דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

פרק 4: שמחת בית השואבה בירושלים

בית המדרש אהבת ישראל של חסידות ויז'ניץ
בית המדרש אהבת ישראל של חסידות ויז'ניץ
עוז אלמוג
שמחת בית השואבה ברחבה הסמוכה
בית המדרש אהבת ישראל של חסידות ויז'ניץ
בית המדרש אהבת ישראל של חסידות ויז'ניץ
עוז אלמוג
שמחת בית השואבה ברחבה הסמוכה
בית הכנסת החורבה בירושלים
בית הכנסת החורבה בירושלים
מ.שטנפלד
ליד הכניסה הראשית. בתמונה שעל הקיר מופיע הסיפור ההיסטורי של המקום.
יואל רפל
מרכז אלי ויזל ללימודי היהדות, אוניברסיטת בוסטון.
 

נוצר ב-10/3/2012

הגדולה והמיוחדת שבחגיגות עם ישראל

"במוצאי יום טוב ראשון של חג היו יורדין לעזרת נשים ומתקנים שם תיקון גדול. ומנורות של זהב היו שם וארבעה ספלים של זהב בראשיהם, וארבעה סולמות לכל אחד ואחד, וארבעה ילדים מפרחי כהונה ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג, שהם מטילים לכל ספל וספל. חסידים היו מרקדים לפני העם באבוקות של אור שבידיהם, והיו אומרים לפניהם דברי שירות ותשבחות ,והלווים בכינורות ובנבלים ובמצלתיים וחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר,על חמש עשרה מעלות,היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים (כנגד חמישה עשר 'שירי המעלות' שבתהילים) שעליהן לווים עומדים בכלי שיר ואומרים שיר. ועמדו שני כוהנים בשער העליון, שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים, ושתי חצוצרות בידיהם. קרא הגבר - תקעו והריעו ותקעו. היו תוקעים והולכים עד שמגיעים לשער היוצא ממזרח, הפכו פניהם למערב ואמרו: אבותינו שהיו במקום הזה, אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדימה והמה משתחווים קדמה לשמש, ואנו ליה עינינו. ר' יהודה אומר: היו שונים ואומרים אנו ליה , ליה עינינו.
כשהיו נפטרים זה מזה מה היו אומרים זה לזה?- יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך, וראה בנים לבניך ,שלום על ישראל".

התיאור האגדתי מתוך מסכת סוכה על שמחת בית השואבה אינו מותיר ספק כי הייתה זו הגדולה והמיוחדת שבחגיגות הדתיות של עם ישראל. התכנסותם של עשרות אלפים ולעיתים אף מאות אלפי עולי הרגל שבאו לחוג בירושלים את חג הסוכות, נתנה צביון עממי דתי מיוחד במינו למועד שבו נידונין על המים. שמחת בית השואבה נועדה לבטא את הרעיון כי ניסוך המים יביא לברכת ריבוי גשמים.

מקור שמחת בית השואבה

מהו מקור שמחת בית השואבה? הסיבה המרכזית לשמחה זו הייתה שאיבת המים לקיום מצוות ניסוך המים בחג הסוכות, ובמדויק: הבאת המים מברֵכת השילוח אל בית המקדש. מוקד השמחה היה בעזרת הנשים של בית המקדש אשר שימשה הן מבוא הכניסה לעזרת ישראל וכוהנים, שבה נערכה עיקר עבודת המקדש, הן מקום לכינוס העם כולו לענייני קודש. מסתבר שבאותם ימים,בשטח בית המקדש,בהר הבית בירושלים היה אפשר לקיים שמחה מעורבת, של נשים וגברים יחדיו מבלי לעורר את הגלים המדומים של 'הדרת נשים' הטובים לפוליטיקאים ורעים לדת היהודית.'קדושת בית המקדש' נפלה, כנראה, מקדושת במה בבסיס צבאי של צבא ההגנה לישראל.

עזרת הנשים נקראה כך כי מותרת בה כניסה ושהייה של נשים, לעומת עזרת ישראל הפנימית, שבעיקרה מיועדת רק לגברים. אירועים דתיים שונים התקיימו בעזרת הנשים ובהם הצטופף קהל רב כגון מעמד הַקהֵל שנכחו בו אנשים נשים וטף, וקריאת התורה ביום הכיפורים מפי הכוהן הגדול.

