דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 7 מדרגים

פרק 20: חינוך מיוחד בזרם החרדי

ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג

נוצר ב-3/31/2008

רקע

החברה החרדית הינה חברה הישגית. כישורים והצלחות בתחום הלימודי הינם פרמטר חשוב מאד בהערכתו של אדם. תלמיד חלש או כזה הסובל מליקוי למידה כלשהו יסבול באופן טבעי מניכור סביבתי וממילא מדמוי עצמי נמוך. אחוזי הנשירה הגבוהים ממוסדות הלימוד: כ8% מכלל התלמידים, לעומת 4.5% במערכת החינוך הכללית ו-4.8% בחינוך הממלכתי-הדתי (על פי נתונים שהוצגו בשנת 2005 על ידי חיים להב מנהל תחום קידום הנוער במשרד החינוך וצוטטו בעיתון הארץ), ממחישים את חומרת התופעה. 

עד לשנים האחרונות רווחה הגישה ש"אסור לגלות" ו"אסור לחשוף". הורים הסתירו את העובדה כי ילדיהם מתקשים וחששו מתווית "ילד בעייתי" שתוצמד לילדם ו/או למשפחתו. הם חששו, כי במקרה של חשיפה, הנזק יהיה רב על התועלת. 

אותם שהעמידו את טובת הילד מעל לכל והסכימו להיחשף ולהעניק לילדם את הטיפול המתאים, ניצבו בפני בעיה כפולה ומכופלת – היעדר מוסדות לימוד מתאימים. מחוסר ברירה, נשלחו ילדים אלו למוסדות חילוניים בהם גרם לא פעם המפגש הלא מתוכנן של ילד צעיר עם אנשי מקצוע שהעניקו לו את מיטב הטיפול המקצועי בהתאם להכרתם אך ללא מודעות לרגישויותיו הייחודיות, בנוסף על הוויית החיים השונה ואף סותרת לאורחות חייו למשברים חינוכיים קשים ולהחמרה במצבו. 

אט אט החלו לקום מוסדות חרדיים המתמחים בתחום החינוך המיוחד. הראשונים שבהם כ"עלה" ו"שיח סוד" (ראו בהמשך) נחשבו ל"נחשונים". אך ככל שהבעיה "הועלתה על השולחן" והופסקה ההתעלמות ממנה, הוקמו מוסדות נוספים, נצבר ניסיון וחלה התמקצעות כללית לצד התמחות מיוחדת בתחום החינוך המיוחד לילד החרדי. 

תפיסת ה"אין בעיה" וה"לא לגלות" אינה קיימת כיום ומושגים כ"היפר אקטיביות" H.D.D. / ריטלין הפכו למקובלים בשיח החינוכי החרדי ה"נורמאלי". 

כיום, לרשות הורים חרדיים לילד הזקוק לחינוך מיוחד עומדים מוסדות המציעים את הטיפול הטוב ביותר. החל מטיפול בליקויי למידה קלים וכלה בפיגור כבד. גם מקומם של כבדי השמיעה אינו נפקד והם זוכים למוסדות מקצועיים ביותר. 

מגוון המוסדות נע לא רק בין בעיות הלמידה השונות, אלא גם בין החוגים הרבים: מוסדות 'כלליים' הקולטים אליהם ילדים מכל החוגים, מוסדות ספרדיים ומוסדות לילדי חסידים. וכן, גם מוסד נפרד על טהרת היידיש.

ניתן לומר, שכיום אין ילד חרדי הזקוק לחינוך מיוחד ולא ימצא עבורו מוסד מתאים.

מוסדות ועמותות

להלן, סקירה כללית של המוסדות המפורסמים והעמותות הבולטות בעשייה בתחום החינוך המיוחד.

עלה

"עלה" הינה רשת מעונות המעניקים טיפול רפואי, חינוכי ושיקומי לילדים, בני נוער ומתבגרים בעלי מוגבלויות פסיכומוטוריות קשות. 

ב-1982 נוסד בבני ברק בית "עלה" הראשון. מייסדיו היו קבוצת הורים לילדים פגועים, שרצו לילדיהם מסגרת חרדית שעד אז לא היתה בנמצא. בראש קבוצת ההורים הזו עמד הרב א. פ. שדאג לאנשי מקצוע (ועד היום הוא עומד מאחורי הקלעים של המוסד). עם הזמן התרחבה הרשת, וכיום היא מחזיקה סניפים בירושלים, בני ברק, גדרה ובנגב. 

גולת הכותרת של פעילות "עלה" היא, ללא ספק, הפנימיות שמפעילה העמותה לילדים בעלי מוגבלויות פסיכומוטוריות קשות. בפנימיות הם לומדים כיצד לחיות לצד מוגבלויותיהם וליהנות מפעילויות שונות בדומה לילדים אחרים, כגון טיפוס על סולמות התעמלות, השתכשכות בבריכה, ציור בצבעי אצבע, שירה וריקוד. ב'עלה' מלמדים אותם כיצד לאכול ולהתלבש באופן עצמאי ולתקשר עם העולם הסובב אותם. 

נוסף על כך מפעילה הרשת את הקמפוס לחינוך מיוחד - הכולל גני ילדים ובית ספר המהווה מסגרת לימודית וחינוכית, פעוטון וגן-ילדים "יד לטף" המיועד לתינוקות וילדים בעלי עיכוב התפתחותי מהגיל הרך ועד גיל 3. 

