דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 4 מדרגים

פרק 8: בנייה בלתי חוקית ביישובים הדרוזים

תמ
תמ"א 35
משרד הפנים
תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה לפיתוח ולשימור
שרון הורנשטיין, עוז אלמוג

נוצר ב-2/14/2008

רקע

בנייה בלתי חוקית הינה בנייה שלא על פי היתר שניתן כדין או תוך חריגה מתנאי ההיתר. תופעת הבנייה הבלתי חוקית איננה נחלתה של האוכלוסייה הערבית בלבד, אולם בקרב המגזר הערבי תופעה זו נפוצה במיוחד.

תופעת הבניה הבלתי חוקית משליכה במישרין על מראהו ומבנהו של הכפר בכללו כמו גם על מצבה הכלכלי של הרשות המקומית.

היתרי בניה קובעים בין היתר את מגבלות הגובה והשטח שעליו יתפרש המבנה ואת ייעודו. אדם הבונה את ביתו שלא בהתאם לאישור, ממילא אינו מכפיף את גודלו וצורתו לסטנדרטים כלשהם של בניה זולת טעמו האישי, צרכיו ויכולתו. כך ניתן למצוא ביישוב בתים הטרוגניים בגודלם, בצורתם ובפריסתם על פני השטח, לעתים תוך חוסר התחשבות וחוסר השתלבות בסביבה.

יתרה מכך, מתן היתר בניה מהווה תנאי לחיבור המבנה לתשתיות חשמל, מים וטלפון. בתים שנבנו באופן בלתי חוקי מחוברים ברוב הפעמים לתשתיות אלה באופן פיראטי. 

זאת ועוד, הרחבת מבנה על ידי תוספת בנייה, שאינה מדווחת לרשויות, אינה מובאת בחשבון בעת קביעת גובה תשלום המסים (בעיקר ארנונה), כלומר בעל המבנה אינו משלם את מלוא המס על ביתו. בדרך זו מאבדות הרשויות המקומיות סכומים ניכרים, שיכולות היו לגבות מבעלי המבנים, דבר התורם למצבם הכלכלי הרעוע של הרשויות המקומיות במגזר הערבי.

ממדי התופעה במגזר הדרוזי

בשנת 2006 נאספו במרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים אודות הבנייה הבלתי חוקית במגזר הדרוזי. לצורך כך נתבקשו הוועדות המרחביות לתכנון ובנייה שבתחומי אחריותן נמצאים היישובים הדרוזים להציג את הנתונים. הנתונים שהוצגו התייחסו רק לחלק מהיישובים, ומהם עולה כי ממדי התופעה במגזר הדרוזי הינם כדלקמן:

עיר הכרמל (איחוד של דליית-אל-כרמל ועוספיא)

כ-4,100 מתוך כ- 5,800 מבנים בעיר (70%) נבנו בלא היתר. כ-80% מכלל הבנייה הבלתי-חוקית (3,297 מבנים) הם באזורים שאפשר לקבל בהם היתר בנייה (בתחום השטחים המיועדים לפיתוח ובתוך תוכניות מאושרות). מבנים בלתי חוקיים שנבנו מחוץ לתוכניות מאושרות קיימים באזור שכונת ואדי-אלפש ושכונת הזיתים, המיועד לפיתוח. 

כתוצאה מהבנייה הבלתי חוקית נמנעה האפשרות לממש את תוואי הכביש המאושר בשכונת ואדי-אלפש, משום שבנויים בו יותר מבנים מהמתוכנן. חלק מהבניה הבלתי חוקית בעיר היא אף מחוץ לתחום השיפוט שלה. חלק אחר של הבנייה הבלתי חוקית נעשה על שטחים המיועדים לשמש שטחי ציבור (גם אם לא נרשמו על שם העירייה).

בדצמבר 2004 הוקמה בוועדת הפנים של הכנסת ועדת משנה מיוחדת בראשות ח"כ עמרם מצנע לטיפול בבעיות הבניה הבלתי חוקית בעוספיא ובדלית אל כרמל. מנתונים שהובאו בפי ועדת הפנים באותה שנה (2004) הסתבר שלכ-4900 מתוף 7000 הבתים בישוב המאוחד אין היתרי בניה וכנגד חלקים מהם עומדים צווי הריסה או מתנהלים דיונים משפטיים. מספרים אלה גבוהים מאלו שהוצגו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2006.

