דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 2 מדרגים

פרק 17: לבוש מסורתי של נשים דרוזיות בישראל

לבוש יום יומי
לבוש יום יומי
סמירה עזאם
צעירה חילונית בטישרט צמודה וסבתה בלבוש דתי מלא
לבוש יומיומי של צעירות
לבוש יומיומי של צעירות
סמירה עזאם
עוספיא
לבוש יום יומי לנשים
לבוש יום יומי לנשים
סמירה עזאם
קהל נשים חילוניות, מסורתיות ודתיות בעצרת למען שיוויון לנשים בעדה הדרוזית בעוספיא
לבוש יום יומי
לבוש יום יומי
הזימה אסאלה
חולצת סריג וצעיף לבן לנשים מסורתיות
לבוש יום יומי
לבוש יום יומי
סמירה עזאם
3 דורות בלבוש יום יומי: הסבתא בלבוש וכיסוי ראש מלא, הבת בלבוש חילוני וצנוע, והנכדים בלבוש משוחרר מכל
לבוש יום יומי לילדות
לבוש יום יומי לילדות
מיסון אבו גנב
ילדות בירכא, לבושות כמו 'נשים קטנות'
דליה בר אור, עוז אלמוג, תמר אלמוג

בכתיבת הערך נעזרנו רבות באתר של סעיד נבואני, יו"ר עמותת בית המורשת הדרוזית בכפר ג'וליס. תחקירנים: מנאל דביאן, עוספיא; ארוא חלבי, עוספיא; נבואני אמיר, שפרעם; טרביה טרביה, שפרעם; מיסון אבו גנב, ירכא; נאיפה מועדי, ירכא; הזימה אסאלה, עוספיא; חלבי סחר, עוספיא; סעיד יריב, עוספיא; סופיה מנסור, עוספיא; קרן קליין; רותם נס; בן כהן; חלבי אנואר, דאליה; זידאן נבילה, דאליה; עראאידה רנדה, מע'אר; עותמאן דלאל, מע'אר; מונירה ח'ניפס, שפרעם; עאדל ח'ניפס, שפרעם.


נוצר ב-5/8/2008

רקע

הלבוש של האישה הדתייה במגזר הדרוזי מתפקד כחיץ מפני העולם החיצוני. עליה לכסות את כל אברי גופה, בקיץ ובחורף, כדי לא לעורר תאוות גברים, ולמען השמירה על עקרונות הדת, המקדשים צניעות, אחידות והתרחקות מעונג מיותר.

הלבוש ארוך, אטום ורחב, ומכסה גם את הראש והשיער.

ראוי להדגיש שאין הבדל בלבוש ליום יום לבין הלבוש לאירועים. גם בחתונה אין לבוש מיוחד לאישה הדתית.

אפילו הכלה אמורה להתחתן בלבוש דתי מלא ללא כל חריגה.

הצבע המועדף ללבוש עד גיל 40 הוא כחול כהה, מאחר ולדעת אנשי הדת הוא המבטא צניעות באופן מקסימאלי, ובנוסף לא נראה עליו לכלוך. כך סמליות ופונקציונאליות עולות בקנה אחד. 

האישה החילונית במגזר הדרוזי לובשת בגדים על פי הקיים באופנה ובחנויות, על פי טעמה, העדפותיה ויכולתה הפיננסית.

החברה הדרוזית עוברת שינויים חברתיים רבים בשנים האחרונות, ואחד הביטויים הניכרים ביותר לכך משתקף ביחס החברה ללבוש בכלל, וללבוש הנשים בפרט. החשיפה להרגלי הלבוש החופשיים בחברה הישראלית החילונית בערים הגדולות בכלל, ובריכוזים דרוזיים הסמוכים אליהן בפרט, לדוגמא דלית-אל'כרמל / עוספיא – חיפה, יוצרת מאבקים הולכים וגוברים על הגדרת הגבולות.

המבוגרים והדתיים נאבקים על שימור האיסורים ודבקות בלבוש המסורתי השמרני, הנוער מושך לאימוץ נורמות חופשיות, כלומר לבוש עדכני, שברובו הוא חושפני, ססגוני ומבליט את חלקי הגוף.

דור הביניים, נשים וגברים, האוחזים במשרות ציבוריות ובאים במגע עם אוכלוסייה יהודית חילונית, נוטים להתלבש חיצונית כמעט כמו חבריהם היהודים החילוניים. ההבדלים קטנים ומעידים על מידת צניעות יחסית בביגוד מצד הדרוזים, בפרט בקרב הדרוזיות החילוניות המבוגרות, הנובעים בעיקר מזיקה למסורת וכיבודה.

מכנסיים

האישה הדרוזית המבוגרת לא נוהגת ללבוש מכנסיים, למרות שבעצם היותה חילונית, לא חלים עליה חוקי לבוש מסורתיים. המסורת והקשר לכיבוד ערכי הדת הם המונעים ממנה ללבוש מכנסיים.

הנשים אשר לובשות מכנסיים הן נשים העובדות בקרב החברה הישראלית.

המכנסיים שהן נוהגות ללבוש במראה קלאסי ונקי, מחומרים יציבים, כמו אריג דריל העשוי מהרכבים שונים של כותנה ופוליאסטר, או קורדרוי, קטיפה, צמר וויסקוזה בצבעים ניטראליים וכהים.

מכנסיים כאלו ניתן למצוא בחברות אופנה הפונות לקהל יעד מבוגר, כמו 'קרייזי ליין', 'מתאים לי', 'דורין פרנקפורט', 'H&O' , 'המשביר לצרכן', 'אישה אישה' 'עונות' 'Flowers' 'ששון קדם' ועוד.

