דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

בתי מדרש חילוניים בישראל

ערך ועיבד פולין קליף

נוצר ב-10/24/2012

בית מדרש

בית מדרש מסורתי

"בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה. בעבר שימש גם כבית-ועד לענייני ציבור. המונח בית מדרש מציין מקום מיוחד לצורך לימוד התורה, במובחן מבית כנסת המציין מקום תפילה. אף על פי שגם בראשון מקיימים תפילות, עיקרו הוא בלימוד דווקא. האגדה תיארה את שם ועבר כראשונים שהקימו בית מדרש, שבו למדו אבות האומה. בסוף ימי בית שני היו בתי מדרשות ללימוד תורני לתלמידים מבוגרים, ואליהם באו ללמוד גם מבוגרים שתורתם עראית. במזרח אירופה רווח הכינוי "קְלוֹיְז" לבית המדרש, ו"קלויזים" מפורסמים פעלו בברודי ובוילנה. צורת המדרש הקדומה הייתה אוראטורית; כלומר, הרב יושב ומסביבו תלמידיו והוא דורש להם בע"פ מקראות ופירושם, והם מחדדים לו בקושיות. דברים שבעל פה (תושבע"פ) אי אתה רשאי לכותבם. עם השנים, מאחר שנכתבה המשנה, צורת הלימוד הלכה ונעשתה אוטו-דידאקטית או על ידי חברותות, מול חומר כתוב." (ויקיפדיה).

בית מדרש חילוני

כל זה טוב ויפה אך כיצד מצליחה ההגדרה המובאת כאן מעלה להסתדר עם המושג "בית מדרש חילוני"? מהו בכלל בית מדרש חילוני? "בית מדרש פלורליסטי הוא מונח המתאר מוסד או קבוצה אשר עוסקים בלימוד מקורות טקסטואליים יהודיים וישראליים מתוך גישה המעודדת את השמעת הקולות השונים והעמדות השונות בקרב הלומדים ביחס לנושא ולמקורות הנלמדים. בתי המדרש הראשונים בישראל הוקמו בסוף שנות השמונים של המאה העשרים, שם עוצבו אופני הלימוד האופייניים. החל מאמצע שנות התשעים צברה שיטת לימוד זו תאוצה והיא מתקיימת בעשרות ארגונים וקבוצות עצמאיות בישראל." (ויקיפדיה).

"מוסדות הלימוד הראשונים שהצמיח גל ההתחדשות היהודית של העשורים האחרונים הוקמו כבר ב- 1989, כך שמדובר בתופעה בת שני עשורים.באותה שנה נפתחו שני בתי מדרש- המדרשה במכללת אורנים (מכללה לחינוך מיסודה של התנועה הקיבוצית), שהוקמה כבית מדרש המיועד בעיקר לבני התנועה הקיבוצית; ובית המדרש אלול בירושלים, שיצר דגם חדש של לימוד משותף לדתיים וחילוניים." (יאיר שלג).

הדרשן החילוני הישראלי- מיהו?

"הכוונה היתה לפנות לקהל הצעיר, אבל בשני המקומות (בית המדרש והישיבה החילונית- פ.ק) נוצר מהר מאוד גם קהל יעד מבוגר של אנשים במיטב שנותיהם המעוניינים בלימוד. לבתי המדרש יש עניין מיוחד בקהל המבוגר, בין היתר משום שקהל זה מסוגל לעמוד בתשלומים שיכולים לסבסד גם את הלימודים של הקהל הצעיר." (יאיר שלג).

"המשתתפים בבית-המדרש הם בעלי רקע והשכלה מגוונים: נשים וגברים, חילוניים ודתיים, חלקם לומדי ומלמדי תורה בישיבות, חלקם מנחים בבתי המדרש החדשים; אחרים - אנשי עסקים ומשפט, ספרות ותיאטרון, חינוך ופילוסופיה. המתכונת של בית-המדרש מאפשרת לכל לומד או לומדת לעבוד בתוך הדיסציפלינה שלו / שלה, תוך כדי פעולת גומלין עם יתר המשתתפים". (קולות).