הפעוטון מעניק לתינוקות תכנית טיפולית של התערבות מוקדמת, מתוך גישה הוליסטית, אשר מטרתה לגלות את היכולת של הילד ולפתחה ככל הניתן. כתוצאה מהטיפול האינטנסיבי הזה, חלק מהילדים משתלבים בסופו של דבר במסגרות לימוד לילדים רגילים. 

בקמפוס נמצאת גם מרפאה קהילתית המיועדת לילדים בעלי לקויות קלות ועיכוב התפתחותי, במסגרתה מוענקים טיפולים בתחומים הבאים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, ריפוי באמצעות טיפול בחיות, ריפוי באמצעות מוזיקה ואמנות, הידרו-תרפיה, הכנה לכיתה א', ועוד.

אחיה

'אחיה' הוקמה בשנת 1993 כעמותה שנועדה לענות על צרכי ילדי הקהילה החרדית במרכז הארץ, בעלי קשיי למידה או עיכובים התפתחותיים. גישתו הרב תחומית של מכון אחיה, המחברת בין הכשרת מורים ובין מתן מגוון שירותים לילדים 'רגילים' והוריהם, הופכת אותו לגוף יחודי בציבור החרדי.

תחומי הפעילות של 'אחיה': 
(א) הכשרת מורים לחינוך מיוחד (ראו בהמשך). 
(ב) מרכז למידה ויחידות להתפתחות הילד בבני-ברק ובאלעד. במרכזים אלה, מועסקים צוותי יועצים חינוכיים, מורים לחינוך מיוחד, מאבחנים דידקטיים ומטפלים פרא רפואיים. כל אלו עסוקים במתן ייעוץ להורים ולמורים, וכן מאובחנים ומטופלים ילדים בעלי עיכובים התפתחותיים או קשיי למידה.

מפעלים נוספים של מכון אחיה כוללים:
מועדונית שיקומית לילדים בני 7-13 עם בעיות רגשיות והתנהגותיות, גני שפה לילדים עם בעיות שפה ומוטוריקה, מועדונית שיקומית בגן לילדי C.P, אגף ייעוץ חינוכי להורים, מחנכים ומנהלים, מערך סדנאות להורים ולמורים בנושאי חינוך והתפתחות ומתן שירותים פרא-רפואיים בתוך בתי הספר. 

מכון אחיה נהנה מתמיכה והכרה של משרדי ממשלה בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות.

שיח סוד

מוסדות "שיח סוד" הירושלמים הוקמו בראשית שנות השמונים על ידי הרב דב לוי. כיום מונים מוסדות "שיח סוד" שבעה מרכזים המעניקים ליווי לאוכלוסיות יעד שונות ולגילאים שונים, מגיל המעון ועד לדיור קהילתי: מעונות יום, גני ילדים, "תלמוד תורה" לבנים ובית ספר יסודי לבנות, ישיבה והוסטלים לדיור קהילתי.

מטרת העל של 'שיח סוד' היא להביא את הילד למצב של מיצוי יכולות מקסימלי. גישה זו לא מתייחסת רק אל מרכיבי השיקום כמטרה בפני עצמה (כמו תחומי דיבור, מוטוריקה), אלא רואה בחניך מכלול אנושי, וכל הטיפולים הפרא רפואיים הניתנים לו נעשים כדי לקדם אותו להתנהגות היעילה ביותר כלפיו וכלפי סביבתו. 

לשם כך קיים שיתוף פעולה הדוק בין אנשי הצוות המתבטא בישיבות צוות משותפות של כל המטפלים הפרא רפואיים ובחינת יכולות הילד והצבת מטרות בהתאם.
 
העילות בה משתלבים כל אנשי הצוות לטיפול בילד היא הרכיבה הטיפולית שמאגדת מגוון תרפיות מסורתיות כמו: ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, פיזיותרפיה וריפוי בבעלי חיים. דוגמא נוספת היא חדר הסנוזלן (חדר בו מגרים את החושים בצורה מבוקרת, כדי להגיע לאיזון של מערכות הגוף השונות), המשלב טיפול בתחומים רבים כמו מוטוריקה, שפה, תקשורת, תחום לימודי ועוד.

סולם

עמותת "סולם" הירושלמית (שכיום מפעילה שלוחות גם בבית שמש) הוקמה ב1981. "סולם" מפעילה רשת גנים לילדי החינוך המיוחד: מעון יום שיקומי, מעון יום משולב, גני תצפית, גני תקשורת ובית ספר לבנות. "סולם" נחשבת למובילה בנושא שילוב ילדי החינוך המיוחד בכיתות רגילות.

מעון שילובית – מיועד לפעוטות בעלי עיכובים התפתחותיים, שמעבר לתוכנית העבודה האישית המותאמת לכל אחד והטיפולים הפרא מקצועיים משולבים בכיתת מעון רגילה (דבר שהוכח כמצמצם פערים התפתחותיים). 

גני הילדים שמפעילה העמותה מעניקים את מה שמעניקים כל גני הילדים של החינוך המיוחד: טיפולים פרא רפואיים וכו', אך בחידוש מרענן: חלק מהגנים פועלים בשפת היידיש, כולל הטיפולים הפרא רפואיים.
בית ספר אפיקים – המיועד לבנות לקויות למידה או סובלות מבעיות רגשיות. כמקובל בחינוך המיוחד, כיתות הלימוד קטנות, תוכנית לימוד אישית מותאמת לכל תלמידה וכמובן מתקיימת תוכנית לשילוב בבתי ספר רגילים.

