דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 8 מדרגים

פרק 12: שיער וכיסוי ראש של נשים בחברה החרדית

פאה נוכרית
פאה נוכרית
אלינה קזקביץ
ירושלים
פאה נוכרית
פאה נוכרית
אלינה קזקביץ
ירושלים
כיסוי ראש
כיסוי ראש
הדס חנני
תצוגה בחלון הראווה של חנות לכיסויי ראש בירושלים
כובעי נשים
כובעי נשים
מתן זיו, דניאל כהן
חנות לכובעים ובגדי נשים ברמת ויזניץ, חיפה.
תסרוקת לצעירה
תסרוקת לצעירה
דליה בר אור
טורבן, מטפחת ראש
טורבן, מטפחת ראש
דליה בר אור
כובע מעל פאה
כובע מעל פאה
דליה בר אור
כובע הדור
כובע הדור
דליה בר אור
כובע חגיגי המסתיר את השיער
כובע מעל פאה
כובע מעל פאה
דליה בר אור
כיסוי ראש לנשים דתיות
כיסוי ראש לנשים דתיות
דליה בר אור
סנוד - כובע סרוג וכיפת קטיפה מעוטרת לצעירה
דליה בר אור, עוז אלמוג, ר' רוז

נוצר ב-6/1/2008

עיצוב שיער

אישה חרדית חסידית (המשתייכת לחסידות שמקורה בהונגריה, גליציה או רומניה) מגלחת את שיער ראשה מיום נישואיה. לאישה ליטאית או המשתייכת לחסידות שמקורה בפולין או ברוסיה (למשל, גור או חב"ד) מותר להשאיר שיער. נשים הנוהגות לגלח את שיער ראשן עושות זאת פעם בחודש, לפני הטבילה במקווה.

המקור למנהגים אלו בכלל, ובנוגע לתספורות בפרט, כתוב ב"זוהר". המנהגים עוברים מאב לבן, מאישה לבתה, והשינויים בין הנורמות בחסידויות השונות נובעים אף הם ממנהגי אבות, ללא חקר והרהור.

נערה מגדלת שיער ללא הגבלת אורך עד למועד חתונתה. הנורמה של הצעירות היא שיער מסודר, אסוף וגם פזור במידה והוא קצר.

התסרוקות שונות, ללא צבע בשיער, אך השיער יעבור שינויים קוסמטיים על פי האופנה. נערה בעלת שיער מסולסל תעשה 'החלקה' כשהאופנה מורה על שיער חלק, או להיפך. התסרוקות ניכרות בדמיונן למראה הרווח באופנת הפאות נכון לתקופה, בשינויים קלים אך משמעותיים,כמו אורך התסרוקת בפאה. 

הטיפול בפאה, החפיפה והסידור נעשים אצל פאניות (מעצבות פאות במגזר החרדי) המטפלות בחפיפה, סידור ותסרוקות.

את הפאה חופפים, מספרים ומתאימים לראש האישה, יוצרים את התסרוקת המתאימה, ולאחר הטיפול מניחים את הפאה על מעמד ראש מקלקר, בתוך קופסה מיוחדת.

לפני חג, אירוע חגיגי ושמחה משפחתית, כמו ברית מילה, בר מצווה וחתונה הכרחי ביקור אצל הפאנית. הביקור מחייב תיאום מראש עם הפאנית.

התסרוקות לאירועים חגיגיים מושקעות יותר, זוהרות יותר, ומשתדלים להקנות להן מראה טבעי.

ישנן מספרות בודדות המחזיקות פאות להשכרה לכלות לקראת החתונה. כלות רבות אינן מעוניינות לעשות את התסרוקת החתונתית (משחיתת הפאות) בפאתן, והן שוכרות לשם כך פאה מסלון. פאות אלו סינתטיות וזולות.

צעירה חרדית יכולה לסדר את שערה בכל מספרה, ובלבד שלא תצבע אותו, עד לחתונה.

התספורות לכאורה חופשיות, אך אין זה מקובל להסתפר באופן יוצא דופן: קוצים, ראסטות וצמות אפריקאיות אינן תספורות נורמטיביות. יש לשמור על צניעות ואי - התבלטות.

