דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

שבועות - חג מתן תורה?

חג שבועות בגן הילדים
חג שבועות בגן הילדים
אבישג שיר
מושב פארן
נשים בכותל בחג השבועות
נשים בכותל בחג השבועות
דליה בר אור
יואל רפל


נוצר ב-5/9/2013

חג יוצא דופן

מבין שלושת הרגלים חג השבועות הוא יוצא דופן. זהו החג הקצר ביותר, יום אחד בלבד (בחו"ל יומיים); בספרות ההלכה כמעט ואינו נזכר, וב 'שולחן ערוך' מוקדש לו סימן אחד קצר, ואף הוא כחלק מהלכות חג הפסח. ניתן לראות בו 'מיני חג'. במקורות השונים ניתן למצוא שבעה שמות לחג: חג השבועות, חג הקציר, חג הביכורים, חג מתן תורה, עצרת, חג החמישים ויום הקהל. מבין שבעה השמות רק שלושה נזכרים בתורה: חג הקציר (שמות כג, טז), יום הביכורים (במדבר כג,טז), חג השבועות (דברים טז,טז). שאר השמות ניתנו בתקופות מאוחרות, בעיקר בימי הבית השני ואחריו. עובדה מתמיה היא, שהשם  חג מתן תורה כלל אינו נזכר בתורה. מאליה עולה השאלה, מניין צץ ונדבק שם זה לחג השבועות? זאת ועוד, כל אחד משלושת השמות שבתורה מציין את אחד ממאפייניו של החג. חג הקציר מציין את מהותו של החג,יום הביכורים מציין את אופי חגיגתו, חג השבועות מציין את אופן קביעת מועדו. 

על ההבדלים בין שלושת הרגלים היו חסידים נוהגים לספר.בחג הסוכות הנמשך שבעה ימים אתה אוכל מה שאתה רוצה אך לא בכל מקום שאתה רוצה (אוכלים בסוכה), בפסח הנמשך גם כן שבעה ימים  אתה אוכל בכל מקום שאתה רוצה אך לא כל מה שאתה רוצה (כשר לפסח), בשבועות הקצר ביותר והנמשך יום אחד בלבד, אתה אוכל מה שאתה רוצה בכל מקום שאתה רוצה.

מהותו של החג

חג הקציר-מהותו של החג הוא היותו 'חג חקלאי'. השם 'חג הקציר' מבקש לציין את מועד הסיום של עונת קציר החיטה והשעורה בארץ ישראל. על פי התיאור המקראי (שמות לד,כב;דברים טז,י) כל זהותו של החג היא הצביון החקלאי ללא כל התייחסות למאורע היסטורי כלשהו. בכך שונה חג השבועות מפסח וסוכות המשלבים, על פי התיאור המקראי שני תכנים - חקלאי והיסטורי. שונות זאת בולטת יותר כאשר יודעים כי אין כל קשר בין חג הקציר וחג מתן תורה, ובשום מקום בתורה לא נמצא הקשר של החג עם מאורע היסטורי בכלל ומתן תורה בפרט. ועוד נשוב לכך.

יום הביכורים, לא חג הביכורים כפי שהוא נקרא כעת. חגיגות הביכורים הגדולות המתקיימות לפני החג,בחג עצמו או לאחריו ביישובים חקלאיים שונים השכיחו את השם המקורי 'יום הביכורים'. "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוהיך" (שמות כג,יט). מקובל לומר כי בשבועות מביאים ביכורים משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל. אך לכך אין כל אזכור בתורה. הבאת הביכורים משבעת המינים היא מצווה בפני עצמה שהיו מקיימים אותה "מן העצרת (שבועות) ועד לחג (סוכות)". היו אף מקרים שהביאו ביכורים בימי חנוכה. הכיצד? הבאת הביכורים נקבעה בראש ובראשונה על פי זמן הבשלת פירות שבעת המינים. ההבשלה הייתה משתנה על פי אזורי הארץ ומיני הפירות.כיוון שישנם הבדלים במועד ההבשלה ישנם הבדלים במועד הבאת הביכורים. הא בהא תליא.זאת ועוד, ידוע שמעולם לא הביאו ביכורים לבית המקדש בחג השבועות עצמו אלא לאחריו, כיוון שברוב המקרים אין פירות שבעת המינים מבשילים לפני שבועות.נוכל להוסיף כי בקביעת מועד הבאת הביכורים היו מתחשבים גם בעובדי האדמה עצמם.

השם והיום

מדוע נקרא החג - יום הביכורים? מסיבה פשוטה ביותר.בחג השבועות היו מביאים לבית המקדש מנחת שתי לחם מביכורי החיטים. מטקס קטן וצנוע נבנה אירוע ששינה את כל אופיו של החג. ואולי טוב שכך. הטקס המתקיים ברוב עם נותן ביטוי לתחיית היישוב היהודי בארץ ישראל וחזרתם של יהודים לעבודת האדמה בארצם. 

מועד חג השבועות לא נזכר בתורה, וזאת בשונה לחלוטין מפסח וסוכות. ציון היום הוא בהקשר של יום חג בסיום 'ספירת העומר' –ביום החמישים. הספירה נמשכת ארבעים ותשעה ימים, שבעה שבועות מלאים, ובשעת ערב, יחסית מאוחרת, מתחיל היום החמישים שהוא 'חג השבועות'. מקור השם של החג הוא בשבעת השבועות. בספרות התנאים (מאה 2 לפה"ס-מאה 2 לספ') נזכר שם נוסף לחג-עצרת. השם הזה מוכר לנו מחג הסוכות שהיום האחרון שבו הוא 'שמיני עצרת'. חז"ל ראו אפוא בחג השבועות את היום האחרון לחג הפסח שנחוג חמישים יום קודם לכן.