פתחיה

הבולטים ביותר מבין מעונות היום וגני הילדים של החינוך המיוחד הם מוסדות "פתחיה" של רשת גני הילדים (הרגילים) "בית יעקב". בשל היות "פתחיה" חלק מרשת מבוססת היא נהנית ממשאבים של השקעה, עזרה וקידום כמעט ללא הגבלה תקציבית. 

"פתחיה" מפעילה שלושים ושבע כיתות בקטגוריה של בעיות שפה, מוטוריקה, בעיות התנהגות, קשיי למידה ובעיות רגשיות. נוסף על כך מפעילה הרשת שש כיתות בקטגוריה קשה יותר של פיגור, תסמונת דאון וכד'. 

גני השפה של "פתחיה" הם קטגוריה מיוחדת הראויה להתייחסות בפני עצמה: גנים לילדים רגילים הסובלים מליקויי למידה שונים ובדרגות שונות. ילדי השפה, רובם ככולם נתמכים בגן רגיל (משולבים) ולבית הספר הם עולים כילדים רגילים לכל דבר. 

בכל הנוגע לשילוב ילדי חינוך מיוחד בגנים רגילים "פתחיה" היא החלוצה. כיון שהיא פרוסה בצילה של רשת "בית יעקב" הכוללת מאות כיתות גן "רגילות", מוצמדים ומשויכים כל אחד מגני "פתחיה", גם בקטגוריות הקשות ביותר לגנים רגילים, ומפעילים תוכנית של שילוב יחידני כמו גם קבוצתי רב ככל האפשר. 

נוסף על השילוב, שהוכח כ"מקדם על" זוכים ילדי "פתחיה" לכל הזקוק להם מבחינה פרא רפואית, פסיכולוגית ורגשית.

אהל שרה

מוסדות "אהל שרה" הוקמו בבני ברק על ידי גב' רבקה גינזבורג. הם החלו ככיתה בודדת שמנתה שלשה תלמידים בתוך סמינר 'וולף' הידוע, והתפתחו לרשת בה חוסים מאות תלמידים הסובלים ממגוון בעיות חמורות: פיגור ברמותיו השונות ובעיות תקשורת כמו אוטיזם ותסמונת אספרגר. 

למרות המצב הכלכלי הקשה של המוסד ולמרות שחלק מהשיעורים להם זוכים הילדים לא עומדים באף קריטריון( כיון שלא תמיד הוכחו כנחוצים ע"פ הקריטריונים) ולכן כמעט שלא מתוקצבים, לא חוסכים בהנהלת המוסד (המצוי במצב כלכלי קשה) בהוצאות. בכל תכנית לימודים של ילד נקבע מהו הרף אליו הוא אמור להגיע, והוא יקבל את כל האמצעים לכך: שעות קלינאית תקשורת, הרפיה במוזיקה, פיזיותרפיה והידרותרפיה, רכיבת סוסים טיפולית, ריפוי בעיסוק, שחיה ועוד.

שמעיה

"שמעיה" הוקמה לפני 25 שנה במטרה לסייע לילדים לקויי שמיעה ולשלב אותם בחברה שומעת. 

העמותה מלווה את ההורים החל מהרגע בו נחתה עליהם הידיעה כי בנם לוקה בשמיעה, וזאת בפגישת היכרות בה מוצגים לפניהם כל החידושים בתחום מכשירי השמיעה. נוסף על כך מלווה אותם קלינאית בכירה, עובדת סוציאלית, פסיכולוגית וצוות מקצועי לימודי שמנסה להקל על התחושות הקשות. 

ילדי "שמעיה" מטופלים החל משלב המעון, ה'רגיל' לחלוטין, בו משולבים ילדים ליקויי השמיעה. במעון שוהה באופן קבוע צוות מטעם "שמעיה" המתרגם לילדים אלה את המסר של הגננת ומסייע להם להשתלב בפעילות השוטפת. השלב הבא עובר דרך שני גני ילדים יחודיים מסוגם בארץ. יחודם בא לידי ביטוי בכך שהילדים לומדים חצי יום בגן "שמעיה" ואת החצי השני של היום הם מבלים בגן רגיל. 

"שמעיה" מלווה את הילדים גם במעבר לבית הספר היסודי, כשבהנחיית הצוות ובסיועו משתלבים הילדים בכיתות רגילות לכל דבר. לאחר סיום בית הספר היסודי נמשכת פעילות "שמעיה" גם בסמינרים ובישיבות.

"חדר" וחינוך מיוחד

נקל לתאר את תחושתו של ילד חרדי שאחיו מספרים חוויות מה'חדר' או מה'תלמוד תורה' ומצטטים את ה'רבי', ואילו הוא נאלץ לספר חוויות מבית הספר או מהמורָה (בציבור החרדי – הבדל שמים וארץ). לשם כך מקפידים בכל בתי הספר לבנים של החינוך המיוחד על התואר 'חדר'. גם המורה – המומחה לחינוך מיוחד – זוכה לתואר 'רבי', וההקפדה על אווירת "'חדר' אמיתי" עומדת בראש מעייניהם של אנשי הצוות.

