דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 3 מדרגים

פרק 2: עמותות ויוזמות לקליטת יוצאי אתיופיה במערכת החינוך

ישיבה בצוותא
ישיבה בצוותא
אראלה יריב
המבוגרים יושבים יחד בזמנם הפנוי
לימוד עברית
לימוד עברית
אראלה יריב
עולה חדש לומד לראשונה לכתוב עברית
לימוד עברית
לימוד עברית
אראלה יריב
עולה חדשה לומדת לראשונה לכתוב בעברית.
משפחה מורחבת
משפחה מורחבת
אראלה יריב
ריקוד
ריקוד
אראלה יריב
שתי נשים בריקוד מאולתר
תמר אלמוג

נוצר ב-6/17/2008

רקע

עמותות ואירגונים רבים ומגוונים נוטלים חלק במאמץ המשותף לסייע בקליטת יוצאי אתיופיה. בערך זה נתרכז בהצגת הגופים המעורבים בקליטת העדה האתיופית במערכת החינוך הישראלית: מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במשרד החינוך; אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה; איחוד האירגונים של עולי אתיופיה; בָּהָלָצִ'ין (תרבותנו באמהרית); עמותת פִידֶל (חינוך, באמהרית) ; קרן חנן עינור; עמותת עלמי"א (העמותה לקידום המשפחה והילד בקהילה האתיופית בישראל); עמותת הצבי (ספורט לקידום עולי אתיופיה); הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה (ENP).

נוסף על העמותות והאירגונים הנ"ל, צצות יוזמות מקומיות רבות כמענה לצורכי השעה והמקום. יוזמות אלו עשויות להיות ברמת בית-הספר הבודד, המועצה המקומית, העירייה וכדומה.

מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במשרד החינוך

היסטוריה

בשנת 1994 הוקם, במסגרת האגף לקליטת עלייה במשרד החינוך, מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, במטרה לסייע למוסדות חינוך קולטי עלייה ולגופי הלוויין שלהם. המרכז הינו הזרוע המייעצת של משרד החינוך לקידום שילובם והישגיהם החינוכיים והחברתיים של יוצאי אתיופיה, מהגיל הרך ועד לחינוך מבוגרים.

מבנה אירגוני

ייחודו של מרכז ההיגוי בכך שהוא מנוהל על-ידי אנשי-מקצוע יוצאי אתיופיה, שלהם היכרות אישית ומקצועית עם הקהילה וצרכיה. כיום, פועל המרכז במסגרת האגודה לקידום החינוך בירושלים ומעסיק כ-60 איש, רובם יוצאי העדה.

פעולות בתחום החינוך

הודות לפריסה הנרחבת של המרכז בעשרות יישובים ובתי-ספר, כמו גם הקשרים ההדוקים עם מקבלי ההחלטות במשרד החינוך, נוצר מערך אירגוני בעל פוטנציאל רב לשיפור הישגיהם של יוצאי אתיופיה. עבודת המרכז מתמקדת בשלושה מישורים:

פעולת המטה

סיוע בגיבוש מדיניות המשרד, ייעוץ לשרת החינוך ולאגפי המשרד, ייצוג צורכי הקהילה בפורומים ארציים, תיאום בין אירגונים, מעקב אחר הצרכים המשתנים ומתן מענה להם, יזמות חינוכיות שונות לקידום בני הקהילה ועוד.

פעולת מנחים ויועצים

המרכז מפעיל כעשרה מנחים ויועצים המסייעים לגופים המקצועיים בעבודתם עם בני העדה האתיופית. המנחים והיועצים עוסקים גם בבקרה על איכות הטיפול בתלמידים יוצאי אתיופיה, במעקב אחר צרכיהם המשתנים, בייזום פרויקטים והתערבות במצבי משבר ברמה בית-ספרית ויישובית, ובזיהוי וטיפוח מצוינות בקרב צעירי העדה. המנחים אחראים על הפעילות ב-48 יישובים (יישובי קליטה ויישובי קבע), בהם קיימים ריכוזים של בני העדה האתיופית.

פעולת מגשרים

המרכז מפעיל כ-25 מגשרים חינוכיים שעוסקים בגישור בין הורים למוסדות חינוך, בין הורים לתלמידים ובין הורים לצוות החינוכיים. בנוסף, הם אחראים על הגברת המודעות של ההורים לדרישות בית-הספר, ועל העמקת ההיכרות בין הצוות החינוכי לתרבות ולקהילת ההורים. 

המרכז מפיק את "ידיעות נֶגָט" (נגט באמהרית, בוקר), עיתון עברי-אמהרי (מקבוצת "ידיעות תקשורת") לענייני חברה, חינוך ותרבות, המופץ בקרב בני הקהילה ברחבי הארץ. בנוסף, המרכז שותף בהיגוי ובמימון תוכניות טלוויזיה המיועדות לעולי אתיופיה. 

המרכז מציע למערכת החינוך מגוון רחב של שירותים ייחודיים, ובהם:
• ייעוץ למוסדות חינוך קולטי עלייה בתחום הבין-תרבותי
• הרצאות לעובדי חינוך בנושא תרבות יוצאי אתיופיה.
• הנחיית קבוצות הורים יוצאי אתיופיה.
• ליווי תהליכים להידוק הקשר בין בית-הספר ובין הורים עולים.
• חונכות לתלמידים מתקשים במיוחד.
• מלגות לרכישת ציוד ייחודי לתלמידים.
• גישור חינוכי-חברתי.
• ייעוץ והדרכה בפיתוח תוכניות ייחודיות ליוצאי אתיופיה.
• מידע על פרויקטים ועל תוכניות לתמיכה.
• הפצת מידע בנושאי חינוך באמצעות אמצעי התקשורת.
• הפצת העיתון "ידיעות נגט".
• סיוע בהסברה להורים על ועדות השמה, חינוך מיוחד ועוד.
• שותפות בהיגוי פרויקטים לשיפור הישגים חינוכיים.

אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

היסטוריה

בשנת 1969 החלו פעילים ציונים מצפון-אמריקה, לקדם את נושא העלאת יהודי אתיופיה לארץ. לצורך זה ייסדו את האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה (AAEJ), שפעלה בין השנים 1993-1970. כשהסתמן שרוב יהודי אתיופיה כבר עלו לישראל, החליט הוועד המנהל של האגודה על פיזורה. בשנת 1994 הקימה קבוצה מיוצאי האגודה את האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה (IAEJ).

מבנה אירגוני

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, שמרכזה בירושלים, הינה מוסד ללא מטרת רווח (מלכ"ר).

מטרות ופעולות כלליות

מטרת האגודה: השגת שיוויון זכויות בנושאי לימוד ותעסוקה לישראלים יוצאי אתיופיה. האגודה חותרת לקידום הטמעת העולים בחברה הישראלית, על-ידי פעילות בארבעה מישורים:
• כינון שדולה בכנסת לחיזוק השפעת העדה האתיופית. מפגשים עם חברי כנסת ושרים, לדיונים משותפים בדרכים לסילוק חסמים המונעים אינטגרציה של העדה.
• שיתוף פעולה עם מנהיגים מקומיים, תוך קידום בני העדה. מתן הדרכה ומימון לפעולות פיתוח קהילתיות.
• הקמת מרכז מידע על העדה האתיופית, כולל מתן מידע סטטיסטי מעודכן המאפשר תיכנון.
• סיוע במגוון נושאים: חינוך, ביטוח לאומי, דיור, עזרה פיננסית ומשפטית.

פעולות בתחום החינוך

בתחום החינוך, פעילות האגודה מתמקדת בתחומים הבאים:

כשרים אורייניים

האגודה מנסה לעורר מודעות לקשיים בתחום זה, ולגייס את מרב האמצעים להקלת השתלבותו של הדור הצעיר במערכת הלימוד, כבר בגיל הגן.

חינוך מיוחד

האגודה פועלת להטמיע במערכת החינוך הבנה לגבי הכלים, שבאמצעותם ניתן להעריך נכונה את יכולותיהם של ילדי העולים. האגודה גם פועלת לשינוי התייחסות מערכת החינוך לסוגיה זו.

בחינות בגרות

האגודה חותרת לשפר את הישגיהם של תלמידים יוצאי אתיופיה בבחינות הבגרות.

נוער בסיכון

האגודה נוטלת חלק באיתור נוער בסיכון ובהושטת סיוע.

קידום אקדמאים יוצאי אתיופיה

האקדמאים הנכללים בקבוצה זו מתקשים במציאת מקורות תעסוקה, בפרט בתחומים ההולמים את השכלתם. האגודה פועלת להבאת הנושא לידיעת הגורמים, שבכוחם לקדם את השתלבות הקבוצה הזו בשוק העבודה.

איחוד האירגונים של עולי אתיופיה

היסטוריה

בשנים הראשונות שלאחר עלייתם לישראל, התפצלו עולי אתיופיה למספר רב של אירגונים. באוגוסט 1990, בתום שנה של דיונים ולבטים, החליטו שבעת האירגונים המרכזיים של הקהילה שפעלו אז, להתאחד ולהירשם אצל רשם העמותות תחת השם איחוד האירגונים של עולי אתיופיה. בנובמבר 1995 הוכר האירגון רשמית ונערכו בחירות להנהלה. בהתאם לתקנון החדש, כל ישראלי יוצא אתיופיה מעל גיל 18 יכול להתקבל כחבר לאירגון.

מבנה אירגוני

בבחירות האחרונות שנערכו בפברואר 2001, הורחב מספר חברי ההנהלה. נכון ל-2008, היא מונה חמישה-עשר חברים, שליש מהם נשים. יו"ר האירגון הוא חבר הכנסת לשעבר, אדיסו מסאלה. המשרד הראשי של האירגון שוכן בתל-אביב. שלושה מרכזים נוספים פועלים מטעמו בצפון, במרכז ובדרום.

מטרות ופעולות כלליות

• ייצוג העדה מול הציבור הרחב והמוסדות הקולטים השונים.
• פעילות הסברה, סיוע אישי וכללי וחיזוק המורשת בקרב בני העדה.

האירגון עובד בשיתוף-פעולה עם צה"ל (בעיקר אגף כוח-אדם במטכ"ל), הסוכנות היהודית, משרד הקליטה ומשרדי הממשלה האחרים ועם אירגוני המתנדבים. להלן הפעילויות העיקריות שלו:

שדולה פוליטית ותקשורתית

תמיכה בהעלאתם ארצה של היהודים שנשארו באתיופיה, התרעה על קשיים של העולים, הצעת פיתרונות וייזום פעולות לשינוי ושיפור המצב הכלכלי והחברתי ולהשתלבות העדה בחברה. האירגון מוביל את המאבקים השונים של העדה, כגון הדרישה להכרה מלאה ביהדות, זכויות הקייסים, שיפור החינוך של ילדי הקהילה ועוד. נציגי האירגון נועדים עם שרים, חברי ועדות הכנסת ומנכ"לים של משרדי ממשלה, לדיון במצב הקהילה ולמציאת פיתרונות.

הסברה

דגש מיוחד ניתן להסברה בקרב הציבור הישראלי בכלל ובקרב מורים ומחנכים בפרט, לעידוד הבנה, סובלנות ויחסי שכנות טובים.

שירותי סיוע לעולים

האירגון מוציא לאור את הירחון פָאנָא (באמהרית, כיוון) באמהרית, טיגרית ועברית. הירחון מופץ בקרב כל העולים ברחבי הארץ.

האירגון מארגן מדי שנה את חגיגות הסִיגְד, חגה המיוחד של יהדות אתיופיה, ואת טקס הזיכרון לבני העדה שנפלו בדרך לציון. הטקס, המתקיים במסגרת אירועי "יום ירושלים", נועד להנציח את זיכרם של כארבעת אלפים עולים, שנספו במהלך המסע המפרך מאתיופיה דרך סודאן לארץ-ישראל. ב-2007 נחנכה אנדרטה לזיכרם בהר הרצל בירושלים.

