דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 7 מדרגים

גלישה באינטרנט בחברה החרדית

חסיד משתמש במחשב נישא
חסיד משתמש במחשב נישא
עוז אלמוג
בבית כנסת ברמת ויז'ניץ
חסיד משתמש במחשב נישא
חסיד משתמש במחשב נישא
עוז אלמוג
בבית כנסת ברמת ויז'ניץ, חיפה
מחשב בחדר
מחשב בחדר
שרון הורנשטיין
אורי פז, עוז אלמוג, תמר אלמוג

נוצר ב-3/31/2008

היתר רבני לגלישה

האינטרנט חדר למגזר החרדי, חרף מחאותיהם של רבנים ועסקנים. "גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה", הגדיר זאת יהודה משי-זהב (תושב מאה שערים, נמנה בצעירותו עם פעילים חרדים קיצוניים מהזרם של נטורי קרתא. עם השנים, ובעיקר לאחר שייסד את אירגון זק"א, מיתן את עמדותיו ואף פעל למען פיוס בין דתיים לחילונים), בהרצאתו בכנס על אתיקה ואינטרנט, במכון הטכנולוגי בחולון (2003). הוא אף העריך שהגלישה נפוצה יותר בקרב חרדים מאשר בקרב חילונים.

הפירסומאי והמו"ל החרדי דודי זילברשלג, סבור אף הוא שמספר הבתים החרדיים שבהם מחשב אישי, גבוה מהממוצע הכלל-ארצי בתחום זה. נכון ל-2007, בכ-60% ממשקי-הבית החרדיים יש מחשב. 15% מהחרדים מודים בסקרים טלפוניים, כי הם מחוברים לאינטרנט, אך לדברי גורמים המעורים במגזר, המספר האמיתי קרוב יותר ל-40%.

הורים חרדים רבים נוטים להקל ראש באיסור הרבני על החזקת מחשב, שלא לצורך פרנסת המשפחה. לדעתם, אין כל פסול בסרטים ובמשחקי מחשב לילדים ברוח הדת, או בשיעורי תורה וירטואליים למבוגרים. בפועל, כשאדם יושב מול מחשב, בעיקר כזה המחובר לאינטרנט, קשה עד בלתי-אפשרי להגביל את אצבעותיו המשוטטות על המקלדת.

המהפך, גם אם חלקי, התחולל באמצע דצמבר 2007: ועדת הרבנים לענייני תקשורת הודיעה, כי היא מתירה לקהילה החרדית העסקית (בלבד) לגלוש באינטרנט. זאת, לאחר שנמצא פיתרון טכני לחסימת תכנים, הנחשבים כפוגעניים ומדיחים לדרך רעה. ההיתר חל על רשימה מצומצמת של אתרים ספציפיים, שנבדקו ואושרו על-ידי הוועדה. בשלב זה מדובר בתוכנית ניסיונית (פיילוט), הפועלת על תשתיות בזק, אבל הוועדה נמצאת במגעים גם עם חברת הכבלים Hot, במטרה להרחיב את המיזם.

פריצת-הדרך הייתה תוצאה של לחץ מתמשך של בעלי-עסקים במגזר החרדי, שעיסוקם מחייב תקשורת מחשבים. ועדת הרבנים לענייני תקשורת הוקמה ב-2006, בעקבות משבר הטלפונים הסלולריים, על-מנת לתת מענה לבעיות העולות בתחום התקשורת. הוועדה הוסמכה על-ידי הגורמים הרלוונטיים בקהילה החרדית, לפסוק בבעיות שנגזרות מהתחום הזה.