בשורות הבאות נסקור מעט מן ה'חדרים' לחינוך מיוחד:

תלמוד תורה "אוהלי דוד"

את הרעיון להקים מסגרת מקדמת לילדים ממשפחות חסידיות הגה הרב מרדכי גלבשטיין. כמנהל ת"ת גדול בבני ברק ראה הרב גלבשטיין מה עולה בגורלם של ילדים לקויי למידה שבעייתם מוזנחת והם לא זוכים לטיפול הולם, והקים את ת"ת "אוהלי דוד". מוסד זה הוקם למען ילדים שזקוקים לעזרה בגלל כישרונות חלשים, אוצר מילים דל, חוסר מוטיבציה, אישיות היפנוטית, בעיות חברתיות, משפחתיות וסביבתיות וליקויים מולדים. 

ב"אהלי דוד" מספרם של אנשי הצוות גבוה ממספר התלמידים. דוגמה: בכיתה א' לומדים תשעה ילדים, עליהם מופקדים עשרה אנשי צוות: מורה לחינוך מיוחד, מפקחת חינוך מיוחד, מורות בתחומים מקצועיים ועוד. 

בת"ת הוקם "חדר פעילות" שהינו מקום לשיפור הלמידה והתחושה הרגשית. הילדים הנתקלים בבעיות מוטוריות, רגשיות, בעיות בדיבור או קשיי שפה מוצאים עצמם בחדר הפעילות ועם סיוע מקצועי משתחררים אט אט מהבעיה. 

בחדר הפעילות הילדים משחקים במשחקים מודרכים המפתחים את כישוריהם, וזו גם דרך לימוד חווייתית. כאן לומדים עם הילד חומש ומשניות תוך המחשות ברורות: בחדר הפעילות הופכת תיבת נח, בידיהם של הילדים, כמעט למציאות, וכמוה עדרי הצאן של יעקב אבינו...

מוסדות ישכיל 

מוסדות "ישכיל" הירושלמים כוללים את תלמודי תורה "דרכי תורה" ו"ישכיל פיהו" לילדים הסובלים מאוטיזם, וכן גני שפה ושילוב. המוסד מלווה את הילד מגיל הגן ועד כיתה ח', והיעד הבא העומד לנגד עיניהם של אנשי הצוות היא הקמת ישיבה ללקויי למידה. 

כשהקימו את המוסדות, עמדה למול עיני המייסדים מטרה אחת: לעמוד לימינם של תלמידים מתקשים תוך הקנית ההרגשה לילדים שהם לומדים ב'חדר' רגיל לכל דבר. 

כמו לכל ילדי ה'חדרים', לילדי "ישכיל" מבצעים, פעילויות והעיקר – בחינות אצל גדולי ישראל. ילדי הת"ת נבחנים אצל האדמו"ר מנדבורנא, אצל הרב יוסף שלום אליישיב, אצל הרב חיים קנייבסקי ואצל הרב אהרן לייב שטיינמן. 

אנשי הצוות עושים כל שביכולתם כדי להקנות אוירה של 'חדר' רגיל, אך הלמידה נעשית כמובן בקצב של הילדים ולפי יכולתם. עם המון המחשה וכלי עזר. כל זה לצד הטיפול המקצועי לו זקוקים הילדים: ריפוי בדיבור, ריפוי במוזיקה, בפסיכודרמה, באומנות וכד'. פסיכולוגים, הדרכת הורים, יועצים ועוד.

מוסדות "מגן הלב" – ת"ת "דרכי יהודה"

עמותת "מגן הלב" הוקמה באמצע שנות ה-90 כדי לתת מענה לילדים מיוחדים. 'מרחב המחיה' של העמותה הוא באזור הדרום, ואל הת"ת שלה באשדוד, "דרכי יהודה" מגיעים תלמידים מאופקים, נתיבות, יד בנימין, רחובות, יבנה, קוממיות ועוד. 

כיום מחזיקה העמותה בחמישה מוסדות ברחבי אשדוד ושלושה בבית שמש, בהם גני ילדים ובתי ספר למספר תחומים. לבד מהת"ת "דרכי יהודה", מפעילה "מגן הלב" גני ילדים בכמה רמות, גני שפה, גן בעיות מוטוריות, מסגרת לבעלי מוגבלות קשה ובינונית, ילדי תסמונת דאון ועוד. 

מעבר לטיפול בליקויי למידה ובעיות "רגילות", נותן הת"ת מענה לתחום שבציבור החרדי הוא עדיין בבחינת 'טאבו', והתחום הטיפולי שלו דל ביותר: בעיות הנפש. 

בפרויקט "כלים שלובים" של המוסד מוענק טיפול מקצועי לילדים הסובלים מבעיות נפש, כשהעשייה מבוצעת על ידי צוות רב מקצועי הכולל מורה, סייעות, עובדת סוציאלית, יועץ חינוכי, מנחה ומטפלת רגשית וכמובן פסיכיאטר.

רשת "נתיבים" – ת"ת "אוהל אשר"

ב-2003 הוקם באלעד ת"ת "אוהל אשר" המיועד לילדים לקויי למידה עד דרגה של פיגור קל. בת"ת לומדים כשבעים ילדים מכל רחבי האזור: גוש דן, אלעד, ראש העין, פתח תקווה, רעננה ובני ברק. 

מטרת מנהלי הת"ת, שמאמינים כי אבחון וטיפול מוקדם יכול לפתור את הבעיות כמעט במלואן, היא להביא בסופו של דבר את התלמידים לישיבות רגילות לכל דבר ועניין. גם אם לא ליום שלם – אזי לחלק מהיום גם השפעה חיובית רבה על נפש התלמיד. 

