דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 11 מדרגים

פרק 19: הישיבות של חב"ד

ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג

נוצר ב-3/31/2008

רקע

ראשי תיבות חב"ד : חכמה, בינה ודעת. 

צורת עבודת ה' של חב"ד היא שכלתנית. לשיטתם, על ידי לימוד של סיבת בריאת העולם, צורת בריאת העולם, סיבת נתינת התורה וכו' וכו' מגיע האדם לדרגות גבוהות יותר מאשר בעבודת ה' בצורת מלחמה נגד היצר. 

את שושלת חב"ד יסד הרב שניאור זלמן מלאדי, דור שלישי לבעל שם טוב (דור שלישי בהנהגה). רבי שניאור זלמן מלאדי כתב את ספר ה'תניא' המפרט את מטרת היהודי בעולם. הדפסת הספר פרסמה את הרעיון החב"די ועשתה נפשות רבות לתנועה. 

מאז ומתמיד התבדלו חסידי חב"ד משאר בני הציבור החרדי, הן ליטאי והן חסידי (במיוחד הליטאי). על גישתם המתנשאת משהו ניתן ללמוד מהאמרה החב"דית הנודעת: "לעתיד לבוא, כשיבוא המשיח 'ישיג' (יגיע להבנה) חסיד חב"ד פשוט את שמשיג האדמו"ר כיום. אדמו"ר חסידי (מחסידות אחרת) ישיג את ש'משיג' חסיד חב"ד כיום. חסיד פשוט (מחסידות אחרת) ישיג את מה שמשיג האדמו"ר שלו כיום. ליטאי ישיג את מה שמשיג חסיד פשוט כיום, וגוי ישיג את מה שמשיג הליטאי כיום. אך, מסכן הגוי שזו תהיה השגתו... "

מוסדות החינוך של חב"ד בכלל, והישיבות בפרט, נדלים ושונים מהחינוך החרדי הכללי. למעשה, מנהלת חב"ד מערכת חינוך נפרדת מהחינוך החרדי הסטנדרטי. רבים בציבור החרדי רואים בחב"ד כת שאנשיה סהרוריים למחצה, לשליש ולרביע בשל המשיחיות שפשתה במחנה (ראו בהמשך), דבר שגרם לחסידים להסתגר עוד יותר בינם לבין עצמם.

"תומכי תמימים" - ישיבות חב"ד

הגישה החינוכית

הגישה החינוכית בישיבות חב"ד לעומת כלל הישיבות החרדיות דוגלת בפתיחות רבה. בעוד שבכל הישיבות נאסרו פלאפונים, נאסר האינטרנט, ונאסרו רישיונות הנהיגה, הרי שבישיבות חב"ד, גם אם הם נאסרו בלשון רפה, מוכנסים כל האיסורים הללו על ידי התלמידים ובדלת הראשית. 

בחורי חב"ד משתמשים בפלאפונים מהדור השלישי, גולשים באינטרנט (קשה למנוע זאת כשהישיבות עצמן מחזיקות אתרים) ונוהגים ברכב. בשל פעילותם לקירוב רחוקים (להלן) הם יוצרים שיג ושיח עם הציבור החילוני. באופן כללי ניתן לקבוע שהגישה החינוכית בישיבות חב"ד פחות "שחורה" ופתוחה יותר לעולם החילוני. 

התלמידים - ה"תמימים"

את בחורי חב"ד (ה"תמימים". "תמים" הוא כינוי לתלמיד ישיבה חב"דניקי) לא קשה לזהות ברחוב, במראם השונה מעט משאר בחורי הישיבות. בחולצה קצרה ולעיתים צבעונית, ללא חליפה ועם כובע רחב שוליים על ראשם. לא פעם נושאת כיפתם את הכיתוב "יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (ראו בהמשך).

המודעות הפוליטית שלהם גבוהה והם בעלי תודעה ימנית חזקה מאד, על פי הוראת הרבי שאין למסור שטחים מארץ ישראל.

