דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

צריכת טלוויזיה בקרב אוכלוסית דוברי הרוסית בישראל

אתר ישראל פלוס
אתר ישראל פלוס
אתר ישראל פלוס
דף הבית של אתר ישראל פלוס, 30.1.2008
הערוץ הרוסי בכבלים
הערוץ הרוסי בכבלים
אתר RTVI
ערוץ RTVI
עוז אלמוג, דוד פז, איגור יבדוסין
ערך זה עובד תוך עידכונים מתוך: גלילי לילי, "אימפריית הטלוויזיה ברוסית", הארץ, מוסף סוכות, 29.9.2004, 56. אליאס נלי, "מקומה של הטלוויזיה בחייהם של ילדים ובני נוער מהגרים", אתר הרשות השנייה. אליאס נלי, התקשורת המגזרית בישראל - שימושי תקשורת כאסטרטגיית השתלבות - המקרה של מהגרים מחבר העמים בישראל, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, חוברת מס. 2, ספטמבר 2005.

נוצר ב-6/1/2008

רקע

הישראלי הממוצע ידוע כצרכן תקשורת מושבע, כמעט כפייתי. יעיד על כך מבול מבזקי ומהדורות החדשות ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט, בכל שעות היממה, לצד ערימות העיתונים היומיים, השבועונים, המקומונים והירחונים הגודשים את מדפי הקיוסקים וחנויות העיתונים. ואולם, גל העלייה הגדול מברית-המועצות לשעבר הציב מולו מתחרה שווה-כוחות, ולא אחת בעל תיאבון עז יותר למילה המודפסת, המשודרת או המצולמת. 

מהר מאוד הוצף השוק המקומי בעשרות עיתונים וביטאונים בשפה הרוסית, בהיקף שהפתיע אפילו את זקני העיתונות הישראלית. הרעב התקשורתי של עולי חבר העמים היה תגובת-נגד טבעית ל'גטו המידע' שבו חיו בברית-המועצות, כאשר מקורות המידע היחידים היו ביטאוני המפלגה הקומוניסטית (פראוודה ואיזווסטיה), ותחנות הרדיו והטלוויזיה הממלכתיות. אלה וגם אלה שימשו שופר של הקרמלין, ופירסמו בעיקר תעמולה והודעות מטעם. לרוב, לאזרח הקטן לא היה שמץ של מושג מה קורה בעולם שמעבר למסך הברזל. 

הייתה סיבה נוספת להצפה. בשנים הראשונות שאחרי גל העלייה הגדול, הנגישות של עולים רבים לתרבות הפנאי הישראלית הייתה מוגבלת, בשל קשיי שפה או מצב כלכלי. 

משתי הסיבות גם יחד, הצרכן דובר הרוסית הפך יעד אסטרטגי עבור חברות הכבלים והלוויין. הן הבינו מהר מאוד ששווה להשקיע בו, למפות את ציפיותיו ולתת לו מענה בדמות תרגום או דיבוב סרטים, תרגום אתרי האינטרנט וממשקי התפריטים לשפת-האם שלו.

עבור רוסים רבים, הטלוויזיה כמדיום של מידע ובידור היא צורך קיומי. הם יוותרו על קניית מדיח כלים או מכונת כביסה ויעשו קניות בשוק כדי לחסוך, אבל לא יוותרו על חיבור לטלוויזיה רב-ערוצית (כבלים ולוויין). 

תפקידי התקשורת בתהליך השתלבות העולים

בשנת 2003 הוקמה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב (במסגרת מכון הרצוג), קבוצת מחקר, בראשותה של ד"ר נלי אליאס, ללימוד מעמיק של התקשורת המגזרית בישראל. אחת משש קבוצות התרבות שנחקרו היו עולי חבר המדינות.  אליאס, כיום מרצה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היא ילידת ברית-המועצות (1972) שעלתה לישראל בגיל 18.

אחת הטענות הקשות, הן בשיח הציבורי והן בשיח האקדמי, בנוגע לעולים מחבר העמים היא, שבדבקותם בתקשורת בשפה הרוסית הם מנהלים מעין חיי מובלעת, או בועה, המנותקים מההווי הישראלי. על פניו, ציינה ד"ר אליאס, קשה להתווכח עם טענה זו. שכן, מגוון ערוצי הטלוויזיה שמקורם בחבר העמים, מביאים אל ביתם של העולים את ניחוחות המולדת הרחוקה ומאפשרים לכאורה להתנתק מהמציאות המקומית.

על-פי אליאס, אמצעי התקשורת בשפה הרוסית ממלאים תפקיד כפול. מחד, הם מספקים לעולים מידע ופרשנות החיוניים להיכרות עם החברה החדשה ומוסדותיה. מאידך, הם משמרים את המטען התרבותי של המולדת הישנה ומחזקים את הסולידאריות הפנים-קהילתית.

אחד המחקרים האקדמיים הבודדים, אשר התרכז בתפקידם של אמצעי התקשורת בתהליך השתלבותם של העולים מחבר העמים, הוא מחקרם של פרופ' חנה אדוני, עקיבא כהן ופרופ' דן כספי (2002). החוקרים בדקו את הקשר שבין שימושי תקשורת לבין שתי קבוצות של צרכים: האחת, צרכים קוגניטיביים המתייחסים למידע על המתרחש בארץ הקולטת לעומת ארץ-המוצא, והשנייה, צרכים אינטגרטיביים המתייחסים לרצון להשתייך לחברה בישראל לעומת קהילת דוברי הרוסית.

מן המחקר עלה, כי על-מנת להתעדכן במה שמתרחש בישראל העדיפו רוב הנשאלים את מקורות המידע בעברית, במיוחד הטלוויזיה. אמצעי התקשורת בעברית נתפשו בעיניהם כיעילים יותר במילוי הצורך האינטגרטיבי של השתייכות לחברת הרוב. לעומת זאת, מקורות המידע ברוסית סיפקו יותר את הצרכים הסגרגטיביים של העולים - עידכונים על המתרחש במולדת הישנה.

מנגד, מחקרה של ד"ר אליאס מצא, כי דווקא ערוצי הטלוויזיה מחבר העמים משמשים כאחד המקורות המרכזיים למידע אקטואלי על ישראל. לטענת המרואיינים, כל האירועים הביטחוניים החשובים, ובראשם פיגועי טרור, מסוקרים בהרחבה במהדורות החדשות של הערוצים הרוסיים. "בגלל שאנחנו לא יודעים עברית, זוהי הדרך היחידה לקבל מידע אקטואלי על ישראל", אמר אחד המרואיינים, עולה בשנות ה-60 לחייו.

