דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

גדנ"ע בישראל

ערך ועיבד אייל ברוכוביץ'

נוצר ב-10/22/2012

רקע

הכנה לצה"ל

ההכנה לצה"ל הינה שם כולל לתהליכים השונים שעובר המלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) לקראת השירות בצה"ל. מרבית הפעילויות מועברות ביוזמת צה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, בשיתוף ופיקוח משרד החינוך, אך קיימים גופים ייעודים (חלקם לא קשורים לצה"ל) כמו קבוצות וקורסי הכנה לצה"ל, ומכינות קדם-צבאיות דתיות וחילוניות. גוף ההכנה לשירות צבאי הראשון והעיקרי בישראל הוא הגדנ"ע , כשהתוכנית הידועה ביותר בו היא "שבוע התנסות בבסיס צבאי" כלומר שבוע גדנ"ע (ויקיפדיה, ערך "הכנה לצה"ל").

הגדנ"ע

הגדנ"ע (ראשי תיבות של גדודי נוער או גדודי נוער עברי) הוא מסגרת חסות של צה"ל שאמונה על הפעלת הנוער והכנתו לשירות הצבאי, שקמה על בסיס המסגרת המחתרתית של ה"הגנה" בשנות ה-40. ב-1991 נקבע כי חיל החינוך יטפל בנושא הכנת הנוער לשירות בצה"ל, ומשנת 2004 נכלל הגדנ"ע תחת מערך מג"ן של חיל החינוך (מיכל דניאלי, אתר צה"ל – "במחנה", "גדנ"ע להתנהג בהתאם").

הגדנ"ע הוקם רשמית כמסגרת נוער בארגון ה"הגנה" ב-15 במאי 1941 (ל"ג בעומר תש"א), עם פרסום פקודת הנוער בנובמבר 1940. הקמתו מיסדה את פעילות הנוער ב"הגנה", ומטרת הגדנ"ע הייתה להכשיר את הנוער העברי בארץ לתפקידי הגנה (אתר ארגון ה"הגנה", "גדנ"ע").

הגדנ"ע מלמד את בני הנוער על צה"ל ותכניו באמצעות שבוע טירונות מדומה. מטרתו הנוספת היא להגביר את המוטיבציה אצל תלמידי התיכון להתגייס ולשרת בצבא.

תפקידו וייעודו של הגדנ"ע

מטרותיו העיקריות של הגדנ"ע הן: אימון קדם-צבאי לנוער ושיתופו במשימות ביטחון לאומי, טיפוח הנכונות לשרת בצה"ל וההזדהות עמו, וטיפוחו וקידומו של נוער טעון טיפוח ונוער מנותק, כדי להביא השתלבותו החיובית בחברה (אתר התאחדות בולאי ישראל, "בול הגדנ"ע").

הפעילויות המרכזיות של הגדנ"ע הן: אימון ראשון בנשק, טיפוח הקליעה למטרה, ושירות לאומי בצה"ל (כחלק משירות לאומי במפעלים משקיים חיוניים).

הגדנ"ע – תחילת הדרך

מבנה הגדנ"ע בראשיתו

מבנה הגדנ"ע בראשיתו היה כך: הגדנ"ע שובץ בתוך המטה הכללי של ה"הגנה" באגף חדש – לשכת (מפקדת) הנוער, שבראשה עמד קצין נוער ארצי, הקצנ"א, האחראי אחריות מטה לגדנ"ע. הוראותיו הועברו לקצנ"גים (קציני נוער הגליליים), ומהם למג"נים (מפקדי גדודי נוער) שהיו כפופים פיקודית למפקדי הגלילות והנפות. פקודת המבנה הפנימי קבעה, שהחברות בגדנ"ע היא התנדבותית לנערות ולנערים מגיל 15 ומעלה. ביישובים הכפריים ובבתי-הספר החקלאיים וכן במושבות הקטנות היו חברים בגדנ"ע כמעט כל הנערים והנערות מגיל 14 ומעלה. הגדנ"ע אורגן בגדודים, כדוגמת החי"ש, וכמוהו הייתה גם כפיפותו למטכ"ל. מסגרות ההפעלה היו חוליה, כיתה, מחלקה ופלוגה. הגדנ"ע הקיף נוער לגווניו: עובד, לומד, כפרי, עירוני, חילוני ודתי.