אלו שלא מסוגלים להמשיך במסגרת רגילה ממשיכים בישיבת ההמשך של הת"ת – "עטרת עמרם" (ראו בהמשך).

בנות החינוך המיוחד

גם לבנות חרדיות הזקוקות לחינוך מיוחד יש כיום מענה נרחב ו"לאן ללכת". כמו בת"תים, גם בתי הספר של הבנות מקפידים להעניק לתלמידות תחושה של "רגילה" לכל דבר ועניין. הן מחויבות בתלבושת אחידה (כמעט בכל סניפי "בית יעקב" מונהגת תלבושת אחידה), משתתפות בפעילות ה'בתיה' וכמובן משתלבות בפעילות משותפת עם בתי ספר רגילים.

סולם

בירושלים מפעילה עמותת "סולם" את בית הספר "אפיקים" לבנות כיתות א' – י'. בית הספר מיועד לבנות עם ליקויי למידה או בעיות רגשיות שונות. 

בהתאם למקובל בחינוך המיוחד הלימוד מתנהל בכיתות קטנות ועם צוות מורות מקצועיות שמנסות להביא את התלמידות להישגים מקסימליים בקריאה, חשבון וכמובן בתחום הרגשי. 

ב"אפיקים" יש אף אגף נפרד לבנות דוברות יידיש, הייחודי בארץ.

שיח סוד

"שיח סוד" מפעילה בית ספר יסודי לבנות החינוך המיוחד, המתנהל ע"פ שיטת החינוך שתוארה לעיל. 

בהתאם לגישה הרווחת בכל מוסדות החינוך המיוחד כי יש לקיים סדר יום נורמטיבי, דואגים ב"שיח סוד" שהחיים החברתיים יתפתחו באופן ספונטני ואמיתי. 

כיתר בנות גילן, חוות החניכות את חיי החברה. יש להן את "מלכת הכיתה", "חרוצת הכיתה" ואת זו שעוזרת לכולן. בקיצור, מתח חברתי חיובי ורגיל. 

כדי לעודד את ההווי החברתי ולהפיח בו חיים, מארגן בית הספר תחרויות קישוט קיר, מסיבות והופעות דרמה, פעילות בית ספרית לצד מערכת לימודים ומבחנים.

"מגן הלב" – "בית יעקב"

בבית שמש מפעילה עמותת "מגן הלב" בית ספר "בית יעקב" לבנות לקויות למידה. גם בבית ספר זה מקפידים על אווירה נורמטיבית ככל האפשר.

מכינה כלל חסידית לישיבה

אחד השינויים המשמעותיים ביותר בחייו של ילד המתבגר והופך לנער ובחור הוא המעבר מ"ילד חדר" ל"בחור ישיבה". יש ילדים שהמעבר לישיבה "גדול עליהם", ואלו בד"כ ילדים הסובלים מקושי למידה קל כלשהו. בכיתות הנמוכות עוד הצליחו איכשהו "לגרור את העגלה" בעזרת מורי עזר, אך בכיתות ז' ח', כשב'חדר' כבר לומדים גמרא הם מתקשים לעמוד בקצב ונשברים. 

עבור ילדים אלו הוקמה המכינה הכלל חסידית לישיבה "דרך חסידים" המיועדת לגילאי 11-12. 

המכינה לישיבה מקדמת את התלמידים בצעדים מדודים, והם יבואו לישיבה "רגילה" הרבה יותר מוכנים וישתלבו בה ללא קושי.

"ישיבות" החינוך המיוחד

כמו ב'חדרים', גם בישיבות המיועדות לתלמידי החינוך המיוחד מקפידים על "אוירה ישיבתית" ככל הניתן. הלבוש הינו 'שחור לבן', סדר היום הינו סדר יום ישיבתי ואפילו לומדים גמרא, כל תלמיד ורמתו, כמובן.

למרות "התעוררות השוק", עדיין היצע הישיבות דל יחסית למספר הנערים הזקוקים לישיבות לחינוך מיוחד.

מגן אברהם – דרכי חיים

עמותת "מגן אברהם" נוסדה בשנת 1979 כ'חדר' לילדים לקויי למידה ("לימודי ה'" שבירושלים). בחלוף השנים, ראו מנהלי ה'חדר' כי לתלמידים שסיימו את חוק לימודיהם היסודיים ללא יכולת להשתלב בחינוך הרגיל, אין כמעט אפשרות להמשיך במסגרת חרדית. 

למען ילדים אלו הוקמה ישיבת "דרכי חיים". תלמידי הישיבה זוכים לטיפול מיוחד לצד לימודים במתכונת ישיבתית רגילה. הרעיון שעמד בבסיס הישיבה קבע כי תינתן לבחורים הצעירים אפשרות להגיע לרמת הישגים המתאימים להם, וימשיכו לסלול את דרכם בחיים.

ישיבת "מעלות יהודה" ביתר עילית

גם ישיבת "מעלות יהודה" הוקמה כהמשך ל'חדר' לחינוך מיוחד (ארוממך) ומתוך הצורך. הישיבה, שהוקמה ב-2006 מטפלת בנערים הסובלים מלקויות למידה, בעיות רגשיות, קשיי ריכוז וקשב ולקויות נוספות המצריכות חינוך מיוחד. 