ואולם, על אף הצפייה האינטנסיבית במהדורות החדשות של הערוצים הרוסיים, לא כל המרואיינים סומכים על אמינותם. לטענתם, הערוצים הזרים בשפה הרוסית נוטים לעוות את המידע על ישראל, בהתאם למדיניות הפרו-ערבית של הקרמלין. על כן, הם נוטים להצליב ולאמת מידע באמצעות צפייה במהדורות החדשות של כל הערוצים הרוסיים.

"אני רואה חדשות מרוסיה כל יום, כי מעניין אותי מה הם חושבים על ישראל, מה חושבים עלינו, העולים מרוסיה", סיפר אחד המרואיינים, עולה ותיק. מרואיינת אחרת, עולה ותיקה, צופה בחדשות מרוסיה "רק בגלל שיש לכך השלכות על ישראל. אם לא היינו קשורים בזה ורוסיה לא הייתה משחקת תפקיד בהקשר הישראלי, הייתי מתנתקת".

הערוצים הרוסיים, מסתבר, ממלאים עבור העולים תפקיד ייחודי שלא ניתן למצוא לו תחליף במקורות מידע אחרים: אופן הסיקור של יהודים בכלל ושל ישראל בפרט, מחזק את טענתם, כי הפוליטיקאים ואמצעי התקשורת הרוסיים נגועים באנטישמיות. בעקיפין, הם שואבים מכך חיזוק להחלטתם לעזוב את מולדתם ולעלות לישראל. חלק מהמרואיינים הרחיקו לכת, וטענו כי הם רואים במולדתם לשעבר "אויב מסוכן" שיש לעקוב אחר מעשיו באמצעות הצפייה במהדורות החדשות המשודרות ממוסקבה.

לשאלה האם אמצעי התקשורת בשפה הרוסית מהווים עבורם מקור למידע אודות המתרחש בחבר העמים, ענו כשני-שלישים מהמרואיינים (בעיקר המבוגרים), כי עניינם במולדת הישנה פחת כשנה-שנתיים לאחר עזיבתם, למעט אירועים שיש להם נגיעה ישירה בקרוביהם וחבריהם שנותרו שם. המרואיינים היותר צעירים (בני 40-25) השוהים בישראל מעל לחמש שנים, אף הצהירו, כי אינם חשים כל זיקה או געגוע לאמא רוסיה, ועל כן לא צופים כלל במהדורות החדשות מחבר העמים. יש להניח שהעניין של העולים במולדת הותיקה ילך ויפחת עם הזמן והדבר ישתקף גם בנטישה חלקית או מלאה של הערוצים הרוסיים.

השידורים בעברית כסוכן חיברות

נוסף להיותם כלי-עזר ללימוד שפת המקום, שידורי הטלוויזיה הישראלית משמשים גם כסוכן חיברות (סוציאליזציה) ראשוני לעולים. באמצעותם הם מתוודעים לאורח-החיים החדש ולדפוסי ההתנהגות המקובלים. כמה מהמרואיינים במחקרה של ד"ר אליאס הודו, כי סדרות מקור ותוכניות בידור ואירוח בערוצי הטלוויזיה הישראליים, שימשו עבורם אמצעי מרכזי להיכרות עם המקומיים ואורח-חייהם.

"לפני שהתחברנו לכבלים, היה יוצא לנו לראות כל מיני תוכניות בידור ישראליות", סיפרה לאריסה, אחת המרואיינות, עולה חדשה בתחילת שנות ה-50 לחייה. "רציתי להכיר את התרבות הישראלית, להסתכל על פרצופים של אנשים, לראות איך הם לבושים, איך הם מדברים, כי הטלוויזיה היא בעצם ראי של החברה. פתאום ראינו חברה ישראלית חיה ונושמת וזה היה סופר-מעניין". עם זאת, לאחר שסיפקה את סקרנותה הראשונית, היא (כמו גם מרואיינים נוספים), הפסיקה לצפות בתוכניות בעברית ושבה לדפוסי הצפייה הרגילים שלה בשפה הרוסית.

מה ההסבר להעדפת השידורים בשפה הרוסית, בעיקר בקרב צופים-עולים בגיל העמידה? ג'ניה, עולה חדשה באמצע שנות ה-50 לחייה, ואחת המשתתפות במחקר של ד"ר אליאס, נתנה תשובה מלומדת: "אנחנו בגיל כזה שבלב אנחנו מאוד מזוהים עם רוסיה. הייתי אומרת שמנטליות סובייטית היא חלק בלתי-נפרד מאיתנו... אנחנו עוד בברית-המועצות של אז. ככה עוצב הדור שלנו, ואנחנו מרגישים נוסטלגיה לזמנים ההם, לתקופה שאחרי מלחמת-העולם השנייה. לכן, אני צופה הרבה בסרטים ישנים בערוץ נאשה קינו... " 

צריכת מוצרי תקשורת במגזר

מסקר של מכון המחקר מותגים, שנערך במאי 2000, עולה, כי 97% מעולי חבר העמים הם בעלי מקלט טלוויזיה אחד לפחות, 38% מחזיקים בשני מקלטים. 87% מהמשיבים רכשו את המקלט בישראל, 42% החליפו ושידרגו את הטלוויזיה לפחות פעמיים מאז עלייתם לישראל.

אין נתונים עדכניים באשר למספר הטלוויזיות המתקדמות (מסך פלזמה/LCD ובגדלים שמעל 29 אינטש) במגזר דוברי הרוסית, אבל ההערכה היא שהשיעור אינו נופל, וכנראה אפילו עולה, על השיעור במגזר היהודי הוותיק. 

לפי נתוני הלמ"ס משנת 2002, שיעור בעלי מקלט טלוויזיה בקרב העולים ושיעור המחוברים לכבלים או הלווין בקרב העולים עולה על שיעורם של בעלי מקלט טלוויזיה ושל מנויי הכבלים והלווין באוכלוסייה הכללית. 

צריכת תקשורת ומוצריה, עולי בריה"מ לשעבר בהשוואה לוותיקים, 2002, באחוזים
המוצר עולים ותיקים
טלוויזיה 97.1 91.3
וידאו 69.6 71.3
מערכת DVD 5.4 13.3
מחשב ביתי 48.6 58.1
קו טלפון 84.0 95.5
טלפון סלולארי 74.2 79.7
חיבור לשידורי כבלים או לוויין 89.0 76.3
מנוי לאינטרנט 19.5 30.2

מתחברים גם לשידורים פיראטיים

על פי סקר מותגים שהוזכר לעיל 95% מבתי-האב דוברי הרוסית מחוברים לטלוויזיה רב-ערוצית (לוויין וכבלים), לעומת 75% בקרב הישראלים הוותיקים (יש לקחת בחשבון שהנתון האחרון כולל גם חרדים, המתנגדים להכנסת טלוויזיה הביתה).

