דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 2 מדרגים

מאפייני הבית והדירה ביישובים הערביים בישראל

סלון בבית בפראדיס
סלון בבית בפראדיס
אסף שמש והלינה לאם
חדר ילדים בפראדיס
חדר ילדים בפראדיס
אסף שמש והלינה לאם
גג הבית
גג הבית
היג'א אשרף
טמרה
בית מגורים בפראדיס
בית מגורים בפראדיס
הלינה לאם ואסף שמש
שיפוץ בית בטמרה
שיפוץ בית בטמרה
היגא אשרף
וילון בחדר טלוויזיה, טמרה
וילון בחדר טלוויזיה, טמרה
הוילון בשני חלקים, בצבעי לבן וחום, התואמים את צבע הריהוט בחדר.
עוז אלמוג

תחקירנים: עבד אל רחמאן סמי, עואודה מהא, אסף שמש, הלינה לאם, היגא אשרף, עלי עבד אלחאלק, מוחמד זועבי, אשרף עואודה


נוצר ב-5/17/2008

רקע

מרבית המחקרים שנעשו בתחום הבניה והדיור במגזר הערבי, עסקו בארכיטקטורה המסורתית של הבית הערבי הכפרי. מעט מאד נחקר ונכתב אודות מוסכמות בתחום הבניה ותרבות המגורים העכשווית במגזר הערבי. 

הניתוח דלהלן איננו מבוסס על סקר שיטתי של מדגם מייצג, אלא על ראיונות מקיפים עם אנשים, המעורים בתרבות המגורים הערבית (מהנדסים, ארכיטקטים, אנשי מנהל וממשל ועוד), ועל עבודות של כמאה סטודנטים ערבים בקורס 'מבוא לחברה הישראלית' בחוג ללימודי א"י באוניברסיטת חיפה. העבודות כללו מאות תמונות שסייעו לנו לעמוד על דפוסים שכיחים במגזר. כן נעזרנו בתמונות שצולמו על ידינו ביישובים ערביים שונים ברחבי הארץ. התמונות נותחו בעזרתו של אשרף עואודה, הממונה על המגזר הערבי בצוות המחקר שלנו.

בעלות על דירה

מרבית משקי הבית הערביים מתגוררים בדירה בבעלותם.
לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת 2006, 87.4% ממשקי הבית של המוסלמים גרו בדירות שבבעלותם (לעומת 70.0% ממשקי הבית של היהודים). 7.7% ממשקי הבית של המוסלמים גרו באותה שנה בדירות שכורות (לעומת 26.0% ממשקי הבית של היהודים). 

אין בידינו נתונים אודות שיעור הבעלות המדויק על דירות בקרב הערבים-הנוצרים, אך אפשר להניח שהוא לא שונה בהרבה מזה של המוסלמים. שיעור ניכר מהדירות שבבעלות ערבית מהוות חלק מבית מגורים הנמצא בבעלות המשפחה המורחבת.

בעלות על דירה נתפסת בקרב בני המגזר הערבי כבטוחה יותר מבחינה כלכלית בהשוואה לשכירות ואף בהשוואה לחכירה (המקובלת בעיקר בדירות שנבנו על קרקע ציבורית), ועל כן עושים בני המגזר הערבי כל שבידם על מנת שבני הזוג הצעיר יגורו בדירה שבבעלותם.

שיעור הבעלות הגבוה על דירות במגזר הערבי נובע בעיקר מהזיקה העמוקה למקום, ליישוב ולאדמת המקום (דירה שכורה מבטאת ארעיות) ומהעובדה, שמרבית הדירות נבנות על חלקות אדמה פרטיות שהעניק אבי-הבעל לבנו או שעברו בירושה מאבי-הבעל לאחר מותו, ואולם גם מי שאין ברשות משפחתו אדמה לבנייה, משתדל לרכוש חלקת אדמה שעליה יבנה את ביתו.

שיטת "הבנייה העצמית", המקובלת במגזר הערבי, נחשבת לזולה, ועל כן מאפשרת לבני הזוג הצעיר לעמוד בעלויות רכישת הדירה.
גם המשכנתאות וההלוואות לדיור, המוצעות לצעירים הערביים על ידי הבנקים, מסייעות להם ברכישת הדירה, ובשנים האחרונות יותר ויותר צעירים ערביים מנצלים אותן, ומממנים באמצעותן את רכישת הדירה או את בנייתה.

ההיזקקות למשכנתאות במגזר הערבי גדלה בשנים האחרונות, וזאת לאור העובדה כי מרבית הקרקעות המשפחתיות נוצלו לבנייה, ויותר צעירים נאלצים לרכוש אדמות מזרים. המחסור באדמות הביא גם לעליה במחיריהן.

גם ההגירה הפנימית של תושבים ערבים מכפריהם ליישובים יהודיים (כמו כרמיאל ונהרייה) וליישובים מעורבים (כמו נצרת עילית, מעלות-תרשיחא ועכו), הגבירה את ההיזקקות להלוואות-דיור, מכיוון שביישובים אלה אין למשפחות הערביות קרקע בבעלותן, והצעירים נאלצים לרכוש את הדירה מכספם.

