דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

פרק 10: העברית הפרסית של פורים

מסיבת פורים בגן, נשר
מסיבת פורים בגן, נשר
לובה ליטבינוב
מסיבת פורים בגן, נשר
מסיבת פורים בגן, נשר
לובה ליטבינוב
מסיבת פורים בגן, נשר
מסיבת פורים בגן, נשר
לובה ליטבינוב
מסיבת פורים בגן, נשר
מסיבת פורים בגן, נשר
לובה ליטבינוב
אוזני המן המסיבת פורים בגן, נשר
אוזני המן המסיבת פורים בגן, נשר
לובה ליטבינוב
מסיבת פורים בגן, נשר
מסיבת פורים בגן, נשר
לובה ליטבינוב
מסיבת פורים בגן, נשר
מסיבת פורים בגן, נשר
לובה ליטבינוב
מסיבת פורים בגן, נשר
מסיבת פורים בגן, נשר
לובה ליטבינוב
יואל רפל


נוצר ב-2/22/2013

שפת החג

קשר אמיץ מתקיים בין מגילת אסתר וחג פורים. המגילה היא הנותנת טעם לחג והחג קובע את מקום המגילה בכתבי הקודש. הסיפור,שיש בו עלילה בעלת מתח פנימי רב , משלב בסגנונו מילים רבות שנודעו בשפה העברית, והפכו לשיגרת לשון, אף שמקורן כלל לא בשפת הקודש. ובצד המילים שבמגילה נוספו גם אותן מילים השייכות לחג עצמו, שמנהגים שנכרכו בו דחקו אל תוך השפה חידושי לשון שיצרו את "שפת החג".

במבוא הקצר שכותב פרופסור א.ש.הרטום לפירושו על מגילת אסתר, על פי שיטת מ.ד. קאסוטו, הוא כותב הערה קצרה על לשון המגילה: "אופייני ללשון זו הוא גם השימוש הרב במילים הפרסיות". ד"ר גבריאל כהן בהקדמתו לפירוש שכתב במסגרת סדרת "דעת המקרא" מציין: "בלשונה של מגילת אסתר ניכרת השפעה פרסית ". יותר מכל הרחיב על כך החוקר והבלשן רפאל וייס, שכתב מאמר מקיף על "לשונה  וסגנונה של מגילת אסתר", והמציין אחת עשרה {11} מילים שמקורן פרסי וביניהן כאלה העולות על שפתינו בשכיחות רבה; זמן, דת, פתגם.

פורים על שם הפור

אין לך חג יהודי ששמו אינו עברי, לבד מחג פורים. סיפור החג מתרחש בארץ זרה ואף שמו לקוח משפה זרה. מגלת אסתר מסכמות זאת בפשטות  "על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור" {ט;כ;}, ויודעים אנו מהו ה"פור", שהרי נאמר,עוד קודם לכן {ג;ז;} "הפיל פור הוא הגורל". משמע המילה 'פור' אינה בעברית ותרגומה לעברית אליבא דמחבר המגילה, הוא 'גורל' .

המילה פורים היא צורת רבים ל 'פור' ופירושה, אפוא, גורלות. ומהן הגורלות? אבנים או עצים בצורת קוביות שעל צידיהן היו רשומים סימנים. קוסם השבט או העדה היה מפיל את הגורלות ומנחש על פיהן ועל פי הסימנים שנראו בהן. על תופעה דומה ידוע לנו מן המסופר בספר יהושע . עכן שמעל בחרם נתגלה רק לאחר שהפילו גורל על כל העם. עתה ברור כי גם המן , מגיבורי המגילה, רצה להפיל גורל כדי לדעת את היום והחודש המתאימים להשגת מזימתו - פגיעה ביהודים והשמדתם.  

מן המילה 'פורים' עלו כמה וכמה צירופי לשון המתקשרים אל החג באופן ישיר. 'פורים פרזים' הוא יום י"ד באדר, שבו חל החג בערים שאינן מוקפות חומה. 'שושן פורים' או בלשון החכמים  'פורים מוקפים' הוא יום ט"ו באדר ,שבו חגגו היהודים בשושן הבירה, עיר מלכותו של אחשוורוש ,שהייתה מוקפת חומה. יש גם 'פורים קטן' שהוא פורים של אדר א' בשנה מעוברת ויש 'פורים משולש' כאשר חל ט"ו אדר בשבת, ואז 'פורים פרזים' חל ביום ו' ,ואילו 'שושן פורים' חל ביום א'.