הרעיון מאחורי המעשה

הרעיון הנשמע מרב בתי המדרש הוא כי המטרה היא להנגיש את הטקסטים היהודיים לקה הרחב בשפה לכל פה ומחיר לכל כיס, ובכך לקרב בין מגזרים שונים בחברה הישראלית, אך אנו מוצאים דעות שונות בעניין משני חוקרים: "הרעיון של שני המוסדות היה ליצור מסגרת שבה יוכל הקהל ללמוד יהדות באווירה פתוחה. הטקסטים נלמדו לא כבעלי אופי דתי מחייב אלא כאוצרות החוכמה של התרבות היהודית, והלימוד לא התמקד, כמקובל באקדמיה, בהוראה פרונטאלית שבה יש מרצה ותלמידים, אלא בשיטה ישיבתית- מסורתית של לימוד בחברותות או בקבוצות קטנות." (יאיר שלג).

"על בסיס ראיונות עומק עם משתתפים בבית מדרש חילוני נטען כי בניגוד למטרה המוצהרת של בתי מדרש אלו- לחזק את הסולידריות המתרופפת בין יהודים ליהודים- לימודי היהדות המתקיימים מקבלים משמעות של מאבק סמלי, המבטא את ניסיונותיה של ההגמוניה החילונית לשקם את כוחה. נראה כיצד הלומדים החילונים מגדירים מחדש את משמעות הידע הנלמד ומציגים אותו כחלק מהונם התרבותי, וזאת כדי לשמור על יתרונם היחסי בהשוואה לקבוצות מתחרות. באמצעות הלימודים הם מייצרים סובייקט חילוני חדש- "חילוני לומד"- אך בו בזמן מבססים הבחנות דיכוטומיות מסורתיות בין דתיות לחילוניות. כך מעדכנים הלומדים את הונם התרבותי אגב שמירה על זהותם כחילונים, מודרניים ונאורים (לתפיסתם), והם מגדירים את מכורתם של ערכים אלה בחברה הישראלית." (טליה שגיב ועדנה לומסקי-פדר).

תפוצה ומספרים

"היום פועלים כשלושים וחמישה בתי מדרש כאלה ברחבי הארץ, ורבים מהם כבר הפכו למותגים בפני עצמם: בינה, עלמא, קולות, תהודה ורבים אחרים. כעשרים מתוכם התאגדו בשנים האחרונות לרשת, אם כי רמת הפעילות המשותפת שלהם עדיין נמוכה למדי." (יאיר שלג)

בתי המדרש פעילים פרושים היום בכל הארץ, גם במרכזי הערים הגדולות וגם בשוליהן. ישנה אפילו צמיחה של בתי מדרש ומרכזי לימוד בערי הפריפריה, בעיקר סביב היווצרות קהילות שיתופיות של בוגרי תנועות נוער, קומונות וקיבוצים עירוניים, אשר מלכתחילה מכוונים את פעילותם החינוכית- חברתית אל ערי הפריפריה.

ניתן למצוא הרבה מבתי המדרש דווקא בעיירות פיתוח, בערי הנגב ובמרכזי הערים, אך לאו דווקא בשכונות בעלות דירוג סוציו- אקונומי גבוה. הרבה מבתי המדרש רואים להם למטרה להיות חלק מן הקהילה בה הם יוצרים או מן הקהילה בה הם מתנדבים ופועלים. ניתן לציין לדוגמא את בית המדרש של "בינ"ה", הנמצא במתחם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. בית מדרש "במידבר" הנמצא בירוחם, דווקא מתוך רצון למלא את המחסור האזורי שנוצר, במציאת מקומות לימוד יהדות.