הואיל וההיתר ניתן אך ורק למגזר העסקי ולא לשימוש פרטי, מה יעשה אברך שהתחתן זה לא מכבר ומבקש לקנות רהיטים לביתו החדש? אלו כלים עומדים לרשותו לצורך השוואת מחירים, מעבר למשאל שיעשה בקרב המשפחה והשכנים ממול? היזם נתנאל עזרן הגה פיתרון - מיזם נטו עד הבית, המאפשר גלישה באתרי אינטרנט ללא התחברות לרשת. המיזם אושר על-ידי משמרת הקודש והחינוך (הגוף בעל הסמכות העליונה למתן הכשרים בתחום הצניעות במגזר החרדי).

הרעיון: אחת לחודש יופץ תקליטור ובו כמה אלפי אתרים, שנבדקו ואושרו על-ידי הרבנים, שבהם יוכל הצרכן לצפות מבלי להתחבר לרשת. התקליטור, שיופץ חינם בכמות של 200 אלף עותקים, מכיל מנוע חיפוש לפי קטגוריות ומיקום גיאוגרפי וניתן לקבל באמצעותו מידע אודות מוצרים, חנויות, אתרי נופש ותיירות, בעלי-מקצוע ומסעדות. כמו כן, ניתן לצפות במפרטים טכניים ובסירטוני הדגמה של מוצרים, ללא חשש מחשיפה לתכנים בלתי-ראויים.

נתוני גלישה במגזר

בעיתונות החרדית, האינטרנט מכונה עדיין "תקשורת ממוחשבת", בשל הסתייגות הרבנים מהשימוש בו. אך מחקר שבחן את עומק החדירה של האינטרנט למגזר החרדי, מפריך את הסברה כי החרדים נמנעים מכל מגע עם הרשת. החוקרים, קרין ברזילי-נהון ופרופ' גד ברזילי מאוניברסיטת תל-אביב, מצאו כי האיסורים הרבניים על גלישה ברשת למטרות פרטיות, אינם מרתיעים רבים מצאן מרעיתם. 

לכ-10% מהחרדים מעל גיל 20, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-2005, יש בבית חיבור לרשת האינטרנט לעומת 50% מן הציבור הדתי. ככל שהאוכלוסייה מגדירה את עצמה כדתית יותר שיעור בעלי החיבור לאינטרנט נמוך יותר. 

ב-2004 פורסם מחקרם של קרין ברזילי נהון וגד ברזילי בנושא דפוסי השימוש של החרדים באינטנט. המחקר התבסס הן על בדיקת אתרים חרדיים והן על ניתוח נתונים של מאות אלפי גולשים. החוקרים הישוו החוקרים בין משתמשי אינטרנט חילוניים, דתיים וחרדים. לפי המימצאים, שליש ממשתמשי האינטרנט החרדיים גולשים באתרים חילוניים, למרות האיסור. להערכת החוקרים, ב-37% מבתי-האב בבני-ברק יש מחשב אישי, וכ-73% ממשתמשי האינטרנט החרדים הם תלמידי ישיבות גבוהות. מימצאים נוספים במחקר: 67% מהחרדים הגולשים באינטרנט הם צעירים עד גיל 28. שיעור הנשים החרדיות הגולשות באינטרנט עומד על כ-35% בלבד מבין כלל הגולשים החרדים. כ-7.5% מהחרדים קונים בחנויות מקוונות.

השוואת נתוני ההשכלה של משתמשי האינטרנט בישראל, שנבדקה אף היא במחקר, מצביעה על יתרון משמעותי לקהילה החרדית: 50% מהגולשים החרדים הם בעלי השכלה אקדמית או תורנית גבוהה, בהשוואה ל-21% מהגולשים החילוניים ו-16% מהגולשים הדתיים-לאומיים. ניתן לייחס נתון זה למספרם הגבוה של תלמידי הישיבות שעושים שימוש באינטרנט, לרבות באתרים חילוניים. נתון מעניין נוסף: 16% מהגולשים החרדים הם מהמעמד הגבוה, כפול ממספר הגולשים החילוניים בני מעמד זה. מסקנת החוקרים: יותר גולשים חרדים הם מקרב האליטות, שיכולים להרשות לעצמם את החיבור. בין גולשי המעמד הנמוך למעמד הבינוני אין פערים.

