהות". כך על-פי אוטוביוגרפיה קצרה שפירסם באתר Zahav.ru. ה'אני מאמין' המקצועי שלו: "כל חומר ראוי לפירסום, מלבד חומר משעמם".

מערכת

גם לוצקי וגם כפיר כותבים בקביעות טורים ומאמרים לעיתון (מאמריו של כפיר, שאינו דובר רוסית, נכתבים בעברית ומתורגמים). לעיתון מספר כותבים קבועים על בסיס פרי-לאנס, ובהם לב אבנאיס, דוד שכטר ומקס לוריא. בשנותיו הראשונות של העיתון, כתב בו רומן סבטלנוב, פרשן כדורגל ידוע מהעיר אודסה שבאוקראינה.

מדורים מרכזיים

ידיעות, כתבות ומאמרים

לקוחים מאתרי אינטרנט ישראליים בשפה הרוסית, רובם מ-cursorinfo.co.il ומ-newsru.co.il. יש לציין, כי חלק-הארי של החומרים באתרים אלה, הוא עיבוד של כתבות ומאמרים שפורסמו בעיתונות בשפה העברית. מכאן שגלובוס מפרסם לעיתים חומרים לעוסים פעמיים. כמו כן, מופיעות כתבות נבחרות מאתרי אינטרנט רוסיים, ובהם  יֶזֶ'דְנֵבְנִי ז'וּרְנָל (www.ej.ru)  וגְרָאנִי-רוּ (www.grani.ru) המתנגדים למשטרו של פוטין ומהווים אופוזיציה לקרמלין. 

תוכן שיווקי

בגיליון שהופיע בתחילת 2008, פורסמה כתבה על חגיגות השנה החדשה באחד ממלונות רשת פתאל. הכתבה, בחתימתו של אילן כפיר, העורך האחראי, עוטרה בלוגו של הרשת.

הומור

תמצית של חומרים מאתר VotVam.com . בנוסף, סאטירה מסידרת "הפמפלטים" של עורך השבועון הסאטירי בסדר? (מוסף של וסטי).

מוספים

לשבועון גלובוס מצורפים שני מוספי לקט (דייג'סט). האחד מורכב מחומרי היומון הרוסי איזוֶוסְטְיָה ("ידיעות"  Известия). בימי ברית-המועצות היה איזוֶוסְטְיָה אחד משני הביטאונים הרשמיים של המפלגה, ונהנה מיוקרה והשפעה אדירה. כיום, העיתון הוא בבעלותה של חברת הגז הרוסית הממשלתית גָזְפְּרוֹם. מוסף הדייג'סט השני מורכב מחומרי עיתון האופוזיציה נובָאיָה גָזֶטָה ("העיתון החדש", Hовая газета), הנפוץ בחוגים הליברליים ברוסיה.

לנובָאיָה גָזֶטָה משודך מוסף בריאות - זדורובייה - לקט מאמרים פרי עטם של כתבי בריאות ולייף-סטייל רוסים, ומאמרים הלקוחים מאתרי אינטרנט רוסיים וישראליים בשפה הרוסית. כך, על-פי הקרדיט שמופיע בשולי כל מאמר. בדיקה מהירה שערכנו באמצעות מנוע החיפוש גוגל, העלתה כי לפחות חלק מהמאמרים בחתימתם של כותבים רוסים, מקורו בעיתונות הרוסית המודפסת (איזוֶוסְטְיָה, בין היתר) ובאתרי בריאות ולייף-סטייל בשפה הרוסית. 

מאמרים מקוריים

חשוב לציין כי במוספי גלובוס אין אפילו קמצוץ של תוכן מקורי. לא כך המצב בעמודים הפותחים של השבועון, שבהם ניתן למצוא מספר מצומצם של מאמרים מקוריים.

כך, לדוגמה, השער האחורי בגיליון ה-28 ביולי 2008 מוקדש למאמרו של העורך הראשי, ליאוניד לוצקי, תחת הכותרת "על טבע הרחמים כלפי תינוקות שנרצחו על לא עוול בכפם". המאמר מתייחס לפרויקט אינטרנט ענק של ערוץ הטלוויזיה הרוסי RTR, פרויקט שנקרא "שמה של רוסיה". במסגרתו, הגולשים מוזמנים לבחור את האישיות ההיסטורית שמייצגת יותר מכל את מולדתם. להפתעת רבים, הצאר האחרון של רוסיה, ניקולאי השני, תפס מקום גבוה בדירוג.

