דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 6 מדרגים

רווקות ללא ילדים בישראל

NoKidding
NoKidding
אתר NoKidding
דף הבית של מועדון חברתי בינלאומי עבור זוגות ובודדים שאין להם ילדים, 7.2.2008
שי רודין, עוז אלמוג, דוד פז

נוצר ב-3/31/2008

רקע

רווקוּת ללא ילדים מאובחנת כסטאטוס משפחתי זמני (התקופה שלפני הנישואים), או קבוע. יש רווקים ורווקות מתוך בחירה, המעדיפים את היתרונות הכלכליים והאחרים של אורח-חיים זה. יש רווקים ורווקות בעל-כורחם, אלה שמסיבות שונות לא מצליחים לממש חלומם להתחתן ולהקים בית בישראל.

מטבע הדברים, קיימים הבדלים מהותיים בין רווקים ורווקות במספר מישורים: יחס החברה כלפיהם, מידת הסובלנות, הלחצים המופעלים עליהם לשנות את הסטאטוס ולהתחתן, סוגיית השעון הביולוגי (נשים לחוצות יותר להינשא, מחשש שיאבדו את הסיכוי להרות וללדת) ועוד.

כיום, במגזר היהודי-חילוני, פרק הרווקות ארוך יותר מבעבר. יש לכך מספר רב של סיבות, כדלקמן:

התנסות עם מספר בני-זוג

במגזר זה השתרשה בשני העשורים האחרונים נורמה חברתית, המעודדת התנסות עם יותר מפרטנר אחד קודם הנישואים. הנטייה לקיים מספר מערכות יחסים, מובילה לדחיית גיל המתחתנים ובהתאמה, להארכת תקופת הרווקות.

לגיטימציה למגורים משותפים

הואיל ואין טאבו חברתי על מגורים משותפים ללא נישואים, זוגות רבים נוטים לנהל את חייהם כבעל ואישה לכל דבר, גם לפני החתונה. הם מתגוררים תחת אותה קורת-גג, מנהלים סדר-יום משותף ושומרים אמונים זה לזו ללא חופה וקידושין. מבחינת החוק היבש, הם נחשבים "ידועים בציבור". כשהקשר הזוג ניתק מכל סיבה שהיא, אין הם נחשבים גרושים.

השכלה תחילה

רבים רואים בהשכלה גבוהה מנוף להיכרות עם בני-זוג פוטנציאליים ומבוא לקשר רציני. יחד עם זאת, בראש סדר הקדימויות שלהם נמצאים סיום לימודי התואר תחילה, מציאת מקום-עבודה והכנסה קבועה, ורק לאחר מכן מיסוד הקשר. לרוב, חייו של הסטודנט הישראלי אינם קלים - בייחוד בהיבט הכלכלי. סטודנטים רבים עוסקים בעבודות מזדמנות, ותקופת הלימודים מאופיינת באי-ודאות כלכלית.

הגישה הרומנטית

בציבור החילוני, יש נטייה לצבוע את מוסד הנישואין בגווני הרומן הרומנטי. היינו, האהוב או האהובה שאיתם נכנסים לחופה, הם בהכרח ה"אחד" או ה"אחת". גישה זו עלולה לערער את הביטחון העצמי בשלב ההכרעה ולגרום לרבים להתלבט בשאלה: "האומנם זהו האחד והיחיד?" "האומנם זו האחת והיחידה?" הספק מכרסם ואט-אט מחלחלת התחושה, שאולי זה לא הקשר 'הנכון'. עקב כך, רבים נוטים להישאר ברווקותם ולהמתין לנסיך או נסיכת החלומות.

פולחן הזוגיות

יש הסבורים שהעיסוק בזוגיות הולך ולובש בשנים האחרונות מימדים של פולחן, ועומד במוקד השיח של צעירים ומבוגרים כאחד במגזר החילוני. אומנם, פסיכולוגים ממליצים על בנייה הדרגתית של קשר זוגי, אך המדיה נוטה להפיץ את אידיאל (יש שיאמרו מיתוס) ה"אהבה ממבט ראשון", המנחה רבים בחיפושיהם אחר שותף לחיים. לא אחת, כשאין קליק מיידי, החיזור מופסק ואיתו גם הסיכוי להיכרות מעמיקה. כמו כן, רמת הציפיות מבן/בת-הזוג העתידיים הולכת וגדלה, ואיתה גם הקושי לאתר מועמד העונה על מיכלול הציפיות.