האירגון מושיט סיוע לעולים החדשים, אשר מגיעים לארץ מדי חודש, ופועל להקלת מעברם לדיור קבע. גם העולים הוותיקים אינם מקופחים. נציגי האירגון פועלים לפיתרון בעיות כלליות ואישיות, על-ידי הפצת מידע והדרכה להבנת החברה הישראלית והסברה בנושאים כמו דיור, מיסוי, תעסוקה, חובות וזכויות אזרח, ענייני חינוך וכדומה. במישור האישי, האירגון מסייע לבני הקהילה במגעיהם עם מוסדות כמו ביטוח לאומי וקופת חולים, וכן בכתיבת מכתבים למוסדות השונים בנושאי דיור, חינוך וכדומה. תרגומי תעודות מאמהרית לעברית שנעשים במשרדי האירגון, מוכרים על-ידי הרשויות השונות.

פעולות בתחום החינוך

במשך כל שנות קיומו פועל האירגון בתחום החינוך, ויוזם תוכניות רבות: שיעורי עזר, חוגי סיור, קייטנות לימודיות, סדנאות להכנה לכיתה א' ולחטיבת הביניים, חלוקת מענקים לסטודנטים יוצאי אתיופיה באוניברסיטאות ובמכללות ועוד.

בָּהָלָצִ'ין (תרבותנו באמהרית)

היסטוריה

הרעיון להקים מרכז מורשת ליהדות אתיופיה, נולד בעקבות הפגנת המחאה של עולי אתיופיה, בשנת 1985, מול משרדי הרבנות הראשית בירושלים. הרקע להפגנה: דרישת הרבנות הראשית מהעולים לעבור גיור לחומרה, בטרם ייחשבו כיהודים לכל דבר. הטקס, הכולל טבילה במקווה והקזת דם הברית, נועד למקרים בהם קיים ספק גדול ביהדותו של העולה (הקזת דם הברית הינה תחליף לברית מילה. הואיל ויהודי אתיופיה כבר נימולו בינקותם, הם אינם יכולים לעבור טקס מילה נוסף. כתחליף, נוהגים לבצע חתך והקזת דם במקום החתך).

ראשוני העולים מאתיופיה, בתחילת שנות ה-80', הגיעו לכאן על-פי חוק השבות, כיהודים לכל דבר. למרות זאת, הם עברו שלא בידיעתם ובלי הסכמתם, הליך גיור לחומרה שכלל הקזת דם. כמו-כן נדרשו הגברים לעבור טבילה, לפני שיורשו לערוך חופה וקידושים מטעם הרבנות הראשית. במהלך מבצע משה להעלאת יהודי אתיופיה (נובמבר 1984 עד ינואר 1985), הגיעו ארצה כ-8000 יהודים. כשהרבנות הראשית דרשה שכל העולים יעברו גיור לחומרה, ראו יהודי אתיופיה בכך הפליה, השפלה ופגיעה ביהדותם שעליה שמרו בחירוף נפש במשך מאות שנים.

התסיסה הפנימית גברה עד שהפכה למאבק ציבורי נגד הרבנות ונגד גזירת הגיור. המאבק הגיע לשיאו בסתיו 1985, בשביתת-שבת של שלושים ושניים יום מול היכל שלמה, בניין הרבנות הראשית בירושלים. לאחר סידרת פגישות עם הרב הראשי דאז, אברהם שפירא, החליטה הרבנות להסתפק בטבילה ולוותר על הקזת הדם.

בשנת 1988, לאחר פניות חוזרות ונשנות של ראשי קהילת ביתא ישראל, החליט בית-המשפט העליון על הקמת מרכז שבו תישמר ותטופח המורשת ההיסטורית והתרבותית של הקהילה. נאמנה להחלטה זו, החליטה ועדת השרים, בשנת 1992, בראשות שר הקליטה דאז, יאיר צבן, להקים את מרכז מורשת ביתא ישראל. בָּהָלָצִ'ין (תרבותנו, באמהרית) החל לפעול בינואר 1996.

מבנה אירגוני

בָּהָלָצִ'ין מורכב ממספר מחלקות: ייעוץ משפחתי, חינוך, ספריה, גנאולוגיה (אילנות יוחסין), קבוצת פולקלור ותיעוד אור-קולי. מנכ"ל המרכז הוא שלמה אקלה. משרדיו שוכנים ברחוב הנצי"ב 41, תל-אביב.

מטרות המרכז

מטרתו העיקרית של בָּהָלָצִ'ין היא שימור וטיפוח ההיסטוריה, המסורת והמורשת הייחודית של קהילת יהודי אתיופיה (הידועה בשם "ביתא ישראל"). המרכז פועל להפצת המסורת הזאת בקרב צעירים יוצאי אתיופיה שנולדו בארץ, בפרט, והציבור הרחב, בכלל.

עמותת פידל (חינוך באמהרית)

היסטוריה

פִידֶל (חינוך, באמהרית) היא עמותה לחינוך ולשילוב חברתי של יוצאי אתיופיה בישראל. העמותה הוקמה בשנת 1996, על-ידי עולים יוצאי אתיופיה וישראלים ותיקים, במטרה לתת מענה לצרכים החינוכיים, התעסוקתיים והחברתיים של בני העדה, ובמיוחד הילדים ובני-הנוער.

מבנה אירגוני

יו"ר: אריאל לנדאו. מנכ"ל: טקלה מקונן. משרדי העמותה שוכנים ברחוב הבנים 14 א', הוד השרון.

מטרות ופעילות

העמותה מסייעת לילדים ממשפחות יוצאי אתיופיה, לממש את מלוא הפוטנציאל האישי שלהם במערכת החינוך.
העמותה תורמת ומעורבת בתחומים הבאים:

הכשרה, ליווי והפעלת מגשרים חינוכיים חברתיים מקרב יוצאי אתיופיה

עד 2007, הצליחה העמותה, בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה ומכללת בית ברל בכפר סבא, להכשיר 67 מגשרים חינוכיים חברתיים. מגשרים אלה עובדים ב-115 בתי-ספר ונותנים מענה ליותר מ-8000 תלמידים, הורים ואנשי צוות חינוכי. 