אירועים חגיגיים 

באירועים חגיגיים העדפה ניתנת ללבוש הכולל שמלה או חצאית, אולם גם מכנסיים הן פתרון לחלק מהנשים החילוניות, העובדות כאמור עם אוכלוסיה יהודית. המכנסיים במראה קלאסי ונקי, מהודר ושקט, מחומרים יציבים, כמו אריגי משי, קטיפת כותנה או צמר, בצבעים ניטראליים ובעיקר בשחור, המזוהה עם גוון המתאים ללבוש- ערב.

אפשרות נוספת לאירועים חגיגיים היא שימוש בחליפת מכנסיים, מבד עשיר, בעל נפילה כבדה וטובה, במראה מתרחב, המזכיר צללית של חצאית. מכנסיים כאלו ניתן למצוא בחברות אופנה הפונות לקהל יעד מבוגר, כמו 'קרייזי ליין', 'מתאים לי', 'זארה', 'דורין פרנקפורט', 'H&O' , 'המשביר לצרכן', 'אישה אישה' , ששון קדם, קום-איל-פו ועוד. רמת המחירים נעה בין 250- 1850 ₪. 

מכנסיים לצעירות

הצעירות במגזר הדרוזי לובשות מכנסיים כמו של חברותיהן מהמגזר היהודי, ומעדיפות גזרות קלאסיות של יצרניות ג'ינס. 

הדגמים של מכנסי הג'ינס המקובלים על הצעירות מתאפיינים במראה צמוד, בגזרה נמוכת – מותניים, בצבעי ג'ינס כחול ובמראה משופשף מעודכן אך מעודן. הדגמים הנבחרים על ידי הדרוזיות הם אלו המוגדרים basic – casual, classic, או דגמים מעודנים מהטרנדים החדשים. הפירמות הנחשבות – פוקס, קסטרו, רנואר, TNT, ליוויס, לי-קופר, קרוקר ודיזל. רמת המחירים –בין 250 – 800 ₪ לזוג מכנסיים.

הצעירה החילונית לא תבחר במראה ג'ינס מרושל, ולא בדגמים מוקצנים בגזרה, בשפשוף מוגזם ובפרטים בולטים. כמו כן הן לא תחשופנה את הבטן כתוצאה מבחירת דגם מכנסיים נמוך במותניים: 'נכון שאני חילונית, אבל אני גם דרוזית' (רנדה, בת 21, בית-ג'אן). הפתרון לבטן מכוסה הוא תוספת גופיה צמודה וארוכה או בגד גוף המכסה את הבטן.

לאחרונה מאוד אופנתיים בחברה החילונית, גם הבינלאומית, מכנסיים בגזרת שרוואל, שמוצאן בלבוש המוסלמי בכלל ובדרוזי בפרט. למרות זאת, נשים חילוניות מבוגרות וגם צעירות לא מאמצות גזרה זו מאחר והפיתוחים החדשים בשרוואל נועזים מדי לטעמן.

לאירועים חגיגיים מעדיפה הצעירה במגזר הדרוזי ללבוש שמלות ערב, ובעדיפות שנייה - מערכת לבוש הכוללת מכנסיים. 

מכנסיים לערב

מכנסיים לערב יהיו בדרך כלל עשירים בבד, בצללית מתרחבת, מתנפנפת בנפילה כבדה וטובה. הבדים המתאימים למראה זה הם אריגי משי בברק עמום, קטיפת כותנה או צמר, או סריגי-ג'רסי משולבים חוטי לייקרה באחוז קטן, להקניית מראה החובק את הרגליים, אך לא צמוד.

מראה נוסף חגיגי הוא מכנסיים בסגנון מחויט, מבדי טוויד בטקסטורה מחוספסת, או באריגים משובצים של צמר משולב ויסקוזה המאפיינים חליפה גברית. אם המכנסיים בגזרה נמוכה, מתווסף למערכת בגד גוף תואם, לכיסוי הבטן. הצבעים ניטראליים ובעיקר שחור, המזוהה עם גוון המתאים ללבוש- ערב. מכנסיים כאלו ניתן למצוא ברשתות כמו מנגו, זארה, רנואר, קסטרו, הוניגמן ועוד בקשת מחירים שבין 180 – 400 ₪.

איסור על מכנסיים לאשה הדתיה

על האישה הדתייה במגזר הדרוזי, מבוגרת וצעירה, חל איסור ללבוש מכנסיים, מאחר ופריט זה לא נכנס לקטגורית לבוש מסורתי. האיסור נחשב כנורמה ואין לו סימוכין כתובים. 

'ליבאס' - מכנסיים מתחת לשמלה

מתחת לשמלה השחורה הארוכה, נוהגת האישה הדתייה ללבוש מכנסיים ארוכים עד אמצע השוק, מבד כותנה אטום בצבע שחור (למבוגרות) או לבן (לצעירות), ובגזרה רחבה באזור הירכיים וצרה באזור השוקיים. מבנה המכנסיים מזכירים גרסה צנועה וצרה של 'שרוואל' לגברים. מאחר ואורך השמלה עד לקרסוליים, אין אפשרות לראות את המכנסיים, והם מהווים מעין לבוש תחתון נסתר מן העין. המכנסיים רחבים מאוד, ומאפשרים תנועה וישיבה בנוחות. הם נקראים 'ליבאס', ולעיתים הם גזורים כאוברול.  

חולצות

האישה החילונית במגזר הדרוזי בוחרת מההיצע הבלתי מוגבל שעומד לרשותה בחולצות שמרניות, סגורות ובעלות צבעוניות רכה ושקטה.