שיעור החדירה של האינטרנט במגזר

בסוף 2007, בעקבות ההיתר שנתנה ועדת הרבנים לענייני תקשורת ("האינטרנט הכשר"), כינס העיתון גלובס פאנל של ארבעה מומחי אינטרנט לדיון בנושא: רן גוראון, סמנכ"ל השיווק של בזק, שי לחוביצר, מנכ"ל משרד הפירסום אפיקים (המתמחה בפירסום למגזר החרדי), נתנאל עזרן, נציג קבוצת היזמים החרדים DSK (פרויקט "נטו עד הבית" למגזר החרדי) ויעקב נדבורני, סמנכ"ל השיווק של 012 סמייל ואינטרנט מדיה. וכך הם ענו לשאלה בדבר שיעור החדירה של האינטרנט במגזר החרדי.

גוראון: כיום יש שיעור חדירה ממוצע של 20%, גם ביישובים חרדיים מובהקים. הצרכים של הקהילה החרדית די דומים לאלו של המגזר החילוני, וכך גם שיעור החדירה. 20% זה לא תקרת זכוכית, וברור שמגמת ההתחברות לאינטרנט תימשך. בתרחיש האופטימי, החדירה יכולה להכפיל את עצמה בשנים הקרובות. רק בשנתיים האחרונות הוכפל שיעור חדירת האינטרנט במגזר מ-10% ל-20%. אמנם לא בטוח שקצב הגידול יימשך כך, אבל בהחלט נראה עלייה בשנים הקרובות.

לחוביצר: על הנייר, אין אינטרנט במגזר החרדי, והאישורים ניתנים על-ידי הרבנים האישיים. בפועל, למעלה מ-32% מהמגזר החרדי גולש באינטרנט, אם כי בעיקר לצורכי פרנסה. מסקרים שערכנו עולה, כי 29% משתמשים באינטרנט לצורכי דואר אלקטרוני, 24% צורכים חדשות, 15% למטרות איסוף מידע, 11% למטרות פיננסיות, 11% לצורכי לימודים ו-10% למטרות מסחר. האינטרנט החרדי נמצא בפיגור של שש-שבע שנים מבחינת ההתפתחות, אך חדירתו בשנים האחרונות הולכת וגדלה, גם בגלל ההתפתחות הטבעית של הקהילה וגם בגלל צמיחת המגזר העסקי החרדי.

עזרן: על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 8% מהמגזר החרדי ו-39% מהציבור הדתי מחוברים לאינטרנט. כל מי שמדבר על נתונים אחרים, לא יודע מה באמת קורה במגזר ואולי מתבלבל עם שיעורי החדירה של המחשבים, שזה נתון אחר לחלוטין.

נדבורני: במגזר החרדי יש עולם אינטרנטי שמתנהג באופן אחר לחלוטין מהשוק החופשי - גם בדרכי השיווק וההפצה וגם בתוכן. במגזר החרדי יש כ-120 אלף בתי-אב, וקשה להעריך במדויק את שיעור החדירה האמיתי. אני מעריך שהוא נע בין 15% ל-30%. שיעור החדירה של המחשבים גבוה יותר, אבל חלק גדול מהם לא מחובר לאינטרנט.

כשנתבקשו להביע את דעתם בשאלה "איך ייראה האינטרנט הכשר", ענה כל אחד מהמומחים בהתאם לאינטרסים של הגוף העסקי שאותו הוא מייצג. להלן תשובותיהם:

גוראון: מבחינת בזק, כל פיתרון שיגביר את הצריכה של האינטרנט הוא טוב. הציבור החרדי מעניין אותנו מאוד מבחינה עסקית. זאת, כיוון ששוק האינטרנט רווי ואנחנו מעוניינים לחפש אחר נישות חדשות לצמוח בהן. ברור שהתוכן צריך להיות בפיקוח, אבל לא בטוח שאנחנו נהיה אלה שיסננו את התכנים.

