דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 15 מדרגים

פרק 15: סמינר לבנות חרדיות

ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג

נוצר ב-3/31/2008

כללי

החל מגיל 3 מפרידים בין בנים ובנות, ומוסדות הלימוד מחולקים בהתאם לכך. מוסדות החינוך לבנות כוללים:
גן ילדות (גיל 3-6) - המקביל לגן ולגן חובה בחינוך החילוני. בחלק מהגנים השפה המדוברת היא יידיש.
בית ספר יסודי לבנות (גיל 6-13) - רשת "בית-יעקב" או "בית-מלכה" של חסידות בעלז ו"בית-ברכה" של חסידות קרלין. 
בית ספר על יסודי לבנות (גיל 13-18) – מקביל לחטיבת-ביניים ולתיכון.
סמינר לבנות (גיל 18-20) - מקביל להשכלה גבוהה ונועד להכשרה מקצועית.

סמינר להכשרת מורות וגננות "בית יעקב" 

רקע

בחוגי סאטמר, נטורי קרתא (בית יעקב הישן) ו"שרה באוהל" אין לימודי המשך, ובדרך כלל עם סיום התיכון רוב הבנות מאורסות או נשואות. המעטות שנותרו ברווקותן יוצאות לעבוד בעסק המשפחתי או בעסק השייך לחבר הקהילה, אך בשום אופן אינן לומדות מקצוע. 

אצל רובן המוחלט של בגרות "תיכון בית יעקב" ההמשך הטבעי הוא הסמינר – מעין מוסד להשכלה גבוהה לבנות בגיל 18-20. 

מיקום הסמינרים

סמינרים סמוכים לתיכונים


סמינרים להוראה פועלים לצידם של רוב התיכונים של בית יעקב ומהווים המשך טבעי שלהם. רוב מוחלט של התלמידות ממשיך באותו המוסד ואפילו באותו הרכב כיתה. 

בנות התיכונים המועטים שאין במסגרתם סמינר המשך (כמו התיכונים ברחובות או בנתניה) ממשיכות בדרך כלל בסמינרים בירושלים. 

שלא כישיבות, רובם המוחלט של הסמינרים אינם כוללים פנימיה. הבנות מסיימות את לימודיהן ושבות לביתן. 

יוצא מן הכלל הוא הסמינר 'הישן' בירושלים (לוין) אשר בנות הפריפריה ובנות חו"ל שבאו ללמוד בו, התאכסנו בפנימיה. כיום מאכלסת הפנימיה בנות חו"ל בלבד. בנות הארץ מתגוררות בבתי ישישות ו/או אלמנות או אצל משפחות המשכירות חדרים בדירותיהן. מעין מעונות סטודנטים נוסח בית יעקב. 

סמינרים בפריפריה

מיעוט קטן מבין הבנות יוצא ללמוד בסמינר בעיירה אופקים שבנגב. זה סמינר ליטאי "סגור". הבנות הלומדות בו נחשבות ל"בנות עליה" וכ"שואפות לרוחניות", תואר ההולם את אותן בנות המוכנות לנטוש את בתיהן לעזוב את "העיר הגדולה" ולנדוד אל עיירת פיתוח מרוחקת, כדי להתעלות. 

לצד הסמינר קיימת פנימיה עבור הבנות הרבות המגיעות ממרחק. רבות מן הבוגרות, נותרות לגור באופקים לאחר נישואיהן, וקושרות את חייהן בחיי הקהילה החרדית המקומית הנחשבת לקהילה איכותית וסגורה.

סמינרים בחו"ל

מיעוט קטן מבן הבנות יוצא ללמוד בסמינרים מעבר לים, כמו הסמינר גיטסהד באנגליה, מנצ'סטר באנגליה או לוצרן שבשוויץ.
.
סמינר גיטסהד: סמינר בעיירת הכורים האנגלית, שנחשב לאחד הסמינרים הליטאיים המעולים ביותר. הגישה בו מתירנית וההנהלה כמעט ולא מתערבת במעשיהן ובלבושן של הבנות, אך ההצלחות החינוכיות של הסמינר גדולות ביותר, ורוב התלמידות מקימות בתים לתפארת. שיעוריהם של המורים במקום ידועים כעמוקים וכנראה שבהם טמון סוד הצלחתו של הסמינר. 

