דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 8 מדרגים

דפוסי הצבעה בחברה החרדית

יהדות התורה
יהדות התורה
אתר בחירות יהדות התורה לכנסת ה-17
פתק בחירות לכנסת ה-17
לוגו מפלגת ש
לוגו מפלגת ש"ס
אתר מפלגת ש"ס

נוצר ב-4/28/2008

תהליכים ומגמות בבחירות לכנסת

ההתארגנות הפוליטית של החרדים

את ראשית ההתארגנות הפוליטית של החרדים מקובל לראות בשנת 1912 עם ייסודה של "אגודת ישראל" (י"ב סיון תרע"ב). מדובר במהלך שהחל להבשיל עוד בעשורים הראשונים של המאה ה19 כשהחרדים, הן הליטאים והן החסידים, נאלצו להתגבר על מלחמותיהם הפנימיות המרות, ולהתאחד אל מול האויב המשותף מבחוץ: תנועת ההשכלה וגלגוליה, הרפורמה ומאוחר יותר התנועה הלאומית היהודית – הציונות. . ב1840 שיתפו חסידים ומתנגדים פעולה לראשונה נגד ה"השכלה מטעם", כבר ב1885 התחיל הרש"ר הירש בהקמת ארגון על לציבור החרדי. ב1907 הוקם ארגון "כנסת ישראל" וב1912 הוחלט בקטוביץ' על הקמת אגודת ישראל.

עם הקמת מדינת ישראל ניצבו אל מול מדינת ישראל שלושה זרמים אורתודוקסיים מרכזיים:
הציונות הדתית דהיום – המזרחי, הפועל המזרחי. לימים המפד"ל.
הזרם המרכזי של הציבור החרדי – אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל. לימים "יהדות התורה". זרם, שבו מתמקדת סקירה זו.
הזרם הקיצוני של היהדות החרדית – "העדה החרדית", "נטורי קרתא" ושות', שהתבדלו מהזרמים האחרים בסרבנותם לכל שיתוף פעולה עם מדינת ישראל, בכלל זה איסור השתתפות בבחירות לכנסת ואיסור לקיחת תקציבים מכספי המדינה.

השותפות עם הציונות הדתית

בבחירות לכנסת הראשונה (האסיפה המכוננת) בשנת 1949, תחת השם "חזית דתית מאוחדת" הופיעה באופן חד פעמי סיעה מאוחדת של כל המפלגות המובהקות של שומרי המצוות בישראל. הדתיות - המזרחי והפועל המזרחי והחרדיות אגודת ישראל (אגו"י) ופועלי אגודת ישראל (פא"י).
52,982 אזרחים הצביעו עבורה והיא זכתה ב16 מנדטים. יותר מאשר חרות של מנחם בגין, שזכתה ב 14. נציג חרדי, הרב יצחק מאיר לוין, אף התמנה לתפקיד שר בממשלה, שר הסעד.
הייתה זו הפעם הראשונה והאחרונה, שבה הופיעה רשימה משותפת דתית – חרדית. הפילוג המעשי בתוך הציבור שומר המצוות נולד והחמיר על רקע ההתמודדות עם הציונות. אלו הנקראים בימינו דתיים וחרדים, היו עד אז כולם חרדים (או "יראים") והתפלגו רשמית על רקע : יחסם לציונות, יחסם לשיתוף פעולה עם חילונים, יחסם להשכלה ולמודרנה ועוד.

המעבר למרכז הבמה

החל מסוף שנות השבעים אפשר לראות איך מרכז הכובד של האלקטוראט שומר המצוות, עובר מהמפד"ל ומהציונות הדתית אל החרדים. מאזן זה בא לידי ביטוי גם בשליטה החרדית ההולכת ומתעצמת במוקדי כוח של הממסד הדתי, כגון הרבנות הראשית, משרד הדתות, המועצות הדתיות ומינוי הדיינים בבתי הדין.
עד 1977 יוצגה הציונות הדתית על ידי 10 עד 12 חברי כנסת (בחירות 1951: 10 מנדטים. 1955: 11. 1959: 12. 1961: 12, 1965: 11. 1969: 12. 1977: 12.), החרדים הסתפקו בשישה לכל היותר. ב1981 הפסידה המפד"ל מחצית מכוחה והתדרדרה לשישה מנדטים, חלק מהאבדן היה לטובת "התחיה" הלאומית ימנית וחלק אחר לטובת תמ"י המסורתית ספרדית. מאז הופעת ש"ס ב1984 חלה נגיסה קשה באלקטוראט המזרחי מסורתי שנהג להצביע למפד"ל ולליכוד.

1951 - 1981 מלחמת שלושים השנים באופוזיציה

כבר בבחירות לכנסת השנייה בשנת 1951 התפצלה החבילה, הדתיים לאומיים לחוד והחרדים לחוד. גם בתוך הציבור החרדי חל פילוג. אגודת ישראל זכתה ב 2 מנדטים ( 2 אחוז מכלל המצביעים), פועלי אגודת ישראל 2 מנדטים(1.6 אחוז מכלל המצביעים). הדתיים הלאומיים, אגב, שאף הם התפצלו זכו ב10 מנדטים (הפועל המזרחי 8 מנדטים, המזרחי 2 מנדטים).
ב18.9.1952 נפל דבר: השר החרדי, הרב יצחק מאיר לוין, התפטר מתפקידו כשר הסעד בממשלה, זאת על רקע המאבק שהנהיג "החזון איש" נגד גיוס הבנות לצבא ונגד "השירות הלאומי לבנות". ממועד זה ועד לשנת 1977 נותרו החרדים מחוץ לקואליציה.

לא מעט שינויי צורה ידעה נציגות הציבור החרדי בחיים הפוליטיים הישראליים. ידועים בעיקר הפיצולים, הפילוגים וההתאחדויות בין שני פלגי "יהדות התורה" דהיום: אגודת ישראל, שעד שנת 1988 הייתה מפלגת הזרם המרכזי החרדי ומ1988 הפכה למפלגת החסידים ודגל התורה הליטאית.
גם קודם לכן נרשמו פילוגים והתאחדויות, לא בין חסידים לליטאים, כי אם בין המפלגה החרדית המרכזית "אגודת ישראל" לבין "פועלי אגודת ישראל", בעלת האוריינטציה הציונית במידה מסוימת והפתיחות לערכי המודרנה וההשכלה החיצונית.

