דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 20 מדרגים

משפחה חד מינית בישראל

מצעד הגאווה בחיפה
מצעד הגאווה בחיפה
שרון הורנשטיין
אשה וילדה במצעד הגאווה
אשה וילדה במצעד הגאווה
שרון הורנשטיין
תל אביב
דגל הגאווה
דגל הגאווה
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בתל אביב
מצעד הגאווה
מצעד הגאווה
שרון הורנשטיין
תל אביב
אתר הורות אחרת
אתר הורות אחרת
אתר הורות אחרת
דף הבית, 7.2.2008
אתר GoGay
אתר GoGay
אתר GoGay
דף בית, 7.2.2008
מצעד הגאווה בתל אביב
מצעד הגאווה בתל אביב
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
מצעד הגאווה בירושלים
מצעד הגאווה בירושלים
שרון הורנשטיין
שי רודין, עוז אלמוג, דוד פז

נוצר ב-6/22/2008

רקע

משפחה חד-מינית מורכבת משני בני-זוג מאותו מין המקיימים קשר זוגי קבוע. משפחה זו כוללת לעיתים ילדים (מאומצים או ביולוגיים) וכן חיות-מחמד (עובדה זו לא נבדקה אבל קיימת השערה ששיעור חיות המחמד בקרב ההומואים והלסביות גבוה במיוחד).

להבדיל מזוגות הטרוסקסואליים המגדירים את מערכת היחסים הרומנטית ביניהם באמצעות שני שלבים עיקריים והדרגתיים - מגורים משותפים ולאחר מכן חתונה - זוגיות חד-מינית מאופיינת לרוב במהלכים אינטנסיביים. הזוג נפגש בתדירות גבוהה עם תחילת 'ההתאהבות', מקיים שיחות ממושכות ומגיע להבנות (במוצהר או במשתמע) בדבר אופיו של הקשר. על-פי-הרוב, ולנוכח השיוויון המגדרי, שוררת פתיחות מינית בין בני-הזוג.

בהיעדר טקסים רשמיים לציון הקשר, כגון אירוסין ונישואין, הזמן הוא הפרמטר העיקרי, אם לא היחיד, להגדרת זוגיות חד-מינית. קשר חד-מיני מתחיל להצטייר כ'רציני', לאחר מספר חודשי היכרות וחיזור. זאת, משום שחברי הקהילה ההומו-לסבית נוטים לקיים מערכות יחסים קצרות-טווח - מה שנקרא בעגה סטוצים, כלומר למשך שבועות עד חודשים ספורים (חשוב לציין שמידע זה נמסר לנו ממרואיינים ולא נבדק אמפרית). יש זוגות שעוברים להתגורר בדירה משותפת, ובכך נותנים גושפנקא רשמית למיסוד הקשר ביניהם. במקרים אחרים, כשהזוג ממשיך להתגורר בנפרד, משך ההיכרות הוא המדד העיקרי לעוצמת הקשר.

עם זאת, יש מספר 'טקסים' פחות דרמטיים ממגורים משותפים, המעידים על כוונותיהם של בני-הזוג. לדוגמה: חופשה משותפת ראשונה (בארץ או בחו"ל), הצגת בן/בת-הזוג בפני חברים ובני-משפחה
שותפי-סוד וניהול סדר-יום משותף.

המעמד החוקי של מוסד הנישואים החד-מיניים

החוק בישראל אינו מכיר בנישואי זוגות חד-מיניים (קרויים גם זוגות הומו-לסביים). על כן, דפוס חייהם מקביל לזה של "הידועים בציבור". במילים אחרות, חיים ומגורים משותפים ללא נישואים.

נכון לתחילת 2008, יש מספר מצומצם של מדינות בעולם הנותנות גושפנקא חוקית לנישואים חד-מיניים (בלגיה, הולנד, קנדה, דרום אפריקה, ספרד, וכן מדינת מסצ'וסטס בארצות-הברית). מכל הידוע, טקס הנישואים החד-מיני הראשון בעולם (של שני גברים ושתי נשים) נערך בכנסייה העירונית של טורונטו, בינואר 2001. רק כעבור שנה וחצי, ולאחר מאבק משפטי של שני הזוגות, קבע בית-משפט קנדי כי יש לרשום כחוק את שני הזוגות, כזוגות נשואים לכל דבר. ב-2004 אושר בפרלמנט הקנדי שינוי חוק, המאפשר קיום נישואים חד-מיניים גם למי שאינם אזרחי קנדה.

הישראלים הראשונים שקפצו על העגלה היו פרופ' עוזי אבן ובן-זוגו ד"ר עמית קמה, שבספטמבר 2004 נישאו בפני שופט בבניין העירייה בטורונטו. במרץ 2005 הלכו בעקבותיהם עוד ארבעה זוגות הומואים ישראלים, ונישאו אף הם בטורונטו.

עם שובם לישראל פנו למשרד הפנים וביקשו לשנות את רישומם במרשם האוכלוסין מ"רווק" ל"נשוי". פקיד הרישום סירב לבקשה, בנימוק ש"נישואין שכאלו אינם מוכרים באופן חוקי במדינת ישראל, ולפיכך לא ניתן לרושמם בקובץ המרשם". הזוגות לא קיבלו את ההחלטה ועתרו לבג"ץ, על-מנת שיקבע כי חובה על פקיד המרשם לרשום את נישואיהם.

