דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

פרק 3: האושפיזין - מופת להכנסת אורחים

ישיבה בסוכה
ישיבה בסוכה
יוסף קונפורטי
קרית ביאליק
ברוכים הבאים לסוכה
ברוכים הבאים לסוכה
איילה לוי
קרית אתא
סוכה
סוכה
שרון הורנשטיין
מודיעין עילית
סוכה בחצר
סוכה בחצר
סימה זלצברג
סוכה בחצר
סוכה בחצר
סימה זלצברג
סוכה במרפסת
סוכה במרפסת
סימה זלצברג
סוכה מקושטת
סוכה מקושטת
סימה זלצברג
סוכה מקושטת
סוכה מקושטת
סימה זלצברג
יואל רפל
מרכז אלי ויזל ללימודי היהדות, אוניברסיטת בוסטון.
 

נוצר ב-9/30/2012

רקע

מנהג פשוט הוא בישראל לילך להקביל פני רב, מנהיג ציבור או אורח חשוב. בעיקר אמורים הדברים בשבתות וימים טובים בהם רבים מארחים ומתארחים. ידועה האגדה המסופרת במסכת 'שבת' של התלמוד הבבלי על אותם שני מלאכים, מלאכי עליון, מלאכי שרת, אחד טוב ואחד רע, המתלווים לו לאדם בערב שבת בדרכו מבית הכנסת לביתו. כאשר מגיע היהודי לביתו הוא פותח בשירת הפיוט "שלום עליכם מלאכי השלום", ורק אחר כך מתיישב לאכול את סעודת השבת. בחג הסוכות כאשר נכנס יהודי לסוכה הריהו ממתין לבואם והצטרפותם של שבעת אבות האומה - אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן, דוד. כל יום משבעת ימי החג מוקדש לאחד האורחים החשובים ובו הוא מוזמן, באמצעות פיוטים ודברי שבח, לבוא ולהתארח בסוכה. האורח הבלתי נראה מטביע את חותמו על היום הייחודי לו, ועל כן נהוג לתלות על דפנות הסוכה קישוטי טבלאות ובהם סדורים שמות האורחים על פי ימי התארחותם בסוכה.

מנהג האושפיזין (אושפיז=אורח, מהמלה 'הוספיס') מתבסס ככל הנראה על תורתם ומנהגם של המקובלים הנזכר בספר 'הזוהר', ובו מסופר על הזמנת אורחים עליונים המשגיחים על ביצוע מצוות הכנסת אורחים בחג הסוכות, ואשר מברכים את בעל הבית שעל שולחנו יסעדו סועדים עניים. מכאן גם המנהג להזמין בכל יום משבעת ימי הסוכות, לסעודת ערב, אדם עני המסמל את האושפיז העליון. בבירור מוצאם של שבעת האושפיזין ניתן לראות את המקור המשיחי של המנהג הקשור בסוכה כסמל למלכות ישראל, ובשבעת הרועים אשר ילוו את המשיח. יש סבורים כי מקומו הבלתי קבוע של יוסף בנוסחים השונים של סדר האושפיזין מצביע על כך שיוסף ודוד שבין האושפיזין אינם אלא משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.

ייתכן כי שבעת האושפיזין הם הגלגול היהודי - מונותיאיסטי של המוטיב המיתי, הנפוץ בתרבויות אליליות שונות, לפיו נתמך העולם על ידי שבעת עמודי-ארץ, או אולי יצורים מיתיים. אותם מוסדות תבל, או 'עמודי ארץ' הוחלפו בשבעה אישים, שהם יסוד ייסוד העולם, כפי שנאמר במשלי 'צדיק ייסוד עולם'.

אגב,המספר 'שבע' אינו צריך להפתיע אותנו, וכבר נמצא במחקרים שונים כי יותר משלוש מאות וחמישים עניינים שונים ביהדות קשורים למספר שבע. דוגמאות: ימות השבוע, שבעת ימי החג, שבעה כרתו ברית עם הקב"ה, שבעה שלא שלט בהם ייצר הרע, שבע מצוות בני נח, שבעה מיני פורעניות, שבעה טובי העיר, שבעת הרועים, שבעה דברים נבראו קודם בריאת העולם, ועוד.

