דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 3 מדרגים

פרק 11: חינוך יסודי לבנות חרדיות

ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג

נוצר ב-4/13/2008

כללי

החל מגיל 3 מפרידים בין בנים ובנות, ומוסדות הלימוד מחולקים בהתאם לכך. מוסדות החינוך לבנות כוללים:
גן ילדות (גיל 3-6) - המקביל לגן ולגן חובה בחינוך החילוני. בחלק מהגנים השפה המדוברת היא יידיש.
בית ספר יסודי לבנות (גיל 6-13) - רשת "בית-יעקב" או "בית-מלכה" של חסידות בעלז ו"בית-ברכה" של חסידות קרלין. 
בית ספר על יסודי לבנות (גיל 13-18) – מקביל לחטיבת-ביניים ולתיכון.
סמינר לבנות (גיל 18-20) - מקביל להשכלה גבוהה ונועד להכשרה מקצועית. הסמינרים פועלים לצידם של רוב התיכונים של בית יעקב ומהווים המשך טבעי שלהם. רוב מוחלט של התלמידות ממשיך באותו המוסד ואפילו באותו הרכב כיתה.

הרקע להקמת בתי ספר יסודיים לחרדיות

בית הספר החרדי הראשון לבנות הוקם בקראקוב שבפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. עד אז, ישבו הבנות בבית, סייעו לאימותיהן במלאכות הבית השוטפות ולמדו מהן את הנדרש: לבשל, לכבס ולנקות. האימא לימדה גם את ההלכות הבסיסיות הנוגעות לאישה. רוב הבנות לא ידעו אפילו קרוא וכתוב. 

עד שהחלה תנועת ההשכלה במאה ה-19, היה די בחינוך האימהי המסורתי אשר שימר את דתיותן ורמת קיום המצוות של הבנות. משפרצה תנועת ההשכלה אל עיירות וערי מזרח ארופה, נסחפו אחריה בנות רבות שהחלו לזלזל בסגנון החים של אימותיהן המיושנות ולנטוש את הדת. בשל "חוק חינוך חובה" החלו הבנות ללמוד בבתי ספר ממשלתיים בהם נסחפו אחר "אווירת הרחוב." 

הבנים לעומתן, ספגו משחר ילדותם חינוך יהודי חזק, ובתקופת הנערות והבחרות למדו בישיבות שהגנו עליהם מפני השינויים המתרחשים ברחוב. כך נוצר פער דתי ניכר בין הבנים לבנות. 

המצב הזה גרם לשרה שנירר, תופרת ענייה מקרקוב לחשוב על הרעיון של הקמת בית ספר חרדי לבנות. בתחילה, גרר הרעיון הנועז והחדשני הזה התנגדות עזה, שהרי "כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות" (סוטה ג ע"ב), אך שנירר לא נרתעה, ומצויידת בברכתו של האדמו"ר מבלז פתחה את בית ספר "בית יעקב" הראשון בעולם (1918). 

את הכיתה הראשונה היא פתחה בביתה, בין מכונות התפירה. שמעו של בית הספר החדש עשה כנפיים, והורים רבים התדפקו על דלתה של שנירר ובקשו לרשום את בנותיהם לבית ספרה. 

בתוך זמן קצר הוקמו סניפים של הרשת החדשה "בית יעקב" (השם נגזר מהפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ד" (ישעי ב' ה') בכל רחבי פולין. התרחבות הרשת בכל רחבי אירופה, ארצות הברית ואף ישראל של שנות השלושים היתה עניין של זמן. 

עם חורבן יהדות ארופה בתקופת השואה, חרבו גם בתי הספר של הרשת. אך, הרעיון לא מת. 

בכל רחבי העולם היהודי – חרדי קיימים כיום בתי ספר "בית יעקב". כך בבבריטניה, צרפת, בלגיה, שוויץ, ארה"ב, מדינות דרום אמריקה וישראל. 

בארץ, לומדות בבתי הספר של "בית יעקב" תלמידות בגיל 7-13, בדומה לחינוך העממי (א'-ח') בחינוך החילוני. בתי הספר מלמדים על פי תוכנית לימוד אחידה.

חלוקת בתי הספר היסודיים לזרמים החרדיים

"בית יעקב"

עם סיום 'גן חובה' עולות הילדות לכיתה א'. רוב הבנות תלכנה לבית ספר 'בית יעקב' האזורי, השייך לחינוך העצמאי. חלק מהן תלכנה לבית ספר 'בית יעקב' של החינוך העצמאי, אבל כזה השייך לחסידות עליה הן נימנות. המפורסמים ביותר הם בתי הספר של חסידות גור, וויז'ניץ, או 'חסידי כללי' המאגד חסידויות קטנות יותר, שבשל מספר המשפחות המועט יחסית המזדהות איתן אינן יכולות להקים בית ספר נפרד. 