אך מן הראוי לעיין בעוד כמה מן המילים הפרסיות שנתגלגלו אל השפה העברית. רפאל וייס במחקרו מציין כי המילה 'זמן' אפשר שהיא מן האכדית {simna} ואפשר שמן הפרסית {zurvan} ולדעתו, המקור המוחלט הוא פרסי. או מילה אחרת 'דת' {data} שמשמעה בפרסית חוק,משפט, פקודת המלך. 'פתגם' אף היא בפרסית ומשמעה פקודה. וכך הפשתגן שהיא העתקה והגנזים {ganza} שהם במפורש משרד האוצר הפרסי. פרופ' טורסיני במאמר שפרסם לפני שנים רבות הוסיף "הבד הדק והיקר, העשוי צמר גפן מתקרא 'כרפס' {חור כרפס ותכלת}; ואותם שמקצועם הוא לרכב על סוסים קרויים 'רמכים' ופירוש המילה בפרסית 'עדר סוסים'.
שפה אחרת השקועה בתוך המגילה היא האכדית, שהייתה לשון בבל ואשור העתיקה. שפה זו השפיעה ביותר על השפה העברית, וניתן להתפעם מכך, שהרי המגילה נכתבה לאחר ששלטון הבבלים הוסר מעל פרס. מרדכי הוא אמנם יהודי, אך בשמו הוא דומה ל'מרדוך', האל הראשי של בבל. כך אף שמה של אסתר, שלא נמצא אלא במגילה בלבד והוא נגזר ככל הנראה, משמה של האלה הבבלית 'עשתר'. ואילו שמות הכוכבים הפרסיים של המגילה, גם בהם יש רמז לעמים ואמונות. 'המן' נגזר משמו של האל העילמי 'הומן' ואילו 'זרש היא האלה העילמית 'זיריס' . ואם משתלבים במגילה ,עמים זרים כה רבים, הרי נעלמת הקושיה לחוסר הימצאותו של שם האלוהים במעשה המסופר בעשרה פרקים.

עדלידע

היו ימים ובחג הפורים הייתה תל אביב פושטת צורה ולובשת צורה. רחובות העיר בהם היה מרכז השמחה היו משנים את שמותיהם לניבים מתוך מגילת אסתר. רחוב אלנבי היה נקרא 'שושן הבירה' רחוב בן-יהודה היה נקרא 'ומדבר כלשון עמו' {רמז למחייה השפה העברית}; רחוב החשמל היה נקרא 'וליהודים הייתה אורה' וכן הלאה. ובמרכז השמחה עמדה תהלוכת פורים. עד שנת 1932 נקראה אותה תהלוכה בשם 'הקרנבל'. מקור מילה זו הוא בביטוי מימי הביניים levara carnem שמובנו 'הנח לבשר'. ואף על פי שהקרנבל מעוגן ברקע דתי, היה עיקר משמעותו חגיגות חילוניות בעלות גוון היתולי. בשנת 1932 הרגישו קברניטי העיר כי הגיע הזמן לגייר את הקרנבל של פורים ולתת לו שם עברי כשר למהדרין, עכשיו נותר למצוא את השם הנכון. מכיוון שכך הכריזה עיריית תל-אביב על תחרות למציאת שם עברי לקרנבל. הגיעו מאות רבות של הצעות. מקוצר המצע נזכיר רק אחדות מהן: קרני-בעל, חינגא-פור, פומביון, דיצון, צהלון, אסתרון, מזמוטים, ושתיאדה; תל-פיון ועוד. בסופו של דבר נתקבלה הצעתו של הסופר יוסף דוד ברקוביץ, לקחת את אמרתו של רבא מתוך מסכת מגילה{דף ז' עמ' ב'} "חייב אדם לבסומי בפורים עד דלא ידע בן ארור המן לברוך מרדכי" ולהפוך שלוש מילים למילה אחת – עדלידע.

אוצר הלשון

היותה של מגילת אסתר מרכיב מרכזי בפורים עשתה את לשון המגילה לחלק משגרת הלשון של דוברי העברית. העובדה היא כי כל אחד מספרי התנ"ך שהיה נקרא במחזוריות מדי שנה בשנה, גיוון את השפה והעשיר אותה בביטויים המצויים בו. כך, למשל, אין בשפה העברית שימוש נרחב בביטויים המופיעים בספרי הנביאים ובמרבית כתובים. לא כן התורה וחמש המגילות, שנקראו מדי שנה ובכך היו לחלק מאוצר הלשון הפעילה ולא זו הסבילה, שרק נשמעת ומתפרשת. מתוך כל אחת מהמגילות עלו ביטויים ופתגמים שהם אבן -יסוד בשפה המדוברת בת זמננו. בצד ' אין חדש תחת השמש' {קוהלת} או 'שימני כחותם על ליבך' {שיר השירים} נבעו מתוך מגילת-אסתר ביטויים רבים השגורים על שפתנו גם היום. נזכיר רק אחדים מהם: 'באשר אבדתי אבדתי'; 'והשתייה כדת אין אונס' ; 'עד חצי המלכות' ;ליהודים הייתה אורה ושמחה'; "לבקש על נפשו' ; 'כלתה אליו הרעה' ; ואלו רק דוגמאות אחדות המוכיחות את הכלל. כל ספרי התנ"ך שהיו חלק מהטקס השנתי הקבוע העשירו את השפה ומגילת אסתר נתייחדה בתרומתה המשמעותית והייחודית.

                                                                             


מילות מפתח

מגילת-פורים | שושן-פורים | פור | פורים-קטן | פרסית | פשתגן | המן-הרשע | אסתר-המלכה | זרש | עדלידע | עד-חצי-המלכות

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.