לחוביצר: נכון לעכשיו, אין פירסום באינטרנט המיועד לקהילה החרדית, שכן לא ניתן לפלח את הגולש על-פי מידת הדתיות שלו. גם במודעות בעיתונות לא מפרסמים את כתובת האתר שמאחורי המוצר או השירות. אולם, ביום שיהיה אינטרנט כשר, אני מעריך ששיעור החדירה יכפיל את עצמו ואולי אף יותר, ואז המפרסמים ייכנסו לשוק. הפוטנציאל הגדול של האינטרנט נובע מכך שבבתי-האב במגזר החרדי אין טלוויזיה.

עזרן: כבר עשר שנים מדברים על אינטרנט כשר, ושום דבר לא קורה. האינטרנט לא ימצא את דרכו לבית של החרדי הממוצע. ההודעה של ועדת הרבנים היא כותרת גדולה, אבל היא מכוונת רק לאנשי-עסקים ואינה נותנת הכשר לאדם הפרטי - גם לא לצורכי עבודה. אם הוועדה הייתה חושבת שכל חרדי יפנה ויבקש אישור להתחבר בנימוק של פרנסה, היא לא הייתה מאשרת את האינטרנט לעסקים.

נדבורני: הנושא נמצא בבחינה כבר שנתיים, וכעת נראה שיש פריצת-דרך של ממש. אני מעריך כי תוכנית הפיילוט הזו היא אשר תביא את החדירה המשמעותית של האינטרנט במגזר החרדי, ותוך מספר שנים שיעור החדירה יהיה זהה לזה שבקהילה החילונית. השאלה הגדולה היא מי יסנן את התכנים. יש מספר פיתרונות, וכולם נמצאים בתהליך של פיילוט ואישורים. אני משוכנע שביום שבו יוכרז רשמית האינטרנט הכשר, אחוזים גבוהים מאלה שמחוברים היום לאינטרנט הרגיל יעברו אליו, בדומה למה שקרה עם הסלולר הכשר ואולי אף בעוצמה חזקה יותר.

דואר אלקטרוני

מחקרים בנושא החדירה של הדואר אלקטרוני למגזר הדתי, שערכו קרין ברזילי-נהון ופרופ' גד ברזילי מאוניברסיטת תל-אביב העלו כי כ-26.5% מהגולשים החרדים שולחים ומקבלים דוא"ל, בהשוואה ל-31.3% מהגולשים הדתיים ו-52.2% מהגולשים החילונים. בשל הביקוש הגובר של החרדים לשירותי דואר אלקטרוני, הקימה בזק בינלאומי את אי-מייל נטו (עם הסיומת: neto.bezeqint.net@), שירות המאפשר משלוח דוא"ל ללא צורך בהתחברות לאינטרנט.

חיפוש כשר

בשנת 2006 השיק הפורטל הדתי בָּבָּא קָמָא (בארמית, "שער ראשון". שמה של הראשונה בשלוש המסכתות בסדר נזיקין, אחד משישה סדרי משנה). הפורטל כולל מנוע חיפוש כשר המבוסס על שירות co-op של גוגל. "עולם התורה פורח ברשת האינטרנט, חבוי בין אתרים שבן תורה ידיר עצמו מהם", מוסבר באתר. "החיפוש אחר אתרי התורה מביא את הגולש לעיתים קרובות לאתרים אשר לא התכוון לגלוש בהם". מנוע החיפוש של בבא קמא מציע לגולשים למצוא תכנים נקיים בלי להיתקל באתרי זימה ופריצות.

שנה לאחר מכן השיקו שלושה מתכנתים חרדיים את J-GOG, דף חיפוש הבנוי על אופציית החיפוש המותאם אישית של גוגל. J-GOG מאפשר לגולשים חרדיים לחפש מידע 'נקי', מבלי להיקלע לאתרים שאינם הולמים. החיפוש מתבצע באלפי אתרים שנבדקו בידי המקימים ונמצאו "כשרים ונקיים", וחוסם את הגישה לאתרים ששמם כולל מילות מפתח מתוך "רשימה שחורה" שהכינו.