"בית מרגלית" ו"אל המעיין"

רשת בתי הספר הגדולה ביותר של החינוך העצמאי היא 'בית יעקב', אך בשל אופיה "האגודאי" ו"האשכנזי", כמו לצד טענות על קיפוח ואפליה על רקע עדתי חשו הספרדים בצורך לפתוח בתי ספר משל עצמם. כך הוקם "בית מרגלית" ו"אל המעיין", שתוכן הלימודים בהם זהה ל"בית יעקב" אך התפילה שם תיאמר בנוסח הספרדי, המורות תלכנה במטפחת (ולא בפאה) כפי פסיקתו של הפוסק הספרדי – הרב עובדיה יוסף, וצוות המורות ישתדל להחדיר בתלמידות גאווה על היותן ספרדיות. עם זאת רוב ההורים הספרדים שולחים את בנותיהם ל"בית יעקב". 

בית ספר פרטי 'חסידי'

אחוז קטן של ההורים ישלח את בנותיו לבית ספר פרטי, השייך ברוב המקרים לחסידות עליה הם נמנים. המפורסם שבבתי הספר הפרטיים הוא "בית יעקב הישן" או "ביס יענקב היושון" כפי שהוא מכונה בפי העם. בית הספר המיתולוגי של הישוב הישן בירושלים. שפת הלימוד בו היא יידיש, שיערן של התלמידות קלוע בצמות והן הולכות בגרביים שחורות עבות. 

גישת לימוד זהה מאפיינת גם את בתי הספר של סאטמר "בית פייגא", אך בצורה פחות נוקשה. הבנות אינן חייבות לקלוע שיערן בצמות או ללכת בגרביים שחורות. 

תוכנית הלימודים בבתי הספר הפרטיים מורכבת מסיפורי החומש. סיפורי החומש ולא לימוד תנ"ך כיוון שלבנות אסור ללמוד מתוך החומש (ע"פ המאמר "כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות"), לימודי חול בצורה קלילה ובעיקר לימודי תפירה ובישול. זה מה שנדרשת ה'אידישע מאמע' (האמא היהודיה) לדעת. 

גם לחסידות בלז רשת בתי ספר פרטיים, "בית מלכה", אך שם דומה תוכן הלימודים לנלמד ב"בית יעקב" ובאופן כללי מקפידים שם על רמה גבוהה, בשפת היידיש כמובן. 

בירושלים, קיים חרם של הרבנים על לימוד שפות זרות. לכן בבתי ספר של "הישוב הישן" לא תילמד אף שפה זרה, ובשאר בתי הספר בעיר, לימוד שפה זרה (אנגלית) הוא לימוד רשות בלבד.

הכללים של בתי הספר

קבלת תלמידות

בשל העובדה שרוב הבנות הולכות לבית ספר אזורי, הקבלה לבית הספר היא אוטומטית ואינה מותנית בועדת קבלה. עם זאת, לבתי הספר תקנון נוקשה הנוגע הן לשעות שהתלמידה נמצאת בין כותלי בית הספר והן לשעות בהן היא בבית. 

תקנון התנהגות ולבוש בית ספרי

למרות שברוב בתי הספר מונהגת תלבושת אחידה, עדיין יש לתקנון הרבה מה לומר בענייני לבוש: באלו נעליים מותר לבוא ללימודים, באלו גרביים (איזה אורך, איזה עובי, איזה צבע), באיזה ילקוט ועוד היד נטויה. ברוב בתי הספר של 'בית יעקב' מונהגת תלבושת אחידה. כל בית ספר ותלבושתו.

הכללים של התקנון תקפים גם לשעות אחר הצהריים: היכן מותר לילדה לטייל בשעותיה החופשיות? אסור לה ללכת למקומות בילוי שונים, כמו לקניון, ונסיעה לחו"ל דורשת את אישור הנהלת בית הספר.
התקנון נאכף בהצלחה רבה על ידי רוב הנהלות בתי הספר (למרות שהקבלה לבית הספר האזורי אינה מותנית בקיום התקנון), כנראה משום שהתלמידות מחונכות למשמעת.

