דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 2 מדרגים

פרק 19: תפישת הנעל במסורת הדרוזית - 'משאייה'

משאייה/ קונדרה
משאייה/ קונדרה
רותם נס
נעלי גברים
נעלי נשים דתיות
נעלי נשים דתיות
הזימה אסאלה
נעלי לק לנשים מסורתיות
נעלי לק לנשים מסורתיות
מיסון אבו גנב
נעליים עדכניות
נעלי מתפללים
נעלי מתפללים
סעיד יריב
הנעלים מוסרות בכניסה לחילווה
דליה בר אור, עוז אלמוג, תמר אלמוג

תחקירנים: מנאל דביאן, עוספיא; ארוא חלבי, עוספיא; נבואני אמיר, שפרעם; טרביה טרביה, שפרעם; מיסון אבו גנב, ירכא; נאיפה מועדי, ירכא; הזימה אסאלה, עוספיא; חלבי סחר, עוספיא; סעיד יריב, עוספיא; סופיה מנסור, עוספיא; קרן קליין; רותם נס; בן כהן; חלבי אנואר, דאליה; זידאן נבילה, דאליה; עראאידה רנדה, מע'אר; עותמאן דלאל, מע'אר; מונירה ח'ניפס, שפרעם; עאדל ח'ניפס, שפרעם.


נוצר ב-4/30/2008

רקע

הנעלה נקראת במלה הכללית 'משאייה', הנגזרת מהשורש 'משּא' – הלך.

מושג הנעליים על פי המסורת הדרוזית נחשב לנחות. סוגי הנעלים השונים נקראים בערבית 'מרקוב' - דבר שרוכבים עליו, כלומר, הוא החלק התחתון. בסולם הערך של הביגוד לחלקיו, הנעליים נמצאות בתחתית סולם, והכובע – בראשו.

בשעת הכניסה לבית התפילה – ה 'חלווה', מצווה על הנכנסים, נשים וגברים, להסיר את נעליהם ולהשאירן בחוץ.

אחד הסמנים לרצון שלא לגעת בנעליים ולהתענג עליהן, הוא שימוש בנעליים נטולות שרוכים - 'משאיה' : כך ניתן לחלוץ ולנעול את הנעליים במהירות, וללא מגע יד.

ידוע הפתגם לגנאי, הנחשב למעין קללה: "הפרצוף שלך כמו הנעליים שלך".

ה'משאיה' הנשית דומה לזו הגברית אך עדינה יותר. התניות אלו מהוות ביטוי לאורח החיים על פי הדת הדרוזית, המחייב אחידות, פשטות ובעיקר צניעות.

סוליית הגומי מאפשרת הליכה שקטה ולא רעשנית, כדי להיות לא בולטת וכמעט לא מורגשת בעת הליכתה ברחוב.

נעליים אלה, חסרות עיטורים ותוספות, משמשות את האישה הדתיה גם באירועים חגיגיים.

בשנים האחרונות, עם המודרניזציה ושינוי אורח החיים המסורתי, ולעיתים גם עקב מחסור בנעליים המסוימות הנדרשות, נראות נשים מבוגרות וצעירות דתיות נועלות נעליים אחרות, השומרות עדיין על מראה הולם (בשום אופן ללא עקבים): נעליים בחום כהה, כפכפים בצבע חום, או נעליים בשחור מבריק.

הנעלת נשים

נעליים

האישה החילונית המבוגרת במגזר הדרוזי נועלת נעליים על פי העדפה אישית, האופנה והיכולת הכלכלית.

אין מניעה לנעול נעלי עקב, עם נטייה לפשטות וחוסר צעקנות.

נעלי ספורט, האסורות על האישה הדתית, מקובלות ביותר על האישה החילונית.

מלבד נעלי ספורט ונעלי עקב, הצעירה נועלת גם סוליית 'פלטפורמה'.

