דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

ימי הולדת במשפחה הערבית בישראל

יום הולדת 5 בגן הילדים בגבעת אלה
יום הולדת 5 בגן הילדים בגבעת אלה
אחמד מזאריב
כלת השמחה, תושבת בית זרזיר, ישובה על כיסא יום ההולדת ועוטה זר על ראשה.
יום הולדת
יום הולדת
עבד אל רחמן סאמי
האם הכינה עוגת שלוש שכבות ליום הולדתו של בנה, שכונת אלשיך, כפר בענה
חגיגת יום הולדת 5 בבית הספר
חגיגת יום הולדת 5 בבית הספר
היגא אשרף
טמרה
יום הולדת 5 בגן הילדים בגבעת אלה
יום הולדת 5 בגן הילדים בגבעת אלה
אחמד מזאריב
הילדים בריקוד "רכבת", במהלכו מובילה כלת השמחה את הילדים המשתרכים אחריה בטור
יום הולדת 5 בבית
יום הולדת 5 בבית
אחמד מזאריב
כלת השמחה לפני כיבוי הנרות לצד בני משפחתה
יום הולדת 5 בגן הילדים בגבעת אלה
יום הולדת 5 בגן הילדים בגבעת אלה
אחמד מזאריב
כלת השמחה, עוטה זר לראשה, ויושבת על כיסא חגיגי ומוגבה לצד אחיה, הוריה והגננת.
יום הולדת 5 בגן הילדים בגבעת אלה
יום הולדת 5 בגן הילדים בגבעת אלה
אחמד מזאריב
עוגה מעוצבת שהוזמנה מקונדיטוריה
עוז אלמוג, תמר אלמוג

תחקיר: אשרף עואודה


נוצר ב-5/17/2008

רקע

מאמר זה הוא בבחינת נסיון ראשוני בלבד לאפיין את מסורת ימי ההולדת בקרב ערביי ישראל. בינתיים לא מצאנו הבדלים משמעותיים בין הערבים ליהודים בתחום זה. יתכן בהחלט שהם כלל לא קיימים, אבל שווה להמשיך לחקור.  אנחנו מקווים שעם הזמן יאסף עוד מידע שיעשיר את המאמר.

במגזר הערבי מקובל לחגוג ימי-הולדת לילדים, בדומה לחברה היהודית, בדרך כלל בתאריך הלידה של חתן או כלת השמחה, או ממש בסמוך לו. החגיגה מתקיימת הן בחיק המשפחה בבית והן בגן הילדים. מקצת מהיישובים הבדואיים (בעיקר אלו שבצפון הארץ) ממוקמים בקירבת יישובים יהודיים, ובמקרים לא מעטים, ילדים מהמגזר הבדואי נשלחים לגנים ביישובים יהודיים, בעיקר בקיבוצים. אגב, רישום ילדים לגני ילדים בקיבוצים, שכיח גם במגזרים נוספים בחברה היהודית, ובכלל זה דתיים לאומיים והמגזר הצברי המבוסס. יש הנוגים לחגוג את יום ההולדת  גם בבית הספר.

המסיבה בבית

לחגיגת יום-ההולדת בבית נהוג להזמין קרובי-המשפחה, המביאים מתנות לחתן או לכלת השמחה. האם מכינה עוגה (בדרך כלל, עוגת שוקולד) ומציבה עליה נרות, כמספר שנותיו של החוגג, או נר אחד דמוי סיפרה המייצגת את גילו של חתן השמחה. בדומה למקובל במגזר היהודי, גם כאן חתן או כלת השמחה מכבים את הנרות בנשיפה.

המסיבה בגן הילדים

חגיגת יומולדת היא, מטבעה, אירוע המתמקד סביב חתן או כלת השמחה. חגיגה המתקיימת בין כותלי גן-הילדים, מעשירה את המטען הרגשי והחווייתי של הילד. בדרך זו הוא לומד להכיר כללי התנהגות במסיבה כיתתית רבת-משתתפים, לעומת יום רגיל. החגיגה גם מחזקת את הלכידות והאחווה בין ילדי הגן.

