דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

הרכב הגילים והמינים באוכלוסיה החילונית הותיקה בישראל

יום הולדת 70 לסבתא
יום הולדת 70 לסבתא
הדס נעמן
הרצליה
בריתה
בריתה
אסף רביבו
תמונה משפחתית
הורים ובנם התינוק
הורים ובנם התינוק
רן ויזן
חיפה
בריתה
בריתה
אסף רביבו
תמונה משפחתית
שרון הורנשטיין, עוז אלמוג
חלקים נרחבים מערך זה נלקחו תוך עיבודים קלים מתוך ספרו של משה סיקרון, דמוגרפיה: אוכלוסית ישראל - מאפיינים ומגמות, וכן מתוך פרסומי הלמ"ס השונים.

נוצר ב-6/30/2008

הרכב הגילים בישראל

הרכב הגילים של אוכלוסיה היום הוא תוצר של היקף הילודה בתקופות הקודמות, התמותה בגילים השונים והרכב הגילים של ההגירה הנכנסת. 

האוכלוסייה הישראלית (על כל מגזריה) נחשבת אוכלוסייה "צעירה" יחסית: בישראל, אחוז הילדים בני 0-14 הוא 28.4% (נכון לשנת 2006), לעומת 17% בממוצע במדינות מערביות אחרות. בקבוצות הגיל המבוגרות (בני 65 ומעלה) הפערים מצטמצמים ל-9.9% מהאוכלוסייה בישראל, לעומת כ-15% במדינות אלו. אולם חשוב לזכור ש'צעירותה' של ישראל מושפעת בעיקר משיעורי הפריון הגבוהים של האוכלוסיה החרדית, האוכלוסיה הדתית והאוכלוסייה דוברת הערבית (בעיקר המגזר הערבי-מוסלמי והמגזר הדרוזי).

בשנים האחרונות מסתמנת יציבות במבנה הגילים של האוכלוסייה בישראל. יחד עם זאת, בקבוצת הגיל 75 ומעלה, ישנה עלייה מתונה אך עקבית בחלקם היחסי באוכלוסייה, בעיקר בקרב היהודים (מ-4.4% בשנת 1990, ל-4.6% בשנת 2006). תהליך ההזדקנות שעוברת האוכלוסייה בישראל הוא מתון יחסית למדינות מערביות אחרות. 

התפלגות הגילים במגזרים שונים באוכלוסייה 2006 (באחוזים)
 גיל ערבים מוסלמים נוצרים דרוזים יהודים כלל האוכלוסייה
4-0 14.4 15.0 8.3 10.9 9.3 10.2
14-5 26.0 27.1 18.7 22.2 16.4 18.2
19-15 9.8 10.1 8.9 10.0 7.6 8.1
24-20 8.3 8.2 7.8 9.1 7.9 8.0
29-25 7.9 14.9* 8.0 17.5* 14.8* 15.1*
34-30 7.4   7.9      
44-35 11.6 11.3 14.1 13.0 11.5 11.8
54-45 7.1 6.8 11.0 8.4 11.4 10.6
64-55 4.0 3.7 7.4 4.6 9.3 8.2
74-65 2.3 1.9 5.2 2.7 6.1 5.3
75+ 1.1 0.9 2.8 1.6 5.6 4.6


מהשוואה בין המגזרים השונים עולה כי האוכלוסייה היהודית (על כל מגזריה) היא האוכלוסייה ה"מבוגרת" ביותר בארץ, והאוכלוסייה הערבית (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) היא "צעירה" בהרבה.
נכון לשנת 2006, 11.7% בקרב היהודים הם בני 65 ומעלה, לעומת 3.4% בלבד בקרב האוכלוסייה דוברת הערבית (הכוללת את המגזר הערבי ואת המגזר הדרוזי).

שיעור הילדים (בגילי 0-14) באוכלוסייה היהודית נכוןו לשנת 2006 הוא 25.7% לעומת 43.1% בקרב המוסלמים ו- 33.1% בקרב הדרוזים. 

הבדלים אלה נובעים בעיקר משיעור הפריון הגבוה של האוכלוסייה דוברת הערבית (בעיקר האוכלוסיה המוסלמית והדרוזית) וכן מתוחלת חיים נמוכה במקצת בקרבם בהשוואה לתוחלת החיים באוכלוסייה היהודית.
יש לציין כי בשנים האחרונות בקרב היהודים ניכרת מגמת עלייה באחוז בני 25-34 (מ-13.2% בשנת 1995 ל-14.8% בשנת 2006). 

