דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 21 מדרגים

הדת הדרוזית

איש דת
איש דת
סוסאן פורו
איש דת דרוזי בלבוש מסורתי, עוספיה
ש'יח - שפרעם
ש'יח - שפרעם
סימונה טלקר
ש'יח מהמגזר הדרוזי בלבוש מסורתי, שפרעם
לבוש דרוזי דתי-מסורתי, כפר מג'אר
לבוש דרוזי דתי-מסורתי, כפר מג'אר
עותמאן לנא
עובד מתוך הפריטים ברשימה הביבליוגרפית

נוצר ב-5/8/2008

התפתחות

הופעת הדת

הדת הדרוזית, לפי המאמינים, היא הופעה מחודשת של אמונה עתיקה באל אחד, שהתקיימה בסתר שנים רבות. 

על פי מחקרים, הדת הדרוזית נוסדה במצרים בתחילת המאה ה-11, תחת שלטונו של החליף הפאטמי השישי אל-חאכם באמר אללה (1021-996), ומקורה בפלג האסמעיליה של האסלאם השיעי. אז גם הופיע לראשונה השם דרוז.

מקור השם בא משמו של אחד ממייסדי הדת, נשתקין דרזי שפעל יחד עם מנסח התורה ומפיצה העיקרי חמזה בן עלי. השם דבק בדרוזים למורת רוחם, שכן דרזי סרח והוציא עצמו מכלל עדת המאמינים. 

הדרוזים היו מעדיפים להקרא מייחדון כלומר, "המייחדים את האל" (המאמינים באל אחד) או בני מערוף כלומר "בני החסד" (העושים חסד עם הזולת). הדרוזים מחבבים שם זה במיוחד, משום שהוא מצביע על התכונות הטובות המאפיינות אותם כגון, הכנסת אורחים, סובלנות דתית, נאמנות, מתן סיוע ומקלט לנרדפים.

מבשרי הדת ומפיציה 

בתקופתו של אל-חאכִם באמר אללה הופיעו ארבעה מבשרים שונים, אך השלושה הראשונים הכינו את הקרקע להגעתו של המבשר הרביעי, הגדול מכולם: חמזה בן עלי. בשנת 1017 הוכרז חמזה בן עלי כאימאם (הכהן הגדול) של דת המייחדון. הוא שיגר איגרות למלכים ולמושלים בכל רחבי החליפות וקרא להם להצטרף לדת החדשה, והקים מוסדות דת מיוחדים ובתי-דין נפרדים למאמינים החדשים.
בפברואר 1021 נעלם חמזה בן עלי, והפצת הדת הופקדה בידי השליח הבכיר בהא אל-דין.

לדת החדשה היו מתנגדים רבים והיא נרדפה באכזריות ע"י השלטון, אך במקביל החלו להתאסף סביבה מאמינים רבים. 

הפצת הדת היתה פתוחה בפני כל אדם עד שנת 1043. מאז ואילך ננעלו שערי הדת ונחסמה הדרך בפני מצטרפים חדשים.

עיקרי האמונה

נעילת השער

הפצת האמונה החדשה לא נמשכה זמן רב ובשנת 1043 ננעלו השערים בפני מאמינים חדשים. זו הסיבה שאין לדרוזים מיסיון וההיסטוריה שלהם נעדרת מלחמות להמרת 'כופרים'. 

מצד שני, בשל החשש לאבד אנשים מהעדה, נוצרה בקרב הדרוזים מוסכמה דתית-חברתית הרואה בנישואי תערובת עבירה חמורה מאוד. 

אמונה באל אחד

הדת הדרוזית הינה דת מונותיאיסטית המאמינה בקיומו של אל אחד ויחיד ביקום, אשר אינו נתפס על ידי השכל האנושי. האל בורא עולם, מכוון אותו ומקיים את כל הפעילות בו. 

האל הוא אידאה מופשטת והאמונה בו כוללת שתי מושכלות יסוד: (1) שכל אדם מכיר את האל בהתאם למידת שכלו וליכולת הבנתו. (2) האל התגלה לעיני ברואיו בדמות אדם מספר פעמים בתקופות שונות. האחרונה שבהן הייתה בדמות הח'ליף אל-חאכם באמר אללה. 