לכל אלה יש להוסיף את הגמשת הקריטריונים לקבלת הלוואות-דיור עבור צעירים ערביים. בעבר נכללו בין הקריטריונים לקבלת משכנתא גם שני הקריטריונים הבאים: שירות צבאי של מבקש הסיוע ומיקום הדירה באזורים גיאוגרפים מסוימים, שלרוב לא כללו ישובים ערביים. כיום אין מניעה כי תושבים ערביים גם ללא עבר צבאי וביישובים ערביים יוכלו ליטול משכנתא (אם כי גובה ההלוואה ותנאיה למי ששירתו בצבא משופרים יותר).

כניסת הזוג הצעיר לדירה החדשה

כניסת הזוג הצעיר לדירת המגורים החדשה נעשית רק לאחר שנישאו, והיא מסמלת את הקמת התא המשפחתי החדש. לא מקובל שבני זוג יתגוררו יחד בדירה לפני כן. 

בעבר, בשל המצוקה הכלכלית, נהגו הורי החתן להקצות לבני הזוג הצעיר חדר בתוך ביתם, ורק לאחר הולדת הילדים, בנו בני הזוג את ביתם ונכנסו לגור בו. 

יש לציין שאין המדובר בהשלמה מוחלטת של הבנייה, והמעבר אל הדירה נעשה גם עם השלמת שלד הבית בלבד, ולעיתים אפילו לפני שהושלמה מלאכת הטיוח והסיוד, בטרם נקנו ארונות המטבח ואף בטרם בוצעו חיבורי חשמל וגז. בדרך כלל נבעו העיכובים בהשלמת הבית מאילוצים כלכליים. 

לאחרונה, חל שינוי במצב, וכיום מקובל כי החתונה תיערך רק לאחר שהושלמה מלאכת בניית הבית לזוג הצעיר. הבנייה מסמלת כיום את היווצרות הקן המשפחתי ואת האוטונומיה שהקהילה מעניקה לבני הזוג.

מיקום הבית

ההחלטה על מיקום הבית מושפעת בעיקר ממיקום אדמות הורי הבעל, הפנויות לבניה. באופן טבעי מצויות אדמות אלה בתוך תחומי הכפר של הבעל או בסמוך לו.
מקובל כי אבי הבעל מעניק לכל אחד מבניו חלקת אדמה על מנת שיבנה עליה את ביתו. כאשר יש מספר בנים, מקובל להגריל ביניהם את הזכויות לחלקות השונות. 

אם אין להורי-הבעל חלקות אדמה, או אם הם בעלי חלקות, החסרות היתר בניה, בונה הבעל את ביתו מעל בית הוריו, או במידה שמצבו הכלכלי מאפשר זאת, הוא רוכש קרקע במקום אחר. 
לרוב יעדיף הזוג הצעיר לבנות את ביתו במתחם של המשפחה או החמולה. בניה בתוך מתחם זה נחשבת למבוקשת ביותר, כי היא מזכה את בני הזוג במקסימום חסות והגנה מצד החמולה. באופן זה מתפתחים גם יחסי שכנות טובים והדוקים, שכן השכנים הם לרוב קרובי משפחה, הם מעורבים בנעשה בתוך המשפחה, וחולקים אתה ארועים משפחתיים, שמחות, חגים ואף ארועי משבר ועצב. הילדים נוהגים לשהות בבית השכנים בתדירות גבוהה ורואים בו את ביתם השני.

עם זאת יש מקרים בהם נוצלו מלוא אפשרויות הבנייה על הקרקע בתחומי החמולה, והזוג הצעיר נאלץ לבנות את ביתו מחוץ לשטח החמולה, כלומר, על אדמות הורי-הבעל, הנמצאות באזורים אחרים של היישוב, בדרך כלל בשולי הכפר, או על אדמות שהבעל רוכש במיוחד בתחומי חמולה אחרת.
יתרה מכך, בשנים האחרונות התפתח המסחר במקרקעין במגזר הערבי כתוצאה מעליית מחירי הקרקעות ובעלי קרקעות מוכרים את אדמתם למרבה במחיר, אף אם זה אינו נמנה על בני חמולת המוכר. באופן זה נוצרות שכונות מעורבות בהרכבן החמולתי.

מכירת קרקעות אינה נתפסת במגזר הערבי כדבר חיובי. האחיזה באדמה מסמלת את הקשר והנאמנות לאדמה ולחמולה, לא כל שכן את הדאגה לעתידם של הדורות הבאים, שייזקקו לחלקות אדמה לבניית בתיהם. מכירת אדמות נחשבת לסוג של פגיעה בנאמנות ובמסורת, לכן אם נופלת החלטה למכור קרקעות, ההעדפה היא למכור לאדם מתוך החמולה. עם זאת בשנים האחרונות השיקול הכלכלי מתחיל לגבור על השיקול המשפחתי, וכך נחלש מעמדה של החמולה. 
בכל מקרה, לא מקובל כלל למכור אדמות למי שאינו ערבי.

