דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 3 מדרגים

יום הולדת במסורת הרוסית

חגיגת יום הולדת במועדון
חגיגת יום הולדת במועדון
www.clubber.co.il
חוגגים יום הולדת במועדון בחיפה
חוגגים יום הולדת במועדון בחיפה
www.clubber.co.il
חוגגים יום הולדת במועדון בחיפה
חוגגים יום הולדת במועדון בחיפה
www.clubber.co.il
איגור יבדוסין, עוז אלמוג, דוד פז

נוצר ב-4/8/2008

רקע

יום-ההולדת (ברוסית, דֶן רוז'דֶנְיָיה) במגזר הרוסי, בדומה לאוכלוסייה הצברית, הוא האירוע המשמעותי ביותר של השנה עבור הפרט, משפחתו וחבריו הקרובים. מרבית יוצאי מדינות חבר העמים חוגגים את יום-הולדתם באופנים שונים, אך תמיד באווירה עליזה וספוגת אדי אלכוהול (כשהחוגגים הם מבוגרים).

הילדים מצפים בכיליון-עיניים ליום-ההולדת שלהם, כפי שהדבר מתבטא בשיר-הילדים המוכר לילידי ברית-המועצות, ומושמע במסיבות יומולדת רבות של ילדי עולים מחבר העמים (גם כאלה שנולדו בארץ): "כמה חבל שיום-ההולדת מגיע רק פעם בשנה" (k sozheleniu Den Rojdeniya bivaet odin raz v godu). השיר בוצע במקור בסרט מצויר שנקרא "התנין גֵנָה", המקבילה הסובייטית לקישקשתא של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, בשנות ה-70' של המאה הקודמת.

יש ימי-הולדת, כמו בת-מצווה ובר-מצווה (גיל 12 לבנות ו-13 לבנים), הנתפשים כציוני-דרך משמעותיים. מקובל לחגוג אירועים אלה במסעדה רוסית נחשבת, בחברת בני המשפחה המורחבת מהארץ ומחו"ל וחבריו של חתן השמחה. על השולחן עולים מיטב מטעמי המטבח הרוסי (בעיקר למבוגרים), לצד מאכלים אהובים על הדור הצעיר. מה שמייחד אירועים אלה מימי-הולדת של שנתונים אחרים, הוא טקס הדלקת מנורת הקנים. חתן או כלת השמחה מדליקים נרות בחנוכייה גדולה וכסופה ובה קנים כמספר השנים (13 קנים לבר-המצווה, 12 לבת-המצווה).

בהדלקת הנר הראשון מתכבדים הורי הנער או הנערה, אחריהם לפי הסדר, הסבים והסבתות מצד שני ההורים, שאר בני המשפחה (לפי דרגת הקירבה) ולבסוף החברים. הטקס משדר למתבגר/ת כי כל בני המשפחה מלוכדים סביבו/ה. חשוב לציין כי רק מעטים מעולי חבר העמים (שרובם חילוניים) מקיימים טקס בר-מצווה מסורתי, הכולל עלייה לתורה בבית-הכנסת.

עוד תאריך חשוב המהווה ציון-דרך, הוא יום-ההולדת ה-16. שכן, בגיל הזה הנער או הנערה מקבלים תעודת זהות והופכים לאזרחים בעלי זכויות וחובות. יוצאי ברית-המועצות לשעבר מייחסים חשיבות רבה לשלב זה בחיי המתבגר/ת שלהם. למחרת החגיגה, ההורים הגאים יתלוו לילדם בדרכו למשרד הפנים לקבלת התעודה. בשובם הביתה הם לרוב ירימו כוסית שמפניה, 'יפתחו שולחן' ויחגגו את קבלת 'תעודת הבגרות' האזרחית בחיק המשפחה הגרעינית. לא מקובל להזמין חברים או קרובים, שהשתתפו במסיבת יום-ההולדת הרגילה יום או יומיים קודם לכן. במהלך הארוחה ההורים יסבירו לאזרח הטרי שלהם על זכויותיו וחובותיו (לשלם מיסים, לבחור לכנסת וכדומה) ויאחלו לו הצלחה בחייו הבוגרים.