רוב התסרוקות של הצעירות דומות ביותר לסגנון הרווח בפאות, אך בדרך כלל הצעירות מרשות לעצמן להאריך את השיער.

כלה רשאית לחבוש פאה ארוכה מהמקובל ביום חתונתה, באורך דומה לאורך שיערה הטבעי. לאחר החתונה היא מעצבת את הפאה כפי רצונה.

פאות נוכריות

על פי ההלכה, מיום נישואיה האישה החרדית מכסה את ראשה. הכיסוי הוא פאה ו/או כובע או מטפחת. אין וויכוח הלכתי על הצורך לכסות את הראש, אך יש וויכוח הלכתי על צורת הכיסוי (ובעיקר על כשרותה של הפאה ככיסוי).

הסיבות לכיסוי הם מפני כבוד האישה (פריעת ראש - גילוי ראש נחשב כבזיון), כדי להבדיל בין אישה נשואה לרווקה וכן כדי להבדיל את נשות ישראל מנשות הגויים, ההולכות בגילוי ראש. סיבה נוספת לכיסוי הראש היא כדי למנוע 'הרהורי עברה' מהגבר. לגבר אסור ללמוד תורה או להתפלל מול אישה נשואה גלוית ראש.
 
ההגדרה ההלכתית של אישה שאינה מקפידה על כיסוי ראשה היא "יוצאת מדת יהודית" (לא מקפידה על מנהגי הצניעות של נשות ישראל). אישה כזו מפסידה את כתובתה (כתובות, ז, ד).

פאה נוכרית חובשת אישה נשואה בלבד. המאבק על פאות נוכריות ניטש בקרב היהדות החרדית מזה כ- 500 שנה. יש האוסרים ויש מתירים. אך השורה התחתונה היא, שבקרב רוב הקהילות האשכנזיות התקבלה הפאה ככיסוי ראש, וגם אם היחס אליה הוא 'בדיעבד', הרי היא נחשבת לכיסוי ראש לכל דבר ועניין. אצל הספרדים שונה תמונת המצב מן הקצה אל הקצה. הרב עובדיה יוסף, ראש מועצת חכמי התורה של הספרדים, אסר את הפאה בתכלית האיסור, ורוב הנשים הספרדיות קבלו על עצמן את הפסק.

מדי פעם מתעורר גל של החרמות ואיסורים מצד מנהיגי עדות שונות בהן נאסרה הפאה, והם מנהלים נגדה מלחמת חורמה. לא מעט נשים מהציבור הליטאי (בו הפאות נחשבות להיתר גמור) השתכנעו מהתעמולה נגד הפאה והסירו אותה מראשן (וכמובן, החליפו אותה בכיסוי ראש אחר).

בקהילות בהן הותרה הפאה, הוחלט על יצירת כללים:
אורך הפאה עד לעצם הבולטת בעורף הגב. ("עד לחוליה הראשונה של העורף").
הצבעים אינם נועזים - אסור להוסיף אדום לפאה חומה, לדוגמה. צבע בלונד מותר לאישה שזהו צבע שיערה הטבעי לפני נישואיה, אך עליו להיות לא זוהר ולא בולט.
ישנם עוד כללים כמו איסור על תסרוקת לא סימטרית, ואיסור על תסרוקת קצוצה מאוד, המזכירה תסרוקת של בן. כיום כללים אלו אינם רלוונטיים.

בשנים האחרונות, חל 'פיחות זוחל' ביחס של הנשים לכללים הללו ובפרט בנוגע לאורך הפאה. כלות צעירות רבות, בעיקר מן הציבור הליטאי המודרני, תבחרנה בפאה ארוכה (הרבה מתחת לכתפיים), גולשת ויפה. אומנם אף רב עדיין לא התיר פאה ארוכה, אך ריבוי המקרים גרם לדבר להיעשות כמעט להיתר (לחוגים החסידיים לא חדרה אופנת הפאות הארוכות, וזאת מכיוון ששם מקובל ללכת בפאה וכובע. על כך להלן).