לשכת המטה הכללי בארגון ה"הגנה" הייתה האחראית על הגדנ"ע בתחילתו. לשכת המטכ"ל ב"הגנה" הדריכה את האימונים ביחידות ההגנה, והיא גם קבעה ותיאמה תכניות אימון נפרדות למסגרות הנוער השונות (בתוכם הגדנ"ע).

המפקדים בגדנ"ע היו, לרוב, גדנ"עיים בוגרים שסיימו את קורסי המפקדים של ה"הגנה" או של הגדנ"ע (אתר ארגון ה"הגנה", "גדנ"ע").

תפקיד הגדנ"ע בירושלים במלחמת העצמאות

תפקיד הגדנ"ע בירושלים במלחמת העצמאות היה כבד משקל. מפקדי הגדנ"ע בתקופה זו ולעיתים גם חייליו הצעירים היוו יחידות לוחמות שנקראו בשעת הצורך לאייש מערכי לחימה ולבצע פעולות לחימה יזומות. יחד עם פלוגת יהונתן בארגון ה"הגנה", שרבים מחייליה היו גדנ"עים, הייתה פעולתם הלוחמת בחזית ירושלים בעלת חשיבות רבה ולעיתים אף מכרעת. דוגמאות לכך היו בשייח' ג'ראח, בבתי מנדלבאום ובשער החדש – שם עצרו את חדירת הלגיון הערבי למרכז העיר החדשה. ברובע היהודי בעיר העתיקה פעלו הגדנ"עים בקו הראשון. בנוסף, מפקדי הגדנ"ע ופלוגת יהונתן, לחמו יחד גם במקור חיים, ברמת רחל, בתלפיות ובמלחה. הם כבשו את משלט "ח'ירבת אל חמאמה", בו נפל עודד חי,מפקד פלוגת יהונתן, ואת עין כרם (ויקיפדיה, ערך גדנ"ע).

פעילות הגדנ"ע בראשית הדרך

הפעיליות בגדנ"ע בתחילת דרכו היו אימונים במקצועות הגדנ"ע ,נשק ושדאות, ולצד אימונים אלה התקיימה גם פעילות רעיונית-תרבותית ופעילות מבצעית, חלק ממבצעי ה"הגנה".

בראשיתו היו בגדנ"ע 14 מקצועות בהיקף כולל של 1,200 שעות שנפרסו על-פני שלוש שנות פעילות. פקודת הנוער, ל"ג בעומר תש"א, פירטה: ספורט מגן (לדוגמה איגרוף), מחנאות, סיירות ומשחקי-שדה, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, מסעות וטיולים, אימוני אקדח, רובה ורימון יד, ת"ס, א"ש, וס"ש. נוספה עליהם פעילות חינוכית ורעיונית ענפה. האימונים נערכו עד פעמיים בשבוע ועד שתי שבתות בחודש, לצד קורסים ומסעות, בעיקר בחופשות.

הקורסים שהיו בגדנ"ע היו קורסי מ"כים גדנ"ע או חי"ש וגם קורסים מקצועיים: עזרה ראשונה, קשר ואיתות, סיירות ונשק. לקורסים יצאו המתאימים מבין בוגרי
הגדנ"ע, וקורסים אלה נערכו בבסיסי הההדרכה של ה"הגנה" (אתר ארגון ה"הגנה", "גדנ"ע").

פיקוד הגדנ"ע

פיקוד הגדנ"ע נסגר בנובמבר 1991 אחרי פרסום פקודת הארגון החדשה לחיל החינוך והגדנ"ע, וכתוצאה מכך עבר להיות פיקוד הגדנ"ע לאחריות חיל החינוך.

במהלך השנים היו 14 מפקדים לפיקוד הגדנ"ע. המפקדים היו (מסודרים לפי סדר כרונולוגי): ישי אלחנן - 1948- 1950, עקיבא עצמון - 1954-1950, רם רון - 1957-1954, יוסף גולן - 1959-1957, עמנואל נשרי - 1960-1959, יצחק שני - 1963-1960, צבי בן-ארי - 1965-1963, זוהר משה - 1969-1965, ברוך לוי - 1973-1969, ישעיהו תדמור - 1976-1973, הלל בן מאיר -1980 -1976, משה שריר - 1984-1988, אורי מנוס -1988-1984, וישראל אסף – משנת 1988 ועד סגירת הפיקוד (ויקיפדיה, ערך "גדנ"ע").