שתי המפלגות החלו את הדרך לחוד בשנת 1951 עם 4 מנדטים, התייצבו על 6 מנדטים ביחד ולחוד (עם כ5 אחוז מכלל קולות הבוחרים) ומצאו עצמם שוב בשנת 1981 עם 4 מנדטים ( 3.7 אחוז).
המפלגה המשותפת "אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל" שכונתה גם "חזית דתית תורתית " התמודדה בבחירות לכנסת ה-3 (1955), ה-4 (1959) וה-8 (1973), בפעמיים הראשונות זכתה ב6 מנדטים, בשלישית ב- 5 מנדטים. במהלך הקדנציה של הכנסת ה4 מונה איש פועלי אגודת ישראל בנימין מינץ לתפקיד שר הדואר, מה שחולל מחלוקת קשה.
בבחירות בשנת 1961, 1965 ו1969 זכתה אגודת ישראל 4 מנדטים, פועלי אגודת ישראל 2 מנדטים.
בבחירות בשנת 1977: אגודת ישראל 4 מנדטים, פועלי אגודת ישראל 1 מנדט. בבחירות בשנת 1981: אגודת ישראל 4 מנדטים, פועלי אגודת ישראל נעלמים.

1984 – 2006 הופעת ש"ס, הפילוג חסידים – ליטאים, ההשתקעות בקואליציה

שנת 1977 עם עלייתו לשלטון של מנהיג הליכוד מנחם בגין, חל שינוי עצום באופי הפוליטיקה החרדית. בהנחיית מנהיגי הציבור החרדי הרב שך והאדמו"ר מגור חזרו החרדים לממשלה. זאת לאחר 25 שנות אופוזיציה מאז הנחייתו של החזון אי"ש בשנת 1952. עם זאת נקבע סייג גדול, כדי לא לקחת אחריות על מוגזמת על מעשי המדינה החילונית, הוחלט שנציגי החרדים לא ישמשו כשרים, אלא יכהנו לכל היותר בתפקידי סגן שר, שאין מעליו שר. בשנת 1984, עם הקמת ש"ס, אישר הרב שך, פטרונה של התנועה החדשה לנציגי המפלגה החרדית ספרדית אף ליטול תפקידי שרים, בנימוקים שונים.
הופעת ש"ס בזירה בשנת 1984 שינתה את המפה הפוליטית הפנים חרדית ומימשה את פוטנציאל הכוח של הספרדים החרדים, שהצליחו לשנות גם את המפה הפוליטית הכלל ישראלית ולמשוך אל מפלגה חרדית מצביעים שבעבר נחשבו מאגר קולות בטוח של מפלגות ציוניות מובהקות, חילוניות ודתיות - לאומיות.
בבחירות אלו לכנסת ה11 בשנת 1984 נתן מנהיג הציבור הליטאי הרב אליעזר שך נתן את תמיכתו לש"ס וקרע קרע בין הליטאים לבין החסידים. גם עוצמתו של הרב שך גברה על רקע שליטתו במספר חברי כנסת גדול במיוחד.
לאגודת ישראל הצביעו 36,079 ( 1.7 אחוז) והיא זכתה בשני מנדטים בלבד.
ש"ס הדהימה את המערכת הפוליטית עם 4 מנדטים. 63,605 מצביעים (3.1 אחוז) בהם ליטאים רבים הובילו אותה להישג המדהים.
פועלי אגודת ישראל חזרו לזירה לגיחה קצרה. המפלגה המשותפת: מורשה – פא"י, במסגרתה חבר איש פא"י אברהם ורדיגר ואיש המפד"ל לשעבר הרב חיים דרוקמן זכו בשני מנדטים. דרוקמן חזר למפד"ל במהלך הקדנציה. המפד"ל המשיכה להתרסק וירדה ל4 מנדטים.

בבחירות לכנסת ה12 בשנת 1988 שוב טולטלה המערכת הפוליטית החרדית. מנהיג הציבור הליטאי הרב שך, הקים מפלגה ליטאית עצמאית "דגל התורה". זאת בעיקר על רקע המאבק שניהל נגד חסידות חב"ד אותה האשים במשיחיות שקר. מאז מפוצלת הפוליטיקה החרדית – אשכנזית לשתי מפלגות. המפלגה הליטאית "דגל התורה" והמפלגה החסידית "אגודת ישראל".
אגודת ישראל, מגובה באופן חד פעמי בפעילות מובהקת של חיילי חב"ד ובאהדה העממית הרחבה לרבי מלובביץ' זכתה ב5 מנדטים. זאת עם 102,714 מצביעים (4.5 אחוז).
"דגל התורה", בפעם הראשונה והאחרונה בה התמודדה בבחירות לבדה, הצליחה לזכות בשני מנדטים, עם
34,279 מצביעים (1.5 אחוז)
ש"ס המשיכה לצמוח, התנועה הספרדית זכתה ב6 מנדטים, עם 107,709 מצביעים (4.7 אחוז).
במהלך הקדנציה אגב, הוקמו שתי סיעות יחיד חרדיות. ח”כ אליעזר מזרחי פרש מאגודת ישראל והקים את "גאולת ישראל". ח"כ הרב יצחק פרץ, פרש מש"ס והקים את "מוריה".

1992 – 2006 ש"ס מתנתקת מההנהגה הליטאית הישירה, התייצבות "יהדות התורה" המאוחדת

בבחירות לכנסות הבאות התייצבה התמונה הפוליטית החרדית. החרדים האשכנזים התאחדו לרשימה משותפת "יהדות התורה", את החרדים הספרדים ייצגה ש"ס, שהתנתקה מהנהגתו של הרב שך.
"יהדות התורה" טיפסה מארבעה לשישה מנדטים וש"ס צמחה וצמחה, צמיחה שנעצרה עם הדחתו של יו"ר התנועה לשעבר אריה דרעי בשנת 1999 וכניסתו לכלא מעשיהו.
בבחירות לכנסת ה13 בשנת 1992 זכתה "יהדות התורה" ל4 מנדטים, 86,167 מצביעים (3.3 אחוז).
בבחירות לכנסת ה14 בשנת 1996 זכתה "יהדות התורה" ל4 מנדטים, 98,657 מצביעים (3.3 אחוז).
בבחירות לכנסת ה15 בשנת 1999 זכתה "יהדות התורה" ל5 מנדטים, 125741מצביעים (3.7 אחוז).
בבחירות לכנסת ה16 בשנת 2003 זכתה "יהדות התורה" ל5 מנדטים, 135087מצביעים (4.3 אחוז).
בבחירות לכנסת ה17 בשנת 2006 זכתה "יהדות התורה" ל6 מנדטים, 147,091מצביעים (4.7 אחוז).

