דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 7 מדרגים

פרק 21: חינוך לגיל הרך בחברה הדתית-לאומית

גן ילדים
גן ילדים
טליה פרדו-רוקואס
הבנים חובשים כיפות והבנות לובשות חצאיות
ארון קודש בגן ילדים
ארון קודש בגן ילדים
גטה סמני ונגוסה אלמו
נהריה
משפחה צעירה
משפחה צעירה
אבנר גורן, אביה מאיר
יעדי החינוך הקדם יסודי הממ
יעדי החינוך הקדם יסודי הממ"ד
מינהל החינוך הדתי
תמר אלמוג, יוסי טישלר

נוצר ב-5/25/2008

מבוא

ההורים חובקים בשעה טובה בן/בת. בדרך כלל האם תטפל בילד בחדשים הראשונים. היא תנצל את 12 השבועות המגיעים לה כחופשת לידה. אם האם אינה עובדת, היא תמשיך לטפל בילד. אם האם עובדת ואינה יכולה להאריך את חופשתה, יעמדו בני הזוג בפני השאלה: מי יטפל בילד? בדרך כלל, האבא עובד ואינו יכול לקחת על עצמו את הטיפול בילד. אם אחד מבני הזוג לומד במוסד להשכלה גבוהה, ויש לו ימים פנויים, אז לפחות יש להם פתרון באותם ימים. ומה באשר לשאר הימים? אין פתרונות ייחודיים לציבור הדתי לאומי. הפתרונות הם כמו בכלל האוכלוסייה: מטפלת, פעוטון או מעונות יום.

מטפלת

בני זוג שרוצים להעסיק מטפלת שתשמור על הילד בביתם, ישתדלו לחפש אישה דתית שחוקי הכשרות נהירים לה. זאת - כדי שלא תגרום, בהיסח הדעת, להטרפת הכלים במטבחם. אך יש זוגות שיעסיקו גם אישה שאינה שומרת מצוות, לא לפני שיראו לה היכן נמצאים הכלים החלביים והיכן הכלים הבשריים ולפני שיעבירו לה "קורס" קצר בכשרות.

אם בני הזוג מעסיקים מטפלת השומרת על הילד בביתה, ברור שיש חשיבות יתירה להיותה אישה דתית שיוכלו לסמוך עליה. כך שכאשר תכין בשלב יותר מאוחר אוכל לילד, האוכל יהיה כשר. אם בחרו ההורים במטפלת שאינה שומרת מצוות, הם יביאו בבוקר יחד עם הילד, גם את האוכל שלו. בשלב יותר מאוחר כשהילד מתחיל לאכול עם כפית, הם יביאו גם את הכפית, כדי לא להשתמש בכפית שאינה כשרה.

פעוטון/ מעון יום

יש הורים שמסיבות כלכליות ישלחו את הילד הרך לפעוטון או למעון יום, שבו יש מספר גדול יותר של תינוקות וכך העלות זולה יותר. גם במקרה זה העדיפות תהיה לפעוטון/ מעון יום המנוהל על ידי מטפלת/לות דתיות, כדוגמת המעונות של רשת "אמונה". הרשת, נכון ל-2008, מפעילה 130 מעונות ברחבי הארץ ו-8 תינוקיות.

מסגרות קדם-יסודי

מספר גנים ותלמידים

לפי נתוני משרד החינוך, נכון לשנת 2006/7, פעלו בחינוך הממלכתי דתי 1879 גני טרום-חובה וחובה: 761 גני טרום חובה (גילאי 3-4), 116 גני חובה ו-1002 כיתות מעורבות (חובה וטרום-חובה יחדיו).

מספר ילדים בכיתת גן

גן הילדים בעבר כלל קבוצה אחת בהדרכת גננת אחת, שנעזרה בסייעת. עם השנים נוצרו מתחמים של גנים, הכוללים מספר קבוצות. לכל קבוצה ("כיתת גן") יש גננת וצוות מלווה משלה, כאשר בראש פירמידת המתחם עומד/ת מנהל/ת פדגוגי/ת, החולש/ת על כל הקבוצות. מבנה זה מזכיר את מבנה בית-הספר, על המורים והמנהל/ת שלו.