החיסרון הבולט בו הוא העובדה שלאחר שלש שנות לימוד יוצאות הבוגרות עם תעודת הוראה המוכרת בבריטניה בלבד. 

הרבנים, השיעורים והאווירה החברתית הקוסמופוליטית (וכנראה שגם חווית הלימוד בחו"ל) מושכים בנות רבות להירשם לסמינר ולנסות להתקבל אל בין שורותיו, אך רק בודדות זוכות לכך. גם לאחר שהתקבלה תלמידה אל הסמינר הנחשק היא עלולה לנשור, אם בשל הגעגועים העזים לבית המרוחק ואם בשל אי יכולת ההורים לעמוד בהוצאות הכבדות של פנימיה (יקרה מאד) ועלות הטיסות (לסמינר מתקבלות כחמש עשרה בנות בשנה מישראל, ומספרים דומים פחות או יותר משאר מדינות העולם). 

הסמינרים במנצ'סטר(אנגליה) ובלוצרן (שוויץ) נחשבים כמודרניים ביותר ותלמידותיהן נחשבות כמעט 'פרחות'. מישראל נוסעות ללמוד בהם בנות שסולקו מהסמינר או שלא מצאו את מקומן במסגרת הקיימת.

פרוייקט פר"ח

שילובם של הסמינרים בפרוייקט פר"ח מקל על תלמידות הסמינרים (והוריהם) את נטל תשלום שכר הלימוד. זהו פרוייקט חונכות גדול אשר במסגרתו חונכים ומלווים סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ילדים משכבות מעוטות יכולת ומעניקים להם הזדמנות לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. בתמורה הם זוכים למלגת לימודים המקלה עליהם את מימון תשלומי שכר הלימוד.
  
במסגרת הפרויקט מצמידה מנהלת הפרוייקט תלמידת סמינר לילדת בית ספר הזקוקה לתמיכה. זו יכולה להיות ילדה ממשפחת מצוקה, ילדה לקוית למידה או סתם אחת שזקוקה לדמות בוגרת שתכוון אותה. הפגישות בין ילדת הפר"ח לחונכת נערכות פעמיים בשבוע, בהן הן מכינות יחד שיעורי בית ומתכוננות למבחנים. הקשר ביניהן אמור להיות כמעט חברי, ורצוי שהילדה תיתן אמון מלא בחונכת. 

פעמיים בשנה עורך הארגון פעילות משותפת לכל החונכות והחניכות, פעילות לה מצפות הילדות בקוצר רוח. 

בשל המלגה הנאה לה זוכות החונכות יש ביקוש רב להצטרף לפרויקט, אך ברוב הסמינרים רק מעטות זוכות לכך. בסמינרים בודדים (כמו בית יעקב ת"א) הבנות כולן משתתפות בתוכנית.

תכני הלימודים בסמינר

תכני הלימוד המסורתיים לקראת רכישת תעודת ההוראה 

מקצועות עיוניים

כשהוקם מוסד 'הסמינר' (בקראקוב שבפולין) הייתה מטרת מקימיו להכשיר כמה שיותר מורות שיפיצו את רעיון בית יעקב. גם בארץ, כשהוקמו הסמינרים הייתה זו מטרתם של המייסדים. בהתאם לכך, כל תוכנית הלימודים הורכבה בצורה כזו שהלימוד יהיה בבחינת ללמוד על מנת ללמד ודורות דורות של מורות וגננות עברו הכשרה פדגוגית בסמינרים. 

שתי שנות הסמינר מעניקות לתלמידה ידע מעמיק ורחב בתנ"ך, הלכה, השקפה יהודית וכיוצא בזה. 

ההשקעה בלימודי חול כמעט אפסית, וזאת בשל העובדה שהתלמידות כבר עברו את מבחני ה'חוץ' או הבגרות. 

בסיום הלימודים נערכים מבחנים מקיפים על כל חמשת חומשי תורה עם פירוש רש"י ועל כל הדינים וההלכות הקשורים לבת ישראל ושמי שמתעתדת להיות מחנכת זקוקה לדעת (שבת, חגים, צניעות, כשרות, תפילה, שמירת הלשון ועוד). ציון 'עובר' במבחנים הללו הוא תנאי לקבלת תעודת הוראה. 