הצוות המטפל הינו מקצועי לכל דבר, והתלמידים זוכים לכל הטיפולים הפרא רפואיים להם זקוקים ילדי החינוך המיוחד.

עטרת עמרם – בני ברק

ישיבה ללקויי למידה שהוקמה בסוף שנות ה-90. בישיבה ארבע כיתות לימוד, ובכל כיתה שנים עשר תלמידים המונחים על ידי צוות מקצועי ביותר. 

סדר היום הישיבתי מתחלק בין לימודי גמרא ובין עיסוק בתחומי הטיפול בלקויי למידה.

הסמינרים והחינוך המיוחד

לפני כתשע עשרה שנה הגיעה קבוצה ראשונה של בנות חינוך מיוחד חרדיות לגיל תיכון, אך לא נמצאה עבורן מסגרת מתאימה. סמינר "בית יעקב למורות" בירושלים היה הראשון שהרים את הכפפה וקלט לתוכו את הבנות הללו, תוך שהוא מעניק להן את כל הדרוש להתפתחות מקסימלית. 

כיום, רוב הסמינרים הגדולים מחזיקים בכיתות מיוחדות לחינוך מיוחד. כמודל נסקור את הסמינר בירושלים.

תוכנית תל"ם

כמאה וחמישים בנות חינוך מיוחד לומדות בסמינר "בית יעקב למורות" בירושלים. המסגרת מיועדת לבעלות לקויות למידה שונות, קשיים בתקשורת ובמיומנויות חברתיות אשר מלווים לעיתים בבעיות רגשיות אחרות. 

התכנית נקראת "תל"ם" – תוכנית לימודים מותאמת. כלומר: תוכנית המותאמת לכל תלמידה ותלמידה בהתאם לכישוריה האישיים. 

יוצרי התוכנית לא רצו להפוך למחלקה נפרדת בתוך הסמינר, ולכן יצרו תוכנית של שילוב בנות תל"ם בכיתות הרגילות. למעשה, מטרת המסגרת היא להכשיר את הבנות לחיים ולהפוך אותן לעצמאיות בכל התחומים וברמת המסוגלות של כל אחת ואחת. 

רוב הבנות לומדות מקצוע ומפתחות אותו כדי שבעתיד תוכלנה להתפרנס בכוחות עצמן ולהשתלב בקהילה. בין המקצועות הנלמדים: מטפלות, מזכירות, טבחות, תפירה וגריאטריה. בסיום הלימודים עוברות הבנות את מבחני משרד העבודה ומשתלבות בשוק החופשי בעידוד וליווי הצוות המטפל. 

נוסף על כך, דגש רב נותן הסמינר להכנת בנות בתל"ם לחיים יהודיים. חלק ניכר מתכנית הלימודים כולל שיעורי יהדות והלכה. זאת כדי להכין את הבנות לנישואין ולתת להן את הכלים להקמת בית על פי ההלכה ולחינוך ילדים.

מע"ש

בין הבנות שמסיימות את תכנית הלימודים של תל"ם נמצאות גם כאלו שלא מסוגלות להשתלב ב"עולם שבחוץ". בדרך כלל מדובר בכאלו שסובלות מפיגור ברמות השונות. עבורן הקים הסמינר את מסגרת ההמשך "מעש" (מפעל עבודה שיקומית).

המפעל מחולק לשני מפעלים נפרדים, האחד לבנות לקויות למידה והשני לבנות הסובלות מפיגור. כך משתלבות הבנות בעבודה ואף מרוויחות משכורת חודשית. 

במסגרת מע"ש הוקם קייטרינג, במטבחו מבשלות הבנות תחת פיקוחה של מורה (את הקייטרינג מנהלת טבחית מדופלמת). קו יצור נוסף של "מע"ש" הוא ליין ה'פעקאלאך' לשמחות, וחנות למכשירי כתיבה שהוקמה בתוך הסמינר, בה המוכרות הן בנות מע"ש.

החינוך העצמאי והחינוך המיוחד

ההכרה לה זכו ילדי החינוך המיוחד, המוסדות הרבים שהוקמו ושינוי צורת החשיבה הכללית באה לידי ביטוי גם בבתי הספר "הרגילים" של החינוך העצמאי.

חלקם של המורים עובר השתלמויות מיוחדות בנושא החינוך המיוחד. המורות והמורים מונחים "להיות עם אצבע על הדופק" בכל הנוגע להתנהגות התלמידים ולהישגיהם. תלמיד שמשתולל כבר לא זוכה לסתם תווית של "מופרע" אלא נשלח לאבחון, אם על ידי מאבחן שמעסיק בית הספר (מגמה חדשה יחסית) ואם על ידי מאבחן חיצוני. כשמתעורר חשד לבעיה רגשית מעורב פסיכולוג בית הספר בעניין (וגם זו מגמה חדשה) או שהילד נשלח לפסיכולוג פרטי. הבעיות (בחלק גדל והולך של מוסדות החינוך) לא מטואטאות מתחת לשטיח ולא נפטרות ב"יהיה בסדר" אלא מטופלות עד השורש.

שילוב בחינוך העצמאי

תחום נוסף בו צועדים החינוך העצמאי והחינוך המיוחד יד ביד הוא תחום השילוב. בחלק מבתי הספר "הרגילים" כיתות טיפוליות לילדי חינוך מיוחד המסוגלים להשתלב בחינוך הרגיל. חלק מהיום שוהים הילדים בכיתתם, בליווי מורה מקצועית וסייעת, ובחלקו השני הם משולבים בכיתות בית הספר. כל תלמיד ומספר השעות להן הוא מסוגל.