בית-המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, שמע את העתירות, שהוגשו על-ידי נציגי האגודה לזכויות האזרח בשם שניים מהזוגות, בפני הרכב של שלושה שופטים. בשל חשיבות הסוגיה, הוחלט על הרחבת ההרכב לשבעה שופטים. השאלה שעמדה בפני בית-המשפט לא הייתה האם נישואים בין בני אותו מין, שנערכו מחוץ לישראל, תקפים בישראל, אלא האם פקיד הרישום (אשר סמכותו קבועה בחוק מרשם האוכלוסין) פעל במסגרת סמכותו, כאשר סירב לרשום את נישואיהם. 

בסיכומו של הדיון הורו שופטי בית-המשפט העליון למנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, כי ירשום כנשואים בני-זוג מאותו המין שהתחתנו בקנדה. אך לצד ההנחיה הוסיפו הסתייגות, בזו הלשון: "איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין; איננו מכירים בסטאטוס חדש של נישואים אלה; איננו נוקטים כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין, הנערכים מחוץ לישראל". 

פסק הדין (שנודעה בשם בג"ץ בן-ארי, על שמו של אחד העותרים) התקבלה ברוב של שישה שופטים. השופט אליקים רובינשטיין, בדעת מיעוט, טען כי הרישום אינו סטטיסטיקה גרידא, ולו השלכות פרקטיות וחברתיות בעיני הציבור, הרשויות והמחוקק. רובינשטיין גרס, כי "על בית-המשפט להביא בחשבון שיקוליו את מידת ההסכמה החברתית לערכים החברתיים ולנורמות המשפטיות הנגזרות מהם. רישום זוגות הומוסקסואליים מהווה למעשה גושפנקה רשמית של הממלכה ליצירת תא משפחתי, המוכר רק במיעוט קטן ממדינות תבל", ולכן הוא מתנגד להחלטת הרוב.

פסק-דין תקדימי זה, שנתפש בעיני הקהילה ההומו-לסבית בישראל כמהפכני, היה אמור לדרבן זוגות חד-מיניים להינשא בחו"ל. בפועל, מרבית הזוגות החד-מיניים אינם ממהרים להתחתן, מהטעמים הבאים:

  • נסיעה לחו"ל כרוכה בהשקעת זמן ומשאבים כספיים רבים, שאינם בהישג-ידו של כל אחד. 
  • חוסר רצון בסיסי להתעמת עם מערכת המשפט הישראלית לאחר החזרה מחו"ל.
  • ניסיון לשמור על פרופיל נמוך ולא 'לצאת מהארון'.
  • רצון לעצב דגם משפחתי חלופי לזה ההטרוסקסואלי, הנשען על אהבה ושיוויונית. לפי דגם זה, המחויבות הרגשית ולא המסמך הכתוב היא הדבק האמיתי בין בני-הזוג.

בעקבות ההכרה שהעניק החוק הישראלי למוסד ה"ידועים בציבור", זוגות חד-מיניים זכאים לכל הזכויות הפיננסיות המוענקות לזוגות הטרוסקסואליים. ישנם זוגות חד-מיניים הבוחרים לעגן בהסכם משפטי את העניינים הכלכליים ביניהם, ובהם חלוקת רכוש (במקרה של פרידה) וצוואה.

פסקי-הדין השונים מעידים לכאורה על קפיצת מדרגה, אולי אף מהפכנית, בהכרה שהעניקה מערכת המשפט לזכויות הזוגות החד-מיניים. פסקי-הדין, שזכו לדיווח תקשורתי נרחב, מכסים מגוון תחומים, ולרוב מנוסחים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.

במבט ראשון נראה, כי לפנינו מגמה כללית ולא רק התפתחות נקודתית, המבשרת על תום עידן ההפליה של זוגות חד-מיניים. בפועל, מדובר בהתקדמות לקראת הכרה בזכויות הזוגות החד-מיניים, שאינה בהכרח עקבית. הרשויות השונות, ובהן בתי-המשפט, מגבשות מדיניות ולעיתים חוזרות בהן. פה מדגישות את הצורך בשינוי, שם מצניעות את השינוי שהן עצמן החילו.

התקדימים המשפטיים אמנם מלמדים על מגמה כללית של קבלה, אך בה בעת חושפים את הפער בין זכויותיו של הזוג ההטרוסקסואלי לאלה של הזוג החד-מיני.

הומוסקסואלים ולסביות בישראל אינם נהנים עדיין משיוויון זכויות חוקי מלא, והם נאבקים על מקומם בחברה. זוגות חד-מיניים עדיין מופלים בנישואין ובאימוץ ילדים. המסורתיות המאפיינת את החברה הישראלית, והיחס הסטיגמטי להומוסקסואליזם גורמים לפרטים ולזוגות חד מיניים להסתיר את זהותם המינית ואת זוגיותם וכופים עליהם לנהל חיים כפולים.

סוגיית ה"יציאה מהארון"

זוגיות חד-מינית שונה מזוגיות הטרוסקסואלית במספר היבטים. המרכזי שבהם נוגע ליחסים עם החברה הסובבת אותה. הומואים ולסביות עוברים מספר שלבים של "יציאה מהארון", שבמהלכם הם מיידעים את סביבתם הקרובה בדבר נטייתם השונה וחושפים את בן/בת-זוגם. מדובר בתהליך פרטי ואינטימי, שלרוב נמשך מספר שנים.