הלימודים

מעבר ללימודי הגמרא, התופסים מקום מרכזי בכל ישיבה, בישיבות חב"ד מושם דגש רב גם על לימוד חסידות. סדר בוקר בן שעה (7:30-8:30) וסדר ערב בן שעתיים (19:30-21:30). זאת לעומת 'סדר חסידות' בן רבע שעה בישיבות חסידיות אחרות. 

לימודי החסידות כוללים כמובן לימוד כתבי חב"ד כמו ספר "התניא" של הראשון לשושלת אדמו"רי חב"ד, ר' שניאור זלמן מלאדי. 

כמו בכלל הישיבות, נערכים מבחנים על החומר הנלמד. מבחנים אלו לא משמשים כמקל ואין להם כל משמעות, אך כ'גזר' הם משמשים בהחלט: בין הבחורים המצטיינים נערכת הגרלה על כרטיסי נסיעה לרבי (ראו בהמשך). 

בהתאם לגישה החב"דית כי הלימוד צריך להיות לימוד למעשה, וכי כל יהודי חייב לדעת לפסוק להלכה, עושים ה"תמימים" היתר הוראה כבר בגיל שמונה עשרה (היתר הוראה – אישור לפסוק הלכות). כמובן שמדובר בלימוד שטחי העוסק בהלכות כשרות, שחיטה וכד', ולא נוגע כלל בהלכות בסיסיות אחרות (כדיני אישות).

האדמו"ר

שליטתו של האדמו"ר על חסידי חב"ד היא טוטאלית. אפילו לאחר פטירתו. בישיבות לומדים את כתביו (ניתן לומר, שכיום בסדרי חסידות לומדים בעיקר את כתביו), ונוהגים רק על פי המלצותיו. כל בחור מחזיק בידו את תמונת האדמו"ר. 

רבים יחסו לו כוחות מאגיים, כישורים מעל הטבע ועוד. מכאן הדרך למשיחיות קצרה (ראו בהמשך).

המשפיע

את מעמדו של ה'משפיע' בישיבות חב"ד ניתן להשוות למעמדו של "המשגיח מהדור הקודם" בישיבות הליטאיות. תפקידו של המשפיע ללמד חסידות ולדאוג שבחורי הישיבה יישמו הלכה למעשה את אשר למדו: שתפילתם תהא כמו תפילה המתוארת בספרי חסידים, לימוד התורה שלהם יראה כך, הנהגותיהם בחיי היום יום ומידותיהם. 

כש"תמים" נתקל בבעיה רוחנית, כמו קושי לכוון בתפילה, חוסר ריכוז בלימוד וכו' הוא פונה אל ה'משפיע' ומבקש את עצתו. 

נוסף על כך, עורך ה'משפיע' את ההתוועדויות.

התוועדויות

בימי ההולדת של האדמו"רים, ובתאריכי שחרורם ממאסר של 'בעל התניא' (י"ט בכסלו, שוחרר מהכלא הרוסי) והריי"ץ (הרב יוסף יצחק שניאורסון, שוחרר בי"ב תמוז מהכלא הרוסי / קומוניסטי), נערכות בחב"ד התוועדויות. וזה המקום לציין שבחב"ד אין משמעות לתאריך פטירתו של אדמו"ר, אלא לתאריכי יום הולדתו. 

תאריך התוועדות נוסף הינו ה' בטבת, אז ניצח האדמו"ר ב"משפט הספרים" (היה זה ויכוח על ירושת ספרייתו העשירה של הריי"ץ,. אחד מנכדי הריי"ץ תבע לחלק את הספרים בין כל בני המשפחה, בטענה שמדובר בירושה משפחתית, בעוד האדמו"ר ושאר החסידים טענו שהספרים שייכים לחסידות, ולכן עוברים רק לאדמו"ר. בית משפט אמריקאי פסק בה' טבת לטובת האדמו"ר / החסידות, ומאז נחשב ה' טבת ליום חג בחב"ד). 

מעבר לכך, נערכות התוועדויות נוספות כפי ראות עיני הנהלת הישיבה. 