קשר ישיר בין האדם ואלוהים

הדת הדרוזית, בעיקרה, אינה דת פולחנית-טקסית אלא דת פילוסופית ניאו-אפלטונית. התפישה היא שאין צורך במתווכים בין האדם לאלוהים והקשר ביניהם הוא ישיר לפי מידת טוהר רוחו, נפשו ומעשיו של האדם. כמו כן, אין צורך בטקסים פולחניים כדרך אמונה, וכל מאמין מקיים מצוות ומסורת לפי צו ליבו ואמונתו. מבחינה זאת מדובר בדת פלורליסטית מאד שאינה תובעת מהמאמינים אורח חיים נוקשה.

עם זאת, על כוהני הדת (עוק'ל) מוטלות מספר מצוות מחייבות, שעליהן אין פשרות.

קדמוניות הדת

הדרוזים מאמינים כי דתם קיימת מאז בריאת העולם וכי רק מאוחר יותר נוצרו הדתות האחרות.

מאמיני הדת, שהיו מעטים, הסתירו את היותם דרוזים ואת בקיאותם ברזי הדת. יחד עם זאת, לפי האמונה הדרוזית, הם תרמו מידיעותיהם וסייעו לאבות החוכמה האנושית ולמחוללי הדתות הגדולות.

שבעת הנביאים

הדרוזים מאמינים בהופעתם של שבעה נביאים בתקופות שונות: אדם, נח, אברהם, משה, ישו, מוחמד ומוחמד בן איסמעיל, מייסד כת האיסמעיליה באיסלאם.

על פי תפישתם, כל אחד משבעת הנביאים הביא לעולם דת חלקית בלבד שהשלימה את תורת הנביא שקדם לו, וביחד החלקים מצטרפים לכדי אמונה אחת.

בנוסף, לפי האמונה, עוד טרם ההופעה הרשמית של הדת הדרוזית, היו בודדים שזכו ללמוד אותה בסתר. הנביא שועייב (המזוהה על-ידי מפרשים עם יתרו חותן משה), למשל, זכה למעמד נכבד ביותר בהיותו בקיא בתורה האמיתית בתקופתו.

סודיות הדת

הדת הדרוזית היא דת סודית. הסוד הוא הגורם המובהק והמרכזי ביותר שלה, והיא ידועה רק ליחידי סגולה מקרב העדה הדרוזית, המכונים עוקאל (הנבונים). שאר בני העדה, המכונים ג'והאל (הבורים), אינם מורשים לקרוא ולעיין בכתבי הקודש.

הסודיות מנעה חינוך דתי דרוזי בבתי הספר הדרוזיים. במקום הוראת הדת הדרוזית, הונהג מקצוע הנקרא המורשת הדרוזית. בתכנית הלימודים נלמדים עקרונות מרכזיים של הדת ומצוותיה, הכרת דמויות דתיות והיסטוריות בולטות, ועוד.

עיקרון התקייה

עקרון התקייה הוא החובה של הסתרת האמונה הדרוזית - בעיקר בעת צרה ומשבר - בעזרת טשטוש הזהות הדרוזית והידמות לשכן המוסלמי.

העיקרון צמח על רקע רדיפות של דתות שהיו במיעוט, והוא משותף לדרוזים ולדתות וכתות נוספות.

עקרון זה שימש במשך השנים בסיס להתנהגות הפוליטית של הדרוזים במדינות מושבם. הם אימצו את המנהג  ורוממו אותו לדרגת "עקרון מצווה".

שבע הוראות דתיות - תעאלים

חשיבות מיוחדת נודעת בעיני הדרוזים לשמירה על שבע הוראות דתיות (תעאלים), ואלו הן:

שמירה על הלשון

הדרוזי מחויב להיות כן בדיבורו, נאמן להבטחתו, שומר סוד, נמנע מרכילות ונעים שיחה. 

הגנה ושמירה על האחים

הדרוזי מחויב לשמור על אחיו כשהוא נתון בצרה, לשאוף לתיקון מגרעותיו, להגן על רכושו, לספר בשבחו ולשמור על כבודו. 

הימנעות מעבודת אלילים ונביאי שקר 

הנביאים היחידים המוכרים הם הנביאים המופיעים בקוראן ובתנ"ך. להם נוסף הנביא יתרו, שאיננו מוצג כנביא בתנ"ך.