מתוך הערכה לתלמידות, שחלקן כבר נשים נשואות, לא מסתפק הסמינר במורות 'מן השורה', והצוות מורכב ממורות בעלות תואר 'בכיר' וחשוב מזה – רבנים. כל סמינר מנסה לגייס אל שורותיו מרצים מהשורה הראשונה למסירת שיעורי יהדות. בשונה מהמורות, הרבנים לא יקריאו את רשימת השמות בתחילת השיעור כדי לוודא נוכחות, אלא יבקשו מאחת הבנות לעשות זאת (לא ראוי...). למרות זאת הנוכחות בדרך כלל מלאה והתלמידות אינן מוותרות בקלות על השיעורים הללו. 

מקצוע התמחות

כל תלמידה בוחרת באיזה מקצוע רצונה להתמחות כמורה מתוך מגוון האפשרויות שמציע הסמינר ובתחום מוגדר זה, רוכשת היא ידע נרחב על ידי מורות המתמחות בנושא. זו יכולה להיות התמחות בחשבון, אנגלית, עברית, מחשבים וכיו"ב. 

לימודי 'הוראה' 

לאחר אין ספור שיעורי 'השקפה' שנמסרו בתיכון על חשיבות ה"בית של תורה" מגיע שלב הסמינר הנותן ביד התלמידות את הכלים המעשיים להגשמת האידיאל: לימוד מקצוע שיאפשר את המשך עלייתו בתורה של הבעל.

לימודי ההוראה מחולקים לשתי קבוצות: קבוצת הגיל הרך (גננות וכיתות א' ב') וקבוצת ההוראה (בית הספר היסודי). כאמור, בסמינר נותר אותו הרכב כיתה מהתיכון, אך בשעות בהן נלמדים לימודי ההוראה מתפצלת הכיתה לקבוצות. 

לימודי ההוראה כוללים שיעורים בתחום החינוך היהודי, שיעורים בפסיכולוגיה, לימודים פדגוגיים ודידקטיים הכוללים שיעורים בתורת ההוראה ודרכי הוראה למקצועות השונים. 

עבודה מעשית 

כחלק מתוכנית הלימודים בסמינר, כמו במוסדות להכשרת מורים חילוניים, יוצאות התלמידות 'להסתכלות' בבתי ספר או בגני ילדים. במסגרת זו נעשה ניסיון להפגיש את התיאוריה הנלמדת בשיעורים העיוניים בסמינר עם הנעשה בשטח. 

הבנות יוצאות לבתי הספר בלווי 'מורה מנחה' שהיא גם מורתן לפדגוגיה. בפעמים הראשונות הן מביטות על הנעשה מהצד, מקשיבות לשיעורים הנמסרים ולומדות. בהמשך הן תתקדמנה לעבודה מעשית ותמסורנה שיעורים בעצמן, תחת הקשבה של המורה המנחה. 

שיעור מבחן

הלימודים לצד ההתמחות נמשכים שנתיים, ובסיומם נערך 'שיעור מבחן' שיקבע אם זכאית התלמידה לתעודת הוראה או חלילה לאו. 

שיעור מבחן הוא אימת התלמידות, שכדי להצליח בו מסוגלות לפעמים 'לאבד את הצפון' ולהיסחב לכיתה עם קונטיינר מלא בהמחשות והדמיות שונות ומשונות. במהלך השיעור יושבת המורה המנחה בצד הכיתה ורושמת את חוות דעתה, ובמהלכו אף נכנס מפקח מטעם החינוך העצמאי ורושם את חוות דעתו. סיפורי פולקלור רבים מסתובבים על מפקח שבהינף יד פסל שיעור בגלל מעידת לשון קטנה. 

רכישת מקצוע שאינו "הוראה"

צרכים משתנים

עד לפני שנים ספורות, "לימוד מקצוע" היה שם נרדף ל"לימוד הוראה" או "גננות". אך בכל שנה סיימו אלפים רבים של בנות את חוק לימודיהן כשבידיהן תעודת מורה או גננת מוסמכת. הן השקיעו בלימודים זמן, מאמץ וכסף וצלחו את "שיעור המבחן" בהצלחה, אך מאחר וקצב גידול האוכלוסייה החרדית אינו מאפשר פתיחת אלפי כיתות חדשות בכל שנת לימודים, מצאו עצמן רוב הנשים (למעט מספר 'פרוטקציונריות' עם קשרים במקומות הנכונים )במקרה הרע מחפשות עבודה ובמקרה הטוב זוכות למספר מילויי מקום פה ושם. 