יש זוגות חד-מיניים שהם "עמוק בארון", היינו, סביבתם הקרובה ומשפחתם אינן מודעות לעובדה שהם זוג, ויש זוגות "מחוץ לארון", שהמעגלים החברתיים שלהם מודעים למיניותם ולזוגיותם. קיימים גם זוגות, שהאחד עדיין "עמוק בארון" והשני מחוצה לו. על-פי-הרוב, זוגיות הומו-לסבית מורכבת משני פרטים דומים ברמת החשיפה כלפי הסביבה המקיפה. לעיתים, היא מעודדת את מי שעד כה הסתירו את זהותם המינית, "לצאת מהארון" ולשתף את הקרובים להם בנטייתם ובאורח-חייהם.

קבלת הזוגיות החד-מינית במשפחה

המגזר החילוני אומנם נחשב ליברלי יותר מאחרים בסוגיית השונוּת המינית, אך אינו הומוגני בכל הנוגע להשלמה עם התופעה. יש משפחות, שבהן האם מודעת לנטיית בנה/בתה ומכירה את בני-זוגם, אך לאב אין שמץ של מושג על כך. זוגות חד-מיניים רבים אשר נחשפים בפני המשפחה הגרעינית, בוחרים לעיתים שלא להכניס את בני המשפחה המורחבת בסוד העניין. זאת, מחשש שהללו, בעיקר המבוגרים (סבים וסבתות), לא יוכלו לחיות עם זה בשלום, בגלל שהדבר מנוגד לערכים ולתפישות-העולם שעליהם גדלו.

להבדיל מהמשפחה, שלא תמיד מודעת לנטייה החד-מינית של אחד מבניה/בנותיה, זוגות חד-מיניים רבים מוקפים במערך חברתי מגוון, הטרוסקסואלי והומו-לסבי כאחת. כשיש רצון להסתיר את הנטייה המינית, או כשהמשפחה אינה משלימה עם הנטייה של הצאצא, מערך זה מהווה, לעיתים, תחליף-משפחה זמין ומשענת איתנה. אחד הביטויים לכך הוא נוכחות הזוג החד-מיני (כמארח או אורח) בארוחות חג מסורתיות (ליל סדר, ראש השנה וכדומה), הנתפשות כאירוע משפחתי מלכד. זוג חד-מיני שיחוש אי-נוחות לחגוג בחיק המשפחה, יעשה זאת עם חבריו הקרובים.

נכון לשנת 2007, החברה הישראלית עדיין מסויגת מאורח-החיים של הקהילה ההומו-לסבית. רבים במגזר החילוני התנגדו לקיומו של "מצעד הגאווה" השנתי בירושלים, בטענה שהמצעד ומסריו מקעקעים את ציביונה הדתי, הלאומי וההיסטורי של בירת העם היהודי. חילוקי-הדעות לא פסחו גם על הקהילה. יו"ר אירגון הנוער הגאה, לדוגמה, הביע התנגדות למצעד, בין היתר מחשש שבני-נוער 'גאים' יותקפו במהלכו על-ידי חרדים. 

בשנים האחרונות החלו להתארגן הפגנות (בעיקר של דתיים וחרדים) כנגד מצעדי הגאווה השונים המתקיימים ברחבי הארץ.

הפולמוס סביב "מצעד הגאווה" (גולת-הכותרת של אירועי "חודש הגאווה" של הקהילה ההומו-לסבית), חיזק את תחושתם של רבים מבני הקהילה, שהמאבק להכרה עדיין רחוק מסיום. לרוב, חייו של 'גאה' ישראלי רצופים קשיים רבים, במישור הקבלה העצמית והחברתית גם יחד. קל וחומר זוג חד-מיני, שבחירתו באורח-חיים זה גובה ממנו מחיר כבד (נידוי משפחתי, נידוי חברתי, קשיים במקום-העבודה). בהקשר זה ניתן להצביע על שורה של צעדים והחלטות, בתגובה למסויגות החברה הישראלית מן הזוגיות החד-מינית.

עיכוב היציאה מן הארון או מניעתה

זוגות מסוימים נמנעים מלחשוף את 'סודם' ולחלוק אותו עם משפחתם. לעיתים, גם כשאחד מבני-הזוג כבר יצא מהארון, הוא יעדיף שלא לחשוף את שותפו-לחיים. מעטות השמחות המשפחתיות (חתונה, בר-מצווה) בהן נראה זוג חד-מיני מפזז על רחבת הריקודים, ומעטים הזוגות בני אותו המין המפגינים את אהבתם במרחב הציבורי.

התכנסות

זוגיות חד-מינית מאופיינת באינטימיות, בתקשורת פתוחה ובחלוקת נטל שיוויונית. בני-הזוג הם, לרוב, חברים בלב ובנפש. מרחב-המחיה שלהם, שלרוב שונה מהדגם המשפחתי המסורתי (בגין אי-נוכחותם של ילדים), תורם להעצמת הקשר הזוגי. ההתכנסות גוברת עוד יותר כאשר הזוג נתקל בגילויי עוינות חברתית, או כשאחד מבני-הזוג (או שניהם) עוסקים במשרה ציבורית, דוגמת הוראה. הומואים ולסביות רבים, המועסקים במשרות ציבוריות, שומרים על נטייתם לעצמם. זאת משום שהמערכת הציבורית נתפשת כשמרנית וכפחות סובלנית כלפי שונוּת מינית.