התנערות מן השטן וממעשי רשע

 השטן מסמל ניגוד לכל מעשה חיובי, הן בתחום האמונה והן בתחום המוסר. מעשי חסד כגון הכנסת אורחים, עשיית צדק והימנעות ממעשי רשע, מרחיקים את השטן. 

ייחוד האל

האמונה באל אחד שוללת ריבוי אובייקטים לפולחן ואוסרת על עבודת אלילים והליכה אחר נביאי שקר. על הדרוזי להעלות את זכר האל בכל זמן ומועד. 

הכניעה לרצון האל

על הדרוזי להשלים באופן מוחלט עם הגזירות הנסתרות והנגלות של האל. עליו לקבל ברצון כל דבר מן האל ולברך גם על הרעה כשם שמברכים על הטובה. 

האמונה בגורל

לפי האמונה הדרוזית האל גוזר מראש את גורלו של האדם ואין לו כל יכולת לשנותו. גורלו של אדם נקבע עם היוולדו.

גלגול נשמות

האמונה בגלגול נשמות היא אחד העקרונות הבסיסיים בדת הדרוזית, וחשיבותה בכך שהיא משפיעה בצורה ניכרת על אורח חייהם והשקפת עולמם של הדרוזים.

האמונה מבוססת על ההכרה כי האל ברא מספר קבוע של נשמות ולכן עם מותו של אדם עוברת נשמתו לתינוק שאך נולד. מכאן תופסים הדרוזים את הגוף כבגד שפושטים ומחליפים אותו בעת המוות, אמונה המסבירה את גישתם למוות ולמנהגי אבל.

ביום הדין יוצבו מאזני צדק לשקול בהם את מעשיה המצטברים של הנשמה בגלגוליה השונים. מקובל להאמין שיום הדין הוא יום אחד לכל הנשמות, והן מסיימות בו את גלגולן ואת השתפרותן. כן סבורים הדרוזים שיום הדין יחול באחד מימי שישי בשבוע, שבו יחול חג הקרבן (עיד אלאדחא).

השלב הבא בעקבות יום הדין הוא תחיית-המתים. לא הגופות יקומו לתחייה ביום זה, שהרי הן חסרות ערך על-פי האמונה הדרוזית. ביום תחיית המתים יוכר מעמדם העליון ושלטונם של הדרוזים, כנאמר בכתבי הקודש: ''אתם הנבחרים באומות והטובים בין מי שדרכה רגלו עלי אדמות, שהרי אתם עבדתם את הקיים, ואלו המה שקדו לעבוד את הנעלם, הנסתר.''

אמונה זו הולידה את השוויון החברתי, הסולידאריות העדתית, הערבות ההדדית ואת הקרבה הרגשית בין משפחות דרוזיות שונות.

הלכות מצוות ואיסורים

על הדרוזי חלות חובות שונות שעליו לנהוג על פיהן בחיי היום יום. מבחינת האמונה והשמירה על מצוות המוסר וההתנהגות, אין הבדל בין העוקאל לבין הג'והאל. העוקאל נבדלים בעיקר בסממנים החיצוניים - התלבושת המסורתית ובהרגלי התפילה. 

 

שמירה על ערכי מוסר

הלכות ההתנהגות המוסרית היומיומיות של הדרוזים כוללים:

  • נדיבות, הכנסת אורחים ועזרה לנזקקים.
  • שמירה על כבוד האישה וכבוד המשפחה.
  • הימנעות מרכילות, מניבולי פה ומגסויות
  • הקפדה על טוהר המוסר.

 

מצוות בתחום ההופעה החיצונית

בתחום ההופעה החיצונית מחוייבים העוקאל למסורת מוגדרת:

  • גילוח שערות הראש וכיסויו, בדרך כלל במצנפת לבנה.
  • גידול שפם נחשב לחובה. מותר גם לגדל זקן, אך אין זה חובה מבחינה דתית.
  • יש ללבוש לבוש מסורתי מסוים, בעיקר בתוך הכפר.
  • על גברים ונשים נאסר ללבוש בגדי משי, להתקשט או לענוד תכשיטי זהב.
  • על האישה להיות צנועה בהופעתה.
  • בנוכחות אדם זר חייבות הנשים לכסות את פניהן בצעיף, חוץ מן העיניים, הפה והאף. 