בחוסר ברירה החלו ה"סמינרים למורות וגננות" להכניס לימודי מקצוע נוספים על פי דרישות השוק, כשהם משתדלים להעניק לתלמידותיהן תעודות מוכרות של משרד העבודה. 

תחילה היו אלו מקצועות הקשורים להוראה כמו חינוך מיוחד, קלינאית תקשורת ומורה לחינוך גופני או הידרו-תרפיה (תרפיה במים). 

מקצועות הלימוד חדשים

בשנים האחרונות, כשגדלה הדרישה, החלו הסמינרים לפתוח מסלולים של הנדסאיות מחשבים, מנהלות חשבון ורואות חשבון ואפילו צילום וקולנוע (מגמה שזכתה לשם 'המכובס' "מולטימדיה"). 

לצד תעודת המקצוע חייבות התלמידות ללמוד ולהוציא גם תעודת מורה או גננת, כיאה לבנות בית יעקב.
המגמות החדשות התקבלו בהתלהבות רבה על ידי התלמידות ורובן הגדול זכה לפופולאריות רבה. במיוחד מגמות המחשבים. אם למודי ההוראה נעשו בחוסר חשק בשל הסיכוי הנמוך למצוא עבודה, הרי שעל לימודי המגמות האחרות 'מתנפלות' התלמידות בחדווה רבה. 

לימודים לקראת עבודה במשרה מלאה

שפע האפשרויות שנפתח לפתע לפני הבנות שינה גם את התפיסה לה הורגלו מאז ומתמיד, לפיה "חיים של תורה" חייבים להיות חיי עוני. רובן הגדול שואף ללמוד מקצוע 'מכניס' (לימודי מחשבים הם המבוקשים ביותר) ולפתח קריירה מזהירה. 

יותר ויותר ניתן למצוא נשים חרדיות שעובדות במשרה מלאה כשהילדים נמצאים רוב שעות היום במעונות או תחת טיפולו המסור של האב, המושיט יד גם בשאר עבודות הבית. דבר שבעבר כמעט ולא נשמע. 

לימודים בסמינר 'אחר' או במכללה

הרצון ללמוד ולהתפתח גורם גם לפיחות איטי במספר הבנות שרואות את הסמינר כהמשך ישיר לתיכון. אם בעבר כמעט מאה אחוזים מהבנות המשיכו בסמינר ההמשך של התיכון בו למדו, הרי שכיום ניתן למצוא כאלו שעוברות לסמינרים אחרים או אפילו מכללות (חרדיות). 

אומנם מדובר בתופעה קטנה יחסית (עדיין) כיון שב'שידוכים' מסומנת כזו שעברה סמינר כמישהי ש"מן הסתם לא הסתדרה", או גרוע יותר, כמישהי ש"הועפה", ומי שעברה למכללה נחשבת כ"סופר מודרנית". אך השינוי בתפיסה הכללית גורם לשינוי גם בנושא הזה. 

עם זאת, רוב הבנות שלא מצאו בסמינר בו הן לומדות מגמה כלבבן לומדות במקביל ללימודי הסמינר גם במקום נוסף (המציע לימודי אחה"צ) או מתחילות בלימוד מקצוע רק כשהן מסיימות את הסמינר (לעיתים אף בתור אמהות לילדים). 

עומס הלימודים

בשנות הסמינר, העומס הלימודי הוא דבר אינדיבידואלי ותלוי במגמה בה בחרה התלמידה. בת שבחרה בלימודי הוראה בלבד תזכה בשנתיים קלילות למדי, ולעומתה בת שבחרה במסלול לחינוך מיוחד או מחשבים תעבוד 'שעות נוספות' פשוטו כמשמעו. המגמות ה'כבדות' ידרשו גם הרבה לימודי אחר הצהריים (חוץ מהעבודות ושיעורי הבית) ולעיתים אף שנת לימוד נוספת (במסלולים מסוימים אף שנתיים). 

שכר הלימוד

כסמינרים להוראה, זכו הסמינרים של בית יעקב לתקצוב נדיב וכמעט שלם מידי משרד החינוך. נוסף על כך נגבה שכר לימוד גבוה מהורי התלמידות (כ700 שקלים בחודש), אומנם עבור לימודים אקדמיים אין מדובר בסכום גבוה, אך בשל העובדה שרוב התלמידות מגיעות ממשפחות דלות אמצעים והסמינרים יכלו לגבות שכר לימוד נמוך יותר, יצר הדבר התמרמרות רבה. 