בבחירות לכנסת ה13 בשנת 1992 זכתה ש"ס ל6 מנדטים, 129,347מצביעים (4.9 אחוז)
בבחירות לכנסת ה14 בשנת 1996 זכתה ש"ס ל10 מנדטים, 259,796 מצביעים (8.7 אחוז).
בבחירות לכנסת ה15 בשנת 1999 זכתה ש"ס ל17 מנדטים, 430,676מצביעים (13אחוז).
בבחירות לכנסת ה16 בשנת 2003 זכתה ש"ס ל11 מנדטים, 258879מצביעים (8.2 אחוז).
בבחירות לכנסת ה17 בשנת 2006 זכתה ש"ס ל12 מנדטים, 299,054מצביעים (9.5 אחוז).

במהלך שנים אלו שבין 1992 ל2006 צמח הכוח הפוליטי החרדי עד 22 מנדטים בשנת 1999 והתייצב על 18 מנדטים בבחירות 2006.
לאורך השנים אחוז ההצבעה ל"יהדות התורה" האשכנזית בגלגוליה השונים לא עלה בהרבה, בהתחשב בצמיחה, בריבוי הדמוגראפי הגדול במיוחד של הציבור החרדי ובבלימת תהליך החילון האדיר שידעו "שלומי אמוני ישראל" (כינוי שומרי המצוות) מאז אמצע המאה ה18.
מן העבר האחד עמדה לרעתם העלייה האדירה ממדינות חבר העמים לשעבר אשר שיחקה תפקיד חשוב בשחיקת כוחו האלקטוראלי הפוטנציאלי של הציבור החרדי. אך מן העבר השני פעלה לטובתם ירידת אחוזי ההצבעה בישראל החילונית, לעומת אחוזי ההצבעה הגבוהים מאוד אצל החרדים, המטיבים יותר מכל קבוצה אחרת בישראל לשחק את המשחק הדמוקרטי.
בבחירות 1949 היה אחוז ההצבעה הכללי בישראל 86.9, עד סוף שנות ה60 הוא נותר מעל 80 אחוז. בכל מערכות הבחירות שבין 1977 ל1999 אחוז ההצבעה הכללי נע סביב ה78 אחוז. בשתי מערכות הבחירות שפתחו את המאה ה21 חלה ירידה חדה באחוז ההצבעה הכללי בישראל עד 63.2 אחוז בלבד, עובדה שאפשרה לחרדים למרות הכל להגביר את כוחם הפוליטי.

1999 - כקו פרשת מים

שנת 1999 היא קו פרשת מים מבחינת פוטנציאל הכוח האלקטוראלי החרדי, בעיקר הש"סניקי. פוטנציאל שלא מומש. בשנת שיא זו הגיעה ש"ס ל17 מנדטים, למרות אחוז הצבעה כללי (78.7) גבוה הרבה יותר מאשר ב2003 (68.9) וגבוה ב15% (!) מזה שנרשם בבחירות 2006 (63.2 בלבד). למרות קריסת הליכוד, שנחשב למאגר המצביעים הפוטנציאלי של ש"ס, ב2006 ל12 מנדטים ש"ס נותרה עם 12 מנדטים בלבד.
מתברר כי הכנסתו של אריה דרעי לכלא על ידי מערכת החוק הישראלית והדחתו מראשות ש"ס על ידי מקורבי הרב עובדיה יוסף, הייתה בעלת משמעות היסטורית גדולה עוד יותר מכפי שמקובל לחשוב. מדובר באובדן של נכס אלקטוראלי חרדי חסר תקדים וקמפיינר יוצא דופן, שהדחתו אף אפשרה למערכת הפוליטית לשנות את שיטת הבחירות מבחירה ישירה עם שני פתקים לבחירה עם פתק אחד. קשה להאמין שהדבר היה מתאפשר אם האחרון היה נשאר במערכת הפוליטית.

דפוסי הצבעה לכנסת

בחירות לכנסת ה-1 (1949) - האסיפה המכוננת

נתונים כלליים

תאריך: 25 בינואר 1949 - כ"ד בטבת התש"ט
מספר בעלי זכות הצבעה: 506,567
קולות כשרים: 434,684
אחוז הצבעה: 86.9
מדד למנדט: 3,592
אחוז החסימה (1%): 4,346 

הקולות החרדיים

חזית דתית מאוחדת - סיעה משותפת חד פעמית של כל המפלגות הדתיות - המזרחי, הפועל המזרחי, והחרדיות - אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל.
מצביעים: 52,982
אחוז: 12.2
מנדטים: 16
חברי כנסת
ציונות דתית: משה אונא, יוסף בורג, זרח ורהפטיג, יהודה לייב מימון (פישמן), חיים-משה שפירא, אהרן-יעקב גרינברג משה קלמר, אליהו-משה גנחובסקי, מרדכי (מקס) נורוק דוד-צבי פנקס אברהם-חיים שאג (צוובנר).
פא"י: קלמן כהנא, בנימין מינץ, אברהם - יהודה גולדראט.
אגו"י: יצחק-מאיר לוין, מאיר-דוד לוונשטיין, אליהו מזור.

מפלגות רלוונטיות נוספות

ספרדים ועדות מזרח  - מפלגה עדתית, שייצגה את הקהילה הספרדית הוותיקה בארץ, שנבחרה לכנסות ה-1 וה-2. 
בבחירות לכנסת ה-1 התמודדה בשם ”רשימת האיחוד הארצי של הספרדים ובני עדות המזרח”. בבחירות לכנסת ה-2 התמודדה בשם ”רשימת ספרדים ועדות המזרח, ותיקים ועולים”. מיד לאחר הבחירות לכנסת השניה הצטרפה הסיעה לסיעת הציונים הכלליים.
מצביעים: 15,287
אחוז: 3.5
מנדטים: 4
חברי כנסת: אליהו אלישר, אברהם אלמליח, משה בן-עמי, בכור-שלום שטרית.