הדבר נובע מתפישה מסורתית ברוח הצניעות והפשטות שביסוד ערכי הדת הדרוזית הסגורה.

החולצות סגורות במחשוף, לא שקופות, משני סוגים בעיקר: חולצת כותונת רפויה בעלת כפתורים מאריג בצבעים חלקים ורגועים או בהדפסים עדינים, או חולצת סריג לא צמוד במיוחד, בעלת שרוולים ארוכים או חצי שרוול בקיץ.

חולצות הנשים המבוגרות משדרות פשטות, פוריטניות, אנטי –אופנה, ולרוב מראה מיושן ולא מעודכן.

תהליכי החילון העוברים על החברה הדרוזית בעשרים השנים האחרונות אמנם משנים דפוסי לבוש, אך הם בעיקר סוחפים את הצעירות, ופחות את המבוגרות שעדיין בוחרות במראה צנוע עד כמה שניתן.

אירועים חגיגיים

באירועים חגיגיים לובשות הנשים החילוניות, כמו בימי חול, חולצות צנועות במראה, ארוכות וסגורות, אך צבעוניות.

הקווים המנחים לבחירת החולצה החגיגית נעזרים בשלושה לאווים: לא לחשוף חלקי גוף, ובעניין החולצה – לא לחשוף את החזה; לא בדים שקופים, היוצרים חשיפה חלקית; לא חולצה קצרה, העלולה לגלות את הבטן.

חולצות במראה ה 'נכון', העשויות מבדי שיפון שקופים או מבדי תחרה קלילים ואופנתיים, נפסלות על הסף, או נבחרות תוך שילוב בגד גוף מתאים, המשנה את מראן המקורי והחושפני.

פרט להגבלות אלו, שמקורן בכבוד שרוחשות הנשים למסורת, על אף חילוניותן, ניתן ללבוש כל חולצה חגיגית: חולצות וטוניקות תפוחות שרוולים, עיטורים של סרטי קטיפה, תוספות אבני קריסטל בצבעים עמוקים וכהים, דוגמאות מפוארות ברקמת חוטים או סרטים ועוד, על פי האופנה, הטעם האישי והיכולת.

חולצות לצעירות

הצעירות במגזר הדרוזי קונות חולצות או ביגוד בכלל, בקניונים וברשתות השיווק, כמו חברותיה ממגזרים אחרים. מקום הקניה המועדף בצפון הוא ה 'גראנד קניון' בחיפה, או ה 'קריון' לאנשי הכפרים בגליל. הרכישות מתקיימות בעיקר ברשתות 'גולף', 'בוניטה', 'הוניגמן', 'מנגו' 'זארה' 'קסטרו' 'רנואר' ולאחרונה גם TNT (לאחר שהרשת מיתנה את המיצוב הסקסיסטי במיוחד שאפיין אותה בעבר הלא רחוק).

בבחירת החולצה על ידי הצעירות אין הגבלה בצבעוניות, בגזרות ובפרטים, אף כי ברור שחולצות חושפניות במיוחד, שקופות או חסרות שרוולים וגלויות כתפיים (סטרפלס) הן מחוץ לתחום עבורן.

הבחירות המועדפות מתרכזות בחולצות בצבעים ניטרליים, בשחור או בצבע כהה אחר, במראה צמוד, מחומרים כמו סריג כותנה משולב ספנדקס (לייקרה). אם יש חשש שהבטן תיראה ותיחשף בגלל גזרת המכנסיים הנמוכה, מצרפות רוב הצעירות שני פתרונות: האחד, צירוף גופיה ארוכת שרוולים מלייקרה/כותנה מתחת לחולצה, כשהיא תחובה בתוך המכנסיים, והשני – צירוף בגד- גוף, שנחשב לפריט חובה במלתחה של הצעירה הדרוזית.

אחד מגילויי המרד של הצעירות כנגד סמכות ההורים או סייגי הדת עלול להתבטא בלבישת 'חולצת-בטן' , אלא שגילויים אלו נדירים ולא רווחים. 'ילדות טובות מבית דרוזי טוב לא תלבשנה לעולם חולצת בטן, אפילו אם תתרחקנה מהכפר לקצה העולם' (ס. עזאם, עוספיא).

בחורף לובשות הצעירות בעיקר חולצות טי בעלות שרוול ארוך, מסריגי כותנה משולבי לייקרה להצמדה על הגוף, ומיזעים - סווטשירט, לאחרונה בעלות קפושון או בלעדיו, ללא הגבלה של צבע, מרקם וגזרה, אולם תחת הסייגים כאמור.

לאירועים חגיגיים לובשות צעירות חילוניות בכפרי הגליל חולצות אריג מסאטן מבריק, במראה מיושן, מעוטר בתחרה ובמחשוף צנוע. החולצה לא צמודה, מונחת על הגוף באופן רפוי.

צעירות הגרות סמוך לחיפה או לומדות בה, לובשות חולצות צמודות לגוף ומעודכנות יותר – עשויות מסריג כותנה איכותי עם לייקרה, מוקפדות בגימורים ובמראה נקי.

אפשרות אחרת היא בחירה בחולצות צנועות במובן זה, שהן אינן חשופות, אינן קצרות או שקופות, אך עשירות במראה ובמוטיבים, כמו הדפסי פרחים או דוגמאות פייזלי, עשויות סריגי קטיפה בתערובת ויסקוזה ומשי.

חולצה לאישה הדתית

הנשים הדתיות במגזר הדרוזי לובשות חולצה שחורה סגורה בתוספת חצאית ארוכה שחורה, כדי ליצור מראה שלם על פי כללי הדת, אך בדרך כלל נשים דתיות מעדיפות ללבוש שמלות.

