דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 9 מדרגים

משפחה חד הורית בישראל

סמל משפחות חד הוריות
סמל משפחות חד הוריות
אתר משפח"ה - משפחות חד הוריות חיפה
שי רודין, עוז אלמוג, דוד פז

נוצר ב-4/2/2008

רקע

מאז תחילת שנות ה-90' הוכפל מספרן של המשפחות החד-הוריות בישראל. ניתן להניח, כי השתרשותם של ערכים פמיניסטיים, לצד עלייה בשיעור הגירושין השנתי, גידול בשיעור הלידות אצל רווקות והעלייה הגדולה ממדינות חבר העמים, תורמים את חלקם לגידול במספר המשפחות החד-הוריות בקרב האוכלוסייה היהודית-חילונית.

על-פי נתוני משרד העבודה והרווחה לשנת 2001, חיו באותה שנה בישראל כ-115 אלף משפחות חד-הוריות, רובן המכריע (כ-96%) משפחות שבראשן עומדת אישה. על-פי נתוני דו"ח העוני לשנת 2004, שפירסם המוסד לביטוח לאומי, לא חלו שינויים דרמטיים בתמונת המצב: באותה שנה חיו בישראל כ-112 אלף משפחות חד-הוריות. בראש יותר מ-90% מהן עמדו נשים. אחת מכל ארבע משפחות חד-הוריות נמצאה מתחת לקו העוני.

עוד עולה מאותו דו"ח, כי מכלל האמהות החד-הוריות, 56% הן גרושות. 15% הן פרודות, 16% רווקות ו-12% אלמנות. 46% מהן מתגוררות באזור תל-אביב. 28% באזור חיפה והצפון, ו-8% באזור ירושלים. 47% הן אמהות לילד אחד. 43% הן בנות 35 עד 44. ל-44% מהן השכלה של שלוש-עשרה שנות לימוד או יותר, ל-28% מהן השכלה תיכונית ול-28% השכלה של עד אחת-עשרה שנות לימוד. 

על-פי נתוני בנק ישראל, התעסוקה בקרב אמהות חד-הוריות (57%), נכון לשנת 2007, הייתה גדולה ב-3% מזו של אמהות נשואות (54%). בשנת 2001 כמעט לא היה פער בשיעורי התעסוקה בין שתי הקבוצות. משנת 2002 שוב החל להיפתח פער לטובת תעסוקת נשים חד-הוריות.

על-פי דו"ח מצב המשפחה בישראל לשנת 2007, שערך אירגון "משפחה חדשה" (האירגון לקידום זכויות המשפחה, בניהולה של עו"ד אירית רוזנבלום), מספר המשפחות החד-הוריות בישראל באותה שנה עמד על 110,000 משפחות, 12% מהן משפחות של עולים חדשים.27% מכלל המשפחות החד-הוריות הן בנות שתי נפשות - הורה וילד אחד.

ההרכב הלאומי של המשפחות החד-הוריות, על-פי הדו"ח: 85% משפחות יהודיות, 9% ערביות, 5.8% בני דתות אחרות, 0.2% עובדים זרים לא-יהודים. בבחינת ההרכב האישי של המשפחות נמצא, כי בראש 56% מהן הורה גרוש/ה, בראש 13% מהן הורה אלמן/ה.13% מהמשפחות הן של הורה יחידן רווק (בדרך כלל אישה), ו- 15% של הורה החי בנפרד מבן-זוגו.

חוק משפחות חד הוריות - 1992

המושג "חד הורות"

המושג "חד-הורות" מכסה מגוון מצבים משפחתיים: אלמנים ואלמנות, גרושים וגרושות, עגונות, מעוכבות גט (כולל מסורבות גט) ואמהות לא-נשואות. "חוק משפחות חד-הוריות" שנחקק בשנת 1992, מגדיר הורה יחיד בזו הלשון: "תושב ישראל שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן-זוגו, אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר טרם מלאו לילד 18 שנים". חוק זה מהווה פריצת-דרך בהגדרה ובהתייחסות למשפחות חד-הוריות, בין היתר בכך שהוא מעניק להן הטבות כלכליות.

הגדרות החוק 

בחוק זה, "הורה יחיד" הינו תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א) או (ב), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;
(א) הוא חי בנפרד מבן-זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על-פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;
(ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995;
(3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה ובתנאי שאין לו בן-זוג אחר.

"השר" - שר העבודה והרווחה;
"ילד" - ילד כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, שטרם מלאו לו 18 שנה.

הכשרה מקצועית‏

הורה יחיד זכאי לקדימות בהכשרה מקצועית לפי כללים ותנאים שקבע השר בתקנות.

מעונות-יום‏

הורה יחיד זכאי לקדימות בקבלת ילדיו למעון-יום; השר יקבע בתקנות כללים מיוחדים לעניין התחשבות בהכנסת ההורה היחיד לעניין דמי האחזקה במעון.

‏‏הלוואה לשיכון

הורה יחיד, למעט הורה יחיד כאמור בפיסקה (4) להגדרת הורה יחיד, זכאי להלוואה מוגדלת מאת המדינה או מטעמה לצרכי דיור, בשיעורים, בתנאים ובכללים שקבע שר הבינוי והשיכון לאחר התייעצות בשר.

בית-הדין לעבודה‏

לבית-הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה הנובעת מחוק זה.