חורפיש

לדברי מר מאלק באדר, יושב-ראש ועד ראשי הרשויות הדרוזיות, בחורפיש נפתחו תיקים פליליים נגד 750 תושבים (מתוך 1,100 בתי-אב), על חריגות בנייה קטנות מאוד.

כסרא-סמיע ויאנוח-ג'ת

על-פי נתונים שהוצגו למרכז המידע והמחקר של הכנסת (בשנת 2006) על-ידי אלי שמחון, יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה-הגליל, ביישובים שבמרחב הוועדה קיימים כמה מבנים שנבנו מחוץ לגבולות תוכנית המיתאר המאושרת של היישוב, על פי הפירוט שלהלן:
כסרא – עשרה מבנים בלתי חוקיים בשלבי בנייה שונים.
סמיע – אין בנייה מחוץ לתחום.
יאנוח – עשרה מבנים בשלבי בנייה שונים.
ג'ת – שני מבנים בשלבי בנייה שונים.
לדברי מר שמחון, לכל המבנים האמורים יש תוכניות מפורטות בשלבי דיון בוועדה של מחוז הצפון.

מע'אר

על-פי נתוני הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה גליל מזרחי קיימים ביישוב מע'אר 2,500 מבנים. בסקר שקיימה הוועדה המרחבית בשנת 2005 נמצאו ב-700 מבנים חריגות בנייה. כ-80 מבנים נבנו בתחומי היישוב מחוץ לתחום המורשה לבנייה – בלא היתר בנייה.

הסיבות לבנייה הבלתי חוקית במגזר הדרוזי

הסיבות לבנייה הבלתי חוקית במגזר הדרוזי הן מגוונות, ורובן דומות לאלו של המגזר הערבי, כמו: גידול טבעי מול מחסור באדמות, בעיקר על רקע צורת הבניה צמודת הקרקע המקובלת במגזר; היעדר אכיפה, הנובע בין היתר ממגבלות רשויות התכנון והבנייה לפעול בכפרים, ממגבלות הרשויות המקומיות, המונעות משיקולים חמולתיים לאכוף את החוק, ומהעובדה כי הקרקעות הן פרטיות ולכן חריגות בנייה אינן פוגעות ישירות בציבור ומכאן שאין מי שיתלונן עליהן; אפליה בהקצאות הקרקע, ובעיקר היעדר נכונות להגדיל את תחומי השיפוט של הרשויות הדרוזיות וכיו"ב.

טענה נוספת המשותפת לישובים דרוזים וערביים כאחד היא טענת היעדר ייצוג של תושביהם בוועדות התכנון. טענה זו הושמעה למשל על ידי נציגי היישובים הדרוזים פקיעין חורפיש ובית ג'אן, אשר יחד עם היישובים הערביים, מעיליא, גוש-חלב ופסוטה, נמצאים באחריות הוועדה לתכנון ובנייה מעלה-נפתלי. מסתבר שליישובים אלה אין אף נציג בוועדה, והטענה היא שהוועדה מקדמת אך ורק את תוכניות הבינוי של היישוב מעלות-תרשיחא.

במצב דברים זה אכיפת חוקי הבנייה כלפי האוכלוסייה ביישובים אלה נתפסת על ידם כלא הוגנת.
לדברי מר רקאד טאפש ממחוז הצפון של משרד הפנים, מספר התושבים בששת היישובים הלא-יהודיים המיוצגים בוועדה (מעיליא, פקיעין, חורפיש, בית-ג'אן, גוש-חלב ופסוטה) הוא 29,064, ומבחינת החוק הם זכאים לוועדת תכנון ובנייה מקומית משלהם. לדברי מר טאפש, משרד הפנים מסכים להפריד את ששת היישובים מהוועדה המחוזית מעלה-נפתלי ואף החל לפעול בכיוון זה.