כתב העת של פיקוד הגדנ"ע

כתב העת לנוער שהוציא פיקוד הגדנ"ע היה "במחנה גדנ"ע".

כתב העת "במחנה גדנ"ע" פורסם מלפני קום המדינה (ובגלגוליו הראשונים נקרא: "עלומים", "ניב עלומים" ו"במחנה עלומים") ועד לתחילת שנות התשעים, בהוצאת משרד הביטחון, זמן שהוחלט על צמצום מספר הביטאונים הצבאיים (ויקיפדיה, ערך "במחנה גדנ"ע").

העיתון הנוסף שהחל לצאת במקביל ל"במחנה גדנ"ע" בשנות החמישים הוא "במחנה גדנ"ע למתערה", שפנה במיוחד אל הנוער העולה וקישר בין תושבי מחנות העולים והמעברות ל"ישראל הוותיקה". בהמשך שינה עיתון זה את שמו ל"באהלי גדנ"ע", עד אשר אוחד עם "במחנה גדנ"ע" ביולי 1959.

במהלך שנות פרסומו של כתב העת "במחנה גדנ"ע" נמנו כמה עורכים וכתבים שביניהם היו: מדרכי נאור, זאב ענר, יורם טהרלב, יוסי גמזו, יהודה אטלס (עורך בשנים 1966 – 1961), עלי מוהר, אוהד זמורה (מזכיר המערכת בראשית שנות החמישים), דן אלמגור, יוסי שריד, הרצל ובלפור חקק.

הפעלת הגדנ"ע כיום

הגדנ"ע כיום מופעל על-ידי מערך מג"ן בחיל החינוך והנוער, בשיתופם של מינהל חברה ונוער במשרד והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון. חילות שונים בצה"ל מפעילים ארגוני גדנ"ע נפרדים לשם הגברת המודעות על החיל בקרב בני נוער, איתור ומיון מועמדים, וכן הכשרתם (אמנון דירקטור, אתר צה"ל, "70 שנה לגדנ"ע: הקונספט השתנה, לא הערכים").

ישנם כמה חילות שמפעילים ארגוני גדנ"ע נפרדים משלהם, והנה כמה מהם: חיל הים המפעיל את גדנ"ע חובלים – שבוע הכנה לקורס חובלים המיועד לבוגרי ובוגרות כיתה י"א, חיל האוויר המפעיל את גדנ"ע אוויר – ארגון שמטרתו לקרב בני נוער לנושאי תעופה וחיל האוויר, וחיל התקשוב המפעיל את גדנ"ע תקשוב שמטרתו היא להגביר את הגיוס לחיל זה, ובחיל המודיעין "גדנ"ע מזרחנים" (ויקיפדיה, ערך "גדנ"ע").

תוכנית נוספת המופעלת על-ידי הגדנ"ע היא תוכנית "גדנ"ע בכושר קרבי", אשר הוקמה בשנת 1991 (תשנ"א).

מסגרת נוספת הפועלת תחת הגדנ"ע היא מסגרת "נוער חו"ל".

הגדנ"ע בחיל החינוך והנוער

הגדנ"ע היה כפוף בשנותיו הראשונות תחת חיל החינוך למחלקה שנקראה מחלקת השכלה, נוער ומקא"ם. בערך בשנת 1997 נעשה בחיל החינוך שינוי ארגוני: הוקמו מרכזים נפרדים לתחומי העיסוק של החיל - כך הוקמו למשל מרכז חינוך, מרכז אוכלוסיות מיוחדות, מרכז נח"ל ומרכז גדנ"ע. בשנת 2000 אוחדו מרכז הנח"ל ומרכז הגדנ"ע למרכז נוער ונח"ל.

מאז שלהי שנת 2004 שייך הגדנ"ע למערך מג"ן, המאחד את המרכזים שהיו בחיל החינוך, והוא הגוף בצה"ל שעוסק עד היום בהכנת הנוער לשירות, מלבד תפקידיו הנוספים.