התאחדות התימנים - רשימה עדתית שהוקמה לראשונה בשנת 1920 לקראת הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים. הרשימה התמודדה בבחירות לכנסת ה-1 וה-2. במהלך הכנסת ה-2 הצטרף חבר הכנסת מטעמה - שמעון גרידי - לסיעת הציונים הכלליים, אך לקראת הבחירות לכנסת ה-3 פרש ממנה, למרות שהפרישה לא אושרה על-ידי ועדת הכנסת.
מצביעים: 4,399
אחוז: 1.0
מנדטים: 1
חברי כנסת: זכריה גלוסקא

בחירות לכנסת ה-2 (1951)

נתונים כלליים

תאריך: 30 ביולי 1951 - כ"ו בתמוז, התשי"א
מספר בעלי זכות הצבעה: 924,885
קולות כשרים: 687,492
אחוז הצבעה: 75.1
מדד למנדט: 5,692
אחוז החסימה (1%): 6,874

הקולות החרדיים

אגודת ישראל
מצביעים: 13,799
אחוז: 2.0
מנדטים: 3
חברי כנסת: זלמן בן-יעקב (ינקלביץ'), אברהם דויטש יצחק-מאיר לוין שלמה לורינץ

פועלי אגודת ישראל
מצביעים: 11,194
אחוז: 1.6
מנדטים: 2
חברי כנסת:
קלמן כהנא בנימין מינץ

מפלגות רלוונטיות נוספות

ספרדים ועדות מזרח
מצביעים: 12,002
אחוז: 1.8
מנדטים: 2
חברי כנסת: אליהו אלישר בנימין (צאלח) ששון (סילס)

התאחדות התימנים
מצביעים: 7,965
אחוז: 1.2
מנדטים: 1
חברי כנסת: שמעון גרידי

הפועל המזרחי: 8
המזרחי: 2

בחירות לכנסת ה-3 (1955)  

נתונים כלליים

תאריך: 26 ביולי 1955 - ז' באב, התשט"ו
מספר בעלי זכות הצבעה: 1,057,609
קולות כשרים: 853,219
אחוז הצבעה: 82.8
מדד למנדט: 6,938
אחוז החסימה (1%): 8,532

הקולות החרדיים

אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל
("חזית דתית תורתית " - שם הרשימה שבמסגרתה התמודדו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל בבחירות לכנסת ה-3 ה-4 וה-8. בתחילת הכנסת ה-3, החלה הסיעה לקרוא לעצמה בשם אגודת ישראל-פועלי אגודת ישראל. בשני המקרים האחרים, התפרקה הסיעה לקראת הבחירות הבאות).
מצביעים: 39,836
אחוז: 4.7
מנדטים: 6
חברי כנסת: זלמן בן-יעקב (ינקלביץ') שלמה-יעקב גרוס יעקב כ”ץ קלמן כהנא יצחק-מאיר לוין שלמה לורינץ בנימין מינץ

מפלגות רלוונטיות נוספות

חזית דתית לאומית: 11

בחירות לכנסת ה-4 (1959)  

נתונים כלליים

תאריך: 3 בנובמבר 1959 - ב' בחשוון, התש"ך
מספר בעלי זכות הצבעה: 1,218,724
קולות כשרים: 969,337
אחוז הצבעה: 81.6
מדד למנדט: 7,800
אחוז החסימה (1%): 9,693

הקולות החרדיים

חזית דתית תורתית
מצביעים: 45,569
אחוז: 4.7
מנדטים: 6
חברי כנסת:
אגו"י: שלמה-יעקב גרוס יצחק-מאיר לוין שלמה לורינץ מנחם פרוש
פא"י: יעקב כ”ץ קלמן כהנא בנימין מינץ (מונה לשר הדואר)

מפלגות רלוונטיות נוספות

מפד"ל: 12

בחירות לכנסת ה-5 (1961)

נתונים כלליים

תאריך: 15 באוגוסט 1961 - ג' באלול, התשכ"א
מספר בעלי זכות הצבעה: 1,274,280
קולות כשרים: 1,006,964
אחוז הצבעה: 83.0
אחוז החסימה (1%): 10,070
קולות למנדט: 8,332

הקולות החרדיים

אגודת ישראל
מצביעים: 37,178
אחוז: 3.7
מנדטים: 4
חברי כנסת: שלמה-יעקב גרוס יצחק-מאיר לוין שלמה לורינץ מנחם פרוש

פועלי אגודת ישראל
מצביעים: 19,428
אחוז: 1.9
מנדטים: 2
חברי כנסת: יעקב כ”ץ קלמן כהנא

מפלגות רלוונטיות נוספות

מפד"ל: 12

בחירות לכנסת ה-6 (1965)

נתונים כלליים

תאריך: 1 בנובמבר 1965 - ו' בחשוון, התשכ"ו
מספר בעלי זכות הצבעה: 1,499,988
קולות כשרים: 1,206,728
אחוז הצבעה: 83
מדד למנדט: 9,881
אחוז החסימה (1%): 12,067

הקולות החרדיים

אגודת ישראל
מצביעים: 39,795
אחוז: 3.3
מנדטים: 4
חברי כנסת: שלמה-יעקב גרוס יצחק-מאיר לוין שלמה לורינץ מנחם פרוש

פועלי אגודת ישראל
מצביעים: 22,066
אחוז: 1.8
מנדטים: 2
חברי כנסת: אברהם ורדיגר יעקב כ”ץ קלמן כהנא

מפלגות רלוונטיות נוספות

מפד"ל: 11

בחירות לכנסת ה-7 (1969) 

נתונים כלליים

תאריך: 28 באוקטובר 1969 - ט"ז בחשוון, התש"ל
מספר בעלי זכות הצבעה: 1,758,685
קולות כשרים: 1,367,743
אחוז הצבעה: 81.7
מדד למנדט: 11,274
אחוז החסימה (1%): 13,677

הקולות החרדיים

אגודת ישראל
מצביעים: 44,002
אחוז: 3.2
מנדטים: 4
חברי כנסת: יהודה מאיר אברמוביץ, שלמה-יעקב גרוס, יצחק-מאיר לוין, שלמה לורינץ, יעקב מזרחי, מנחם פרוש 

פועלי אגודת ישראל
מצביעים: 24,968
אחוז: 1.9
מנדטים: 2
חברי כנסת: אברהם ורדיגר, קלמן כהנא

מפלגות רלוונטיות נוספות

מפד"ל: 12

בחירות לכנסת ה-8 (1973)  

נתונים כלליים

תאריך: 31 בדצמבר 1973 - ו' בטבת התשל"ד
מספר בעלי זכות הצבעה: 2,037,478
קולות כשרים: 1,566,855
אחוז הצבעה: 78.6
מדד למנדט: 12,424
אחוז החסימה (1%): 15,668