הקמת והפעלת "מרכז קשב, מידע וסיוע לנוער יוצאי אתיופיה"

המרכז, הממוקם בתחנה המרכזית בתל-אביב החדשה, הפך מוקד משיכה לבני-נוער וצעירים יוצאי אתיופיה המשוטטים ברחובות, מנותקים ממסגרות נורמטיביות (בית-ספר, צבא, פנימייה, משפחה וכדומה). צוות העובדים המקצועי במרכז, ברובו אקדמאים יוצאי אתיופיה, מסייע להם להשתקם ולחזור ללימודים, למצוא תעסוקה, לחדש קשרים משפחתיים שנותקו, ואף להגיע לשירות צבאי סדיר. בנוסף, המרכז מפעיל קו טלפוני לפניות חירום בשפה האמהרית, הפועל 24 שעות ביממה. שלוחות נוספות של המרכז פועלות בערים קריית גת, נתניה, רחובות, רמלה ולוד.

מעורבות הורים

התא המשפחתי המסורתי השתנה ללא הכר עם העלייה לארץ, והורים רבים איבדו ממעמדם ומסמכותם. אחת התוצאות הייתה נשירה גוברת של הדור הצעיר ממסגרות לימודיות. עמותת פידל מפעילה קבוצות מפגש להורים, בהן ניתנים להם כלים להתמודדות עם השינויים במשפחה ומחוצה לה. תודות לסיוע, ההורים מסוגלים ליטול חלק פעיל בתהליך החינוכי של ילדיהם.

בית-ספר קהילתי

בספטמבר 2005 נפתח בית-ספר קהילתי בשכונת קריית משה ברחובות. בית-הספר מתפקד כמרכז חינוכי-קהילתי הנותן מענה לכלל האוכלוסייה בשכונה, ותיקים ועולים כאחד. בבית-הספר פועלים חוגי הורים, שיעורים בשעות אחר-הצהריים ופעילויות לרווחת הקהילה.

מלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה

פידל, בשיתוף עם חברות היי-טק ומשרדי עורכי-דין, מעניקה מלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה במגוון תחומי לימוד: משפטים, מדעים מדויקים, הנדסה, עיצוב, חינוך, מדעי החברה ועוד. מקבלי המלגות מחויבים למעורבות בפעילות התנדבותית בקהילה, במהלך לימודיהם.

עמותת היווט (חיים באמהרית)

לדף מידע על העמותה (נכתב על ידי מוריה מזל טדלה)

קרן חנן עינור

ראו ערך השכלה גבוהה במגזר יוצאי אתיופיה.

עמותת עלמי"א

היסטוריה

 עלמי"א (העמותה לקידום המשפחה והילד בקהילה האתיופית בישראל), החלה את פעילותה בשנת 1985.

מבנה אירגוני

העמותה מפעילה מרכז ארצי להפצה, הדרכה ופיתוח משאבים חינוכיים, לצורך פיתוח תוכניות חינוכיות וקהילתיות ולהכנת מערכי הדרכה, הכשרה והשתלמויות.
מנכ"ל האירגון: זוהרה איאסו. משרדי ההנהלה שוכנים ברחוב שאול המלך 89/42, באר-שבע.

מטרות ופעולות

• טיפוח וקידום המשפחה והילד יוצאי אתיופיה, על-מנת להביא לשילובם המלא בחברה הישראלית.
• העצמת אנשי הקהילה, בין השאר באמצעות עידודם לפעול בעצמם לקידום ענייניהם, ללא תלות במוסדות.
• הפצת תוכניות חינוכיות-קהילתיות שפותחו על-ידי העמותה.

התוכניות שמקדמת העמותה:
• תוכניות לילדים בגיל הרך ולהוריהם: תוכנית ביתית, "גן הורים", חוגי הורים, תוכניות העשרה לילדי הגן.
• תוכניות לקידום והעשרה של ילדים בבית-הספר היסודי: תוכניות העשרה, מקהלת עלמי"א, קבוצת כדורגל ועוד.
• תוכניות להורים לעידוד מעורבותם בחינוך ילדיהם.
• תוכנית "במעלה" לילדים בני 13-6, ותוכנית "נוער במעלה" לנערים בני 18-13, בוגרי "במעלה".
• מרכז לשימור מורשת הקהילה ולפיתוח תוכניות להנחלת המורשת.

עמותת הצבי

היסטוריה

עמותת הצבי נוסדה בשנת 1994 על-ידי קבוצת ספורטאים יוצאי אתיופיה, על-מנת לקדם את תרבות הספורט בקרב צעירי המגזר בישראל.

מבנה אירגוני

משרדי העמותה שוכנים בשדרות גת 157, קריית גת. יו"ר: אייל דסטה. מנכ"ל ומאמן: רחמים גאשה

מטרות ופעולות

האתלטים האתיופים מצטיינים ביכולות פיזיות, במשמעת עצמית, כוח סבולת, התמדה ודבקות במטרה. עמותת הצבי רואה בספורט אמצעי חינוכי חשוב וחותרת למיצוי הפוטנציאל של הצעירים, בעיקר בריכוזי עולים. בעמותה מאמינים שבאמצעות טיפוח הספורט התחרותי ניתן יהיה לצמצם את התיסכול והפערים החינוכיים והחברתיים, כמו גם לחזק את הדימוי החיובי של בני העדה בציבור הרחב.

העמותה מפעילה מאמנים/מדריכים יוצאי אתיופיה המכירים היטב את התרבות והמנטאליות, מדברים עם הספורטאים בגובה עיניים ומקיימים קשר שוטף עם הוריהם. הפעילויות מתקיימות ברחבי הארץ ובעיקר בדרום.