מרחב-מחיה כפול

זוגות חד-מיניים רבים אינם חיים תחת אותה קורת-גג, אלא מקיימים קשר זוגי כאשר לכל אחד מהם מקום-מגורים משלו. מגורים משותפים כרוכים בחשיפה נרחבת (ועד הבית, שכנים, בעלי-מקצוע, שירותים עירוניים וכדומה), ולא-אחת מרתיעים את הזוג מנקיטת צעד זה.

ירידה מהארץ

זוגות חד-מיניים במגזר הם, על-פי-הרוב, משכילים ומבוססים כלכלית יותר מזוגות הטרוסקסואלים, כיוון שמרביתם אינם מטופלים בילדים וכן בגין הצורך לקיים את עצמם כלכלית מגיל צעיר. הדבר בא לידי ביטוי במספר רב של נסיעות לחו"ל ובמקרים מסוימים, בבחירה להשתקע במדינה המגלה סובלנות כלפי זוגות חד-מיניים, מכירה בזכותם להינשא ואף לאמץ ילדים.

תסמונת הזוגיות הקצרה

זוגות חד-מיניים רבים מקיימים זוגיות קצרה, כיוון שההתמודדות המתמשכת עם הסביבה החיצונית מחבלת בניסיון לנהל מערכת יחסים יציבה. רבים מדווחים על הקושי לקיים זוגיות חד-מינית בישראל, שהוא הסיבה העיקרית לתוחלת-החיים הקצרה של מערכות היחסים במגזר זה.

המעבר לתל-אביב

תל-אביב נחשבת לעיר הסובלנית ביותר בישראל כלפי קהילת ה'גאים' (גֵייז, באנגלית). הומואים ולסביות רבים עוזבים את בתיהם בערים אחרות ועוברים לתל-אביב, הן כדי למצוא בן/בת-זוג והן כדי לנהל את חייהם ללא חשש מהטרדות. למגורים בעיר הגדולה, על כך המשתמע מכך, יש מחיר: הוצאה חודשית גבוהה לדיור ולכלכלה, צורך למצוא מקור-פרנסה חדש, קצב חיים שונה ובעיקר, ריחוק עד כדי נתק ממשפחה וחברים. 

יש לציין, כי למרות הריכוז הגבוה של זוגות חד-מיניים בתל-אביב, רבים מהם קבלו (בסקר צרכים עבור עיריית תל-אביב בשנת 2005) על כך שהעיר אינה מציעה מקומות בילוי המתאימים לצרכיהם. חשוב להדגיש שלא מדובר על מחסור בברים להומואים ולסביות אלא על מחסור במקומות בילוי לזוגות (זה הדבר שהסקר העלה). פורטל ההומואים והלסביות הישראלי gogay, מצביע לא אחת, על כך שזוגות מדירים רגליהם ממקומות הבילוי הגאים – דוגמת המועדונים והברים. מקומות אלו נתפשים כמקומות לחיפוש בני זוג ועל כן זוגות אינם חשים צורך לבקר בהם.

ויתור על גידול ילדים

בנות-זוג לסביות רבות מגדלות ילדים, שנולדו במסגרת קשר קודם של אחת מהן עם גבר, או מתרומת זרע (בג"ץ משנת 1997 איפשר ללסבית לקבל תרומת זרע מבלי לעבור בדיקה פסיכיאטרית. ראו בהמשך). לעומתן, מרבית הזוגות ההומוסקסואליים אינם מגדלים ילדים. זוג כזה המבקש לגדל ילד, נאלץ לעבור מסלול מיכשולים ארוך, מפרך וכמעט בלתי-אפשרי. שתי החלופות העיקריות העומדות בפניו הן:

1. אימוץ ילד במסגרת הליך אימוץ יחיד בחלק ממדינות אירופה. הליך יקר ולרוב מחייב הסתרה של הנטייה המינית מפני רשויות האימוץ במדינת-היעד. מגיש הבקשה מיידע את רשויות האימוץ בדבר כוונתו לשאת לאישה את בת-זוגו. להשלמת סיפור הכיסוי, יש המביאים עמם חברה טובה ומציגים אותה כארוסתם, והכל במטרה לשוות להליך נופך הטרוסקסואלי.
עם זאת, רבים נרתעים מכך, לא רק בשל ההשקעה הכספית הגבוהה (מעל 100 אלף שקלים, נכון ל-2007), אלא גם בשל הסוגיות המשפטיות וההלכתיות. על-פי-הרוב, ילד שאומץ במסגרת הליך זה אינו נחשב יהודי. מבחינתם, הם היו מעדיפים ילד ביולוגי.

2. הולדת ילד עם אישה הטרוסקסואלית או לסבית. קיימים אירגונים דוגמת הורות אחרת המתווכים בין שני הצדדים המעוניינים, ומאפשרים להם להביא לעולם ילד ביולוגי. אך גם להסדר זה, המעוגן בהסכם משפטי לכל דבר, חסרונות משלו.
רבים טוענים, כי אינם רוצים להביא לעולם ילד שייקרע בין שני בתים, כפי שנגזר על ילד להורים גרושים. הם מביעים שאיפה לגדל את ילדם בביתם, ולא לחלוק אותו עם משפחה נוספת או אדם זר נוסף. במקרה של זוג הומוסקסואלי, הילד נחשב לבנו הביולוגי של אחד מבני-הזוג. הדבר מעורר בעייתיות, שכן לאחר שנקבע מי מהשניים הוא האב הביולוגי, בן-זוגו נותר חסר כל מעמד משפטי ביחס לילד.

