דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

מאה שערים לתקשורת

עוז אלמוג


נוצר ב-10/13/2013

תכירו בבקשה את הצעיר החכם והחמוד הזה (בן 22), שפאותיו המעוצבות מזכירות לי נרות הבדלה מהודרים וזקנו ומשקפיו המדוגמים מזכירים לי יאפי צפונבוני. זהו שמוליק אברהם והוא בעיני החרדי העתידי. עוד תשמעו ממנו ומבחורים ובחורות שכמותו, כי לא רחוק היום שהם יהיו האליטה הישראלית החדשה. זאת תהיה אליטה מאד לא חד ממדית, אליטה של חיבורים מפתיעים ושל קבוצות רעבות וחרוצות, שהיו בשוליים ונעו למרכז הבמה.
ביקשתי ממנו שיציג את עצמו ולהלן דבריו:

"אני חרדי ממאה שערים, חסיד "תולדות" (פלג בעדה החרדית המכונה גם "הזברות"). עשיתי מסלול לימודים טיפוסי -  מהחיידר לישיבה הקטנה ומשם לישיבה הגדולה. האקטואליה תמיד קרצה לי ומאז שאני זוכר את עצמי השתוקקתי ללמוד תקשורת ופוליטיקה. קראתי עיתונים בדבקות, בעיקר ידיעות אחרונות והארץ, והאזנתי לרדיו בכל רגע פנוי. מהדורות החדשות של הערוצים 10 ו-2 וכמובן אתרי החדשות האינטרנטיים הפכו גם הם לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלי.
לפני כארבע שנים הבשילה בי ההכרה שמקומי אינו בישיבה. זאת, הן בשל תחומי העניין שלי והן משום שכמעט כל בני כיתתי התארסו/התחתנו ואני נשארתי הרווק היחיד בשטח.
כשעזבתי את הישיבה יכולתי להיפתח מעט יותר לעולם התקשורת החילוני, משהו שלא יכולתי לעשות אלא בהיחבא בהיותי בישיבה.

אחרי שנתיים מחוץ לישיבה החלטתי לעשות משהו בנוגע לאהבתי לעיתונות ותקשורת ונכנסתי לקורס להכשרה פוליטית "במרכז להכשרה פוליטית" בניהולן של מיכל שיר ודורית יצהר. לא מזמן סיימתי את הלימודים ואני מתכנן להתחיל קורס בכתיבה עיתונאית. תמיד אהבתי לכתוב וחיפשתי במה לפרסום הגיגי בבמות ציבוריות. לפני זמן מה גיליתי את במת הפייסבוק והשאר, כמו שחז"ל אומרים, היסטוריה.

יש לי תחביב משונה של קריאת כל טור, מאמר או כתבה שעוסקים בביקורת התקשורת. למשל, אלה המתפרסמים בעין השביעית, בבלוג המצוין של דבורית שרגל, בטור המרתק של אביב הורוביץ במאקו, ובאתר אייס הדינמי.

מאז שרכשתי את האייפד שלי אני לא מפספס גם את ישראל היום ומעריב. אני גם מציץ בבלוגים חדשותיים ובקטעי וידאו הקשורים לאקטואליה. חביבים עלי במיוחד הבלוג המעולה של טל שניידר, התוכנית "מטה" של נדב פרי בערוץ 10, תוכניתם של עמית סגל ונדב פרי "זוג או פרט" בערוץ הכנסת, הטורים הפוליטיים של יוסי ורטר בהארץ, שלום ירושלמי במעריב וסימה קדמון בידיעות.
בכל מוצ"ש אני רואה באדיקות את "אולפן שישי" "פגוש את העיתונות" וגם "שישי" בערוץ 10. לא משעמם כאן.
עלי להודות בכנות שניכר אצלי סוג של התמכרות נעימה, אבל להגנתי אומר שאני מרחיב את ידיעותיי ונעשה "תלמיד חכם" בהוויות העולם ובפולמוסים הפוליטיים המתוקשרים.

לגבי יחסי חרדים וחילונים - אני לא מתיימר להביע דעה נחרצת וברור שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ולהחכים. אבל בתור תושב מאה שערים, אני מצר על כך שיש כל כך הרבה סטיגמות שהושרשו בציבור החילוני. רבים וטובים ממש לא מכירים את הציבור החרדי, וחבל. אפילו במאה שערים, מעוז העדה החרדית (שנחשבת לקיצונית במגזר) יש הרבה אנשים שעובדים לפרנסתם, לומדים מקצועות ואפילו "יוצאים קצת בחוץ" כמאמרו של מרן עובדיה יוסף זצ"ל. בעבר, הקיצונים במאה שערים באמת נתנו את הטון, אבל היום כוחם תש ונחלש ורבים סביבם מפנימים שהם לא לוחמים למען קידוש השם, אלא רחמנא ליצלן למען מטרות אחרות, שאינן ראויות. הקמפיין שניהל קומץ אלים נגד הבחורים החרדים שהלכו להתגייס (הם כונו חרד"קים) בזוי בעיני ואני מצר על כך. עם זאת, חשוב לזכור שבלתי אפשרי לכפות גיוס בכוח ושלא הגיוני לצפות לשינוי תרבותי בלחיצת כפתור. קמפיינים שליליים מדי מולידים הסתגרות ותגובות מוקצנות מכל הצדדים. גם כפיה אינה הדרך. כמובן שצריכים לגנות כל אלימות מילולית ופיזית כלפי חיילים בפרט וצה"ל בכלל, אבל במקביל צריך לנסות להידבר ובעיקר לעודד את המתונים (גם בסלילת דרכם לעולם התעסוקה והלימודים). מה צופן עבורי העתיד? להשם הפתרונים. אולי מי מחבריך לדף יקרא עלי ויסלול לי דרך לעולם התקשורת והפוליטיקה שכל כך מרתקים אותי.
שלך בהוקרה
שמוליק אברהם

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.