רישום הדירה בטאבו

בעבר לא הקפידו בעלי קרקעות על רישומם בספרים הרשמיים של גורמי השלטון. הבעלות על הקרקע מומשה הלכה למעשה על ידי שהייה על הקרקע, סימונה, גידורה או עיבודה. 

לאחרונה החל תהליך הדרגתי של רישום הבעלות על הקרקע בלשכות רישום המקרקעין ("טאבו") וזאת על מנת לעגן באופן רשמי את הזכויות בקרקע. בכך מבטיחים בעלי הקרקעות את זכויותיהם הן כלפי זרים שעלולים לטעון לבעלות על הקרקע והן כלפי המדינה העלולה לטעון כי החלקות הנדונות הן אדמות מדינה. 

עם זאת, כאשר אב מעביר חלקת אדמה לבניו, או כאשר מספר בנים מחלקים ביניהם חלקה אחת לכמה תת-חלקות, לא תמיד מקפידים בעלי הקרקע על הרישום, זאת – בעיקר כדי לחסוך את הטרחה ואת הבירוקרטיה ולפעמים גם את תשלום מס השבח, הכרוכים בתהליכים אלה.

כך, למשל, העברת חלקת אדמה לבן, כאשר האב עודנו בחיים, חייבת במס (אם כי בשיעור מופחת בהשוואה למכירת קרקע למי שאינו בן משפחה) לעומת הורשת החלקה לאחר מותו של האב, הפטורה ממס. אי לכך עדיף להמתין עם הרישום כל עוד האב בחיים. עם זאת, במרבית המקרים אין ממתינים ומדווחים מיד, וזאת לאור שיעור המס המופחת המשולם על העברה מסוג זו.

חלוקת קרקע למספר חלקות-משנה (בלשכת רישום המקרקעין מכונה על חלקת משנה "תת-חלקה") מהווה אף היא פרוצדורה מנהלית הכרוכה בתשלומים ובאישורים, הגם שלא תמיד ניתן האישור. 
במקרים רבים שורר בין האחים אמון הדדי ועל כן הם מסתפקים בהסכם ג'נטלמני בינם לבין עצמם על מיקומה וגודלה המדויק של כל תת-חלקה. כך נחסך הצורך לדווח לרשויות המס הן על העברת השטח מהאב לידי הבנים והן על החלוקה לתתי-חלקות. 

זאת ועוד, לעתים מעדיפים אחים להשאיר את רישום החלקה המקורית כחלקה אחת גדולה ומאוחדת ולא לפצל אותה למספר חלקות-משנה. זאת - על מנת לאפשר גמישות בבניית הבתים. בדרך זו יוכל כל אח לחרוג מ"החלקה שלו" לתוך חלקה של אחיו או אף לבנות את ביתו בצמוד לביתו של אחיו מבלי לשמור על מרחק שישה מטרים, כמתחייב בחוק (כל בית חייב להיות מרוחק לפחות 3 מטרים מגבול החלקה). זאת, מאחר ומדובר בחלקה אחת בלבד, והבית המאוחר מוגדר כ"תוספת בניה" ולא כמבנה נפרד. באופן זה יוכלו בעלי הקרקע לנצל את מלוא השטח לבנייה.

תכנון הבית והדירה

הבתים בכפרים הערביים מבוססים על תכנון ארכיטקטוני שנעשה בדרך כלל על ידי אדריכל מקומי (אם אפשר מתוך החמולה). לעתים נעשה התכנון על ידי הקבלן או אפילו על ידי בעל הבית עצמו. עם זאת, לאחרונה מתחילים הבונים להיעזר בשירותיהם של אדריכלים מקצועיים. זאת, הן על רקע התגברות המודעות לאסתטיקה ולסטנדרטים גבוהים של דיור והן על רקע העלייה במספר האדריכלים הערביים.

תכנון המגורים והחלוקה המרחבית נעשים בדרך כלל על ידי הגבר. עם זאת, כאשר הגבר מאורס או נשוי, הוא נוהג להיוועץ בבת-זוגו, במיוחד אם היא עובדת ומסייעת בכלכלת הבית.

אחד הדפוסים המקובלים במגזר הערבי, הוא בית המאפשר תוספות בנייה עתידיות עבור הבנים ונשותיהם. זו אחת הסיבות לכך שלרבים מהבתים יש גג שטוח המאפשר בניה מעליו, וקומת עמודים המאפשרת סגירתה לקבלת יחידת דיור נוספת.

בניה בהמשכים ותחזוקת הבית

במגזר הערבי ניתן להבחין בבתים שבניתם לא הסתיימה, למרות שבני הזוג כבר גרים בהם, לעתים גם עם ילדיהם. הסיבה לכך היא בעיקרה כלכלית. בני הזוג מעדיפים להשלים בדירה רק את הפונקציות ההכרחיות על מנת שיוכלו לגור בה, תוך ציפיה להשלמת הבנייה עם השיפור במצבם הכלכלי. 

כך, מקובל לבנות תחילה את השלד והחדרים החיוניים, ורק לאחר מכן נבנים חדרים נוספים, ומתבצעות מלאכות הגימור. לעיתים, מותירים חללים ריקים בלתי גמורים בתוך המבנה, המשמשים זמנית כמחסן.