מנהגים ומסורות

האושפיזין המתארחים בסוכה באים ללמד זכות על בעל -הבית, המארח אותם לפני הושענא –רבה, שהוא יום גמר הדין וחתימתו. מתוך שנרמז המנהג בנביאים ככתוב "ביום ההוא תקראו איש לרעהו אל תחת הגפן ואל תחת התאנה" נהגו לכבד את האורחים בתירוש ובתנובת השדה. בכמה עדות היו טורחים בעלי הבתים למצוא עני שיהא אורח בסוכתם, יישב בראש השולחן ויאכל ממעדני הבית.בכך הוא משמש ממלא מקום לאושפיז של אותו יום. מהדרים היו מזמינים בכל ערב שבעה אורחים עניים כנגד כל שבעת האושפיזין. בקרב יהודי מזרח אירופה היה מקובל שיילד אשר נולד בחג הסוכות או שברית המילה שלו התקיימה בימות החג נקרא על שם האושפיז של יום שמחתו. במקרה והילד נולד בשעות אחה"צ היה נקרא מחיבור שמות שני האושפיזין - של היום ומחר, למשל: אברהם-יצחק, אהרן-דוד. ספרדים בירושלים נהגו להעמיד בסוכה כסא לכבוד אחד משבעת האורחים, אשר יבואו איש ביומו לסוכה, ועל הכסא הניחו ספרים. יהודי בבל נהגו לתלות בכל סוכה עששית בכוס שמן ובה פתילה אחת - נר לנשמת אושפיז אותו היום. היו שנהגו לתת לעני כסף תמורת ארוחה שיאכל במקום האושפיז. המקובל מכל המנהגים הוא לתלות קישוט בסוכה ועליו מצוינים שבעת האושפיזין.

מידותיה של הכנסת אורחים

ערכה של מידת הכנסת אורחים נלמדת מאברהם אבינו, האושפיז הראשון. "אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה" שנאמר "ויאמר (אברהם) אדוני אם מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך". במסכת פרקי אבות אנו מוצאים את דברי בן-זומא האומר: "אורח טוב מהו אומר-כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי? כמה בשר הביא לפני? כמה יין הביא לפני? כמה גלסקאות (עוגות) הביא לפני? וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי. אבל אורח רע מהו אומר - מה טורח טרח בעל הבית בשבילי? פת אחת אכלתי, חתיכה אחת (של בשר) אכלתי, כוס אחת שתיתי, כל טורח שטרח בעל הבית לא טרח אלא בשביל אשתו ובני ביתו".

ומשהו מסיפורי החסידים. מספרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב כי בפרוס חג הסוכות היה מזמין לסוכתו יהודים פשוטים, עמי ארצות שאינם בקיאים בתורה. ביקשו תלמידיו למנוע ממנו מלקיים מנהג זה, ולא עלה בידם. רבי לוי יצחק התעקש לשבת בסוכתו בחברת עניי העיר. פעם אחת ביקש אחד מתלמידיו לשאול אותו לפשר מנהגו. השיב רבי לוי יצחק: "בעולם של מעלה יושבים הצדיקים בסוכת עורו של לוויתן, עטרותיהם בראשם והם עסוקים בתורה. והנה לאחר מאה ועשרים שנה, כאשר אבוא גם אני ואבקש להיכנס לאותה סוכה בוודאי לא יניחו לי.כי מי אני? עם הארץ וריק מתורה. מדוע שאזכה לשבת במקום שיושבים צדיקי עולם. או אז אבוא ואטען כי בעולם של מטה הכנסתי לסוכתי פשוטי עם ומן הדין שכך ינהגו בי בעולם של מעלה".
 


מילות מפתח

חג-סוכות | סוכה | הכנסת-אורחים | מלאכים | אברהם | יצחק | יעקב | יוסף | משה | אהרן | דוד | מנהגי-חג | אורח | סעודת-חג

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.