החולצה של האשה הדתית מתאפיינת בשרוולים ארוכים, בעלת צווארון סגור, צבעה שחור והיא באורך המכסה את חגורת החצאית וברוחב שלא מבליט את חמוקי הגוף. בד החולצה אטום, משום שחל איסור מוחלט על חשיפת אברי גוף. אריגי החולצה עשויים חומרים פשוטים, כמו כותנה או תערובת כותנה ופוליאסטר, המקנה לה מראה עמיד בכביסות.

לאחרונה ניתן לראות יותר ויותר נשים דתיות לובשות ביגוד הולם באופן חלקי את כללי הלבוש הדתיים; הן שומרות על חזות כללית הולמת, אך משלבות חולצות קצת שונות, סגורות אמנם, כהות, אך בפסים או בדפוסים לא צעקניים, ולאו דווקא בשחור או כחול.

מאחר ותעשיית הסריגים מתפשטת וזמינה לאחרונה, בוחרות הנשים המסורתיות בחולצות סריג אקרילן פשוטות ובמראה רפוי. סריגים אלו, העשויים מחומרים סינתטיים, מוגדרים כ 'לא נושמים', כלומר בעלי יכולת ספיגת זיעה כמעט אפסית, ומאופיינים במרקם מחוספס, שנוצרות על שטח פניו כדוריות בד לאחר מספר כביסות. רמת המחירים של סריגים סינתטיים נמוכה בהתאם, בין 30-50 ₪, ובשוק רמלה לוד עוד פחות.

חולצה לצעירה הדתית

גם הצעירה הדתית, כמו אימה, מעדיפה ללבוש שמלות. במידה ותבחר ללבוש חצאית וחולצה לא בהכרח תלבש דומות לאלה של אימה.

צעירות רבות שומרות על חזות צנועה, הנראית כללית הולמת את חוקי הדת, אולם מפגינות בחירות אישיות חריגות על פי טעמן ותפישתן. יש בוחרות ללבוש חולצה סגורה עד פתח הצוואר, ארוכה מעבר לקו המותניים, ובעלת שרוולים ארוכים, אולם בעלת עיצוב מודגש, בעיקר בצורת השרוולים ובהדפסים: לשרוולים חפתים גדולים ופתוחים, וההדפסים בולטים ובקשת צבעים החורגת מהסקאלה השחורה. 

זהו ביטוי לשמירה על רוח המסורת וערכי הדת, אולם גם אי ציות לכללי הלבוש בדרך של פרשנות אישית, שביטוייה בחירה בססגוניות ואי-אחידות בצבע הבגד, ובגזרת השרוול הפתוחה בקצה.

חצאיות

הנשים במגזר הדרוזי, מבוגרות כצעירות וילדות, מרגישות נוח במיוחד בחצאית. הן נוהגות ללבוש חצאית אופנתית כמעט מכל צבע, חומר וצללית, ובלבד שתהיה ארוכה מאזור הברכיים ומטה.

שמירה על מודלים של מסורת וצניעות מבית אבא אמא, משפיעים על בחירות בבדים אטומים, בדרך כלל כהים, והעדפת חצאיות לא חריגות במראה: חצאיות ג'ינס ארוכות, או חצאיות מבדי ויסקוזה במראה זורם וקל, ולא תהיה שקופה וחושפנית.

מאחר ובתקופה הנוכחית החצאית היא פריט לבוש רווח ורב גוונים, צלליות וגזרות, קל מאוד לבחור מההיצע הרב חצאיות מתאימות, העומדות בסטנדרטים של החברה הדרוזית החילונית.

נשים שעוברות מדתיות לחילוניות, משנות גם אופן לבושן. הדבר יכול להתבטא בין היתר בחצאית. דוגמא לכך היא בחירה בחצאית שחורה מתרחבת בגזרת פעמון מוויסקוזה, אך לא ארוכה.

אירועים חגיגיים

החצאית היא פריט לבוש מועדף לאירועים, בתוספת חולצה וז'אקט חגיגיים. החצאיות לערב מאופיינות במראה עשיר, רחב וזורם, ואם הן עומדות בתנאים הבסיסיים המתאימים – לא שקופות, לא קצרות ולא חושפניות – אין הגבלה בצבע, חומר, סוג וצללית.

לאחרונה החצאית מהווה פריט אופנה חשוב ומרכזי. הן עשויות מכל חומר אפשרי, מטבעיים כמו פשתן, משי קטיפת כותנה וצמר, ועד תערובות של בדים מיוחדים, המשלבים אפקטים של נצנוץ מתכתי בכסף או זהב של חוטי לורקס, אפקטים של רקמה ושילוב אבני קריסטל ופייטים.

טכנולוגיה מתקדמת של אריגות מורכבות, שבעבר היו יקרות מאוד, מאפשרות כעת עלויות מוזלות בקנה מידה תעשייתי של בדי ברוקד עשירים באפקטים. רמת המחירים לחצאיות עשירות במראה ועתירות בד, נעה בין 300 – 800 ₪ ברשתות, ואצל המעצבים עד 1200 ₪.

חצאית לאישה הדתיה

ההעדפה של האישה הדתיה היא שמלה ארוכה וכהה, כחולה או שחורה, אולם גם חצאית מקובלת, כל עוד היא אטומה, ארוכה עד הקרסוליים, ובצבע כחול שחור. עד גיל 40 נשים לובשות כחול כהה, ולאחר גיל זה – שחור, אך כלל זה אינו הדוק; נשים מבוגרות רבות לובשות בגדים מסורתיים בכחול כהה.