ייתכן שיש בכך משום הצהרה כלפי חוץ, כי הבניה טרם הושלמה ומצבו הנוכחי של הבית אינו משקף את מלוא יכולתו הכלכלית של בעליו, וכי בעתיד אמור הבית להתפתח ולגדול .

כאשר בני המשפחה מתגוררים בבית לפני שהושלם, מקובל לתלות בחזיתו דגל ירוק (צבע האסלאם)  או פרחים מפלסטיק, כסגולה לברכה, וזאת עד לשלב הגימור.

עבודות התחזוקה כגון תיקונים ושיפוצים, הן באחריותו הבלעדית של הגבר. עם זאת החלטות על ביצוע השיפוצים מתקבלות במשותף על ידי שני בני הזוג.

מבנה בית המגורים הערבי

צורת הבית וגודלו

הבניה בכפרים הערביים הינה צמודת קרקע. עם השנים ובשל מצוקת קרקעות נפוצה התופעה של בנית קומות נוספות מעל מגורי ההורים כדי לאפשר מגורי הבנים ובני משפחתם. (להרחבה ראו בערך "הכפר הערבי במדינת ישראל" במדריך זה). בכל מקרה, גובה הבית המוסלמי אינו עולה על ארבע קומות. 

מקובל להתקין כניסה נפרדת לכל קומה כדי להקפיד על שמירת פרטיותם של המתגוררים בקומה, אפילו המדובר באחים.
בבית בן מספר קומות (שלוש קומות בדרך כלל),יתגוררו ההורים הזקנים בקומת הקרקע.

התכנון הנפוץ של הבית הוא תיבה ושטחו אינו נופל מ-140 מ"ר. התקרה בחדרי הבית גבוהה (אם כי נמוכה מהנהוג בעבר, ככל הנראה מטעמי חיסכון כלכלי). הקשתות עדיין מקובלות בבנייה הערבית, אם כי במינון נמוך מבעבר. מקובל להתקין בכל חדר מספר חלונות כביטוי לקשר אל הטבע. בדרך כלל החלון בסלון גדול יותר מהחלונות האחרים.

חדרי מגורים

שטחם של חדרי המגורים גדול ביחס למקובל בחברה היהודית ונאמד בכ-20 מ "ר. הסיבה העיקרית לכך היא מספר הילדים הגבוה המאוכלס באותו חדר כי כל הילדים בני אותו מין מתגוררים באותו חדר. עד גיל ההתבגרות בנים ובנות רשאים להתגורר בחדר אחד. לאחר מכן, נהוג להפריד בין המינים. לרוב נעשית ההפרדה בגיל 7-8. ההפרדה אינה טקסית ומתבצעת כדבר מובן מאליו. ילדים מאותו מין ממשיכים להתגורר יחד באותו חדר ואינם מופרדים. 

לאחרונה קטן השטח המוקצה לחדרי הילדים, בין היתר, כתוצאה מהירידה במספר הילדים ומהשפעתם של דפוסי הבניה באוכלוסייה היהודית.

סלון לאירוח (דיוואן)

בדרך כלל, מכיל הבית בנוסף לחדרי השינה גם חדר מגורים (סלון), ובבתים רבים, ששיעורם עדיין לא נבדק, קיים גם דיוואן.

הדיוואן הוא למעשה חדר אירוח, ובו מזרונים בלבד. בחדר זה מקובל לשבת בימים קרים ובאירועים, בהם נהוגה הפרדה בין גברים ונשים (בארועים אלה מקובל כי הנשים יושבות בחדר זה). 

הדיוואן מקובל בעיקר בבתים המסורתיים ואינו נפוץ בבתיהם של בני זוג צעירים, להוציא מקרים מעטים בהם משמש הדיוואן כ"טרנד" אופנתי של נוסטלגיה וחזרה לעבר. יש לזכור כי השטח העומד לרשות בעל הבית לבניה מוגבל, והקצאת חדר מיוחד שישמש כדיוואן עשויה לגזול שטח חשוב מחדרים אחרים.

מקלחות ושירותים

בעבר היה מקובל חדר שירותים אחד בבית. 
כיום מקובל לתקין בדירה לפחות שני חדרי שירותים, כאשר האחד מיועד לאורחים, והשני לבני המשפחה. בחדר השינה, המיועד לבני הזוג, מקובל לבנות חדר שירותים צמוד המשרת אותם בלבד. 
ריבוי חדרי השירותים מהווה סמל סטאטוס. 
השירותים ממוקמים תמיד בחלקו האחורי של הבית, כלומר זה שאינו פונה אל הכביש. 

קיימת הפרדה בין חדר האמבטיה (או המקלחת) וחדר השירותים. הכיור לשטיפת הידיים ממוקם מחוץ לחדר השירותים.
בבנייה המודרנית מקובל להקים חדר שירותים ומקלחון באותו חלל (לרוב בחדר הצמוד לחדר השינה של ההורים). 
במעט מהבתים הערביים המאוחרים יותר הקימו ג'קוזי אולם השימוש בו אינו שכיח, והוא משמש בעיקר לצורך דקורטיבי. 