משיחות שקיימנו עם עולים מחבר המדינות, מתברר שרבים מהם אינם מסתפקים בהיצע הקיים, ומתחברים לשידורי לוויין של חברות פרטיות פיראטיות, המציעות חבילה של עשרות ערוצים מחבר המדינות בשפה הרוסית (מגרוזיה, ארמניה, רוסיה, אוקראינה ועוד). זה גם ההסבר לתפוצה הרחבה של צלחות לוויין, על גגות הבתים בריכוזי אוכלוסייה דוברת רוסית.

עוד עולה מהסקר הנ"ל של מותגים, כי במשקי-בית שבהם שני מקלטים ויותר - המקלט האיכותי (מבחינת גודל וסוג המסך) מוצב בסלון, והפחות איכותי מוצב בחדר השינה או חדר הילדים. יש לציין שזה לא דפוס התנהגות ייחודי לעולי חבר העמים. לרוב, זו ברירת המחדל בכל המגזרים. 

דפוסי צפייה

רוב העולים התחברו לערוצים הרוסיים בכבלים ובלוויין, זמן קצר לאחר עלייתם ארצה. במשפחות מעוטות יכולת שנאלצו להסתדר עם מקלט טלוויזיה אחד, נעשו פשרות יומיומיות באשר להעדפות הצפייה. אותם בני-משפחה שרכשו שליטה עברית ורצו לצפות בשידורי הטלוויזיה הישראלית, ויתרו בדרך-כלל לאלה שלא שלטו בעברית, וצפו יחד איתם בשידורים בשפה הרוסית.

ככלל, לא זוהתה מגמת מעבר לשידורים בעברית, במטרה ללמוד את השפה. ערוצי הטלוויזיה בעברית הבינו זאת והתאימו עצמם למציאות. כך, לדוגמה, בשנת 2006 השיק ערוץ 10 תרגום לרוסית של כל תוכניות הפריים-טיים, המשודרות בין השעות 23:00-19:00.

מתצפיות שערכנו בבתים של יוצאי חבר המדינות, עולה כי הצפייה בטלוויזיה היא לרוב אישית ולא סביב שולחן הארוחה המשפחתית, שבמהלכה מחליפים המסובים חוויות על מה שעבר עליהם במהלך היום. בשונה מדפוס הצפייה הרווח אצל משפחות רבות מהמגזר היהודי הוותיק, שאוכלות וצופות בעת ובעונה אחת, אצל העולים לא נהוג לרוב לערבב בין שני העיסוקים.

בבתים רבים יש שני מכשירי טלוויזיה לפחות, אחד בסלון או בחדר השינה של ההורים, אחד בחדר הילדים. ההורים צופים בתוכניות אקטואליה, חדשות וסדרות טלוויזיה האהובות עליהם, בעוד הילדים צופים בתוכניות המתאימות לגילם (MTV, שידורי ספורט, ערוץ הילדים).

ההורים והילדים, ולעיתים גם הסבא או הסבתא (אם הם מתגוררים באותה דירה) יושבים לצפות ביחד בסלון, בתוכניות בשפה הרוסית לכל המשפחה. לדוגמה: תוכנית הטריוויה צ'טו גדה קוגדה (ברוסית: "מה, איפה ולמה") או תוכנית הבידור והסטנד-אפ KVN, המשודרות בערוצים הממלכתיים מרוסיה. הצפייה היא לרוב פעילה. כלומר, כולם נוטלים חלק בשיחת הסלון המתפתחת סביב התוכנית.

תפקיד הטלוויזיה בחייהם של ילדי העולים

בשנת 2004 ערכה ד"ר נלי אליאס מחקר, שבחן את תפקידה ומקומה של הטלוויזיה בחייהן של משפחות עולים מחבר העמים. המחקר התבסס על ראיונות עומק שערכה עם 30 משפחות עולים, השוהות בארץ פרקי-זמן שונים. הראיון התמקד בשני תחומים מרכזיים: תפקידה של תקשורת ההמונים (ובייחוד הטלוויזיה) במרקם והסביבה התוך-משפחתיים, ומקומה של התקשורת במרחב חיי הילדים העולים בחברה מחוץ לתא המשפחתי .

מממצאי המחקר עולה, כי לטלוויזיה תפקיד מרכזי בחייה של המשפחה המהגרת. המאבק סביב הבחירה במה לצפות, (תוכניות בעברית או רוסית), משקף את המתח שנוצר בין הרצון של הצעירים להיטמעות בחברה החדשה, לבין הצורך של המבוגרים בהמשכיות תרבותית .

כמו כן, הטלוויזיה נתפשת לעיתים בעיני הילדים כמכשיר כפייה. ההורים, המנסים להנחיל להם את השפה והתרבות הרוסית, מכריחים אותם לעיתים לצפות בתוכניות בשפה הרוסית. יחד עם זאת, הטלוויזיה היא גם ציר לפעילות ועניין משותפים של כל המשפחה ומשמשת כגשר בין-דורי בין הילדים לבין הוריהם.

עוד נמצא כי הטלוויזיה ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך היטמעות הילדים בסביבתם החדשה. היא מסייעת להם להתגבר על קשיי השפה ולהכיר מושגים והלכי-רוח שנראים מקובלים על סביבתם. 

צפייה בטלוויזיה - ערוצים בעברית לעומת ערוצים ברוסית (באחוזים)*


התרשים הנ"ל מצביע על כך, כי קבוצת הצעירים (בני 24-12) היא הצרכנית המובילה של תכנים בעברית (29% רק בעברית, 35% בעברית וברוסית). זאת, ככל הנראה בשל תהליך הסוציאליזציה שעברו בישראל (מערכת החינוך והצבא), ואשר חשף אותם - הרבה יותר מאשר את הוריהם - לשפה ולתרבות העברית. רבים מהם הפכו צופים מושבעים של טלנובלות, תוכניות בידור וריאליטי, הפופולאריות בקרב בני-גילם ילידי הארץ, ובהן השיר שלנו, כוכב נולד, רק בישראל ועוד.