חשדנות מובנית

שלל תוכניות המציאוּת (ריאליטי) בטלוויזיה, הצוברות פופולאריות בשנים האחרונות, מטפחות את המסר, שבני-אדם אף הם מוצר שיווקי עובר לסוחר. בשיווק כמו בשיווק, הדגש הוא על הבלטת הצדדים היפים והמוצלחים והצנעת הפגמים של 'הסחורה'. כתוצאה, התדמית החיצונית הופכת לעיקר ורבים עסוקים בטיפוח 'האריזה החיצונית'. עשרות מכוני הכושר שצצו בשנים האחרונות, הם העדות החותכת לכך.

לעיתים, העיסוק הכמעט כפייתי בתדמיות וביחצנות אישית, הופך את תוכניות הריאליטי למציאות חיים של ממש, בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. בהדרגה הולכת ומתחזקת התחושה שהחיים הם נשף מסיכות, ולכן קשה לדעת מהו הפרצוף האמיתי המסתתר מתחת למסיכה. התוצאה, במקרים רבים - חוסר אמון וחשדנות הדדית, חשש מהעמדת פנים ודחיית מיסוד הקשר. תקופת החיזור מתארכת על-מנת לאפשר לצדדים להכיר זה את זו לעומק, והדבר מתבטא בעליית גיל המתחתנים.

מין לפני חתונה

בשנים עברו, יחסי מין ניצבו במדרגה הגבוהה ביותר של מערכת היחסים, אחת לפני (ובחברות שמרניות, אחרי) החתונה. כיום, בקרב הצעירים החילוניים יש לגיטימציה למין מזדמן ולתרבות הסטוצים. רבים מהם בוחרים בקשר זוגי המבוסס על סיפוק מיני גרידא, ואינם חשים חובה להתמסד לצורך זה.

מיתון הלחץ ההורי

כיום, הורים חילוניים נוטים פחות מבעבר ללחוץ על ילדם בשאלה הקלאסית: "נו, מתי כבר תתחתן?" רבים מצפים מילדיהם (וחלקם אף מעודד אותם) שיגשימו את עצמם מבחינת השכלה, ניסיון חיים וביסוס כלכלי, לפני שייכנסו למוסד הנישואים. עם זאת, הלחץ המתון מתגבר ככל שנוקפות השנים - על הרווקה לקראת גיל 30, על הרווק מגיל 35 ואילך.

קריירה ופמיניזם

תפישת-העולם הקפיטליסטית הרווחת בקרב המגזר, עומדת בבסיס ההבנה כי הקמת משפחה עלולה לחבל במאמצי ההתבססות הכלכלית. הקריירה מחליפה בהדרגה את החתונה כ"טקס המעבר" מנערוּת לבגרות. צעירים רבים מחויבים רגשית לקריירה, ומשקיעים בה את זמנם ואונם על חשבון טיפוח מערכת יחסים זוגית.

התפישה הפמיניסטית שהתחזקה בקרב שכבות משכילות ומבוססות, מעודדת נשים לרכוש תחילה השכלה גבוהה ורק לאחר מכן למסד את הקשר הזוגי. מחקרים, ולפיהם נשים המטופלות בילדים רכים מתקשות יותר למצוא מקום עבודה, נותנים לתפישה זו רוח גבית. על כן, נשות-קריירה צעירות נוטות לדחות את פרק הנישואין והמשפחה עד שיתבססו מקצועית וכלכלית. זאת ועוד, בקרב המצליחניות שאינן תלויות לקיומן בגברים, יש המרשות לעצמן להינשא בגיל מאוחר יותר, או לא להינשא כלל.

מחיר החופש

מומחים מצביעים על גילויי אגוצנטריות ונהנתנות בקרב חלק מבני הדור החילוני הצעיר - לרוב, אלה שנולדו עם כפית כסף בפה. הקמת תא משפחתי כרוכה בוויתורים לא מעטים, וצעירים רבים אינם ששים לוותר למענה על החופש והנאות החיים. אי לכך, הם מתקשים לפתח מערכות יחסים עמוקות ויציבות, הכרוכות בנתינה ובהשקעה.