מה פוגשים בבית המדרש

התלמידים

"שני מחקרים מהשנים האחרונות ניסו לאפיין את דיוקנם של הלומדים בבתי המדרש החילוניים. האחד של חברת המחקרים "מתווה" שנערך בעבור הפדרציה היהודית בניו יורק )אחת המממנות של בתי המדרש הפלורליסטיים). השני, של קבוצת סוציולוגים בראשות הד"ר גד יאיר מהאוניברסיטה העברית, שנערך עבור קרן "אביחי"- גם היא מממנת בולטת. המחקר של מתווה גילה, למשל, שמדובר בפרופיל "יאפי" מבוגר: 52% מהלומדים הם בני 50 ויותר, כאשר הגיל הממוצע הוא 48. 80% הם אשכנזים, 68% בעלי השכלה אקדמית, ו-69% הן נשים. 61% הגדירו עצמם כחילונים, 18% כמסורתיים, 16% כדתיים, ו- 4% כ"אנטי- דתיים"." (יאיר שלג).

מה לומדים?

"לאחר בחירת הנושא או הנושאים שבהם יעסוק בית המדרש במהלך פרק הזמן המתוכנן, בונים המנחים את דפי המקורות. בתי המדרש מתאפיינים בגישה פתוחה הרואה בכל טקסט כראוי כל עוד הוא משרת את הלימוד. בפועל מועדפים טקסטים המעוררים פרשנויות מגוונות אותם ניתן לעבד לקטעים קצרים. בין מאגרי הטקסטים הנפוצים בשימוש: התנ"ך, משנה, תלמוד בבלי, מדרשים ושירה עברית מודרנית.

ישנם טקסטים ספציפיים אשר הפכו מזוהים מאוד עם בתי המדרש הפלורליסטיים. טקסטים המשקפים את ריבוי הפנים האפשרי בתוך עולמה של יהדות, המחויבות לצדק חברתי ולתיקון עולם. בין הטקסטים הקנונים של בתי המדרש הפלורליסטיים מצויים: תנורו של עכנאי, מחלוקת בית שמאי ובית הלל, משה בבית מדרשו של רבי עקיבא ור' שמעון בר יוחאי ובנו בצאתם מן המערה מתוך התלמוד הבבלי. כמו כן המאמר הלכה ואגדה של חיים נחמן ביאליק קיבל אף הוא מעמד קנוני.‏" (ויקיפדיה).

רק יהדות?

מטרת בתי המדרש היא חזרה לטקסטים מן היהדות, לאורך הלימוד ישנה זליגה גם אל מעבר לטקסטים היהודיים לכיוון טקסטים בידי הוגים יהודים, או טקסטים לחלוטין "אחרים" אם הם משרתים את הרעיון ומביאים חוות דעת נוספת לנושא הנלמד.

שותפות לימוד

לפני כמה שנים נפתחה רשת המאגדת את בתי המדרש השונים בישראל, חברים ברשת עשרים וחמישה ארגונים ובתי מדרש. באתר "מדרשת" ניתן למצוא קישורים בין בתי המדרש השונים, תכניות משותפות, אירועים מרכזיים ושיתוף של דפי לימוד.