יש לציין כי ועדת הפנים של הכנסת המליצה בשנת 2006 לשר הפנים לנתק מייד את היישובים הללו מהוועדה המחוזית מעלה-נפתלי, ולהקים עבורם ועדה מרחבית ומקומית על-פי חוק, שבראשה יעמוד האדם הראוי והמתאים לאחר התייעצות עם ראשי הרשויות, כדי לנווט את הוועדה ולהבנות את תוכנית התכנון והבנייה ביישובים אלה מחדש. בינתיים עוד חזון למועד.

למרות הדמיון לתופעת הבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי, לבניה הבלתי חוקית במגזר הדרוזי יש גם סיבות קונקרטיות המייחדות אותה:

בעיית הבעלות על הקרקעות

בחלק מהישובים הדרוזים, בעיקר בכרמל, מרבית הקרקעות הפרטיות הן בבעלותם של פחות ממחצית התושבים. ל-60% מכלל התושבים אין בעלות על קרקע.
בניגוד למקובל במגזר הערבי, שבו מעניק האב לבנו חלק מהאדמה על מנת שיבנה עליה את ביתו, הרי במגזר הדרוזי אין ברשות רוב התושבים קרקעות אלה והבנים הצעירים פונים לבנות את ביתם על שטחים שאינם ברשותו של איש (אדמות מחוץ לתחומי השיפוט, אדמות המיועדות לשמש כשטחי ציבור וכו').

קרקעות המוגדרות כשמורות טבע

רוב היישובים הדרוזים ממוקמים היום באזורים הנחשבים לשמורות טבע מוגנות ועל כן אפשרויות ההרחבה של הישובים מוגבלת: הכפרים דלית אל-כרמל ועוספיא נמצאים בתוך שמורת פארק הכרמל, ואדמות רבות הרשומות בטאבו כאדמות היישוב הוכרזו כשמורות טבע, שלא ניתן לבנות עליהן. בית ג'אן ממוקם בלב שמורת הר מירון. הישובים חורפיש, פקיעין,עין אלאסד, ראמה וסאג'ור גובלים בשמורה זו. הכפר מג'דל שמס גובל בשמורת חרמון. היישוב מסעדה גובל בשמורת יער אודם. הכפרים ג'ת וירכא סמוכים לשמורת טבע נחל בית העמק. הישוב עין קיניה נמצא בין שמורת חרמון ושמורת יער אודם, והכפר יאנוח ממוקם בסמוך לשמורת נחל יחיעם.

המתח בין הצורך של הדרוזים להרחיב את יישוביהם ובין הרצון של הרשויות השונות להגן על שמורות הטבע יוצר קונפליקטים עזים בין התושבים לרשויות התכנון. לפני מספר שנים אף הוכרז בדלית אל כרמל חרם על ועדת התכנון והבנייה, ונאסר על התושבים לפנות אליה, וזאת על רקע סירוב עיקש של הוועדה להתיר בנייה על קרקעות הנמצאות בשמורת הטבע פארק הכרמל.

סרבול הליכי האישור

הסרבול של הליכי אישור הבנייה מביא אנשים לידי התחלת הבנייה עוד בטרם ניתנו היתרי הבניה. כך למשל לכל המבנים הבלתי חוקים שנמצאו ביישובים כסרא-סמיע ויאנוח-ג'ת, היו תוכניות מפורטות בשלבי דיון בוועדה של מחוז הצפון.
לדברי מר אלי סבג מהאגודה לזכויות האזרח, במקום שהכנה של תוכנית מתאר תארך שנה וחצי עד שלוש שנים, היא נמשכת שש ואף עשר שנים. ברוב המקרים התוכנית מתעכבת בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. 

יש לציין כי סרבול הליכי האישור מקשה על כלל המגזרים ולאו דווקא על הדרוזים. עם זאת, בקרב הדרוזים בולטת התופעה של בניה בלתי חוקית במקומות ובמבנים, שבעליהם דווקא הגישו בקשות להיתרי בניה. במילים אחרות במקרים רבים, בהם מבוצעת בניה בלתי חוקית במגזר הדרוזי, היא אינה נעשית מתוך כוונה לעבור על החוק אלא מתוך רצון לחסוך בזמן, מתוך הנחה כי ההיתרים אכן יינתנו.