 

מצוות ואיסורים בתחום האוכל

קודם שהדרוזי מכניס לפיו דבר מאכל או משקה, עליו להביע תודה לאל בנוסח הנראה לו. מלבד מחויבות זו חלים על בן/בת העדה הדרוזית האיסורים הבאים:

  • אסור לאכול חזיר
  • אסור לאכול את צמח המלוח (מולוח'יה).
  • אסור לשתות משקאות אלכוהוליים.

איסורים בתחום אורח החיים

  • יש להימנע מלהישבע באללה, אפילו על דבר אמת.
  • אסור לקיים אורח חיים ראוותני ויש להסתפק במועט. יש להינזר מתענוגות העולם הזה ולשאוף לחיי סיגוף וצניעות.
  • יש להתרחק משמחות שאינן בבחינת "שמחת מצווה".
  • הימורים, משחקי קלפים, משחקי מזל וכדומה אסורים בהחלט.
  • אסור לעשן.
  • יש להימנע מלהימצא בחברה מעורבת של גברים ונשים. משום כך אין הדרוזי הדתי מבקר בבתי קפה, באולמות קולנוע וכדומה.
  • הגבר הדרוזי אינו רשאי, מן הבחינה הדתית, להתחתן עם יותר מאישה אחת.
  • אין העוקאל רשאי להתבודד עם אישה שאינה קרובת משפחה ישירה שלו: בת זוג, בת, אחות או אם.
  • נישואי תערובת אסורים. 

סמל הדת - הדגל הדרוזי

דגל הדרוזים הוא סמל הדת והוא מייצג את בסיס האמונה הדרוזית. הדגל מופיע בצורת כוכב או בצורת שכבות. כל אחד מחמשת הצבעים בדגל (אדום, צהוב, ירוק, כחול, לבן) מסמל היבט אחר של הדת הדרוזית. למשמעות הצבעים נקשרו מספר פרשנויות:

 

פרשנות אחת למשמעות צבעי הדגל

אדום (אל-נאפס): הגבורה, האומץ והאהבה

צהוב (אל-קלימה): הידע, ההארה והחיטה

ירוק (אל-עאקל): אדמה וטבע

כחול (אל-סאביק): סבלנות, סלחנות, אחווה, שמיים ומים

לבן (אל-תאלי): שלום, פיוס וטוהר

מצנפת אנשי הדת הדרוזים - "אלעמאמה" - היא בצבעי לבן ואדום, המסמלים את האהבה והטוהר.

פרשנות שניה למשמעות צבעי הדגל

אדום: מייצג את הנשמה.

צהוב: מייצג את המילה, המתווך בין ממלכת העד וממלכת החומר. המילה היא צורת הביטוי הטהורה ביותר וההתגלמות הרכה ביותר של האמת.

ירוק: מייצג את הנפש, תודעה משיחית, המראה הקדמונית של האמת.

כחול: מייצג את הפוטנציאל, הכוח הנפשי של היות הרצון.

לבן: מייצג את מימוש היות הרצון, את התהוות הכוח של היות הרצון.

צבעי הנביאים

הדרוזים מאמינים גם כי דגלם בן חמשת הצבעים מייצג את חמזה בן עלי וארבעת עוזריו. לפי אמונת הדרוזים בגופם של נביאים אלה התגלגלו נשמות של נביאים קודמים.
כל אחד מחמשת הנביאים הללו חבש מצנפת בצבע אחר:

ירוק - צבע המצנפת של חמזה בן עלי.

אדום: מוחמד בן אסמעיל אלתמימי, המכונה אבו אברהים.

צהוב: מוחמד בן והב אלקורשי, המכונה אבו עבדאללה.

כחול: סלאמה בן עבד אלוהאב, המכונה אבו אלח'יר.

לבן: עלי בן אחמד אלסמוקי (בהא אלדין), המכונה אבו אלחסן.

ספרי קודש ומדרש

אגרות החכמה

כל התורה הדתית והמוסרית של הדרוזים נתונה בכתבי הקודש שלהם. ספרי הדת הדרוזיים נקראים אגרות החוכמה, "רסאיל אל חאכמה", והם כוללים 111 אגרות הערוכות בשישה ספרים. חכמי הדרוזים קוראים בספרי הדת בזמן התפילה וההתכנסות, בעת מתן הדרשה  ובכל פעם שנערך טקס דתי.