הגדנ"ע בחיל המודיעין

הגדנ"ע הפועל בחיל המודיעין נקרא "גדנ"ע מזרחנים", וגדנ"ע זה הוא שונה מהגדנ"ע בחיל החינוך. "גדנ"ע מזרחנים" הוא סמינר של ארבעה ימים המתקיים במתקן אזרחי, והוא מיועד לתלמידי כיתות י' הלומדים במגמת ערבית. סמינר זה מועבר על-ידי מדור לטיפוח מזרחנות בחיל המודיעין.

מטרתו של "גדנ"ע מזרחנים" היא להגדיל את כמות המתגייסים הפוטנציאלים לחיל המודיעין, להגביר את מידת ההיכרות של בני הנוער לתרבות הערבית, ולשיפור כללי ברמת השפה (אמנון דירקטור, אתר צה"ל, "70 שנה לגדנ"ע: הקונספט השתנה, לא הערכים").

גדנ"ע בכושר קרבי

מטרות התוכנית (קורס) גדנ"ע בכושר קרבי הן: לימוד, הטמעה ופיתוח מיומנות כושר קרבי, יצירת גרעין עתודה לתוכנית, ועידוד חניכים מצטיינים בקבוצות הפעילות. אוכלוסיית היעד של התוכנית "גדנ"ע בכושר קרבי" היא בוגרי כיתות י', ותלמידים המעוניינים להשתלב בתוכנית בכיתות י"א.

התכנים הצה"ליים המועברים בתוכנית "גדנ"ע בכושר קרבי" הינם: שרשרת חיול, מסע מאמצים, החייל והחיילת בצה"ל, טוהר הנשק, ותכני כושר קרבי כגון תורת הכושר הגופני, בטיחות באימונים, ניווטים, אימוני אלונקות, גמישות והרפייה (אתר חיל החינוך והנוער, "תוכניות ייחודיות – מפעלי קיץ").

גדנ"ע - נוער חו"ל

מסגרת "נוער חו"ל" היא מסגרת הפועלת תחת הגדנ"ע,שבה לוקחים חלק בני נוער מכלל הקהילות היהודיות בעולם, ביניהן ארצות הברית, אמריקה הלטינית, וקהילות אירופה (אתר חיל החינוך והנוער, "נוער חו"ל").

מטרת מסגרת "נוער חו"ל" היא העמקת הקשר עם יהדות התפוצות של בני נוער הקהיליות היהודיות בעולם, חיבורם לארץ, והחיזוק הזיקה שלהם אליה.

מסגרת "נוער חו"ל" מפעילה תחתיה מספר מיזמים והנה כמה מהם:

"חץ וקשת" –

תוכנית משותפת לתנועת הצופים ולצה"ל, שמטרתה חיזוק הזהות היהודית והזיקה למדינת ישראל.

גרעין "צבר" –

פרויקט ייחודי, שהחל את דרכו בשנת 1991. חברי הגרעין הם בני ישראלים/יהודים השוהים בחו"ל, אשר עם סיום לימודיהם בתיכון/אוניברסיטה בוחרים לחזור/לעבור לחיות בארץ, ולשרת שירות מלא ומשמעותי בצה"ל. מטרת פרויקט זה היא שילובם המלא של חברי הגרעין בחברה הישראלית בהמשך, גם לאחר תום השירות.

"מרווה" –

קורס המיועד ליהודים מכל רחבי העולם בגילאים 28-18 המאותרים על-ידי מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית ומתוכניות שונות של הסוכנות. מטרות קורס זה הן הכרת צה"ל, תפקידיו, רוחו ומורשתו תוך כדי התנסות בחיי צבא ורכישת מיומנויות צבאיות, הכרת הארץ והחברה הישראלית, וחיזוק הקשר שבין העם היהודי לארץ ישראל.

מח"ל – מתנדבי חוץ לארץ

מיזם נוסף תחת "נוער חו"ל" (מיזמים אלו נמצאים באתר חיל החינוך תחת "נוער חו"ל").

נתוני הכניסה למתנדבים במיזם זה הינם: יהודים שאינם אזרחים ישראלים, שלא שהו בישראל יותר משנה ברציפות, יהודים בעלי אזרחות ישראלית (דוגמה לכך: הורה ישראלי = אזרחות ישראלית), שלא שהו בישראל יותר מארבעה חודשים ברציפות לאחר גיל 10, והנתון האחרון הוא שגילאי המתנדבים למיזם הוא 18-24 לבנים,ו-21-18 לבנות.