במסמך שפורסם ביולי 2007 על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (לקראת דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט בשתי הצעות חוק שעניינן הגבלת מספר הילדים בגני-ילדים), הובאו נתונים לגבי צפיפות הילדים בכיתות-גן במגזרים השונים. שיעור כיתות-הגן במערכת החינוך הממלכתית דתית שבהן למדו יותר מ-28 ילדים, עמד על 52%. שיעור נמוך בהשוואה למערכת החינוך הממלכתית (63%).

מדידת צפיפות התלמידים בגני חובה, טרום-חובה וגנים מעורבים (חובה וטרום-חובה יחדיו), בשנת הלימודים 2006/7, נתנה את התמונה הבאה:
שיעור כיתות גן חובה שבהן למדו יותר מ-28 ילדים בחמ"ד עמד על 57% והיה נמוך יחסית לחינוך הממלכתי (69%). כיתות שבהן יותר מ-35 תלמידים נמצאו רק 3 (כ-3%) בחמ"ד, באחוזים דומים לממלכתי.

שיעור כיתות טרום-חובה שבהן למדו יותר מ-28 ילדים בחמ"ד עמד על 55% והיה נמוך יחסית לממלכתי החילוני (62%). כיתות צפופות מאוד שהכילו יותר מ-35 תלמידים: 1% בחמ"ד בהשוואה ל-3% בחינוך הממלכתי.

שיעור כיתות מעורבות (טרום-חובה וחובה יחדיו) שבהן למדו יותר מ-28 ילדים, בחמ"ד עמד על 49%.
שיעור נמוך בהרבה בהשוואה לחינוך הממלכתי (63%). כיתות צפופות מאוד שהכילו יותר מ-35 תלמידים: 2% בחמ"ד לעומת 3% בממלכתי. 

מנתונים אלה אנו למדים שהצפיפות בגני הילדים של החמ"ד פחותה בהשוואה לזו שבחינוך הממלכתי בכל המסגרות הקדם יסודי: גני חובה, גני טרום חובה וגנים מעורבים.

גני טרום חובה

בגיל שלוש מתחילים הילדים ללכת לגני טרום חובה. ככלל ישלחו ההורים את ילדיהם לגנים דתיים. מגיל זה הילדים מתחילים להתפלל בבוקר ולברך על האוכל, וברור שדברים אלה באים לידי ביטוי רק בגנים דתיים. גם חלק מהפעילות החינוכית המופעלת בגן דתי מותאמת יותר למשפחה הדתית: סיפורי התורה, סיפורים על חכמי ישראל, סיפורים על החגים.

רוב גני טרום חובה הינם גנים בהם נמצאים בצוותא בנים ובנות. אולם בריכוזי אוכלוסיה חרד"לית (חרדית-דתית-לאומית) יהיו גם גנים נפרדים לבנים ולבנות.

גני חובה

רקע

גני החובה העירוניים של של החמ"ד (החינוך הממלכתי דתי) הם, בדרך כלל, גנים מעורבים של בנים ובנות. הדבר נכון בעיקר כאשר מדובר בישובים קטנים או בשכונות שאין בהם ציבור דתי גדול, והאילוץ המספרי מחייב הקמת גן מעורב.

ביישובים גדולים ובשכונות בהן קיים ריכוז גדול של משפחות חרד"ליות (חרדיות דתיות לאומיות), נמצא, כמעט תמיד, גנים נפרדים לבנים ולבנות. לעיתים הגן הנפרד יהיה בנוסף לגן המעורב ולעיתים לא יהיה כלל גן מעורב אלא רק גנים נפרדים. הגנים הנפרדים הם ברובם גנים פרטיים שהוקמו על ידי ההורים המעוניינים בכך, והם מנוהלים וממומנים על ידם.

הגנים הציבוריים, שנמצאים תחת הפיקוח של החמ"ד (החינוך הממלכתי דתי), כפופים לתוכנית הלימודים הארצית בתוספת תכנים ייחודיים להם. לשנת הלימודים תשס"ח נקבעו מספר יעדים המפורטים במסמך שהוצע על ידי הגב' שרה תאומים - המפקחת הארצית על החינוך הקדם יסודי בממ"ד, כפי שהוצג באתר מינהל החינוך הדתי בשנת הלמודים 2007/8:
• מחויבות לתוכנית הליבה של האגף לחינוך קדם יסודי
• חינוך לערכים ולמידות טובות
• תגבור תחומי היהדות
• שמיטה הלכה ומעשה
• לקראת קריאה וכתיבה

מצוות חיי היומיום בגן

במסגרת התכנים הייחודיים לגן הילדים הממלכתי דתי, מתחנך הילד למצוות של חיי היומיום. באתר של האגף לחינוך קדם יסודי של משרד החינוך, מציגים את פירוט המצוות:

גמילות חסדים

אחת משלושה דברים שהעולם מתקיים בזכותם - "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".