אירועים מיוחדים

בתי המדרש עורכים אירועים סביב לוח השנה היהודי ואף סביב מעגל החיים היהודי, לכם לא נדיר למצוא סדנאות "מוכוונות אירוע", לדוגמא סדנאות הכנה לחתונה או חיי הנישואין, הכוללות לימוד על החתונה וטקס הנישואין במקורות ובנייה של טקס משלים עבור בני הזוג, הצומח מתוך לימוד, כנ"ל לגבי טקסי התבגרות ובר/ בת- מצווה עבור ילדים הנכנסים בעול מצוות. אולי האירוע אשר מזוהה ביותר עם בתי המדרש היום, גם עבור קהל אשר אינו פעיל באופן קבוע בסדנאות הלימוד, הוא תיקון ליל שבועות. ביהדות, התורה ניתנה לעם ישראל בבוקר שבועות, והלילה שקדם לו היה ליל לימוד כהכנה לקבלת התורה. המנהג של ללמוד כל הלילה הופץ במאה ה-13 ונהוג מאז. מנהג הלימוד הליל זכה לחידוש ע"י בתי המדרש החילוניים, ונתן הזדמנות לפתוח את הלימוד החילוני לקהל רחב יותר, באירוע נקודתי רחב היקף, המציע סדנאות רבות ומגוונות. כיום אירועי "תיקון ליל שבועות" הפכו לאירועי תרבות וכוללים סיורים, הופעות חיות, סדנאות לימוד, סדנאות בישול וטיפולים משלימים, מעין "פסטיבל" לימוד משותף. ואולי הסממן המובהק ביותר של כניסת אירועים אלה אל הזרם המרכזי בתרבות הישראלית, הוא העובדה כי עיריות נותנות חסות, מסבסדות ודואגות לקיום אירועים אלו בעירם הגדולות כמו תל אביב וירושלים.
 

איפה מוצאים "לקוחות" חדשים?

רב בתי המדרש מעידים כי הם פונים אל כלל השכבות והמגזרים באוכלוסיה, כמובן, יש צורך ב"ראש פתוח" על מנת לשבת ולנתח טקסטים מן המקורות בעזרת כלים חילוניים או חברתיים מודרניים, לכן, בוגרי מערכת הלימוד הדתית-חרדית אולי יתקשו למצוא את מקומם בלימוד מעין זה. אך רב הקבוצות הלומדות בבית מדרש הינן מעורבות של משתתפים המגדירים עצמם כ"חילונים" , כ"דתיים" וכ"מסורתיים".

הלימוד בפועל

המורים

מי שאמונים על העברת מפגשי הלימוד הם לרב אנשי חינוך והוראה, עם זיקה מסוימת ליהדות. בין הראשונים היה מוטי זעירא ממדרשת אורנים, אך היום ניתן למצוא חברי תנועות נוער, בוגרי קבוצות שיתופיות, עורכי דין, משוררים, כתבים,מורים ועוד... לוקחים חלק בפעילות ההוראה. אחת התכונות החשובות בבית המדרש החילוני היא העובדה שהוא שואף למקסם את הידע הכללי של משתתפי המפגש, לאו דווקא דרך אפיק ידע אחד, העובר באופן ישיר מן המורה אל התלמידים, או מן המרצה אל השומעים. אלא להיפך, הלימוד נעשה בהנחיית מעביר הלימוד, אך הידע מגיע מן המשתתפים, ונוצר מעגל ידע המזין את עצמו, כאשר כל אחד מביא מעצמו ומן הידע שלו אל המעגל.

המפגש

"בבית המדרש אלול ובמדרשה באורנים התגבשה במהלך השנים שיטת הלימוד המזוהה עם בית המדרש הפלורליסטי. לשיטת לימוד זו כמה מאפיינים: הלימוד מתקיים בקבוצה והקבוצה היא הגוף הלומד והמגלה את התכנים החבויים בטקסטים. לכן הלימוד מתקיים במערך ישיבה המאפשר יצירת קשר עין בין כל הנוטלים בו חלק. המנחה איננו מרצה המעביר ידע בלבד או גורו המרשים בכוח אישיותו כי אם מי שמוביל את הלימוד הקבוצתי. ככזה עליו לאזן בין תיווך החומר הנלמד והובלת הדיון הקבוצתי לבין ריכוז וארגון הקבוצה מבחינת הדינאמיקה האנושית הנוצרת בה. במקומות רבים מקובל כי הקבוצה תובל על ידי זוג מנחים החולקים את העבודה ביניהם ומאפשרים ייצוג לזוויות מבט שונות על הטקסט גם בקרב המנחים. באחריות המנחים לבנות את הקבוצה הלומדת לבחור את הנושאים שבהם יעסוק הלימוד ולבנות את המקורות הטקסטואליים השונים בדפי הלימוד.

