דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

פרק 5: יוצאי אתיופיה בחינוך המיוחד

תמר אלמוג
המאמר נכתב באמצעות עיבוד ושיכתוב הפריטים המופיעים ברשימה הביבליוגרפית שלהלן (בעיקר מתוך המאמר של מרכז אדווה על יוצאי אתיופיה והסקירה על הפניה לחינוך המיוחד של תלמידים יוצאי אתיופיה מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת).

נוצר ב-7/7/2008

רקע

בשנת 1988 חוקקה הכנסת את חוק חינוך מיוחד. לפי החוק, כל ילד בישראל בגילאים 21-3, שאובחנה אצלו מוגבלות כלשהי (שכלית, נפשית, גופנית או התנהגותית), או כזה המתקשה להסתגל למסגרת לימודית רגילה, זכאי לטיפולים מיוחדים ולחינוך מיוחד במימון המדינה. ועדת השמה קובעת את זכאותו של ילד לחינוך מיוחד ואת המסגרת המתאימה לו: כיתה רגילה, כיתה מיוחדת בבית-ספר רגיל או בית-ספר לחינוך מיוחד. להורי הילד יש זכות להשתתף בדיוני הוועדה ולקבל את החלטתה ונימוקיה, כמו גם זכות לערער על ההחלטה, תוך 21 יום ממועד קבלתה. 

נושא הפניית-היתר של תלמידים יוצאי אתיופיה לחינוך מיוחד, עלה על סדר-היום הציבורי עוד בשנות ה-90', ונדון בהרחבה בדו"ח מבקר המדינה לשנת 1998. בדו"ח צוין כי הורים עולים מאתיופיה שילדיהם הופנו למסגרות של חינוך מיוחד, וכן אירגונים הפועלים למען בני העדה האתיופית, מתחו ביקורת על דרך הטיפול של משרד החינוך בתלמידים יוצאי אתיופיה שמתקשים בלימודים. לטענתם, רבים מתלמידים אלה הופנו למסגרות החינוך המיוחד, אף שהיו מסוגלים ללמוד במסגרות חינוך רגילות, והדבר גרם להם נזק. 

המבקרים סברו שהיה אפשר לשפר את הישגי התלמידים האלה, אילו הושקעו משאבים נוספים במסגרת החינוך הרגיל. לדבריהם, הטעויות באיבחון התלמידים נבעו, בין השאר, משימוש בכלי איבחון תלויי-תרבות, שלא התאימו להם. 

גם מממצאי מחקר של ג'וינט-מכון ברוקדייל מנובמבר 1994, בנושא היערכות בתי-ספר יסודיים לקליטת תלמידים עולים מאתיופיה, עולה מסקנה דומה: כלי האיבחון שעמדו לרשות הפסיכולוגים והיועצים להערכת כושר הלמידה, לא היו מותאמים לתלמידים יוצאי אתיופיה, שבאים מרקע תרבותי שונה. 

כלי איבחון לא נכונים ולא מתאימים

בתחילת שנת 2000 מינה שר החינוך דאז, יוסי שריד, ועדה ציבורית לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד. בראש הוועדה עמדה פרופ' מלכה מרגלית, מבית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. בנייר-העמדה שהגישה הוועדה למשרד החינוך ביולי אותה שנה, נכתב, בין היתר, כי צוות המשימה לקידום חינוך יוצאי אתיופיה (ועדת ביקורת שהוקמה על-ידי חמישה מהאירגונים המובילים בישראל למען יהודי אתיופיה) חשף ליקויים בהתאמת כלים והליכי איבחון למאפיינים החברתיים והתרבותיים של הקהילה. לסיכום המליצה הוועדה על "התאמת המבחנים המשמשים לאיבחון ילדים יוצאי אתיופיה, שיפור הליכי ההפניה לאיבחון ולהשמה, פיקוח על מערך ההפניה כדי לאתר ולמנוע הפניית-יתר, ועוד". 