חגיגת יומולדת בגן-הילדים היא מסורת רבת-שנים בקרב ערביי ישראל. מסורת, כידוע, לא שוברים ואם תאריך יום-ההולדת של ילד נופל בתקופת חופשה ארוכה, או החופש הגדול, יקפידו הוריו לחגוג את האירוע ימים ספורים קודם לכן.

בעיני הורים רבים, לחגיגה בגן יש מספר יתרונות מובהקים: שבירת שיגרת היומיום, חוויה בלתי-נשכחת לזאטוט החוגג שהכל מרעיפים עליו תשומת-לב ואהבה (וכמובן, מתנות), וגיבוש חברתי עם בני-גילו. יש המדגישים את החשיבות הסמלית של הטקס - סיום פרק בחיים והתבגרות בשנה.

ההכנות

ההכנות לחגיגה נעשות על-ידי הצוות המקצועי של הגן, בשיתוף עם הורי חתן השמחה (לרוב, זו תהיה האֵם).

מספר ימים לפני המסיבה קונים ההורים לבנם (או בתם) בגד חגיגי. כמו כן הם קונים מתנות עבור ילדי הגן (שקיות אישיות עם ממתקים וצעצועים) כמספר ילדי הגן.

האחריות לכיבוד היא על האֵם. לרוב היא תאפה עוגה מעוצבת בצורות ובצבעים או תזמין עוגה 'מקצועית' מקונדיטוריה. האם גם תקנה שתייה קלה (שוקו, מיץ, שקיות טרופית), צלחות וסכו"ם פלסטיק לעוגה.

לקראת המסיבה הגננת והסייעות מקשטות את הכיתה בבלונים, סרטים צבעוניים, פרחים וציורים של ילדי הגן, ושוזרות זר פרחים, שאותו יחבוש חתן השמחה לראשו. כמו כן, הן מכינות כיסא מקושט עבור חתן השמחה, רושמות על הלוח בגיר את שמו וגילו של חתן או כלת השמחה, מסדרות את הכיסאות במעגל ועורכות את הכיבוד על השולחנות. כל מי שנקלע לגן ביום המסיבה, מתבונן בקישוטים ומקשיב למוסיקה המתנגנת ברקע, מבין מייד שעומד להתקיים כאן אירוע חגיגי, וזה לא סתם עוד יום של חול.

הגננת מכינה מבעוד מועד קלטת עם שירי יום-הולדת.

החגיגה

חתן או כלת יום-ההולדת לבושים חגיגית, לרוב במכנסיים כהים וחולצה לבנה (בנים), שמלה מבד איכותי (לבנות). יש הורים המלבישים את ילדם בלבוש ערבי מסורתי (גלימה ארוכה וכאפיה). לראשם כתר. הם יושבים על כיסאם במרכז החדר או האולם. שאר ילדי הגן והמוזמנים יושבים סביבם בחצי גורן.

אֵם הילד או הילדה שלכבודם נערכת החגיגה, היא כמובן אורחת הכבוד. באים גם בני משפחה נוספים: אבות, אחים, אחיות ובמקרים מסוימים גם סבים וסבתות). ליומולדת שנערכה בגן "חדאנת אלרינה" שבכפר ריינה (ליד נצרת עילית), הגיעו הסבתא ושלוש הדודות של כלת השמחה בת השנתיים. לחגיגה שהתקיימה בכיתת הגן של בית-הספר "ביר אל אמיר" בנצרת, הגיע הרכב נשי בלבד - האם, הסבתות והדודות. לעומת זאת, למסיבת יומולדת שנערכה בגן "אלשומוע" שבכפר נחאף, התייצב הרכב משפחתי מורחב - האֵם, האב, הסבא וסבתא והדודות מצד האב.

בתחילת הטקס נוהגת הגננת לבקש מחתן השמחה להציג בפני חבריו לגן את אורחיו, כולל שמם וקרבתם המשפחתית. יש בכך משום מתן כבוד למבוגר והקניית כללי נימוס לילד. הוא עצמו זוכה למילים חמות מצד הגננת, המונה את מעלותיו באוזני הנוכחים ("ילד טוב, ממושמע, ביישן, שקט, חמוד" וכיוצא באלה) ולא שוכחת לאחל לו יומולדת שמח.