בקרב בני 34-25 יש שיעור גבוה יחסית (13%) של מי שלא צופים כלל בטלוויזיה. אין זה מעיד בהכרח שהם אינם בעלי מקלט טלוויזיה, אלא יותר על העדפות שונות של דפוסי פנאי (קריאה, מחשב, אינטרנט, פעילויות אחרות), לוח זמנים צפוף (לחץ בעבודה) ואולי אף דיווח מטעה. 

גילי הביניים משתי הקבוצות, בני 43-25 ובני 49-35, צורכים תכנים טלוויזיוניים בשתי השפות, רוסית ועברית (48% ו-40% בהתאמה). הדבר מצביע על האוריינטציה התרבותית הכפולה של שיכבת-גיל זו, רוסית-ישראלית (בדרך כלל בסדר הזה).

על-פי הנתונים, ככל שעולה גיל הצופים כך עולה הנטייה לצפות בתכנים בשפה הרוסית (רק רוסית ויותר רוסית) ופוחתת הנטייה לצפות בתכנים בשפה העברית. מגמה זו ממחישה את הנתק התרבותי, המאפיין עולים מבוגרים.

ניכרת מגמת צפייה דלה ביותר (2% ומטה) בתכנים בשפה האנגלית. הדבר אינו מעיד בהכרח על אי-שליטה באנגלית, אלא ככל הנראה על החשיבות המועטה שמייחסים הצופים הרוסים לשפה זו.

מהנתונים עולה כי אין הבדל בין נשים וגברים בצריכת תוכניות בשתי השפות, רוסית ועברית (32%). המשמעות היא ששיעור צריכת התקשורת אינו תלוי מין אלא תלוי גיל. עם זאת, סקרים אחרים מצביעים על הבדלי מגדר בדפוסי הצריכה של תוכניות טלוויזיה, גם בקרב העולים. 

התפלגות הצפייה על-פי ערוצים

סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה (2006)

על פי סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה, 14% מהאוכלוסייה דוברת הרוסית צופה בערוצים 2 ו-10 (נכון לדצמבר 2006). פחות מחמישית מסך-כל זמן הצפייה מוקדשת לערוצים הישראליים. 35%-40% מהם נוהגים לצפות בערוצים אלה לפחות שעה בשבוע ברצף.

35% הגדירו את ערוץ 9 (הערוץ הישראלי בשפה הרוסית), כערוץ הצפייה העיקרי. 25% הגדירו את הערוץ הרוסי הממלכתי ORT כערוץ מרכזי. בסך-הכל, דוברי הרוסית נצמדים לחמישה ערוצי טלוויזיה המשדרים בשפה הרוסית (NTV-Mir, RTR, RTVi ,ORT, ערוץ 9). אליהם מתווספים תחנות של הכבלים והלוויין וערוצי סרטים. 

תמונה דומה מתקבלת גם בסקרים נוספים (ראו להלן).

סקר מכון גיאוקרטוגרפיה (2004)

בסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור התאחדות התעשיינים בישראל ואיגוד תעשיות המזון בשנת 2004, התקבלו ממצאים דומים. ערוצי הטלוויזיה הרוסיים הובילו את טבלת הצפייה ובראשם ישראל פלוס, ש-43% מהעולים השיבו כי הם צופים בו. אחריו בולטים ערוץ ORT עם 33% צפייה, RTVI עם 25% ו-RTR עם 25%.
רק 12% בממוצע מהעולים צופים בערוץ 2 מידי יום.  

יש לציין כי בניגוד למבוגרים, בני הנוער נחשפים בעיקר לערוצים ישראליים: 76% מבני הנוער צופים בערוצים טלוויזיה ישראליים, לעומת 27% מהמבוגרים. רק 19% מבני הנוער צופים בערוצי טלויזיה רוסיים, לעומת 65% מהמבוגרים.
הערוצים הרוסיים היעודים מובילים את טבלת הציפייה ובראשם "ישראל פלוס", בו צופים 43% מהעולים. 

בממוצע, צופים העולים ב-2 ערוצים שונים ביום, כאשר בני הנוער צופים ב-1.7 ערוצים בממוצע (נכון לשנת 2004).

נתוני מכון מגזרים (2005)

על פי נתונים של מכון מגזרים משנת 2005, 44% מעולי חבר העמים צופים בעיקר בערוץ 9. 19% מהם צופים בעיקר בערוצי הסרטים, 11% בערוץ ORT, ושיעור נמוך מתוכם צופה בערוץ 2 (5.2%) ובערוץ 1 (2.4%).

באשר לערוצים שבהם הם נוהגים לצפות, מצביעים הנתונים כי לא פחות מ-70% נוהגים לצפות בערוץ 9. 62% נוהגים לצפות בערוץ ORT, ערוץ RTVI זוכה ל-61% אחוזי צפייה ולאחריו ערוץ RTR עם 60%. ערוץ המוזיקה MTV זוכה ל-59% צפייה בקרב העולים, ואילו ערוצי הסרטים נהנים מ-39% צפייה. 16.6% מהעולים צופים בערוץ 2 ו-10.4% בערוץ 1. (הנתונים נכונים לשנת 2005).

סקר של מכון "מותגים", דצמבר 2004 

ניתוח ממצאי הסקר, שערך מכון "מותגים" בדצמבר 2004, מצביע על שיעורי צפייה גבוהים לערוצים בשפה הרוסית ORT, RTR, RTVI, NTV-Mir וערוץ 9 הישראלי. ערוצים אלה צויינו (בשיעורים גבוהים) כערוצים שבהם נוהגים העולים לצפות. ערוץ 9 מסתמן מאז הקמתו ב-2002, כערוץ הפופולארי בקרב דוברי הרוסית בישראל. יש לציין שבשנתיים הראשונות לקיומו התקשה הערוץ למצב עצמו כמנה עיקרית בתפריט הצפייה של עולי חבר העמים, והזדנב אחרי הערוצים הלאומיים והוותיקים (ORT ,RTR). 