המתנדבים המגיעים למיזם מח"ל מגיעים באופן עצמאי לארץ ומתגייסים לצה"ל במסגרתו. תהליך הגיוס מתבצע דרך משרד הביטחון, האגף הביטחוני-חברתי, ונמשך בין שלושה שבועות לחודשיים וחצי. המתנדבים עוברים כחודש הכנה לשירותם בבסיס מחו"ה אלון, בדגש על שירות ביחידות השדה. ההכנה כוללת טירונות, לימוד עברית, ידיעת הארץ, וכן הלאה. מתנדבים אשר רמת העברית שלהם אינה מספקת, נשלחים לאחר הגיוס לאולפן למשך שלושה חודשים וחצי בבסיס מחו"ה אלון. לאחר חודש ההכנה הם משובצים לחיל הרגלים (קרבי) לחטיבת הנח"ל, ואילו המתנדבים שלא מיועדים לשירות קרבי משובצים במסגרת "נוער חו"ל" בתפקידים מתאימים.

ישנן כמה הערות לגבי מיזם מח"ל – מתנדבי חוץ לארץ והן: המתנדבים לא יכולים לשרת ביחידות אחרות בצה"ל, ואם לאחר הגיוס ירצה החייל לצאת מהמסלול, יחושב משך זמן שירותו על-ידי מיט"ב, ואם יחליט מתנדב לעלות לארץ, יהיה עליו להאריך את שירותו – בגילאי 19-18 למשך שנתיים וחצי, בגילאי 21-20 לשנתיים, ובגילאי 24-22 לחצי שנה כאשר משך השירות ייקבע בהתאם לגיל המועמד לשירות ביום הגעתו לארץ (אתר חיל החינוך והנוער, "מח"ל – מתנדבי חוץ לארץ).

שבוע הגדנ"ע

שבוע הגדנ"ע הוא שבוע שנמשך בדרך-כלל חמישה ימים, והוא מדמה טירונות. כבר מהרגע הראשון בו מגיעים התלמידים לבסיס הם אמורים להרגיש מה זה צבא באמת. התלמידים מחולקים לצוותים ולכל צוות מפקדות, ולרוב יש הפרדה בין בנים לבנות בצוותים. חדרי השינה, המקלחות והשירותים מופרדים גם הם בין שני המינים.

מטרת שבוע הגדנ"ע היא הגברת המוטיבציה של המלש"בים לשירות משמעותי בצה"ל על-ידי התנסות חיובית במערכת הצבאית (אתר חיל החינוך והנוער, "שבוע אימון התנסות בגדנ"ע – מידע כללי").

מספר תלמידי כיתות י"א במגזר היהודי היוצא לשבוע הגדנ"ע הוא בין 19-16 אלף מתוך 73 אלף תלמידי כיתות י"א בכלל המגזר היהודי (אור קשתי, "מש’ החינוך מרענן את הגדנ"ע: יותר קרביות ויותר פטריוטיות", הארץ, 01.01.2007).

השיעורים אותם עוברים התלמידים בשבוע הגדנ"ע הם שיעורי נשק, ספורט, מסלול מכשולים צבאי הנקרא "בוחן מסלול", ושיעורים על יחידות שונות בצבא, תפקידי מפתח בצבא ודרגות צבאיות. כמו-כן, מתודרכים התלמידים בנוגע למשמעות הצו הראשון ומה צריך לעשות לקראתו ובמהלכו. בנוסף, התלמידים עוברים גם שיעורי מורשת קרב ושיעורים על שבויי ונעדרי צה"ל.

גולת הכותרת של שבוע הגדנ"ע הוא "יום השטח". ביום זה יורדים התלמידים לשטח שנמצא סמוך לבסיס ולומדים נושאים המאפיינים שהייה בשטח – הסתוות נוהל התעקלות ופזצטות, התגנבות יחידים ומסע רגלי מסיים, לא לפני שאוכלים גם מנות קרב.

הפעילות השמורה ליום האחרון בשבוע הגדנ"ע היא מטווחים ברובה M16 המשמש כיום כנשק אישי למרבית חיילי צה"ל. יחד עם זאת, בסיום יום זה יוכרזו המצטיינים בצוותים ובמחלקות, ואפשר לשבור את הדיסטנס בין התלמידים והמפקדים (הילה תייר, אתר "מקום מכאן", "שבוע הגדנ"ע כתופעה חברתית ייחודית").