מצוות ביקור חולים

לטפל בצורכי החולה ולהתפלל עליו. בגן מטפחים את הרגשות האמפתיים לחולה במצבו.

השבת אבדה

המוצא אבדה חייב לקחתה ולהחזירה לבעליה.

חבישת כיפה

סמל ליראת שמיים. הילד מורגל לחבשה, מהיותו בגיל חינוך.

קריאת שמע על המיטה

הילד לומד את חשיבות התפילה, הנאמרת לפני השינה, לחיזוק האמונה.

תפילת הדרך

הילד לומד את חשיבות התפילה כשיוצאים לסיור או לטיול, על מנת שה' ישמרם בצאתם ובבואם.

לימוד תורה

בימי שני וחמישי שבהם מוציאים את ספר התורה מארון הקודש, הילדים לומדים את חומש בראשית וחומש שמות. בגני חובה ובגנים התורניים הילדים מקבלים דפי פרשת השבוע הנקראת באותו השבוע בבית הכנסת.

מצוות צדקה

בכל גן ממלכתי דתי, יש קופת צדקה. הילד תורם לקופה, בהזדמנויות רבות כמו: לפני התפילה, בימי שישי, בראש חודש, בימי הולדת וכדומה.

מצוות ציצית

הילד לובש ציצית ומברך עליה בגן בבוקר בתפילת שחרית.

מצוות מזוזה

הילד לומד שבכל שער וכניסה לבית יהודי, קבועה מזוזה על משקוף הדלת. המזוזה מעידה על כך שבמקום זה גר יהודי.

תפילת שמע ישראל

הילד לומד את חשיבות התפילה, הנאמרת על-ידי כל יהודי פעמיים ביום -בערב ובבוקר.

תפילת שחרית

הילד מתפלל כל בוקר בגן,קטעים נבחרים מתפילת שחרית. הקטעים נבחרו על-ידי גדולי תורה מעדות שונות.

נטילת ידיים

הילד לומד על נטילת ידיים בשגרת היומיום. יש ליטול ידיים בעזרת כלי מתאים ("נטלה") כשמתעוררים בבוקר, לפני אכילת לחם לסוגיו השונים, וכן כאשר יוצאים מהשירותים. 

לימוד אותיות הא'-ב'

בהרבה גנים מתחילים ללמד את הזאטוטים, החל מגן טרום חובה, את אותיות ה-א"ב, ובגן החובה ממשיכים בלימוד הניקוד. המגמה היא שהילדים והילדות יגיעו לבית הספר היסודי כשהם יודעים לקרוא. הלימוד נעשה בצורה שהייתה מקובלת בעם ישראל לאורך הדורות, הנקראת גם 'שיטת החדר'. השיטה היא של לימוד כל אות בפני עצמה וחזרה עליה, ואחר כך את כל האותיות עם ניקוד מסוים, כגון: א' עם קמץ, ב' עם קמץ וכך הלאה. אחרי ניקוד הקמץ יבוא ניקוד הפתח, ובאותה צורה: א' עם פתח, ב' עם פתח וכך הלאה.

"רב הגן"

הן בגנים של החמ"ד והן בגנים הפרטיים משמשות נשים בתור גננות. אין דרישה בחוגים אלו שדווקא גבר יהיה ה"גננת" בגן של בנים. אך בשנים האחרונות החלו הגנים, לסוגיהם, להכניס לגן גם דמות גברית – 'רב גן'. תפקידו של הרב אינו מוגדר, והוא נבנה בתיאום עם הגננת ולפי אישיותו של הרב. יש מקומות בהם רב הגן בא כל בוקר ומתפלל עם הילדים. הדבר אמור בעיקר בגנים של בנים. יש גנים בהם הרב מבקר בגן פעם או פעמיים בשבוע ומספר לילדים את פרשת השבוע בשילוב מדרשי חז"ל, או סיפור אחר בעל מסר חינוכי.