שנתיים לאחר מכן, בדו"ח של מרכז אדוה (מכון לחקר החברה הישראלית), צוין כי "מספר גבוה במיוחד, ככל הנראה, של תלמידים ותלמידות יוצאי אתיופיה, מוצאים עצמם מופנים למסגרות של החינוך המיוחד, בין אם בבתי-ספר נפרדים ובין אם בכיתות נפרדות בתוך בתי-הספר הרגילים". מחברי הדו"ח ציינו, כי בעבר הוצג לפני הוועדה לבחינת יישום חוק חינוך מיוחד, תיעוד מפורט של טעויות איבחון והשמה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה. 

"עדיין קיימים כנראה מקרים שבהם משמש החינוך המיוחד כתחליף לא נכון ולא מתאים לילדי עולים, שלא היו צריכים להגיע אליו", התריע באוקטובר 2004 ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, במכתב למנכ"לית משרד החינוך דאז, רונית תירוש. קדמן סיפר על הישנותם של מקרים מסוג זה במערכת החינוך. "מניסיוננו בטיפול בפניות ובתלונות המגיעות לנציבות קבילות ילדים ונוער, הייתה לא פעם תחושה שהחינוך המיוחד משמש תחליף להשקעה יחידנית הנדרשת בילד עולה, תוך הכלה של קשייו בכל הקשור למשבר ההגירה, על כל השלכותיו". 

בדו"ח מבקר המדינה לשנת 1998 הנזכר לעיל, צוין עוד כי "בנסיבות המתוארות נוצר אי-אמון של ההורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, והתפתחו אצלם רגישות וחשדנות כלפי בית-הספר והצוות החינוכי. נציגי העדה, שפתחו במאבק נגד השיטה הקיימת להשמת תלמידים בחינוך המיוחד, עודדו את ההורים להתנגד לבדיקה פסיכולוגית של ילדיהם ולהפנייתם לוועדות השמה. בעקבות זאת, נשארו במסגרות של החינוך הרגיל תלמידים שהיו זקוקים למסגרת של חינוך מיוחד... ההורים, באמצעות נציגי העדה, דרשו לאבחן מחדש את כל התלמידים יוצאי אתיופיה בחינוך המיוחד, בעזרת כלים שיותאמו להם, בהתחשב ברקע התרבותי שלהם".

התנגדות גורפת של הורים לעצם האיבחון

המצב לא השתנה מהותית גם קרוב לעשור לאחר מכן. בתחילת 2007 אמר דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך, ליובל וורגן, שחקר את הנושא עבור מרכז המידע והמחקר של הכנסת: "תמונת המצב שתוארה בדו"ח מבקר המדינה האמור לעיל, תקפה במידה רבה גם כיום. עמדת המרכז היא כי כלי האיבחון שבידי הפסיכולוגים הם תלויי-תרבות, ולכן לא תמיד אלה מצליחים לזהות יכולת (או היעדר יכולת) בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה... עקב כך יש למרכז ההיגוי יסוד סביר להניח, כי יש לא מעט ילדים יוצאי אתיופיה שהופנו למסגרות החינוך המיוחד בלא הצדקה". 

לדבריו, יש בידי מרכז ההיגוי מידע על התנגדות גורפת בקרב הורים לתלמידים מהעדה האתיופית לעצם האיבחון. הסיבות להתנגדות זו נעוצות הן בעמדה כלפי אופיים של כלי האיבחון, והן בהשפעות ההד התקשורתי שניתן בשנות ה-90' להפניית ילדים יוצאי אתיופיה למסגרות החינוך המיוחד בלא ידיעת הוריהם. "למרכז ההיגוי יש יסוד להניח, כי עקב ההתנגדות הגורפת לאיבחון יש ילדים יוצאי אתיופיה שראוי היה שילמדו במסגרת החינוך המיוחד - אך הם אינם מגיעים למסגרת זו ואינם מקבלים את הטיפול שדרוש להם". 