ביצוע ותקנות‏

(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) וסעיפים 3 ו-4 יותקנו בהסכמת שר האוצר.
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (א) וסעיפים 2, 3 ו-4 טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

משפחות חד-הוריות מפרספקטיבה בינלאומית

 על-פי נתוני האיחוד האירופי ואירגון הבריאות העולמי של האו"ם לשנת 2007, ישראל נמצאת במדרג החמישי בעולם, באחוז המשפחות החד-הוריות מתוך סך-כל התאים המשפחתיים: 7% או אחד מכל 12 ילדים בישראל. בראש מדורגת ארצות-הברית עם 16%, ואחריה קנדה עם 11%

בישראל השיעור הנמוך ביותר בעולם המערבי של משקי-בית יחידניים: למעלה מ-65% ממשקי-הבית בישראל הנם של שני בוגרים החיים בזוגיות, לעומת פחות מ-55% במדינות סקנדינביה ופחות מ-60% בארצות-הברית.

ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם המערבי, במספר המשפחות חד-ההוריות שבראשן עומדת אם (91%), ובמקום ה-14 במספר המשפחות שבראשן עומד אב (9%). בלגיה מדורגת ראשונה בעולם במשפחות חד-הוריות שבראשן עומד אב (25%).

ישראל מדורגת במקום ה-28 והלפני אחרון בעולם המערבי, באחוז הילדים לאמהות לא-נשואות: 3.4% בלבד, אחרי יוון (4%) ולפני קפריסין (2.3%). בראש מובילה איסלנד, עם 63% מכלל הלידות במדינה של נשים לא נשואות. אחריה מדורגות אסטוניה, שוודיה, נורבגיה ודנמרק (כולן מעל 50%).

מעמד החד-הוריות בחברה הישראלית

ממחקר עמדות שפורסם מטעם אוניברסיטת תל-אביב בשנת 2003, עולה כי 37% מקרב האוכלוסייה היהודית-חילונית סבורים, שהורה יחיד מסוגל לגדל ילד לא פחות טוב מזוג הורים. במחקר קודם שנערך בשנת 1994, הסכימו עם טענה זו 30% מהנשאלים. נתון זה מצביע על עלייה מסוימת בלגיטימציה של המבנה המשפחתי החלופי.

עם זאת, עדיין יש לזכור, כי מרבית הישראלים החילוניים אינם מקבלים כמובן מאליו תא משפחתי חד-הורי. זאת, בהתבסס על תפישת-עולם מסורתית הגורסת שאין תחליף לזוג הורים המגדלים ילד ביחד. ואכן, כשני-שלישים (65%) מהנשאלים במחקר העמדות ב-2002, ציינו כי מן הראוי שאנשים שרוצים ילדים - יתחתנו.

לפי מחקר עמדות מטעם אוניברסיטת תל-אביב משנת 2003, מגורים משותפים זוכים ללגיטימציה גבוהה בקרב הציבור החילוני (77%) וכך גם גירושין: 68% סבורים שגירושין הינם הפיתרון הטוב ביותר עבור בני-זוג, שאינם מצליחים להתמודד עם הבעיות בנישואיהם. למרות ההכרה החברתית שהוענקה למגורים משותפים ולהליך הגירושין, יש הסכמה נרחבת על הקשר ההדוק בין הורות ומוסד הנישואין. יש לכך מספר הסברים:

גידול הילדים

גידול ילדים נתפש כמשימה מורכבת, בשל מיכלול היבטים ובהם ההיבט הכלכלי והרגשי. אֵם עובדת המגדלת לבדה ילד, נאלצת להתמודד עם קשיים רבים. מכאן שהמצדדים בגידול ילדים על-ידי שני בני-זוג, יוצאים מהנחה שבכך יתחלק הנטל לשניים. יש לציין, כי תפישת מורכבות המלאכה מושפעת מהגישה ההורית, הדוגלת בהיענות מוגברת לצרכי הילד ובהצבת גבולות מעטים ככל האפשר.

היעדר מודל גברי לחיקוי

החברה הישראלית, ברובה הגדול, גורסת כי לכל מין תפקיד מוגדר. העובדה כי בראש מרבית המשפחות החד-הוריות עומדת אישה, מעוררת חשש שמא לילד לא תהיה דמות-אב כמודל לחיקוי.

היבט חוקי

רבים מהמצדדים בהורות זוגית נוקטים עמדה זו, כיוון שהם חוששים לעתידם של ילדי המשפחה החד-הורית. כיוון שאינם מכירים את החוק, הם סבורים כי ילד למשפחה חד-הורית נחשב ממזר, דבר שיערים קשיים על חייו כבוגר. בפועל, החוק קובע כי ילד שנולד לאם יהודיה לא-נשואה (רווקה, גרושה או אלמנה), אינו נחשב ממזר.

חד-הורות מבחירה

פלח מסוים מאוכלוסיית החד-הוריים הן נשים (ולעיתים גם גברים) שבחרו להקים תא משפחתי יחידני מתוך בחירה חופשית, ולרוב על סמך יכולת כלכלית ומקורות פרנסה עצמאיים. הדרכים המקובלות הן באמצעות תרומה מבנק הזרע, או באמצעות הסכם כתוב עם גבר המבקש שלא ליטול חלק בגידול הילד. לרוב, שמו של הגבר לא יירשם כאבי הילד. כמו כן, יש נשים המחליטות להביא ילד לאחר שנכנסו להריון ללא ידיעת הגבר לו הרו, וממילא אינן דורשות את מעורבותו או סיועו הכלכלי בגידול הילד.  לקבוצה זו שני מאפיינים מגדירים:

גיל

על-פי-הרוב, נשים מקבלות את ההחלטה לאחר שחוו במשך עשור או שניים מספר מערכות יחסים, שהסתיימו במפח-נפש ולא בהקמת תא משפחתי זוגי. לכך יש להוסיף את החשש מאובדן הסיכוי להרות ("השעון הביולוגי המתקתק"), אשר יוצר לחץ גובר והולך לקראת סוף העשור השלישי לחייהן.