תספורות הפאה כיום - לפי האופנה הרווחת בשנים האחרונות - שיער חלק והעדפה למראה דק ולא נפוח, במראה טבעי. 

רבנים רבים המתירים את הפאות, אוסרים פאות במראה טבעי מדי (טבעי - קשה להבחין שהאישה חובשת פאה). איסור זה 'תפס' בעיקר בקרב הנשים המבוגרות יותר, או אלו הנוטות להחמיר על עצמן. להלן נסקור את סוגי הפאות ולאלו סוג נשים הן שייכות (פאה סינטטית, פאה מעורבת, פאה טבעית ופאת קאסטם). 

הפאה הסינטטית עשויה משיער סינטטי (ניילון או פלסטיק). איכותה ירודה מאד וכך גם המראה שלה. מחירה נע בין 250 שקלים ל-500 שקלים. משתמשות בה בעיקר נשים חסידיות הנוהגות ללכת עם כובע על הפאה (להלן), ולכן מראה הפאה פחות חשוב להן.

הפאה המעורבת עשויה מתערובת שיער סינטטי ושיער טבעי. איכותה מעט יותר טובה מהפאה הסינטטית, וגם המראה שלה מעט יותר טוב. מחירה כ-700 שקלים, פחות או יותר. משתמשות בה נשים מבוגרות ההולכות בתסרוקת קצרה וכן נשים חסידיות ההולכות עם כובע על הפאה.

הפאה הטבעית עשויה כולה משיער טבעי, אך מקורו 'זול' (הודו, סין וכו'). קיימות בה מספר דרגות של איכות, בהתאם ליצרן. מחירה מתחיל ב-800 שקלים, ויכול להגיע קרוב ל-2000 שקלים. בפאה הטבעית משתמשות נשים מכל החוגים שלא מעוניינות להשתמש בפאת קאסטם. אם בגלל מראה הטבעי ואם בגלל מחירה הגבוה.

יצרניות הפאות החשובות, כמו Jacquelyn , Yaffa, Galit Italia ורבקה זהבי, מציעות מגוון של פאות במראה מבוגר ושמרני, אך גם בתספורות 'שובבות' וצעירות יותר.

פאת קאסטם עשויה משיער טבעי שמקורו באירופה (אוקראינה). היא נעשית כולה בעבודת יד, והתהליך הוא כזה: הלקוחה מגיעה לבית הפאנית, וזו מתאימה לראשה 'רשת'. על הרשת הזו תשזור הפאנית את השיער, וכשהפאה תהיה מוכנה תמדוד אותה הלקוחה ותחליט כיצד לעצבה. מחירה של פאה כזו נאמד בדולרים, והוא מתחיל ב-1000 דולר (בדרך כלל מחירה של פאנית חדשה שרוצה לצבור לקוחות) ועלול לטפס אף לקרוב ל-2000 דולר (בסלוני יוקרה).

בעבר, היו פאות אלו סמל 'סטטוס' ואות למעמד כלכלי איתן, אך כיום כמעט כל כלה – בעיקר מהמגזר הליטאי – זוכה בפאה שכזו. מראן הטבעי של הפאות הללו (ובמקרים רבים קשה לזהות שמדובר בפאה) עורר עליהן התנגדות עזה של הרבנים, אך עם הזמן הן הוכנסו בדלת האחורית, והפכו לכשרות (אך לא למהדרין). הדבר התרחש לאחר פרשיה מסובכת שנזכיר כאן בקיצור: היו שטענו שמקור השיער של הפאות מהודו, מטקסי עבודה זרה, ולכן נאסר שיער זה לשימוש. לאחר מהומה, חקירה ודרישה נאסרו הפאות שמקורן בהודו (ואח"כ הותרו) והותר השיער האירופאי. 

פאות לאירועים ולשמחות מהוות מרכיב בולט בסל הקניות. פאה חגיגית נשמרת לאירוע או לסדרת אירועים, ועלותה יקרה ביותר. היא נשמרת עד לעת האירוע בקופסה מיוחדת, ומונחת על מעמד דמוי ראש וצוואר עשוי קלקר.