נתק חברתי

לרוב, בעקבות חתונה מתחילה התנתקות הדרגתית מהקבוצה החברתית, שאליה השתייכו הבעל או האישה קודם נישואיהם. מדובר בתהליך טבעי, לרוב בלתי-נמנע, הנגזר מהשוני המובהק בין רווקים לנשואים בכל הנוגע לתחומי העניין ולסדר-היום. רבים נוטים לדחות ככל הניתן את חיתוך 'חבל הטבור' החברתי, ומכאן גם התארכות פרק הרווקות. בהקשר זה מצביעים אנשי-המקצוע על תסמונת "חתונות השרשרת" - אחדים מבני אותה קבוצה חברתית מתחתנים בזה אחר זה, לעיתים מבלי שיידעו להסביר את פשר סמיכות הזמנים.

משיחות שערכנו עם מתחתנים באוכלוסייה היהודית-חילונית, עולה כי חלקם חושש להתנתק מהמעגל החברתי שלהם, שהחליף קידומת מ"רווקים-רווקות" ל"נשואים-נשואות", ולכן ממסדים את מערכות היחסים וממשיכים להתבגר ביחד. יש לכך יתרונות גם בהמשך הדרך, כשהזוגות מביאים ילדים לעולם. אלה הופכים חולייה חשובה בשרשרת החברתית של הוריהם, ובעצמם מפתחים קשרים עם ילדי החברים של אבא ואימא. החיבור בין הילדים מהווה עילה מצוינת עבור ההורים לשימור הקשר ההדדי. אט-אט, הקבוצה החברתית משנה את פניה. אלה מההרכב המקורי שנשארו רווקים, מוצאים עצמם יום אחד מחוץ למעגל הסגור.

צל הגירושין

הגידול הניכר בשיעור המתגרשים בישראל, גורם לרבים לשקול את צעדיהם בכובד-ראש לפני מיסוד הקשר. הם בוחנים בכובד-ראש נושאים כגון הכדאיות הכלכלית של החתונה, המחיר הכבד של גירושין, חיים משותפים והורות ללא נישואים וכדומה.

המעבר מפנויים-פנויות לרווקים-רווקות

צעיר או צעירה בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, נכללים בהגדרת "פנוי-פנויה". בשלב מסוים הם מקבלים תג "רווק" או "רווקה". זה קורה לרוב בנקודת-הזמן שבה מרבית בני המעגל החברתי שלו הם כבר אנשים נשואים, בעוד הוא נשאר לבד. הזהות החדשה מניעה מספר תהליכים:
• ניסיונות לשידוך מטעם המשפחה והחברים.
• שיחות מוטיבציה חוזרות ונשנות בנושא עם בני-משפחה, בעיקר ההורים (בנוסח "מתי תתחתן?"). לרוב, השיחות יוצרות חיכוכים ואווירה עכורה, בעיקר במפגשים משפחתיים.
• מעבר למגורים בנפרד, בדירה שכורה או קנויה. בקרב האוכלוסייה היהודית חילונית והמסורתית, קיימת מוסכמה לפיה הורי הצדדים מממנים את רכישת הדירה הראשונה של הזוג (או לפחות משתתפים בחלק-הארי של המימון, בהתאם למצבם הכלכלי). ההחלטה לקנות דירה ללא בן-זוג, פירושה ויתור כלכלי והשלמה עם אפשרות של חיים לבד.
• טיפול בחיית-מחמד. לא מעט רווקים החיים בגפם מאמצים  חיית-מחמד, כמפלט מהבדידות (מידע זה נשאב מראיונות בלבד ואין בידינו כל מידע המאשש את ההשערה שרווקים במגזר זה נוטים יותר לאמץ חיות מחמד מנישואים).
• תחליפים חברתיים. כשהחברים הטובים לשעבר מקימים משפחה, הרווק מוצא עצמו מוּדָר בהדרגה מקשת החוויות והשיח החברתי המתמקדים בגידול הילדים. כתחליף, הוא מפתח קריירה, משקיע בלימודים ובחיי הפנאי שלו. רווקים יכולים להרשות לעצמם לנסוע לחו"ל בהתראה קצרה, כיוון שהם פטורים ממציאת 'סידור' לילדים לפני כל חופשה. זאת ועוד, בהיעדר סעיף הוצאות על גידול ילדים בתקציב החודשי, עומדת לרשותם הכנסה פנויה גבוהה למימון התפתחות אישית ופעילות פנאי.
• אימוץ סדר-יום חלופי עשיר ומגוון, עלול להקשות על רווקים רבים לוותר על יתרונות החופש ולעכב התרקמות קשר רציני עם בן/בת זוג פוטנציאליים. 