מצב חברתי-כלכלי

אמהות יחידניות משתייכות בדרך כלל לשיכבת הביניים ומעלה, רובן משכילות. בראש 43% מהמשפחות החד-הוריות, נכון ל-2007, עמד הורה בעל השכלה על-תיכונית, לפי חלוקת-משנה זו: 19% ללא תואר, 13% בעלי תואר ראשון, 11% בעלי תואר שני ושלישי. ל-40% השכלה תיכונית, ל-14% השכלה יסודית ו-3% בלבד היו חסרי השכלה.
חלקן הגדול מועסקות במגזר המקצועות החופשיים והן מתגוררות בדירה משלהן, או בדירה שכורה מרווחת ומאובזרת. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2005, הרוב המכריע של האמהות היחידניות (69%) פירנסו את עצמן ואת ילדיהן, 18% תבעו דמי מזונות מאבי הילד ו-13% נזקקו לתמיכה של המדינה.

ילדים במשפחות חד-הוריות

נתונים: נכון ל-2007, למעלה מ-180 אלף ילדים עד גיל 18 חיים במשפחות חד-הוריות. אחד מכל ארבעה ילדים שעלה לישראל בשנים האחרונות, או נולד בישראל עולים חדשים, חי במשפחה חד-הורית. כך, על-פי נתוני אירגון משפחה חדשה. יותר מ-92% מכלל הילדים במשפחות חד-הוריות, חיים עם האם. שיעור ילדי העולים החיים במשפחות חד-הוריות, הוא פי 2.7 בערך מזה של הילדים הוותיקים החיים במשפחות חד-הוריות.

ילדים לאמהות רווקות: מדי שנה נולדים כ-5500 ילדים בממוצע למשפחות חד-הוריות, מהם כ-60% לאמהות רווקות. מדובר בעלייה של פי שלושה במספר הלידות בקרב רווקות, ב-25 השנים האחרונות. השיעור הגבוה ביותר של יולדות רווקות (ארבע מכל עשר) הוא בקרב בנות 39-35. בקרב צעירות עד גיל 19, רק 1% מהיולדות הן רווקות.

מצבו האישי של ההורה המגדל: 113,000 ילדים מתגוררים עם הורה גרוש; 16,000 ילדים גדלים אצל אם רווקה ("אם יחידנית"); מעל 2000 ילדים גדלים אצל אם לסבית.

אימוץ ילדים על-ידי משפחות חד-הוריות: קרוב ל-300 ילדים אומצו מחו"ל על-ידי הורים יחידניים, בין השנים
2006-2003. עשירית מההורים המאמצים היו בעלי נטייה הומו-לסבית, שגידלו אותם לעיתים במסגרת זוגיות משותפת חד-מינית. בשנים האחרונות, חלה ירידה במספר האימוצים המאושרים על-פי חוק, על-ידי הורה יחיד.

קטינים שתוקיים ("שתוקי"- מי שאין ידיעה ואין רישום לגבי זהות אביו). מדי שנה נולדים בישראל כ-3500 ילדים, שזהות אביהם אינה ידוע. רובם המכריע (כ-80%) נולדים למשפחה חד-הורית. נכון ל-2007, חיים בישראל
כ-40,000 קטינים שתוקיים. הריכוז הגבוה ביותר שלהם הוא בבאר שבע, והנמוך ביותר - ברמת הגולן. 

דילמות בדרך להקמת משפחה חד-הורית

מערכת יחסים עם המשפחה הגרעינית

לעיתים, המשפחה הגרעינית - הורים, אחים וקרובים - מעודדת ואף תומכת בהחלטה. מנגד, יש משפחות המסתייגות, תוך שהן נאחזות בשאלה השכיחה: "איך תסתדרי לבד?" בחלק מהמקרים, מדובר בדאגה כנה לעתיד הילד שיגדל ללא אב, כמו-גם לאֵם שתיאלץ למלא תפקיד כפול. במקרים אחרים, זהו ביטוי מוסווה לחששם שבהיעדר גב גברי, התמיכה באם ובילד עלולה ליפול על כתפיהם. לעיתים, מאחורי ההסתייגות מסתתר החשש, שהקמת משפחה חד-הורית תחבל בסיכויי האם למצוא בן-זוג עתידי.

מקום-עבודה וקריירה

 נשים שהקדישו את מיטב שנותיהן למקום-העבודה ולבניית קריירה, חוששות מהשינוי שייכפה עליהן כאמהות חד-הוריות. אפשר להניח שהמציאות החדשה תחייב אותן לצמצם שעות עבודה, או לוותר על תפקידים מסוימים שאינם מאפשרים לוח-זמנים גמיש. לרוב, התוצאה הבלתי-נמנעת היא ירידה בהכנסה החודשית, דווקא בתקופה בה נדרשת הכנסה מוגדלת.

טיפולים

מכיוון שברוב המקרים ההחלטה מתקבלת בסביבות גיל 40, קורה לא אחת שנשים בגילאים אלה מתקשות להרות. הן מתחילות בסידרת טיפולי פוריות לא-קלים, יקרים וממושכים, הכרוכים במאמץ גופני ונפשי. לא אחת, כשהטיפולים אינם עולים יפה, הן נאלצות לפנות לטיפול פסיכולוגי, יקר לא פחות, שיסייע להן להתמודד עם המציאות הכואבת.