בשל מחירן הגבוה של הפאות, נשים רבות קונות פאה יקרה אחת, והיא משמשת אותן ליום חול ולשבת וכן לאירועים. 

כובעים

אישה חרדית נשואה חייבת בכיסוי ראש יומם ולילה. סוג הכובעים נקבע על פי האופנה מבחינת חומר, סגנון ומראה. הנשים מנסות להתאים את צבע הכובע לצבע הבגד.

אופנת הכובע מעל הפאה היא סיפור רחב אפשרויות, הגורר את ציבור הצרכניות לרכישות כובעים רבות, לשבתות וליום יום. חומרי הכובעים – לבד, צמר מוקשה וקטיפה.

רוב הנשים החסידיות (מחסידויות שמקורן בהונגריה, רומניה או גליציה) נוהגות לחבוש כובע מעל הפאה. הסיבה לכך היא בוויכוח העתיק על כשרות הפאות. הכובע בא לענות על הטענה כי בפאה לא ניכרת האישה כאישה נשואה (ואחת הסיבות לכיסוי ראש היא לתת סימן היכר באישה נשואה).

בדרך כלל מתאימה האישה את הכובע לבגדים, כך שמתקבל מראה אלגנטי ונאה. מתחת לכובע מבצבצת הפאה, שאורכה מגיע (ברוב המקרים) עד לחוליה הראשונה בצוואר. אצל חלק מהנשים יבצבץ פוני בקדמת הכובע, ואצל המעט יותר 'מודרניות' יופיע רק החלק האחורי של הפאה (שבהעדר הפוני נראה כשיער).

הכובע נפוץ בעיקר אצל הצעירות, שספגו את החינוך החסידי בסמינר. אימהות רבות הולכות אומנם בפאה וכובע, אך בקרב הנשים החסידיות המבוגרות, רבות הולכות רק בפאה.

לא כל הנשים החסידיות מעוניינות ללכת בפאה וכובע. יש בהן המעדיפות 'סרט' במקום הכובע (הסרט נחשב מעט יותר 'מודרני'). הסרט הוא מעין 'קשת' בד רחבה (5-10 ס"מ) לרוחב הפאה. הלובשת תתאים אותו לבגדים, ואם היא משקיענית במיוחד, אף תטרח לתפור אותו מהאריג ממנו תפורה שמלתה.

לעומתן, קיימות בציבור החסידי נשים שהכובע או הסרט אינו מספק אותן, והן תחבושנה 'פריזט'. הפריזט הוא כיסוי ראש המורכב ממספר שלבים: א. טורבאן פשוט הנלבש על הראש. ב. מעל הטורבן קושרת האישה מטפחת. שתי השכבות הלו יוצרות כובע גבוה במיוחד. יש המוציאות מתחת לפריזט פוני מצמר או משיער סינטטי. 

עם זאת ראוי להדגיש כי עדיין נשים חסידיות רבות הולכות עם פאה בלבד.

כאמור, רוב הנשים הספרדיות נוהגות ע"פ פסקי הרב עובדיה יוסף, וחובשות לראשן כובע או מטפחת ראש.

שינויים באופנת כיסויי הראש מתחילים בארה"ב, בריכוזים החרדים המרכזיים ומגיעים לבני-ברק, ירושלים ושאר הריכוזים החרדיים בארץ. עוצמתה הכלכלית של הקהילה החרדית בארה"ב ושל נשות הקהילה ויכולתן המסחרית/ פיננסית לקבוע את חוקי המשחק מסבירה את היותה מכתיבה גם את האופנה.השינויים מחלחלים לשטח מפה לאוזן, ולא באמצעות מגזינים, בשונה מן הקורה בעולם החילוני.