פסק-דין משנת 1999 (ראו להלן) אמנם הכיר בזכויות ההורה הלא-ביולוגי, אך לא כל אחד שש לנהל מערכה משפטית להוכחת זכויותיו. החשש העיקרי הוא, שבמקרה של פרידה הילד ייוותר בחזקת הוריו, ואילו הצלע השלישית, בן-הזוג הנוסף, ייוותר ערירי.

דפוסי פנאי ובילוי

על-פי סקר צרכים משנת 2005 שנערך עבור עיריית תל-אביב, הבילויים המועדפים על זוגות חד-מיניים הם בתי-קפה, מסעדות, בתי-קולנוע, הצגות תיאטרון, קונצרטים ואופרות. הומואים ולסביות שאינם בקשר זוגי קבוע, נוהגים לבלות הן במקומות בילוי המוגדרים כ"גאים", דוגמת מועדונים, ברים ובתי קפה, והן במקומות בילוי הפונים לכלל האוכלוסייה ולאו דווקא לגאים, כגון קניונים, בתי קולנוע, ומועדונים ובתי קפה.

המגמה העולמית המתחזקת של עידוד תיירות גֵייז, מעודדת זוגות חד-מיניים רבים לנפוש ולטייל בחו"ל. כך לדוגמה, במספר ערים באירופה ובארצות-הברית יש דירות להשכרה להומואים ולסביות בלבד. דבר זה חוסך מבני-הזוג את הצורך להסביר לפקיד-הקבלה בבית-המלון הסטנדרטי, מדוע הם מעוניינים בחדר עם מיטה זוגית, למרות שהם בני אותו המין.

תיקוני חקיקה ופסקי-דין תקדימיים

להלן מספר ציוני-דרך משפטיים ואחרים, מהם ניתן ללמוד על הלגיטימציה ההדרגתית לה זוכה הזוגיות החד-מינית במגזר היהודי-חילוני:
1988
בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה דוחה את תביעתו של גבר להחזר הלוואה מגבר אחר. זאת לאחר שבית המשפט משתכנע כי מדובר בזוג גברים שחלקו קרבה אינטימית ומינית תוך ניהול משק בית משותף. מסיבה זו קובע בית המשפט (השופט טל שחר) כי יש להחיל עליהם את חזקת השיתוף (שמשמעה: שיתוף הדדי של בני הזוג איש ברכושו של רעהו), ואין לראות בכספים שהועברו ביניהם משום הלוואה שיש להחזיר.

1992

הכנסת מעבירה בקריאה שלישית תיקון לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר על מעביד להפלות בין עובדיו מחמת נטייתם המינית. בהמשך ישמש תיקון זה לחוק עוגן להכרה בזכויות בן זוגו של דייל אל-על לקבל כרטיס טיסה כמקובל אצל העובדים ההטרוסקואליים (ראו להלן "פרשת דנילוביץ").

1995

בית המשפט העליון דוחה את עתירת אל-על נגד יונתן דנילוביץ', דייל בחברה, אשר דרש לקבל כרטיס טיסה עבור בן זוגו, כפי שנוהגת החברה להעניק כרטיסי טיסה לבני הזוג של עובדיה ההטרוסקואליים. דנילוביץ' תבע את אל על בבית הדין האזורי לעבודה וזכה. אל על ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, וערעורה נדחה. גם עתירתה לבג"ץ נדחתה ברוב של שני שופטים (אהרון ברק ודליה דורנר) כנגד דעתו החולקת של השופט קדמי. השופט ברק ביסס את פסק דינו על סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה (כפי שתוקן בשנת 1992), ואילו השופטת דורנר ציינה כי היתה מעניקה את ההטבה לבן זוגו של דנילוביץ בלא קשר לחוק הספציפי הזה אלא מכוח עקרון השוויון שחל בשיטת המשפט הישראלי ולפיו אין להפלות בין זוגות הטרוסקואליים לבין זוגות הומוסקסואליים. יש הרואים בפסק דין זה כצעד שחולל שינוי נורמטיבי גורף ושהתניע את מהפכת זכויות הזוגות החד-מיניים. 

לצפייה בפסקי הדין בפרשת דנילוביץ' לחצו כאן.

בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת דנילוביץ' נאותה אוניברסיטת תל-אביב להעניק לבן-זוגו של פרופ' עוזי אבן, ד"ר עמית קמה, זכויות זהות לאלה הניתנות לבני-זוגם של אנשי סגל הטרוסקסואלים. פרופ' אבן הגיש לצורך כך תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. באוקטובר 2002 כיהן אבן תקופה קצרה כחבר כנסת מטעם מרצ, והיה לח"כ הראשון שהצהיר בפומבי על נטייתו המינית. ב-2004 התחתן רשמית, בקנדה, עם בן-זוגו, עמית קמה. בסוף 2006, בעקבות בג"ץ בן-ארי, נרשמו השניים כנשואים גם במרשם האוכלוסין בישראל.