במהלך המסיבה, הילדים פוצחים בשירי יום-הולדת, כשברקע מתנגנת קלטת עם שירים מוכרים ואהובים בערבית (בגנים מעורבים השירים הם בעברית) וניגשים לברך את חתן השמחה. כמו כן מקובל כי הילדים רוקדים לצלילי השירים, כאשר חתן השמחה מוביל את טור המחוללים או ניצב במרכז המעגל. לעיתים, הגננות עורכות משחקים היתוליים. דוגמאות: על הרצפה פזורים מספר גלגלים או חישוקים. חתן השמחה, שעיניו קשורות, מתבקש לדלג מגלגל לגלגל בלי לדרוך עליהם; המורה קושרת מטפחת לעיני האֵם, מושיבה מספר ילדים זה ליד זה, כולל בנה, ומבקשת ממנה לזהותו בעזרת מישוש בלבד; חתן השמחה מקבל משימה, לפוצץ בלונים המשתלשלים מהתיקרה; הובלת כדור על כפית המוחזקת בין השיניים מבלי להפילו, וכדומה.

בהמשך, לצלילי מוסיקת-רקע מתאימה, מביאים מהמטבח את עוגת יום-ההולדת על מגש גדול ומקושט. על העוגה תקועים נרות כמספר שנותיו של החוגג, פלוס אחד לשנה הבאה. חתן השמחה נושף בנרות, הגננת בוצעת את העוגה ומחלקת פרוסה לכל ילד. יש גננות המבקשות מחתן השמחה לחלק בעצמו את פרוסת העוגה לחבריו. יש כאלה הנוהגים להניח את העוגה על השולחן, כבר בתחילת האירוע.

הגננות מקפידות בדרך כלל על לוח זמנים קשוח לחגיגת יום-ההולדת. ארוחת הצהריים מוגשת בשעה 12.00, ולכן, המסיבה חייבת להתחיל לא יאוחר משעה 10.30 בבוקר, כך שהכיבוד שיוגש בסיומה, לא יסתום לילדים את התיאבון.

בחלק מהגנים מקובל כי כל ילד מביא מתנה אישית לחתן השמחה, לעיתים זה ציור או כרטיס ברכה שהכינו במיוחד בשבילו.

לרוב, האֵם או אחד הקרובים מנציחים את האירוע במצלמה דיגיטלית או במסרטה. משפחות בעלות אמצעים עשויות לשכור את שירותיו של צלם אירועים מקצועי.

מסיבה קולקטיבית בגן הילדים

יש הורים בעלי אמצעים שמרשים לעצמם לערוך חגיגה מושקעת לילדם, ויש מעוטי-יכולת שידם אינה משגת לממן אפילו אירוע צנוע. יש ילדים שתאריך הולדתם חל בעיצומה של הפגרה, ואז הם מחמיצים את החגיגה. על-מנת שלא לקפח איש, עורכים חגיגת יומולדת קולקטיבית לכל ילדי הגן. רק כך ירגישו הילדים כי כולם מיוחדים, כולם שווים, ואין חגיגות מנקרות עיניים של מי שיש לו. אגב כך, גם הלכידות החברתית יוצאת נשכרת.

מעבר לערך השיוויוניות, שאין להמעיט בחשיבותו, אירוע מסוג זה מקטין באופן דראסטי את העומס המוטל על הצוות המקצועי של הגן. בנוהג שבשיגרה, הצוות נדרש להקדיש יומיים עד שלושה לכל מסיבת יום-הולדת. הכפילו את זה במספר ילדי הגן ותקבלו מספר לא מבוטל של ימים 'מבוזבזים', הבאים על חשבון העברת תכנים חינוכיים ותרבותיים לזאטוטים.

בנוסף, העובדה שמדובר באירוע אחד בשנה לכל הילדים, במקום כמה עשרות אירועים לכל ילד בנפרד, מאפשרת לגנים מסוימים להשקיע יותר משאבים באירוע. לדוגמה: לערוך את הטקס באולם אירועים ולא בגן-הילדים, או לשכור את שירותיו של ליצן או קוסם ואולי אף תקליטן.