הקולות החרדיים

חזית דתית תורתית
מצביעים: 60,012
אחוז: 3.8
מנדטים: 5
חברי כנסת:
אגו"י: יהודה מאיר אברמוביץ שלמה-יעקב גרוס שלמה לורינץ
פא"י: אברהם ורדיגר קלמן כהנא

בחירות לכנסת ה-9 (1977)

נתונים כלליים

תאריך: 17 במאי 1977 כ"ט באייר התשל"ז
מספר בעלי זכות הצבעה: 2,236,293
קולות כשרים: 1,747,820
אחוז הצבעה: 79.2
מדד למנדט: 14,173
אחוז החסימה (1%): 17,478

הקולות החרדיים

אגודת ישראל
מצביעים: 58,652
אחוז: 3.3
מנדטים: 4
חברי כנסת: יהודה מאיר אברמוביץ, שלמה-יעקב גרוס, שלמה לורינץ, מנחם פרוש

פועלי אגודת ישראל
מצביעים: 23,571
אחוז: 1.3
מנדטים: 1
חברי כנסת: קלמן כהנא

בחירות לכנסת ה-10 (1981)

נתונים כלליים

תאריך: 30 ביוני 1981 כ"ח בסיוון, התשמ"א
מספר בעלי זכות הצבעה: 2,490,014
קולות כשרים: 1,937,366
אחוז הצבעה: 78.5
מדד למנדט: 15,312
אחוז החסימה (1%): 19,373

הקולות החרדיים

אגודת ישראל
מצביעים: 72,312
אחוז: 3.7
מנדטים: 4
חברי כנסת: שמואל הלפרט, שלמה לורינץ, מנחם פרוש, אברהם יוסף שפירא

מפלגות רלוונטיות נוספות

תמ"י
מצביעים: 44,466
אחוז: 2.3
מנדטים: 3
חברי כנסת: אהרן אבוחצירא, אהרן אוזן, בן-ציון רובין

מפד"ל יורדת ל 6, התחייה 3, ליכוד 48

בחירות לכנסת ה-11 (1984)

נתונים כלליים

תאריך: 23 ביולי 1984 כ"ג בתמוז, התשמ"ד)
מספר בעלי זכות הצבעה: 2,654,613
קולות כשרים: 2,073,321
אחוז הצבעה: 78.8
מדד למנדט: 16,786
אחוז החסימה (1%): 20,733

הקולות החרדיים

אגודת ישראל
מצביעים: 36,079
אחוז: 1.7
מנדטים: 2
חברי כנסת: מנחם פרוש, אברהם יוסף שפירא

התאחדות הספרדים שומרי תורה ש"ס
מצביעים: 63,605
אחוז: 3.1
מנדטים: 4
חברי כנסת: שמעון בן-שלמה, יעקב יוסף, רפאל פנחסי, יצחק חיים פרץ

לקראת סוף הכנסת ה-11 פרש חבר הכנסת שמעון בן-שלמה מסיעת ש”ס והפך ח”כ יחיד

מפלגות רלוונטיות נוספות

תמ"י
מצביעים: 31,103
אחוז: 1.5
מנדטים: 1
חברי כנסת: אהרון אבוחצירא

כך (כהנא)
מצביעים: 25,907
אחוז: 1.2
מנדטים: 1
חברי כנסת: הרב מאיר כהנא

מורשה – פועלי אגודת ישראל
רשימה דתית-לאומית, שהורכבה מהמפלגה הציונית הדתית שהקים חבר הכנסת חיים דרוקמן במהלך הכנסת ה- 10 וחבר הכנסת אברהם ורדיגר מפועלי אגודת ישראל, שהתמודדה בבחירות לכנסת ה-11. במהלך הכנסת ה-11 חזר דרוקמן למפד”ל ואברהם ורדיגר שינה את שם הסיעה למורשה-פא”י.
מצביעים: 33,287
אחוז: 1.6
מנדטים: 2
חברי כנסת: חיים דרוקמן, אברהם ורדיגר

המפד"ל: יורדת ל4
ליכוד: 41

בחירות לכנסת ה-12 (1988) 

נתונים כלליים

תאריך: 1 בנובמבר 1988 כ"א בחשוון, התשמ"ט
מספר בעלי זכות הצבעה: 2,894,267
קולות כשרים: 2,283,123
אחוז הצבעה: 79.7
מדד למנדט: 18563
אחוז החסימה (1%): 22,831

הקולות החרדיים

פילוג ביהדות החרדית אשכנזית, לראשונה "דגל התורה" הליטאית בהנחיית הרב שך, מתמודדת בנפרד מרשימת אגודת ישראל החסידית הזוכה לתמיכת חב"ד ורבה האדמו"ר מלובביץ'.

אגודת ישראל
מצביעים: 102,714
אחוז: 4.5
מנדטים: 5
חברי כנסת: שמואל הלפרט, אברהם ורדיגר, אליעזר מזרחי, משה-זאב פלדמן, מנחם פרוש
גאולת ישראל: סיעת יחיד שהקים ח”כ אליעזר מזרחי במהלך הכנסת ה-12 לאחר שפרש מאגודת ישראל. 

דגל התורה
מצביעים: 34,279
אחוז: 1.5
מנדטים: 2
חברי כנסת: אברהם רביץ, משה גפני

ש"ס
מצביעים: 107,709
אחוז: 4.7
מנדטים: 6
חברי כנסת: אריה גמליאל, שלמה דיין, יאיר לוי, יוסף עזרן ,רפאל פנחסי, יצחק חיים פרץ
מוריה: סיעת יחיד שהקים חבר הכנסת יצחק פרץ לאחר שפרש מש”ס במהלך כהונת הכנסת ה-12.

בחירות לכנסת ה-13 (1992) 

נתונים כלליים

תאריך: 23 ביוני 1992- כ"ב בסיוון, התשנ"ב
מספר בעלי זכות הצבעה: 3,409,015
קולות כשרים: 2,616,841
אחוז הצבעה: 77.4
מדד למנדט: 20,715
אחוז החסימה (1.5%): 39,253

הקולות החרדיים

יהדות התורה (אגודת ישראל – דגל התורה)
מצביעים: 86,167
אחוז: 3.3
מנדטים: 4
חברי כנסת:
אגו"י: אברהם ורדיגר אברהם יוסף שפירא
דגל התורה: אברהם רביץ, משה גפני

ש"ס
מצביעים: 129,347
אחוז: 4.9
מנדטים: 6
חברי כנסת: שלמה בניזרי, אריה גמליאל, אריה דרעי, משה מאיה, יוסף עזרן, רפאל פנחסי
במהלך הכנסת ה-13 פרש חבר הכנסת יוסף עזרן מסיעת ש”ס ונשאר ח”כ יחיד עד סוף כהונת הכנסת.