לפני כשבע שנים החליטה מנכ"לית משרד החינוך שאין טעם בהנפקת מספר רב כל כך של תעודות הוראה, ועל מנהלי הסמינרים למצוא אפיקי לימוד נוספים. החלטה שגררה עימה קיצוץ נכבד בתקציב. 

כתוצאה מכך החלו הסמינרים, כאמור, לפתוח מגמות לימוד חדשות המתוקצבות על ידי משרד החינוך. במקביל התייקר שכר הלימוד.

המכללות החרדיות

גורם נוסף וחזק שנכנס לאחרונה לשוק הלימודים החרדי הוא המכללות. יזמים זריזים שזיהו את השינוי הניכר בתפיסה החרדית את הלימודים הגבוהים של הבנות פתחו מכללות ללימודי מקצוע שונים. רובן הגדול מעניק תעודות מוכרות, אם כי גם תחום זה לא נקי משרלטנות. 

המכללות מציעות לימודים במגוון תחומים, ובדרך כלל ברמה גבוהה מזו שמציעים הסמינרים: גרפיקה, רפואה משלימה, מזכירות ומזכירות רפואית, מחשבים, אדריכלות, טכנאות רפואית, ראיית חשבון ואפילו עריכת דין (מקצוע שבשנים עברו אישה חרדית (וגבר חרדי...) אף לא העזה לחלום עליו). 

השנה הראשונה במכללה מוקדשת בדרך כלל להשלמת מבחני הבגרות (שרוב בנות בית יעקב אינן עושות), ולאחר מכן – הדרך לקריירה פתוחה.

כאשר אישה נשואה או בוגרת סמינר (שהשלימה בו את חוק לימודיה) לומדת באחת המכללות הללו זה נחשב לדבר מקובל וראוי (למעט בחוגים שלא מצדדים ביציאת אישה לעבודה, אך אלו מעטים), אך כשבחורה מוותרת על לימוד בסמינר ופונה ישר למכללה שכזו (או לעבודה) היא נחשבת לחריגה.

השידוכים כחלק בלתי נפרד מהווי הלימודים

שיחות בסמינר לקראת השידוכים

כיון שבשנות הלימוד בסמינר רוב התלמידות כבר שומעות הצעות שידוכים (למעט כאלו שיש להן 'גיבנת' – אח או אחות שעדיין לא התארסו), מקדישות המורות אין ספור שעות ללימודי "הבית היהודי". 

אומנם הבנות כבר קבלו החלטה מעשית מה הן רוצות – בחור שישב וילמד או כזה שיצא לעבוד, אך המורות חשות שהן מציידות אותן בצידה רוחנית לדרך הלא פשוטה שעליהן לעבור. הדיבורים על כך שבעל תלמיד חכם הוא העושר האמיתי הופכים לפתע ממשהו וירטואלי לדבר מעשי מאד. הרי הבחורות כבר נפגשות עם בחורים ומקבלות החלטות גורליות שיקבעו את מהלך חייהן! 

מלבד הדיבורים על חשיבות ה"בית של תורה", מרבות המורות לדבר על חשיבותו של "הבית" בכלל. בפעם הראשונה שומעות הבנות התייחסות לנושא הזוגיות. אומנם איש לא מדבר על "אהבה" – מילה אסורה בפומבי – את המלאכה הזו מבצעת "מדריכת כלות" שמדריכה את הכלה לפני נישואיה, אך המורות בסמינר מדברות על "עבודת המידות" (המאמץ לכבוש את המידות הרעות) כבסיס לקשר איתן. הן מדברות על הצורך לכבד ולהעריך את בן הזוג, ולהימנע מהשוואה לאחרים. נושא ה"אישה כשרה עושה רצון בעלה" תופס מקום מרכזי בשיחות שמוסרות המורות, וכמובן הצניעות של בת ישראל כדבר שמחזק את יסודות הבית. 

המורות מתייחסות גם לפגישות שנערכות בין הבחורות לבחורים. לראשונה (בדרך כלל...) יוצאת בת בית יעקב עם בחור, וכצפוי היא נרגשת, מבולבלת וזקוקה להדרכה שלא תמיד ההורים יודעים לתת. 

ההתייחסות לנושא תלויה ברמת הפתיחות של הסמינר. ישנם סמינרים בהן המורות תדברנה בצורה גלויה, ישנם כאלה שברמז ויש את אלו שהנושא לא קיים בם.