מרפסת

מרפסת היא אלמנט חשוב ופופולארי בקרב המגזר הערבי, ולכן המרפסות בבתים הערבים גדולות יותר מאלו שבבתים של היהודים, הרואים, במקצת המקרים, בבניית מרפסת משום בזבוז של מקום ושל אחוזי בנייה. המרפסת מהווה לא פעם הכנה לחדר נוסף. (יש לציין כי בקרב האוכלוסייה היהודית לא ניתן היה  להסב מרפסת לחדר מגורים החל משנות התשעים כתוצאה מחוקי הבניה שאסרו זאת, אם כי לאחרונה בוטל איסור זה). 
ברוב המקרים פונה המרפסת לקדמת הבית.

גג

בבתים הערביים הגג שטוח, וכולל: חדר כביסה קטן (בחלק מהבתים ממוקם חדר הכביסה במרתף והכביסה נתלית לייבוש בחצר הבית), דוד שמש (בדרך כלל גדול יותר מזה שמקובל בבתים היהודיים), מזגן, צלחות לוויין ולפעמים גם רחבה לישיבה ואירוח. 

המבנה השטוח של הגג נועד לא רק לפונקציות הנ"ל כי אם גם לאפשרות העתידית של ניצול אחוזי בניה ובנייתן של קומות נוספות מעליו.
בחלק מהבתים מקובל להקים מטבחון על הגג (בחלק מהבתים נבנה המטבחון במרתף) על מנת שריחות הבישול לא יתפשטו בבית. (ראו פרק האוכל). 

מחסן

במרבית הבתים מקובל לבנות מחסן בצדו האחורי של הבית, בו מאוחסנים כלי העבודה והגינה. כן נהוג לאחסן בו את העצים המשמשים להסקה בחורף ואת ה"ח'באזה" (מעין טאבון המופעל בגז או באש, ועליו ניתן להכין דברי מאפה מסורתיים, פיתות, עוגות וכו').

חצר

לרוב הבתים יש חצר צמודה המשמשת לחנייה, לתליית כביסה ולישיבה עם חברים ושכנים ולאירוח. בימות הקיץ מקובל לשבת בחצר או בכניסה לבית הצמודה לחצר, לצפות בטלוויזיה ואף לאכול ארוחות קלות. חלק מהחצר מרוצף באספלט או בבטון המאפשרים חניה. 

חלק אחר של החצר מוקצה לגידול צמחים, בעיקר תבלינים וירקות כגון בצל ועשבי תיבול, ולנטיעת עצים. 
יש משפחות, המגדלות בשנים האחרונות בחצר מדשאה המאפשרת עשיית מנגל. 

החצר ממוקמת תמיד בקדמת הבית כדי לאפשר לבעלי הדירה לעמוד על המתרחש בכפר ואצל השכנים. לעיתים נבנית חצר נוספת גם בחלק האחורי של המבנה.

גדרות

מקובל לבנות גדר מסביב לחצר, המסמנת את גבולות הטריטוריה, ומאפשרת פרטיות. בבתים, הנמצאים בסמיכות לבתים אחרים, מקובל אף לכסות את הגדר, אם היא עשויה רשת ברזל ואינה בנויה, על מנת למנוע הצצה. 

לפעמים הגדר נבנית לפני הבית עצמו וזאת בשל החשיבות הרבה שמייחסים לגבולות הטריטוריה. במידה שהבית אינו גובל בבית אחר, ייתכן שהבונה יוותר על בנית הגדר. 

יש שנמנעים מבניית גדר כאשר רוצים לבנות את הבתים בקירבה גדולה, למשל כאשר שני אחים או שכנים קרובים רוצים לנצל את מלוא השטח לבניית בתיהם, ועל כן בונים את בתיהם ללא מרווח ביניהם. יש לציין כי בניה כזו אסורה לפי חוקי הבניה המחייבים רווח של שלושה מטרים בין הבית לבין הגבול (הגדר), כלומר רווח מצטבר של כשישה מטרים בין בית לבית. עם זאת כיוון שחריגה זו משרתת את שני בעלי הבתים, לא תוגש בגינה תלונה לרשויות. במקרים אחרים יש אשר נוהגים "להצמיד" שני בתים ולחברם ליחדיה אחת, בדרך כלל על מנת להגדיר את שני הבתים כיחידיה אחת לצורך אישורי הבנייה.

עיצוב הפנים של הדירה

הדירה הטיפוסית מעוצבת בסגנון קבוע למדי. צבע הקירות בבית הוא בדרך כלל לבן, אם כי בשנים האחרונות נעשה שימוש גם בצבעים נוספים. הריהוט ושאר קישוטי הבית דומים במרבית הדירות והבדלים עשויים להיות ניכרים בין בתים מוסלמים ונוצריים. 