החצאית יכולה להיות מתרחבת בכווצים או בקפלים, ובלבד שתהיה ארוכה עד הקרסוליים. נשים הדורות, מבוגרות וצעירות, לובשות חצאיות מבדי דושז –סאטן, בנפילה טובה עם ברק עמום ומאופק, או מבד 'משי- בלון', אריג חזק העשוי חוטי כותנה עדינים ודקיקים הארוגים בצפיפות רבה, ועבר תהליך מירצור המקנה לשטח פני הבד מראה מבריק אך לא זול. בדים אלו מחמיאים יותר לגוף, נעימים למגע, ונעים בזרימה רכה עם תנועת הגוף. נשים ממעמד כלכלי נמוך לובשות חצאיות מבד כותנה עבה, אטום, בעל נפילה לא זורמת, היוצרת מראה מגושם ומשמין המתלווה לחולצה סגורה, ויוצרת מראה שלם ארוך וסגור.

שמלות

האישה החילונית במגזר הדרוזי מרגישה נוח מאוד בשמלה אופנתית, שמאפייניה הם צניעות, חוסר חשיפה, ועשויה מבדים אטומים. המגוון רב, על פי הקיים בשוק, ועל פי היכולת הכלכלית.

בשנים האחרונות קיימת העדפה של הרכב חצאית וחולצה ליום יום, על פני שימוש בשמלה.

שמלות קיציות נטולות-שרוולים תילבשנה עם חולצה עליונה פתוחה או סוודר כותנה בעל חצי שרוול, כדי להימנע מחשיפת יתר.

אירועים חגיגיים

שמלה מהווה את הבגד האולטימטיבי לאירועים חגיגיים. הנשים המבוגרות מעדיפות לקנות שמלות עשירות בבד ובגזרה, ברשתות אופנה כמו 'אישה אישה', 'קרייזי ליין', 'זארה', 'מתאים לי' ועוד. מחיר שמלות אלו בין 650 ל – 1200 ₪ בממוצע.

מאפיינים מרכזיים לשמלות אלו הם איכות גבוהה של בדים כמו משי וסאטן, קטיפת כותנה או קטיפת צמר, עם אפקטים של פסים או מוטיבים של פרחים, וכן בדים מיוחדים משלבים חוטי לורקס, אפקטים של רקמה ושנצים. חשובה ביותר איכות מוקפדת של תפירה; תוספות רקמה וחלקי תחרה; בד הגזור באלכסון, המקנה מראה עשיר וזורם של רבידה (מפלי בד) בנפילה טובה וכבדה, וגימורים מוקפדים.

להערכתנו, האישה המבוגרת החילונית חשה נוח בשמלת ערב, מאחר והיא משלבת גישה של כיבוד המסורת, תוך מתן פרשנות אישית, המדגישה מודרניות, חילוניות וביטוי עצמי. בשמלת ערב על פי הסטנדרטים (ארוכה, לא שקופה ולא חושפנית באזור פלג הגוף העליון) בא לידי ביטוי מראה נשי צנוע ומסורתי, אולם יש בה גם סממנים של התעדכנות, חידוש ורענון בבדים, בצבעוניות ובפרטי הגזרה.

הצבע השחור הוא הצבע המועדף לשמלות ערב. צבעים נוספים מקובלים הם צבעים כהים, כמו בורדו, סגול, ירוק כהה ולאחרונה גם חום.

שמלות חגיגיות לצעירות

גם הצעירות מעדיפות שמלות ערב לאירועים חגיגיים. ההעדפה היא שמלה שחורה או כהה בגוון אחר, וכן שמלות רכות ונשיות, במוטיבים עכשוויים, כמו הדפסי עלים ופרחים.

השמלות נקנות על פי היכולת הכלכלית, הטעם האישי והמצאי בשוק. בכל מקרה, ישנה הקפדה על הסטנדרטים הידועים: לא חשיפת בטן, לא מחשופים נדיבים, לא בדים שקופים. אם השמלה שקופה מעט, הצעירה תדאג להוסיף בטנה תואמת, ואם אין אפשרות לשנות באופן זה את הדגם הקנוי, קיים פתרון בצורת בגד גוף, שהוא פריט חובה בארון של הצעירה דרוזית החילוני.

שמלות כלה

בטקס האירוסין מקובל ללבוש שמלה אלגנטית ארוכה ועתירת בד, לא בצבע לבן, השמור ליום החתונה. שמלה לבנה ביום החתונה הינו מנהג חדש יחסית. בעבר לבשו הכלות על פי הנוהג המחמיר לבוש מסורתי כמו ביום יום, כלומר בצבע שחור. המקלים הרשו לכלה ללבוש שמלה בצבע בייז' או תכלת. 

כלה חילונית מהגליל ביום חתונתה שומרת על מראה צנוע של שמלה לבנה, שמאפייניה הם מחשוף צנוע, שרוולי שלושה/רבעים, אורך עד לקרסוליים, ושימוש בבדים לא שקופים. השימוש בבדי תחרה באזור פתח הצוואר, לדוגמא, מקל במעט את המראה הנזירי והסגור.

כלות דרוזיות מעוספיא או דלית-אל-כרמל שומרות גם הן על סטנדרטים של צניעות, אך בוחרות שמלות כלה מודרניות כמו כלות במגזרים חילונייים אחרים בישראל: הן קונות שמלה בכל סלוני הכלה היוקרתיים, מכל סוגי הבדים. מאחר והשמלות לחתונה כיום חשופות למדי, הן נעזרות בתופרת של סלון הכלות ליצירת השינויים הדרושים: הן מבקשות להוסיף בד לכיסוי מחשוף גב, להקטין את מחשוף החזה, ולהוסיף בטנה מתאימה מתחת חלקי הבגד העשויים תחרה, כדי לא לחשוף את הבטן ואת הגוף בכלל. (פתרונות אלו מקובלים גם על צעירות דתיות יהודיות).