התפתחות היסטורית של הרכב הגילים באוכלוסיה היהודית

בשנים 1940-1945 היה שיעור הפריון בישראל נמוך (קרוב לוודאי בשל השפעת מלחמת העולם) ולכן, מחזורי הצאצאים מאותן שנים (שהם היום בני 63-68) קטנים באופן יחסי, כלומר שיעורם באוכלוסייה נמוך.

בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה, היתה אוכלוסיית ישראל צעירה, חלקם של הצעירים בגילי העבודה העיקריים היה גדול, ואילו חלקם של הקשישים היה קטן יחסית. הדבר נבע ממספר סיבות:

  • חלק ניכר מהעולים שהגיעו לארץ לפני הקמת המדינה היו צעירים (בגילי העבודה).
  • בעליה ההמונית הגיעו משפחות רבות מרובות ילדים (בעיקר מארצות האיסלם). הנה כי כן, ב-1948 היה שיעור התינוקות באוכלוסיית ישראל (בני 0-4) כ-12% ושיעור זה גדל עד 1960 ל-14%.
  • תופעת ה-baby boom שהתרחשה בעולם המערבי אחרי המלחמה (מעין פיצוי על שנות הלחץ במשפחה וסימן לאופטימיות ולשגשוג כלכלי).
  • תוחלת החיים באותן שנים לא היתה גבוהה כמו היום, הן בשל מצב התזונה והרפואה בישראל והן בשל הרגלי בריאות והיגיינה לקויים שהביאו איתם העולים. על כן אנשים מתו בגילים צעירים יותר, דבר שהפחית את חלקם של הקשישים באוכלוסייה.

צמצום ממדי העליה בשנות השישים, שינוי מקורות העליה (עליה גדולה יותר מאירופה, שבה אחוז קטן של ילדים ואחוז גבוה יותר של קשישים), ירידה ניכרת ברמת הפריון של העולים שהגיעו מאסיה ואפריקה בתקופה הקודמת, ועליה ברמת החיים - כל אלה צמצמו את חלקם של הילדים באוכלוסיה הישראלית ובמידה רבה גם את חלקם של גילי העבודה הצעירים. במקביל, עם העליה בתוחלת החיים, החל גידול במשקלם של הקשישים באוכלוסיה (מ-4% ב-1950 ל-10% ב-1980).

המחזורים שנולדו בין השנים 1962-1968 היו קטנים יחסית, משום שאלה צאצאים של מחזורי הגיל הקטנים שנולדו בתקופת מלחמת העולם השניה.

חלקם של הקשישים באוכלוסיית ישראל גדל במידה ניכרת עד סוף שנות השמונים, והמשיך לגדול בקצב איטי יותר לאחר מכן. הדבר נבע מעלייה בתוחלת החיים, בעיקר בגילים מבוגרים, ומשינוי במוסכמות (בעיקר בקרב יהודים) הקשורות במספר הילדים הרצוי למשפחה (הפחתת מספר הילדים הביא לעליית חלקם של הקשישים). גם גל ההגירה מברה"מ לשעבר תרם לעליה בשיעור הקשישים בישראל.

הרכב הגילים במגזר הצברי הלא דתי

על מנת לאפיין את הרכב הגילים במגזר הצברי הלא דתי, הנחנו כי  שיעורי הפיריון של נשות המגזר נמוך מזה של  נשות המגזר הדתי והמגזר החרדי, ולכן שיעור הילדים בו נמוך ושיעור הקשישים גבוה בהשוואה לשני מגזרים אלה. במילים אחרות: האוכלוסיה במגזר הצברי הלא דתי מבוגרת יותר מזו שבאוכלוסייה החרדית והדתית ובאופםו טבעי היא מבוגרת מכלל האוכלוסייה בישראל.
 
על מנת לאשש מסקנה זו פנינו לבדיקת הרכב הגילים במספר יישובים, שעל פי הרכב אוכלוסייתם ניתן להגדירם כיישובים המייצגים את המגזר המגזר הצברי הלא דתי. את הרכב הגילים (ובעיקר את שיעור הילדים והקשישים) השווינו להרכב הגילים ביישובים חרדיים ודתיים וכן לממוצע הארצי.