ריהוט וקישוטים טיפוסיים בסלון

 הסלון בבית הערבי מרוהט בקפידה ובדרך כלל יכלול את המרכיבים הבאים:

  • וילונות בצבעי לבן וכחול או חום (לפעמים גם בצבעים נוספים בהתאם לצבע הבית). רבים משקיעים סכומים ניכרים בוילונות יוקרתיים.
  • ספות בעיקר בצבעי חום, אם כי הצבע עשוי להיות שונה מבית לבית, ומושפע מצבע הקירות ומצבעם של הרהיטים האחרים.
  • וזה - עציץ או אגרטל בו שמים וורדים מלאכותיים או אמיתיים.
  • תמונות של של בני הזוג הצעיר ביום נישואיהם ושל שאר בני המשפחה, ובעיקר תמונות של הבנים הצעירים וכלותיהם ותמונות של הסבא והסבתא (לעתים מקובל להנציח אותם על ידי ריכוז חפציהם ותמונותיהם במעין פינת זיכרון.
  • תעודות השכלה ומקצוע של הגברים. 
  • פסוקי קוראן ותמונות שמן או דמוי שמן עם מוטיבים סכריניים (במקרים רבים חיקויים וציטוטים). לחלוטין לא מקובלת תמונה בה נראית דמות אישה (למעט תמונה של הסבתא שהלכה לעולמה), קל וחומר תמונות עם רמיזות ארוטיות. 
  • תמונה של הכעבה (האבן הקדושה למוסלמים הנמצאת במכה ואליה עולים לרגל); 
  • חפצים מסורתיים, כגון: חרבות ופגיונות.
  • דגם של מסגד אל אקצה, המונח על המזנון בסלון (בבתים המוסלמיים).
  • קערה עם פירות ועוגיות מתוקות, המונחת על השולחן בסלון.

ריהוט קישוטים ומשחקים טיפוסיים לחדרי הילדים

בחדרי הילדים במגזר יימצאו מיטות או ספות נוער כמספר הילדים המתגוררים בחדר (כאמור מקובל כי כל הילדים בני אותו מין גרים באותו חדר), שולחן כתיבה, מחשב, וארון בגדים גדול המשמש את כל הילדים. כיום מקובל כי בחדר הילדים תהיה גם טלוויזיה ומכשיר טלפון.

בחדרי הבנות מקובל לתלות פוסטרים של זמרים וזמרות מעולם הקולנוע והמוזיקה הערבי והמערבי. הבנות אוהבות בובות ובגיל מאוחר יותר דובונים ובובות טוויני. המחשב ומשחקי המחשב היו בעבר נחלתם הכמעט-בלעדית של הבנים, אולם כיום מספר בנות גדול זוכה למחשב בחדרם. 

בחדרי הבנים מקובל לתלות תמונות של סלבריטאים מעולם הספורט וגיבורי סרטי פעולה כגון שוורצנגר, ואן דם וברוס-לי. כן נמצאים בחדר מחשב, כדורגל וכדורסל.

ריהוט וקישוטים טיפוסיים בחדר השינה של ההורים

חדר השינה של ההורים פרגמטי, אינו גדול, והחלל בו מנוצל עד תום. במרכז החדר מוצבת מיטה כפולה, ובצדה ארון בגדים וכן טואלט, המשמש לאחסון הפרפומריה של האישה. בחלק מהבתים מקובל לבנות בנוסף לחדרי השרותים הכלליים גם חדר שירותים ומקלחת צמוד לחדר השינה של ההורים. 

ריהוט וקישוטים טיפוסים בחדרי השינה של הסבתא והסבא

לעתים קרובות ישנים הסב והסבתא במיטות נפרדות ואף בחדרים נפרדים. תופעה זו היא שריד מתקופה שמרנית יותר, ונראה כי זו הולכת ונעלמת. כיום מקובל כי זוג הזקנים ישן במיטה זוגית.