במרוצת הדורות שלאחר חורבן בית המקדש בטלה חגיגת שמחת בית השואבה, הן משום שלא ניתנה ליהודים רשות לעלות לרגל לירושלים והן משום שבעקבות הגזירות ירד ופחת מספר היהודים שחיו בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט. באמצע המאה השבע-עשרה נתחדש בקרב המקובלים בירושלים מנהג לעשות בלילות חול-המועד סוכות זכר לשמחת בית השואבה כפי שהייתה נוהגת בזמן שבית המקדש היה קיים. מעניין כי המנהג לא נתחדש בצפת בימי המקובלים, אלא כמאה שנים מאוחר יותר, ולא בבירת הגליל כי אם בירושלים. תאור ראשון לחידוש המנהג נמצא בספר 'חמדת ימים' שנתחבר ברבע האחרון של המאה ה-17. בדברו על חול המועד סוכות הוא כותב: "ובימים אלה (ימי חול המועד) היה שמחת בית השואבה בבית אלוקינו....והרבו לספר ברוב וגודל השמחה הנעשה בשמחת בית השואבה, עד שאמרו מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, אשרי עין לא ראתה כל אלה. וכן ראוי ונכון לנו לשמוח בימים האלה בשובע שמחות בתורה ובמצוות במאכל ובמשתה ולהרבות בלילות האלה שמחה וששון בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אשר הם לנו היום בגלות החיל הזה למקדש מעט לשורר בנועם שירים ותשבחות ולפזז ולכרכר לפני ה' אלוקי ישראל העומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים ...ראוי לאנשים חכמים וידועים להיות זריזים וזהירים לעשות זכר לשמחת בית השואבה כל לילות חול המועד סוכות בבתי כנסיות ולהדליק המאורות של בית הכנסת ולהרבות בנרות ואבוקות". פרסומו של ספר 'חמדת ימים' שראה אור, לראשונה באיזמיר בשנים 1732-1731 הביא להתפשטות המנהג של קיום שמחת בית השואבה, תחילה בירושלים וצפת ואחר-כך בכל תפוצות ישראל.

החגיגה בירושלים ובצפת

הראשון שמזכיר את קיום שמחת בית השואבה שחגגו בירושלים הוא ר' חיים בן-עטר, מחבר הפירוש "אור החיים" על התורה. באגרת שכתב לחברי 'ועד מדרש כנסת ישראל' באיטליה ,הוא מתאר את החגים של 1742 בירושלים . "וליל מוצאי שבת (שהוא מוצאי שמחת תורה) עשינו שמחה בבית הכנסת, וכל הרבנים והחסידים מרקדים לפני התורה בכל עוז ותעצומות, והייתה הארה גדולה אשר כמוה לא נהייתה. ובחול המועד סוכות עשינו שמחת בית השואבה והייתי אני מדליק לילה אחד, ועשינו שמחה גדולה". תיאור מפורט של חגיגות שמחת בית השואבה כפי שנחוגו בחול המועד סוכות בצפת בשנת 1763 מתאר רבי שמחה ב"ר יהושע מזאלץ, שעלה לארץ עם שיירת חסידים בראשות ר' נחמן מהורודנקה ור' מנחם מנדל מפרמישלאן והגיע לצפת ממש באותם ימים. "מי שלא ראה בצפת זכר שמחת בית השואבה,לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב ראשון של חג אחר תפילת ערבית מוציאין כל התיבות ובהן הספרי תורה ומעמידין אותן על אצטבעות רחבות לפני ההיכל ...ויש מהן מקושטין התיבות עם 'עץ החיים' באשכולות של כסף, ויש מהן גם בעטרות של כסף הנזכרים. והגזבר נותן בידי כל אחד נר של שעווה קלוע בד' או בשלוש נרות כמו שלנו. ובאים ויושבים כולם בחצי בית הכנסת שלפני ההיכל והספרי תורה, וביד כל אחד אבוקה דלוקה, ותוף עם צלצול שהוא כמין קערות של נחושת ,ואחר כך לוקח הגזבר שתי אבוקות גדולות בשתי ידיו דולקות, ומכבד לשני אנשים נכבדים השווים במעלה לילך במחול בסוד משחקים לפני ספר תורה שהוציאו ונותן לזה אבוקה אחת גדולה בידו, וכן לשני."