לוצקי, שלא אהב את התוצאה, בלשון המעטה, מותח במאמרו ביקורת קשה על הגעגועים לצאר המודח (שהוא ובני משפחתו הוצאו להורג בידי הבולשביקים, ביולי 1917). לוצקי טוען כי הצאר היה אנטישמי ושיכור, וכי הסיבה היחידה לפרץ האהדה כלפיו ברוסיה, וגם בקרב חלק מעולי חבר המדינות בישראל, היא הקמפיין התקשורתי הנרחב שנעשה לו בערוצי הטלוויזיה הרוסיים. מה שהסעיר את לוצקי היא העובדה כי ישראליות ממוצא רוסי, או, כפי שהוא מגדיר אותן "דודות מהסוג שעובד במפעל", מעזות גם הן לרחם על הצאר "שעונה על-ידי יהודונים" (לא ברור אם זה ציטוט של אותן 'דודות', או שהקביעה היא של לוצקי עצמו). 

דוגמה נוספת: בגיליון ה-7 בינואר 2008,  התפרסם מאמר של לב אבנאיס, תחת הכותרת "שוב על התחתונים והצלב" (על משקל בדיחה רוסית ידועה על יהודי שנכנס לבית-מרחץ, והבלן אומר לו: "אדוני, או שתלבש תחתונים, או שתוריד את הצלב"). אבנאיס התייחס להחלטת בית-משפט לדחות את דרישת מועצת אריאל לפטור אותה ממס שכר (מס המוטל על מעסיקים מסוימים, בגין השכר ששילמו על פעילותם בישראל), היות והיא נמצאת מעבר לקו הירוק.

על המאמר המקורי השני במהדורה הנ"ל, חתום אילן כפיר, העורך האחראי והמו"ל. כפיר מתח ביקורת נוקבת, לעיתים בוטה, על ראש הממשלה, אהוד אולמרט, וקבע כי ביקור הנשיא בוש בישראל הוא הדבר היחיד שעשוי להציל אותו מפגיעתו הרעה של דו"ח ועדת וינוגרד הסופי על מלחמת לבנון השנייה (המאמר ראה אור שבועות ספורים לפני פירסום הדו"ח. אולמרט, כזכור, שרד את הדו"ח, אך לא את פרשיות השחיתות הרבות שבהן נחשד. בסוף יולי 2008 הוא הודיע כי יתפטר לאחר הפריימריס במפלגת קדימה).

במהדורה הנ"ל הוקדש הטור האישי של מקס לוריא, לאחד הבילויים האהובים על עולי חבר המדינות - ליקוט פטריות ביערות ישראל. בגיליון השבוע האחרון של יולי 2008, ערב פתיחת אולימפיאדת בייג'ין, הקדיש לוריא את טורו האישי למשלחת ישראל למשחקים האולימפיים. בנימה צינית והומוריסטית הוא ליגלג על 'ההישגים' של ספורטאי ישראל ועל העובדה, כי המשלחת מונה יותר מלווים ועסקנים מאשר ספורטאים.

גלובוס ספורט

בשנת 2005 זיהה אילן כפיר נישה פנויה בעיתונות בשפה הרוסית, והחל להוציא לאור שבועון ספורט ייעודי - גלובוס ספורט. השבועון, בעריכתו של מארק וודובוזוב, מסקר אירועי ספורט בארץ ובעולם, ובכלל זה גם מדור שחמט, ענף שנהנה מפופולאריות רבה בברית-המועצות בכלל, ובקרב היהודים בפרט. לדברי כפיר, מעל מחצית החומרים בגלובוס ספורט הם מקוריים. השבועון מופץ בימי חמישי בכל הארץ, בשמונת אלפים עותקים, ופונה לקהל צעיר בהרבה מקהל-היעד של שבועון-האם.

הפרת זכויות יוצרים

נראה שהקונספט של גלובוס מתמצה בהנגשת מידע אינטרנטי לקוראים, שאינם גולשים ברשת, או גולשים בתדירות נמוכה. גלובוס, כמו חלק ממתחריו, מנסה לתפוס מרובה, בהנחה שהקורא המבוגר ישקיע 10 שקלים מדי שבוע, תמורת אסופת סיפורים ומאמרים בשולי החדשות.