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • חיידר עזיז (עורך), ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה, 2005.
  • סיקרון משה, דמוגרפיה: אוכלוסית ישראל - מאפיינים ומגמות, 2004.
  • שטנדל אורי, ערביי ישראל : בין פטיש לסדן, אקדמון, 1992.
  • סופר ארנון וביסטרוב יבגניה, מדינת תל אביב - איום על ישראל, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה, 2006. 
  • אל-חאג' מאג'ד, חינוך בקרב הערבים בישראל: שליטה ושינוי חברתי, מאגנס, 1996.
  • ראסם חמאיסי גורמים צנטריפוגלים וצנטריפטלים והשפעתם על עיצוב המבנה של היישוב הערבי פורסם באתר מט"ח 
  • רוזנהק זאב, מדיניות השיכון והערבים בישראל 1948 – 1977, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1996.
  • שנל יצחק ופארס אמין, לקראת בנייה רוויה ביישובים הערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1996.
  • חמאיסי ראסם, לקראת הרחבת תחום השיפוט של יישובים ערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2002.
  • חמאיסי ראסם, מתכנון מגביל לתכנון מפתח בישובים הערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1993.
  • חמאיסי ראסם, פיתוח תשתית התחבורה ביישובים ערביים בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1995.
  • רכס אלי, הכפר הערבי בישראל – מוקד פוליטי-לאומי מתחדש, מרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה, מכון שילוח, אוניברסיטת תל אביב, 1985.
  • חמאיסי ראסם, דרך 6 והיישובים הערביים – איום או מנוף?, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1999.
  • ג'אנר-קלוזנר דויד, ביזור התכנון ברשויות מקומיות ערביות בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 1994.
  • חמאיסי ראסם, מרחב נצרת – מסגרת מטרופולינית לניהול, תכנון ופיתוח, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2003.
  • האגודה לזכויות האזרח בישראל זכויות האדם בישראל - תמונת מצב 2007, 2007.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • מוסא אווה, "שוויון בחלוקת הקרקעות במדינה? לא כל כך מהר", דו-עט אפריל 2005, 12.
  • חמאיסי ראסם, "ביצוע תוכניות מיתאר בכפרים הערביים", אופקים בגאוגרפיה 17 – 18, 1986, 161.
  • חמאיסי ראסם, "היישובים הערביים הקטנים בישראל: מכפר לפרבר" אופקים בגאוגרפיה 48 – 49, 1998, 111.
  • חמאיסי ראסם, "הבעלות על הקרקע כגורם מעצב מרחבים בישובים הערביים", אופקים בגאוגרפיה 40 -41, 1994, 43.
  • חמאיסי ראסם, "השונות בעוצמת ההתחדשות בין גלעיני היישובים הערביים בישראל", אופקים בגאוגרפיה 52, 2000, 19.
  • חמאיסי ראסם, "משהו השתבש בדרך אל העיר", פנים 13, 2000, 78. 
  • חליחל אחמד ס', "שינויים דמוגרפיים באוכלוסייה הערבית בישראל מאז שנות החמישים", ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה, עזיז חיידר (עורך), 2005.

פרסומים מדעיים מקצועיים ודוחו"ת

  • ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא המגזר הבדואי בישראל, דו"ח הוועדה, 1996.
  • מנהלת פרוייקט תכנית אב מתאר במגזר הערבי בראש משרד הפנים ובשיתוף מינהל מקרקעי ישראל ומשרד ראש הממשלה, לקראת הפעלת דרכים וכלים למימוש הגדלת פוטנציאל המקרקעין לפיתוח היישובים הערביים – דו"ח מסכם, 2000. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – משפחות ומשקי בית בישראל – לקט נתונים לקראת "יום המשפחה" – נתוני 2005, 13.2.2007. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – האוכלוסייה המוסלמית בישראל – לקט נתונים לרגל חג הקורבן, 31.2.2006. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – נתונים לרגל יום הקשיש הבין-לאומי, 27.9.2006.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות – דפוסי פריון בישראל 2006, 5.11.2007. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 58, 2007. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי מפקד האוכלוסין והדיור 1995, בתוך אתר הלמ"ס.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה הערבית בישראל, סטטיסטיקל 26, 2002. 
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נשים וגברים, סטטיסטיקל 40, 2004.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסיה הערבית - מימדים והרכב, סטטיסטיקל 48, 2003.

