דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

ח'ילווה - בית התפילה הדרוזי

ח'ילווה בשפרעם
ח'ילווה בשפרעם
סימונה טלקר
בית תפילה דרוזי.
ח'ילווה בכפר ראמה
ח'ילווה בכפר ראמה
עותמאן שאדי
בית תפילה דרוזי
ח'ילווה בבית ג'אן
ח'ילווה בבית ג'אן
מוראד סעיד
בית תפילה דרוזי
ח'ילווה בעוספיא - מבט מבפנים
ח'ילווה בעוספיא - מבט מבפנים
מנסור אני
בית התפילה הדרוזי.
עובד מתוך הפריטים ברשימה הביבליוגרפית

נוצר ב-5/8/2008

המבנה

הח'לווה (בית התבודדות) הוא בית התפילה הדרוזי. הח'לווה נמצא, בדרך כלל, רחוק ממרכז הכפר, מטעמי זהירות ושמירת סודיות הפולחן.

בעבר היה ח'לווה אחד בכפר, ואילו כיום ישנם מספר בתי תפילה שמשרתים חמולות שונות.

מראה חיצוני

צורתו החיצונית היא לרוב פשוטה, כאחד מבתי המגורים. לח'לווה קומה אחת בלבד וסביבו חצר וחומה. קירות הבית מסוידים בפנים ובחוץ בלבן או לבן-ירוק.

מראה פנימי

בית התפילה עצמו הוא אולם ריק מרהיטים ומקישוטים. החפצים היחידים המצויים באולם זה הם ארונות ושרפרפים, שעליהם מוצבים כתבי הדת. את הרצפה מכסים שטיחים, מחצלות או מזרנים לישיבה. הפריטים מעטים כדי שלא להסיח את דעת המאמינים מהתפילה.

עזרת גברים ועזרת נשים

אולם הח'לווה מחולק לעזרת גברים ועזרת נשים באמצעות וילון או בד באחד מצבעי הדגל הדרוזי. בעזרת הנשים מצויים צעיפים או שמיכות, שנועדו לכיסוי רגליהן של הנשים בעת הישיבה.

תפילות ומנהגים

התכנסויות בבית התפילה

רק העוקאל (חכמי הדת והמשכילים) רשאים להתפלל בח'לווה. בתחילת ההתכנסות יכולים להשתתף גם המועמדים להצטרף לעוקאל, אך בהמשך הערב עליהם לצאת מן המקום, ורק חכמי הדת נותרים בו.
 
אורך זמן השהייה של עוקאל בח'לווה קשור במעמד הדתי של המאמין וכל המרבה הרי זה משובח.

מועדי התפילות

הדרוזים נוהגים לבקר בח'לווה בכל ערב, ובעיקר בערבי ראשון וחמישי. ההתכנסות מתחילה כמחצית השעה לאחר שקיעת השמש, ומנוהלת בידי הסאיס, הממונה הקבוע על הח'לווה.  

תוכן התפילות

התפילות עוסקות בקריאה בכתבי הקודש, בפירושים, בקריאת פיוטים, בהטפה ובמוסר, וכן בדיונים בצרכי ציבור שונים. בין היתר, נקראים בהתכנסויות אלה מוואעט, שירי הטפה ומוסר, המושרים בצוותא במנגינה קבועה. תוכנם חסידי - צופי, ומרביתם חוברו על-ידי אחד מאנשי הדת החשובים שקמו לבני הדת הדרוזית - אש-שייח' אל-פאצ'ל (אשר נפטר בשנת 1640).

איסור על השתתפות בתפילה

אדם שעבר עבירה על אחת ממצוות הדת, המוסר או החברה, נענש על-ידי הרחקתו מהשתתפות באותן התכנסויות דתיות, למשך תקופה שאורכה תלוי בחומרת העבירה. אדם כזה נקרא מבעוד. אם ברצונו להצטרף שוב לחבורת העוקאל, עליו להופיע בכל התכנסות ולבקש מאנשי הדת סליחה ומחילה על מעשיו.

ביביליוגרפיה

ספרי עיון ומדע

  • גרנות יגאל, הדרוזים, משרד החינוך והתרבות, 1982.
  • דנה נסים, הדרוזים: עדה ומסורת, משרד הדתות - המחלקה לענייני דרוזים, 1974.
  • מעדי כמאל, "האשה הדרוזית", הדרוזים, נסים דנה (עורך), אוניברסיטת בר-אילן, 1998, 113-112, 115.
  • פאלח סלמאן, הדרוזים במזרח התיכון, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
  • פלאח סלמאן ושנהר עליזה, סיפורי-עם דרוזיים: שלושים אגדות ומעשיות רשומות בישראל מן המסורת שבעל-פה, המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1978.

מאמרים בכתבי עת ובספרים

  • אביבי שמעון, "הדרוזים בישראל ומקומותיהם הקדושים", אריאל - כתב עת לידיעת ארץ-ישראל , מארס 2000, 142.
  • פירו קייס, "זהות הדרוזים – היבט היסטורי", הדרוזים בישראל - יום עיון שנערך באוניברסיטת חיפה, ט' באייר תשמ"ב, 2.5.1982, המרכז היהודי-ערבי, המכון לחקר במזרח התיכון.

מילונים, לקסיקונים ואינציקלופדיות

  • תורמי ויקיפדיה (2007). דרוזים. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אוחזר בתאריך 14:57, דצמבר 22, 2007.

כתבות ומאמרים בעיתונות

ראיונות

  • ראיון עם נביל נסר אלדין, רכז המורשת הדרוזית בדלית אל-כרמל.

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.