מהו מקור השם –'חג מתן תורה'? המעבר מחג הקציר לחג מתן תורה התרחש לאחר חורבן בית המקדש השני (70 לספ'). ראייה לכך היא שבספרי פילון האלכסנדרוני ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) ואף לא במשנה שהיא היצירה הגדולה והחשובה של דורות התנאים, בכל אלה אין אזכור ולו ברמז לקשר בין שבועות למתן תורה. המקור הקדום ביותר לכך הוא בדברי רבי אלעזר שחי במאה ה 2 לספ' והמובאים במסכת 'שבת' של התלמוד. מכאן עולות שתי שאלות שאנסה לענות עליהן בקצרה. השאלה הראשונה - מדוע בתורה או במקור יהודי קדום אחר לא אוזכר הקשר בין חג השבועות לחג מתן תורה? בלשונו של בעל 'עקדת יצחק'(ר' יצחק עראמה): "למה לא פרשה התורה כי היום הזה שהוא חג השבועות נזכור ונעשה אותו לזכר מתן תורה האלוהית וקבלתה?"

השאלה השנייה-ממה נבע הצורך לשנות את אופי החג המקורי שהיה בעל צביון טבעי-חקלאי לחג בעל משמעות תיאולוגית. הקשר בין חג השבועות למתן תורה נזכר לראשונה בתלמוד ואף שם הוא שנוי במחלוקת. "בשישי בחודש ניתנו עשרת הדיברות לישראל. רבי יוסי אומר: בשבעה בו" (שבת פו,ע"ב). בעל 'עקדת יצחק' משיב שאכן קבלת התורה הייתה במעמד הר-סיני ובתאריך הנכון של חג השבועות אלא שאין לייחד לכך תאריך מיוחד "לפי שזיכרון התורה וקבלתה אינו לזמן מיוחד כשאר ענייני המועדים". הרחיב על כך ר' יחיאל מיכל עפשטיין שבספרו 'ערוך השולחן' כותב כי 'התורה לא זכרה עניין מתן תורה בשבועות" וכל כך למה? כיצד נמחק האירוע החשוב "לפי שהתורה כשניתנה ניתנה לעולמי עולמים ואין לקבוע יום מיוחד בשביל זה בכל המועדים".

משמעות הדברים, הקביעה כי חג השבועות הוא חג מתן תורה היא בפירוש קביעה העומדת בסתירה לכוונת התורה, שלא רצתה שייקבעו יום מיוחד עבורה. אם יש יום מיחד משמע בשאר הימים חשיבות התורה פחותה וזהו בדיוק מה שלא רצתה התורה שייקרה. בקביעת החג כיום מתן תורה אנו מתיחסים יותר לאירוע של מתן תורה ופחות, באופן טבעי,למהותו ותוכנו של החג עצמו. על כן,כדברי אברבנאל "אין צורך לקדש יום כדי לזכור את התורה".

המעבר לחג מתן תורה

ממה נבע הצורך לשנות את אופי החג ומהותו? או, מדוע הפך החג, לחג מתן תורה? כיצד חג חקלאי - חג הקציר ויום הביכורים - הפך לחג היסטורי ותיאולוגי. התשובה לכך נעוצה, בראש ובראשונה במפנה הכלכלי, בשוני הגדול בחיים היהודיים לאחר חורבן המקדש. עם של חקלאים עובדי אדמה שהתקיימו וחיו שנים רבות מפרי אדמתם מצא את עצמו ללא מקורות מחיה שהיה רגיל להם, ועל כן שינה במידה רבה את אורחות חייו. המרד הגדול והתחזקות שלטון רומי בארץ ישראל הביאו רבים לרדת מהארץ אל בבל ואל ארצות אגן הים התיכון. השתנה לחלוטין הנוף הטבעי והצמחי של הארץ ובעקבות זאת המבנה הכלכלי ומקור הפרנסה של היהודים שהמשיכו לחיות בה.

הפגיעה בחיים החקלאיים הייתה הסיבה הראשונה לשינוי מהותו של החג. אך הייתה סיבה נוספת, שהתגלמה במפעלו הייחודי והחד פעמי של רבי יוחנן בן-זכאי שהוא לדעת הרב עדין שטיינזלץ היהודי החשוב ביותר לאחר משה רבנו. מה היה מפעלו? עיקרו היה מעבר החיים היהודיים מיסודות ה'תורה שבכתב' לחיים על פי 'תורה שבעל פה' (תושב"ע). אך יותר מכך, בעקבות כשלון המרד הגדול מגבש רבי יוחנן בן זכאי תפישה חדשה המעבירה את היהדות מדגש על חירות מדינית לדגש על חירות רוחנית, מדגש על עצמאות לאומית לדגש על עצמאות רוחנית, לימוד התורה.כאשר לימוד התורה הוא ערך עליון יש לתת לעם יום שבו יוכלו לציין את הערך העליון החדש - זהו חג השבועות,המקבל תוכן חדש שאינו נזכר בתורה. ומכאן שהוא הופך ל'חג מתן תורה', החג המיוחד לערך העליון החדש.                                                                                                

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על שבועות - חג מתן תורה? (4)

    ftebubsw

    1
    יום חמישי א' באייר תשע"ז 27 באפריל 2017

    ftebubsw

    sample@email.tst
    1
    יום חמישי א' באייר תשע"ז 27 באפריל 2017

    wibcwwqj

    1
    יום חמישי א' באייר תשע"ז 27 באפריל 2017

    wibcwwqj

    sample@email.tst
    1
    יום חמישי א' באייר תשע"ז 27 באפריל 2017

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.