בחירות לכנסת ה-14 (1996)

נתונים כלליים

תאריך: 29 במאי 1996 י"א בסיוון התשנ"ו
מספר בעלי זכות הצבעה: 3,933,250
קולות כשרים: 2,973,580
אחוז הצבעה: 62.3
מדד למנדט: 24,779
אחוז החסימה (1.5%)

הקולות החרדיים

יהדות התורה (אגודת ישראל – דגל התורה)
מצביעים: 98,657
אחוז: 3.3
מנדטים: 4
חברי כנסת:
אגו"י: שמואל הלפרט, אברהם לייזרזון, מאיר פרוש
דגל התורה: אברהם רביץ, משה גפני

ש"ס
מצביעים: 259,796
אחוז: 8.7
מנדטים: 10
חברי כנסת: דוד אזולאי, שלמה בניזרי, אריה גמליאל, נסים דהן, אריה דרעי, יצחק וקנין, דוד טל, אליהו ישי, יצחק כהן, רפאל פנחסי

מפלגות רלוונטיות נוספות

מולדת
מצביעים: 72,002
אחוז: 2.4
מנדטים: 2
חברי כנסת: בנימין אלון רחבעם זאבי משה פלד
משה פלד הצטרף לאחר שפרש מ"צומת".

תלם אמונה
הרב יוסף עזרן - לא עברה את אחוז החסימה.

בחירות לכנסת ה-15 (1999)  

נתונים כלליים

תאריך: 17 במאי 1999, ב' בסיון התשנ"ט
מספר בעלי זכות בחירה: 4,285,428
מספר מצביעים: 3,373,748
קולות פסולים: 64,332
קולות כשרים: 3,309,416
אחוז הצבעה: 78.7
מדד למנדט: 25,936

הקולות החרדיים

יהדות התורה המאוחדת (אגודת ישראל – דגל התורה) 
מצביעים: 125741
אחוז: 3.7%
מנדטים: 5
חברי כנסת: פרוש מאיר, רביץ אברהם, ליצמן יעקב, גפני משה רפאל, הלפרט שמואל, אייכלר ישראל יצחק

ש"ס
מצביעים: 430,676
אחוז: 13
מנדטים: 17
חברי כנסת: דרעי אריה, גמליאל, אריה סויסה אליהו, ישי אליהו, בניזרי שלמה, כהן יצחק, כהן אמנון, דהן נסים (מקס), אזולאי דוד, טל דוד, וקנין יצחק, מלול רחמים, נהרי משולם, סבן יצחק, זאב נסים מרדכי, פרץ יאיר יעיש, חוגי עופר, גאגולה איסק, צברי פנחס.

בחירות לראשות ממשלה 2001

תאריך: 6.2.01 יג שבט תשס"א
מספר בעלי זכות בחירה: 4,504,769
אחוז הצבעה:62.3
אריאל שרון – אהוד ברק 

בחירות לכנסת ה-16 (2003)

נתונים כלליים

תאריך: 28.1.03 כ"ה בשבט התשס"ג
מספר בעלי זכות בחירה: 4,720,074
מספר מצביעים: 3200773
קולות פסולים: 52409
קולות כשרים: 3148364
אחוז הצבעה: 68.9
מדד למנדט: 25,138

הקולות החרדיים

יהדות התורה והשבת (אגודת ישראל – דגל התורה)
מצביעים: 135087
אחוז: 4.3
מנדטים: 5
חברי כנסת:
אגו"י: ישראל אייכלר, שמואל הלפרט, יעקב ליצמן, מאיר פרוש
דגל התורה: אברהם רביץ, משה גפני 

ש"ס - התאחדות הספרדים שומרי תורה
מצביעים: 258879
אחוז: 8.2
מנדטים: 11
חברי כנסת: דוד אזולאי, שלמה בניזרי, נסים דהן, יצחק וקנין, נסים זאב, עופר חוגי, אליהו ישי, אמנון כהן, יצחק כהן, יעקב מרגי, משולם נהרי, יאיר פרץ.

מפלגות רלוונטיות נוספות

חרות (נץ)
מצביעים: 36202
אחוז: 1.1
מנדטים: לא עברו את אחוז החסימה

אהבת ישראל בנשיאות גדול המקובלים הרב כדורי
מצביעים: 5468
אחוז: 0.2
מנדטים: לא עברו את אחוז החסימה

בחירות לכנסת ה-17 (2006)

נתונים כלליים

תאריך: 28.3.06 כ"ח באדר התשס"ו
מספר בעלי זכות בחירה: 5,014,622
מספר מצביעים: 3186739
קולות פסולים: 49675
קולות כשרים: 3137064
אחוז הצבעה: 63.2
מדד למנדט: 24,619

הקולות החרדיים

יהדות התורה והשבת (אגודת ישראל – דגל התורה)
מצביעים: 147,091
אחוז: 4.7
מנדטים: 6
חברי כנסת:
אגו"י: יעקב ליצמן, מאיר פרוש, שלמה הלפרט, יעקב כהן
דגל התורה: אברהם רביץ, משה גפני

ש"ס
מצביעים: 299,054
אחוז: 9.5
מנדטים: 12
חברי כנסת: דוד אזולאי, אריאל אטיאס, חיים אמסלם, שלמה בניזרי, יצחק וקנין, נסים זאב, אליהו ישי, אמנון כהן, יצחק כהן, אברהם מיכאלי, יעקב מרגי, משולם נהרי.