רב הגן אינו חייב להיות דווקא אישיות רבנית מכהנת. ישנם אברכים ב'כולל' או בישיבות גבוהות המשמשים כרבני גן. לעיתים עושה את התפקיד מורה למקצועות קודש, בנוסף על עבודתו כמורה, ויש גם אנשי חינוך בפנסיה וגם סבים, שמשמשים כרבני גן. מה שחשוב הוא שאותו 'רב גן' יהיה בעל אישיות שיודעת לדבר עם הזאטוטים, ולהעביר להם תכנים יהודיים.

רצף חינוכי מהגן לכיתה א'

החינוך הממלכתי דתי רואה בכל שלב בחינוך חלק מהמערך השלם, ולכן קיימת חשיבות רבה למעבר מגן החובה לבית הספר היסודי.

כדי ליצור רצף, מוקמת ועדת היגוי ליד כל בי"ס ממ"ד הכוללת את המפקח על ביה"ס, המפקחת על גני הילדים, רכזת השכבה הצעירה, רב ביה"ס, נציג ועד ההורים, יועץ חינוכי ונציג המרכז לחינוך הדתי. הוועדה בונה תכנית שנתית של פעילויות מגוונות שעיקרן היכרות הדדית: של ילדי הגן הממ"ד והוריהם עם ביה"ס הממ"ד, ושל בית הספר עם הנעשה בגן. הפעילויות כוללות היכרות של הילדים וההורים עם סגל בית הספר, העשייה החינוכית בו וכן עם המבנה הפיזי. ביה"ס לומד להכיר את הילדים וההורים ואת הנעשה בגנים שבהם הם לומדים, וכך יכול להיווצר רצף לימודי עם התכנים שנלמדו בגן. היכרות הדדית זו מקלה על שני הצדדים.

כל ועדת היגוי בונה תוכנית המותאמת לצרכי הקהילה ולמאפיינים של האוכלוסייה ואין תוכנית מחייבת אחת.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • גרוס זהבית ודרור יובל (עורכים), חינוך כאתגר חברתי – אסופת מאמרים על החינוך הממלכתי דתי ועל החינוך הבלתי פורמלי, רמות, 2004.
  • גזיאל אדית, החינוך הממלכתי דתי בישראל: ביבליוגרפיה ותקצירים 1956-1992, מכון הנרייטה סאלד, 1992.
  • א"ר, חנוך הבת, מזכירות הקיבוץ הדתי, 1980.
  • דגן מתתיהו, החינוך הציוני הדתי במבחן הזמן והתקופה, משרד הביטחון ומכללת ליפשיץ, 2006. 
  • רז שמחה (עורך), מאה שנות חינוך ציוני דתי - קובץ הציונות הדתית, המחלקה לחינוך, הסתדרות המזרחי-הפועל המזרחי, המרכז העולמי, 2006.
  • מאה שנות חינוך "המזרחי" ויובל לחמ"ד - "החינוך הדתי - עבר, הווה ועתיד": יום עיון באוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, ה’ בכסלו תשס"ה. המחלקה לחינוך, המזרחי העולמי, 2005. ‬‬
  • אורבך אורי, סבא שלי היה רב, 2002.
  • עזריאלי יהודה, החינוך הדתי בגבורותיו – 80 שנה לחינוך דתי לאומי בארץ ישראל, 1987.
  • שלג יאיר, הדתיים החדשים, כתר, 2000.
  • כהן אלדד, הציונות הדתית – בין חרדים לאומיים לדתיים ליברלים: השתקפות הפילוג החברתי-דתי בציונות הדתית במערכת החינוך, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, 2003.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • לאו בנימין, "על חינוך ל'תפארת שביל הזהב' בעידן של תמורות", הגות בחינוך היהודי 7, 2005, 217.
  • גרוס זהבית, "תפקידיו החברתיים של החינוך הממלכתי-דתי, ומדיניות בציונות הדתית", הציונות הדתית-עידן התמורות, 2003, 129.
  • זיוון גילי, "הרהורים על שבחה של מעט ספקנות בחינוך הדתי", הציונות הדתית בראיה מחודשת, רוט מאיר (עורך) נאמני תורה ועבודה, 1998, 93.
  • גרוס זהבית, "תפקידיו החברתיים של החינוך הממלכתי-דתי", מאה שנות ציונות דתית, שגיא אבי ושוורץ דב (עורכים), אוניברסיטת בר-אילן, 2003, 129.
  • זאבי עמי, "החנוך הדתי-ציוני מ'המזרחי' עד לחמ"ד", הציונות הדתית בראיה מחודשת, רוט מאיר (עורך), נאמני תורה ועבודה, 1998, 115.
  • זיוון גילי, "הרהורים על שבחה של מעט ספקנות בחנוך הדתי", הציונות הדתית בראיה מחודשת, רוט מאיר (עורך), נאמני תורה ועבודה, 1998, 93.
  • ירחי רפאל, "הרהורים אודות החינוך הציוני הדתי ביום העצמאות ה-50", דרך אפרתה 8, 1999, 85.
  • שרלו יובל, "תלמוד תורה של נשים – סיכויים וסיכונים", להיות אישה יהודיה, שילה מרגלית (עורכת), אורים, 1999, 67.
  • רוזנק מ', "בין סמכות לאוטונומיה בחינוך הדתי", בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל, ספראי זאב ושגיא אבי (עורכים), הקיבוץ המאוחד, 1997.
  • בן נון יואל, "כלים הולכים ונשברים - על הדילמות העכשויות של החינוך הציוני דתי", פנים 15, 2000, 10.
  • הדני יעקב, "הרהורים על שילוב לימודי הקודש ולימודי החול בחינוך הדתי", מים מדליו, תשנ"ה, 273.
  • ממו ראובן, "בית הספר הייחודי בממ"ד: 'סוף מעשה במחשבה תחילה'", מורשתנו ט', תשנ"ה, 163.
  • פליקס יהודה, "חינוך דתי - לכל ובכל", טללי אורות ג', תשנ"ב, 99.
  • דגן מתתיהו, "הממלכתיות בחנוך הדתי", תלפיות – שנתון המכללה, תשמ"ז, 193.
  • כהן יפה, "'עולם חסד ייבנה' – על נתינה מכל הלב"", הד הגן 72 (3), 2008, 38.
  • תאומים שרה, "חמ"ד של גן (פרויקט 60)", הד הגן 72 (3), 2008, 4.
  • טאוב דוד, "קבלת תלמידים לחינוך הממלכתי-דתי", דור לדור - קבצים לחקר תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות 29, 2007, 157.
  • טאוב דוד, "קונפליקטים בתכנון תכניות לימודים לחינוך הדתי-לאומי והממלכתי-דתי", דור לדור - קבצים לחקר תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות 29, 2007, 174
  • כהן הינדי, "פינת הקודש בגן הילדים", דרך אפרתה 12, 2005, 169.
  • אחיטוב סיגל "רג'יו 'כהלכה': גישות לתיאוריות של ילדים בין הלכה למעשה", הד הגן, גליון מיוחד, 1999, 94.