מזרקת מים בירושלים

איך מכירים ירושלמי ותיק? שואל ומשיב הסופר יהודה האזרחי כשהוא ניגש לברז. לא כלאחר יד אלא בכוונת לב. פותח ומתבונן בפליאה והנה, מעשה ניסים, מים זורמים. וכשהוא מבקש לרחוץ את פניו ,הוא מלחלח תחילה,וסוגר את הברז,כדי לא לבזבז את הנוזל היקר,ורק אז הוא מסתבן,ופותח שוב, בזהירות, זרם דקיק, שמספיק להדיח במדויק את הסבון, ותו לא. חסכנות מופתית ; חבל על כל טיפה.

המאבק על המים אפיין את ירושלים מראשיתה. אולי זוהי הסיבה שבעיר שבה יש רק מקור מים טבעי אחד - מעיין הגיחון - נערכו התפילות לברכת המים שבהם היה תלוי קיומה של העיר. במשך מאות שנים חייתה ירושלים בדו-שיח עם הגיחון, כשהיא נוצרת בחרדה את מימיו,מחביאה אותו מפני אוייב ,הצר על החומות,זוחלת אליו בנקבות אפילות ,בונה לו תעלות ומאגרים. לא ייפלא, אפוא, כי כאשר נתנו השלטונות העות'מאנים רשות ל'כוללים' הספרדים בירושלים לתקן את ארבעת בתי-הכנסת, השתמשו ראשי העדה בשעת כושר זו והתקינו בבית הכנסת הקרוי בשם 'קהל ציון' מזרקה מיוחדת שנועדה להעלות מים בשעת חגיגות שמחת בית השואבה. ר' יהוסף שוורץ חוקרה המובהק של ארץ-ישראל שהגיע לירושלים בניסן תקצ"ג (1833) והמתאר באיגרת שכתב לאחיו את חגיגות שמחת בית השואבה ואת מעשה המזרקה. "בבית הכנסת שנבנה (=שתוקן) זה מקרוב , הנקרא בשם 'קהל ציון' הותקנה מכונה מיוחדת מלאכת מחשבת המזריקה מים כלפי מעלה בשעת החגיגות, ודבר זה ביחד עם שאר מנהגי החג עושה רושם רב". מי שהתלהב מאד ממזרקת המים היה מזכירו של משה מונטיפיורי, הד"ר אליעזר לוי שכותב ב-1838 "הם (הספרדים) סדרו גם מזרקת מים אשר תזרוק מימיה בסוכות,כי המה שמחים מאד בשמחת בית השואבה, וחג גדול הוא לכל העיר עת נסך המים".

החגיגות בחברון

תאור ארוך ומפורט על אופי החגיגות בחברון נותן מנשה מני, מהמשפחות היהודיות הוותיקות ביותר של עיר האבות. לאחר שהוא מספר על ההתארגנות וההכנות בסוכת בית הכנסת מתרחש אירוע שלא ניתן לתאר כמותו בישראל של שנת 2012. "מעזרת נשים מתפרץ לתוך הסוכה קהל המתפללות עם תלבושתן הצבעונית. אלה השלימו את טורי המתקהלים שהלכו הלוך והסתדר שורות שורות, שורה על גבי שורה, עד שהגיעו קרוב לתקרה, והאבוקות והמנורות נוסכות שפע אור ושמחה על פניהם הצוהלים של החוגגים. עודם צוהלים ומן הקומה התחתונה, מקום מושב האורחים עולי הרגל, נשמע קול תוף ושירה ההולך ומתקרב, קול המון אורחים הוא העולה אל הסוכה ושיר בפיהם: נעלה ארצנו בשירה ובזמרה, בקול רינה, רחמן רחם".


מילות מפתח

ירושלים | חברון | מים-בירושלים | חגיגות-דתיות | סוכות

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.