פורומים חרדיים

ניתוח האתרים החביבים על הגולש החרדי הממוצע, מצביע על שימוש באתרי אינטרנט לצרכים פוליטיים תוך-קהילתיים ומסחר אלקטרוני. על-פי המחקר, החרדים משתתפים בפורומים יותר ממגזרים אחרים. עולם ומלואו נפתח בפני הגולש החרדי באתר הפורומים הייד פארק, שבו שוקקים חיים עשרות פורומים חרדיים, בהם גם אתרי מוסיקה חסידית. הפורומים מציעים צ'טים, קשר, קהילה, חברים ושיחה פתוחה וכנה (גם עם בני המין השני), הרבה מעבר למה שמאפשרת החברה החרדית בעולם האמיתי.

"הייד פארק" הוא עורק דרכים ראשי סואן שממנו מסתעפות קהילות-קהילות", מדווחת כתבת הארץ, תמר רותם. "הוא משרטט מפה של חברה דעתנית ורכלנית, אינטלקטואלית ויצרית כאחד. בצד דיונים בעניינים שברומו של עולם, הועתקו לאינטרנט גם הסיכסוכים ומאבקי החסידויות השונים". 

"עצור, כאן חושבים" הוא שמו של פורום בהייד פארק, המתמקד בדיונים בנושאי יהדות. הפורום יוצא-דופן מבחינת הנכונות של משתתפיו לבחינה מושכלת של עיקרי הדת, למרות שרובם אורתודוקסים בהשקפת-עולמם. הפורום נוסד בשנת 2002 על-ידי קבוצת חרדים, כמחאה על "הגישה הבלתי-מתפשרת לדת" שמאפיינת את החברה החרדית. המייסדים נמנו עם תלמידיו של הרב אהרן מילר, מלומד חרדי שהשקפתו הדתית-השכלתנית הקימה עליו את המימסד הקנאי החרדי.

בפורום נדונו בהרחבה נושאים, ובהם עניינים שבינו לבינה, שרק לעיתים נדירות עולים על דל שפתיו של סדר-היום החרדי. באתר הפורומים והחדשות החרדי המנוהל במסגרת 'חברה - הייד פארק' -  בחדרי חרדים נאסר בהתחלה להזכיר את השם המפורש "עצור, כאן חושבים". כיום, פורום זה נכלל ב"פלטפורמת המסורת", המאגדת תחת כנפיה את כל הפורומים החרדיים בהייד פארק (ראו בהמשך).

מאות צ'טים ופורומים חרדיים באינטרנט הומים אדם, למרות האיסור של המימסד הרבני. על מה מדברים שם? ככלל, הצ'טים החרדיים פחות 'מלוכלכים' מאלה החילוניים, ומשתתפיהם מתָקשרים זה עם זה באמצעות שימוש בביטויים העסיסיים ביותר של הסלנג החרדי והשפה הנקייה. בצ'טים של יום ראשון מעלים חוויות משבת, ומרכלים על המשפחה. כשהקשר עובר לפסים אישיים והאמון נבנה, יש מצ'וטטים השופכים את הלב.