שינויים אלו מסמלים את הרצון לביטוי אישי בלבוש, שניתן לפרשו כזיקה למסורת, אך ללא אדיקות.
לטקס האירוסין מקובל ללבוש שמלה אלגנטית ארוכה ועתירת בד, לא בצבע לבן, השמור ליום החתונה.

ה'קומבאז'/'הינדה' - שמלה לאשה הדתיה

הנורמה המקובלת במגזר הדרוזי היא ללבוש בגדים (כולל שמלה) בצבע כחול כהה עד גיל 40, ולאחר מכן שחור. כלל זה אינו מוחלט: נשים מבוגרות רבות לובשות שמלות בכחול כהה, ונשים צעירות מהאליטות עשויות ללבוש שמלות כהות, אך בגוונים שונים.

האישה הדתיה לובשת שמלה שחורה ארוכה וסגורה, הנקראת 'קומבאז'/ הינדה . היא בעלת מאפיינים המשייכים אותה ללבוש דתי מסורתי: שרוולים ארוכים, גזרה רחבה למניעת הבלטה של הגוף, אורך מרבי עד הקרסוליים למניעת חשיפת רגליים, פתח צוואר סגור וצמוד לקו צוואר גבוה, ובד שחור או כחול כהה ואטום למניעת שקיפות.

המבוגרות, שמעמדן החברתי בינוני עד גבוה, לובשות קומבאז' שחור או כחול כהה, העשוי בעיקר משני סוגי אריג: מאריג דושז או סאטן חלק, אריג בעל ברק עמום ואלגנטי, העשוי סיבי משי מלאכותי, ארוגים בסמיכות גדולה מאוד (עד 200 חוטי ערב לס"מ), כך ששטח פני הבד מבריק ואלגנטי, והנפילה שלו טובה וכבדה. אריג מקובל נוסף לבעלות יכולת הוא 'משי-בלון', העשוי מחוטי כותנה עדינים ודקים, הארוגים בצפיפות רבה. אריג זה עבר תהליך מירצור היוצר ברק אלגנטי, וגם הוא יוצר נפילה כבדה וטובה.

בחזית השמלה חצי צווארון, שאין לו המשך בחלקה האחורי של השמלה, ושלושה כפתורים מצופים בבד הקומבאז' עד לתפר מתחת לחזה, אליו מחוברת חצאית הקפלים של השמלה.

נשים מבוגרות דתיות, שמעמדן נמוך, לובשות קומבאז' דומה מאוד בגזרה ובמרכיבים, אולם המראה לוקה בשל איכות האריג: קומבאז' עשויה כותנה עבה וגסה, בעלת נפילה לא זורמת, יוצרת מראה מגושם ומשמין.

נשים צעירות דתיות, בעיקר ממעמד גבוה, נוהגות ללבוש קומבאז' מקטיפה שחורה, עשויה חוטי משי דקיקים ומגורדים, בעלת נפילה רכה וזורמת, ומגע קריר ונעים על הגוף. בחורף ה קומבאז' עשויה קטיפת צמר, בעלת מגע מחמם ורך.

נשים דתיות צעירות מהאליטה, בנות מנהיגים רוחניים ופוליטיים, העומדות בפני שידוך, מורשות ללבוש קומבאז' מקטיפה בצבעי בורדו, ירוק כהה וסגול כהה, בניגוד לנורמות המקובלות בנוגע לצבע השחור.

הסטייה הזו מהנורמה ההדוקה בדבר הצבע השחור הבלעדי ללבוש הדתי הדרוזי, מבדילה קומץ של נשים צעירות מהכלל, למטרות בולטות ומציאת חן בעיני משפחות החתנים העתידיים. עובדה זו, שאינה כתובה באופן גלוי, מוכיחה את העובדה הידועה שכלם שווים, אך יש כאלו ששווים יותר...

קומבאז' תפורה ביד תופרת המתמחה בכך, ללא גימורים תעשייתיים (תפרי אוברלוק), וזאת ניתן לראות מקרוב, כשהופכים את הבגד. אין למצוא את הקומבאז' בחנויות. התופרת לוקחת מידות אישיות של האישה, ומתאימה אותה על פי נתוניה. יש והשמלה פתוחה משני צדדיה , כדי להקל על ההליכה ועל הישיבה ברגליים מקופלות . השרוולים צרים וארוכים , פתוחים במקצת בקצוותיהם , כדי להעביר בהם את היד בנוחיות ובטבעיות. לעיתים משלבים בה כיסים על מנת להניח בהם חפצים קטנים.

עיקר הפאר ב קומבאז' מתרכז, מטבע הדברים, בבית החזה. העיטורים בקדמת ה קומבאז' עשויים ברקמת גפיור – רקמת חוטים צפופים ומפותלים בצבע השמלה, אך בברק אחר ובבולטות מעל שטח פני הבד. בד רקמה זה מיוחד בכך, שהוא משולל רשת רקע. האפקט המתקבל הוא גוון על גוון (טון סור טון) של מוטיבים בולטים בשחור מט על גבי שחור מבריק ולהפך. עיטורי תחרת הגפיור השחורה מקבלים נוכחות מוגברת בשעה שהם עשויים על גבי רקע לא שחור, על גבי קומבאז' קטיפה בצבעי בורדו, ירוק וסגול.