המפגש מחולק לשלושה חלקים עיקריים: מליאת הפתיחה בה המנחים מציגים את הנושא ואת המקורות ללימוד לקבוצה. שלב הלמידה בחברותא - התפצלות של הקבוצה לקבוצות קטנות יותר בהם מתקיים לימוד המקורות. אסיף - התקבצות מחודשת של החברותות לקבוצה הגדולה לשיתוף הדדי בתוצרי הלימוד ולהמשך הדיון." (ויקיפדיה)
דוגמא זו מביאה לנו דגם אחד של התנהלות שיעור בבית המדרש או סדנת לימוד אך לכל בית מדרש לוח זמנים ומסכת אירועים ייחודית לו, השונה ממקום למקום.

טקסטים

ניתוח של טקסט כתוב אינה צורת הלימוד היחידה, כפי שהוסבר, הלימוד הוא מעיין המפרה עצמו מן המשתתפים, ולכן נושא הלימוד יכול להיות מוצג דרך הכתוב, אך לעיתים גם דרך סיור רגלי וביקור באתרים הקשורים לנושא, צפייה בסרט דוקומנטרי או עלילתי או ניתוח שירים.

כמה זה עולה לנו?

חלק מן הסדנאות או האירועים פתוחים לקהל הרחב, חלק בתשלום סמלי, בעיקר אלה המנסים לקרב את האוכלוסייה המקומית, וחלק מן הסדנאות בתשלום מלא, כמו כל חוג בעל התחייבות לשנת לימוד, בעיקר על מנת ליצור רצף בלמידה ודרך הגעת אנשים קבועים ליצירת חברותה מתפתחת הקושרת עצמה בקשרי לימוד של קבוצה אינטימית.

מן הדרש אל הפשט

השפעה הלאה

הרבה מבתי המדרש מנסים לפעול גם מעבר לכותלי המדרשה און המוסד. זו אחת הסיבות שבגינן חלק מבתי המדרש החליטו להתמקם בשכונות בשולי העיר או בפריפריה, דווקא על מנת למנף את האזור בו הם יושבים ולפעול בו. אם על ידי הגעת אנשים רבים לשכונה אשר ימשכו אותה מעלה, אם ע"י צירף והזמנת התושבים המקומיים לקחת חלק בלימוד, ואם ע"י פעילות משלימה ללימוד בשכונה עצמה ע"י התנדבות, הרמת פרויקטים קהילתיים, סיורי היכרות וחשיפת הבעיות החברתיות בשכונה למשתתפים ועוד...

לא רק לישראלים

ישנם בתי מדרש, כמו בית מדרש "בינ"ה, אשר פיתחו תכנית של שנה, מעין "שנת שירות" עבור בני נוער מחו"ל. שנת השירות או שנה של הפסקה בלימודים היא פעולה מאוד נפוצה במדינות צפון אמריקה (Gap Year). בני הנוער עוסקים בפעילות חברתית התנדבותית במקביל ללימודיהם בבית המדרש.

ואחרי הלימודים...

מה הקשר לרצח רבין?

"בינה הוקמה בראשית שנת 1996 כמה חודשים אחרי רצח רבין. כיוזמה של אנשי רוח וחינוך בתנועה הקיבוצית ומחוצה לה מתוך כוונה לעשות מעשה של חיבור ותיקון. חיבור החברה הישראלית החילונית למקורות התרבות היהודית, בדגש על עבודה עם צעירים. ותיקון האדם, תיקון החברה ותיקון העולם בדרך של צמצום פערים, עשייה חברתית וחתירה לצדק חברתי - ברוח היהדות והמעשה הציוני בראשיתו. בינה פועלת במסגרת "מרחבים" חברה לתועלת הציבור מיסודה של התנועה הקיבוצית, ובתמיכת קרן פוזן." (בינה).