יחס החברה החילונית למוסד הרווקות

החברה הישראלית הלא דתית, ברובה המכריע, דבקה בתפישה המסורתית המקדשת את אידיאל החיים הזוגיים, ולכן אינה סובלנית כלפי רווקים (סינגלס). לצד הקושי בהכלה חברתית של רווקים-מבחירה, מתנהל מסע לחצים ושיכנועים בדבר יתרונות הנישואים. בנוסף, קיימים סטריאוטיפים (בייחוד בקרב נשואים) הרואים ברווק/ה סוג של איום על מוסד הנישואים.

שניים מסימני-ההיכר המובהקים של הישראלי הממוצע הם ישירוּת ("דוגריות") ופולשנות. רווקים רבים חווים זאת על בשרם, שעה שהם נדרשים להסביר שוב ושוב מדוע הם חיים לבד ומדוע בחרו שלא להביא ילדים. על-פי-הרוב, אחת השאלות הראשונות במפגש עם אדם זר, תהיה: "אתה נשוי?" או "יש לך ילדים?" מסיבה זו, רווקים רבים ישתדלו להגיע לאירועים משפחתיים או מקצועיים בליווי חבר/ה, ובכך לחסוך מעצמם שאלות מביכות וחטטניות הנוגעות לחייהם הפרטיים.

רווקוּת ללא ילדים עדיין אינה זוכה לקבלה מלאה בקרב האוכלוסייה. היחס מקצין כאשר מדובר ברווק המעדיף לחיות בגפו מתוך בחירה, ומצהיר שאינו מעוניין להתחתן או להביא ילדים. החברה הישראלית עדיין אינה מכבדת בחירה שכזו ומנסה להניאו מכך. עם זאת, סוציולוגים וחוקרים צופים גידול במספר הרווקים מתוך בחירה, בדומה למגמה המסתמנת במערב.

הבדלים מגדריים ועדתיים

בראיונות שקיימנו, מצאנו כי קיימים הבדלים בין העדות השונות בתפישת הרווקוּת. ילדים להורים מעדות המזרח מדווחים על לחץ הורי גדול יותר להתחתן ולהוליד ילדים, מאשר ילדים להורים ילידי אירופה או צפון אמריקה.

מראיונות שערכנו עולה גם שוני מהותי בהקשר למינו של הרווק: נשים חשות לחץ רב יותר המופעל עליהן להינשא. הלחץ מתחזק לקראת סוף העשור השלישי לחייהן, בעיקר מתוך חשש ש"יאחרו את הרכבת" ולא יוכלו ללדת. גברים מדווחים, כי הלחץ ההורי עליהם מתחיל בסביבות גיל 35, לאחר שרכשו השכלה והתבססו במקום-עבודתם.

כמו כן, הביטוי "רווקה זקנה" המיוחס לנשים מעל לגיל 40 שלא נישאו, נתפס כמטבע-לשון שכיח. "רווק מזדקן", תואר פחות שכיח, מיוחס לרוב לגבר מעל גיל 50 שלא נישא. הפער בתפישת הרווקות של נשים וגברים, נעוץ בשעון-החול הביולוגי. אצל הגבר, לכאורה, שעון זה אינו אוזל אלא בגיל מבוגר מאוד והוא נתפס כ"אב פוטנציאלי" משך רוב שנות חייו. מכאן גם נגזר סטריאוטיפ הרווק הנצחי המתקשר עם חיי זוהר והוללות, בעוד שמקבילתו הנשית מצטיירת בצבעים קודרים.

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • ליבליך עמיה, סדר נשים, שוקן, 2003. 

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות - לקט נתונים לרגל יום האשה הבין-לאומי, 7.3.2007. 

כתבות ומאמרים בעיתונות

אתרי אינטרנט

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על רווקות ללא ילדים בישראל (3)

    ללא שם

    האם קיים אצלכם מידע מבוסס אמפירית שאומר שדווקא רווקות מגדלות יותר בעלי חיים מיחסם באוכלוסיה מאשר רווקים/משפחות וכדומה?
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    ללא שם

    "מראיונות שערכנו עולה גם שוני מהותי בהקשר למינו של הרווק: נשים חשות לחץ רב יותר המופעל עליהן להינשא. הלחץ מתחזק לקראת סוף העשור השני לחייהן"
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    המערכת

    אתה צודק. תודה על ההערה. נתקן בהקדם.
    יום רביעי י"ב באב תשס"ח 13 באוגוסט 2008

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.