בשעת ההתוועדות יושבים ה"תמימים" סביב שולחן ערוך בכיבוד קל המלווה בוודקה (המשקה הרשמי של חב"ד). המשפיע מדבר בחסידות, מספר סיפורי חסידים והכל שרים מניגוני חב"ד. שמעם של ניגוני חב"ד יצא למרחוק כיצירות מוזיקליות מפוארות (שחלקן חוברו ע"י האדמו"רים) והמסוגלות לרגש כל לב. בין לבין 'לוקחים משקה' תוך כדי האיחול החב"די 'לחיים ולברכה' ( השתייה היא לא כדי שתיינות) ומתכבדים מהמוגש על השולחן.

כש"תמים" חוגג יום הולדת הוא עורך התוועדות עם חבריו, ללא השתתפות המשפיע.

"בית רבנו שבבבל"

בחגי תשרי, משתדלים חסידי חב"ד בכלל וה"תמימים" בפרט, לנסוע ל"בית רבנו שבבבל" (בבל - היא ארצות הברית של אמריקה), או בלשון היותר מדוברת – ל770 (ובקיצור, בית האדמו"ר בשכונת קראונהייטס, ברוקלין, ניו יורק). 

הנסיעה הזו כוללת הכנה רוחנית ארוכה. על "תמים" הרוצה לנסוע ללמוד 12 פרקי "תניא" בעל פה ולהבחן גם בגמרא על ידי צוות הישיבה שיאשר את השתתפותו בנסיעה. למרות הלימודים הקשים וההכנה המתישה לא מוותרים התלמידים על החוויה הרוחנית העצומה שבשהייה במקום, ומשקיעים כוחות רבים כדי להצטרף לנסיעה.
 
השהות ב770 היא לא הזמן הנכון כדי לנוח מהלימוד הקשה. הישיבות נוסעות במאורגן עם הצוות, מתקיימים סדרי לימוד נוקשים ורישום מדויק של נוכחות. לקינוח, נערכים מבחנים על החומר הנלמד בזמן השהות בארה"ב.

קבוצה

בהיותם בני שמונה עשרה מתאגדים ה"תמימים" ל"קבוצה" הנוסעת במרוכז ל770, שם הם שוהים כשנה - מתשרי ועד תשרי. 

לאחר תום שנת ה'קבוצה' נוסעים רבים מהבחורים לעזור ל'שלוחים' במקום הימצאם. (שלוחים – שליחי הרבי לאתרים שונים בעולם. "מקומות שאפילו קוקה קולה לא הצליחה להגיע". במקומות נידחים אלו הם מקימים "בית חב"ד" ושם הם מאתרים יהודים ומנסים לקרבם לתורה למצוות ולחב"ד). ה"תמימים" מקימים במקום "ישיבה". חצי יום הם לומדים עם בני המקום ובמחצית האחרת לומדים לבדם. 

המבצעים

בניגוד לבחורי הישיבות העוסקים בתורה ונמנעים (כעיקרון) מלעסוק ב"קרוב רחוקים" או כל פעילות ציבורית אחרת, הרי שבחורי חב"ד שקועים בפעילות הזו עד צווארם (בזמן החופשי מלימודים). 

בימי שישי, לאחר ה'סדר' (סדר קצר בחסידות) הם מתפרסים במרכזי ערים חילוניות ומניחים תפילין לעוברים ושבים. אין כמעט יהודי (ולא יהודי) בישראל שלא נתקל בפעילות הזו. בערבי חגים הם דואגים להביא את "בשורת החג" לפתחם של כמה שיותר יהודים: אלו הסופגניות שמחולקות בערבי חנוכה בבסיסי הצבא, ההרקדות, חנוכיות הענק ושיירות הרכבים עם החנוכיות שעל גבן הנעות בכבישי הארץ, אלו סדרי הפסח ההמוניים ותפילות ראש השנה. 

התנועה המשיחית

האמונה שהרבי הוא מלך המשיח פשתה בחב"ד וסחפה עימה את מרבית בני הנוער של החסידות. כיום, ניתן לומר שמרבית תלמידי ישיבות חב"ד מאמינים בכך שהרבי הוא המשיח. 