היעדר דמות אב

בעיה פסיכולוגית נוספת המעסיקה את האֵם החד-הורית לעתיד, הינה ההתמודדות עם היעדר דמות אב במשפחה. היא מודעת לכך, שביום בו יעמוד הילד על דעתו, הוא יציג לה שאלות נוקבות בדבר זהות אביו מולידו. מכיוון שקיימים הבדלים מהותיים בין תפיסת האב על-ידי הילד לעומת הילדה, נדרשת האֵם להיערך למתן מענה לשאלות של צאצאיה.

ילדים משני המינים תופשים את האֵם כהורה העיקרי. האֵם מהווה מודל חיקוי והזדהות, עד לשלב בו הילד חווה הַתָּקָה (בפסיכואנליזה: העתקה מלאה או חלקית של רגשות בלתי-מודעים מן המושא המקורי שלהם למושא אחר, המסווה את טיבם האמיתי), והופך את האב למושא ההזדהות המרכזי שלו. שלב זה מתרחש סביב גיל חמש, אך אינו קבוע ומשתנה מילד לילד. ילדות אינן חוות הַתָּקָה של מושא ההזדהות שלהן, ועל כן החסר בדמות אב אינו אמור לחבל בגיבוש זהותן המגדרית. להבדיל מילדות, ילדים במשפחות חד-הוריות שבראשן עומדת אֵם, אינם חשופים לדמות גברית שתכין אותן להתנהגות המגדרית המצופה מהם.

דגם הזדהות

ילד במשפחה 'מסורתית' חשוף לדגם של שני מבוגרים, שלכל אחד מהם השפעה נפרדת ושונה על עיצוב אישיותו. במהלך השנים הוא ישקלל את שני הדגמים ויפתח אישיות עצמאית, שאת רכיביה ספג מאביו ומאימו. ילד לאם חד-הורית, ייחשף לדגם אחד בלבד עד להתבגרותו.

שינויים במפה החברתית

לרוב, תחומי העניין של האם הטרייה שונים מאלה שהעסיקו אותה לפני הלידה, מה שמחייב גיבוש חוג חברתי חדש. אם היא ממשיכה לשמור על קשר עם חברות שאינן מטופלות בילדים, היא תתקשה לקבל מהן תמיכה חברתית או נפשיתּ.

תגובת הסביבה

אישה יכולה להרות מתרומת זרע (של גבר אנונימי או מוכר), או במסגרת רומן עם גבר פנוי או נשוי. מי שהרתה בנסיבות אלו תחשוש מתגובת הסביבה הקרובה להריון ולילד, כמו גם למעמדו החוקי של הילד.

אפוטרופוס מחליף

אם חד-הורית נוטה לחשוש מסידרה של מצבים (מצוקה כלכלית, נסיעה ממושכת ובלתי-צפויה לחו"ל, מחלה קשה ואפילו מוות), אשר עלולים לחבל ביכולתה לגדל את ילדה. בהיעדר הורה נוסף, ניצבת האם-לעתיד בפני דילמה קשה שלעיתים אף גורמת לה לוותר על המהלך כולו. הפיתרונות המוצעים הם מינוי אפוטרופוס במקרה של מחלה קשה או מוות, לצד כתיבת צוואה המסדירה את המשך הטיפול בילד.

סוגיות חוקיות

חוקיות הילד

שאלת 'חוקיותו' של ילד במשפחה חד-הורית, מדירה שינה מעיניהן של נשים רבות. יש להבהיר, שילד שנולד לאם יהודייה הוא יהודי, כמו כל מי שנולד למשפחה דו-הורית. ילד שנולד לאם יהודיה לא-נשואה (רווקה, גרושה או אלמנה), אינו נחשב ממזר.

לעומת זאת, קיים בהלכה היהודית מעמד של "ילד שְתוּקִי". מדובר בילד שכאשר שואלים אותו לזהות אביו הוא שותק, ולכן הוא 'משותק' מלהתחתן. מי שזהות אביו אינה ידועה (לרשויות), נחשב "ילד שתוקי". בהגיעו לגיל הנישואין, חייבת אימו לחשוף את זהות האב, כדי לשלול חשש, ולו הקלוש ביותר, לנישואים בין אח ואחות. "ילד שתוקי" שאימו מסרבת, או אינה יכולה, לגלות את זהות אביו, עלול להיקלע למצב קשה ביותר. לכן, מומלץ לאם החד-הורית להכין תצהיר שבו פרטי האב. תצהיר זה עשוי לסייע מאוד למקרה שהאם נפטרה בטרם עת, או שאינה יכולה להסגיר את זהותו של אבי הילד.

כל עוד האב אינו רשום בתעודת הזהות של הילד, האם היא האפוטרופוסית הבלעדית עליו. לאחר רישום האב, האפוטרופסות מתחלקת בין שניהם ומחייבת אותם להסכים על כל החלטה הנוגעת לחינוך הילד, הטיפול בו, מקום מגוריו, יציאתו מחוץ לגבולות הארץ וכדומה. הצורך בשיתוף-פעולה רציף, מחייב את שני הצדדים בהתגמשות ובנכונות להתפשר. בהיעדרן, נדרשת התערבות בית-משפט.

דמי מזונות

כאשר אחד ההורים הביולוגיים מתנער מחובותיו כלפי ילדו, עליו להשתתף בהוצאות הגידול והטיפול הנופלות על ההורה השני. חובה זו מוטלת גם על הורה שאינו נשוי פורמאלית וגם על מי שלא רצה, לא תיכנן, או אפילו לא ידע שעומד להיוולד לו ילד. לכן, החוק מחייב גם גברים שטוענים כי "נגנב מהם זרע", להכיר באבהותם ולשלם דמי מזונות. 

