דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 4 מדרגים

פרק 3: מאפייני החינוך בגיל הרך בקרב משפחות של עולי אתיופיה

קבלת שבת בגן ילדים בנתניה
קבלת שבת בגן ילדים בנתניה
דורית פנטה ותהילה בלאי
גן ילדים בנהריה
גן ילדים בנהריה
גטה סמני ונגוסה אלמו
אולפן
אולפן
אראלה יריב
אם המגיעה עם ילדה ללמוד באולפן
אם נושאת את תינוקה
אם נושאת את תינוקה
אראלה יריב
גן ילדים בנהריה
גן ילדים בנהריה
גטה סמני ונגוסה אלמו
אם מניקה
אם מניקה
אראלה יריב
אם מניקה את ילדה
גן ילדים
גן ילדים
נתיב רחמים, רחל זילברמן
גן טרום חובה בנהריה
גן טרום חובה בנהריה
רחל אגניהו ונגוסה דרסו
תמר אלמוג

נוצר ב-5/13/2008

רקע

השנים הראשונות בחייו של הילד הן תקופה מכרעת להתפתחותו. לכן, מקובל בחברה המערבית לנקוט, כבר בגיל הרך, התערבות המותאמת לצרכיו. מוסכם כי לאיכות העבודה החינוכית, למעורבות ההורים והמחנכים בתהליך החינוכי של הילד ולחוויות הרגשיות, החברתיות והקוגניטיביות המזומנות לו, יש השפעה מכרעת על התפתחותו השכלית, הרגשית והחברתית, כמו גם על הישגיו בלימודים.

גישה זו נכונה לכל ילד, אך היא מקבלת משנה תוקף כשמדובר באוכלוסיית הילדים יוצאי אתיופיה. כאן, מלבד הצרכים הכלליים, יש לקחת בחשבון את השונות התרבותית שלהם ושל הוריהם. לכן, שיתוף-הפעולה בין הילד והוריו לבין המערכת החינוכית-טיפולית-חברתית-קהילתית, הוא ממש קריטי. הקושי עצום, הואיל וקצב הקליטה של הפעוט מהיר בהרבה משל הוריו, והפער בינו לבינם בכל הקשור לאימוץ התרבות המקומית המודרנית ולהתפתחות הידע שלו הוא, במקרים רבים, עמוק ובלתי-ניתן לגישור. 

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2004 היו בישראל (בכל המגזרים) 794,400 ילדים בגילאי אפס עד חמש, מתוכם 13,200 (1.6%) יוצאי אתיופיה (כאלה שנולדו באתיופיה או שאביהם יליד אתיופיה).

פעוטות יוצאי אתיופיה במסגרות החינוכיות

בשנים 2003-2000 בדק מכון ברוקדייל את מצבם של יוצאי אתיופיה בפרמטרים שונים, ובהם את הנוכחות של פעוטות (גילאי אפס עד חמש) יוצאי אתיופיה במסגרות חינוכיות, בשמונה ערים ברחבי הארץ: נתניה, רחובות, עפולה, אשדוד, יבנה, חדרה, רמלה ולוד . המחקר העלה את הממצאים הבאים:
עד גיל שנה: שיעור נוכחות הפעוטות במעון/פעוטון נע בין 27%-13%.
גיל שנתיים: שיעור הפעוטות בני שנתיים עמד על 45%-33% בקהילות חדשות ו-88%-64% בקהילות ותיקות. השיעור הארצי (נכון לשנת 2002) היה 40%.
גיל שלוש: שיעור נוכחות הילדים בגיל שלוש, בגן או בפעוטון, נע בין 100%-91%. השיעור הארצי (נכון לשנת 2002) היה 82%.
גיל ארבע-חמש: שיעור הלומדים בגן עמד על 100%-98%. השיעור הארצי (נכון ל-2002) לבני ארבע עמד על 89% ולגילאי חמש - על 99%.

התמונה המצטיירת מנתונים אלה היא, כי שיעור הפעוטות מהמגזר האתיופי המשתלבים במסגרות החינוכיות, גדול בהשוואה לשיעור של כלל הפעוטות באוכלוסייה (חשוב לציין שנתונים אינם מלמדים דבר על איכות המסגרות האלה). יתכן וניתן לייחס זאת לחוק החדש לחינוך חובה לגילאי שלוש-ארבע, שיושם משנת הלימודים 1999/2000. בין מקבלי ההטבות נכללים גם עולים חדשים בני שלוש-ארבע, הזכאים להנחה בשכר הלימוד בשיעור של 90%. המגמה היא כי עד שנת הלימודים 2009/2010 ייהנו מהנחה זו כל ילדי ישראל בגילים אלה (הזכאים הם אנשים המתגוררים ביישובים העונים על הקריטריונים הבאים: שכונות שיקום, עדיפות לאומית א' ויישובי קו העימות, וכן על האשכולות החברתיים –כלכליים הנמוכים - 1,2 מתוך 10של הלמ"ס).