"אני מספר מה עברתי בחיים. מה סבלתי מההורים, בישיבה", מספר גולש צ'ט חרדי אנונימי. "הפגנות שהשתתפתי בהן, ענייני אמונה וכפירה, מה אני לא מבין בתפילה, ועוד. כשאתה מתחבר לאנשים, אתה רוצה להסביר את עצמך, את המניעים שלך. תמיד מושך אותך לדבר עם בחורה. בעולם החרדי אנחנו לא רגילים לזה, ועצם זה שבחורה שמחה לשמוע אותי, מפליא אותי כל פעם מחדש וממלא אותי אושר... הן צעירות סגורות. למשל, הכרתי אחת שהיא צדיקה. בעולם האמיתי, אין סיכוי שהייתה יוצאת עם מישהו כמוני או אפילו מדברת איתי. כאן היא מדברת בפתיחות על הגברים שניסו לשדך לה. יעצתי לה על מה לדבר עם הבחור בפגישות. איך לבדוק אם הוא בשבילה. היא סיפרה לי מה מושך אותה במראה של הבחור. יום אחד הודיעה לי שהתארסה. אני חושב שהעצות שלי עזרו לה".

בחדרי חרדים

כתבת הארץ תמר רותם מדווחת כי פורום בחדרי חרדים, הוקם בשנת 2002 על-ידי חסיד חב"ד, איש תקשורת כבד-שמיעה במסגרת פורטל הפורומים הייד פארק. הפורום, שנכון ל-2007 רשומים בו מעל 3000 חברים, ובהם עיתונאים, חברי כנסת ודעתנים רבים נוספים, הסתעף וצימח אחים תאומים וחורגים: חדרי חרדים חב"ד, חדרי חרדים משפחה, חדשות ועוד (בעברית או ביידיש). גם הספרדים השיקו פורום משלהם, חרדים ספרדים, המשמש במה למחאה מילולית נגד אפליה מצד האשכנזים.

החרדים נוטים להתייחס לחדרי חרדים כאל "מקווה וירטואלי", המקום שאליו מתנקזת הרכילות בציבור החרדי. אבל נושאי השיח מגוונים בהרבה, מענייני דיומא, נָיֶיעס (חדשות, בעגה החרדית) ועד פוליטיקה ומחאה. לא אחת נמתחת בו ביקורת על שליחי-הציבור של המגזר ועל עמדות בסוגיות עקרוניות, כמו גיוס בחורי ישיבות, חברת הלומדים, עוני אידיאולוגי מתוך בחירה ועוד. באחרונה הוקמה מערכת של גולשים, המספקים ידיעות וכתבות למגזין החדשותי של הפורום.

בארבע השנים האחרונות נפתחו, בהייד פארק לבדו, לא פחות מ-220 פורומים חרדיים, כ-130 מהם אתרים פעילים. יבול נאה לקהילה שמנהיגיה הרוחניים תובעים, חדשות לבקרים, להימנע משימוש במחשב שלא לצרכי פרנסה.

"בחסות הבלוגים והניקים (ניק, שם מזהה בצ'אט) האנונימיים, נוצרת קהילה ממוססת זהויות ומעמדות, שבה לכל אחד יש הזכות שנשמרה בעבר לפרשנים ולמומחים", מסביר אהרן רוז במאמרו על גולשים חרדים באינטרנט, שהתפרסם בכתב-העת ארץ אחרת (2007). "הסרת המסכות מעל הסודות הפנים-חרדיים, שאיפשרו עד עתה את הסמכות הרבנית, יחד עם צורת הדיון הווירטואלי חסר ההיררכיות, מערערים את החברה החרדית יותר מכל חשיפה לתכנים מודרניים חיצוניים". 

פורומים לייעוץ וחינוך מיני

זה נשמע אולי מופרך, אבל יש גם פורומים חרדיים לייעוץ וחינוך מיני, חמישה למען הדיוק. שלושה מהם מנוהלים בידי נשים חרדיות. מנהלת חסידישע סקס, פורום פרטי לחסידים שבו רשומים 70 גולשים, לפי תמר רותם בהארץ היא אישה פתוחה ולבבית בשנות ה-30 לחייה, המגדירה את עצמה כחרדית מודרנית. לדבריה, כל בן-אדם מתעניין בסקס, והחרדים אינם יוצאים מכלל זה. היא עצמה התגלגלה לפורום, לאחר שנוכחה כי משתתפיו מקפידים על שפה נקייה. בהמשך, נבחרה על-ידם לנהל אותו.