לפי נתוני דו"ח העוני לשנת 2004, שפירסם המוסד לביטוח לאומי, כ-56% מהאמהות החד-הוריות הן גרושות. כלומר, ראש המשפחה בלמעלה ממחצית המשפחות החד-הוריות בישראל היא גרושה, שדמי מזונותיה מובטחים בדרך כלל בהסכם גירושים. זאת, כשאבי הילדים אינו מכבד ההסכם, האם זכאית לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל סיוע בגבייה ובתשלום החודשי (כפוף למשכורתה). 

לפי דו"ח אירגון משפחה חדשה לשנת 2007 על מצב המשפחה בישראל, כ-23,000 אמהות חד-הוריות מקבלות דמי מזונות מידי חודש באמצעות הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי משמש ידה הארוכה של האישה לצורך גביית מזונות, אם ברשותה פסק-דין של ערכאה משפטית המזכה אותה בתשלום דמי מזונות. יחד עם זאת, אישה שעובדת מחוץ למשק-ביתה, לא תוכל לגבות את מלוא סכום דמי המזונות שנפסקו עבורה ועבור ילדיה, וסכום זה יקוזז ביחס לשכרה בשנים האחרונות. 

יש לציין, כי מספר האמהות החד-הוריות התובעות דמי מזונות, פוחת בשיעור שנתי ממוצע של כ-4%. נתון זה מצביע ככל הנראה על שיפור ביכולתן לכלכל את ילדיהן בעצמן. לעומת זאת, נשים המתגוררות עם בן-זוג לאחר גירושיהן, מפתחות תלות גדולה יותר במוסד לביטוח לאומי. שכן, הנתונים מצביעים על עלייה שנתית עקבית במספר מבקשות הגימלה מקרב קבוצה זו.
בחלוקה לפי מוצא עדתי של נשים המקבלות דמי מזונות (על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי), נמצא כי השיעור הגבוה ביותר הוא בקרב ילידות הארץ (44%), אחריהן נשים ממוצא אשכנזי (26%), נשים ממוצא מזרחי (17%)
ולא-יהודיות (13%).

הזכויות המוענקות למשפחות חד-הוריות

סיוע כלכלי

המוסד לביטוח לאומי מסייע למשפחה חד-הורית בעזרת קיצבת הבטחת הכנסה (לאם שאינה עובדת) או קיצבת השלמת הכנסה (לאם עובדת שהכנסתה נמוכה). לפי נתוני משרד העבודה והרווחה משנת 2001, כ-57% מהמשפחות החד-הוריות מתקיימות מקיצבאות המוסד לביטוח לאומי.

סיוע בדיור

משרד השיכון מעניק סיוע בתשלומי המשכנתא, למשפחות חד-הוריות שלא הייתה בבעלותן דירה או חלק מדירה, או שהייתה בבעלותן דירה אך היא הועברה ללא תמורה בהסכם הגירושים. מי שהתגרשה והדירה נשארה בבעלותה בהסכם הגירושים, אינה זכאית לסיוע. מעבר לכך, אין באפשרותה לשנות את תנאי המשכנתא.

לנוכח המחסור החמור בדירות בשיכון הציבורי, בעיקר ביישובים שאינם באזורי עדיפות לאומית, החל משרד הבינוי והשיכון להפעיל תוכנית ניסיונית לשכירות ארוכת טווח. באוקטובר 2005 פנה המשרד למשפחות הזכאיות לשיכון ציבורי שלהן שלושה ילדים או יותר, שהצעיר בהם אינו מתחת לגיל חמש, בהצעת סיוע מוגדל בתשלום שכר דירה לתקופת עשר שנים, לשכירת דירה בשוק החופשי (1750 ש"ח למשפחות שלהן שלושה ילדים ו-1850 ש"ח למשפחות שלהן ארבעה ילדים ויותר). מי שבוחר במסלול זה מקבל את הסיוע במקום הזכאות לדיור ציבורי. בתום התקופה תיקבע זכאות המשפחה לסיוע בדיור, לפי התנאים שיהיו בתוקף באותה עת.

סיוע במימון מעונות-יום

ילד למשפחה חד-הורית נהנה מזכות קדימה ברישום למעונות-היום, הכפופים למשרד העבודה והרווחה. גם התשלום בעבור שירותי המעון, מופחת. בהתאם להנחיות משרד התמ"ת, אמהות חד-הוריות עובדות מקבלות עדיפות ראשונה בקבלת ילדן למעון. ההנחות בתשלום ניתנות בהתאם למבחן הכנסות, המחייב המצאת תלושי משכורת.

נקודות זיכוי במס

במשפחה חד-הורית, כל הורה מקבל נקודות זיכוי (אָב 2.25, אֵם 2.75). בנוסף, מקבלים נקודת זיכוי אחת לכל ילד (משפחה דו-הורית נהנית מחצי נקודת זיכוי בלבד לכל ילד).

מענק לימודים

בתחילת כל שנת לימודים, זכאית משפחה חד-הורית למענק לימודים לכל אחד מילדיה, מגיל שש עד 14. גובה המענק, הניתן על-ידי המוסד לביטוח לאומי, נע בין 700 ל-1200 שקלים. הנתונים נכונים לשנת 2007. גובה המענק נקבע על-פי משכורתה של האם ודמי המזונות שהיא מקבלת מן האב (אם אכן מקבלת). 