מועד משמעותי נוסף הוא יום-ההולדת ה-18, שלרוב חל לפני הגיוס לצה"ל והופך למעין מסיבת פרידה של המתבגר מהאזרחות. כאן אין עדיין משמעת טירונות וטירטורים, והפקודות היחידות הן לשתות, לשמוח ולרקוד אל תוך הלילה.

ימי-הולדת של ילדים

לרוב, ההורים מארגנים לילדיהם שתי מסיבות נפרדות, אחת בגן-הילדים או בבית-הספר עם החברים (בכיתות הנמוכות ובגנים, גם הורי הילדים האחרים לפעמים נשארים לחגוג) והשנייה בבית (אם הוא רחב-ידיים דיו להכיל כמה עשרות מוזמנים), בחצר הבית, בגן ציבורי או במסעדה (לרוב של רשת מזון מהיר). מזמינים את כל הילדים מהגן או הכיתה, ולחלופין, רק את החברים הטובים (בהתאם לאילוצים כלכליים ואחרים).

בדומה לגישה הרווחת באוכלוסייה הצברית הוותיקה, גם כאן מסיבת יום-ההולדת של הילד חשובה להורים לא פחות (ולרוב יותר) מאשר לצאצאם. רבים רואים בה מבחן הורות שנתי, שמרכיביו הם השקעה, יצירתיות ומקוריות ותוצאותיו אמורות לשדרג את מעמדם החברתי. בפועל, זה בא לידי ביטוי בהפקת אירוע מושקע באתר רווי אקשן וגירויים לחתן/כלת השמחה ולחבריו/ה, כמו פארק שעשועים (ג'ימבורי, מתקנים מתנפחים), אולם באולינג, רשת מזון מהיר (מקדונלדס, בורגראנץ' ואחרות), פארק מים או אתר ספורט אתגרי, הכל בכפוף לגיל הצאצא/ית.

במקרים רבים, הלחץ לקיום החגיגה בא מצד הילד. הוא הוזמן למסיבות יומולדת של חבריו הצברים, שנערכו באחד מהאתרים הנ"ל, והדבר נתפש אצלו כמסיבה תקנית. לכן, גם הורים שבמקור תיכננו מסיבה סולידית, מוצאים עצמם נאלצים ליישר קו עם ציפיותיו של הילד, ובלבד שלא לגרום לו מפח-נפש. אופי האירוע ומרכיביו נקבעים, לרוב, בשיחה פתוחה בין הצדדים.

כללית, במגזר הרוסי מקובל לחגוג אותו יומולדת לבנים ולבנות. עם זאת, בשנים האחרונות, ובהשפעת האופנות האחרונות באוכלוסיה הצברית הוותיקה, מתחילה מגמה של אירועים נפרדים לבנות ולחוג חברותיהן. לדוגמה: בנות עשרה רוסיות החוגגות את יום-הולדתן בבית, במסיבת פיג'אמות, או שוכרות מפעילה (במימון ההורים, כמובן) היוזמת פעילויות 'נשיות', כגון שזירת שרשראות וצמידים, איפור קל וצביעת ציפורניים.

ימי-הולדת שנערכים בחיק הטבע (גן ציבורי, פארק, שפת אגם וכדומה), לובשים לרוב אופי של פיקניק עליז. ההורים והאחים הגדולים מקשטים את השולחנות בבלונים צבעוניים, ומעמיסים עליהם מאכלים וחטיפים שילדים אוהבים (נקניקיות, פיתות עם ממרח שוקולד, במבה, ביסלי, ופלים, סוכריות, פירות, משקאות קלים). לרוב, אחד ההורים, או קרוב-משפחה בעל כישורים דרמטיים בסיסיים, נוטל על עצמו את תפקיד המפעיל באירוע, לאחר שהצטייד מראש בתלבושת של ליצן, לדוגמה. הורים בעלי אמצעים יכולים לשכור את שירותיו של בדרן מקצועי, אשר יפעיל את הילדים ברוסית, בעברית, או בשתי השפות.