פרשיית הפאות שמקורן בהודו (לעיל) הביא לשינויים גם בתפיסת כיסוי הראש. עד לפיצוץ הפרשה (אביב 2004), אישה שרגילה לחבוש פאה לא יצאה מהבית במטפחת או בכובע (יציאה - הכוונה ליציאה לעבודה, לקניות וכו', ולא 'קפיצה למכולת' וכד'). מספר הימים בהן נאסרו הפאות כליל והנשים נאלצו ללכת בכובעים ובמטפחות לכל מקום, יצר את השינוי. כיום ניתן לפגוש נשים רבות (מהמגזר הליטאי בעיקר) היוצאות לעבודה ולסידורים בכובע ('ברט' בד"כ), ואת הפאה הן שומרות לאירועים, יציאות מיוחדות ושבתות.

כובע הלילה בדרך כלל צמוד לראש, עשוי מבד סריג מגבת או קטיפה, מסוג טורבאן. כיסוי ראש עגול נקרא 'סנוד' באנגלית או 'שופקו' בהונגרית. 

כובעי החג והשבת מהודרים יותר, אקסלוסיביים יותר, ועשויים מחומרים יקרים, בדרך כלל קטיפה, צמר משולב סיבי לורקס זוהרים, רשת משי עדינה ומחוברת לכובע, ובה משולבים חרוזים של אבני חן מחירם נע בין 250-600 ₪.

לאחרונה, בד בבד עם השימוש בחלוקי- שבת מהודרים ליציאה בשבת, רווח שימוש בטורבאן המשמש בדרך כלל לכובע לילה בבית – גם ליציאה. 

צעירה חרדית שאינה נשואה אינה מחויבת בחבישת כובע.

מטפחות

המטפחות החרדיות ארוכות, עשויות מסריג, בסגנון טורבאן, מבד לייקרה עבה ששמו 'פז'ו'.

מטפחת החורף עשויה מקטיפה או מסריג קרושה (סריגה במסרגה אחת), המצריך בטנה. הסיבה לכך היא סוג הסריגה הנראה כמו רשת בעלת חורים; הבטנה יוצרת איטום כדי שלא ייראה השיער בעד הרשת. 

נשים חרדיות קיצוניות מחסידות 'תולדות אהרון', חובשות על ראשן מטפחת שחורה גדולה, מקופלת למשולש. הן קושרות את כל קצוות המטפחת מאחור.

המטפחות במועדים ואירועים דומות לאלו של יומיום, אלא שלאירועים חגיגיים משתדלים ליצור התאמה הדוקה יותר למראה הכולל, המוצאת את ביטוייה בחומר, בצבע ובדוגמאות המשולבות.

צעיפים

בחברה החרדית לא מקובל שימוש בצעיפים, אלא כתוספת וקישוט על ביגוד עליון. מאחר והבגדים מכסים את הגוף, לצעיף אין תפקיד ממשי.

חריג אחד המשמש תוספת בטחון כנגד העולם החיצוני, הוא ה'שאל' השחור הגדול של נשות 'תולדות אהרון', אותו הן לובשות מעל כל הביגוד, כדי שחס וחלילה לא ייראו החמוקיים בשום דרך וצורה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • זלצברג סימה, עולמן של נשות חסידות "תולדות אהרן": מעמדן כפרטים וכקבוצה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, 2006.
  • לוי אמנון, החרדים, כתר, 1988.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • ארן ג', "גוף חרדי: פרקים מאתנוגרפיה בהכנה", חרדים ישראלים, השתלבות בלא טמיעה, סיון ע' וקפלן ק' (עורכים), הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2003, 99.
  • פיקאר א', "פסיקתו של הרב עובדיה יוסף לנוכח שינויים באורחות הלבוש", תרבות יהודית בעין הסערה: ספר היובל ליוסף אחיטוב, שגיא א' ואילן נ' (עורכים), הקיבוץ המאוחד , 2002, 595.
  • הרב משאש יוסף, "כיסוי ראש לאשה – חובה הלכתית?", מתוך: אוצר המכתבים – הרב יוסף משאש זצ"ל, אוצרות המגרב- מכון בני יששכר, תשמ"ח.
  • Bronner, Leila Leah. 1993. "From veil to wig: Jewish women's hair covering". Judaism: A Quarterly Journal of Jewish Life and Thought .
  • Gordon, S. 1997. "Head Covering for Women: A Look at the Sources". In F.K. Zisken (ed.), The Pardes Reader (35-42). Jerusalem: The Pardes Institute
  • Schiller, M. (1995) "The Obligation of Married Women to Cover their Hair". Journal of Halacha and Contemporary Society 30, 81-108.