"בירור" לקראת שידוכים

בכל החוגים החרדיים מועלות הצעות השידוכים בצורה זהה: שדכן או שדכנית מתקשר להורי הבחור / בחורה ומוסר להם שם שנראה לו מתאים. מרגע זה ואלך שני הצדדים עוסקים בבירורים מאסיביים על המוצע. החקירה מתבצעת ביסודיות שלא הייתה מביישת משרד חקירות. כל מי שזכה לבוא אי פעם במגע עם משפחתו של המוצע או עם המוצע עצמו זוכה לתשאול המקיף את הנושאים הבאים: איך המידות שלו? איך המשפחה? שלום הבית של ההורים? יש לו "ראש טוב"? מראה חיצוני? בריאות? מי ידידיו? וכו''. יש משפחות שבזמן הבירורים לא מותירות אפילו נקודה אחת שלא בוררה עד הסוף, וישנן השואלות בצורה שטחית יותר, אך העיקרון המנחה זהה אצל כולם. מובן שמורותיה וחברותיה של בחורה זוכות לתשאול רציני ממשפחת הבחור. 

בפעמים הראשונות כש"מבררים" על מישהי (מושג בפני עצמו), מעורר הדבר התרגשות רבה בכיתה ולחשושים רבים: "דינה בשידוכים" וכמובן השערות מי הבחור המוצע (מקובל מאד שהמברר לא מזדהה). בהמשך הופך הנושא לשגרה וכמעט שלא מעורר עניין. 

תפקיד המורות והחברות ללימודים ב"בירור" לקראת השידוכים

לכל בחורה יש מספר חברות טובות ומורות שאת שמן היא מוסרת לשדכן כדי שימסור למשפחה המבררת עליה, בתקווה שהן תמלצנה טוב בעדה. החברות מצידן משתדלות 'לפרגן' אחת לרעותה ולעמוד על מעלותיה של 'המדוברת' אך, לא פעם הן נתקלות בבעיות הלכתיות ושאלות האם מותר להן למסור מידע שעלול להזיק לחברתן, כמו מחלה או דבר מה דומה. כדי לפתור בעיות אלו לומדים בסמינר גם הלכות שמירת הלשון, תוך שימת דגש על כל נושא השידוכים, מה מותר ומה אסור. 

לעיתים רחוקות קורה שאחת הבנות 'הורסת' לחברותיה בשידוכים, וכשהיא נשאלת בזמן הבירורים היא מוסרת מידע שלילי וגורמת לשידוכים רבים 'ליפול'. כשנודע על מקרה כזה מטפלת בו מחנכת הכיתה בצורה דיסקרטית, ודואגת לסילוק "המפגע". 

שלב הפגישות

לאחר שלב הבירורים, כששני הצדדים מעוניינים בשידוך מגיע שלב הפגישות. כאן קיים הבדל מהותי בין החוג הליטאי לחוג החסידי.

שלב הפגישות בחוג הליטאי

בחוג הליטאי הבחור והבחורה נפגשים בפעם הראשונה בביתה של הבחורה. אם הם מעוניינים להמשיך ולהיפגש, הם יערכו את שאר הפגישות 'בחוץ' – בבתי מלון, פארקים ומקומות ציבוריים. העיקר הרחק מעין כל (למעט החוגים ה'סגורים' יותר המקפידים על פגישות רק במקומות סגורים). 

הבחורה הליטאית תשתף את חברותיה הטובות בחוויה המסעירה שהיא עוברת, תתייעץ עמן ותחשיב את דעתן (דגש על "חברותיה הטובות", כיון שלכל השאר נותר הדבר בגדר סוד כמוס). כשהיא מבולבלת ומתלבטת היא תתייעץ עם מורה שנחשבת ל'מבינה' או מנהג שפשט לאחרונה – מתייעצת עם רב שנחשב למומחה בעניין, ואלו עוזרים לה להחליט אם היא מעוניינת בבחור או לא.

שלב הפגישות בחוג החסידי

בחוג החסידי, לאחר שהוחלט בעקבות הבירורים הרבים כי ההצעה נושאת חן, נפגש אביה של הבחורה (ולעיתים אף שני הוריה) עם הבחור. אם עבר את המבחן נפגשת אימו של הבחור עם הבחורה ומחליטה אם היא מתאימה לבנה או לא. לאחר ששני הצדדים החליטו כי ניתן 'להתקדם' נפגשים ההורים ביניהם ומסכמים את הנושא הכספי – חלוקת הוצאות החתונה והדירה לזוג הצעיר. 