רייטינג של ערוצי טלוויזיה*

הערוץ

נקרא כערוץ עיקרי

נקרא כערוץ שני

צוין כערוץ נוסף
ערוץ 9 (ישראל פלוס)  25%  11% 63%
ORT  26%  19% 60%
RTR PLANETA  3%  17% 45%
RTVI  6%  11% 48%
NTV MIR  7%  6% 33%
Nashe Kino (סרטים סובייטים)
 1%
 2%
11%
ערוץ 1
 2%
 4%
11%
ערוץ 2
 7%
 5%
11%
ערוץ 10
 1%
 1%
19%
ערוץ 3 בכבלים
 -
 -
7%
דיסקברי
 -
 -
1%
ערוץ המוזיקה
 -
 1%
1%
ערוץ הספורט
 2%
 1%
1%
ערוץ הסרטים  7%  6% 5%
MTV
 2%
 -
18%
ויוה
 -
 -
2%
ערוץ היסטוריה
 -
1%
הולמרק
 -
 -
2%
יורוספורט
 -
 -
2%
נשיונל ג'יאוגרפיק
 -
 -
2%
ערוצים אחרים (פחות מ1%)  4%  4% 6%
כל הערוצים באופן שווה
 3%
 -
3%
בכלל לא צופה בטלוויזיה
 4%
 -
4%


לדעתנו, הסיבה העיקרית למהפך, מעבר לשיפור שחל בתכני הערוץ ובשיווקו, היא השינוי התודעתי בקרב העולים, שמשמעותו העתקת מוקד העניין מהמולדת הישנה למולדת החדשה ("חשוב לנו יותר לדעת מה קורה פה"). במסקנה זו תומכים גם דפוסי צריכת העיתונות הכתובה.

מבין הערוצים הישראליים, דוברי הרוסית מעדיפים באופן מובהק את ערוץ 2. קרוב לחמישית ציינו אותו כערוץ נוסף לשני הראשונים שבהם הם צופים, 7% ציינו כערוץ עיקרי, ו-5% כערוץ שני. נתון זה מעניין וחשוב מבחינה סוציולוגית, בכך שהוא מצביע על המשך הנתק התקשורתי והתרבותי החלקי בין ישראל הוותיקה לאוכלוסיית העולים. שכן, ערוץ 2 נחשב עדיין ל'מדורת השבט' הישראלית (42.2% מכלל האוכלוסייה הישראלית היהודית צופים בו כערוץ עיקרי, לפי סקר של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו משנת 2003), המייצרת שפה, חוויות ואסוציאציות קיבוציות.

דווקא ערוץ 1 בולט לרעה ברייטינג הנמוך שלו בקרב העולים. אין ספק שמדובר בכישלון חרוץ, בהתחשב בכך שלוח השידורים של הערוץ הציבורי הלא-מסחרי אמור להיות קרוב יותר לליבם של העולים (לפחות המבוגרים שבהם). 

באשר לערוץ הפופולארי ביותר - "ערוץ הבית" - מסתמנת בקרב העולים הנטייה לצפות בחדשות בשפת-האם בערוץ 9 (44%) ובערוץ 2 (14%), לעיתים, בנוסף לחדשות בערוץ בשפה הרוסית.

זאת ועוד מסתמנת נטייה של צפייה בסרטים בערוץ הממלכתי הרוסי ORT, וכן בערוצי הסרטים בכבלים (HOT) ובלוויין (YES) המדובבים לרוסית. זאת, הואיל והסרטים המוקרנים בערוצים אלה עדכניים יותר (לרוב, בני שלוש-ארבע שנים).

כמו כן ניתן להצביע על נטייה לצפייה בתוכניות בידור, קונצרטים ומופעים בערוץ הממלכתי הרוסי ORT, ככל הנראה בשל ריבוי ועושר תוכניות הבידור המוצעות בערוץ זה, ובמיוחד מופעים של כוכבי פופ וסטנדאפיסטים. נתונים אלה מצביעים על העדפה של כוכבי בידור מארץ-המוצא. 

ערוצי בית מועדפים*
ערוץ הערוץ בו אתם נוטים לצפות בחדשות ואקטואליה
הערוץ בו אתם נוטים לצפות בסרטים, אופרות סבון וסדרות טלוויזיה


הערוץ בו אתם נוטים לצפות בתוכניות בידור, קונצרטים ומופעים

ערוץ 9 
ישראל פלוס

44% 8% 9%
ORT 8% 13% 27%
RTR PLANETA 3% 4% 8%
RTVI 8% 6% 4%
NTV MIR 4% 3% 2%
Nashe Kino (סרטים סובייטים)
-
8%
-
ערוץ 1 4% - -
ערוץ 2 14% 1% 3%
ערוץ 10 2% - 1%
ערוצי הסרטים של YES
-
13%
-
ערוצי הסרטים של HOT
-
13%
-
הולמרק
-
2%
-
MTV
-
 
2%
ערוצים אחרים (פחות מ1%) 5% 3% 4%
לא נוטה לצפות בתוכניות מהסוג הזה
3%
7%
9%
בכל הערוצים באותה מידה 
6%
17%
25%
בכלל לא צופה בטלוויזיה 4% 4% 6%

התפלגות הצפייה על-פי גילים

על-פי נתוני מכון גיאוקרטוגרפיה (נכון ל-2002), מבוגרים בני 18 ומעלה במגזר הרוסי צופים בטלוויזיה 2.7 שעות ביום בממוצע, לעומת כשעתיים בממוצע בקרב כלל האוכלוסייה. שיעורי הצפייה הגבוהים יותר נובעים, ככל הנראה, משלוש סיבות עיקריות: 

  1. העולים חשים צורך עז להמשיך ולהיות מחוברים לתרבות המקור. הטלוויזיה היא אחד הכלים העיקריים לשמירה על הקשר הזה ולהתעדכנות.
  2. הטלוויזיה מספקת מידע חשוב לעולים (מוקדי בילוי, הסברים על התרבות הפוליטית וכיוצא באלה).
  3. שיעור הגימלאים בקרב העולים גבוה יותר, בהשוואה לשיעורם באוכלוסיה הוותיקה. הגימלאים העולים יוצאים הרבה פחות לבילויים מחוץ לבית (בשל קשיי ניידות, קשיים כלכליים ועוד) ולכן תלויים יותר בטלוויזיה כמוקד בידור.

בני-נוער יוצאי רוסיה צופים בטלוויזיה במשך 3.7 שעות ביום בממוצע, לעומת כ-3 שעות בקרב בני-נוער בכלל האוכלוסייה. הסבר אפשרי לכך הוא נטייתם של העולים הצעירים לצפייה משותפת בטלוויזיה יחד עם ההורים, לעומת העדפה של בני-גילם הצברים לפעילויות חוץ-ביתיות. 

ככלל ניתן לומר כי ככל שעולה הגיל, גדלים שיעורי הצפייה בערוצים רוסיים ויורד שיעור הצפייה בערוצים ישראליים.