קישוט הכיתה

מטרת קישוטי הכיתה ומסדרונות בית הספר ב"בית יעקב" היא לא רק המראה האסתטי, אלא גם ובעיקר חינוך הבנות. בדרך כלל יורכב הקישוט ממאמר חז"ל או מפסוק שמשמעותם נוגעת לבנות. סביב הכתוב תבוא המחשה אומנותית של המאמר. 

לעיתים, ישא הקישוט אופי אקטואלי: אם נערך מבצע בבית הספר, למשל מבצע "שמירת הלשון", קירות המסדרונות והכיתות יעוטרו במאמרים וציורים הנוגעים לשמירת הלשון פרי ידיהן של הבנות, כגון "נצור לשונך מרע", "שומר פיו ולשונו – שומר מצרות נפשו" ועוד. דיוקנו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. מחבר הספר "שמירת הלשון" יופיע ברבים מהם. 

לעיתים תעוטר הכיתה על פי החומר הנלמד. כדוגמא: בכיתה ח' כשלומדות הבנות את ל"ט המלאכות האסורות בשבת הן מכינות קישוט כיתה גדול ומרשים המפרט וממחיש את כל המלאכות.

נקודות ציון בלמידה בבית הספר

כיתה א' - מסיבת הסידור

כמו כל תלמידי בתי הספר בישראל, תפגוש תלמידת כיתה א' החרדית ביומה הראשון בבית הספר את המילים "שלום כיתה א'" כתובות על הלוח. 

שנתה הראשונה בבית הספר תוקדש ללימוד קריאה, חשבון בסיסי ושאר לימודים אופייניים, אך השיעור הראשון לא מתחיל בשמונה בבוקר, אלה בשמונה וחצי, לאחר התפילה כמובן. 

לאחר כמחצית שנה של לימודי קריאה, הבנות ברובן כבר מסוגלות לקרוא ויכולות להתחיל להתפלל מתוך הסידור, וזה הזמן למסיבת הסידור, האירוע המרכזי של כיתה א'. במסיבה, תעלינה הבנות הצגה המספרת סיפור הקשור לתפילה (לדוגמא – נס שקרה עקב תפילה וכו'), החזרות להצגה ימשכו זמן רב. 

לערב הגדול תגענה אמהות וסבתות (גברים 'מחוץ לתחום', כולל אבות, סבים ואחים), מנהלת בית הספר תשא דברי ברכה, הבנות תצגנה ולאחר מכן ברוב טקס יחולקו הסידורים.

כיתה ד' - הצטרפות לתנועת הנוער "בנות אגודת ישראל"

כשעולות הבנות לכיתה ד' (גיל 9-10), הן מצטרפות לתנועת הנוער "בנות אגודת ישראל" או "בתיה", כלשונן. כל כיתה בבית הספר מרכיבה קבוצה ולכל קבוצה – מדריכה. המדריכה היא בת סמינר שנבחרה לתפקיד. 

עיקר פעילות הארגון היא במפגשים חברתיים בשבת אחרי הצהריים. התלמידות נפגשות בבית הספר, מתפללות מנחה והמדריכה מוסרת 'פעולה'. ה'פעולה' נושאת אופי חינוכי, כמו תיקון המידות או אופי אקטואלי. 

מכאן ועד שנתן השניה בתיכון, ילווה ארגון "בנות אגודת ישראל" את כל הפעילות החברתית של בית הספר. במסגרתו יערכו מסיבות לכבוד החגים, פעילויות החופש הגדול ועוד.
מאחורי התנועה הזו עומדת תנועת "אגודת ישראל".

כיתה ו' - בת מצווה

כשמלאו לילדה שתיים עשרה היא נחשבת לנערה בוגרת, וכ"בת מצווה" חייבת היא בקיום כל המצוות "ללא הנחות". אירוע זה זוכה לתשומת לב רבה בבית הספר, ובכיתה ו' נחגגת מסיבת "בת מצווה" כיתתית.

נהוג שביום הבת- מצווה מקיימת הבת את מצוות הפרשת חלה. בתקופה זו , לומדות הילדות מתוך ה"קיצור שולחן ערוך" את הלכות "הפרשת חלה", ואחד מימי הלימודים יוקדש לקיום המצווה. ביום זה תכנה התלמידות בצק לחלות בבית הספר, בכמות המתירה את קיום המצווה. כשהבצק יהיה מוכן תוריד ממנו המורה "שיעור ביצה" (כמות בגודל ביצה) ותברך: "ברוך אתה ה'... מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על הפרשת חלה" הבנות תענינה אמן ותוספנה תפילה מיוחדת הנאמרת בזמן הפרשת חלה. לאחר מכן הן תקלענה את החלות ותחזורנה הביתה "מצוידות" בחלה משלהן.
 