ז'אקטים ומעילים

אין הגבלה במגזר הדרוזי על לבישת ז'אקט או מעיל. 

צעירות 

הצעירות מעדיפות ז'אקטים מג'ינס או מבדי דריל 100% כותנה או תערובת פוליאסטר, צמר ואקריליק. לאחרונה פופולאריים ביותר ז'אקט בסגנון טייסים, מרופד בבטנת אקרילן מחממת (פוך סינתטי), ומתופר בסגנון 'קווילט' , כשהצד החיצוני של הז'אקט עשוי 100% ניילון בוהק.

באירועים חגיגיים הצבעים המועדפים לז'אקט או מעיל  הם שחור, שחור -לבן או אפור. אין נטייה ללבוש פריטים צעקניים בצבעוניותם ובגזרתם. 

נשים דתיות

הדתיות לובשות ז'אקט באורך הירכיים והוא משמש כפריט לבוש חשוב, בעיקר בימות החורף הקרים. צבעו כחול כהה או שחור, כצבע החצאית והחולצה או השמלה מתחת. גזרתו פשוטה ובסיסית, נטולת קישוטים סיומות או כפתורים בולטים, והוא עונה על דרישות הצניעות, הפשטות והאחידות.

אחד הטרנדים השכיחים באופנה בשנתיים האחרונות הוא מראה אתני רב – לאומי, שהמוטיבים שלו יוצרים מיקס רב גוני ורב תרבותי. מעילים שגזרתם צנועה, ובעיצוב שלהם מופיעים מוטיבים אתניים רקומים, מתקבלים בברכה בקרב הנשים במגזר הדרוזי, מאחר והם מהדהדים תפישה מסורתית ותחושות של זיכרונות מהילדות, שבה אמא או סבתא עשו מלאכת יד ראויה להערכה ולהתפעלות.

מקובל ללבוש ז'אקטים מגוונים: מאריגי טוויד איכותי, של תערובת סינתטי עם צמר 50%, בעל אפקטים של חוטים בולטים היוצרים טקסטורה מחוספסת ומרשימה, במראה מחויט, או ז'אקטים מאריג ז'אקרד מוזהב, בתערובת כותנה 54%, פוליאסטר 33% ואצטט 13%, להגברת האפקט המתכתי. 

נשים מבוגרות

הנשים המבוגרות לובשות לעתים סוודר עבה מעשה סריגת יד - קרדיגן - בעל שרוולים ארוכים, פתח צוואר גבוה ורכיסת כפתורים באמצע החלק הקדמי.

לבוש לילה

האישה החילונית המבוגרת לובשת כותנות לילה או פיג'אמות הקיימות בשוק, המורכבות מחולצה מכופתרת ומכנסיים בעלי גומי במותניים, כמו של הגברים, בדרך כלל מכותנה או כותנה מגורדת (פלנל), אך גם מסאטן. בחורף – טרנינג משמש לשינה.

הצעירה החילונית לובשת חולצת טי גדולה כלבוש לילה, מטריקו כותנה, או 'בייבי דול' על פי האופנה הקיימת, כמו צעירות חילוניות ממגזרים אחרים. מוסכמות של צניעות, שקיפות וחוסר חשיפה השייכות לתחום היום, אינם קיימים.

האישה הדתייה, מבוגרת או צעירה, מעדיפה כתונת לילה מבדים אטומים, בעיקר כותנה או כותנה מגורדת (פלנל), בצבעים בהירים המעידים על פשטות וטוהר. הכותונת בעלת שרוולים ארוכים עד פרק כף היד ופתח הצוואר צנוע, סגור ברכיסת כפתורים. 

הלבשה תחתונה

תחתונים וחזיות

האישה החילונית במגזר הדרוזי לובשת לבוש תחתון מכל סוג, צורה, צבע וחומר, בהתאם ליכולתה, למידותיה ולטעמה.

יחד עם זאת, רוב המבוגרות לא לובשות תחתוני חוטיני. העדפה ניתנת לתחתונים גבוהים, מחטבים, בעלי פוטנציאל להשטיח את הבטן ולהקטין את ההיקפים ויזואלית. מחירים בין 50 ל-100 ₪.

האישה הדתית מעדיפה תחתונים גבוהים, פשוטים.

האישה החילונית במגזר הדרוזי לובשת חזייה מכל סוג, צורה, צבע וחומר, כולל חזיות פוש- אפ, בהתאם ליכולתה, למידותיה ולטעמה. ההעדפה ניתנת לחזיות באיכות טובה, לא פתוחות מדי, במחירים הנעים בין 250 – 350 ₪.

נשים דתיות בוחרות חזיות פשוטות, בצבעים ניטרליים ולא נועזים. הדגש על פשטות וצניעות, בגישה דומה ללבוש החיצוני.

גופיות

הנשים המבוגרות במגזר הדרוזי אינן לובשות גופיות.

הצעירות אף הן אינן לובשות גופייה בעלת כתפיות, גם לא כבגד עליון, מטעמי צניעות, למרות חילוניותן.

גופיה צבעונית המשמשת כלבוש עליון תלבש מעל חולצה בעלת חצי שרוול.

גופיה הנראית כחולצת טי ללא שרוולים מקובלת מאוד כלבוש ליום יום.

נשים דתיות, מבוגרות וצעירות, אינן לובשות גופיות.

מחוכים וקומבניזונים

האישה במגזר הדרוזי עוברת תהליכי חילון, כולל פתיחות בלבוש, ואם מחוך יועיל לה להיראות חטובה יותר, אין בכך פסול.