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • חיידר עזיז (עורך), ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה, מכון ון-ליר הקיבוץ המאוחד, 2005.
  • אל-חאג' מאג'ד, חינוך בקרב הערבים בישראל: שליטה ושינוי חברתי, 1996.
  • פאלח סלמאן, הדרוזים במזרח התיכון, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, 2000.
  • דנה נסים, הדרוזים: עדה ומסורת, משרד הדתות- המחלקה לענייני דרוזים, ירושלים 1974.
  • דנה נסים, הדרוזים, 1998.
  • אולמרט יוסף, מיעוטים במזה"ת- יחסי רוב-מיעוט בחברה משתנה, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, 1986. 
  • אולמרט יוסף, מיעוטים במזרח התיכון, משרד הבטחון, 1986.
  • וילנאי זאב, המיעוטים בישראל, 1959.
  • עזריאלי יהודה, אחווה שעמדה במבחן - הדרוזים במערכות הישוב והמדינה, ההסתדרות הציונית העולמית, 1989.
  • רוזנהק זאב, מדיניות השיכון והערבים בישראל 1948 – 1977, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1996. 
  • שנל יצחק ופארס אמין, לקראת בנייה רוויה ביישובים הערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1996. 
  • חמאיסי ראסם, לקראת הרחבת תחום השיפוט של יישובים ערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2002.
  • חמאיסי ראסם, מתכנון מגביל לתכנון מפתח בישובים הערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1993. 
  • חמאיסי ראסם, פיתוח תשתית התחבורה ביישובים ערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1995. 
  • בר ליאור, מאפיינים פיזיים, אנושיים והתנהגותיים של תופעת הלינה הכפרית ביישובים ערביים ודרוזים בגליל, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 2000. 
  • סגל יורם, הבניה הכפרית בגליל והתפתחותה, משרד הפנים המחלקה למעוטים בשיתוף הטכניון, 1967

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • חליחל אחמד ס', "שינויים דמוגרפיים באוכלוסייה הערבית בישראל מאז שנות החמישים", ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה, עזיז חיידר (עורך), 2005.
  • ח'יר סלמאן, "הדרוזים בישראל – ברית חובות בלבד", ספר השנה של העורכים והעיתונאים בכתבי עת ישראליים, תשנ"ד, 379-380.
  • וינשל אריה, "מדינה דרוזית – אגדה או מציאות", האומה ל 75-78. 
  • סופר ארנון, "הדרוזים בישראל – היבטים גאוגרפיים", הדרוזים, נסים דנה (עורך), אוניברסיטת בר-אילן, 1998. 
  • מוסא אווה, "שוויון בחלוקת הקרקעות במדינה? לא כל כך מהר", דו-עט, אפריל 2005, 12. 
  • חמאיסי ראסם, "ביצוע תוכניות מיתאר בכפרים הערביים", אופקים בגאוגרפיה 17 – 18, 1986, 161. 
  • חמאיסי ראסם, "היישובים הערביים הקטנים בישראל: מכפר לפרבר" אופקים בגאוגרפיה 48 – 49, 1998, 111. 
  • חמאיסי ראסם, "הבעלות על הקרקע כגורם מעצב מרחבים בישובים הערביים", אופקים בגאוגרפיה 40 -41, 1994, 43. 
  • חמאיסי ראסם, "השונות בעוצמת ההתחדשות בין גלעיני היישובים הערביים בישראל", אופקים בגאוגרפיה 52, 2000, 19.