עמדת מרכז ההיגוי מקבלת מישנה תוקף בתשובתה של עמותת פידל לחינוך ולשילוב חברתי של יוצאי אתיופיה בישראל, על פניית מרכז המידע של הכנסת בנושא זה. עמותת "פידל" פועלת בין השאר בתחום ההכשרה, הליווי וההפעלה של מגשרים חינוכיים-חברתיים יוצאי אתיופיה. על-פי אתר האינטרנט של העמותה, עד כה הכשירה העמותה בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה ועם מכללת בית-ברל 67 מגשרים חינוכיים-חברתיים. מגשרים אלה עובדים ב-115 בתי- ספר ונותנים שירות ליותר מ-8,000 תלמידים, הורים ואנשי צוות חינוכי בכל שנה. תהליך הגישור מסייע בצמצום הפערים בהישגים החינוכיים והחברתיים בין תלמידים עולים מאתיופיה ובין שאר התלמידים ומסייע להם לממש את מרב יכולתם במסגרת מערכת החינוך בישראל בלי לוותר על הקודים האתניים הייחודיים של הקהילה. לדברי טקלה מקונן, מנכ"ל העמותה, "בבתי-הספר שאין בהם מגשרים מקצועיים הבאים מקרב קהילת יוצאי אתיופיה, שיקול-הדעת המקצועי בכל הקשור להפניית תלמידים יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד, אינו ממוצה".

מקונן מדגיש אף הוא, כי האיבחון הפסיכולוגי-דידקטי הנהוג במערכת החינוך כיום (איבחון שניתן לו משקל מכריע בהפניה לחינוך המיוחד ובקביעת הזכאות לשירותי חינוך מיוחד) הוא כלי תלוי-תרבות, אשר אינו מזהה כראוי את התלמידים ממוצא אתיופי הזקוקים לשירותי החינוך המיוחד. 

לדברי מקונן, אף שחלף חצי יובל שנים מאז ראשית עלייתה של קהילת יהודי אתיופיה לישראל, טרם ננקטו צעדים להכשרת אנשי-מקצוע (פסיכולוגים, מורים, יועצים חינוכיים וכדומה) מקרב הקהילה, אשר יוכלו לתת מענה הולם לצרכים בתחום החינוך המיוחד. בהיעדר מדיניות ברורה של משרד החינוך וטיפול הולם בבעיות המתוארות לעיל, הוא אומר, "המגשרים הפועלים בבתי-הספר מטעם העמותה, מתקשים לשכנע הורים להסכים לאיבחון ילדיהם, לצורך קבלת שירותי חינוך מיוחד וקבלת סיוע מסוגים שונים." 

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה פועלת זה מכבר להטמיע במערכת החינוך הבנה לגבי הכלים, באמצעותם ניתן יהיה להעריך נכונה את יכולותיהם של ילדי המגזר. שיטת האיבחון הנוכחית אינה מביאה בחשבון את השונוּת התרבותית, ומידת השפעתה על יכולת הערכת יכולותיו של הילד. החסמים אינם רק נחלתם של הילדים, אלא גם של הוריהם שמתקשים להיות שותפים בתהליך קבלת ההחלטות - תוצר של קשיי שפה והבנה מלאה של מערכת החינוך בישראל.

נתונים מספריים

תלמידים יוצאי אתיופיה בחינוך המיוחד

בשנת הלימודים 2006/07 למדו במערכת החינוך, לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 33,928 תלמידים יוצאי אתיופיה (ילידי אתיופיה או ילידי ישראל שלפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה). 1369 מהם למדו במסגרות החינוך המיוחד (442 תלמידים בבתי-ספר לחינוך מיוחד ו-927 תלמידים בכיתות לחינוך מיוחד בבתי-ספר רגילים), שהם כ-4% מכלל התלמידים יוצאי אתיופיה. 

יוצאי אתיופיה בחינוך המיוחד מהווים כ-3.3% מכלל התלמידים במסגרות החינוך המיוחד. שיעור זה גבוה בהשוואה לשיעור יוצאי אתיופיה בקרב כלל התלמידים במערכת החינוך (ללא גני ילדים), העומד על כ-2.4%. 

נכון ל-2007, לפי נתוני משרד החינוך, 2.8% מהתלמידים ילידי אתיופיה לומדים בחינוך המיוחד, בהשוואה ל-5.1% מהתלמידים ילידי ישראל שלפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה. 