רק לאחר שכל השלבים האלו עברו בשלום נפגשים בני הזוג פעם אחת עד שלש פעמים בבית סגור (של הבחורה או קרובי משפחתה) ועונים את תשובתם לשדכן. ברוב המקרים תהיה זו תשובה חיובית, אך גם תשובה שלילית לגיטימית בהחלט. 

הבחורה החסידית לא תספר לאיש שהיא כעת בעיצומו של התהליך, אפילו לא לחברותיה הטובות. רק לפני הפגישה האחרונה, שבדרך כלל בסיומה שותים ההורים 'לחיים' ו'סוגרים' ביניהם (פגישה זו נערכת כשההחלטה כבר התקבלה) היא תביא בסוד העניין את חברותיה הטובות בלבד. (כאן אולי המקום לציין כי הבנות החסידיות מתחילות לשמוע שידוכים כבר בימי התיכון, כשהגיל הממוצע הוא 17).

סגירת ה'וורט' - שלב האירוסין

הן בסמינרים הליטאיים, והן בחסידיים יושבות הבנות בשעת ההפסקה ומרכלות ביניהן על העניין. "איקס נפגשה עם וואי", "איזה 'פרחח' הציעו לזו", "ראיתי את ההיא בפגישה במלון...", "שמעתי שזו עומדת לשבור שידוך" (לבטל את האירוסים) וכמובן – נסיונות לנחש מי עומדת להתארס (הסימנים רבים: מבררים עליה לאחרונה בצורה אינטנסיבית, היא 'מרחפת', נעדרת מן הלימודים ועוד...) 

כשנסגר ה'וורט' – (וורט – מילה, כשהכוונה במקרה זה להסכם. בלשון מדוברת: האירוסים הוכרזו), מתפשטת הידיעה במהירות הבזק. בתוך דקות מתבשרות על כך כל בנות הכיתה, ומעט אחר כך כל בנות הסמינר. בנות הכיתה ממהרות להתלבש בבגדי שבת ולעלות לביתה של הכלה הטריה לאחל לה 'מזל טוב' ולספר לחמותה החדשה באיזו כלה מושלמת זכתה. 

למשך השבוע הקרוב היא תהיה מלכת הסמינר. יום לאחר ה'וורט' היא תגיע ללימודים בשעת ההפסקה, לבושה בבגדי שבת. בנות הכיתה יקבלו את פניה בשירה ובריקודים, ובמשך כל ההפסקה הן תשרנה לה, תרקודנה לה ותאחלנה את מיטב באיחולים. 

בשיעור הסמוך להפסקה תשב איתן מחנכת הכיתה ותדבר במעלותיה של הכלה, וכמובן דברי מוסר על מהות "הבית היהודי". 

ביום שישי הסמוך למועד האירוסין תקבל הכלה זר פרחים גדול מכל בנות הכיתה ובנפרד מחברותיה הטובות (זאת חוץ מהזר שמתקבל מהחתן). כמות הפרחים היא גם מדד למעמד חברתי. 

בליל שבת תעלינה בנות הכיתה לראות את התצוגה ולשיר לכלה. 

שלב החתונה

מכאן ועד סמוך לחתונתה יורדת הכלה מהבמה המרכזית ומפנה אותה לטובת כלות חדשות, אך בשבת שלפני מועד החתונה (שבת אויפרוף – שבת חתן) עולות אליה חברותיה לסעודה שלישית כדי לשיר לה ולעבור עמה יחדיו את השבת המרגשת. במקרה והחתן מעיר אחרת ושמחת האויפרוף נערכת שם, נותרת הכלה בבית הוריה עם חברות שמנעימות את זמנה (הכלה לא משתתפת בשבת האויפרוף). 

מידת השתתפות החברות בשמחת החתונה שונה מסמינר לסמינר. ישנם כאלה שרוב הכיתה והמחזור מגיעים רק לשעת הריקודים, כדי לשמח את הכלה, וישנם כאלה שהחברות מוזמנות משעת החופה ממש. 