בצהרוניות של ויצ"ו יש הנחות לילדי משפחות חד-הוריות. לילדי אלמנות ואלמנים חד-הוריים ניתנים מענקי בר-מצווה ובת-מצווה מהביטוח הלאומי, ולתלמידי תיכון שהם ילדי אלמנים ואלמנות שארים (אלמן/ה של נפגע בעבודה או של מי שנספה בפעולת איבה) ניתנים, בהתאם להכנסת המשפחה, דמי מחיה.

לעומת זאת, אם חד-הורית המבקשת ללמוד במוסד להשכלה גבוהה, עלולה לאבד את הבטחת ההכנסה שלה מהביטוח הלאומי. החריגים הם: לימודי ערב, או לימודים שנמשכים עד שנה. 

בתחילת 2004 אישרה הממשלה עקרונית שינוי חקיקה, שיאפשר לאמהות חד-הוריות לצאת ללמוד מבלי שקיצבת הבטחת ההכנסה שלהן תישלל. ועדת השרים לענייני חקיקה הייתה אמורה לדון בהצעת החוק, אך שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, ביקש מהוועדה שלא לדון בה, בנימוק שהתיקון לחוק יעודד גם סטודנטים לבקש קיצבת הבטחת הכנסה.

תנאי שירות לחד-הוריים

פקודות הצבא קובעות שאנשי מילואים שהם ראשי משפחות חד-הוריות ואבות לילדים עד גיל 18, ישרתו בבסיס המרוחק לא יותר מ-50 ק"מ ממקום מגוריהם. אם יש להם ילדים מתחת לגיל 14, הם ישוחררו מדי יום בשעה המאפשרת להם להגיע לביתם (לא יאוחר מהשעה 17:00).

הנחות שונות

רשויות מקומיות מעניקות למשפחות חד-הוריות המתגוררות בתחום שיפוטן, הנחה בגובה 20% על תשלומי הארנונה. משפחה חד-הורית הזכאית לתמיכה כלכלית מקיפה, עשויה לקבל הנחה של עד 70% בתשלומי הארנונה. במקרים מיוחדים (ובכפוף להגשת "בקשה חריגה") ניתנות הנחות גם לחוגים, קייטנות וצהרונים המופעלים על-ידי החברה למתנ"סים או הרשות המקומית. משפחות נזקקות זכאיות להנחה גם בתשלום אגרת הטלוויזיה ובתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית.

שינויים עתידיים

נכון לשנת 2007, הורה המגדל את ילדיו לבדו אינו זכאי להטבות שפורטו לעיל, אם יש בבעלותו רכב פרטי, או אם הוא לומד באוניברסיטה (גם במימונו של מישהו אחר). רק אלמנים ואלמנות זכאים ללמוד, ליהנות מדמי קיום בתקופת לימודיהם וגם לשמור על זכויותיהם כחד-הוריים.

לקראת סוף אותה שנה פתחו מספר חברי כנסת ביוזמה לשינוי החוק, המונע השכלה וקידום מקצועי ממי שזקוקים לה, כדי להבטיח לעצמם מוביליות חברתית. כמו כן, שלילת ההטבות לבעלי רכב מקשה מאוד על תיפקודה וניידותה של האם החד-הורית, הנדרשת להסיע את ילדיה לגן, לבית-הספר, לחוגים, לחברים ולנסוע לעבודתה מדי יום.

עוני בקרב משפחות חד-הוריות

גידול בשיעור המשפחות החד הוריות העניות

בין השנים 2005-2002 חל גידול תלול, בשיעור של 32%, במספר המשפחות החד-הוריות העניות. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, נכון לשנת 2005, למעלה מ-35,000 משפחות חד-הוריות - שהן 37% מכלל החד-הוריות בישראל - חיו מתחת לקו העוני (משפחה בת שתי נפשות שהכנסתה פחותה מ-3000 ש"ח לחודש, היא מתחת לקו העוני). אחוז המשפחות החד-הוריות העניות עולה מידי שנה.

מאבק האמהות החד-הוריות

בשנת 2002 התחוללה סערה ציבורית, בעקבות פירסום ידיעות על שירותי מעקב שמפעיל משרד השיכון אחר אמהות חד-הוריות. מי שנתפסו נוסעות ברכב מושאל או שהתגוררו עם בן-זוג (מגורי קבע או מגורים זמניים) - איבדו מיידית את זכאותן להטבות השונות. המדיניות הנוקשה הולידה את אחד המאבקים החברתיים המתוקשרים ביותר בישראל - מאבק האמהות החד-הוריות.

המאבק, שהחל בשנת 2003, נועד למחות נגד הגזירות הכלכליות שהונחתו עליהן: קיצוץ קיצבאות הבטחת ההכנסה, שיזם שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, כחלק ממהלך כולל להפחתת ההוצאה הממשלתית לסעד ורווחה. הקיצבאות קוצצו בכ-600 שקלים לחודש בממוצע, ובחלק מהמקרים אף ביותר מ-1000 שקלים. במקביל, שונה החוק כך שאמהות חד-הוריות לילדים מגיל שנתיים חויבו להתייצב בלשכות התעסוקה, לצורך בדיקת מסוגלותן לעבוד (מבחן הכנסה). רבבות אמהות חד-הוריות הגיעו ללשכות, אך לא נמצאה להן עבודה מתאימה. גרוע מזאת, במסגרת הגזירות הכלכליות, בוטלו חלק מההטבות להן היו זכאיות כמו כל שאר מקבלי הבטחת הכנסה בישראל: פטור מתשלום עבור ביקור אצל רופא מקצועי, הנחות בתחבורה הציבורית, הנחות בתשלומי הארנונה ופטור מאגרת טלוויזיה.