מסקר מכון גיאוקרטוגרפיה עבור התאחדות התעשיינים בישראל ואיגוד תעשיות המזון משנת 2004, עולה כי בממוצע צופים העולים ב-2 ערוצים שונים ביום, כאשר בני הנוער (מתחת לגיל 18)מופים בממוצע ב-1.7 ערוצים בלבד.

שעות צפייה

סקר צפייה של מכון המחקר מותגים מחודש מרץ 2000 העלה את הנתונים הבאים:

בימי חול: כחמש שעות צפייה ביום. הסבר אפשרי לכך הוא מספרם של הגימלאים במגזר והעובדה ש-46% (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2000) מדוברי הרוסית בארץ היו מחוץ למעגל העבודה בעת עריכת הסקר, ורובם העבירו את זמנם בבית.

בסופי-שבוע: הצפייה הממוצעת עולה ל-6.5 שעות.

מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת במגזר דוברי הרוסית צופה בטלוויזיה בין השעות 23:00-17:00. המספר עולה בשעות השיא (פריים-טיים) בין 20:00 - 22.00, שאז כמעט כל האוכלוסייה הבוגרת צופה בטלוויזיה.

שעות צפייה בטלוויזיה*, 2003
צפייה בימי חול במהלך השבוע אחוזי צפייה בימי חול במהלך השבוע אחוזי צפייה בימי חול בסוף השבוע
7.00 - 9.00 בבוקר 4.3% 5.2%
9.00 - 12.00
 10.6%
22.1%
 12:00-15:00
 10.8%
29.9%
15:00-17:00  13.4% 36.4%
17:00-18:00  33.3% 40.0%
18:00-19:00
 36.2%
43.3%
19:00-20:00
 53.7%
58.0%
20:00-21:00
 70.8%
69.1%
21:00-22:00 77.3% 72.1%
22:00-23:00 56.7% 58.0%
23:00-24:00 32.3% 35.3%
24:00-1:00 13.0% 21.6%
1:00-7 בבוקר למחרת 6.3% 13.0%


על-פי נתוני הסקר שלעיל, צפיית השיא נרשמת בשעת שידור מהדורות החדשות (70.8% ו-77.3%). מהשעה עשר בלילה והלאה יש ירידה בשיעור הצפייה (56.7%). הדבר מעיד על החשיבות הרבה שמייחסים העולים לעידכונים מהמתרחש בארץ ובעולם. בשעות הבוקר המוקדמות, כשמרבית העולים יוצאים לעבודה, נרשמת צפייה דלה ביותר (4%). זו הולכת ועולה בהדרגה ככל שמחוגי השעון נעים לעבר שעות הערב.

העדפות תוכן

חברת הכבלים HOT הפיצה עם הקמתה, ב-2003, שאלון צפייה ארצי שבו נתבקשה האוכלוסייה הכללית לסייע לה בהרכבת לוח השידורים. במקביל, הוכן שאלון נפרד לדוברי הרוסית, שהופץ עם העיתונים בשפה זו. 70% מהמשיבים ביקשו ערוץ מדע-בידיוני, נושא שלא עלה כלל בבקשותיהם של הישראלים הוותיקים. כך נולד ערוץ המדע הבידיוני הוט ספייס כמענה לצורך של דוברי הרוסית, והוא מעורר עתה עניין גם בקרב ישראלים ותיקים. גם זו דרך לבחון השפעה תרבותית הדדית.

המענה שנותנות HOT ו-YES לצרכים המיוחדים של המגזר, מתמקם על קו התפר בין ישראליות לרוסיות שבו הוא מצוי, עם פזילה לקוסמופוליטיות שהיא חלק מן הדימוי העצמי הרוסי. אחד הביטויים לכך הוא ערוץ המוסיקה האינטראקטיבי Russian Music Box שהשיקה חברת YES. תחילה היה זה ערוץ של מוסיקה ישראלית ומערבית, שאיפשר לצופים לשלוח הודעות SMS בתעתיק לאטיני, שהוקרנו על המסך. אולם עד מהרה הציפו צופים רבים את מוקד השירות בתלונות ש"משהו השתבש". הודעות בנוסח "מישה, קָאק דִילָה" (ברוסית: מה נשמע?) בתעתיק לאטיני, נראו לישראלים כמו ג'יבריש. בעקבות זאת התקבלה ההחלטה לייחד ערוץ נפרד למוסיקה פופולארית רוסית.

מתככני לוח השידורים ב-HOT מביאים בחשבון גם את לוח השידורים של הערוצים האחרים ברוסית, ומשתדלים שלא להתנגש עם שעות השידור של תוכניות פופולאריות בערוצים אלה. תחזית מזג האוויר מעדכנת את הצופה בטמפרטורות בירושלים, אך גם במוסקבה ובערים מרכזיות נוספות ברוסיה. זאת, לטובת אותם מהגרים חדשים המרבים לנסוע למדינות חבר העמים, לרגל עסקים, ביקור קרובים או סתם טיול שורשים.

מה שמכונה "הטלוויזיה הרוסית" בישראל, ממשיכה ומתפצלת לתת-קבוצות. בסוף 2006 השיקה חברת שידורי הלוויין YES ערוץ בשפה האוקראינית הרשמית (שמו - 1+1). ב-2007, הצטרף ערוץ חדש בשפה הגרוזינית. שני הערוצים עלו גם בחברת הכבלים HOT.

הפקות טלוויזיה מרהיבות וחגיגיות מתוצרת רוסיה, עדיין פורטות על נימי הרגש של רבים מדוברי הרוסית בישראל. בסרטים ישראליים הם צופים בעיקר מתוך "סקרנות אנתרופולוגית", כדי לדעת מה היה כאן לפני שהגיעו. למרות ההעדפה הברורה לסרטים מדובבים, נוהג שכיח בברית-המועצות, הסרטים הישראליים ב-YES אינם מדובבים לרוסית, אלא מלווים בכתוביות. הצפייה בהם מעניקה הזדמנות להיחשף לשפה העברית ולהשתפר. סרטי קולנוע זרים מדובבים לרוסית על-ידי שחקנים עולים.

ככלל, קשת תחומי העניין של העולים דוברי הרוסית, רחבה בהרבה מזו של ציבור הצופים הוותיק. הם שמים דגש רב על מדעים ונושאים מהעולם הרחב, ונוטים חיבה למדע-בידיוני ולמיסטיקה. ניתן להגדיר אותם כ"צופים אוגרים", כאלה שאינם נוטשים תחומי עניין ישנים, אלא מוסיפים עליהם חדשים.