אפשר שהנוכחות הגבוהה של פעוטות מהמגזר האתיופי במסגרות חינוכיות, נובעת גם מהקושי של משפחות רבות (מבחינה כלכלית וצפיפות הדיור) לגדל את ילדיהן הרכים בבית, ולכן המדינה נחלצת לעזרתן. אולי ניתן לראות בכך גם מדיניות עקיפה של חיברוּת הילדים העולים בתוך מסגרות חינוכיות, שיחליפו או ישלימו כבר מגיל צעיר מאוד את התפקיד החינוכי של ההורים. זאת, כיוון שרבים מהעולים המבוגרים חסרי השכלה ומתקשים בשפה העברית. 

פערים בין פעוטות יוצאי אתיופיה לבין פעוטות ביתר המגזרים

היווצרות פערים מגיל צעיר

בשנת 1998 יזם אירגון הג'וינט תוכנית לקידום הגיל הרך לילדים יוצאי אתיופיה, בראייה אינטגרטיבית מלידה עד גיל שש. בבסיס התוכנית, שנקראה PACT (ראשי תיבות של Parents and Children Together, הורים וילדים יחדיו) עמדה התפישה המקצועית של שיתוף-פעולה ואיגום משאבים של כל הגורמים המטפלים בילדים יוצאי אתיופיה ביישוב מסוים (הרחבה על התוכנית, ראו בהמשך).

מתוך דיווחי גננות לגבי ילדים בני שלוש בארבע ערים, במסגרת מחקר שיזמו מנהלי תוכנית PACT, עולה שכבר בגיל שלוש קיימים פערים בין ילדים יוצאי אתיופיה לבין ילדים ממשפחות ישראליות ותיקות:

התבטאות בשפה

56% מהילדים יוצאי אתיופיה הוגדרו על-ידי הגננות כמצליחים בהתבטאות בשפה, בהשוואה ל-86% מילדי משפחות ישראליות ותיקות.

ידע במושגים בסיסיים

48% מהילדים יוצאי אתיופיה הוגדרו על-ידי הגננות כבעלי ידע במושגים בסיסיים, בהשוואה ל-79% מילדי משפחות ישראליות ותיקות.

תקשורת בינאישית

69% מהילדים יוצאי אתיופיה הוגדרו על-ידי הגננות כבעלי תקשורת בינאישית טובה, בהשוואה ל-83% מילדי משפחות ישראליות ותיקות.

עצמאות

72% מהילדים יוצאי אתיופיה הוגדרו על-ידי הגננות כעצמאים, בהשוואה ל-80% מילדי משפחות ישראליות וותיקות.

בשלושת הפרמטרים הראשונים ניכר פער משמעותי בין המגזרים. הפער הנמוך ביותר נוגע לנושא העצמאות. יתכן והדבר נובע מהרצון של הילד, הצופה בתלאות היומיום של הוריו, לחתור במהירות לעצמאות.

הסיבות לפערים

הגיל הרך הוא הגיל המשמעותי ביותר לרכישת כשרים אורייניים (מיומנויות יסוד ובעיקר קריאה וכתיבה). כאמור, כבר בגיל הגן ניכר בילדים מקרב יוצאי אתיופיה עיכוב, המתבטא בקשיים ברכישת יכולות קריאה וכתיבה ובתיפקוד לימודי בכלל. עיקר העיכוב נובע מחסכים סביבתיים: מעל 72% מהילדים יוצאי אתיופיה, נכון ל-2006, גדלו במשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני. רובם המכריע בילו את השנים הקריטיות להתפתחותם, בסביבה דלת גירויים ותמיכה של אתרי קרוונים, מרכזי קליטה ושכונות עוני.