סודיות האגרות

אגרות החוכמה נכתבו בערבית בידי מבשרי הדת החדשה ב"תקופת ההתגלות" ומעולם לא פורסמו. האגרות נשמרות בסוד על-ידי אנשי הדת ורק להם מותר להחזיק או לקרוא בהן. אסור לכתבם מחדש, אלא רק להעתיקם, ולפיכך ספרים אלה אינם מודפסים ועותקיהם נשמרים בכתב יד.

תוכן האגרות

האגרות שנכתבו בשנים האחרונות להטפה, שנסתיימה בשנת 1043, כוללים רמזים רבים שלא ניתן להבינם כפשוטם. שפתם של הספרים רחוקה מאוד משפת הקוראן ועשירה במילים דו-משמעיות, ויש בהם נטייה חזקה למיסטיקה ולמסתוריות. 

בין הנושאים הנידונים בהם: בריאת העולם, הנביאים, חובות המוטלות על האדם, העולם הבא (אלמיעאד), השכר והעונש (אל-חיסאב ואלעיקאב), תחיית המתים, היחס לנשים, הייחס למי שאינם דרוזים ועוד. 

ספרי פרשנות

ספרי הפרשנות מועתקים בכתבי-יד של קליגרפים מיוחדים ("ח'טאטון"). אנשים דתיים שהורחקו מחברת העוקאל בשל עבירה חמורה אינם רשאים לקרוא בספרי הדת עם העוקאל, ועליהם להסתפק בעיון בספרי הפרשנות. אנשים אלה נקראים "שראחין".

מוסדות דת

המועצה הדתית העליונה

המוסד העליון של העדה הדרוזית הוא "אל ריאסה אל-רוחיה" - הראשות הרוחנית, אשר מתפקדת גם כמועצה דתית עליונה. 

מועצה זו פועלת על פי החוק מכוח מינויים בידי שר הדתות, בתקנות מיוחדות שפורסמו באוקטובר 1961המועצה מונה שלושה חברים ומשמשת ערכאה לערעורים.

בתי הדין הדתיים

חוק בתי הדין הדתיים הדרוזים התשכ"ג אושר בכנסת ב-25 בדצמבר 1962. מייד לאחר מכן מונו בתי דין דתיים דרוזים, בהיקף סמכויות הדומה לזה של בתי הדין הרבניים.

בתי הדין הדתיים הדרוזים בישראל דנים בענייני אישות של בני העדה לפי חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בלבנון.

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • גרנות יגאל, הדרוזים, משרד החינוך והתרבות, 1982.
  • דנה נסים, הדרוזים: עדה ומסורת, משרד הדתות - המחלקה לענייני דרוזים, 1974.
  • מעדי כמאל, "האשה הדרוזית", הדרוזים, נסים דנה (עורך), אוניברסיטת בר-אילן, 1998, 113-112, 115.
  • פאלח סלמאן, הדרוזים במזרח התיכון, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
  • פלאח סלמאן ושנהר עליזה, סיפורי-עם דרוזיים: שלושים אגדות ומעשיות רשומות בישראל מן המסורת שבעל-פה, המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1978.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • אביבי שמעון, "הדרוזים בישראל ומקומותיהם הקדושים", אריאל - כתב עת לידיעת ארץ-ישראל , מארס 2000, 142.
  • פירו קייס, "זהות הדרוזים – היבט היסטורי", הדרוזים בישראל - יום עיון שנערך באוניברסיטת חיפה, ט' באייר תשמ"ב, 2.5.1982, המרכז היהודי-ערבי, המכון לחקר במזרח התיכון.

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2007). דרוזים. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 14:57, דצמבר 22, 2007.

כתבות ומאמרים בעיתונות

ראיונות

  • ראיון עם נביל נסר אלדין, רכז המורשת הדרוזית בדלית אל-כרמל.

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על הדת הדרוזית (3)

    מאי ווייל

    maiweijl3006@gmail.com
    זה עזר לי מאוד בעבודה שלי בערבית! תודה רבה
    שבת י"ג בתשרי תשע"ז 15 באוקטובר 2016

    יהודי

    הדת הדרוזית היא הרמז וסוד של היהדות, טוב שהיא קיימת.
    יום רביעי י"ז בתשרי תשע"ו 30 בספטמבר 2015

    ללא שם

    זו הדת האמיתית שיש בעולם .
    יום ראשון י"ד בחשון תש"ע 1 בנובמבר 2009

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.