נעלי האישה הדתייה במגזר הדרוזי – 'מָשָאייה' או 'קונדָרָה' - עשויות עור, שטוחות ללא עקב, ובעלות סוליית גומי. אם אין כאלה בנמצא, נועלת הדתיה נעל בעלת סוליית עור ועקב נמוך. צורתה ככפכף פתוח מצדה האחורי, וצבעה שחור בלבד. הנעליים נטולות שרוכים, כדי לא לגעת בהן מעבר לשימוש הפונקציונאלי. 

מגפיים

הנשים החילוניות במגזר הדרוזי נועלות מגפים מכל סוג, צבע וסגנון. יחד עם זאת, מטעמי שמירה על צניעות מסורתית כלפי חוץ, הנשים מעדיפות מגפיים קלאסיות, עם עקבים נמוכים, או במראה שטוח.

האישה הדתית אינה נועלת מגפיים, מפני שמגפיים משמשות בעיקר להגנה על הרגליים מחוץ לבית, או לצייד – עיסוק גברי, שם מקום האישה הדרוזית הדתייה נפקד.

סנדלים כפכפים ונעלי בית

אישה חילונית במגזר הדרוזי נועלת את כל סוגי הסנדלים והכפכפים האפשריים, ללא הגבלת צבע וסגנון.
באירועים חגיגיים מעדיפות הנשים, מבוגרות וצעירות, לנעול סנדלים מעור בצבע שחור או בצבעי מתכת – כסוף וזהוב. לערב אין נועלים כפכפים, אלא סנדלים בעלי עקבים גבוהים ואלגנטיים. 

הנשים הדתיות במגזר הדרוזי, כמו הגברים הדתיים, כמעט ואינן נועלות סנדלים וכפכפים, אלא אם כן הן סובלות מבעיה רפואית. זאת ניתן ללמוד ממראה אישה דתייה מבוגרת בלבוש מלא ההולם את כללי הדת, המלווה בסנדלים וכפכפים. 

סיבות נוספות נעוצות בויתור על כללי ההנעלה המדויקים, לטובת שמירה על לבוש הולם, מפאת מחסור בנעליים המסוימות, או שימוש ביתי בכפכפים נוחים יותר.

הנשים החילוניות משתמשות בכל סוגי נעלי הבית הקיימים בשוק.

הנשים הדתיות משתמשות כנעלי בית בכפכפים מגומי שאין לצאת עמם מחוץ לבית. הצעירות הדתיות לא מקפידות באופן מלא על מגבלה זו, ונועלות בתחומי הבית כפכפים נוחים שונים.

הנעלת גברים

נעליים

גברים חילונים במגזר הדרוזי, מבוגרים וצעירים, נועלים נעלי ספורט ליום יום (גבר דתי לא ינעל בשום אופן נעלי התעמלות).

המבוגרים נועלים נעלי ספורט בדגמים צנועים וחלקים, בדרך כלל בלבן או שחור, ללא תוספות צבעוניות בולטות.

הצעירים נועלים דגמים ללא הגבלה, ובעלי היכולת מעדיפים דגמים צבעוניים וממותגים, על פי האופנה והטעם האישי.

לאירועים ולחגים נוהגים המבוגרים במגזר הדרוזי לנעול נעלי עור בצבע שחור. הדגמים קלאסיים, לא צעקניים, בעלי שרוכים סולית עור או גומי, ועקבים נמוכים.

הצעירים נוהגים ללכת גם לאירועים עם נעלי ספורט מכל סוג ,מודל וצבע. ההעדפה בערב ניתנת לנעלי ספורט בצבע כהה, ובעיקר – לחצי מגפיים.

בקרב הצעירים אין אבחנה בבחירת הנעליים לערב או ליום יום, כאשר הדגם הנבחר הוא הדגם האחרון שנרכש.

הגברים הדתיים במגזר הדרוזי, מבוגרים וצעירים, נועלים נעליים בצבע שחור, עשויות עור, פשוטות וקלאסיות ללא גנדור וללא שרוכים. לנעלים אלו קוראים 'מאשיה' (מלשון מאשי – הולך בערבית) או 'קונדרה', שם ממקור צרפתי.

יש הדורכים על אחורי הנעל, כך שהיא הופכת למעין כפכף או נעל בית.