בסיסי גדנ"ע

הגדנ"ע השתמש במהלך השנים במספר בסיסים ברחבי הארץ, והם שימשו להפעלת בני נוער באימונים מרוכזים. הבסיסים היו: באר אורה, ג'וערה, גלילות, מרווה ,נורית, צלמון, חצרים, צריפין, קציעות, ושדה בוקר (ויקיפדיה, ערך "גדנ"ע").

כיום פעילים כשלושה בסיסי גדנ"ע: בסיס גדנ"ע שדה בוקר בנגב, בסיס גדנ"ע צלמון באזור כרמיאל, ובסיס ג'וערה ליד יוקנעם. (אמנון דירקטור, אתר צה"ל, 70 שנה לגדנ"ע: הקונספט השתנה, לא הערכים).

בסיס גדנ"ע - שדה בוקר

בסיס הגדנ"ע בשדה בוקר הוקם בשנת 1962 בשטח מדרשת שדה בוקר, ובשנת 1972 הועבר למקומו הנוכחי בסמוך למדרשה. בסיס זה הוקם כחלק מחזונו של דוד בן-גוריון: להכשיר גדודי נוער, כדי שגם הנוער יוכל לאייש את הצבא בזמן מלחמה.

בסיס גדנ"ע – ג'וערה

בסיס ג'וערה השוכן באזור רמות מנשה ליד יוקנעם, נחנך כבסיס גדנ"ע בשנת 1970 והוא כיום עוסק בהדרכת נוער מחו"ל באימון צבאי בסיסי ובהכנה לצה"ל של נוער ישראלי במסגרת אימון התנסות בשגרת חיים צבאית.

בסיס גדנ"ע - צלמון

בסיס צלמון נפתח כבסיס גדנ"ע בשנת 1997 לטובת אימון התנסות לבני נוער במסגרת תוכנית ההכנה לצה"ל. בעברו בסיס זה היה היאחזות נח"ל שהפכה להיות מפקדת גדוד הנח"ל, ולאחריה היה בסיס גדנ"ע לכמה שנים, ולפני פתיחתו כבסיס גדנ"ע בפעם השנייה שימש כבסיס טירונים ואולפן לעולים חדשים מהנח"ל על-ידי מחלקת השכלה במקח"ר (אתר מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, "אימון שבוע התנסות").

הקפאת פעילות הגדנ"ע והחזרתו לפעילות סדירה

הקפאת פעילות הגדנ"ע

פעילות הגדנ"ע הוקפאה למספר ימים בחודש ינואר 2012 בעקבות החלטה של צה"ל בשל אילוצים תקציביים שנבעו בעקבות הקיצוצים בתקציב הביטחון (אתר חדשות ערוץ 2, "פרסום ראשון: צה"ל הקפיא לחלוטין את אימוני הגדנ"ע").

החזרת פעילות הגדנ"ע

בתאריך 10 בינואר 2012 ,לאחר מספר ימים שבהם אימוני הגדנ"ע הוקפאו, הוחלט לחדש את אימוני הגדנ"ע ולבטל את ההקפאה. חידוש האימונים בא כתוצאה מכך לאחר שנמצא לסוגייה זאת, לעת עתה, מענה תקציבי (מתן חצרוני, אתר חדשות ערוץ 2, "צה"ל ביטל את הקפאת אימוני הגדנ"ע").

 

ביביליוגרפיה

אתרי אינטרנט

מאמרים וכתבות

ספרים

  • אהוד אמיר, יהושע אריאלי (עורך), "גדנ"ע בירושלים בתש"ח", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2003.
  • דוד קורן, "הגדנ"ע מה"הגנה" לצה"ל", תל אביב : תג, תשנ"ה 1995.
  • חיל החינוך והנוער, "גדנ"ע מנהיגות: הדרך שלך אל הפסגה", מפקדת קצין חינוך ונוער ראשי - ענף ארגון - ההוצאה לאור, 2000.
  • שאול תובל, "הגדנ"ע ברובע היהודי בירושלים העתיקה בתש"ח", הספרייה הציונית, 2003.

מילות מפתח

צה"ל | חיל החינוך והנוער | חיילים | בסיס

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.