על פי נתוני 2003, נמצא כי בעוד שביישובים, הנחשבים דתיים או חרדים (כגון: אלעד, ביתר עילית ומודיעין עילית) כמו גם בישובים ערביים, עמד שיעור הקשישים (מעל גיל 65) על פחות מ-2% מאוכלוסיית היישוב, הרי במרבית היישובים, שבהם מתגורר המגזר הצברי הלא דתי, היה שיעור הקשישים גבוה באופן ניכר.

למעט הישוב מודיעין, בו שיעור הקשישים עמד על כ-2.5% (ככל הנראה בשל העובדה כי מדובר בישוב חדש יותר שמרבית תושביו הם זוגות צעירים), עמד שיעור הקשישים ביישובים שבהם ריכוזים של אנשי המגזר  הצברי על יותר מ-4%. לדוגמא: שיעור הקשישים במבשרת ציון עמד על 4.8% מכלל אוכלוסיית היישוב, ובכפר יונה היוו הקשישים 5.1% מאוכלוסיית המקום. ביישובים קרית טבעון, תל אביב ורמת גן מהווים הקשישים שיעור גבוה במיוחד באוכלוסייה - 15.7%, 17.1% ו-18.0% בהתאמה.

באופן טבעי ומתבקש נמצא כי שיעור הילדים עד גיל 14 ביישובים שבהם ריכוזים של אנשי המגזר הצברי הלא דתי נמוך באופן משמעותי משיעור הילדים ביישובים שבהם ריכוזים של אוכלוסיה חרדית. בעוד שבישובים החרדיים שיעור הילדים מגיע כדי מחצית האוכלוסייה ולעתים אף למעלה מכך (58.1% בבית"ר עילית, 52.4% במודיעין עילית ו-48.8% באלעד), הרי שבישובי המגזר הצברי הלא דתי שיעור הילדים באוכלוסייה נמוך באופן ניכר: בכפר יונה,  למשל, מהווים הילדים 30.6% מהאוכלסייה, במבשרת ציון 29%, בקרית טבעון 22.7%, ברמת גן 18.5% ובתל אביב 17.5%. שיעור ילדים גבוה יחסית נמצא ביישוב מודיעין (38.9%), וזאת, כאמור, בשל העובדה כי מרבית תושביו הם זוגות צעירים נשואים, הנמצאים בגילי הפיריון.

שיעור ילדים וקשישים ביישובים שונים, 2003


שתי מסקנות עולות מתרשים 1: האחת - האוכלוסייה במגזר הצברי היא מבוגרת באופן יחסי לשאר המגזרים בישראל, ובכלל זה היא מבוגרת יותר ממגזרים אחרים באוכלוסייה היהודית; והשנייה - הרכב הגילים במגזר הצברי אינו אחיד, והוא משתנה בהתאם להטרגוניות של קבוצות המרכיבות את המגזר, ובכלל זה אוכלוסיות מארצות מוצא שונות, מיישובים שונים ומרמה השכלית וכלכלית שונה.

ראוי לשים לב להבדלים בשיעורה של שכבת הביניים בישובים השונים ובמגזרים השונים. שיעורה של שכבת גיל זו ביישובי המגזר הצברי הלא דתי גדול יותר בהשוואה לשיעורה במגזרים האחרים, ולעובדה זו עשויות להיות השלכות על הרכב הגילים העתידי בישראל. שכבה זו תהיה בעתיד שכבת גיל הקשישים ועל כן סביר להניח כי שיעור הקשישים באוכלוסיה הצברית יגדל באופן תלול יותר בהשוואה לאוכלוסייה החרדית והדתית. 

גיל חציוני

הבדלים בהרכב הגילים בין אוכלוסיות שונות יוצרים הבדלים בגיל החציוני (הגיל שמחצית האוכלוסיה מתחתיו והמחצית האחרת מעליו) בין המגזרים השונים בישראל. 

הגיל החציוני של כלל האוכלוסיה בישראל בשנת 2006 היה 28.8 (28.6 לגברים ו-29.7 לנשים). 
הגיל החציוני של האוכלוסיה היהודית בישראל עמד באותה שנה על 30.8 (30.7 לגברים ו-32.0 לנשים). יש לשער כי הגיל החציוני של המגזר הצברי הלא-דתי גבוה במעט מזה של כלל היהודים. 