מחקרים מראים, כי מצאי הגירויים ועזרי הלימוד בבית הפעוט, ממלא תפקיד מרכזי בהתפתחותו. היקף המצאי נגזר ממצבה הכלכלי של המשפחה, כמו גם מן האוריינטציה החינוכית שלה. גם לפרופיל ההשכלתי של ההורים, ובעיקר של האם, יש תרומה חשובה. זה מתבטא, בין היתר, בדרך בה מבלה האם עם ילדיה הרכים, או באופי הגיבוי והתמיכה שהיא מעניקה להם. כבר בגיל זה ייתכנו חסרים בשל חוסר מודעות לחשיבות הרבה של הפעלת הילדים במשחקים, בעבודות בית שונות או בפעילויות חינוכיות יזומות אחרות.

במחקר שהתבצע על-ידי PACT ב-1999, נשאלו אמהות בדבר הפעילויות שהן אוהבות לבצע עם ילדיהן הרכים. נמצא שאמהות יוצאות אתיופיה כמעט ואינן מבצעות פעילויות יזומות עם ילדיהן (משחקים, פעילויות חינוכיות וסיוע בעבודות הבית). נתון זה בולט עוד יותר, כאשר משווים את ההעדפות של האמהות יוצאות אתיופיה לאלו של אמהות יוצאות חבר העמים או אמהות במשפחות יהודיות ותיקות.

מחקר שבדק את השפעת תוכנית PACT, העלה את הממצאים הבאים, אודות סביבת החינוך שבה גדל הפעוט האתיופי:

השכלת האם

85% מהאמהות יוצאות אתיופיה הן בעלות השכלה של פחות מעשר שנות לימוד, בהשוואה ל-4% מהאמהות היהודיות הוותיקות; 2% מהאמהות של עולים מחבר העמים ו-21% מהאמהות של העולים יוצאי חבל הקווקז (הרפובליקות המזרחיות של ברית-המועצות לשעבר).

עברית

40% ממשפחות יוצאי אתיופיה אינן דוברות עברית בבית, בהשוואה ל-10% מהמשפחות היהודיות הוותיקות. מצב דומה קיים בבתי משפחות עולים מחבר העמים (40% ) ומשפחות יוצאות הקווקז (38%).

קריאת ספרים

ל-42% מהילדים יוצאי אתיופיה אין ספרי ילדים בבית, בהשוואה ל-3% מהילדים במשפחות היהודיות הוותיקות, 3% מילדי העולים מחבר העמים ו-15% מהילדים במשפחות יוצאות הקווקז.

רק 15% מהמשפחות יוצאות אתיופיה קוראות ספרים עם הילדים, בהשוואה ל-60% מהמשפחות היהודיות הוותיקות, 63% ממשפחות העולים יוצאי חבר העמים ו-59% מהמשפחות יוצאות הקווקז.

שיחה עם הילדים

רק 29% מהאמהות יוצאות אתיופיה מנהלות שיחות עם ילדיהן, בהשוואה ל-39% מהאמהות במשפחות יהודיות ותיקות ו-42% במשפחות של יוצאי חבר העמים.

משחקים ופעילויות חינוכיות

רק 3% מהאמהות מהעדה האתיופית ציינו שהן משחקות עם ילדיהן, או מבצעות איתם פעילות חינוכית. זאת, בהשוואה ל-78% מהאמהות במשפחות יהודיות ותיקות ו-69% במשפחות של יוצאי חבר העמים.

כאשר לא משחקים עם הילדים בפאזלים או במשחקים אחרים שמפתחים מיומנויות חשיבה, נוצר פער בינם לבין ילדים אחרים שאיתם כן משחקים. עם זאת, הפער אינו אומר דבר על היכולות השכליות של הילד. גם היעדר מחשב בבית יוצר פערים. היום, כמעט לכל ילד בגיל שנתיים יש מחשב בבית, והוא מקדים במיומנות זו ילד שלא ראה מקלדת מעודו.

פעילות יצירתית משותפת

26% מהאמהות יוצאות אתיופיה אוהבות לבצע פעילות יצירתית עם ילדיהן, בהשוואה ל-81% מהאמהות במשפחות יהודיות ותיקות ו-95% במשפחות של יוצאי חבר העמים.

סיוע בעבודות הבית

רק 3% מהאמהות יוצאות אתיופיה נוטות להסתייע בילדיהן בעבודות הבית, בהשוואה ל-31% מהאמהות במשפחות יהודיות ותיקות ו-32% במשפחות של יוצאי חבר העמים.

קניות וסידורים בצוותא

18% מהאמהות יוצאות אתיופיה אוהבות לצאת עם הילדים לקניות ולסידורים, בהשוואה ל-31% מהאמהות במשפחות יהודיות ותיקות ו-23% במשפחות של יוצאי חבר העמים.