כל טרנד אופנתי חדש שמתפתח ברוסיה, מגיע לציבור דוברי הרוסית בישראל בתוך חודשים ספורים. ב-2007, לדוגמה, הספרות היא זו שנתנה את הטון התרבותי ברוסיה הפוסט-סובייטית. HOT אימצה את המגמה ולרגל השקת ערוץ המדע-בידיוני הוט ספייס, הזמינה לישראל סופרים מרוסיה. אגב, הלהיט בשוק הספרים הרוסי בשנים האחרונות הוא ספרות בלשים, שרובה נכתבת בידי נשים. רבי-המכר בסוגה זו מתורגמים לסרטים או לסדרות טלוויזיה.

חבילת שידורים ייעודית

שיווק של מוצר טלוויזיוני לדוברי הרוסית, נתקל לעיתים באי-הבנות, שמקורן בהבדלים תרבותיים. לדוגמה: קמפיין שיווק מסוים של YES נבנה על הסיסמה "ללכת עד הסוף", שבעגה העברית יש לה הקשר מיני מובהק. בשפה הרוסית, לעומת זאת, הביטוי "ללכת עד הסוף" מתאר מעשה אובדני או רצח. ישבו הקופירייטרים על המדוכה והגו סיסמה נייטרלית - "החופש להיות מה שאתה". רוצה לומר, חבילת שידורים שמגיעה היישר לביתו של המהגר החדש, ארוזה בדיוק לטעמו.

חבילת הצפייה בכבלים המוצעת לעולי חבר המדינות, כוללת ערוצים ישראליים, בינלאומיים וערוצים רוסיים מקוריים, ובנוסף, שידורים בשפה הרוסית שנארזו במיוחד בעבורם: VOD (סרטי וידאו לפי דרישה), שירות המציע סרטים רוסיים 'חמים'; סרטים סובייטים ישנים ונוסטלגיים; סרטים מצוירים לילדים (בין השאר סרטי אנימציה קלאסיים, שדור ההורים גדל עליהם), ותוכניות לימודים לילדים (חשבון ואנגלית), מתוך הכרה בחשיבות הרבה שעולי חבר העמים מייחסים לחינוך ילדיהם.

HOT עלתה גם על הפוטנציאל השיווקי בתקופת הנוֹבֶיי גוֹד (הסילבסטר) והוסיפה לשירות ההזמנה האישית (VOD) סרטים, תוכניות ושירים הקשורים לחג המאוד אהוב על יוצאי ברית-המועצות.

חדשות בערוץ הלוויין

מעצבי פורטל החדשות בשפה הרוסית של YES, הבינו שמבזקי חדשות קצרים לא יענו על הצרכים של הלקוח הרוסי, שהוא בדרך כלל משכיל יותר, מבוגר יותר וצופה בטלוויזיה יותר שעות מהישראלי הממוצע. כך בא לאוויר העולם פרובודניק (ברוסית: כרטיסן או מנווט), דמות מצוירת משופמת המלווה את הצופה בשתי מהדורות: קצרה ומורחבת, בקשת נושאים המקיפה את ישראל, רוסיה והעולם.

למען הדיוק ההיסטורי, הפורטל נולד כמענה לצורך של ציבור דוברי הרוסית בעידכוני חדשות, שהתעורר ערב המתקפה של הקואליציה האמריקאית על עיראק ב-2003 (מלחמת המפרץ השנייה) והחשש מירי טילים לעבר ישראל, כפי שאירע במלחמת המפרץ הראשונה (1991).

כיוון שמדובר בקשת נושאים רחבה, ניתן לראות, לדוגמה, דיווח חדשותי על אירוע שהתרחש באשדוד, עיר מרובת עולים, לצד אירוע שהתרחש במוסקבה. בפינת התרבות, לדוגמה, עשוי להתפרסם דיווח נרחב על סיבוב ההופעות של תיאטרון הבאלט הרוסי בולשוי בלונדון. 

צפייה וצריכה של ז'אנרים טלוויזיוניים

ממצאי סקר, שערך מכון ברדנמן בשנת 2006, מצביעים על יציבות יחסית בשיעורי הצפייה בחדשות ובשידורי הספורט בגילים השונים, וירידה משמעותית טבעית בגיל השלישי (65 פלוס). 

צפייה בתוכניות טלוויזיה בעברית (באחוזים) – לפי גיל


אפשר להסביר זאת בכך שהצעירים והמבוגרים (להוציא את הקשישים), אוהבים שידורי ספורט משום שמדובר בתחום מרגש וקל לעיכול, שאינו דורש ידע רב.

אותו הסבר יפה גם לתוכניות הבידור והריאליטי. גם כאן, עקומת הצפייה היא ביחס הפוך לגיל הצופים. הדבר נובע ככל הנראה מהסתייגותם של המבוגרים ממסרים קלילים (לעיתים שוברי מוסכמות) המצריכים 'ראש פתוח' ואירוניה עצמית. הרצינות והכבדות הזאת היא שריד של העידן הסובייטי.

צריכת החדשות הינה תוצאה ישירה של קצב האירועים התזזיתי המאפיין את מדינת ישראל, במישור הביטחוני, המדיני, החברתי והתרבותי. במובן זה, ציבור דוברי הרוסית אינו נבדל מהאוכלוסייה הישראלית הוותיקה. כולם רוצים להיות מעודכנים כל הזמן. הירידה בצריכת חדשות מהטלוויזיה בגילאי 65 פלוס, אינה מעידה בהכרח על חוסר עניין או ניתוק, אלא יותר על העדפת המדיום הרדיופוני (בעיקר רדיו רק"ע) כצינור מידע עיקרי.

נתוני הסקר של מכון ברנדמן הם המשך ישיר לסקר של מכון מותגים, שנערך שלוש שנים קודם לכן. סקר זה סיפק מידע חשוב בתחום דפוסי הצפייה: גברים יוצאי חבר המדינות (בני 45-20) היו רוצים לראות יותר ספורט ותוכניות מדע פופולארי. נשים גילו עניין בתוכניות ילדים, סרטים ותוכניות העשרה ותרבות. שני המינים גם יחד היו רוצים לראות בתפריט הטלוויזיוני שלהם תוכניות בנושאי היסטוריה, צרכנות, תרבות ותוכניות של שיחות עם מאזינים (בדומה למקובל בתוכניות רדיו בשפה הרוסית).

עוד עלה מסקר מכון מותגים, שישראלים דוברי רוסית מגלים עניין רב בתוכניות אקטואליה "רציניות" (כלומר, שמשתתפיהן יהיו אנשי אקדמיה או מומחים), אשר יתנו פיתחון-פה למגוון דעות בנושאים פוליטיים וחברתיים.