כמודל לבתי ספר המשלבים ילדי חינוך מיוחד ניתן להתייחס לבית הספר של החינוך העצמאי בבני ברק "רזי-לי" בו משולבים ילדי החינוך המיוחד במסגרת משותפת אחת עם ילדי החינוך הרגיל. 

ב'רזילי' כיתה לכבדי שמיעה, אשר קבלו בין כותלי התלמוד תורה מסגרת לימודית, סייעות, קלינאיות תקשורת ומורות לדיבור. 

נוסף על כיתת כבדי השמיעה מפעיל בית הספר ארבע כיתות לילדים לקויי למידה. תלמידי הכיתות המקדמות הללו לומדים בתוך מסגרת לימודים של בית ספר רגיל ומשחקים עם תלמידי החינוך הרגיל בהפסקות משותפות. חלק מהתלמידים, לפי אבחון, התאמה ויכולת, משתלבים ביום הלימודים של החינוך הרגיל. 

שתי כיתות נוספות בת"ת מיועדות לילדי PDD. 

מאמץ רב נעשה כדי לשלב את התלמידים המיוחדים בחיי היום יום של בני גילם בחינוך הרגיל, החל ממשחק משותף בהפסקות ובשיעורי חינוך גופני ועד ללמידה משותפת בכיתה רגילה. 

פרוייקט מיוחד מתבצע בתחום זה והוא חונכות של תלמידים בוגרים. תלמידי כיתה ז' מלווים את התלמידים הצעירים בהפסקות, ודואגים לשילובם במשחקי בני גילם. 

נוסף על כך, לומדים ילדי PDD (הפרעה התפתחותית, הכוללת מגוון הפרעות כמו ליקויים בתפקוד החברתי, קשיים בתקשורת, ליקויים במשחק ובדמיון ובמגוון של התנהגויות חריגות - Pervasive Developmental Disorder) נגינה בשילוב תלמידי החינוך הרגיל.

הכשרת מורים ומורות לחינוך מיוחד

ריבוי המוסדות לחינוך מיוחד, ריבוי התלמידים וריבוי הכיתות הגביר באופן טבעי את הדרישה למורים מקצועיים בתחום. הסמינרים לבנות היו הראשונים שהרימו את הכפפה ופתחו "מגמות לחינוך מיוחד". 

בשנים הראשונות לא נהנו המגמות הללו מפופולאריות גבוהה, אך עם חלוף הזמן, כשהיה ברור שהעבודה בחינוך מיוחד שכרה בצידה, הן כלכלי והן רוחני, הפכו מסלולי ההכשרה לחינוך מיוחד למבוקשים ביותר. חלק מהתלמידות רואות במקצוע פרנסה טובה, וחלק רואות בו שליחות ואפשרות להתפרנס אגב עשיית חסד.

המגמה לחינוך מיוחד של סמינר בית יעקב למורות בתל אביב

הנחשון לפתיחת מסלול להכשרת מורות לחינוך מיוחד היה הרב בנימין שצ'רנסקי, מנהל הסמינר בתל אביב. 

תחילה, נפתחו קורסים שונים של הוראה מתקנת (קריאה, כתיבה, כתיב ואסטרטגיות למידה, וכמובן הוראה מתקנת בלימודי קודש), עליהם נוספו עם הזמן תחומי הכשרה מגוונים כהכשרת גננות לחינוך מיוחד.

המגמה לחינוך מיוחד של סמינר בית יעקב למורות בירושלים

במגמה לחינוך מיוחד לומדות התלמידות על תהליכי למידה, מיומנויות למידה, הוראה אינדיבידואלית וקבוצתית. הן רוכשות ידע בכל הנושא של כישורים העומדים מאחורי הלמידה תוך דגש על טיפול ואבחון בו זמנית. הבנות לומדות לאבחן, לבנות תוכנית, לקבוע מטרות, להכיר גישות שונות ולהיות חלק מצוות מקצועי. 

נוסף על כך, מפעיל הסמינר מסלול לחינוך מיוחד – שפה ותקשורת ומגמה להכשרת מורות לליקויי למידה בחינוך הרגיל. 

חידוש נוסף בתחום לימודי החינוך המיוחד הוכנס לסמינר בירושלים לפני שנים אחדות בלבד, והוא תחום המורות המטפלות באומניות שונות: מוזיקה, מלאכת יד, דרמה, ספרותרפיה ועוד.

לימודי המשך

משך הלימודים במגמות הסמינר כשנתיים, שאחריהן אמורות התלמידות לצאת לשוק העבודה כשהן מצוידות בכל הידע הדרוש. דווקא אז, כשעולם התיאוריה נפגש בעולם המעשה, נוצר הצורך להרחיב את הנלמד ולהעמיקו. 

למען זאת הקימו הסמינרים הנזכרים לעיל את מסלול ההשתלמות של המכונים למורות ("בית המורה" של הסמינר בתל אביב ו"המכון להכשרה ולהשתלמות" של הסמינר בירושלים), בהם יכולות המורות לחינוך מיוחד להמשיך ללמוד ולהעשיר את הידע שצברו.