תלמידים יוצאי אתיופיה בכלל מערכת החינוך ובחינוך המיוחד, תשס"ז (2006/07)
  כלל בתי-הספר בתי-ספר לחינוך מיוחד וכיתות לחינוך מיוחד שיעור התלמידים בחינוך מיוחד מכלל התלמידים
כלל התלמידים 1,423,838 42,049 3.0%
תלמידים יוצאי אתיופיה 33,928 1,369 4.0%
שיעור יוצאי אתיופיה מכלל התלמידים 2.4% 3.3%  

תלמידים יוצאי אתיופיה עם צרכים מיוחדים בחינוך 'הרגיל'

נתונים עדכניים על מספר התלמידים יוצאי אתיופיה עם צרכים מיוחדים, אשר נמצאו מתאימים לשילוב בכיתות רגילות (להלן: שילוב), אינם בהישג-יד. לדברי סמדר מליחי, מפקחת ארצית וממונה על השילוב במשרד החינוך  ליובל וורגן, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, הנתון היחיד והעדכני ביותר בנושא, מתייחס לשנת הלימודים תשס"ד (2003/04). באותה שנה, כ-11% מכלל התלמידים יוצאי אתיופיה נמצאו מתאימים לשילוב (לעומת 6% מכלל האוכלוסייה). 

בהיעדר נתונים עדכניים, קשה לאשש או להפריך את הטענות בדבר מגמה מתמשכת של הפניית-יתר לחינוך המיוחד, מחד גיסא, כמו גם את הטענות בדבר התנגדות הורי תלמידים לאיבחון ילדיהם (ובעקבות זה הימנעות מהפניית תלמידים הזקוקים לשירותי החינוך המיוחד למסגרות מתאימות), מאידך גיסא. איסוף נתונים עדכניים על תלמידים יוצאי אתיופיה עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל, מקבל מישנה חשיבות לנוכח הנתונים משנת תשס"ד, המצביעים על פער גדול בין שיעור התלמידים שהופנו לשילוב מקרב יוצאי אתיופיה ומכלל האוכלוסייה.

מדיניות משרד החינוך בהפניה לחינוך המיוחד

על מדיניות משרד החינוך בנושא, ניתן היה ללמוד מדברים שאמרו ורד בן-דרור, מפקחת ארצית וממונה על ועדות השמה וערר, וסמדר מליחי, מפקחת ארצית וממונה על השילוב, לתחקירן יובל וורגן, ממדור מחקר ומידע של הכנסת: "מדיניות משרד החינוך - הן בתחום ההשמה למסגרות החינוך המיוחד והן בתחום שירותי החינוך המיוחד הניתנים במסגרת השילוב - מתאפיינת באוריינטציה תיפקודית, שמודגשת בה רק הלקוּת המובהקת שאובחנה אצל תלמיד מסוים, ולא באוריינטציה אוריינית-סביבתית, שמודגש בה מוצאו של התלמיד או הרקע התרבותי שלו". 

לדברי מליחי, הסיוע שניתן לתלמידים המשולבים במסגרת שירותי החינוך המיוחד, נקבע על-פי הלקות המאפיינת אותם. שכן, סביר להניח שאותה לקות קיימת גם בשפת-האם של התלמיד, ולא רק בשפה החדשה והפחות מוכרת לו. 

לדברי בן-דרור, גם אם מובאים בחשבון היבטים תרבותיים ייחודיים לכל תלמיד, שירותי החינוך המיוחד (ובהתאם לכך, גם הכשרת העוסקים בו) מיועדים לקדם את המיכלול התיפקודי של התלמיד ולאו דווקא תיפקודים הקשורים לקשיים בשפה, או תיפקודים הנובעים מרקע תרבותי מסוים".