הגיל החציוני של כלל האוכלוסיה דוברת הערבית נכון לשנת 2006 עמד על 20 (היינו מחצית האוכלוסיה מתחת לגיל זה), כאשר הגיל החציוני של הנשים היה 20.2 ושל הגברים 19.8. הגיל החציוני של המוסלמים עמד באותה שנה על 18.8, הגיל החציוני של הערבים הנוצרים כ-29.5, והגיל החציוני של הדרוזים על 23.8.

הגיל החציוני עומד ביחס הפוך לשיעור הילודה, ולכן במרוצת השנים הסתמנו שתי מגמות: האחת – עליה בגיל החציוני של האוכלוסיה הערבית, כתוצאה מהירידה בשיעור הפיריון (וזאת בדומה לאוכלוסיה היהודית); והשניה – התרחבות הפערים בגיל החציוני בין היהודים והמוסלמים מחד (שכן עדין שיעור הילודה גבוה יותר אצל המוסלמים ביחס ליהודים) והצטמצמות הפער בין הנוצרים ליהודים (כתוצאה מדמיון הולך וגדל בשיעורי הילודה). 

גיל חציוני בחלוקה לפי דתות לאורך השנים


כפי שהוסבר לעיל, האוכלוסייה במגזר הצברי הלא דתי היא המבוגרת ביותר בישראל, ועל כן ניתן להניח ברמה גבוהה של וודאות כי הגיל החציוני במגזר הינו גבוה מ-30.8 שנים (נכון לשנת 2006), כלומר מחצית מאוכלוסיית המגזר מבוגרת מגיל זה.

הרכב הגילים בישראל מפרספקטיבה בינלאומית

השוואה לארצות המפותחות

הגיל החציוני בישראל נחשב לנמוך בהשוואה לארצות המפותחות, בהן עומד הגיל החציוני על 37.4 שנים בממוצע (נכון לשנת 2000. בשנה זו היה הגיל החציוני בישראל 27.7 ).

שיעור הילדים בישראל גבוה יחסית לארצות המפותחות (ארצות המערב) אם כי רחוק מזה של הארצות המתפתחות ("עולם שלישי"). שיעור הילדים הגבוה בישראל, שנובע בעיקר מפריון גבוה באוכלוסיה החרדית והבדואית, מטיל עומס גבוה על הכלכלה הישראלית.

שיעור הקשישים בישראל (9.9% בני 65 ומעלה) נמוך משיעורם בארצות המפותחות (כ-14% בני 65 ומעלה) אך גבוה במידה ניכרת מזה שבארצות העולם השלישי (3-5% בני 65 ומעלה).

שיעור הקשישים באוכלוסית הארצות המפותחות, ובכלל זה ישראל, הולך וגדל. בשנת 2000 הגיע משקלם של הקשישים (בני 65 ומעלה) בעולם כולו ל-7%; ובארצות המפותחות ל-14%. תחזיות של האו"ם מעריכות שעד שנת 2050 יוכפל משקלם ויגיע ל-29% מכלל האוכלוסיה באירופה; ל-21% בצפון אמריקה; ל18% באסיה ול-13% במזרח התיכון וצפון אפריקה. בתוך קבוצת הזקנים גדל חלקם של הקשישים  (בני 75 ומעלה או בני 80 ומעלה). קבוצה זו צפויה לגדול בקצב כפול מהגידול של בני 65 ומעלה. חלקם של בני 75 הגיע בשנת 2000 ל-5.6% מכלל האוכלוסיה (והם מהווים 40% מבני 65 ומעלה), וחלקם של בני 80 ומעלה הגיע ל-2.8% מכלל האוכלוסייה. 

אחוז הנשים בגילים הקשישים גבוה מזה שלה גברים, והוא הולך וגדל עם העליה בגיל. בארצות המפותחות יש 60-70 גברים בני 65 ומעלה לכל 100 נשים בנות 65 ומעלה; ו-40-50 גברים בני 80 ומעלה לכל 100 נשים בנות 80 ומעלה (עם הבדלים ניכרים בין הארצות).

לגידול במספר הקשישים ובשיעורם באוכלוסיה שתי סיבות עיקריות: האחת - שיפורים מפליגים ברפואה מונעת ורפואה טיפולית המאפשרים חיים ארוכים יותר ובריאים יותר מבעבר; ושנייה - ירידה ממושכת בפריון.