1996

אדיר שטיינר, שחי במשך שבע שנים עם בן-זוגו, אל"מ דורון מייזל, וסעד אותו עד פטירתו ממחלת הסרטן, עותר לבג"ץ נגד שר הביטחון. העילה: סירובה של היחידה להנצחת החייל להכיר בו כבן-זוגו של חייל צה"ל שנפטר, לצורך זכויות. המאבק מוכתר בהצלחה ושטיינר זוכה להכרה המיוחלת לצורך תגמולים, תשלומי פנסיה וזכויות הנצחה.

1997

בית-המשפט לענייני משפחה בחיפה פוסק, כי זוג לסביות נחשבות כבנות-זוג לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. לבקשת אחת מהן, אף מוצא צו הגנה כנגד בת-זוגה האלימה. כעבור 11 שנה (בשנת 2008) ניתן פסק דין הפוך, כאשר השופט גרשון גרמן מבית המשפט לענייני משפחה קובע, שחוק בתי המשפט לענייני משפחה והחוק למניעת אלימות במשפחה אינם תקפים כשמדובר בבני זוג מאותו המין.

בעקבות עתירה לבג"ץ שמגישה ד"ר טל ירוס-חקק, מבטל בית-המשפט העליון כללים מפלים של משרד הבריאות, המחייבים רווקות ולסביות לקבל חוות-דעת פסיכיאטרית ודו"ח של עובדת סוציאלית כתנאי לטיפולי הפריה וקבלת תרומת זרע. טל ירוס-חקק חיה עם בת-זוגה אביטל מאז 1989, ועל-פי הכללים וההנחיות של משרד הבריאות, נחשבה אביטל רווקה שלא חיה בחיי זוגיות, ולפיכך אינה זכאית לעבור טיפולי הפריה. בג"ץ תיקן, כאמור, את המעוות, אך השתיים לא הסתפקו בכך והמשיכו במאבק חסר פשרות, שהסתיים כעבור תשע שנים בפסק-דין בניצחון משפטי נוסף (ר' שנת 2006).

1998

נציב שירות המדינה מכיר בזכאותו לקצבת שארים, של בן-זוג מאותו המין של עובד מדינה.

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מנחה את אגף המכס לאפשר לבן-זוג מאותו המין של עולה חדש, בעל רכב פטור ממיסים, להשתמש ברכבו.

1999

בית-המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, מעניק צו אפוטרופסות לאם הלא-ביולוגית במשפחה לסבית. הצו מהווה הכרה חלקית בקשר שבין האם הלא-ביולוגית לילדי בת זוגה. שנה קודם  דחה אותו בית משפט תביעה להכיר בזוג הומואים כידועים בציבור. השופטת יהודית שטופמן נעתרה לבקשת מחיקה על הסף של תביעה שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג, שביקש שיכירו בזכויותיו על מחצית מנכסיו של בן זוגו. בן הזוג התנגד בטענה שזוג גברים אינ יכולים להיחשב כידועים בציבור, ובית המשפט קיבל את עמדתו.

2000

בית המשפט העליון מחייב את שר הפנים לרשום את רותי וניקול ברנר-קדיש, כשתי אמהותיו של הילד שאימצה אחת מהן בארצות-הברית. משרד הפנים מסרב ומבקש דיון נוסף בפסק-הדין. הרכב מורחב של תשעה שופטים מתכנס רק כעבור שבע שנים, בדצמבר 2007, לדון בבקשה (ראו בהמשך).

2001

בית-הדין לעבודה בתל-אביב מקבל את תביעתו של פטריק לוי, נגד קרן הפנסיה מבטחים, לקבל את כספי הפנסיה של בן-זוגו שנפטר. השופטים קובעים, כי זוג הומואים נחשבים כ"בני-זוג" וכ"ידועים בציבור", כך שלאחר מות אחד מהם, זכאי האחר לפנסיית שאירים. פטריק לוי, מורה מלוד, עלה לכותרות ב-1995 כשחשף בתקשורת את עובדת היותו נשא איידס. בעקבות זאת פוטר ממשרתו במשרד החינוך, והפך פעיל בוועד למלחמה באיידס.

2004

בעקבות בג"ץ שטיינר, מודיע היועץ המשפטי לממשלה כי בני-זוג מאותו המין זכאים לפטור ממס שבח ומס רכישה בעת העברת דירה במתנה מהאחד לשני, בדומה לפטור הניתן להטרוסקסואלים.

בית-המשפט המחוזי בנצרת מקבל את עירעורו של אדם, אשר ביקש לקבל צו ירושה על נכסי בן-זוגו המנוח, עימו חי יחד במשך כ-40 שנה, וחלק את כל נכסיו.

2006

תשע שנות מאבק משפטי שניהלו בנות הזוג טלי ואביטל ירוס-חקק, אמהות לשלושה ילדים שנולדו מתרומת זרע, מסתיימות בפסיקה של בית-המשפט העליון, כי השתיים יוכלו לאמץ זו את ילדיה של האחרת. ברוב של שבעה שופטים מול שני מתנגדים, קובע בית המשפט העליון כי האם החברתית רשאית לאמץ את ילדי האם הביולוגית, ולילדים אלה תהיינה שתי אמהות. 