לפני הכניסה ל'חלווה' – בית התפילה, על הגבר והאישה להסיר את נעליהם. העובדה שהנעל נטולת שרוכים, מקלה על הנעילה ועל החליצה, ובכך מסמלת את היחס המרוחק לפריט זה. ערך נוסף העולה מכך, היא מניעת העונג המתלווה להתעסקות בנעילה ולהתפעלות מיפי הנעלים.

'ג'זמה' ו-'לסטיק' - מגפים לעבודה

גברים במגזר הדרוזי העובדים בחקלאות, או כאלו היוצאים לצייד, נועלים בחורף 'ג'זמה' - מגפיים , וכן 'לסתיק' - נעל עבודה המתאימה לחרישה ולעבודות שדה שונות .

'לסתיק' היא נעל גבוהה, שהייתה בשימוש אצל החיילים התורכים בעבר. נעל עם שרוכים ארוכים, המגנה על האיכר מפני קוצים, מזיקים וחרקים. הדרוזים נחשבים חובבי צייד מושבעים; יש הסוברים כי שליש מתושבי הכפר ירכא שבגליל הם בעלי רישיונות צייד, ובהתאם – נועלי מגפיים.

הצעיר במגזר הדרוזי, כמו כל צעיר ישראלי אחר, החל לאחרונה לנעול מגפיים, מכיוון שהם באופנה.

סגנון מאוד מקובל הם מגפיים נמוכים, הנחשבים לאבזור חגיגי, ומתאים במיוחד להינעל בצרוף מכנסי ג'ינס. הצבעים המועדפים הם שחור וגווני חום.

סנדלים וכפכפים

המבוגר במגזר הדרוזי נועל סנדלים מכל סוג ודגם הרווח בשוק ועל פי יכולתו וטעמיו, מאחר ואין איסור על חשיפת הרגליים

הצעיר מעדיף לנעול נעלי ספורט על סנדלים וכפכפים, אותם הוא משאיר לשפת הים ולברכה. 

'סורמאיה' - הכפכף הדרוזי

'סורמאיה' - הוא סוג של נעליים קלות, נעל בית או נעל רחוב וחצר. בנעליים אלו נהוג לדרוך על בית העקב, כך שיהיה נוח לנעלם ולחלצם, עם כניסה לבית ובעת רחיצת הרגליים.

ביביליוגרפיה

אתרי אינטרנט

ראיונות

  • ראיון עם השייח עסקאלה חמזה, כפר מע'אר, 2006.
  • ראיון עם ג'אבר אבו טריף, דובר כפר ירכא, 2006.
  • ראיון עם חסון וג'די, איש דת מדלית אל כרמל, 2006.
  • ראיון עם ד"ר פואד בסיס, מנהל חדר מיון, מרכז רפואי רמב"ם, 2006.
  • ראיון עם סמירה עזאם, ראש ויצו עוספייה, 2006.
  • ראיון עם רנדה קבלאן, בית ג'אן, 2006.

מילות מפתח

מגזר-דרוזי | לבוש-מסורתי | מאשייה | קונדרה | ג'זמה | לסתיק | סורמאיה | מרקוב | חלווה | הנעלה | דתיים-חילונים | נעל-ספורט | סנדל | כפכף | מגף

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על תפישת הנעל במסורת הדרוזית - 'משאייה' (2)

    עוז

    תזכיר לי לספר לך סיפור מעניין בנושא הנעל. חוסר הידיעה וההבנה של הנושא הזה כמעט הצית מריבה בין שתי משפחות באחד מבתי החולים
    יום שלישי י"א בחשון תשע"א 19 באוקטובר 2010

    גיא

    מאמר מאוד מעניין המדגים את היופי (והעניין הרב) שטמון בפרטים הקטנים. חבל רק שהמאמר לא נכנס מעט יותר לפרטים ולמשמעויות הנגזרות מהן ומשאיר לקורא את להסיק עצמאית על מהותה של הנעל בחברה הדרוזית ועל השינוי שעוברת החברה בין צעירים לבוגרים ובין חילוניים לדתיים.
    שבת ח' בחשון תשע"א 16 באוקטובר 2010

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.