קיתונות הבוז שנשפכו עליהם מכוון הציבור החרדי לא שינו את עמדתם כהוא זה. קונטרסים בעד ונגד שהופצו, העובדה שכמעט והוכרזו ככת שבתאית, הנידוי המוחלט (בעיקר מצד הציבור הליטאי) לא ערערו את אמונתם/

פטירתו של האדמו"ר ב1993 לא גרמה ל"משבר אמונה" צפוי, אלא להיפך. לאחר ההלם הראשוני "הבינו" כלל המאמינים כי "הרבי מסתתר" וממתין לעת להתגלות. הם עדיין מדברים עליו במושגי "הרבי שליט"א" ומפיצים את הוראותיו בלשון הווה' בעיקר בעניין שלמות הארץ. 

"מעוז המשיחיות" בארץ היא ישיבת חב"ד בצפת.

לאחר פטירת הרבי ואי בחירת אדמו"ר אחר תחתיו נוצר חשש אצל זקני החסידים להמשך הזיקה החסידית בקרב אלו שהיו ילדים קטנים או עדיין לא נולדו בימי חייו. לשם כך הפך ה"770" למרכז עליה לרגל. כיסאו של האדמו"ר עדיין ניצב ועומד, ממתין לשובו, וכל האווירה במקום היא כאילו יצא הרבי להפסקה קצרה (רבים מקרב החסידים אף טוענים כי זכו לחזות בהתגלותו...).

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך


מילות מפתח

חכמה-בינה-דעת | תומכי-תמימים | בית-רבנו-שבבבל | הרב-שניאור-זלמן-מלאדי | התניא | חינוך | לימוד | גמרא | חסידות

הערות שוליים

    הפרק הבא

    צפה בתגובות  תגובות על הישיבות של חב"ד (6)

    ללא שם

    כ"כ הרבה טוב יש במגזר החב"די. לא סתם כל אחד שמנסה לבדוק מה בדיוק הולך שם- נכבש! אני לא יודעת על איזה מקורות בדיוק התבסס הכותב במאמרו. אם הוא פנה למקורות כתובים, לצערי- הוא משקף את מה שמפורסם על חב"ד באקדמיה. שם מוזכרת רבות התנועה המשיחית ודעותיה וכו', ולא נאריך בדבר המצער. אך חשוב מאוד לציין, שהיום כבר לא ניתן לומר שהתנועה כוללת שתי פלגים ומה שמתואר במאמר אינו אלא תיאור לקבוצת אנשים מסוימת שקוראת לעצמה חב"דית, ומצדיקה את מעשיה הנבזים ודעותיה הקיצוניות מופרזות- להשתייכותם לחב"ד. חשוב להודיע כלל עם ועדה שתנועת חב"ד כוללת אנשים בעלי מוחות חריפים, שמשקיעים בלימוד, וכל מרצם וחייהם מוקדשים במסירות נפש להוראותיו של הרבי, אם זה בהפצת המעיינות, ואם זה בחינוך ילדי ישראל. נ.ב. את פתיחותה של התנועה לא ניתן לשייך לעצם התנועה, כפי שהיא הוקמה לפני 200 שנה, ולא למנהיגיה. כי חב"ד תמיד היתה העליתא במובן ההלכתי מבין כל המגזרים החרדיים (ראה ערך פסח, כשרות ותחומים אחרים). אך את הפתיחות בת ימינו לא ניתן להכחיש. אך יש לכך סיבה: תלמיד ישיבה חרדי שיוצא ממסגרת, זה לא משנה לאן הוא מגיע בסוף, ברגע שהוא עזב את הישיבה הוא כבר לא שייך למגזר החרדי- הוא פשוט נפלט החוצה. ויותר לא יאמר על עצמו שהוא שייך למגזר חרדי מסוים. לעומת זאת במגזר החב"די- גם בחור שיצא ממסגרת, ואפילו הגיע לשפלות עמוקה יותר- לעולם לא יפסיק לשייך את עצמו לרבי ולתנועתו (גם אם כבר ילך בלי כיפה ועם קעקוע על המצח). כמו כן- אנשים לא דתיים, שבאים במגע עם המגזר החב"די- עד מהרה משייכים את עצמם לתנועה, ובצדק. חב"ד פותחת את שעריה. אך מה תעשה כשאמנם הוא מניח תפילין כל יום ומגיע לשיעור חסידות שבועי, אך כיפה עדין קשה לא לחבוש. נקודה למחשבה.....
    יום רביעי י"ג בכסלו תשע"ו 25 בנובמבר 2015