מאז הקמת העמותה, ספורטאי הצבי, ילדים, נוער ובוגרים, זוכים מידי שנה במקומות ראשונים באליפויות ישראל בריצות למרחקים בינוניים וארוכים. דניאל מולוסאו הצעיר, שיאן ישראל לילדים (עד גיל 15) בריצות למרחק 800, 1500, 2000 ו-3000 מטרים (נכון לנובמבר 2007), מוגדר על-ידי עיתונות הספורט כ"תקווה הישראלית בריצות הבינוניות". אתלטים מצטיינים נוספים: אינדלאו טקאלה, שיאן ישראל לקאדטים (עד גיל 17) בריצות אלה; דניאל קסה, אלוף ישראל לילדים במירוצי שדה; נגוסה אסמרה ויוסף אימהרן בבוגרים. היעד שהציבה העמותה: להביא את האתלטים לרמה בינלאומית ואולימפית לקראת אולימפיאדת לונדון, בשנת 2012.

ההצלחה ניכרת גם בתחום ההשכלה. כל הספורטאים סיימו 12 שנות לימוד בהצלחה ואחוז גבוה לומדים במוסדות להשכלה גבוהה. כולם התגייסו לצבא ואחוז ניכר השתלב ביחידות קרביות. ההצלחה של יוצאי אתיופיה בתחום הספורט מביאה גאווה, יוצרת דימוי חיובי ותורמת לשילובם החברתי של בני הקהילה.

המימון לפעילות העמותה מגיע משלושה מקורות: משרד הקליטה, מינהל הספורט במשרד החינוך והמועצה להימורים בספורט.

הפרויקט הלאומי על עולי אתיופיה (ENP)

היסטוריה

הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה הוקם בשנת 2004, ביוזמת הסוכנות היהודית, שהציעה ליצור גוף משותף לממשלת ישראל, לפדרציות היהודיות ולנציגי הקהילה, במטרה לייצר רצף טיפולי בקהילה משלב טרום העלייה לארץ ועד לשלב יישובי הקבע.

מבנה אירגוני

הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה מאחד אירגונים המסייעים לקהילה. זוהי שותפות בין איחוד הקהילות היהודיות (UJC), ממשלת ישראל, נציגות האירגונים של קהילת יוצאי אתיופיה, הסוכנות היהודית, ג'וינט ישראל (JDC) וקרן היסוד. שותפות זו מתבטאת בייצוג בהנהלת הפרויקט (המועצה והוועד המנהל) ובמימון שיוויוני של פעילותו.

יו"ר הפרויקט: מודי זנדברג (לשעבר שר המדע והטכנולוגיה ושר התשתיות הלאומיות מטעם מפלגת שינוי). מנכ"לית: נגסט מנגשה. משרדי ההנהלה שוכנים ברחוב אבן גבירול בתל-אביב.

מנהיגים ואנשי-מקצוע בקהילת יוצאי אתיופיה ומלכ"רים של יוצאי אתיופיה, מעורבים בשלבי התיכנון, הפיתוח והיישום של הפרויקט הלאומי.

מטרות ופעולות

באוקטובר 2004 השיק הפרויקט את תוכנית SPACE, לתיגבור לימודי והכנה לבגרויות בבתי-הספר, והקמת מרכזי איתור וטיפול לנוער במצבי סיכון. התוכנית נועדה לקדם את הישגיהם הלימודיים של תלמידים בני העדה האתיופית בכיתות ז'-י"ב, תוך שילוב חיזוק רגשי-קהילתי. מרכיב נוסף בתוכנית היא החונכות הלימודית: תלמידים מהחטיבה העליונה משמשים כחונכים לתלמידים בחטיבת הביניים בתחום ההבעה והלשון.

כמו כן מתקיימת פעילות חברתית קהילתית על-ידי רכזים, שמונו במיוחד לנושא זה. הרכזים עומדים בקשר ישיר עם התלמידים ומשפחתם, ומקיימים פעילויות מיוחדות להורים, שמטרתן לקרבם ולערבם באופן פעיל בחינוך ילדיהם.

ברם, בכתבת תחקיר של העיתונאית איילת פישביין, שהתפרסמה בתחילת 2008 במגזין קו האופק, היוצא מטעם האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, מצטיירת תמונה עגומה למדי. ערב הקמתו, הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה עורר תקוות גדולות בקרב בני הקהילה. ב-2008, ארבע שנים אחרי שהוקם וחמש שנים לפני מועד סיומו הרשמי, יש אומנם הישגים, אך גם אכזבות.

בתחילה דובר על תקציב עתק של 100 מיליון דולר בשנה, חציו מתקציב המדינה וחציו מתרומות. אך ההר הוליד עכבר, והפרויקט יצא לדרך עם תקציב של שני מיליון דולר בלבד. בראיון למגזין התריע ח"כ שלמה מולה: "הפרויקט סטה לחלוטין מהחזון שהביא להקמתו, ואני חושב שצריך לפרקו. הסיבה המרכזית היא היעדר תקציב. הפרויקט מממן פעילות במקום המדינה...הרשויות מתנערות מאחריות והקהילה עצמה לא יודעת למי לפנות".

ג'וינט ישראל

הג'וינט ( (JDCהוא אירגון יהודי-אמריקאי, א-פוליטי, ללא מטרות רווח, שנוסד בתחילת המאה הקודמת (1914), כדי לעזור ליהודים ולקהילות יהודיות ברחבי העולם, בעיקר בעיתות חירום או משבר. הג'וינט פועל לחיזוק הקהילות היהודיות המקומיות ברחבי העולם וכן לשימור ופיתוח החיים היהודיים בקהילות אלו. 

ג'וינט ישראל, הזרוע של האירגון העולמי בישראל, פועל למען האוכלוסיות החלשות ו/או המתקשות בקליטה או בתיפקוד החברתי, ובכללן ילדים ונוער בסיכון ועולים חדשים. ג'וינט ישראל, לדברי העומדים בראשו, משקף את המחויבות שחשים יהודי ארצות-הברית ליטול חלק במאמציו של העם בישראל לבנות חברה איתנה.