נושאת-הדגל של המאבק החברתי בגזירות הכלכליות הייתה ויקי כנפו, אם חד-הורית ממצפה רמון. בתחילת יולי 2003 היא פתחה בצעדת מחאה מביתה שבדרום הרחוק עד משרד האוצר בירושלים, מרחק של 205 קילומטרים. המסע ארך שבוע ימים, ובמהלכו הצטרפו אליה אמהות חד-הוריות נוספות. בסיומו הצטרפה למאהל המחאה שהקימה קבוצת אמהות חד-הוריות מול קריית הממשלה בירושלים, ובכך מיקדה אליו את זרקורי התקשורת.

האקט ההפגנתי של כנפו, עודד גורמים נוספים להצטרף לתנועת המחאה, ובהם נציגי הנכים והקשישים, שחרב הקיצוצים הונחה גם על צווארם. מאבקה זכה לתמיכה נלהבת של התקשורת הישראלית, שהכתירה אותו כ"מהפכת יולי", "מרד העניים" וכיוצא באלו. עם זאת, הלחץ הציבורי הכבד שהופעל על שר האוצר לשנות את מדיניות הקיצוצים, לא השיג את מטרתו.

תחושת התיסכול הולידה תסיסה במאהל המחאה. קבוצת חד-הוריות ירושלמיות תבעה להחריף את המאבק החברתי ולנקוט בצעדים אלימים יותר (חסימת כבישים ועוד). אך ויקי כנפו ואילנה אזולאי, מנהיגות המאבק, התנגדו להקצנה. הפער בעמדות הצדדים לא ניתן היה לגישור וכנפו עזבה את המאהל, חודשיים לאחר שהצטרפה אליו. היא שבה לביתה במצפה רמון, ממנו היא יוצאת מעת לעת לאירועים ציבוריים ולראיונות בתקשורת.

ב-2004, בעקבות מאבקה של כנפו וגל המחאה שעורר, הוקמה ועדה לבדיקת מצבן של המשפחות החד-הוריות, וזו החליטה על שורה של הטבות ומענקי עידוד לאמהות שייצאו לעבוד ולמעסיקים שיקלטו אותן. אלפי אמהות חד-הוריות מצאו עבודה והחלו להתפרנס בכבוד. עם זאת, מצב רובן הורע עקב הקיצוצים, שפגעו קשות לא רק בזכויותיהן כחד-הוריות, אלא גם בקיצבאות ילדיהן ובהטבות שונות נוספות.

קבוצות תמיכה למשפחות חד-הוריות

פעילות ארגונית

מקצת מהרשויות המקומיות, מקיימות פעילות מגוונת למשפחות חד-הוריות על ילדיהן. יש חוגים להורים וגם לילדים, טיולים משותפים, סדנאות ושיחות, וכן מערך תמיכה טלפונית.

ישנם אירגונים חברתיים המפעילים קבוצות תמיכה חברתיות. ויצ"ו, לדוגמה, מפעילה מרכזים וקבוצות תמיכה למשפחות חד-הוריות בסניפיה ברחבי הארץ, בשיתוף אגפי הרווחה העירוניים. מרכזים אלה מציעים סיוע של אנשי-מקצוע, בכל הקשור לקשיי היומיום של אמהות חד-הוריות, לצד פעילות חברתית וסדנאות העשרה בנושאים שונים. גם הילדים מוזמנים להשתלב בפעילויות השונות המותאמות לגילם. בנוסף, ויצ"ו מקיימת חגיגות בר/בת-מצווה לילדי משפחות חד-הוריות.

אם מחליפה

לנוכח הקושי של אמהות חד-הוריות רבות במציאת סידור לילדיהן בשעות העבודה, בימי חופשה או מחלה, החלה מתפתחת באחרונה מגמה חדשה, תופעת "האם המחליפה". פורומים שונים באינטרנט משמשים כמתווכים בין אמהות חד-הוריות, למטרת עזרה הדדית. הציוות מתבצע בכפוף לקירבה גיאוגרפית, גילאי הילדים וגישה אימהית משותפת.

אֵם הזקוקה לשמרטף לילדה יכולה להשאיר אותו בראש שקט אצל אם אחראית ומנוסה, שלרוב מנהלת אורח-חיים זהה לשלה. זאת, בידיעה שבהזדמנות הקרובה היא תגמול לה באותו מטבע. לתופעה זו יש גם ערך מוסף חשוב: הילד מפתח יחסי קירבה עם האם המחליפה ועם ילדיה, ואגב כך יוצר לעצמו מעין משפחה מורחבת.

רשת חברתית הל"ב

הל"ב (ר"ת הורים לבד ביחד) הינה הרשת חברתית אינטרנטית הראשונה בישראל, שהוקמה עבור קהל יעד של הורים יחידניים ומשפחות חד הוריות בלבד. הרשת פועלת בהתנדבות וללא מטרות רווח.

מדובר ברשת חברתית שמנסה לענות על הצורך הראשוני של משפחות חד הוריות והורים יחידניים רבים ישראל, לצאת מהבדידות ולהשתייך לקהילה אוהבת ותומכת. הרשת הוקמה בינואר 2009 ומונה (נכון לשנה זו) כ-800 חברים.