פעילות מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה

לצד עמדתו באשר להפניית-יתר של תלמידים יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד, כפי שפורטה לעיל, מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה פועל בתחום זה (בשיתוף עם אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך) במספר מישורים, כפי שדיווח דוד מהרט ליובל וורגן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, בינואר 2007:

  • הענקת חונכות אישית לכ-380 תלמידים, שאלמלא כן היו צפויים להפניה לחינוך המיוחד;
    • סיוע כספי להורים המסרבים לקבל את תוצאות האיבחון שנעשה בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, ודורשים חוות-דעת מקצועית חיצונית.
  • הפעלת 48 מגשרים חינוכיים-חברתיים, בכ-110 בתי-ספר שלומדים בהם כ-10,000 תלמידים יוצאי אתיופיה. המגשרים פועלים למניעת השמה שגויה של ילדים לחינוך המיוחד וליידוע ההורים בדבר זכויותיהם בתהליך האיבחון וההשמה. כמו כן,הם משתתפים בוועדות ההשמה ובוועדות השילוב המוסדיות.
  • עריכת כ-110 סדנאות להורים בשנה, שבהן ניתנת הסברה גם בנושא החינוך המיוחד.
  • תרגום לאמהרית של חוברת הסבר להורים שילדיהם מופנים לחינוך המיוחד.
  • קיום השתלמויות לצוותי בתי-הספר, שמטרתן לחדד את ההבדלים התרבותיים בין תלמידים יוצאי אתיופיה ובין מורים ותלמידים שאינם יוצאי אתיופיה. 

מרכז ההיגוי גיבש שתי המלצות עיקריות לפעולה בתחום החינוך המיוחד, שאותן העביר בתחילת 2007 למשרד החינוך (ההמלצות עולות בקנה אחד עם עמדתה של עמותת פידל בסוגיה זו):
1. הכשרת פסיכולוגים חינוכיים מקרב יוצאי אתיופיה, המכירים את הקודים התרבותיים של בני הקהילה. להערכת מרכז ההיגוי, צעד זה עשוי לסייע בניטרול המרכיב הבין-תרבותי הגורם לטעויות באיבחון. לדברי דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך, ד"ר בלהה נוי, מנהלת השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך, הביעה עניין בקליטה ובהכשרה של פסיכולוגים חינוכיים מקרב הקהילה האתיופית.
2. הקמת מרכז רב-תרבותי לאיבחון תלמידים, אשר יפעל באחריות משרד החינוך וייתן מענה לבעיות איבחון על רקע שונות תרבותית, שקבוצות אוכלוסייה רבות בישראל נתקלות בהן.

מרכז ההיגוי הציע גם להגביר את פעילות ההסברה בנושא שונות תרבותית בקרב צוותי בתי-הספר והפסיכולוגים החינוכיים, ולקיים הסברה נרחבת בקרב הורים יוצאי אתיופיה על החינוך המיוחד.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

מאמרים בכתבי עת ובספרים

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

  • משרד מבקר המדינה, קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, דוח שנתי 48, לשנת 1997 לחשבונות שנת הכספים 1996, אפריל 1998.
  • מרגלית מלכה, הפניית ילדים יוצאי אתיופיה לחינוך המיוחד בשל טעויות אבחון והשמה – נייר עמדה שהוגש לוועדה לבחינת יישום חוק חינוך מיוחד, מאי 2000.

ארכיונים ומאגרי מידע

  • הכנסת – מרכז מחקר ומידע, קהילת יוצאי אתיופיה: פערים וטענות על אפליה, 2003.
  • הכנסת - מרכז המחקר והמידע, תלמידים יוצאי אתיופיה – כישורי אוריינות והפניה לחינוך מיוחד, 2007.

כתבות ומאמרים בעיתונות

אתרי אינטרנט

הערות שוליים

    הפרק הבא

    צפה בתגובות  תגובות על יוצאי אתיופיה בחינוך המיוחד (1)

    בן העדה

    דוד מהרט וחבריו עדיף שלא תדווחו שקרים, כי אינכם עושים דבר ולא חצי דבר במערכת החינוך. אתם מגישים דו"חות כוזבים. יתרה מזו אתם מוענים טיפול נאות של המשרדים אמונים לטפל. כי יש סיבה לא לטפל, והסיבה זה אתם. נא פנו את מקומכם בכדי שהמצב ישתנה. כל עוד אתם שם המצב הקהילה הולך מחמיר.
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.