הג'וינט מפעיל תוכניות סיוע שונות לקליטת עולים בכלל ובמערכת החינוך בפרט. בין הבולטות ניתן לציין את:
תוכנית PACT להורים וילדים בגיל הרך, תוכנית אופק לבגרות ופרויקט שילובים (הרחבה על שלוש התוכניות, ראו בערך "תלמידים יוצאי אתיופיה בגני ילדים ובתי-ספר).

הג'וינט, בשיתוף עם ממשלת ישראל, מפעיל החל מ-1974 גם את מכון ברוקדייל למחקר יישומי בשירותי חברה ורווחה. במסגרת המכון נעשו מחקרים רבים על קליטת העולים מאתיופיה בישראל.

יוזמות מקומיות

אולפנת להב"ה

אולפנת להב"ה (ראשי תיבות של "ליישוב הארץ בדרך התורה"), הממוקמת ביישוב קדומים שבשומרון, נמנית עם בתי-הספר הדתיים לבנות, הראשונים ששילבו מגמות לימוד ייחודיות. בשנת הלימודים תשנ"ז הוכר המוסד על-ידי משרד החינוך כבית-ספר ניסויי.

במסגרת האולפנא פועלות, זה מספר שנים, פנימייה נפרדת לבנות יוצאות אתיופיה וכן כיתת אולפן. רוב רובן של העולות משתלבות בכיתות רגילות. היוזמה הראשונית הייתה של תלמידות האולפנא, שהתנדבו באתרי קרוונים של עולי אתיופיה באזור השרון ונחשפו שם למצוקת אחיותיהן העולות.

עם הזמן התגבש צוות מורים מסור שלקח על עצמו לקדם את הבנות, מכיתת האולפן ועד לשילובן המלא בכיתות הרגילות של האולפנא. בשנים הראשונות נבנתה תוכנית לימודית, שהתגבשה בדרך של ניסוי וטעייה. מספר לא מבוטל של בנות מצליח להתקבל ללימודים גבוהים ובמגמות יוקרתיות. הצוות החינוכי של האולפנא כולל גם מדריכות בשירות לאומי, המלוות את הבוגרות ומסייעות להן גם מבחינה כלכלית, בבחירת מקצוע ובהכנה לחיי משפחה.

החל מתשנ"ט משתתפות תלמידות עולות במגמה לעבודות גמר, בהיקף של 5 יחידות לימוד לבגרות. נושאי הבחירה שלהן עוסקים בבעיות תרבות וחברה של קהילתן. עבודות-גמר רבות זכו להערכה במשרד החינוך. חלקן אף זכו בפרס. בשנת הלימודים 2004/5 למדו בפנימיית להב"ה 130 תלמידות עולות מאתיופיה, מתוכן כ-30 בכיתות אולפן.

חג הסִיגְד (חג ייחודי ליהודי אתיופיה, לציון כמיהתם לציון ולבניית בית-המקדש) הפך חלק בלתי-נפרד מתרבות האולפנא. מדי שנה מפיקות בנות הפנימייה סרט או הצגה המתארים את מסורת יהודי אתיופיה, העלייה ארצה וקשיי הקליטה.

בית-הספר מעלה שחרות

בית-הספר האזורי מעלה שחרות, הממוקם בקיבוץ יוטבתה שבערבה, מוביל שיטות הוראה חדשניות מבוססות מחשב ותיקשוב בית-ספרי. אחוז מסיימי הבגרות במוסד זה גבוה ביחס לממוצע הארצי. ייחודו של מעלה שחרות בכך, שאת ספסליו חובשים הן תלמידים מצטיינים ומחוננים והן תלמידים עם קשיי למידה.

במעלה שחרות לומדים ומתחנכים, משנת תשס"א (2001) תלמידים יוצאי אתיופיה, גילאי 18-15. הם משובצים בכיתות ט'-י"ב ורובם סיימו בהצלחה שתיים-עשרה שנות לימוד. במקביל, הם חיים ומתחנכים כחברת נוער (הנקראת קבוצת אֵדוֹם) בקיבוץ גרופית שבערבה.

הפרויקט, המשותף לבית-הספר ולעליית הנוער במינהל לחינוך התיישבותי, שם לעצמו שלוש מטרות:
1. תמיכה לימודית וחברתית משמעותית לנערים ממוצא אתיופי, שעד כה למדו באופן חלקי בבתי-ספר. בזכות תמיכה זו ניתן להחזירם למסלול לימודים מתאים.
2. גישור על הפער הקיים בין חלק גדול מעולי אתיופיה לבין החברה הישראלית.
3. הקניית חינוך ערכי לתלמידי בית-הספר, בחינוך לסובלנות והכרת האחר והשונה.

שילובים

עיריית חיפה החלה להפעיל במרץ 2006 תוכנית שיקום מיוחדת לאוכלוסייה האתיופית בעיר, שנקראת שילובים. התוכנית אמורה להתפרש על פני חמש שנים ומטרותיה, כפי שהוגדרו על-ידי העירייה, הן להעצים את הקהילה, לשלב אותה בחברה הישראלית ולאפשר לה לתפקד בכוחות עצמה. מפעילי התוכנית מקווים שבעזרתה ייקחו בני הקהילה אחריות על כל תחומי חייהם.

במסגרת התוכנית ניתנים לתושבי העיר האתיופים שירותים המותאמים לצורכיהם בתחומי החינוך, התעסוקה, הבריאות והעצמת הקהילה. בהפעלתה שותפים מספר גופים, ובהם שותפות חיפה-בוסטון, הג'וינט, הרשות העירונית לקליטת עלייה, רשות הנוער והצעירים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים - קליטה, חינוך, בריאות, רווחה, תעסוקה ושיכון.