    אורי

    orior4984@gmail.com
    לא יאומן כמה שקרים במאמר אחד, הסובייקטיביות חוגגת, וחד צדדיות ניכרת בכל שורה, חוסר מקצועיות פלוס חוסר ידע ומושגים בסיסיים הופכים את המאמר לחסר משמעות טוטאלית. פשוט חבל על הזמן למנות את השגיאות והטעויות, בכל שורה יש לפחות טעות אחת. כאחד שמבלה הרבה בישיבות חב"ד - אין לבחורים פלאפונים מדור שלישי - בחור כזה עף מהישיבה באותו יום. אין לשום ישיבה אתר אינטרנט רשמי, אולי רק לצורך תרומות וכדו'. חסר כאן החלוקה המאוד בורה בין המשיחיסטים לאנטיים (האנטיים בולטים יותר במוסדות ובהנהלה מאשר המשיחיסיטיים שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך בהרבה ועושים הרבה רעש). אין שום נידוי מוחלט מצד הציבור החרדי (היו כמה שניסו אבל ללא הצלחה - אין שום מכתב או חתימה עם לשון חרם או נידוי). בוורט שאיתו התחלת את המאמר - אפשר למצוא בכל חסידות אמירות כאלה שאומרים אחרי 'לחיים' ואינם משקפים את הלך-הרוח, ואת הכיוון הכללי, חב"ד במהותו אינה מתבדלת משאר ציבור החרדי. רוב חסידי חב"ד אינם מדברים על הרבי במובן של שליט"א. חוץ מזה שהרוח במאמר מראה על שנאה כבושה או גלויה לתנועה זו, ונסיון לצייר ככת הזויה במהותה. כמובן שאין בכך שום בעיה ככתיבה באופן פרטי, אבל לא באתר שמנסה לשוות למאמריו צורה מקצועית.
    יום שני כ"ט בתשרי תשע"ו 12 באוקטובר 2015

    ללא שם

    אנחנו צריכים שתמיד יעמוד לנגד עיננו מתוך אמונה תמימה דבריו של הרבי אודות נצחיותו של נשיא הדור כאבן השתיה שממנה הושתת כל העולם. ואם אנחנו רוצים לגרום נחת לרבי ולא להיפך ח"ו - אסור לנו להסתכל על מה שאנחנו רואים אלא לראות את דבריו של הרבי הנ"ל וד"ל.
    יום רביעי כ"ג בניסן תש"ע 7 באפריל 2010

    ללא שם

    לדברי פרופ' איליה ליבוביץ אברהם אבינו היה המדען הראשון בהיסטוריה.
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    ללא שם

    כתבתם שהאינטרנט נכנס בישיבות חב"ד בדלת הראשית. והוספתם עוד שלישיבות עצמם אין אתרים. נכון לכתיבת שורות אלו, אין ישיבה חב"דית (מלבד ישיבות לחוזרים בתשובה) שיש להם אתר אינטרנט.
    יום חמישי ד' בחשון תש"ע 22 באוקטובר 2009

    ללא שם

    האמונה של חסידי חב"ד שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח אינה המצאה שלהם כמובן. היא מבוססת על הלכות מלכים לרמב"ם (פרק י"א- י"ב), ועל התבטאויות של הרבי בענין, בפומבי וליחידים. ברור שאין לזלזל בדברי צדיק, גם אם השקפתו אינה תואמת בדיוק למה שנראה לנו, ובכל מקרה, לפני שמעבירים ביקורת על אחרים, מומלץ לבדוק את הנושא מקרוב. (לפרטים פנה לחב"דניק הקרוב:)
    יום רביעי כ"ז בתמוז תשס"ח 30 ביולי 2008

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.