דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

פרק 2: מאפייני לבוש של עולים חדשים מאתיופיה

חברים במועדון הקנדלה
חברים במועדון הקנדלה
אתר קלאב-אינפו לתרבות ופנאי של האתיופים
ירושלים, מסיבה ב-2/12/05
גבר מבוגר
גבר מבוגר
נתיב רחמים, רחל זילברמן
גבר ממוצא אתיופי
גבר ממוצא אתיופי
דליה בר אור
דליה בר אור, עוז אלמוג, תמר אלמוג


נוצר ב-5/6/2008

רקע

ערך זה נכתב על בסיס תצפיות (כולל צילומים רבים באזורים עם ריכוזי אוכלוסיה אתיופית) ועל בסיס ראיונות עם צעירים ומבוגרים מהמגזר וכן מומחים לאופנה ולבוש מתחומים שונים (מעצבים, מורים לאופנה, מוכרים בחנויות הלבשה ועוד).

בישראל הולכים ונעלמים הקודים המסורתיים של הלבוש. צעירים אתיופיות שנולדו וגדלו בישראל אימצו ברובם את הקודים המקובלים במגזר החילוני או הדתי והם שונים בסגנון הלבוש שלהם מהוריהם וסביהם. מספר מומחי אופנה שאיתם שוחחנו ציינו בפנינו שמתוך התרשמותם, לצעירים האתיופים בישראל יש "טעם נהדר" בלבוש ורגישויות גבוהות לאסתטיקה ולהופעה חיצונית.

מכנסיים

צעירים אתיופים ובני דור הביניים מרבים ללבוש מכנסי ג'ינס. מסביר אבי סנבטו, בן 40, מורה כללי באולפן מרכז ספיר בקרית ים: 'חזותית אני נראה רגיל. אני מתלבש כמו ישראלי, כלומר לובש מכנסי ג'ינס שנראים טוב. כשאני בוחר מכנסים, מה שחשוב לי שהמכנסיים יתאימו לגוף שלי: לא גדולים מדי, לא צמודים מדי. שיהיו נוחים. בעיני זה קוּל, בעיקר שיהיה לי נוח'. המכנסיים מהגזרה הקלאסית, בצבע כחול, ללא שפשופים מיוחדים או דיטיילים (פרטים) עונתיים וצעקניים"
כדי שהמכנסיים יהיו מונחים ומותאמים, ולא ייראו מרושלים, מתאימים להם חגורת עור בעלת אבזם פשוט ולא מקושט. 

על פי המרואיינים שלנו, הצעירים מעדיפים מכנסיים מחברת 'לי קופר', כי "המכנסיים מחזיקים מעמד יפה בכביסות, לא דוהים ולא מתכווצים". מפאת מחסור בכסף, הצעיר האתיופי מעדיף לחסוך כסף כדי לקנות זוג מכנסיים איכותי, ולא ישקיע את מעט כספו בקנייה מיידית של מכנסיים זולים. 

בחגים, בשבתות ובעיקר בחג הסג'ד, הגברים המבוגרים לובשים בגד מסורתי הכולל מכנסיים לבנים מפשתן או כותנה, שבאמרה שלהם (בקצות הבגד) פסים צבעוניים, או נטולי פסים. צללית המכנסים רחבה ומרווחת, ושוליהם מונחים ברפיון על כף הרגל.

בלבוש המסורתי ארבעה סוגי מכנסיים לגברים:
"ארי" - מכנסיים קצרים הנגמרים מעל הברך.
"מודה" - מכנסיים ארוכים, רחבים מעל הברכיים וצמודים בשוקיים.
"בת תהילת" - מכנסיים רחבים מעט בברכיים ומסתיימים בהידוק מתחת לברך .
"בוללה" - מכנסיים בסגנון מערבי. 

צעירים לובשים מכנסי ג'ינס גם בחגים ובשבת, וגם ביום יום. המכנסיים החגיגיים הם לעתים קרובות הרכישה האחרונה של מכנסי הג'ינס. ההעדפה בקרב הצעירים מצביעה על מכנסי Lee Cooper , מהדוגמאות הקלאסיות של החברה: 5 Pocket בסיסי, נטול קריעות או דיטיילים (פרטים) מיוחדים. הבחירה נובעת מכישרון טבעי של צעירי העדה לטעם טוב ושקט, לצניעות במראה ולהבנה ש 'קוּל' זה מצד אחד לרכוש בגד בסגנון עדכני ובה בעת להיות לא כמו כולם, במובן של ליצור איזושהי ייחודיות בתוך המסגרת הסגנונית. כפי שאומר אחד המרואיינים שלנו (צעיר בן 17 תלמיד בכפר הנוער ימין אורד: 'קוּל בשבילי - זה אחד שלא כמו כולם. גם בלבוש, גם בדעות. לומר בקול רם מה שאתה חושב, גם כשהרוב אומרים משהו אחר, ובלבם חושבים אחרת. גם לבחור בלבוש מוזר, כאילו שלא אכפת לך מהבגדים – התוצאה היא להיפך – מחשיבים אותך. או לבחור בג'ינס רגיל, כשכולם רוצים ג'ינס חדש. 'קוּל' זה אחד שמעריכים אותו בחברה כי הוא ישר ופשוט'.