לסיכום: הפעוט במשפחה האתיופית מתחיל את דרכו בחיים מנקודת-זינוק נמוכה משמעותית ביחס לפעוטות במגזרים אחרים, כולל מגזרים שאינם מבוססים ואוכלוסיות עולים אחרות.

תוכניות תמיכה והעשרה לפעוטות והוריהם

כיום, לפי נתוני מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במשרד החינוך, מופעלות שלוש תוכניות ייחודיות לגיל הרך במגזר: פאק"ט, הט"ף והאתג"ר.

PACT - Parents and Children Together

תוכנית PACT נועדה להעמיק את מעורבות ההורים בתהליך החינוכי של ילדיהם. הפרויקט נבנה על בסיס ההנחה שטיפול מקיף בילד, במשפחתו ובסביבתו הקרובה, יתרום להשתלבות טובה יותר שלו במערכת החינוך, ובעיקר למוכנות גבוהה יותר לכיתה א'.

אוכלוסיית היעד רחבה וכוללת את כל הילדים יוצאי אתיופיה מלידה עד גיל שש, הוריהם, הקהילה האתיופית בעיר ונציגיה, אנשי מקצוע ונותני שירותים (חינוך, רווחה, בריאות) שבאים במגע עם האוכלוסייה האתיופית ועמותות התומכות באוכלוסיה המקומית. התוכנית מתבססת על ערכי התרבות והמורשת של הקהילה האתיופית, ומוקדשת תשומת-לב מיוחדת להבדלים התרבותיים כערך חיובי וכמקור ללמידה ולגאווה. 

התוכנית מתמקדת בשני תחומים: שפה ואוריינות וחשיבה מתמטית. בצד תחומים אלה, יש בה התייחסות גם לנושא ההשתלבות של העולים בחברה, תוך דגש על עיבוד רגשות והתמודדות עם קשיים. 

מיזםPACT לקידום הגיל הרך החל לפעול ב-1999 בבאר שבע, ובתוך שמונה שנים התפרס על-פני 13 ערים ברחבי המדינה: באר שבע, קריית גת, קריית מלאכי, גדרה, רחובות, רמלה, לוד, בית שמש, חדרה, פרדס חנה-כרכור, עפולה, נתניה וקריית ים. בעשר מהערים המיזם פועל למעלה משש שנים ונמצא בשלב הטמעה ומיסוד. בשלוש האחרות המיזם בראשית דרכו.

על-פי מדידות שונות, נראה שהתוכנית נוחלת הצלחה, לפחות חלקית. פירסום של מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל משנת 2006 בנושא הערכת תוכניות PACT ו-PACT Plus (לכיתות א'-ב'), מציין כי שיעור התלמידים שרמת האוריינות שלהם הוגדרה נמוכה, ירד תוך מספר שנים מ-21%-36% בערים השונות ל-12%-24% בהתאמה.

במאמר שפורסם ב-2003 (ללא שם המחבר) במגזין קו האופק, בהוצאת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, נמתחה ביקורת על המיזם, שנסבה בעיקר על הגדרה לא ברורה של מדדים להצלחה, שימוש לא יעיל במשאבים ושיתוף חלקי של בני הקהילה בהובלת המיזם. יחד עם זאת, כותב המאמר מציין לשבח את היוזמה ההוליסטית, ומתאר בפירוט את המיזם המוצלח בנתניה, שהפך בינתיים מודל חיקוי.

הט"ף (הדרכה בטיפוח פעוטות)

תוכנית המיועדת להורים ולילדיהם בני שנה עד שלוש שנים, פותחה ביוזמת המכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית ואגף שח"ר במשרד החינוך, ומופעלת על-ידי המכון לחקר הטיפוח בחינוך. התוכנית, המותאמת לשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד ולקצב הלמידה האישי שלו, שמה דגש מיוחד על אינטראקציה בין הורים לילדיהם ("אמצעי להעצמת ההורה ולחיזוק הקשר עם ילדו", כהגדרת יוזמיה) ומעודדת חקירה וגילוי. 

הט"ף מלווה את המשפחה לאורך שנתיים בהדרכה פרטנית בבית המשפחה, במפגשים קבוצתיים ובסדנאות. הפעילות, המיושמת בקרב האוכלוסייה האתיופית, נעשית בהנחיית מדריכות מקצועיות ומפוקחת באמצעות מדדים להערכת הישגים.