עם זאת, בית-המשפט חוזר ומדגיש כי לא מדובר בתקדים ואין לראות בפסיקה הכרה נורמטיבית בזכויות אימוץ של זוגות חד-מיניים. השופטים מציינים כי הם אינם מכירים בסטאטוס משפטי חדש של המשפחה החד-מינית, אלא רק נותנים ביטוי להסכמה החברתית לפיה צו אימוץ יינתן כשהוא לטובת המאומץ.

ניתן להבחין, כי בית-המשפט ניסה להסוות את החלטתו העקרונית, משום שהיה מודע לכך שהמשמעות (אימוץ של ילדי אישה בידי זוגתה) תיתפס בעיני הציבור כמהפכנית ותקדימית. עמד על כך השופט אליהו מצא, שכתב: "מתן צווי האימוץ המבוקשים יתפרש, בהכרח, כהכרה משפטית עקרונית בזכותם של זוגות חד-מיניים לאמץ ילדים. גם אם תסויג הכרה זו לאימוץ ילדו של אחד מבני-הזוג על-ידי בן-זוגו (בשונה מן ההכרה באפשרותם של בני-הזוג לאמץ ילד זר), יהיה בכך משום חידוש משפטי בעל השלכות רוחב כלליות, המבטא - ומכך אין מנוס - הכרעה שיפוטית ערכית בדבר מעמדם המשפטי של זוגות חד-מיניים".
נציגי הקהילה אף הביעו חשש כי הפסיקה 'תעורר' את הכנסת ותביא להליך חקיקה, שלא יאפשר אימוץ חד-מיני.

2007

בתחילת דצמבר 2007 מתכנס הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ, ומורה למשרד הפנים לקיים צו קודם של בית-המשפט העליון, שניתן בשנת 2000. אז חייבו השופטים את מרשם האוכלוסין להכיר בבנות-הזוג, ניקול ורותי ברנר-קדיש, כשתי האמהות של בנה הביולוגי של אחת מהן, שאומץ על-ידי האחרת בחו"ל. משרד הפנים התעקש שלא לרשום את ניקול ברנר-קדיש כאמו החוקית של הילד, וביקש לערוך דיון נוסף לשינוי פסק-הדין. 

שופטי בג"ץ מביעים תמיהה על-כך שמשרד הפנים מבקש לקיים דיון נוסף, לאחר שבית-המשפט העליון כבר קבע, כי על-פי החוק הישראלי זוגות חד-מיניים יכולים לאמץ ילדים (בג"ץ ירוס-חקק, 2006). נשיאת בית-המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, אף נוזפת בנציגי המשרד: "זה בלתי מתקבל על הדעת. אתם עושים דין לעצמכם, יש פסק-דין של בית-המשפט ואתם לא מקיימים אותו!".

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

 ספרי עיון ומדע

  • Bagemihl, B, (1999). Biological Exuberance : Animal Homosexuality and Natural Diversity
  • Bozett, F. W. (1987). Gay & Lesbian Parents , NY: Praeger .
  • Bozett, F. W. (1985). Gay Man As Fathers . In Bozett, F. W., & Hanson, S.M.H, Dimensions Of Fatherhood, (pp. 327-352). Beverly Hills: Sage Publications .
  • Hewlett, B.S. , (1992). Father-Child Relations: Cultural and Biosocial Contexts. NY: Aldine De Gruyter.
  • Huggins, Sharon L. (1989) . A Comparative Study of Self-Esteem of Adolescent Children of Divorced Lesbian Mothers and Divorced Heterosexual Mothers. (Pp. 123–35) in Homosexuality and the Family, edited by F. W. Bozett. New York, Haworth.
  • Hotvedt, Mary E. & Mandel, J.B (1982) . Children of Lesbian Mothers. ( Pp.275–91) in Homosexuality, Social, Psychological, and Biological Issues, edited by W. Paul. Beverly Hills, CA: Sage.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • גולדשטיין עמרי ושפילמן ורד, "אמא יש רק אחת? - בעקבות ע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה", הארת דין ב(2) 2005.  
  • Chan, R, W et al. (1998) . Psychosocial Adjustment among Children Conceived Via Donor Insemination by Lesbian and Heterosexual Mothers. Child Development , 69 , 443–57.
  • Chan,R, Brooks R, Raboy, Patterson C J (1998). Division of Labor among Lesbian and Heterosexual Parents: Associations with Children’s Adjustment. Journal of Family Psychology 12:402–19.
  • laks, D, K. et al. (1995). Lesbians Choosing Motherhood: A Comparative Study of Lesbian and Heterosexual Parents and Their Children.” Developmental Psychology , 31, 105–14.
  • Golombok, S. & Tasker, F. (1996). Do parents influence the sexual orientation of their children? Findings from a longitudinal study of lesbian families. Developmental Psychology, 32, 3-11.
  • Golombok, Susan, Ann Spencer, and Michael Rutter. (1983) .Children in Lesbian and Single-Parent Households: Psychosexual and Psychiatric Appraisal. Journal of Child Psychology and Psychiatry , 24, 551–72.
  • Green, R, et al . (1986) .Lesbian Mothers and Their Children: A Comparison with Solo Parent Heterosexual Mothers and Their Children. Archives of Sexual Behavior 15 167–84.
  • Hoeffer, Beverly.(1981). Children’s Acquisition of Sex-Role Behavior in Lesbian-MotherFamilies. American Journal of Orthopsychiatry , 51 ,536–44.
  • Bailey J. M., Bobrow D., Wolfe M., & Mikach S. (1995). Sexual orientation of adult sons of gay fathers. Developmental Psychology, 31, 124-129.
  • Kweskin, S. L., &. Cook. A. S. (1982) . Heterosexual and Homosexual Mothers’ Self-Described Sex-Role Behavior and Ideal Sex-Role Behavior in Children. Sex Roles , 8, 967–75.
    McNeill, K. F. (1998). The lack of differences between gay/lesbian and heterosexual parents: A review of the literature. The National Journal of Sexual-Orientation Research,4 (1),10-28.