מפלגות רלוונטיות נוספות

חזית יהודית לאומית בראשות ברוך מרזל - נץ
מצביעים: 24,824
אחוז: 0.1
מנדטים: לא עברו את אחוז החסימה

להלן נושאים שיסוקרו בעתיד בערך זה

תפיסת חובת ההצבעה
הפיכתה למצווה דתית ממש
זיופי בחירות, כולל בדיחות ומימרות חרדיות על הצבעה של 110%
התארגנות מוקפדת וטוטאלית ביום הבחירות
מחאת החוגים הקנאים נגד עצם ההצבעה

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • אטינגר ש', תולדות עם ישראל בעת החדשה, 1969.
  • אטקס עמנואל, יחיד בדורו – הגאון מוילנא דמות ודימוי, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ח.
  • אטקס עמנואל, שיטתו ופועלו של ר' חיים מוולוז'ין כתגובת החברה המתנגדת לחסידות.
  • בן חיים אבישי, איש ההשקפה – האידיאולוגיה החרדית על פי הרב שך, מוזאיקה - המרכז לחקר דת , חברה ומדינה, 2004. 
  • אילן שחר, חרדים בע"מ, כתר, 2000.
  • בראון בני, דעת – תורה ואמונת חכמים בהגות החרדית, עבודת גמר לתואר שני בחוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ו.
  • בראון בני, החזון איש – הלכה אמונה וחברה בפסקיו הבולטים בארץ ישראל (תרצ"ג – תשי"ד), עבודה  לשם קבלת תואר "דוקטור", האוניברסיטה העברית ירושלים, תשס"ג.
  • ברויאר מ' (עורך), תורה עם דרך ארץ – התנועה, אישיה, רעיונותיה, אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ז.
  • ברטל ישראל, גלות בארץ – יישוב ארץ ישראל בטרם ציונות, קובץ מחקרים ומסות, הספריה הציונית, תשנ"ה.
  • דותן ש', פולמוס החלוקה, ירושלים תש"מ.
  • הורוביץ מ', הרב שך- שהמפתח בידו (ביוגרפיה), 1989.
  • ירון צבי, משנתו של הרב קוק, תשל"ד.
  • כהן יחזקאל, גיוס כהלכה – על שחרור תלמידי ישיבות מצה"ל, נאמני תורה ועבודה – הקיבוץ הדתי, תשנ"ג.
  • כ"ץ יעקב, ההלכה במיצר – מכשולים על דרך האורתודוקסיה בהתהוותה, מאגנס, תשנ"ב.
  • כ"ץ יעקב, הלכה וקבלה – מחקרים בתולדות דת ישראל על מדוריה וזיקתה החברתית, תשמ"ד.
  • כ"ץ יעקב, בין יהודים לגויים, 1999.
  • כ"ץ יעקב, מסורת ומשבר, תשי"ח.
  • לוז אהוד, מקבילים נפגשים, ספריית אפקים, עם עובד, 1985.
  • לוי אמנון, החרדים, 1988.
  • ניר יואל, אריה דרעי – העלייה, המשבר, הכאב, 1999.
  • סמט משה, החדש אסור מן התורה – פרקים בתולדות האורתודוקסיה, מרכז דינור, תשס"ה.
  • פרידמן מנחם, החברה החרדית, מקורות מגמות ותהליכים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1991.
  • פרידמן מנחם, "חברה ודת" האורטודוקסיה הלא ציונית בארץ ישראל, , יד בן צבי.
  • פרידמן מנחם, חברה במשבר לגיטימציה, הישוב הישן האשכנזי 1900 – 1917.
  • רביצקי אביעזר, הקץ המגולה ומדינת היהודים, 1994.
  • שבייד אליעזר, היהדות והתרבות החילונית – פרקי עיון בהגות היהודית של המאה העשרים, הקיבוץ המאוחד, תשמ"א.
  • שבייד אליעזר, בין חורבן לישועה – תגובות של הגות חרדית לשואה בזמנה, תשנ"ד.
  • שוורץ דב, אתגר ומשבר בחוג הרב קוק, תשס"א.
  • שלמון יוסף, דת וציונות – עימותים ראשונים, הספריה הציונית, תש"ן.
  • שטמפפר שאול, התהוותה של הישיבה הליטאית, תשנ"ה.
  • אלחנן יואל, דת הציונות, תשס"ג.
  • גיטלין א', יהדות התורה והמדינה, מערכת הקול, תשי"ט.
  • הכהן י"מ (החפץ חיים), כל כתבי חפץ חיים השלם א' – ד', תש"ן.
  • וינמן צבי, מקטוביץ' עד ה' באייר – פרקים בתולדות היהדות החרדית ואגודת ישראל ובמשנתן – פרספקטיבות חדשות, תשנ"ה.
  • וולף י"א, התקופה ובעיותיה, תשמ"ג.
  • וסרמן א"ב, קובץ מאמרים ואגרות מהגה"ק רבי אלחנן בונם וסרמן זצוק"ל הי"ד, תשס"א.
  • חזון איש (הרב אברהם ישעיהו קרליץ), קובץ אגרות מרן ה’חזון איש’ א'-ג', תש"ן.
  • חזון איש, אמונה וביטחון, בני ברק תשנ"ז.
  • חזון איש, ספר חזון איש, חלק יורה דעה, תשנ"א.
  • טיטלבוים יואל (הרבי מסאטמר), ספר ויואל משה, ברוקלין, תש"ס.
  • כהן ש', פאר הדור – פרקים ממסכת חייו ויצירתו של גאון דורנו מרן רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל בעל "חזון איש", תשל"ג.
  • כשר מנחם מ', התקופה הגדולה, תשס"א.
  • מלר שמעון יוסף, הרב מבריסק, תשס"ג.
  • סופר משה, שו"ת חת"ם סופר.
  • סורסקי אהרון, ה’חזון איש’ בדורותיו, תשמ"ד.
  • סורסקי אהרון, אור אלחנן – סיפור חייו וקצות דרכיו של רבינו הגאון והקדוש רבי אלחנן בונם ווסרמו הי"ד, תשנ"ח.
  • סולצקי א"י, שיבת ציון – קובץ מאמרי גאוני הדור בשבח ישוב ארץ ישראל. מבוא הערות ומפתחות – יוסף שלמון, מרכז דינור ואוניברסיטת בן גוריון, תשנ"ח.
  • פרוש מנחם, שרשרת הדורות בתקופות הסוערות א- ו, תשס"א.
  • קול ש', אחד בדורו- קורות חייו ומאבקו של ר' יוסף שלמה כהנמן, תש"ל.
  • שך אליעזר מנחם, מכתבים ומאמרים א' – ו' תשמ"ח - תשנ"ח.
  • שך אליעזר מנחם, הדרכה לבן הישיבה – מכתבים ומאמרים, תשנ"ג.
  • שך אליעזר מנחם, בזאת אני בוטח - אגרות ומאמרים על תקופת הימים ומאורעותיה, מהדורה שנייה – מורחבת, תשנ"ח.
  • שך אליעזר מנחם, המלך המשפט – שיחות ומאמרים בענייני אלול והימים הנוראים, מהדורה שנייה – מורחבת, תשנ"ח.
  • שך אליעזר מנחם, אבי עזרי – ביאורים בענינים שונים לפי סדר הרמב"ם, תש"מ.
  • שך אליעזר מנחם, הגדה של פסח – אבי עזרי - ממאמרי רבן של ישראל מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך שליט"א, הכהן ולך ש"מ (עורך), תשנ"ו.
  • שך אליעזר מנחם, מראש אמנה – פרקי מחשבה ומוסר על סדר פרשיות התורה, ברגמן י"ק (עורך), תש"ס.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • אטקס עמנואל, "הגר"א וראשית ההתנגדות לחסידות", תמורות בהיסטוריה היהודית החדשה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 1987, 439.
  • אטינגר ש', "היהודים בצבת ההשכלה", זמנים 3, 1980, 48.
  • אליאב ב, "מפלגות הציונות הדתית, אגו"י ופאג"י, הישוב בימי הבית הלאומי, כתר, 1976, 270.
  • אלמוג שמואל, ריינהרץ יהודה ושפירא אניטה, ציונות ודת, מרכז זלמן שז"ר, 1994.
  • בראון בני, "מהתבדלות פוליטית להתבצרות תרבותית", שני עברי הגשר – דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל, בר און מ' וצמרת צ' (עורכים), תשס"ב, 364.
  • ברויאר מ', "שיטת תורה עם דרך ארץ במשנתו של ר' שמשון רפאל הירש", המעין ט' (א-ב), תשכ"ט.
  • ברטל ישראל, "זכרון יעקב לר' יעקב ליפשיץ – היסטוריוגרפיה אורתודוקסית?", מלאת, מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ותרבותו, ב', תשמ"ד, 414.
  • ברטל ישראל, "'ישוב ישן' ו'ישוב חדש' – הדימוי והמציאות", קתדרה, 2, תשל"ז, 3.
  • דורון גדעון וקוק רבקה, "דת והפוליטיקה של ההכללה – הצלחת המפלגות החרדיות", הבחירות בישראל 1996, אריאן א' ושמיר מ' (עורכים), המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • סמט משה, "היהדות החרדית בזמן החדש", מהלכים, א', תשכ"ט, 29.
  • סמט משה, "האורתודוקסיה", כיוונים 36, תשמ"ז, 99.
  • פישר שלמה, "החרדים מן השלום", תיאוריה וביקורת 9, עמ' 233.
  • פרידמן מנחם, "ואלה תולדות הסטטוס קוו – דת ומדינה בישראל", המעבר מיישוב למדינה 1947 – 1949 – רציפות ותמורות, פילובסקי ו' (עורכת), אוניברסיטת חיפה, תשל"ח, 47.
  • שלמון יוסף, "הציונות הדתית ומתנגדיה", זמנים, תמוז תשמ"ד.
  • הכהן א"ל, "קיצור תולדות חייו", בתוך: כל כתבי חפץ חיים השלם ג', תש"ן.