מדיניות תוכן זו מזמינה צרות. במרץ 2008 הוגשה נגד המו"ל אילן כפיר, תביעת פיצויים בסך כ-2.2 מיליון שקלים. התובע, בית ההוצאה-לאור הרוסי קומרסנט, טען כי בשנים 2003-2004 העתיק גלובוס מהעיתון הרוסי קומרסנט דיילי 111 מאמרים ללא רשות ותוך הפרה בוטה של זכויות יוצרים. יש לציין, שתביעות דומות הוגשו גם נגד העיתונים וסטי ונובוסטי נדלי.

נכון לאוגוסט 2008, התיק נמצא בבירור משפטי. אילן כפיר דוחה את ההאשמות וטוען, כי כל הכתבות בגלובוס שנלקחו מכלי תקשורת כלשהו, פורסמו בהסכמה וברשות. לעיתים מדובר בהסכמים בכתב, לעיתים בהסכמה בעל-פה. לדבריו, המקרה של קומרסנט הוא דוגמה קלאסית להסכמה בעל-פה. כפיר מספר, שההסכמה לשימוש בחומרי העיתון קומרסנט דיילי ניתנה לו על-ידי בעליו הקודמים, באדרי פטרקצישווילי, מיליארדר גרוזיני ממוצא יהודי. למרבה הצער, אין כל אפשרות לאמת את הגירסה הזו. פטרקצישווילי, שהתמודד בבחירות לנשיאות גרוזיה בדצמבר 2007, נמצא ללא רוח חיים בביתו בלונדון, בפברואר 2008, בנסיבות מסתוריות.

קומרסנט היה בין השנים 1999-2006 בבעלותם המשותפת של פטרקצישווילי ואיל-ההון היהודי-רוסי בוריס ברזובסקי. כפיר טוען כי מרגע שנפוצו שמועות על מכירת העיתון לגורם אחר, הוא הפסיק להשתמש בחומרים מקומרסנט דיילי. ואולם, המו"ל הנוכחי, אלישר אוסמנוב, מסרב להכיר בהסכם בעל-פה שנעשה עם המו"ל המנוח. כפיר עומד על כך שההסכמה לשימוש בחומרי העיתון ניתנה בנוכחות עדים, ומשוכנע כי בית-המשפט ידחה את התביעה 

גם באשר לשימוש בחומרים מאתרי אינטרנט ישראליים בשפה הרוסית, אומר כפיר, הכל נעשה מתוך הסכמה הדדית ושיתוף-פעולה. עם זאת, בשיחה איתנו הודה, כי הוא לא מאושר מכך שמרבית החומרים בעיתון לקוחים מכלי תקשורת הנגישים לציבור הרחב. הוא היה מעדיף לראות יותר כתבות מקוריות, אך באותה נשימה מסכים שהכל נובע משיקולי הישרדות של העיתון.

 

ביביליוגרפיה

מילונים לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה, "אילן כפיר," ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, (אוחזר אוגוסט 3, 2008).

כתבות ומאמרים בעיתונות

אתרי אינטרנט

ראיונות

  • ראיון עם אילן כפיר, מו"ל והבעלים של קבוצת "ע.ש.ר. עיתונות רוסית", 2008.

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על שבועון גלובוס לדוברי רוסית (1)

    לאילן כפיר שלום רב

    לאחרונה אני קורא את סיפרך כחלק מלמידה רחבת הקף של המלחמה והשלמה למחקר שלי על המהלכים המלחמתיים מלפני ה-6.10.1973 . לצערי הרב אתה מתעלם לחלוטין ממה שקרה בסיני מה2.10.1973 ועד ה-6.10.1973 האם הדבר נובע מחוסר ידיעה ?? אתה באמת מאמין שהופתענו ?? לא ידוע לך שחומשו כ-150 מטוסים ביום שבת בבוקר ?? כנקמה על פגיעה באנשי ח"א יש התעלמות מוחלטת מהפעילות של חיל מודיעין הם ניפקו למעלה מ-400 ידיעות ודאיות לקיומה של מלחמה מה3-6.10.1973 אם הנושא מעניין אותך אזי אני לרשותך בברכה קופרמן מאוריסיו
    יום שני י"ד בסיון תשע"ב 4 ביוני 2012

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.