הכשרת גברים לחינוך מיוחד

אחת הבעיות הקשות מהן סבל החינוך המיוחד החרדי הוא העדר מורים מתאימים ב'חדרים' ובתלמודי התורה. אחת הסיבות לחסר הזה היא העובדה שלגבר חרדי לא היה בנמצא מקום המתאים ללימודים (הווי אומר מקום נפרד, מרצים גברים בלבד וכו'). תחום זה התפתח מאד בשנים האחרונות, ובשורות הבאות נסקור את המכונים המוכרים:

אחיה

בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן, פיתח מכון אחיה קורסים תלת שנתיים לתואר בוגר (BA) עבור גננים ומורים לבתי הספר היסודיים בתחומי החינוך המיוחד, היעוץ החינוכי והאבחון הדידקטי. מאז הקמת המכון הוכשרו למעלה מ-1,000 מורים בתחומים השונים. רובם ככולם משמשים כעת כמנהלים או כאנשי הוראה במוסדות חינוך חרדים בארץ ובחו"ל.

הסתדרות המורים של אגודת ישראל

בין לימודי ההוראה, מלמדים במכון של הסתדרות המורים של אגודת ישראל (ובקיצור 'קלירס') גם את לימודי החינוך המיוחד. 

המכון נחשב לבעל רמה גבוהה ביותר, ובוגריו יוצאים בתום הקורס עם התואר מוסמך בכיר.

מקור המעיינות

מכון 'מקור המעיינות' הוקם עבור ציבור המורים של רשת אל המעיין של ש"ס, אך שמו הטוב ורמת הלימודים הגבוהה שבו מושכים אליו אף מורים מחוץ ל'רשת'.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • דביר י' (עורך), התמודדות, המודיע, תשס"ה.
  • דביר י' (עורך), התמודדות, חוברת מס' 2, המודיע, תשס"ז.

כתבות ומאמרים בעיתונות

  • רותם תמר, "בחור ישיבה רוצה גם ליהנות", הארץ, 24.1.2005

אתרים מקוונים

ראיונות

  • ראיום עם מ"נ, מנהל "תלמוד תורה" באלעד.
  • ראיון עם ח"ב, מורה ב"תלמוד תורה" באלעד.

שונות

  • עלון מידע "תלמוד תורה רזי – לי" בני ברק
  • עלון מידע "מכון אחיה"

מילות מפתח

חינוך | חרדים | מיוחד | הכשרה | מורים | מורות | חדר | עמותה | בנים | בנות | ישיבה

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על חינוך מיוחד בזרם החרדי (9)

    תהלה פרל

    pearltehila@gmail.com
    שלום רב, כיצד ניתן להוריד חומרים מהאתר ולמצוא את פרטי הבבליוגרפיה המדויקים שלהם? תודה, תהלה
    יום שישי כ"ב בכסלו תשע"ו 4 בדצמבר 2015

    תהלה פרל

    pearltehila@gmail.com
    יום שישי כ"ב בכסלו תשע"ו 4 בדצמבר 2015

    גבאי שמעון

    2287042@gmail.com
    אני מחפש כיתה מקדמת ז שמתמחה בבעיות רגשיות חברתיות לילד עים רצון גדול ללמוד אך יש לו קשים רגשים חברתים אנו גרים בבית שמש
    שבת ד' בחשון תשע"ו 17 באוקטובר 2015

    ללא שם

    a6950044@gimal.com
    מדהים לראות כמה אנחנו חברה מקבלת ולא כמו שנהוג לומר... אגב קיים בצפת אשכול גנים חרדי בשם גני ללמוד וללמד ובו קיימים 4 גני שפה והתפתוחת וכן 2 גני תקשרת ברמות שונות מתעתדים לפתוח בשנה הבאה בי"ס תקשורת לפרטים: 046950044
    יום שני ג' בניסן תשע"ה 23 במרץ 2015

    ד"ר רון

    lomda123.org@gmail.com
    לקויות למידה הוא שם כולל לקבוצת לקויות שמשפיעות על טווח רחב של מיומנויות לימודיות או תפקודיות. הקושי באימון הוא ההצלבה בנושאים של הקשיים. פתחנו סדרה של תרגילים המכסים את רוב הנושאים הנכללים בלקויות למידה המוגשים בלומדה (והפתרונות) באינטרנט ((www.lomda123.org, על מנת להקל על נגישותה להורים. התוכנית מתואמת לחרדים.
    יום רביעי כ"ו בניסן תשע"ב 18 באפריל 2012

    איריאל

    banum@macam.ac.il
    בס"ד במכללת חמדת הדרום קיימת תוכנית שמכשירה מורים חרדים בהתמחות חינוך מיוחד ואף מעניקה תואר ראשון.
    יום ראשון י"ט באלול תש"ע 29 באוגוסט 2010

    מרים בן שמחון

    אני מחפשת ישיבה לחינוך מיוחד לילד בן 14 חרדי. אני לא מוצאת מספרי טלפון. אשמח אם תוכלו לעזור לי.
    יום חמישי ד' באב תש"ע 15 ביולי 2010

    מערכת

    תודה רבה על ההערה. האם תוכל/י לשלוח לנו בדואר האלקטרוני מידע נוסף על הנושא. כמו כן, צין/ני בבקשה היכן בטקסט כדאי להכניס את התוספת.
    יום שלישי ד' באב תשס"ח 5 באוגוסט 2008

    ללא שם

    לא הוזכר שמו של תלמוד תורה "דרכי חינוך" לחינוך מיוחד חרדי בבני ברק.
    יום שני ג' באב תשס"ח 4 באוגוסט 2008

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.