פרסומים מקצועיים מדעיים ודוחו"ת

  • הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 58, 2007.

כתבות ומאמרים בעיתונות

  • שלג יאיר, "בעצם יש להם שר חינוך", הארץ, 29.12.03.

אתרי אינטרנט


מילות מפתח

דתי | לאומי | גן | טרום-יסודי | גיל-רך | חינוך | ציוני | גנון | פעוטון | מעון | מטפלת

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על חינוך לגיל הרך בחברה הדתית-לאומית (1)

    טל גנוניאן

    בתגובתי ברצוני להתייחס לשני נושאים שהועלו במאמר: 1)החינוך למדות ומצוות. 2)הקיצוניות המוגזמת שהחברה הדתית גורמת בחינוך שלה. ראשית, אין ספק שבחברה הדתית יש יותר משקל לנושאים כמו גמילות חסדים, צדקה, ביקור חולים ועוד ולדעתי קל יותר לחנך לנושאים אלו כאשר זה מוגש לילד כחלק מהזיקה ליהדות, מפני שיש סיפורים רבים בתנ"ך ובהיסטוריה היהודית שמלמדים לתכונות יפות וחשובות כאלה. אבל, צורם לי לשמוע שההפרדה בין בנים לבנות במקומות מסויימים מתחילה כבר בגיל 3!!! לדעתי, זוהי קיצוניות דתית מוגזמת ולא טיבעית לחנך כך ילדים! לכן, יחד עם כל הדברים הטובים והברוכים שיש בחינוך בחברה הדתית, צריך להזהר מאוד שלא להגזים ולדעת לשמור על איזון שבו ילדים קטנים מחונכים להיות אנשים טובים ויחד עם זאת עדיין נמצאים במגע יומיומי עם בני המין השני.
    יום ראשון ל' בחשון תשע"א 7 בנובמבר 2010

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.