"במחצית שנות התשעים, הסתמנה הפריצה של בתי המדרש הפלורליסטיים אל קהלים רחבים יותר של לומדים. הקטליזאטור המרכזי לכך היה רצח יצחק רבין. בעקבות המשבר העמוק בחברה הישראלית שבאה בעקבות הרצח, הלכה והתגבשה האמונה בקרב קבוצות חילוניות ודתיות כאחד כי את המענה לשסע האידיאולוגי הגדול אשר נפער יש למצוא במקורות היהודיים המשותפים. כמו כן המשבר העמיק את הצורך של הזהות החילונית - ציונית ב"בדק בית" בעקבות הביקורת שנמתחה מצד חוגים דתיים על כך שהם מאבדים את ערכיהם ונשאבים לתרבות חומרית חסרת שורשים. לצד תהליכים מקומיים אלה ניתן לציין גם תהליכים תרבותיים גלובאליים, ובכללם: עליית חשיבות פרויקט הזהות המקומית בעולם שעובר גלובליזציה, עליית תופעות ה"ניו-אייג'" והיחלשות כוחה של הדת הממוסדת בעולם המערבי וכתוצאה מכך הגבלת המונופול שלה על פרשנות של ייצוגים דתיים וסמלים." (ויקיפדיה).

"יש הטוענים, כי התופעה של בתי המדרש החילוניים נולדה בעקבות רצח רבין, שהוליד רצון חילוני למנוע מהדתיים לנכס לעצמם את היהדות. הרצח העצים מאוד את ממדי התופעה, שכאמור, החלה ב-1989, בעיקר בלימוד דתי-חילוני משותף. אבל לדברי מאיר יפה, מנכ"ל "פנים" - ארגון גג של עמותות להתחדשות יהודית - מקור התופעה הוא בתהליכים פנימיים של הציבור החילוני". זה שילוב בין משבר הזהות החילוני, התרופפות השנאה לדת והיפתחות לעולם הרוחני מהמזרח" הוא אומר, "פתאום, הדת נעשתה דבר פחות מפחיד וגם לא מחייב חזרה בתשובה". בית המדרש "אלול" רוני ייבין, אומרת ש"הסבים שלנו גידלו את ההורים שלנו עם אנטי גדול לדת ובלי לדעת כלום. אבל בשלב מסוים אנשים הרגישו שאולי הכו שורשים באדמה, אבל ניתקו את השורשים מהיהדות. גם ההורים שלי הלכו מדי שבוע לחוג לימוד שמתקיים כבר שנים רבות בקיבוץ גבע, בכל יום רביעי, עם מיטב המרצים. דינה מרקון, מתרגמת, משתתפת כבר חמש שנים בשיעור שבועי ב"אלול". גם היא מדברת על שילוב של כמה צרכים: "יש רובד תרבותי, שבו אתה חש שבלי להכיר את 'ארון הספרים היהודי' אתה מתקיים קיום תלוש. אצלי, כמתרגמת, קיים גם העניין המקצועי בגלל העיסוק שלי בשפה. ומעבר ללימוד, יש גם הצורך ביצירת קהילה. הלימוד מספק מסגרת קבועה. נוצרים קשרים חברתיים מעבר ללימוד, וגם הלימוד עצמו, אחרי שנים, יוצר אינטימיות בין המשתתפים ". (יאיר שלג).

היום שאחרי

"כתגובה לביקורת וכנראה גם כחלק מהתפתחות השיח החברתי בשנים האחרונות, גם תופעת בתי המדרש החלה לקבל כיוון חברתי יותר. כדי להפוך לפחות את הלימוד האינטלקטואלי לבעל דגש חברתי ואקטואלי יותר, בשנה האחרונה נוצרה רשת של 11 בתי מדרש, העורכים ימי לימוד משותפים פעמיים בשנה, בדגש על חשבון נפש אישי ולאומי. מכינות קדם-צבאיות הקימו תוכניות המשך לבוגריהן, המשלבות לימודים עם פעילות חברתית. הישיבה החילונית היא אפוא קפיצת מדרגה של בתי המדרש, בשלושה מובנים מקבילים: לא רק למבוגרים עשירים, לא רק שעשוע אינטלקטואלי לכמה שעות בשבוע, וכן, חיבור לעשייה חברתית בשטח." (יאיר שלג).