הייחודיות הזאת מוצאת את ביטויה בשינויים ותוספות קלים, כדוגמת שילוב צבעים לא קונבנציונאלי, או הכנסת פריט לבן למערכת הלבוש. נראה כי בעיקר צעירים אתיופים חשים לאחרונה שבתחום הלבוש יש להם רגישויות וכישרונות מיוחדים המקנים להם יתרון חברתי – והם מפתחים זאת, בדומה לדרך שבה האפרו-אמריקאים בארצות הברית (כולל משכונות עוני) יוצרים טרנדים והופכים למובילי אופנה וסגנון חיים. האלתור נובע גם מסיבות כלכליות – בבחינת איך להפוך את הבלוי והמשומש למשהו שיקי.

חולצות

חולצת טי או חולצת אריג מכופתרת וזוג מכנסי ג'ינס הוא הצרוף השכיח ליום יום ולעבודה בקרב צעירים ובני דור הביניים. הקו המנחה בבחירת הלבוש הוא החיפוש אחר מראה מכובד, נקי ובלתי צעקני. החיבור לישראליות בקרב הגברים מדור הביניים מדגיש מהוגנות, רצינות ואחראיות. חולצות המשדרות איכויות אלו הן חולצות בעלות שרוולים ארוכים, מקופלות עד למרפקים, בהירות עם דוגמת פסים עדינה. ליתר צניעות ותחושת ניקיון, מוסיפים חולצת טי לבנה מתחת.

אחד המרואיינים, מורה לעברית בן 40 אמר לנו: 'חזותית אני נראה רגיל. אני מתלבש כמו ישראלי, כלומר לובש מכנסי ג'ינס שנראים טוב וחולצת טי צבעונית, או חולצת אריג שבאופנה. החולצות שאני מעדיף הן בצבעים שקטים, תכלת, פסים בכחול או מה שאני מוצא ברשתות כמו קסטרו וגולף. אני מעדיף ללכת לעבודה בחולצות בעלות שרוולים ארוכים, אותם אני מקפל עד מתחת למרפקים'. 

 צעירים יוצאים למועדונים לרוב בחולצות טי או בחולצות פולו (חולצת סריג בעלת צווארון ופתח בעל 2- 3 כפתורים) על פי הקיים בשוק ובאופנה. הם מעדיפים את החולצות של פוקס, כאוס, TNT וחיקויים של לה קוסט, פולו רלף לוריין וטומי הילפיגר, אותם ניתן למצוא בשווקים בחמישית המחיר (כ 45 – 60 ₪ לחולצה). אין להם רתיעה מצבעוניות תוססת וקונטראסטית, והם הראשונים לקבל שינויים אופנתיים מתוך פתיחות טבעית. הגישה הפתוחה לצבעוניות הזו אופיינית מאד ללבוש של שחורים ברחבי העולם (רבים הופכים בשל כך למובילי אופנה), וקשורה אולי למסורת האפריקאית של קישוט ומתן דרור לרגשות ולחושניות (כך הגדירה זאת אחת ממומחות האופנה שראיינו). 

המותגים המועדפים הם פוקס, קסטרו, כאוס, TNT וחיקויים של לה קוסט, פולו רלף לוריין וטומי הילפיגר.

אופציה נוספת הן חולצות מכופתרות, בדרך כלל בהירות/לבנות, עם דוגמאות פסים עדינות, המזוהות עם לבוש אירופאי קלאסית. בחירה זו מעידה על התחברות למראה מהוגן, מסודר על פי אמות מידה אסתטיות מערביות, ורצונם של הצעירים להיות 'כמו כולם'.

במקור, באתיופיה,  חולצותיו של הגבר הכפרי היו ועדיין בסגנון דגמי הצבא, כלומר מתבססת על חולצת אריג בעלת כפתור קדמי, שרוולים ארוכים, צווארון וכיסים.

ז'אקטים מעילים וחליפות

עולים אתיופים בתפקידים ציבוריים נוטים ללבוש ז'אקטים וחליפות. לשם המחשה, בכתבה ששודרה ב 4.11.06 בערוץ 2 נראו שליחי הסוכנות במפגש עם 300 העולים מאתיופיה שנבחרו לעלות לישראל ממחנה העולים בגונדר. הפער התרבותי בין שליחי הסוכנות האתיופים 'הותיקים' לבין אלו ששהו במחנה, ניכר בעיקר בהיבט החזותי ובראשו הלבוש: שליחי הסוכנות, שני גברים בני 30+, היו לבושים בז'אקטים אופנתיים מטוויד, מעל חולצה מחויטת לבנה ועניבה ממשי. בני המקום לבשו טריינינג מהוה בטרם קיבלו בגדים לקראת העלייה לארץ.