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2008). כיסוי ראש לנשים. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 06:37, אפריל 11, 2008.

אתרי אינטרנט


מילות מפתח

פאה | ליטאי | ספרדי | עובדיה-יוסף | חרדי | כובע | תסרוקת | עיצוב-שיער | מטפחת | צעיף | פאה-נוכרית | פאה-טבעית | פאה-סינתטית | פאה-מעורבת | טורבאן

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על שיער וכיסוי ראש של נשים בחברה החרדית (2)

    ברוריה

    ozerno@gmail.com
    הרב משה פיינשטיין [שו"ת אגרות משה חלק או"ח ה' סימן לז] כיסוי הראש בפני בעלה, אינה צריכה. שאיסור פרועת ראש הוא רק בשוק. ואפילו בשעת נידותה אין שום איסור בביתה בפני בעלה ובניה. הרב יוסף משאש, לעניין כיסוי ראש לגבר: (שו"ת מים חיים, סוף סימן כג) "ועוד מקרא מפורש.. 'ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם' [בראשית ג] ואלו מגבעות לא עשה להם, כי אינם צריכים לכסות ראשן כלל..". הרב יוסף משאש, לעניין כיסוי ראש לנשים, פסק שכיום אין חובה הלכתית אף על אישה נשואה לכסות את ראשה (אוצר המכתבים, ח"ג, אלף תתפד, עמ' ריא). "ואנן נוסיף עוד דבר המובן מאליו לכל מבין עם ותלמיד, שבימינו שכל הנשים מגלות שער כל ראשן, חזר שער הנשואות כשער הבתולות [=הפנויות] שכולן מתאימות לגלותו, דלא הוי בזה פריצות חלילה". והוסיף: "וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה אלפי נשים עוברות יום ויום בראש מגולה, ואינו שם ליבו להן, והמהרהר, לא מחמת שער גלוי מהרהר…" של הרב מלכה שכיהן כרב העיר פתח תקווה, בספר השו"ת, מובאת תשובתו לאחר שנשאל לדעתו על עמדת הרב משאש הרואה בכיסוי הראש מנהג: "מעתה קמו ועמדו דברי הגאון מורינו הרב משאש זכרו לחיי העולם הבא שהדבר תלוי במנהג וכל שאנשי העיר כולן נהגו לגלות, אין בזה משום הרהור, וכנראה שעל זה סמכו הנשים בימינו אלה שהן הולכות בגלוי ראש בשווקים וברחובות ואין מוחה בידן, הואיל ויש להן על מה שסמכו."
    יום רביעי י"ז בתשרי תשע"ו 30 בספטמבר 2015

    שחר שפירא

    בתור חילונית הגעתי למאמר בציפייה למצוא בו בין השאר גם התייחסות לבעיית הסתירה הלוגית שבמנהגי החרדיות - לנסות להתייפות ע"י כיסויי ראש שונים כשהמטרה המוצהרת שלהם היא צניעות; והאבסורד הגדול ביותר בעיניי הוא הפאה שמחקה שיער אמיתי. המשפט היחיד שמזכיר עניין זה הוא "יש ויכוח הלכתי על צורת הכיסוי (ובעיקר על כשרותה של הפאה ככיסוי)", ומשפט זה מזמין הרחבה בנושא - אולי במאמר אחר. גם המשפט "ישנם עוד כללים כמו איסור על תסרוקת לא סימטרית... כיום כללים אלה לא רלוונטיים" - מזמין הרחבה: בתור מי שלא עדה לתופעה כזאת, מעניין אותי לשמוע איפה זה מותר היום ומה גרם לשינוי?
    יום חמישי כ' בחשון תשע"ב 17 בנובמבר 2011

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.