ללימוד במסגרות של בתי המדרש אין קרדיטציה אקדמית, אך ישנם ניסיונות לבניית תכניות לימוד מיוחדות באוניברסיטאות, המשלבות את אופי הלימוד בבית המדרש ואת האקדמיה, תוך בחירת קורסים הכיולים להתאים לתכני בית המדרש ולרוח הלימוד בה.

ומה בחו"ל?

"לבית תפילה ישראלי קשרים עמוקים עם קהילות בארץ ובחו"ל, אשר מעשירים אותנו תמיד. בית תפילה ישראלי גם שמח להעניק מניסיונו העשיר בפיתוח תכנים, טקסים יהודיים, חוויות מוזיקליות ויזמות קהילתית, ובכך לסייע לקהילות חדשות ומתחדשות להיהפך למרכזי רוח ותרבות יהודית, המותאמים לגוונים ולצרכים השונים של כל מקום ומקום" (בית תפילה ישראלי).

ביביליוגרפיה

מאמרים

  • אזולאי, נעמה. תבורי, אפרים. "מבית מדרש לבית תפילה: התפתחויות תרבותיות-דתיות במרחב החילוני בישראל", סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה , 2008, כרך 6, ע"מ 156-121.
  • אלמוג, עוז. הצבר- דיוקן. תל אביב: עם עובד, 1997.
  • גולדמן-גולן, דבורה. "במידבר, בית מדרש יוצר בירוחם, כדוגמה להתמודדות חינוך מבוגרים עם בעיות חברתיות", גדיש: ביטאון חינוך למבוגרים. 2006, כרך 10, ע"מ 247-236.
  • הראבן, אלוף. "מדרש חילוני", שדמות: במה לתנועה הקיבוצית , 1978,כרך ס"ז, ע"מ 67-79.
  • זיו, יוסי. "מדרש יהודי חילוני", תחילה, 1993, כרך 5, ע"מ 109-107.
  • זעירא, מוטי. קרועים אנו : זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית. ירושלים: יד יצחק בן- צבי. 2002.
  • ישראל, ירון. "הצעות לפתרון הסכסוך הדתי-חילוני", פוליטיקה , 1985, כרך 2, ע"מ 44.
  • מורג, דלית. "ראשית - בית מדרש ששעריו פתוחים", אתרוג: כתב עת לענייני חינוך, יהדות וחברה. 2005, כרך 26, ע"מ 11-8.
  • צור, מוקי. קהילתנו : קובץ תרפ"ב : הגות, לבטים ומאוויי חלוצים. ירושלים : יד יצחק בן-צבי, 1998.
  • צור, מוקי. כרעה ברוח : עיונים בתרבות הקיבוץ והתרבות הישראלית. רמת אפעל: יד טבנקין, 2007.
  • קץ, חנה. "חינוך יהודי-ידידותי המסד הרעיוני להקמת בית מדרש לחינוך יהודי-ידידותי", טללי אורות: שנתון מכללת אורות ישראל . 1995/6, ע"מ 465-499.
  • שגיב, טליה. ולומסקי-פדר, עדנה. "מהלכה למעשה" מאבק סמלי על הון תרבותי בבתי מדרש חילונים", סוציולוגיה ישראלית, 2007, ח(2), ע"מ 299-269.
  • שלג, יאיר. מעברי ישן ליהודי חדש: רנסנס בחברה הישראלית. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010.
  • תורן, מוטי. "בית מדרש ישראלי- תנועה בלמידה", במעלה, 2007, ע"מ 39.

אתרי אינטרנט


מילות מפתח

יהדות | לימוד | טקסטים

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.