גברים מבוגרים רבים בעדה האתיופית, גם חסרי אמצעים, הולכים עם ז'קטים מערביים פשוטים ללא עניבה. יתכן והדבר נועד לבטא מהוגנות, מכובדות ויישוב דעת.

גדמִיה או גֵבִי היא מטפחת גדולה מאוד עשויה מאריג פשתן בצבע לבן, אותה כורכים הגברים המבוגרים (מעל גיל 50-60) מעל שאר בגדי השבת או החג. כדי להגדיל את הגדמיה ניתן לחבר שני בדים, היוצרים יחדיו רוחב אריג כפול.
גם הבגדים מתחת לגדמיה בצבע לבן: חולצה ארוכה עד לברכיים, ומכנסיים ארוכים. 

כּוּתָה היא גלימה חגיגית גם לגברים וגם לנשים. מתאפיינת ברקמה מיוחדת בשוליה התחתיים. 

הקייסים לובשים גלימה לבנה ארוכה ארוכה, מסוג כותה או גדמיה, בידם צ'רה – מגרש זבובים משער זנב סוס, ולראשם מצנפת לבנה רכה. כשנשאלו מוכרי מזכרות בתחנות המרכזיות מדוע אינם מחזיקים תמונות של קייסים קדושים לעדה האתיופית, כפי שמחזיקים תמונות של הבאבא סאלי, לדוגמא, אמר אחד מהם ש 'הקייסים, בניגוד לרבני העדה המרוקאית, אינם רוצים להפוך עצמם לתמונות'. להערכתנו אמירה זו מחזקת את מידת הצניעות המאפיינת את מכובדי העדה וחוסר הרצון ליהפך לאייקון חזותי אלילי.

הנעלה

מהראיונות עולה כי הגברים במגזר האתיופי הם חובבים מושבעים של  נעלי ספורט.

משיחות רבות שקיימו עם בני המגזר ועם מוכרים בחנויות הסתבר שנעלי New Balance נחשבות למשאת - נפש בקרב דור הביניים, בני הארבעים, בעוד הצעירים מעדיפים את Nike כי 'זו נעל נוחה, טובה ומחזיקה הרבה זמן'. מאחר ועלות נעלי הספורט הנחשקות  יקרה, האתיופים, צעירים ומבוגרים, קונים מספר קטן של זוגות נעלים, ושומרים עליהן כעל בבת עיניהם.

תכשיטים

טבעת חותם מכסף, ולעיתים מזהב, מאפיינת את הגברים המבוגרים בעדה האתיופית. רק למעטים מהם טבעות שעברו בירושה או התקבלו בעת החתונה או לאירוע מיוחד אחר. למעט טבעות, ולעיתים גם שעון, גברים לא נוהגים להתהדר בתכשיטים אחרים.

הצעירים עונדים לעיתים שרשרות פשוטות משרוכי עור וחרוזי עץ או פלסטיק מעובד, בהשראת אופנת הניו אייג' היוצרת חיבור טבעי בין התרבות האפריקאית לתרבות הצעירה הישראלית.

אביזרים נלווים

באתיופיה נהוג היה שהגברים חוגרים אבנט הנקרא 'מֶקֶנֶט', ותפקידו לשמש את הגבר אתיופי בימי חול בלבד.

כוהני הדת האתיופית השתמשו באתיופיה ומשתמשים גם בארץ בשמשייה צבעונית הנקראת בפיהם 'טָלָה'. ה'טלה' מהווה סמל סטאטוס, ובה בעת משמשת כהגנה בפני חום השמש במעבר הכהן בין המאמינים.

הגבר האתיופי המסורתי נוטה להתהדר במיני אביזרים וקישוטים המסמלים את גבריותו, בגרותו וסמכותו. 

גברים בוגרים רבים נהגו בזמנו לשאת באתיופיה רובה בידו.

זקני העדה נהגו להחזיק בידם צֶ'רַה - שרביט מזנב סוס, רצוי משיער לבן. פירושו - מגרש זבובים.

זקני העדה, הקייסים והמכובדים האחרים, נוהגים עד היום לשאת בידיהם  'כָּזָרָה', שפירושה מקל, - מוט הליכה מגולף. ה'כָּזָרָה' פונקציונאלית כמשענת, אך תפקידה כסמל מכובדות וסמכות משמעותית לא פחות.

הכהן מתהדר בשמשייה צבעונית.

המרפא המאגי - "בעל זאר" עונד עגיל באוזנו כסמל לכניעתו לרוח השולטת בו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

מרואיינים
עופר ירושלמי, מנהל ימין אורד
ברנו מקונן אבבה יאסו, ימין אורד
גטנט קסה, ימין אורד
ליאורה רותם, מנהלת אולפנים, מרכז קליטה ספיר
אבי סנבטו
מלי סהלו
שמחה אברה
אביבה אברה
גטיה וזמנה

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.