מאפייני חגיגת יום-ההולדת במגזר הרוסי, דומים למדי לאלה של כלל האוכלוסייה הצברית. לקראת החגיגה, הילד מחלק לחבריו ולמוזמנים נוספים הזמנות אישיות, שהוא סייע בעיצובן (בכפוף לגילו). למסיבה בגן-הילדים דואגות הגננות לקשט את המקום ולהכין, ביחד עם כל הילדים, מתנות סמליות לחתן או כלת השמחה. בכל מסיבה של הגילאים הצעירים יש הפעלות ופרסים למשתתפים (לרוב, פריטים זולים כגון משרוקית, בלון, מכונית צעצוע וכמובן שקית ההפתעות המסורתית). מרימים אותו/ה על כיסא כמספר שנותיו/ה, בתוספת הרמה לשנה הבאה, ושרים שירי ימי-הולדת בעברית או ברוסית ("סדִנִיוֹם רוׁז'דִנִיאַם טיֵיבָיאֳה", שפירושו: יומולדת שמח, יקירי). ההורים, ולעיתים גם חבר או שניים, מברכים ומרעיפים עליו/ה שפע איחולים.

אחר-כך מתפנים לטפל בעוגת יום-ההולדת, שבה נעוצים נרות כמספר שנותיו של הילד/ה, בתוספת אחד לשנה הבאה. לרוב, האם או הסבתא מעצבת עוגה, בהתאם לתחביב או דמות שהילד/ה מעריץ/ה. זו יכולה להיות עוגה דמוית כדורגל או כינור, ולחלופין, דמות מסרטים מצוירים. על העוגה כותבים יום הולדת שמח (ברוסית ו/או בעברית) ואת שם החוגג/ת. באחרונה, אמהות רבות חוסכות את הטירחה וקונות עוגה מוכנה בקונדיטוריה.

המתנות לימי-הולדת יכולות להיות בגדים, צעצועים, משחקים, אבזרי יצירה, או קישוטים שונים לחדר (פוסטרים, תמונות וכדומה). בני משפחה קרובים נוטים לשאול את הילד החוגג מה ברצונו לקבל.

עד איזה גיל סומכים הנער או הנערה על הוריהם, שיארגנו למענם את מסיבת יום-ההולדת שלהם, ומאיזה שלב הם תופסים פיקוד? נראה שהדבר תלוי במידה רבה באופיו ובבשלותו הנפשית של המתבגר. אפשר להניח שבדומה למקובל באוכלוסיה הצברית, המשפחה נמצאת חזק בתמונה עד סביבות גיל 15-14, אז המתבגר נוטה יותר לדאוג לענייניו ולערב פחות את הוריו (בין היתר, כביטוי של מרד נעורים ועצמאות). עורכי התחקיר מדווחים כי הם מכירים נערים ונערות רוסיות, שכבר בגיל 16 הזמינו לעצמם ערב סגור במסעדה רוסית (עם מעט עזרה מהוריהם). ניתן לייחס זאת גם לעובדה, שצעירים רבים בגיל זה עוסקים בעבודות מזדמנות, והכסף שהם מרוויחים מקנה להם תחושת בגרות.

ימי-הולדת של מבוגרים

רקע

צעירים בגילאי 34-20 יחגגו את יום-הולדתם לרוב בחברת זוגות ידידים בני-גילם, במועדון-לילה רוסי או ישראלי, פאב, או מסעדה טובה (לא בהכרח רוסית). רבים ממשיכים את החגיגה גם למחרת, או בסוף אותו שבוע, בפיקניק בשרים על האש, בגן הציבורי בשכונה או בפארק.

מבוגרים בעשור הרביעי לחייהם ומעלה, יחגגו לרוב בבית, באווירה משפחתית ואינטימית, או במסעדה רוסית המציעה אוכל, שתייה ותוכנית אמנותית. לא נהוג לערוך ימי הולדת בבית-קפה, מקום סולידי שלרוב אינו מאפשר 'השתוללות' עד השעות הקטנות של הלילה. המוזמנים נמנים עם חוג הידידים הקרוב של החוגג/ת, ולרוב מספרם לא יעלה על חמישה-עשר איש. הואיל וכך, ההזמנה לאירוע אישית, בשיחה, בטלפון, או באי-מייל, ללא צורך במשלוח הזמנה מודפסת רשמית.

החגיגה במסעדה או בבית

הלבוש למסיבת יום-ההולדת, בין אם זו מתקיימת במסעדה רוסית או בבית, יהיה חגיגי ומוקפד. מכנסיים אלגנטיים מגוהצים, נעלי עור וחולצת כפתורים לגברים, שמלת ערב, סריג, חצאית או מכנסיים לנשים. לא נהוג לבוא בלבוש זרוק, או בהופעה מרושלת, מה שעלול להתפרש כזילזול במארח וביום החגיגי ביותר עבורו.