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2007). המשולש. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:06, נובמבר 14, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). הנגב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:44, נובמבר 15, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). הגליל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 21:31, נובמבר 6, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). בדואים בישראל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:17, דצמבר 2, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר בלתי מוכר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 08:58, דצמבר 2, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו ג'ווייעד. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:08, פברואר 10, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו עמרה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:35, מאי 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו קורינאת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 00:26, יולי 5, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו רוקייק. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:10, פברואר 10, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אום בטין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:23, מאי 7, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אטרש. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 13:45, ינואר 5, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אעצם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:44, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אפיניש. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:43, מרץ 27, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ביר הדאג'. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:59, יולי 21, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2006). ג'נאביב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:46, נובמבר 10, 2006
  • תורמי ויקיפדיה (2006). הוואשלה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:16, נובמבר 10, 2006
  • תורמי ויקיפדיה (2007). הוזייל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:49, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). זבארגה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:49, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). חורה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:33, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כסייפה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 02:28, אפריל 11, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). לקיה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:05, אוקטובר 19, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מסעודין אל-עזאזמה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 21:29, אוגוסט 2, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מרעית ודריג'את. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 19:45, אוגוסט 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). נצאצרה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:32, אוגוסט 5, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עוקבי. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:47, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ערערה-בנגב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:41, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). קבועה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 21:55, יולי 8, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). קודייראת א-צאנע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:45, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). קוואעין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:45, מרץ 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2006). קסר אל-סיר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:11, נובמבר 10, 2006
  • תורמי ויקיפדיה (2007). רהט. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:23, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שגב-שלום. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:45, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). תל שבע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:13, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). תראבין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 06:18, ספטמבר 13, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). תראבין א-צאנע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:38, אפריל 15, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו גוש. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:25, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבו סנאן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:26, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אום אל-פחם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:13, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אום אל-קוטוף. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:06, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אכסאל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:27, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אל עריאן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 05:10, אוגוסט 29, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אעבלין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:28, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). באקה-ג'ת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:43, אוקטובר 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). בועיינה-נוג'ידאת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:28, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). בסמ"ה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:30, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ברטעה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:04, ספטמבר 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ג'דיידה-מכר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:31, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ג'לג'וליה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:31, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ג'סר א-זרקא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 19:09, אוקטובר 2, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ג'ש (גוש חלב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:26, יוני 8, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). דחי (יישוב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:46, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). דבורייה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:32, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). דייר חנא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:32, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). זמר (מועצה מקומית). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:32, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). זרזיר (יישוב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:33, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). חמאם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:47, ספטמבר 28, 2007 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טורעאן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:34, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טייבה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:17, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טירה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:17, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טמרה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:17, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טמרה (יזרעאל). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 07:29, ספטמבר 23, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). יפיע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:34, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כאבול. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:35, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כאוכב אבו-אל-היג'א. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:10, אוקטובר 18, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כעביה-טבאש-חג'אג'רה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:35, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר ברא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:35, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר יאסיף. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:46, אוקטובר 22, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר כנא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:36, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר מנדא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 21:46, אוקטובר 16, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר מצר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:47, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר קאסם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:53, ספטמבר 27, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כפר קרע. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 11:11, אוקטובר 20, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מועאוויה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 05:45, אפריל 23, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מוקייבלה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:57, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מזרעה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:38, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מייסר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:06, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מע'אר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 09:21, יוני 30, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מעלה עירון. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:39, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). משהד (כפר). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:39, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). נחף. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:41, אוקטובר 13, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). נין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 00:09, ספטמבר 26, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). נצרת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 22:22, אוקטובר 18, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). סאלם (כפר). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 15:55, ספטמבר 12, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). סולם (יישוב). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:48, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). סח'נין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 09:22, אוקטובר 1, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). סנדלה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:38, אוגוסט 26, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ע'ג'ר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:38, ספטמבר 19, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עארה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 19:44, אוגוסט 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עיילבון. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:40, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עילוט. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:40, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עין אל-סהלה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 20:08, ספטמבר 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עין מאהל. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:40, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עין נקובא. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:37, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007).עין ראפה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:37, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עכברה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:28, אפריל 30, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עראבה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:41, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ראמה (מועצה מקומית). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:43, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). רומאנה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:47, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ריינה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 00:31, אוקטובר 10, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שגור. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 21:02, אוקטובר 18, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שיח' דנון. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:31, יולי 3, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שעב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:45, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שפרעם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 05:52, אוקטובר 20, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אבטין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:00, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). אל-ח'וואלד. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 09:19, מרץ 15, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ביר אל-מכסור. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:29, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). בסמת טבעון. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:30, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ד'הרה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 08:46, מאי 30, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). דמיידה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 07:21, אוקטובר 14, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). חוסנייה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:50, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). חמאם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:47, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). חמדון. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 07:00, פברואר 12, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טובא-זנגרייה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:33, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). טייבה (בעמק). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:38, אוגוסט 26, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). כמאנה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:51, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מנשייה זבדה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 17:59, ספטמבר 13, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). נאעורה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:08, ספטמבר 28, 2007
    תורמי ויקיפדיה (2007).סוויעד חמירה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 05:39, ספטמבר 14, 2007
    תורמי ויקיפדיה (2007). סלאמה (הגליל). ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 07:06, ספטמבר 14, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עוזייר. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 15:14, אוקטובר 14, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). עיאדאת. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:31, ספטמבר 13, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ערב אל נעים. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 11:44, ספטמבר 14, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ערב אל סמניה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 15:22, פברואר 25, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ערב אל עראמשה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 09:59, אוגוסט 4, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). ראס אל עין. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 13:27, ספטמבר 14, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). רומת אל-הייב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:27, אפריל 5, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שבלי - אום אל-גנם. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 12:44, ספטמבר 28, 2007
  • תורמי ויקפדיה (2007). צ'רקסים. ויקיפדיה, האינציקלופדיה החופשית, אוחזר בתאריך 13:16, אוקטובר 23, 2007.

כתבות ומאמרים בעיתונות

ארכיונים ומאגרי מידע

  • רכס אלי (עורך) הערבים בישראל: קובץ נתונים סטטיסטיים, 2005.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, תוכנית מיתאר לישובי הבדואים בנגב - מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה, 2006.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע בנושא: בנייה בלתי חוקית – מוגש לחה"כ רוחמה אברהם, 2004.
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, מסמך רקע בנושא: תופעת הבנייה הבלתי חוקית בישראל – מוגש לוועדה לענייני ביקורת המדינה, 2005. 
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, בנייה בלתי-חוקית בעיר לוד - מוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, 2006. 
  • הכנסת מרכז המחקר והמידע, הפיכת קרקעות חקלאיות המעובדות בידי בדואים בנגב, 2006. 
  • בג"ץ 8035/07 ו' אבריק-זבידאת נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 31.10.07).

אתרי אינטרנט

שונות 

  • משרד הפנים תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה לפיתוח ולשימור תמ"א 35 - הוראות התכנית, 2005.
  • מותגים מצגת המגזר הערבי 2007 מגמות וכיוונים, 2007.

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.