הרשת מציעה שירותים מגוונים: צ'אט אקטיבי לכל מי שצמא לחברה גם אם וירטואלית, דיונים בנושאים הקרובים לליבם של משפחות חד הוריות, קהילות גיאוגרפיות ופורומים.

קהילות גיאוגרפיות

הקהילות הגיאוגרפיות מאפשרות לאנשים להכיר אחד את השני במיקום הקרוב למקום מגוריהם. לכל קהילה כזו מנהל/ת קהילה המארגן מפגשים באיזור הקהילה. הדבר מאפשר לחברים להכיר שכנים ואנשים נוספים בסטטוס שלהם שאולי לא ידעו על קיומם לפני כן, ובכך להרחיב את מעגל החברים גם בתוך הסביבה והשכונה שלהם.

פורומים תכניים

ברשת קיימים פורומים לדיונים בתכנים שונים, כגון  זוגיות ואהבה, הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז ועוד. פורומים אלו מסייעים להורים לתמוך זה בזה בקשיים, להעניק עצות וטיפים כיצד להתמודד, ולגלות שהם  לא לבד במערכה עם כל הקשיים והמהמורות.

מפגשים פיזיים

לאחר שהוקמה את הרשת, התגלה רעב וצמא עצום של חברים גם בהכרויות גם מחוץ לרשת הוירטואלית. התוצאה היתה התהוות מפגשים פיזיים רבים ומגוונים, החל מטיולים וקמפינג וכלה בערבי קריוקי, ערבי משחקים וחברה, וקבלת שבת למשפחות חד הוריות.

ביביליוגרפיה

מאמרים בכתבי עת ובספרים

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2007). ויקי קנפו. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 07:27, דצמבר 11, 2007.

כתבות ומאמרים בעיתונות

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

אתרי אינטרנט

ארכיונים ומאגרי מידע

  • הכנסת מרכז מחקר ומידע, מסמך רקע בנושא: סיוע בדיור למשפחות חד-הוריות - מוגש לוועדה לקידום מעמד האשה, 2005.

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על משפחה חד הורית בישראל (12)

    gssaygxm

    1
    יום רביעי ל' בניסן תשע"ז 26 באפריל 2017

    gssaygxm

    sample@email.tst
    1
    יום רביעי ל' בניסן תשע"ז 26 באפריל 2017

    dpygqpeu

    1
    יום רביעי ל' בניסן תשע"ז 26 באפריל 2017

    dpygqpeu

    sample@email.tst
    1
    יום רביעי ל' בניסן תשע"ז 26 באפריל 2017

    רות

    קישור לפריט זה: מאמרים בכתבי עת ובספרים גליקמן אניה, אורן ענת ולוין-אפשטיין נח, "מוסד הנישואין בישראל בפתחה של המאה ה-21 - מחקר מטעם מכון ב.י ולוסיל כהן לחקר דעת קהל, אוניברסיטת תל-אביב", דעות בעם 7, 2003. אינו עובד תודה
    יום שישי י"ז באלול תשע"ד 12 בספטמבר 2014

    א.א

    מעם גבר שרוצה להיות את יום ויום למען ילדו אפילו אוכל אין לו וגר וסחירות ועוד מעט אין לו לאן ללכת כי אן לו משפחה ואן לו כסף לשכירות
    יום רביעי כ"ח בתשרי תשע"ד 2 באוקטובר 2013

    מיכלי

    קיים אתר מתגרשות שהוא אתר המאפשר לנשים שעברו הליך גירושין או שנמצאות בתחילת הדרך לשתף את חוויותיהן. http://www.mitgarshot.co.il/ מוזמנות להיכנס לאתר, להגיב או לשתף. כמו כן נשמח אם תענו על שאלון למתגרשות. מחכים לכן שם, תודה רבה
    יום חמישי י"א באב תשע"א 11 באוגוסט 2011

    ויצמן ניצה

    noam6969001@walla.com
    משנת 2003 מסרב הביטוח הלאומי לשלם דמי מזונות לאמהות שיש ברשותן פסקי דין והחייב מתגורר בחוץ לארץ את זאת רוב הציבור אינו יודע מאחר וקבוצת האמהות הזאת הינה קטנה וקולם אינו נשמע אימהות אלה נאבקות במצוקה לבדן אני יודעת זאת מנסיוני האישי והכואב חבל שבכל המאמרים והכתבות באמצעי התקשורת לא נאמר על כך דבר בכל פניותי לגורמים שונים בשלטון קיבלתי תשובות מנומסות ובעיקר מתחמקות המשליכות את האחריות הלאה מהם אני פונה לכל אם הנמצאת במצב זה לכתוב אליי על מנת לנהל מאבק משותף
    יום שני ט"ז בתמוז תש"ע 28 ביוני 2010

    ללא שם

    ניתן לשלוח חומרים למייל של האתר:
    שבת י"ח באב תשס"ט 8 באוגוסט 2009

    ללא שם

    כל הכבוד. פרויקט מבורך ביותר. נשמח אם תשלחו לנו קובץ word מסודר עם הסברים על הרשת ונכניס את זה כעדכון לערך הרלוונטי.
    יום שישי י' באב תשס"ט 31 ביולי 2009

    שירדודי

    נשמח לשלוח קובץ מצורף. האם ניתן לקבל מייל שאליו ניתן לשלוח את הקובץ?
    יום שני ו' באב תשס"ט 27 ביולי 2009

    ללא שם

    הל"ב הינה הרשת החברתית הראשונה בישראל שהוקמה במיוחד עבור הורים יחידניים ומשפחות חד הוריות.
    יום רביעי א' באב תשס"ט 22 ביולי 2009

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.