המוזמנים לא באים, כמובן, בידיים ריקות. לרוב יביאו זר פרחים מושקע (ורדים, לילכים או סיגליות). מקור המנהג בברית-המועצות לשעבר, שם זר פרחים ענק לאירוע היה דבר מובן מאליו. הייתה הקפדה על מספר זוגי של פרחים, כי לפי אמונה טפלה שרווחה ברוסיה, מספר אי-זוגי עלול לגרום אכזבה ומפח נפש. יש שמביאים מתנה אישית, בצירוף כרטיס ברכה. המהדרים יתחבו למעטפת כרטיס הברכה גם מספר שטרות כסף.

חתן או כלת השמחה מקדמים את פני האורחים בחיבוקים ובנשיקות על הלחי. צעירים שהוזמנו למסיבה של מבוגרים מהם בעשר שנים לפחות, מברכים אותם בלשון רבים, כמחווה של הדר פנים. כך, לדוגמה, הם יאמרו: "בוּדְטֵי זְדָרוֹבי" (תהיו בריאים), או "יָה וָס פוֹזֶדרוֹבְלָיוּ" (אני מברך אתכם). מנהג זה של שימוש בגוף רבים ליחיד הוא, ככל הנראה, שריד לחציצה ההירארכית הנוקשה בין מבוגרים לצעירים בברית-המועצות. החיבוקים הלבביים נועדו לחזק את התלכיד המשפחתי והחברתי.

לאחר קבלת הפנים והענקת המתנות, תופסים האורחים את מקומם ליד השולחן הערוך. בראש השולחן או באמצעו יישב בעל השמחה עם בן/בת-זוגו ולידו ובני המשפחה הגרעינית סביבם. בני המשפחה המורחבת יתפסו איש את מקומו ללא סדר מסוים, ובלבד שכל אחד יישב גם הוא ליד בן/בת-זוגו, או נציג אחר של משפחתו.

הארוחה נפתחת במבחר סלטים ומתָאָבְּנים, קלויים, מלוחים או מטוגנים. בין המנות הראשונות ניתן לזהות דגים מלוחים ומעושנים (סיליודְקָה, וובְּלָה), איקרה, סלט תפוחי-אדמה במיונז ("סלט רוסי"), סלט ויניגרט, כיסונים במגוון מילויים (פֶּלְמֶנִי, פִּירוֹשְקי, וָרֶנִיקִי), ירקות כבושים ועוד. אגף הנוזלים כולל משקאות קלים, מיצים וכמובן אלכוהול. סעודת יום-הולדת לא תהיה שלמה ללא כמה בקבוקי יין אדום ולבן, וודקה רוסית משובחת ולא יזיק גם איזה וויסקי סקוטי ממותג.

הארוחה מתנהלת לפי סדר המנות, וכל הרמת כוסית מלווה בברכה קצרה (טוסט), שהיא למעשה הטקס המרכזי באירוע. מסכת הברכות אף היא מתנהלת בסדר מסוים, שמקפידים לשמור עליו. ראשון המברכים יהיה האדם המבוגר ביותר סביב השולחן, שאינו בעל השמחה. בהגיע תורו של המברך הוא קם על רגליו, אוחז את הכוסית בידו ונושא נאום קצר (לעיתים בעל-פה, לעיתים מהכתב) בשבח חתן או כלת השמחה. כל הנוכחים מפסיקים לאכול, מרימים איש את כוסו ונשארים כך עד סיום הנאום. או-אז הם משיקים כוסיות (ברוסית, צ'וֹקֳטִסַה ) ומרוקנים את המשקה לגרונם בגמיעה אחת. זאת, כדברי האמירה העממית: "תשתו הכל, לבריאותו של בעל השמחה, שיהיה במזל".

סדר המברכים ומרימי הכוסית נשמר בעיקר בימי-הולדת של המבוגרים, בני 35 פלוס. הצעירים עושים זאת ללא סדר קבוע מראש ולרוב בספונטאניות. אצל המבוגרים, טקס הרמת הכוסית נועד להנציח את ההיררכיה המשפחתית, שבה, המבוגרים ביותר (הסבים והסבתות) ניצבים בראש הפירמידה, אחריהם ההורים ובסוף הילדים והנכדים. בעקיפין, נאום הברכה משקף את שנינותו והשכלתו של המברך. לכן, יש הקפדה על ניסוח בשפה רוסית תקנית ועשירה, מתובלת באימרות-כנף.