צופים יוצאי חבר המדינות היו רוצים לראות תוכניות בנושאי צרכנות ותוכניות בעלות "קשר לאליטה הישראלית", כשהכוונה היא לסקירת דמויות-מפתח בכלכלה, בחברה, בתרבות ובאקדמיה המקומית. ציפיות אלו מומשו, ברובן הגדול, בלוח התוכניות של ערוץ 9. הערוץ הפיק תוכניות המוקדשות לנבחרי ציבור ולדמויות בולטות (פרסונה, ביזנס קלאס), תוכנית עצות בנושאי צרכנות (החיים הטובים) ותוכנית המוקדשת לתרבות וליצירה הישראלית (ארטי-שוק). 

תוצאות סקר שערך מכון מותגים בשנת 2005 מחזקות את ממצאי הסקרים הקודמים ומצביעים על כך, שציבור דוברי הרוסית רואה בטלוויזיה בעיקר מדיום לאספקת מידע, חדשות ובידור לשעות הפנאי (סרטים וסדרות).

תוכניות טלוויזיה פופולאריות*
התוכניות אחוז המשיבים
חדשות (כללי) 28%
סרטים (כללי) 2%
5 ערבים (תוכנית אקטואליה בשפה הרוסית) 4%
7.40 (תוכנית בידור ברוסית בסגנון ה"טברנה" עם שמעון פרנס)  4%
מי רוצה להיות מיליונר ? 2%
ספירה לאחור (תוכנית אקטואליה בשפה הרוסית) 2%
זמנים (ורמיינה) (תוכנית אקטואליה בשפה הרוסית) 3%
האולפן הפתוח (תוכנית אקטואליה בשפה הרוסית) 1%
חכו לי (תוכנית בסגנון מדור לחיפוש קרובים בשפה הרוסית)  2%
אופרות סבון וסדרות (כללי) 2%
יתר תוכניות בידור ואקטואליה 48%

ביביליוגרפיה

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

  • אליאס נלי, התקשורת המגזרית בישראל - שימושי תקשורת כאסטרטגיית השתלבות - המקרה של מהגרים מחבר העמים בישראל, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, חוברת מס. 2, ספטמבר 2005.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר הוצאות משקי בית של עולי בריה"מ לשעבר, 2002.

ארכיונים ומאגרי מידע

  • התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד תעשיות המזון וגיאוקרטוגרפיה, דפוסי קניית מזון במגזר הרוסי, ספטמבר 2004.
  • המכון למחקר חברתי ופוליטי (מותגים), סקר שעות צפייה בטלוויזיה, מאי 2003.
  • המכון למחקר חברתי ופוליטי (מותגים), סקר דפוסי צפייה בטלוויזיה, 14.12.2004.
  • מכון למחקר חברתי ופוליטי (מותגים), סקר דפוסי צפייה בטלוויזיה, 3.2.2005. 

מאמרים וכתבות בעיתונות

  • גלילי לילי, "אימפריית הטלוויזיה ברוסית"', הארץ, מוסף סוכות, 29.9.2004, 56.

אתרי אינטרנט

שונות

  • מכון ברנדמן בשיתוף מגזרים, נתונים שהוצגו בכנס "קוויאר בפיתה", דצמבר 2006.

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על צריכת טלוויזיה בקרב אוכלוסית דוברי הרוסית בישראל (4)

    איגור יבדוסין

    אני מזמין את גולשי האתר ואת המערכת ביום רביעי 13 בינואר 2010, בשעות 17:00-20:00 לצפות בפורום שולחן עגול של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" בנושא : "עשרים שנים לעלייה מברית המועצות". שידור חי של דיוני הפורום יעובר באתר "המכון הישראלי לדמוקרטיה" וכמו כן, ניתן יהיה לצפות בקטעים מוקלטים ממנו לאחר מכן. אתר הפורום : http://www.idi.org.il/events1/RoundTableDiscussion/Pages/Events_RT_Forum_100.aspx לדעתי כדאי לעדכן על אירועים חשובים כאלו למי שמעוניין לצפות.
    יום רביעי כ"ז בטבת תש"ע 13 בינואר 2010

    מערכת

    אנחנו מתחילים להכניס דפי מידע בנושאים שונים. קיבצנו את העידכונים שלך בדף מידע נפרד כזה, ובמידה ויהיו עוד התפתחויות נמשיך לעדכן. זה תחת הכותרת: "סרטי טלוויזיה וקולנוע לדוברי רוסית בישראל - דף מידע" http://www.peopleil.org/Details.aspx?ItemID=30009&noCacheDigest=be86
    יום שלישי כ"ו בטבת תש"ע 12 בינואר 2010

    איגור יבדוסין

    חשוב גם להזכיר בהקשר הזה את הסדרות האמריקאיות הישנות שקמות לתחייה בשנים החרונות בגירסתם הרוסית למשל הסדרות הידועות "נישואי פלוס" ו"חוק וסדר" : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3832797,00.html
    יום שני כ"ה בטבת תש"ע 11 בינואר 2010

    איגור יבדוסין

    חשוב למנות עדכונים חשובים והתפתחויות המשמעותיות בתחום התקשורת במגזר דוברי רוסית : 1. לראשונה, שווק בתחילת 2010 בבתי קולנוע בתפוצה כלל ארצית (להבדיל מסרטים רוסיים איכותיים בודדים שהוצגו קודם לכן בפסטיבלים בינלאומיים וסינמטקים) סרט רוסי - הסרט "ברק שחור" http://www.kolnoan.co.il/news/news.aspx?newsId=3224 2. בדצמבר 2009 מנוי הלוויין זכו לסדרת דרמה ישראלית-רוסית ראשונה "בין השורות" בבימוי יבגני רומן.סדרה שמגוללת את הסיפורים מאחורי הקלעים של מערכת עיתון "רוסי" בישראל. http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,789,209,43434,.aspx 3. צופי הטלוויזיה ממגזר דוברי הרוסית עומדים בקרוב להיחשף ראשוני מבין כל צרכני התקשורת בישראל לשידורי טלוויזיה באמצעות האינטרנט. http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100111_1141623 כל אלו הן התפתחויות חשובות ומשמעותיות שראויות להיכלל בערך יחד עם עוד חדשנויות שונות שקרו מאז נכתב הערך במדריך.
    יום שני כ"ה בטבת תש"ע 11 בינואר 2010

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.