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - סקירה דמוגרפית בישראל לשנת 2005 - הבהרות, 27.11.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – האוכלוסייה הדרוזית בישראל, 24.4.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – האוכלוסייה הדרוזית בישראל, 19.4.2007.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - דתיות בישראל - ממצאי סקר חברתי 2002-2004, 9.4.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - לקט נתונים לרגל יום הילד הבין-לאומי החל ב-20 בנובמבר 2006, 15.11.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – נתונים לרגל יום הקשיש הבין-לאומי, 27.9.2006. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - פרסום השנתון הסטטיסטי לישראל 2007 - מס' 58, 10.9.2007.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - מבחר נתונים דמוגרפיים מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל, מס' 57, 17.9.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה הערבית בישראל, סטטיסטיקל 26, 2002.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשים וגברים, סטטיסטיקל 40, 2004.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסיה הערבית - מימדים והרכב, סטטיסטיקל 48, 2003.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 58, 2007.
  • מנהלת פרוייקט תכנית אב מתאר במגזר הערבי בראש משרד הפנים ובשיתוף מינהל מקרקעי ישראל ומשרד ראש הממשלה, לקראת הפעלת דרכים וכלים למימוש הגדלת פוטנציאל המקרקעין לפיתוח היישובים הערביים – דו"ח מסכם, 2000. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי מפקד האוכלוסין והדיור 1995, בתוך אתר הלמ"ס.

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2006). דרוזים. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:53, אפריל 15, 2006.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). עיר הכרמל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:34, פברואר 3, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). ירכא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:25, ינואר 26, 2008.  
  • תורמי ויקיפדיה (2008). מע'אר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:57, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). בית ג'ן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:37, פברואר 11, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). מג'דל שמס. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:47, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). כסרא-סמיע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 13:52, פברואר 9, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). בוקעאתא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:15, ינואר 25, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). ג'וליס. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:19, ינואר 25, 2008.
    תורמי ויקיפדיה (2008). יאנוח ג'ת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 00:15 פברואר 9, 2008.  
  • תורמי ויקיפדיה (2008). חורפיש. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 11:18, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). שפרעם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 00:26, פברואר 1, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). פקיעין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 06:12, פברואר 3, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). סאג'ור. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:22, ינואר 26, 2008.  
  • תורמי ויקיפדיה (2008). מסעדה (יישוב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:57, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). אבו סנאן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:07, ינואר 25, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). ראמה (יישוב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:55, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). עין קנייא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:23, ינואר 26, 2008.
  • תורמי ויקיפדיה (2008). עין אל-אסד. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 01:51, פברואר 9, 2008.

כתבות ומאמרים בעיתונות

מאגרי מידע

  • רכס אלי (עורך), הערבים בישראל: קובץ נתונים סטטיסטיים, 2005.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מענקי איזון לרשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות - מוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, 2006. 
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע בנושא: הבנייה הבלתי-חוקית במגזר הדרוזי, 2006. 
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע לדיון בהצעה לסדר יום בנושא: "ביטול איחוד הרשויות הדרוזיות בגליל" - איחוד הרשויות הדרוזיות בגליל - היבטים שונים - מוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, 2003.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, הרשויות של הדרוזים ושל הצ'רקסים, תמונת מצב - מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה, 2007. 
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע בנושא: בנייה בלתי חוקית – מוגש לחה"כ רוחמה אברהם, 2004.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע בנושא: תופעת הבנייה הבלתי חוקית בישראל – מוגש לוועדה לענייני ביקורת המדינה, 2005. 
  • מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הדרוזים והצ'רקסים בישראל – דף מידע, 13.2.2007.
  • הכנסת ועדת המשנה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה לנושא תכנון ופיתוח עיר הכרמל, פרוטוקול מס' 2, 21.5.2005.
  • הכנסת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, פרוטוקול מס' 448, 20.6.2005.

ראיונות

  • ראיון עם עזאם חלבי, דלית אל כרמל, 2003.
  • ראיון עם משפחת חלבי, דלית אל כרמל, 2003. 
  • ראיון עם משפחת מנסור, עוספיא, 2003. 
  • ראיון עם משפחת פורו, עוספיא, 2003. 
  • ראיון עם משפחת סעיד, בית ג'אן, 2003.

אתרי אינטרנט

  •  אתר סנונית, תאריך כניסה: 14 בפברואר 2008. 

שונות 

  • משרד הפנים, תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה לפיתוח ולשימור תמ"א 35 - הוראות התכנית, 2005.
  • מותגים, מצגת המגזר הערבי 2007 מגמות וכיוונים, 2007.

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.