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2007). הורות הומו-לסבית. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 14:03, דצמבר 4, 2007

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

  • סקר צרכים עבור עיריית ת"א, ינואר 2005 [ועדת ההיגוי: פרופ' עוז אלמוג, יובל ארגט, שרון הורנשטיין, שרי לביא, ד"ר מאיר מנחם, ד"ר דיאנה סילברמן-קלר, אורן פזמוני לוי, בתיה פנחסי, יוני פפר, ד"ר עמית קמה, ד"ר דני קפלן].

ארכיונים ומאגרי מידע

  • חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח - 1988.
  • נג/160-3 אל-על נ' דנילוביץ', פד"ע כו 339.
  • בג"ץ 721/94 אל-על נ' דנילוביץ', פ"ד מח(5) 749.
  • בג"ץ 1779/99 ברנר-קדיש נ' שר הפנים, פ"ד נד(2) 368.
  • ע"א 10280/01 ירוס חקק נ' היועמ"ש, פ"ד נט(5) 64.
  • בג"ץ 3045/05 בן ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין (טרם פורסם).

כתבות ומאמרים בעיתונות

אתרי אינטרנט


מילות מפתח

הומוסקסואליות | לסביות | טרנסג'נדריות | טרנסקסואליות | הומו | הומואים | לסבית | גאווה | סובלנות | בית-פתוח | תנועה-הומו-לסבית | חברותא | בת-קול | כמוך

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על משפחה חד מינית בישראל (6)

    JimmiXzSq

    jimos45812rt1@hotmail.com
    jZgBu3 http://www.LnAJ7K8QSpkiStk3sLL0hQP6MO2wQ8gO.com
    שבת כ"ד באייר תשע"ז 20 במאי 2017

    ללא שם

    עמית יקירי
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    שרון הורנשטיין

    בתוך המדריך תוכל למצוא התייחסות לייחסים הומוסקסואליים גם במגזרים אחרים, כאשר למערכות יחסים אלה באותם מגזרים יש מאפיינים ייחודיים המאפיינים את אותו מגזר, ומבדילים אותו ממגזרים אחרים. ראה לדוגמא הערך "הומואים ולסביות במגזר הדתי-לאומי" וכן "יחסים הומו-לסביים במגזר דוברי הרוסית".
    יום שלישי י"ט בכסלו תשס"ט 16 בדצמבר 2008

    מערכת

    אכן, היתה לנו התלבטות היכן לשייך את המידע על הקהילה ההומולסבית, שכן לא מדובר בתופעה השייכת למגזר ספציפי (ההתפלגות שווה בכל המגזרים). בחרנו בסוף את המגזר החילוני (צברי-לא דתי) מהסיבה הפשוטה שבקרב אוכלוסיה זו יש את הפתיחות הגדולה ביותר לתופעה. כמו כן, ההערכה שלנו (שלא נבדקה אמפירית)היא שרוב אלה ש"יוצאים מהארון" משתייכים למגזר החילוני. אבל שוב, במקרה הזה יש כאן בהחלט שרירותיות מסוימת.
    יום שני י"ח בכסלו תשס"ט 15 בדצמבר 2008

    איתי

    coolmail_for_coolman@nan.co.il
    הטקסט בנושא משפחה חד מינית בישראל ומעמד ההומוסקסואלים בישראל נרחב ומקיף, ומספר במפורט את 'סיפור' ה"קהילה ההומוסקסואלית" בישראל. ואולם, לא הייתי אומר שהקהילה משתייכת למגזר ה"צברי הלא הדתי", משום שתוכלו בנקל למצוא גם הומוסקסואלים דתיים ועולים חדשים. בשונה מקבוצות של מגזרים, ה"קהילה" אינה משויכת למגזר מסוים, אלא מורכבת מפאזל עשיר והטרוגני (קצת אירוני לציין את זה) של אנשים ממגזרים שונים. אמנם נהוג לחשוב שמרבית ההומוסקסואלים נמנים עם הציבור מהמגזר החילוני והצברי, אך אין זה מדויק.
    יום ראשון י"ז בכסלו תשס"ט 14 בדצמבר 2008

    ד"ר עמית קמה

    amit8860@yahoo.com
    מברך על הערך והמידע החשוב והטוב הכלול בו. יחד עם זאת, נראה לי נכון יותר להציג ברשימת המקורות את המחקרים הרבים שנעשו בישראל על ידי אנשי אקדמיה ישראליים. יש בידיי מסמך המפרט את כל העבודות שפורסמו בארץ מאז 1979. אשמח לשלוח.
    יום שלישי י"א באב תשס"ח 12 באוגוסט 2008

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.