לפי נתוני העירייה, נכון לשנת 2007 מתגוררות בחיפה 700 משפחות ממוצא אתיופי, ובסך-הכל כ-3500 נפשות. מצבן הכלכלי בכי רע: תשע מכל עשר משפחות נמצאות מתחת לקו העוני, רובן המכריע נתמכות על-ידי הביטוח הלאומי ושישה מכל עשרה מבוגרים - מובטלים.

לאחרונה נאלצו משפחות אתיופיות שילדיהן לומדים במערכת החינוך הממלכתי-דתי, להתמודד עם בעיה נוספת: הורי תלמידים ילידי הארץ פנו למשרד החינוך ולעירייה, בדרישה שלא להפנות תלמידים ממוצא אתיופי לבתי-הספר. לטענתם, התלמידים האתיופים "מורידים את הרמה בבית-הספר" ואף אינם מתנהגים בהתאם לקודים המקובלים בחברה הדתית. עקב ריבוי התלונות הוחלט לשבץ את התלמידים במוסדות אחרים, דבר שעורר כמובן זעם רב ותחושת דחייה בקרב אנשי הקהילה.

יוזמי שילובים מקווים שהתוכנית תתרום, בין היתר, לשיפור הישגיהם של התלמידים האתיופים עד הממוצע הארצי, תסייע לגשר על פערים תרבותיים בין האוכלוסייה הקולטת לקהילה האתיופית, ותספק לקהילה שירותי בריאות.

העירייה הסכימה לתקצב את התוכנית על בסיס שיוויוני: שקל על כל שקל שיקציבו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • איזיקוביץ' רבקה (עורכת), על גבולות תרבותיים וביניהם :עולים צעירים בישראל, רמות - אוניברסיטת תל-אביב, 2003.
  • בנאי נ', קליטת האתיופים: האתגר הנסתר, הסוכנות היהודית, 1988.
  • וייל שלוה, יוצאי אתיופיה בוגרי מערכת החינוך בישראל תשמ"ז-תשמ"ט: עבר, הווה ועתיד, המכון לחקר הטיפוח בחינוך, 1997.
  • סבר ר', נושרי השכלה בישראל בזיקה לקליטת עליה, המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, 2002.
  • קשתי יצחק ואיזיקוביץ' רבקה (עורכים), פנים המשתקפות במראה :תרבויות בישראל בשנות התשעים, בית-הספר לחינוך, היחידה לסוציולוגיה של החינוך והקהילה ע"ש ישראל פולק, 1996.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • "פאקט – פרויקט גדול שקשה לו להמריא", קו האופק 18. 
  • גיליונות שונים של מגזין קן האופק, אתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.
  • בן יהושע נ', רסניק ג', שהם ע' ושפירא ר', "מפגש בין עולים לוותיקים: האומנם כך? - לקחים ממציאות בית הספר". בטחון סוציאלי 50, 1997, 85.
  • גלסנר אריק, "מחירה של קליטה ללא אסטרטגיה", ארץ אחרת 30, אוקטובר – נובמבר 2005.
  • הוועדה לילדים ונוער בסיכון - כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, "סיכום והמלצות", מניתוק לשילוב 13, 2005, 179.
  • סבר ריטה, "מדיניות קליטה במערכת החינוך", מגמות, מג(1), 2004, 145.
  • שמש אילן, "מאפייני נוער מנותק יוצא אתיופיה", מניתוק לשילוב 9, 45.
  • Benita, E., Noam, G. (1995). "The Absorption of Ethiopian Immigrants: Selected Finding from Local Surveys". Israel Social Research. 10 ,81-96.
  • Dotan,T. (1985). "Jewish Children from Ethiopia in Israel: Some Observations on their Adaptation Patterns". Israel Social Science Research, 3, 97-103.
  • Iram,Y.(1992)."Russian and Ethiopian Immigrants in Israel". Education and Society,10, 85-93.
  • Short, G. (1995). "Ethiopian Children in Israeli Schools: The Prospects for Successful Integration". Comparative Education. 31. 355-367. 

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

כתבות ומאמרים בעיתונות

ארכיונים ומאגרי מידע

  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, יישום דוח ועדת אביקסיס לקידום חינוך יוצאי אתיופיה, 2001.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מדיניות והתערבות בקליטת נוער וצעירים עולי אתיופיה - מעקב אחר יישום דוחות והחלטות בנושא, 2005.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך - מוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ולוועדת החינוך והתרבות, 2003.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, 2006.
  • קמחי מיכל ובן אריה אשר, ילדים עולים בישראל 2007, המשרד לקליטת העלייה והמועצה הלאומית לשלום הילד, 2007. 

אתרי אינטרנט

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על עמותות ויוזמות לקליטת יוצאי אתיופיה במערכת החינוך (9)