כיתת הבנות הנשואות - "הכולל" 

לאחר הנישואין חוזרות רוב הבנות לחבוש את ספסלי הלימודים כשלנגד עיניהן הרצון להתפרנס בכבוד, אך הנהלת הסמינר לא רואה בעין יפה את השילוב בין בנות רווקות "תמימות" לנשואות שנושאי שיחתן לפעמים בנושאים שהצנעה יפה להם. לשם כך נפתחה "כיתת הנשואות" או בלשון הבנות "הכולל" . 

האווירה הלימודית בכיתת הנשואות קלילה יותר. בסמינרים בהם מונהגת תלבושת אחידה פטורות ממנה הנשואות, והתלמידות משקיעות בעיקר בלימודי המקצוע. 

גם בנושאי הרכילות חל רענון: מי בהריון ומי חס ושלום בדרך לגט. רוב הבנות נהנות 'להשוויץ' בסגנון של "בעלי עזר לי להכין את העבודה הזו" וכו'. 

המורות מנסות להתחשב בכך שהתלמידות מתחילות עתה לבנות את ביתן ולהקל מעליהן מעט את עומס הלימודים. כשמישהי לא חשה בטוב בשל הריון היא תזכה להתחשבות רבה אף יותר.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2007). בית יעקב. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 18:18, נובמבר 13, 2007. 
  • תורמי ויקיפדיה (2007). מעמד האישה ביהדות. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 11:54, דצמבר 7, 2007.

כתבות ומאמרים בעיתונות

  • רותם תמר, "ואלוקים ברא את הבמאית", הארץ, 13.7.2007. 

אתרי אינטרנט

ראיונות

  •  ראיון עם ת"ר, בוגרת סמינר "בית יעקב" תל אביב. 

מילות מפתח

סמינר | בית-יעקב | הכשרה | הכשרת-מורים | על-תיכוני | תעודת-הוראה | התמחות | מכללה | שידוכים | שלב-הפגישות | אירוסין | וורט | כולל

הערות שוליים

    הפרק הבא

    צפה בתגובות  תגובות על סמינר לבנות חרדיות (10)

    ללא שם

    heroutdinah@gmail.co.il
    לגבי סמינר גייטסהד-אם אפשר לדעת בבקשה מה היחס האישי לכל בת וכן מה בערך העלות שם?
    יום שני י"א בטבת תשע"ז 9 בינואר 2017

    מלי

    כל הכתבה הזאתי בולשיט אחד גדול. מהמשפט הראשון ועד האחרון
    יום רביעי ו' באב תשע"ה 22 ביולי 2015

    ריחן

    שלום לך צדיקה וסליחה שאני מתערבתת אבל זה לא שמקבלים בנות שאינן מכירות פשוט פשוט שמה לא מקבלים בנות חילונית וגם לא בנות דתיות מזרחזתיותת שמה מקבלים בנות חרדיותתתתתת את מבינה
    יום רביעי י"ב בניסן תשע"ב 4 באפריל 2012

    ריחן

    שלום שמי ריחן ואני בכיתה י'א עוד שנתיים אני רוצה להגיע לסימנר שלכם ואני רוצה כי קראתי את הכתבה ומאוד העסיק אותי לעבור לסימינר שלכם וכולם מדברים אליה והכל ואני רוצה לישאול שאלה קטנה שמה מקבלים בנות שלא עשו בגרויות?
    יום רביעי י"ב בניסן תשע"ב 4 באפריל 2012

    ללא שם

    אני אישית למדתי בסמינר הישן הצורה והגישה אל הבנות היא מתחת לכל ביקורת הצורה שבה הם מדברים ההתבוננות אל הילדה לא אנושית במיוחד ששרנצקי חותם על מכתב סילוק לילדה על אף שאינו מכיר אותה בכלל.
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    ללא שם

    מצוין!
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    ללא שם

    בס"ד
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    ללא שם

    תודה על ההפניה. האתרים מוכרים לנו כמובן. אם אתה קרוב לנושא, אולי יש לך עניין לסייע לנו בכתיבת ערך בנושא השידוכים למדריך.
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    ללא שם

    בס"ד
    יום חמישי י"ח בחשון תש"ע 5 בנובמבר 2009

    מערכת

    לא הבנו מה רצית להגיד. אם יש לך בקורת (אבל לא על מוסד ספציפי אלא על מערכת חינוך כוללת), נסחי בבהירות ונמקי.
    יום חמישי ט"ו בחשון תשס"ט 13 בנובמבר 2008

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.