אחרי המתָאָבְּנים מגיעה המנה העיקרית, שהיא לרוב בשר (בקר, עוף, כבש, אווז) או דג עם תוספות וסלט ירקות. בארוחת יום-הולדת לא נהוג להגיש מרקים או תבשילים. לקינוח מגישים תה, קפה, עוגות ודברי מתיקה. בין המנות, שורפים חלק מהקלוריות בריקודים לצלילי מוסיקה רוסית עכשווית. אם המסיבה מתקיימת בבית, יהיו אלה ריקודים סלוניים איטיים. במסעדה שבה יש רחבת ריקודים, אפשר להתנועע לצלילי מקצבים מקפיצים.

נהוג כי בעלי המסעדה מעניקים לבעל השמחה, בתחילת האירוע או בסופו, בקבוק שמפניה. ברגע השיא מוציאים מהמטבח את עוגת יום-ההולדת החגיגית, שבה נעוצים נרות כמספר שנותיו של החוגג. יש חוגגים שמניפים את העוגה מעל ראשם, בתנועה שמזכירה הנפת גביע ניצחון בתחרות ספורט. אחרי כיבוי הנרות בוצעים את העוגה ומחלקים פרוסות לחוגגים, לצלילי השיר האהוב על בעל השמחה, בביצוע זמר או להקת הבית של המסעדה. כדי לחזק את המסר שהשיר מבוצע במיוחד עבורו, עשוי הזמר להזמין את בעל השמחה לריקוד סלואו, או פשוט לשבת מולו בשולחן.

לעיתים, מספר חברים מתארגנים יחד ומבצעים שיר לחברם שהתבגר בשנה. זה יכול להיות השיר הקלאסי
Happy Birthday to you , שיר פופולארי מסוים ברוסית או בעברית שמחמיא לבעל השמחה (לדוגמה: "אתה תותח" של שרית חדד), או שיר מיוחד שהלחינו במיוחד עבורו. אם יש ביניהם מוסיקאי, הוא ילווה את הקטע בנגינה. עקרונית, האירוע מסתיים כאן, אך המארח לעולם לא ירמוז לאורחיו שהגיעה השעה לעזוב, אלא יחכה שיעשו זאת בעצמם.

חגיגה באוויר הפתוח

יום-הולדת שנערך מחוץ לכותלי הבית, בפארק או בגן ציבורי, ילבש לרוב אופי של פיקניק או מפגש מנגל. ייכללו בו האלמנטים הקבועים של המסיבה הסגורה, כמו נאומי ברכה ("טוסט"), משקאות חריפים (כאן, להבדיל מהאירוע במסעדה, יגישו גם בירה בפחיות), ריקודים לצלילי מוסיקה רוסית מתוך דיסקים, ושירים במקהלה. האוכל פחות מגוון מזה שהיה מוגש במסעדה, והוא מתבסס בעיקר על בשרים על האש, חומוס, סלטים, פיתות ושתייה קלה.

מתנות ליום-ההולדת

לגבר נהוג להביא מתנות 'גבריות', כגון בושם, אפטרשייב, עניבה, ואם הוא מעשן - מצת יקר, מקטרת, או תיבת סיגריות מהודרת. לאישה נהוג להביא מוצרי איפור, תיבת תכשיטים מעוצבת, תלוש לנופש מפנק בספא או בצימר לה ולבן-זוגה. בן-הזוג יעניק לה לרוב במתנה תכשיט. המתנות לא חייבות להיות יקרות, ולעיתים, מתנה זולה אך מקורית תתקבל ביתר הערכה מאשר מתנה יקרה וקיטשית.

ברכות ואיחולים

לרוב, החוגג יקבל ביום-הולדתו שיחות טלפון מקרובי-משפחה ומחברים (גם מחו"ל). בשנים האחרונות נהוג להוסיף לברכות הטלפוניות גם משלוח ברכות וירטואליות בדואר אלקטרוני, או בהודעת SMS.

ביביליוגרפיה

מאמרים וכתבות בעיתונות

ראיונות

  • ראיון עם ולדימיר זילבר.

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.