גלישה בפורום חושפת פרדוקס: הנושאים עשויים להישמע פורנוגרפיים, אבל לעיתים רחוקות ידברו על האקט המיני עצמו. הם גם לא יעלו על דל שפתיהם את המילה המפורשת "זיונים", אלא רק יחליפו רשמים מעודנים. בפורום השכן, חרדים בחדר המיטות המיועד לזרם הליטאי במגזר, מודיעה המנהלת שמותר להעלות איזה תמונות שרוצים, אבל "כבוד האדם זה ערך עליון, אין לצחוק על אף חסידות ואסור באופן חד-משמעי לכתוב בפורום בשבתות וחגים".

אתרי אינטרנט חרדיים פופולאריים

נכון לתחילת 2008, פועלים ברשת כמה עשרות אתרי אינטרנט חרדיים. להלן רשימה חלקית: 

  • אש התורה - שבועון עם מאמרי יהדות אקטואלית 
  • דעת - מרכז לימודי יהדות ורוח
  • הדף היומי - שיעורי תלמוד
  • מורשת - אתר חדשות ושאלות-ותשובות מקוונות עם רבנים
  • מנוף - מרכז מידע והסברה חרדי
  • שופר ניוז - אתר חדשות ותוכן של הרב אמנון יצחק
  • שבענט - חומרי יהדות אקטואליים, חלקם מתוך כתב-העת ניצוצות
  • הידברות - אתר תוכן לקירוב לבבות בין חרדים דתיים וחילונים בהנהגת הרב זמיר כהן
  • חב"ד אונליין - חדשות פעילות חסידי חב"ד ברחבי העולם 
  • לדעת - אתר חדשות של הציבור חרדי
  • חרדים נט - לוח מכירות לציבור החרדי
  • שלאגר - מוסיקה חסידית
  • חסידיניוז - חדשות המוסיקה החסידית
  • שירו לו - מגזין פנאי העוסק במוסיקה חסידית
  • חבר'ה הייד פארק - אתר חדשות ופורומים
  • שטייגן - פורטל עולם התורה (שטייגן ביידיש, פירושו - טיפוס, התקדמות)
  • עולם התורה - המדריך העולמי למוסדות תורה וחסד
  • צופר - אתר חדשות ואקטואליה ופורטל בענייני יהדות

חלק ניכר מאתרי האינטרנט החרדיים אינם נגישים בשבתות ובמועדי ישראל. גולש שינסה להיכנס לאחד האתרים הללו בשבת או בחג, ייתקל בדרך כלל בהודעה המסבירה כי האתר אינו פעיל עד לצאת השבת או החג.

ביביליוגרפיה

מאמרים בכתבי עת ובספרים

ארכיונים ומאגרי מידע

  • רועי גולדשמידט, אינטרנט לציבור הדתי: דילמות ואתגרים, מסמך שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אפריל 2007.

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • אורבך אורי, סבא שלי היה רב – לקסיקון דתי-חילוני, כתר, 2002.
  • רוזנטל רוביק, מילון הסלנג המקיף, כתר, 2005, 243, ערך "ניק".

כתבות ומאמרים בעיתונות

  • פרג נועה, "האינטרנט קיבל הכשר", גלובס, 17.12.07. 
  • פרג נועה,"האם החרדים יתחברו לאינטרנט?", גלובס, 31.12.07. 
  • רותם תמר,"כש'חסיד נשוי' פוגש את 'מתה על הקב"ה'", הארץ, 23.6.06. 
  • דרור יובל, "הקהילות החרדיות החדשות פועלות באינטרנט ואין להן רבנים", הארץ, 27.8.03.
  • חיון בר, "אספרסו כשר בשבת בבוקר", הארץ - דה-מארקר, 19.12.2007.