ראוי להדגיש שהמחוך משמש אצל האישה המבוגרת כבגד תחתון מחטב, ואינו נלבש בגלוי, כלומר איננו נלבש כבגד עליון.

הנשים הדתיות אינן לובשות מחוך.

הנשים החילוניות במגזר הדרוזי תלבשנה קומבינזון כדי לבטל מראה של שקיפות יתר בבד השמלה.

הצעירות אינן לובשות קומבינזון, הנחשב פריט למבוגרות בלבד.

לנשים דתיות אין שימוש בקומבניזון, מאחר וגוף האישה הדתייה, מבוגרת וצעירה, מכוסה בלבוש אטום, ארוך וסגור.

גרביים

נשים חילוניות גורבות כל דגם של גרביים או גרביונים, בהתאם לצרכיהן, טעמן והתאמתן ללבוש.

נשים דתיות גורבות גרביים שחורות וקצרות.

נשים דתיות הקפידו על כך בעבר, אולם ישנן 'הקלות' שבעל פה בחברה הדרוזית העכשווית, וניתן לראות נשים מבוגרות וצעירות לבושות בלבוש הולם את כללי הדת במלואם, נעולות נטולות גרביים : בסנדלים, כפכפים, או בנעלי 'אצבע'.

אביזרים

ככלל, נשים מבוגרות וצעירות כמעט ואינן עדויות תכשיטים יקרים. התפישה לגבי קישוטיות ואבזור בחברה שמקורותיה מבוססים על צניעות וטבעיות,השוללת התבלטות וגנדרנות. נדיר לראות נשים, מבוגרות וצעירות, עדויות תכשיטים יקרים. ההעדפה ניתנת לתכשיטים אופנתיים מחומרים פשוטים, כמו פלסטיק, חרוזי זכוכית וחומרים פשוטים אחרים.

נשים דתיות מצוות להתנזר מתכשיטים, מחמת הצניעות וההתרחקות מקישוטים ומפינוקים. 

חגורות

צעירות מהמגזר הדרוזי חוגרות חגורות אופנתיות. כיום החגורה הפופולארית עשויה מעור מוטבע בדוגמאות של פרחים ועלים, ובאבזמי – מתכת גדולים ומרוקעים במוטיבים כשל החגורה.

הנשים הדתיות חוגרות חגורה העשויה מעור או בד - 'זנאר'. 

שעונים

נשים דתיות מצוות כאמור להתנזר מתכשיטים, מחמת הצניעות וההתרחקות מקישוטים ומפינוקים.

השעון, המהווה כלי פונקציונאלי במקום - הרחיקו למקום מוסתר בכיס השמלה, פן ייחשב לתכשיט שניתן להתהדר בו.

תכשיטים

הנשים הדרוזיות הדתיות לא עונדות טבעות ולא קישוטי אוזן -עגילים, לשם צניעות ועל מנת שלא להתבלט ברבים ולמשוך תשומת לב. 

איפור וקוסמטיקה

כעקרון אין לנשים איסורים מיוחדים בתחום האיפור. הכול מותר ואפשרי.

יחד עם זאת, נשים מאופרות בכבדות אין בחברה הדרוזית, שבבסיסה ישנה גישה של צניעות וחוסר התבלטות.

הדת הדרוזית אוסרת על הנשים להתקשט ולעצב את עצמן, על פי תקנות החכמים ש 'אין לשנות את שנתן לנו האל'. 

מסיבה זו גם אין אין קעקועים ופירסינג בחברה הדרוזית. גם החילונים מכבדים זאת.

בעבר היה נהוג בקרב הנשים לעשות כתובות קעקע על ידיהן ועל פניהן, אבל במידה, ויש שהיו מקעקעות נקודות חן על הלחיים ("שאמה " - נקודת חן).

השינוי היחיד המותר על פי תקנות חכמי הדת, הוא השימוש ב 'כוחל', שהיא אבקת איפור בצבע כחול אפור, שמותר להשתמש בה להדגשת העיניים. העיניים הן האיבר הגלוי היחיד בפני האישה הדתייה, הן הראי לנפש, ומותר להעצים את יופיין.

הנשים במגזר הדרוזי משתמשות בבושם ובדיאודורנט על פי העדפתן.

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • דנצ'ו ארנון, כובעים בראש, כיסויי ראש בארץ ישראל, עם עובד, 1995.

אתרי אינטרנט

ראיונות

  • ראיון עם השייח עסקאלה חמזה, כפר מע'אר, 2006.
  • ראיון עם ג'אבר אבו טריף, דובר כפר ירכא, 2006.
  • ראיון עם חסון וג'די, איש דת מדלית אל כרמל, 2006.
  • ראיון עם ד"ר פואד בסיס, מנהל חדר מיון, מרכז רפואי רמב"ם, 2006.
  • ראיון עם סמירה עזאם, ראש ויצו עוספייה, 2006.
  • ראיון עם רנדה קבלאן, בית ג'אן, 2006.

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על לבוש מסורתי של נשים דרוזיות בישראל (1)

    אורי שטרן

    מאמר על קודי הלבוש של הנשים בחברה הדרוזית. מאמר טרחני עם אינפורמציה שכמעט אין בה שימוש למי שאינו אישה דרוזית שרוצה לדעת איך להתלבש ובאיזה רשתות אופנה היא יכולה לרכוש בגדים. חסר ריחות ואווירת מסורת, חסר ידע אמיתי על מהיכן מגיעות המסורות, ועל פרטי הלבוש הייחודיים לנשים הדרוזיות.
    שבת כ"א בתמוז תשע"א 23 ביולי 2011

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.