הזדקנות האוכלוסיה הפכה, בייחוד במדינות המפותחות, לאחת הבעיות הבוערות ביותר המעסיקות ממשלות, מוסדות בריאות ורווחה, עסקים מסחריים ועוד – בשל ההשלכות המרחיקות לכת של התהליכים האלה על כל אחד משטחי החיים.

יש לזכור כי שיעור גבוה של קשישים (שרבים יצאו לפנסיה) מטיל עומס על הכלכלה, ויוצר בעיות חברתיות מורכבות. למשל, מעמסה הולכת וגדלה על מערכות שירותי הבריאות והרווחה ואוכלוסיה גדלה של אנשים מבוגרים, בריאים בגופם ונפשם, שחשים מתוסכלים ובודדים, בשל יציאה ממעגל העבודה ובשל פטירת בן/בת הזוג. 

הרכב הגילים בעולם סביב שנת 2000, באחוזים
  0 - 14 15-64 65+ סה"כ
כל העולם 30 63 100 
 ישראל 29 62 10 100 
ארצות מפותחות 18 68 14 100
ארצות מתפתחות 33 62 5 100
אפריקה 43 54 3 100
אסיה 30 64 6 100
אמריקה הלטינית 32 63 5 100
אמריקה הצפונית 21 66 13 100
אירופה 18 67 15 100
אוקיאניה 20 68 12 100

השוואה לארצות ערב השכנות

בארצות הערביות הגובלות בישראל הרכב הגילים דומה לזה ארצות העולם השלישי, כלומר ארצות שהגידול הטבעי של האוכלוסיה בהן מהיר. אחוז הילדים ברשות הפלשתינית מגיע ל-47; בירדן 40; בסוריה 41; במצרים 36; ובלבנון 29. אחוז בני 65 ומעלה בארצות הערביות מגיע ל-3-5% בלבד (הנתונים נכונים לשנת 2000).

השוואה ליהדות העולם

שיעור הילדים היהודים בתפוצות נמוך ביותר ושיעור הקשישים גבוה. בשנת 2000 נאמד שיעור הזקנים היהודים בחו"ל ב-18% (בצפון אמריקה 17%; בחבר המדינות 35%; ובארצות אחרות באירופה ובאמריקה הלטינית כ-20%). חלקם של בני 75 ומעלה בין הזקנים עומד על כ-47%.
הדבר קשור בריבוי הטבעי הנמוך ואף שלילי במרבית הקהילות היהודיות בתפוצות כבר שנים לא מעטות.

הרכב הגילים של יהדות העולם, אומדן לשנת 2000
  0 - 14 15 - 64 65+ סה"כ
כל יהדות העולם 19.5 64.8 15.7 100
ישראל (יהודים) 25.4 63.1 11.5 100
כל התפוצה 16.0 65.8 18.2 100
צפון אמריקה 17.0 66.5 16.5 100
חבר המדינות 14.5 64.9 20.6 100
יתר ארצות אירופה 5.6 59.1 35.3 100
 

התחזיות לעשורים הבאים מצביעות על צמצום נוסף באחוז הילדים ועל גידול נוסף באחוז הזקנים בתפוצות: 25% מיהודי התפוצות יהיה בשנת 2020 בני 65 ומעלה (ו-34% בשנת 2050).

תחזית הרכב הגילים לשנים 2010 - 2025

תחזית שנעשתה בשנת 1995 להרכב הגילים התבססה על הנחות לגבי שיעור הילודה העתידי, שיעורי העלייה הצפויים (שעשויים להגדיל את חלקה של האוכלוסיה היהודית) ותחזיות בנוגע לשיעור הפיריון ורמת התמותה.

לפי תחזית זו, נראה כי שיעור הילדים (גילי 0-14) בכלל האוכלוסיה יקטן במהלך השנים מ-28.4% בשנת 2002 ל-26.2% בשנת 2020. אחוז הקשישים יישאר יציב עד לשנת 2010 ולאחר מכן יגדל ויגיע בשנת 2020 ל-11.8% (לעומת 9.8% בשנת 2002 ו-9.6% בשנת 2010).
הגיל החציוני ישתנה בהתאם וצפוי לגדול בכ-3 שנים.

