דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

עיצוב שיער וכיסויי ראש במסורת של עולי אתיופיה

אשה נושאת תינוק
אשה נושאת תינוק
גבר מבוגר ממוצא אתיופי
גבר מבוגר ממוצא אתיופי
מונתהא סאלח
נטלה - מטפחת
נטלה - מטפחת
אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
נערה וסבתה בנטלה
גבר מבוגר ממוצא אתיופי
גבר מבוגר ממוצא אתיופי
נתיב רחמים, רחל זילברמן
נטלה - מטפחת
נטלה - מטפחת
אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
דליה בר אור, עוז אלמוג, תמר אלמוג

 


נוצר ב-5/6/2008

עיצוב שיער במסורת של הנשים

תסרוקות ועיצוב שיער בעדה האתיופית הם שם-דבר בשל היצירתיות, הטכניקות המושקעות, יפי המראה והמקוריות של התוצאות. היופי בהשקעה נובע גם מהעובדה שאין צורך לשלם למעצב שיער טרנדי בעל שם, או בעבור כימיקלים יקרים.  

העיסוק בקליעת צמות דקיקות במספר אינסופי כמעט היא מיומנות אתיופית נרכשת, המצריכה בעיקר סבלנות, זריזות ידיים, יצירתיות וחוש אסתטי. רוב הצעירות האתיופיות עושות צמות לבד, לעצמן או לחברותיהן, לבנותיהן ולכל מי שמבקשת. לעיתים המיומנות הזו מהווה מקור פרנסה נוח וזמין לצעירות אתיופיות מעוטות יכולת.

מקורה של תסרוקת הצמות היא ב'קונדלה' - קליעת צמות דקיקות המחוברות בפסים ישרים לאורך הגולגולת עד קשירתן יחד באזור העורף. קצוות התסרוקת נפרשות כצווארון מסביב לעורף.

תסרוקת זו הייתה מקובלת על הנשים באתיופיה, וכעת היא נחלת המבוגרות, בעוד שהצעירות קולעות את הצמות בדרכים מגוונות ורבות. במקור, תסרוקת זו מסמלת אישה בוגרת, נשואה או שהייתה נשואה ולה שלושה ילדים לפחות. את התסרוקת עושה אישה לרעותה. כאשר מסתיימת קליעת הצמות, מפזרים גושי חמאה קטנים על ראשה של האישה קלועת הצמות, והם נמסים וזורמים על הצמות שנקלעו. על פי אמונה אתיופית מסורתית - בחמאה ישנו כוח מרפא ולכן כדאי למרוח אותה על הראש.

עיצוב שיער במסורת של הגברים

התסרוקות של הצעירים האתיופים מעוצבות ומטופחות בדרך כלל תוך השפעה לאופנות שיער בקרב צעירים ישראלים מכל המגזרים לצד התרבות אפרו-אמריקאית (הנקלטת באמצעות הטלויזיה והאינטרנט): צמות בחלק העליון של הראש, שיער צבוע בבלונד בקצוות ה'קוצים' המסולסלים, ראסטות קצרות בעלות שפיצים מעוצבים, ועוד.
בדרך כלל העורף קצוץ ומגולח, והראש העליון מגודל ומעוצב. רבים מהם מגלחים את ראשם לחלוטין, כפי שמקובל בקרב צעירים בכלל ובפרט בקרב שחורים במערב.

המבוגרים מקפידים על תסרוקות רגועות יותר, שמרניות ובמראה נקי ומטופח, כך גם צעירים הנמצאים במסגרות חינוכיות המקיימות אורח חיים דתי, כמו 'ימין אורד' או 'אולפן מרכז ספיר'.  

מקור התסרוקת המקובלת אצל יהודי אתיופיה הן שתי תסרוקות:

"גותנה" או "גופרה" שצורתה אפרו קטן .

 

אפרו גדול, לגברים המאריכים את שערם כדי לשוות לעצמם חזות גברית ו/או אתנית (מעין גאווה עדתית).

כיסויי ראש 

כובעים

הקייסים הם היחידים המתהלכים בכובע, שלטענתם אותו חבש גם אהרון הכהן. זוהי למעשה מצנפת לבנה גבוהה ורכה במראה, העשויה אריגת צמר לבן במבנה של גליל גבוה העוטף את המצח כולו. המצנפת שונה ביותר ממצנפותיהם של כהני דת מוסלמים, נוצרים ויהודים, בעיקר משום שהטקסטורה, החומר והתפירה יוצרים מראה מרוכך.

נשות הקייסים חובשות לראשן כובע המוגדר כטורבאן צבעוני ורך העוטף את כל שיער הראש, כמנהג הנשים הדתיות.  לכובע אין שם ספציפי, צבע מסוים או מגבלות חומר. מראהו צנוע, צמוד לראש כפי שנשים דתיות נוהגות לחבוש.

מטפחות

הנשים המבוגרות כורכות על ראשן מטפחת גדולה ממוסלין לבן (כותנה משובחת ודקיקה) בשם שָׁאש, שמקורה בתנך - אריג שש. השָׁאש מקופל לשניים, וכרוך כסרט רחב סביב הראש, בקשירה בעורף. השָׁאש נלבש בדרך כלל בצירוף בגדי לבן בחג ובשבת.

ביום יום הנשים המבוגרות עוטפות את ראשן במטפחות צבעוניות רגילות, בדרך כלל ממשי סינתטי או ויסקוזה. סוג זה של מטפחות משמש ציבורים גדולים של נשים דתיות בחברה הישראלית ביום יום.

ביביליוגרפיה

מרואיינים
עופר ירושלמי, מנהל ימין אורד
ברנו מקונן אבבה יאסו, ימין אורד
גטנט קסה, ימין אורד
ליאורה רותם, מנהלת אולפנים, מרכז קליטה ספיר
אבי סנבטו
מלי סהלו
שמחה אברה
אביבה אברה
גטיה וזמנה

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.