    סופי עדי

    sophiev3@walla.com
    עמותת "דור למדע" עמותת "דור למדע " ארגון ללא מטרות רווח המבוסס על חברים מתנדבים - אנשי מדע, חברה ורוח אשר התאגדו לצורך מתן העשרה מדעית לילדי עולים מאתיופיה ואוכלוסיות חלשות. פרופ . דן שכטמן חתן פרס נובל לכמיה לשנת 2011 משמש כנשיא עמותת דור למדע. מטרת העמותה לחשוף את הילדים לעולם המדעי והטכנולוגי הסובב אותנו בצורה חוויתית ומהנה. לפעול לסגירת פערים להצלחה ושוויון בחינוך, העשרת השפה המדעית והעברית בכלל , מיצוי הפוטנציאל האישי והעלאת המוטיבציה, האחריות והביטחון העצמי, תוך מתן דוגמא אישית של מדריכים,מתנדבים בעלי רקע מדעי מוכח. להקניית ערכים חברתיים ואישיים. העמותה הוקמה בשנת 2011 המייסדת,הגב סופי עדי כימאית בעלת רקע מדעי מוכח במחקר ,פיתוח מוצרים ובהדרכת ילדים מחוננים. הקמת העמותה באה מתוך הכרה כי קיימת חובה חברתית ומוסרית לנסות ולצמצם את הפערים הקיימים בחינוך בקרב תלמידים מרקע סוציו אקונומי מוחלש.הגב עדי מחזיקה בתעודת הוקרה מטעם הסוכנות היהודית בשל פעילותה לקידום ילדי העולים מאתיופיה. פעילות העמותה מתמקדת בעיקרה באזורים בהם ניתן לבצע אינטגרציה בין אוכלוסיית ותיקים מישובים ברמה סוציו אקונומית גבוהה ומגוונת לבין אוכלוסיית היעד. המדריכים בעמותת "דור למדע" אינם מורים בהכרח, אלא אנשים בעלי ידע וניסיון מדעי עם לב רחב ורצון נתינה לאוכלוסיות חלשות( רופאים,מנהלי מחלקות,,מהנדסים מחברות הייטק,,סטודנטים לרפואה,פיסיקה,כימיה,סטודנטים מצטיינים להוראת המדעים ועוד..) . מדריכים/מתנדבים אלו, לאחר קבלת הכוונה מצוות "דור למדע", מעניקים העשרה מדעית בתחום הנלמד בביהס והעשרה מדעית כוללת בתחומי,הכימיה, פיסיקה,אסטרונומיה,הרפואה, בכל הרמות לילדי גן ,בני נוער, ומבוגרים, להורים וילדים –בפרוייקט ייחודי לסגירת הפער הבין דורי. החוג מתבצע בקבוצות קטנות- בתדירות של פעם – פעמיים בשבוע, בתוך כותלי הגן, המתנ"ס, מרכז קליטה ובית הספר.ישנה התאמה של התוכן הנילמד לרמת הילדים .הפעילות מתבצעת בתאום מלא עם ההנהלה והצוות החינוכי הפועל במקום. בתום שנת לימודים יועבר שאלון משוב לתלמידים. תוצאות השאלון ישמשו לקביעת מדדים לצורך בחינת הצלחת התכנית. סיכום תוצאות ראשוני, מדגים הערכה גבוהה לפעילות המדריכים , הן ברמת התרומה האישית והן ברמת השינוי בדימוי העצמי ובהישגי התלמידים. עמותת "דור למדע" החלה את פעילותה במרכז קליטה מבשרת ציון והרחיבה את פעילותה לבאר שבע וחיפה. בכפוף לקבלת תרומות ותמיכה תרחיב העמותה פעילותה גם ברחובות,,קרית גת חדרה ועוד. העמותה מעניקה כיום העשרה מדעית ללמעלה מ200 ילדים בגילאי 4-12 ה עם תמיכה נגדיל הפעילות עד לכדי 5000 ילדים. חברי העמותה פעילים בהתנדבות מלאה: עו"ד אורי קידר יו"ר העמותה, דר"ורדה ברש וועד מנהל,ד"ר רוני דייג וועד מנהל-מזכיר, עו"ד דברה פל-וועד מנהל ,גב אתי רטה-וועד מנהל, ד"ר מרי דן גור, גב איסלה קשינקווי- וועדת ביקורת,, רו"ח בועז כהן- רואה חשבון העמותה. ליצירת קשר: עמותת "דור למדע", ת.ד. 40149 מבשרת ציון מבוא קטורת 12 מבשרת ציון. טלפון: 02-6288963 050-3211663 קו"ח יש לשלוח לsophiev3@walla.com דוא"ל: info@dorlamada.org.il למעבר אל אתר הבית :לחץ על הקישור http://dorlamada.org.il/
    יום שני ב' באלול תשע"ו 5 בספטמבר 2016

    אלי

    Eli741975@gmail.com
    שלום לך צריך עזרה דחוף תתקשרי ל0506655632 אלי סבן
    יום שני כ"ח בסיון תשע"ה 15 ביוני 2015

    אלי

    Eli741975@gmail.com
    יום שני כ"ח בסיון תשע"ה 15 ביוני 2015

    מערכת

    נוסיף את הארגון שציינת למאמר
    יום רביעי כ"ח בכסלו תשע"ג 12 בדצמבר 2012

    א.

    חסר כאן ארגון משמעותי וייחודי שפועל בצפון כבר משנת 2001: עמותת היווט היא העמותה היחידה בישראל שהוקמה על ידי עולי אתיופיה בלבד, ואם לדייק - נשים שעלו מאתיופיה כילדות ולמדו יחד באוניברסיטת חיפה. להיווט תפקיד חשוב בעיצוב הקליטה בעיר חיפה, והיא עמותת עולי אתיופיה היחידה הפועלת באזור חיפה והקריות. כמו פידל ועלמי"א, גם היווט עוסקת בחינוך והעצמה לילדים, בני נוער והורים.
    יום רביעי כ"א בכסלו תשע"ג 5 בדצמבר 2012

    לילי קינן

    שלום לכם, עובדת איתי עולה חדשה צעירה מאתיופיה. אני רוצה לעזור לה בחיפוש אולפן ללימוד השפה העיברית. אילו פרטים תוכלו לתת בנושא אולפן ברחובות. אל מי עלי לפנות. תודה מראש, לילי
    יום ראשון י"ז בסיון תשע"א 19 ביוני 2011

    ג'ודי

    שלום, שמי ג'ודי רכזת מתנ"ס לבני נוער מנתניה הקמנו כפר אתיופי ראשון מסוגו בארץ ברצוננו להכשיר בני נוער בנושא מורשת אתיופיה האם תוכלו לכוון אותי בנושא הסדנאות אשמח מאוד ליצירת קשר 0507650784 תודה מראש ג'ודי
    יום שלישי ד' בחשון תשע"א 12 באוקטובר 2010

    ללא שם

    הינני מנחת סדנאות העצמה לנשים.
    יום ראשון ל' בתשרי תש"ע 18 באוקטובר 2009

    מערכת

    לצערנו אין לנו קשר עם גופים מממנים, אבל כמובן נשמח מאד אם תכתבי לנו מאמר על הנושא הזה.
    שבת כ"ט בתשרי תש"ע 17 באוקטובר 2009

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.