מגמות אלה צפויות הן באוכלוסייה היהודית והן באוכלוסייה הערבית (כולל הדרוזים), אם כי בממדים שונים:
צמצום שיעור הילדים בגיל 0-14 יהיה תלול יותר בקרב הערבים (ירידה של 6.7% לעומת 1.6%), ככל הנראה כתוצאה מצמצום בקצב הילודה של הנשים הערביות.
לעומת זאת, הגידול בשיעור הזקנים הערבים יהיה מתון יותר בהשוואה לגידול בשיעור הזקנים היהודים (1.6% לעומת 2.5%).

הבדלים בין שתי האוכלוסיות יימצאו בשכבת הביניים:
בקרב האוכלוסייה הערבית יעלה שיעורם של בני 15-24 בניגוד לירידה בשיעורם של בני גילים אלה בקרב היהודים.
שיעור המשתייכים לשכבת הגילים 25-44 בקרב האוכלוסייה הערבית צפוי לרדת עד שנת 2020 בעוד שבקרב היהודים (ובקרב כלל האוכלוסייה) הוא צפוי להישאר קבוע.

שיעור הערבים בגילי 45-64 צפוי לעלות בשיעור חד של כ-50% ולעמוד על 15.1% מכלל האוכלוסיה הערבית (כמעט פי 1.5 משיעורם בשנת 2002), בעוד שבקרב האוכלוסיה היהודית צפויה העליה בשיעורם של המשתייכם לשכבת גיל להיות מתונה יותר. 

תחזית הרכב הגילים יהודים וערבים לשנת 2020 (באחוזים)
  סה"כ יהודים אוכלוסייה דוברת ערבית
גילים 2002 2020 2002 2020 2002 2020
4-0 10.3 8.7 9.0 7.8 15.8 12.0
14-5 18.1 17.5 16.4 16.0 25.4 22.5
24-15 16.7 15.8 16.3 14.7 18.2 19.5
44-25 26.8 26.8 26.9 26.9 27.1 26.2
64-45 18.2 19.4 20.0 20.7 10.4 15.1
65+ 9.8 11.8 11.4 13.9 3.1 4.7
גיל חציוני 28.0 30.7 30.2 33.2 19.6 23.0


תחזית הרכב הגילים באוכלוסייה היהודית לשנים 2010 - 2025
  2010 2015 2025
0 - 4 8.8 8.4 7.6
5 - 14 16.5 16.3 15.2
15 - 24 14.9 14.7 14.9
25 - 34 14.6 14.0 13.2
35 - 44 12.4 13.2 12.7
45 - 54 10.6 10.2 12.0
55 - 64 10.7 10.2 9.1
65 - 74 5.9 7.4 8.5
75+ 5.5 5.6 6.8
גיל חציוני 31.7 32.6 34.3
 


יש לשער כי תהליך ההזדקנות לא יפסח על המגזר הצברי הלא דתי, ולאור מספר הילדים הנמוך שמקובל להביא בקרב מגזר זה, הוא ימשיך להיות המגזר המבוגר ביותר באוכלוסייה היהודית. 

יתרה מכך, לאור העובדה, כי חלקה של שכבת גיל הבינים (גילי 15- 64) גבוה יותר בקרב המגזר הצברי הלא דתי (ראו תרשים 1 לעיל), ניתן לשער כי שיעור הקשישים בשנים הבאות בקרב מגזר זה יהיה אף הוא גדול יותר בהשוואה למגזרים אחרים, וזאת מכייוון ששכבת הבינים תיהפך בשנים הקרובות לשכבת הקשישים.

אפשר להעריך כי בטווח רחוק יותר תהליך ההזדקנות של המגזר הצברי יהיה מתון יותר בהשוואה למגזרים אחרים, וזאת לאור הירידה הצפויה במספר הקשישים שתנבע ממספרם הנמוך של הצעירים כיום (אלה שיהפכו לקשישים בעתיד הרחוק יותר) ולאור ההנחה שהירידה בפיריון של המגזר תתמתן או אף תיעצר לאחר שתמצה את עצמה.

הרכב המינים

נכון ל-2006, על כל 1,000 נשים בישראל ישנם 977 גברים (1,024 נשים לכל 1,000 גברים). ככל שהגיל עולה הפערים גדלים. למשל בקבוצת הגיל 75 ומעלה על כל 1,000 נשים 668 גברים בלבד (מספר זה כולל את כל המגזרים בחברה הישראלית – יהודים וערבים).