אתרי אינטרנט

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על גלישה באינטרנט בחברה החרדית (15)

    יוני

    אפשר לסייג את הסחר החרדי שלא היה נפוץ באינטרנט בכלל עד להקמת מרכז הספר החרדי תרי זוזי http://zuze.co.il יד שניה ואינדקס עסקים חרדי
    יום ראשון א' בתמוז תשע"ד 29 ביוני 2014

    יעקב

    אם אתם רוצים לפרסם משרות אפשר לפרסם בחינם ב: http://macher.co.il/jobs
    שבת כ"ה בטבת תשע"ד 28 בדצמבר 2013

    יעקב

    היום כבר יש עוד אתרים מיועדים לחרדים. כמו אתר לוח http://macher.co.il בסה''כ ענין של זמן עד שהחרדים ישתמשו יותר ויותר באינטרנט.
    שבת כ"ה בטבת תשע"ד 28 בדצמבר 2013

    ירחמיאל

    יום חמישי ח' באייר תשע"א 12 במאי 2011

    משה כהן

    3102690@gmail.com
    יום שלישי ו' באייר תשע"א 10 במאי 2011

    אביגל כ"א

    אנו חברת כ"א שיכולים לעזור למצוא עבודה גם לנשים וגם לגברים רציתי לברר האם יש אפשרות לפרסם מודעות דרושים באתר שלכם.
    יום ראשון ז' באב תש"ע 18 ביולי 2010

    יוסף מאיר

    איפה האנשים המושחזים מימים עברו כגון דודי זילברשלג יוסי אליטוב ורבקה פאלוך שידעו לשלוף תשובה לכל דבר ולהשיב חורפיהם דבר או שניים?
    יום שלישי י"ט בסיון תש"ע 1 ביוני 2010

    חסידאי

    מידע לנשים החרדיות הגעתם להחלטות פירוק שותפות ויחסים מי בן זוגכם אתר הדרכה ויעוץ עומד לרשותכם בניעול אנשי מקצוע ש.לוין האדמור מנדבורנה בני ברק הדיין מנדל שפרן מבני ברק הרב נחום דיאמנט מבני ברק ינתבו אותכם ויתנו לכם את כל הכלים והיעוץ בעזרת העסקנים החרדיים במשרדי הממשל חינוך רווחה רבנות רשויות ומועצות הדתיות עסקנים מסורים ומתוחקמים נגד בעיות חוק וממסד ניסיון ומיצבור רב של פעילות עסקנית מסובכת המשיגה השגים ותקציבים רבים מאוצר המדינה
    יום חמישי כ"ז בשבט תש"ע 11 בפברואר 2010

    ללא שם

    אחד הפורומים הגדולים והבולטים בפלטפורמת מסורת הוא "שידוכי חרדים" - http://www.bhol.co.il/forum/forum.asp?forum_id=17053
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    ללא שם

    אתה צודק, נצטרך לעדכן את זה.
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    ללא שם

    לחסידות חב"ד ישנו אתר פופלארי, המתחרה באתר חב"ד אונליין, ובו חדשות ועדכונים מהעולם החב"די, באנגלית ובעברית
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    ללא שם

    אנחנו סובלים ממחסור בכח אדם. נשמח אם תכתוב לנו את כל התוספות ונכניס בהתאם.
    יום חמישי י"ד באלול תשס"ט 3 בספטמבר 2009

    מערכת

    מנהל אתר השידוכים החרדי התנדב לכתוב לנו ערך מקיף בנושא. ברגע שיסיים זה יפורסם באתר.
    יום שישי כ' בטבת תשס"ט 16 בינואר 2009

    שמעון

    מתי אתם מתכוונים לעשות זאת?
    יום שישי כ' בטבת תשס"ט 16 בינואר 2009

    מערכת

    אתה צודק. כל הערך הזה יעבור בקרוב רוויזיה ונוסיף עוד הרבה דברים.
    יום שני ב' בטבת תשס"ט 29 בדצמבר 2008

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.