בין אם החגיגה נערכת בגן-הילדים ובין אם באולם, עיקר מלאכת האירגון וההכנות מוטל על כתפי הצוות המקצועי של הגן. הם אחראים לקישוטים, לתוכנית האירוע, להפקה, לציוד ולאביזרים הדרושים להפעלות השונות, לבחירת האמן האורח (במידה והוחלט על כך) וכמובן להנחיית החגיגה עצמה. ההורים נרתמים לסייע לפי דרישה.

במידה והחגיגה מתקיימת באולם אירועים, אולם ספורט או מתנ"ס, היא לובשת אופי של הפקה גדולה יותר. במקרה כזה, האולם מעמיד לרשות החוגגים את הציוד המתאים (ציוד הגברה ותאורה) וצוות העובדים שלו מסייע בהכנות, כגון קישוט האולם (תאורה צבעונית, בלונים וכדומה), משטח לכיבוד וכדומה.

יש יישוביים ערביים הרואים בחגיגת יום-ההולדת המשותפת שמחה של היישוב כולו, ותורמים את חלקם להצלחתה. לדוגמה: בגן-הילדים "אל-אמל", הממוקם בשטח בית-הספר היסודי בכפר כאבול שבגליל, נוהגים לחגוג יומולדת קיבוצית לכל הילדים באולם האירועים המקומי. החגיגה נערכת בתיאום עם הנהלת בית-הספר ובאישורה, וזו גם דואגת להסעה מאורגנת של הילדים מהגן לאולם, במיניבוסים.

כל ילדי הגן מתבקשים לבוא בלבוש חגיגי אחיד - חולצה לבנה (בנים) ושמלה לבנה (בנות). כל חוגג מקבל בכניסה כתר יומולדת או זר פרחים. החגיגה אולי קולקטיבית, אבל הכתר נותן לילד את ההרגשה שהוא "מלך המסיבה". למסיבה מוזמנים, כמובן, גם הורים וקרובי-משפחה.

מנחת האירוע (בדרך כלל המחנכת) פותחת בדברי ברכה לנוכחים, מאחלת לכל הילדים יומולדת שמח ועד 120 ועוברת לתוכנית האמנותית. זו כוללת את המרכיבים הקבועים של חגיגות לזאטוטים, ובהם שירים, קטעי מוסיקה, ריקודים, משחקים, הפעלות משותפות לילדים והוריהם, תחרויות ופרסים. אם נשכרו שירותיו של אמן מקצועי (בדרן, ליצן, קוסם), הוא יתפוס פיקוד בשלב מוקדם של האירוע וינצח על ההפעלות והתחרויות.

בחגיגת יומולדת משותפת לכל ילדי הגן, בשונה מחגיגה לכל ילד בנפרד, הכיבוד ממומן בדרך כלל מתקציב הגן. לרוב, אופים עוגת יומולדת ענקית אחת ותוקעים לתוכה נרות כמספר הילדים. משיקולי שיוויוניות ואחידות, לא נהוג לבקש מהאמהות שיאפו עוגת יומולדת, כל אחת לבנה או בתה. בנוסף לעוגה, מגישים שתייה, ממתקים ושקית הפתעה לכל ילד.

לאירועים מסוג זה מקובל לשכור את שירותיו של צלם מקצועי.

המסיבה בבית הספר

המסיבה בבית הספר דומה במהותה למסיבה בגן, והיא נערכת בדרך כלל בכיתות הנמוכות (ובכיתות הגן שקיימות בחלק מבתי הספר). המסיבה כוללת שירי יום הולדת, ברכות והענקת מתנות לחתן השמחה. במהלך המסיבה נהוג להרים את חתן השמחה מספר פעמים כמספר שנות חייו. בדומה למסיבה בגן, גם מסיבה זו נערכת בנוכחות בני המשפחה הקרובים, ולכבודה נוהגת אמו של חתן השמחה להכין או להזמין מקונדיטוריה עוגה מעוצבת.


מילות מפתח

יום הולדת | חגיגה | גן ילדים | משפחה

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.