בקרב היהודים – על כל 1,000 נשים ישנם 967 גברים (1,033 נשים לכל 1,000 גברים). עד גיל 34 (כולל) ישנם יותר גברים מנשים בכל קבוצות הגיל. החל בגיל 35 היחס מתהפך, וישנן יותר נשים מגברים, כאשר הפער הולך וגדל עם הגיל (נתון זה מתייחס לכל היהודים ואינו מתייחס למגזר הצברי. אולם ככל הנראה אין הבדלים גדולים בין המגזרים השונים בתוך האוכלוסייה היהודית).

יש לציין כי בניגוד לאוכלוסיה היהודית, בקרב האוכלוסיה דוברת הערבית קיים דווקא רוב של גברים על נשים. 
נכון לשנת 2006, היו בקרב האוכלוסיה דוברת הערבית בישראל 966 נשים לכל 1,000 גברים. 

בקרב המוסלמים עמד היחס בין המינים על 963 נשים ל-1,000 גברים. במגזר הדרוזי עמד היחס על 956 נשים לכל 1,000 גברים.

בקרב הערבים-הנוצרים קיים רוב של נשים בדומה לחברה היהודית והיחס ביניהם עומד על 1,010 נשים לכל 1,000 גברים, נכון ל-2006.

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • סיקרון משה, דמוגרפיה: אוכלוסית ישראל - מאפיינים ומגמות, 2004.
  • סופר ארנון וביסטרוב יבגניה, מדינת תל אביב - איום על ישראל, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה, 2006.

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

  • אדלר שמואל, הירידה בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר שעלו בתקופה שבין 1.1.89 ובין 31.12.02, המשרד לקליטת העלייה – האגף לתכנון ולמחקר, פברואר 2004.
  • ברודסקי ג'ני, שנור יצחק ובאר שמואל (עורכים), קשישים בישראל: שנתון סטטיסטי 2005, משאב, מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל ואשל, אפריל 2006.
  • גולד אריק ומואב עומר, בריחת המוחות מישראל, מרכז שלם המכון הכלכלי-חברתי, מאי 2006.
  • פרידברג אשר, הירידה מן הארץ: ביבליוגרפיה מוערת, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 1996.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיה, סטטסיטיקל 14, 2001.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – דפוסי פיריון בישראל בשנת 2004, 30.8.2005.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – דפוסי פריון בישראל בשנת 2006, 5.11.2007.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - דתיות בישראל - ממצאי סקר חברתי 2002-2004, 9.4.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - השנתון הסטטיסטי לישראל 2007 - מס' 58, 10.9.2007.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - לקט נתונים לרגל יום הילד הבין-לאומי החל ב-20 בנובמבר 2006, 15.11.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - מבחר נתונים דמוגרפיים מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל, מס' 57, 17.9.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - נתונים לרגל יום הקשיש הבין-לאומי, 27.9.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - סקירה דמוגרפית בישראל לשנת 2005 - הבהקות, 27.11.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - פרסום השנתון הסטטיסטי לישראל 2007 - מס' 58, 10.9.2007.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - משפחות ומשקי בית בישראל – לקט נתונים לקראת "יום המשפחה" נתוני 2005, 13.2.2007.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוחות תמותה שלמים של ישראל 2000-2004, 2001-2005, 2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משקי בית ומשפחות: תכונות דמוגרפיות 2001 – 2002 – על פי סקרי כוח אדם, 2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשים וגברים, סטטיסטיקל 40, 2004.
    הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקרי כוח אדם, לקט ממצאים סטטיסטיים 2003/9, 2003.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 58, 2007.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 57, 2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 58, 2007.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 57, 2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 56, 2005.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 55, 2004.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 54, 2003.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 53, 2002.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 52, 2001.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 51, 2000.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הבריאות - האגף לכלכלה וביטוח בריאות, פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2002-1998, 2006.

ארכיונים ומאגרי מידע

  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, גיל הפרישה לפנסיה, שיעורי הילודה והתמותה בישראל ובארצות ה-OECD, תשואות קופות הגמל וחברות הביטוח בשנים האחרונות בישראל - מוגש לחבר הכנסת חיים כץ, 2003.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, הקשיש במדינת ישראל: זכויות, חובות ושירותים, 2006.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מצבם של עולים קשישים בישראל - מוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, מרכז 2006.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, תופעת בריחת המוחות וגיוס המוחות בעולם ובישראל, 2006.

כתבות ומאמרים בעיתונות

אתרי אינטרנט

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.