נוסף לדיני הפרשת חלה לומדות הילדות מתוך ה"קיצור שולחן ערוך" עוד הלכות רבות הנוגעות להן, כמן הלכות תפילה, כשרות, ועוד. 

חלק גדול מימי הלימודים מוקדש להכנות למסיבה הגדולה, שנחגגת עם האמהות והסבתות. בדרך כלל יעלו הבנות מופע שיכיל הצגה, מקהלות וריקודים, ויקדישו לחזרות שעות לימודים רבות.

כיתות ז' ח' - מבחנים ארציים

בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי (ז' ח') נערכים מבחנים ארציים בשלשה תחומים: מושגים ביהדות הנערך בכיתה ז', פרקי אבות הנערך בכיתה ח' ודינים, שאף הוא נערך בכיתה ח'. 

גם בתי ספר פרטיים נוהגים לערוך מבחנים מקיפים במקצועות אלו, אך כמובן במתכונת שלהם. 

כיון שבתי הספר מתחרים ביניהם על ממוצע הציונים, מוקדש חלק ניכר משנת הלימודים להכנה למבחן. 

למבחן במושגים ביהדות תתכוננה הבנות ותלמדנה בע"פ חוברת שמכילה את המושגים הנבחרים (לדוגמא: אב"ד – אב בית דין, תואר למי שעומד בראש בית דין. וכו'). סדורים ע"פ סדר א' ב'. 

למבחן בפרקי אבות יבחרו בכל שנה שני פרקים שונים ממסכת 'אבות' והבנות תלמדנה אותם בע"פ עם פירוש ברטנורא. 

המבחן בדינים הוא הקשה והמקיף מכולם. החומר הנלמד יכיל את כל סעיפי ה'קיצור שולחן ערוך' הנוגעים בדרך כלשהיא לבנות, ואלו רבים מאד. (הלכות תפילה, הלכות כשרות, הלכות מליחת הבשר, הלכות שבת ועוד). 

בשל ההכנות הרבות למבחן, והשינון הכמעט אין סופי עומד ממוצע הציונים בין 98 ל100, ותלמידה שקבלה פחות מכך תרגיש כי נכשלה.

כיתה ח' - הרשמה ל'סמינר'

השנה האחרונה בבית הספר היא גם הקשה ביותר, ולאו דווקא מבחינה לימודית. לקראת אמצע השנה נערך הרישום לתיכון, או ל"סמינר", בפי הבנות. התיכונים אינם בתי ספר אזוריים, ועל כן הם מרשים לעצמם לברור את תלמידותיהם. הקריטריונים נוקשים מאד ומתייחסים למשפחתה של הבת, לסגנון לבושה ולציוניה. התחרות בין התיכונים קשה וכל אחד מנסה לבחור לו את התלמידות ששמן הטוב הולך לפניהן ומתנער מהחלשות. עובדה הגורמת לבנות רבות לקבל תשובות שליליות אף מכמה מקומות. 

בשנה זו משתדלות הבנות 'להיות בסדר' בכל התחומים, והמתח ניכר בהתנהגותן ובנושאי השיחה שלהן. בסופו של תהליך, עיתים קשה ומיוסר, רוב הבנות מסודרות ב'סמינרים' טובים יותר או פחות, ורק מקרים חריגים נותרים ללא מסגרת.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • פרידמן מנחם, חברה ודת, יד יצחק בן צבי, תשל"ח.
  • סורסקי אהרון, תולדות החינוך התורתי, אור החיים, 1969.
  • החינוך העצמאי, יובל לחינוך העצמאי, תשס"ג.

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2007). תלמוד תורה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 16:13, ספטמבר 29, 2007
  • תורמי ויקיפדיה (2007). שיטת זילברמן. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 10:30, אוגוסט 29, 2007.

ראיונות

  • ראיון עם הרב ט"ל, מורה ב"תלמוד תורה" באלעד.
  • ראיון עם מ"ק, גננת ברשת הגנים "בית יעקב" בבני ברק. 

מילות מפתח

חרדיות | חרדים | בנות | יסודי | בית-ספר | בית-יעקב | בית-מרגלית | אל-המעיין | חסידי | תלבושת-אחידה | בנות-אגודת-ישראל | בת-מצווה

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על חינוך יסודי לבנות חרדיות (1)

    ליאורה

    liorash14@walla.com
    איפה בית ספר הזה נמצא? האיזה עיר?
    יום שני כ"ט באייר תשע"ה 18 במאי 2015

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.