פרסומים מקצועיים מדעיים ודוחו"ת

  • הועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשותו של השופט צבי א' טל, דו"ח הועדה, אפריל 2000.

מילונים אנציקלופקיות ולקסיקונים

  • הרצברג א', "הרפורמה", בתוך: "שנוי ומסורת", האנציקלופדיה העברית, י-ם ת"א, תשמ"ה, כרך ל"ב, עמ' 187 – 191.
  • סמט משה ורוזנר, ש', "אורתודוכסיה", בתוך: "שנוי ומסורת", האנציקלופדיה העברית, י-ם ת"א, תשמ"ה, כרך ל"ב, עמ' 193 – 199.

אתרי אינטרנט

  • אתר הכנסת, תאריך כניסה: 24 באפריל 2008.

כתבות ומאמרים בעיתונות

  • פולק אורי, "פרויקט מיוחד לחג: משב"קים", שעה טובה, 31.5.2006.
  • קאהן בצלאל, "איפה הם היום?" יתד נאמן, מוסף חול המועד סוכות, תשס"ז.
  • "המושכים בחוטים", בקהילה - מוסף "קולות", י"ג תשרי תשס"ד.
  • ליפקין בנימין (עורך), "אושפיזין – מוסף מיוחד, נאמני ביתם של גדולי ישראל", בקהילה, סוכות תשס"ד.
  • הורוויץ יצחק (עורך), "גביר לאחיך – אילי ההון של עולם התורה - מוסף מיוחד", בקהילה, סוכות תשס"ז.
  • בן חיים אבישי, "מלחמה כוללת", מעריב - מוסף סופשבוע, 5.3.2004
  • בן חיים אבישי ושרון רועי, "עשרים הרבנים החשובים בישראל", מעריב - מוסף סופשבוע, 12.8.2000.
  • בן חיים אבישי, "כניסת השבת - לשפוך את המים עם התינוק", מעריב, 28.11.2003.
  • בן חיים אבישי, "כניסת השבת – הכרך החמישי של 'שולחן ערוך'", מעריב, 18.4.2003.
  • ידיעות שונות שהתפרסמו בעיתונים הבאים:
    בקהילה, שבועון עצמאי.
    החומה, עלון, קובץ מאמרים לחיזוק הדת – פנימי לחברי נטורי קרתא.
    המודיע, בטאון אגודת ישראל העולמית, עיתון יומי.
    המחנה החרדי, בטאון חסידות בעלז, עיתון שבועי.
    העדה, ביטאון העדה החרדית.
    יום ליום, שבועון, ביטאון תנועת ש"ס.
    יתד נאמן, עיתון יומי, ביטאון 'דגל התורה'.
    משפחה, שבועון עצמאי.
    קו עיתונות דתית, רשת מקומונים חרדית.
    שעה טובה, שבועון עצמאי.

שונות

  • שך אליעזר מנחם, "דברים חוצבים להבות אש - שנשא רבינו הגדול לוחם מלחמת ה' רשכבה"ג הגרא"מ שך שליט"א", קונטרס תעמולה של דגל התורה לקראת הבחירות לכנסת, בני ברק תשמ"ט.
  • שך, אליעזר מנחם, "דברי חיזוק והתעוררות מאת מרן הגרא"מ שך שליט"א", קונטרס פולמוסי של חב"ד, האגודה להרמת קרן התורה וחכמיה, תשנ"ב.
  • "נחפשה דרכינו – בירור דברים בענייני השעה", קונטרס מאת אנשי ש"ס כנגד הרב שך, ירושלים תשנ"ה.
  • "המשפיעים – 100 החרדים המשפיעים בישראל 2006 תשס"ו", חוברת מיוחדת בהוצאת 'פרסום בולטון פוטנציאל', מאי 2006.

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.