בשנת 2001 תוקצבה התוכנית בסכום של 200 אלף שקלים וכללה 94 משפחות ב-5 ישובים (על פי דו"ח שפרסם מרכז המחקר של הכנסת).

האתג"ר (הדרכת אמהות/אבות תכנותית לגיל הרך)

האתג"ר מיועדת להורים ולילדיהם בני שלוש עד שש שנים, כתוספת לתוכנית הלימודים הפורמלית בגן. גם תוכנית זו, כמו הט"ף, פותחה על-ידי המכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית ואגף שח"ר במשרד החינוך, ומופעלת על-ידי המכון לחקר הטיפוח בחינוך. התוכנית מיועדת להשיג תוצאות ארוכות טווח ולשפר את סיכויי ההצלחה של הילד במערכת החינוך לקראת כניסתו לכיתה א'. במקביל, היא מחזקת את מסוגלותם של ההורים להתמודד טוב יותר עם קידום הילד והמשפחה. האתג"ר מלווה את המשפחה לאורך שלוש שנים בהדרכה פרטנית בבית המשפחה, במפגשים קבוצתיים ובסדנאות הפעלה משותפות להורים ולילדים. התוכנית מיושמת בקרב האוכלוסיה האתיופית.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • איזיקוביץ' רבקה (עורכת), על גבולות תרבותיים וביניהם :עולים צעירים בישראל, רמות - אוניברסיטת תל-אביב, 2003.
  • בנאי נ', קליטת האתיופים: האתגר הנסתר, הסוכנות היהודית, 1988. 
  • יצחקי ח', הקשר בין הסתגלות לבין משתני עליה ומשפחה בקרב נוער עולה מאתיופיה, עבודת גמר לקראת קבלת תואר מ"א, אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לחינוך, 1997.
  • קשתי יצחק ואיזיקוביץ' רבקה (עורכים), פנים המשתקפות במראה :תרבויות בישראל בשנות התשעים, בית-הספר לחינוך, היחידה לסוציולוגיה של החינוך והקהילה ע"ש ישראל פולק, 1996.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • "פאקט – פרויקט גדול שקשה לו להמריא", קו האופק 18. 
  • גיליונות שונים של מגזין קן האופק, אתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.
  • גלסנר אריק, "מחירה של קליטה ללא אסטרטגיה", ארץ אחרת 30, אוקטובר – נובמבר 2005.
  • הוועדה לילדים ונוער בסיכון - כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, "סיכום והמלצות", מניתוק לשילוב 13, 2005, 179.
  • סבר ריטה, "מדיניות קליטה במערכת החינוך", מגמות, מג (1), 2004, 145.
  • שלומי רבקה, "גישות אורייניות בקליטת ילדים עולים", אוריינות הלכה למעשה 6, 1999, 17.
  • Benita, E., Noam, G. (1995). "The Absorption of Ethiopian Immigrants: Selected Finding from Local Surveys". Israel Social Research. 10 ,81-96.
  • Dotan,T. (1985). "Jewish Children from Ethiopia in Israel: Some Observations on their Adaptation Patterns". Israel Social Science Research, 3, 97-103.
  • Iram,Y.(1992)."Russian and Ethiopian Immigrants in Israel". Education and Society,10, 85-93.

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

כתבות ומאמרים בעיתונות

ארכיונים ומאגרי מידע

  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, יישום דוח ועדת אביקסיס לקידום חינוך יוצאי אתיופיה, 2001.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך - מוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ולוועדת החינוך והתרבות, 2003.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, 2006.
  • קמחי מיכל ובן אריה אשר, ילדים עולים בישראל 2007, המשרד לקליטת העלייה והמועצה הלאומית לשלום הילד, 2007. 

אתרי אינטרנט

הערות שוליים

    הפרק הבא

    צפה בתגובות  תגובות על מאפייני החינוך בגיל הרך בקרב משפחות של עולי אתיופיה (1)

    סופי עדי

    sophiev3@walla.com
    עמותת "דור למדע" עמותת "דור למדע " ארגון ללא מטרות רווח המבוסס על חברים מתנדבים - אנשי מדע, חברה ורוח אשר התאגדו לצורך מתן העשרה מדעית לילדי עולים מאתיופיה ואוכלוסיות חלשות. פרופ . דן שכטמן חתן פרס נובל לכמיה לשנת 2011 משמש כנשיא עמותת דור למדע. מטרת העמותה לחשוף את הילדים לעולם המדעי והטכנולוגי הסובב אותנו בצורה חוויתית ומהנה. לפעול לסגירת פערים להצלחה ושוויון בחינוך, העשרת השפה המדעית והעברית בכלל , מיצוי הפוטנציאל האישי והעלאת המוטיבציה, האחריות והביטחון העצמי, תוך מתן דוגמא אישית של מדריכים,מתנדבים בעלי רקע מדעי מוכח. להקניית ערכים חברתיים ואישיים. העמותה הוקמה בשנת 2011 המייסדת,הגב סופי עדי כימאית בעלת רקע מדעי מוכח במחקר ,פיתוח מוצרים ובהדרכת ילדים מחוננים. הקמת העמותה באה מתוך הכרה כי קיימת חובה חברתית ומוסרית לנסות ולצמצם את הפערים הקיימים בחינוך בקרב תלמידים מרקע סוציו אקונומי מוחלש.הגב עדי מחזיקה בתעודת הוקרה מטעם הסוכנות היהודית בשל פעילותה לקידום ילדי העולים מאתיופיה. פעילות העמותה מתמקדת בעיקרה באזורים בהם ניתן לבצע אינטגרציה בין אוכלוסיית ותיקים מישובים ברמה סוציו אקונומית גבוהה ומגוונת לבין אוכלוסיית היעד. המדריכים בעמותת "דור למדע" אינם מורים בהכרח, אלא אנשים בעלי ידע וניסיון מדעי עם לב רחב ורצון נתינה לאוכלוסיות חלשות( רופאים,מנהלי מחלקות,,מהנדסים מחברות הייטק,,סטודנטים לרפואה,פיסיקה,כימיה,סטודנטים מצטיינים להוראת המדעים ועוד..) . מדריכים/מתנדבים אלו, לאחר קבלת הכוונה מצוות "דור למדע", מעניקים העשרה מדעית בתחום הנלמד בביהס והעשרה מדעית כוללת בתחומי,הכימיה, פיסיקה,אסטרונומיה,הרפואה, בכל הרמות לילדי גן ,בני נוער, ומבוגרים, להורים וילדים –בפרוייקט ייחודי לסגירת הפער הבין דורי. החוג מתבצע בקבוצות קטנות- בתדירות של פעם – פעמיים בשבוע, בתוך כותלי הגן, המתנ"ס, מרכז קליטה ובית הספר.ישנה התאמה של התוכן הנילמד לרמת הילדים .הפעילות מתבצעת בתאום מלא עם ההנהלה והצוות החינוכי הפועל במקום. בתום שנת לימודים יועבר שאלון משוב לתלמידים. תוצאות השאלון ישמשו לקביעת מדדים לצורך בחינת הצלחת התכנית. סיכום תוצאות ראשוני, מדגים הערכה גבוהה לפעילות המדריכים , הן ברמת התרומה האישית והן ברמת השינוי בדימוי העצמי ובהישגי התלמידים. עמותת "דור למדע" החלה את פעילותה במרכז קליטה מבשרת ציון והרחיבה את פעילותה לבאר שבע וחיפה. בכפוף לקבלת תרומות ותמיכה תרחיב העמותה פעילותה גם ברחובות,,קרית גת חדרה ועוד. העמותה מעניקה כיום העשרה מדעית ללמעלה מ200 ילדים בגילאי 4-12 ה עם תמיכה נגדיל הפעילות עד לכדי 5000 ילדים. חברי העמותה פעילים בהתנדבות מלאה: עו"ד אורי קידר יו"ר העמותה, דר"ורדה ברש וועד מנהל,ד"ר רוני דייג וועד מנהל-מזכיר, עו"ד דברה פל-וועד מנהל ,גב אתי רטה-וועד מנהל, ד"ר מרי דן גור, גב איסלה קשינקווי- וועדת ביקורת,, רו"ח בועז כהן- רואה חשבון העמותה. ליצירת קשר: עמותת "דור למדע", ת.ד. 40149 מבשרת ציון מבוא קטורת 12 מבשרת ציון. טלפון: 02-6288963 050-3211663 קו"ח יש לשלוח לsophiev3@walla.com דוא"ל: info@dorlamada.org.il למעבר אל אתר הבית :לחץ על הקישור http://dorlamada.org.il/
    יום שני ב' באלול תשע"ו 5 בספטמבר 2016

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.