דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

פרק 14: עיר דוד

יואל רפל


נוצר ב-5/28/2012

דוד המלך וחג השבועות

"מקום אחד יש בירושלים , שאני הולך לשם פעם אחת בשנה בחג השבועות, וזה קברו של דוד המלך, לפי שדוד המלך חביב עלי מכל היהודים שבעולם. מלך אדיר שהיה טרוד כל הימים במלחמות עם גולית הפלישתי ועם שאר כל הרשעים, ואף היהודים , להבדיל בוודאי היו מטרידים אותו הרבה, אף-על-פי-כן היה לוקח לו זמן לנגן בכינור ולעשות מזמורים בשביל כל העלובים והנדכאים – מלך זה היאך לא אוהב אותו. ובכן נוהג אני כל שנה בחג השבועות בבוקר לילך על קברו וכשאני הולך אצל דוד איני טועם כלום ואפילו לא טיפה של קקאו, כדי שלא אתגאה על העניים והאביונים שעומדים כל הלילה ואומרים תיקון. ואני לובש את כותנתי הנאה סרוגת פסים אדומים שלבשתי ביום חתונתי וכן את בגדי הטובים כמו שראוי לאדם שהולך אצל מלך".{ש.י. עגנון,"תמול שלשום}.

מה פשרו של הקשר בין דוד המלך לחג השבועות {עצרת}? אמרו חכמים: 'דוד נולד בעצרת ונפטר מן העולם בעצרת', בשישה בסיוון זמן מתן תורתנו. משום כך קוראים בחג זה את מגילת רות ש"זכתה ויצא ממנה דוד המלך".
מנהגם של יהודים לבוא ולהתפלל ולבקר בקבר דוד בהר ציון ואף להדליק ק"ן נרות לציון 150 מזמורי תהילים מחזיר אותנו לתקופת המקרא ולימי מלכותו של דוד {1004 -965 לפנה"ס} בירושלים. "וילך המלך ואנשיו ירושלים אל היבוסי יושב הארץ...וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד... וישב דוד במצודה ויקרא לה עיר דוד...בן שלושים שנה במלכו ארבעים שנה מלך. בחברון מלך על יהודה, שבע שנים וששה חודשים. ובירושלים מלך שלושים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה".{שמואל ב',פרק ה'}

היכן היא אותה מצודת ציון, שדוד לכדה מידי היבוסים? היכן היה ארמונו של מלך ישראל? מה התוואי של חומת העיר והיכן התנשאו מגדליה? כיצד חיו וממה התפרנסו תושבי העיר בימים ההם? בשאלות אלו ועוד רבות אחרות מתחבטים החוקרים זה מאה ושמונים שנה, ועד היום אין תשובה מוחלטת.

ארכיאולוגים, חוקרי מקרא והיסטוריונים הרבו לכתוב על כך, וככל שנמצאו תשובות , נמצאו גם תשובות לדחותן. בכל זאת, רוחו של דוד המלך מרחפת על ירושלים והיא משרה מייחודה על כל באי העיר.

עיר דוד

ביקור בגבעת עיר דוד, הגרעין הראשוני של ירושלים, מזמן חוויה חד-פעמית להכרות עם עברה ותולדותיה של בירת ישראל. הגבעה שהייתה בשנים האחרונות לאחד מאתרי הטיול הפופולאריים והמעניינים ביותר בישראל, מוקפת משלוש עבריה בגיאיות ומעבר להם, הר=הבית -מצפון, הר הזיתים- ממזרח, הר-ציון-ממערב ורכס ארמון הנציב –מדרום; אלה מעידים כי 'ירושלים הרים סביב לה'. דוד המלך שראשית מלכותו בחברון, הוא שהעלה לעיר את ארון הברית ושיכן במקום את בירתו הרוחנית והמדינית של עם ישראל. הביקור ב 'עיר דוד' מספק אפשרות להכיר את צורת החיים שהתנהלה במקום בתקופה המקראית.

שטח G היה קריית השלטון ובולטת בו 'מצודת ציון' שנלכדה על ידי דוד המלך ואנשיו. במהלך הסיור מתוודע המבקר ל 'בית אחיאל' על שם כתובת שנתגלתה בו והוא דוגמה אופיינית ל 'בית ארבעת המרחבים' שאפיין את צורת המגורים באותם ימים. חוויה נוספת מזומנת למבקר בביקור ב 'פייר וורן' וממנו בהמשך אל מערכת אספקת המים של העיר. תחילתה של מערכת זו ב 'מעיין הגיחון' שהיה ללא ספק סיבה ראשונית לייסודה של העיר במיקום זה. חלק נוסף בסיור הוא בטיילת העליונה הנמשכת לאורך תוואי החומה המזרחית של עיר דוד. מי שמבקש לראות ולחוות הנאה מהביקור, ראוי שייפנה לעצמו לפחות 4-5 שעות.

נדודי קבר דוד

בטרם נעזוב את עיר דוד ונעלה אל הר-ציון הנמצא ממעל לה, ואשר בו "קבר דוד", מצווים אנו בפתרון תעלומת הפסוק: "וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד" (מלכים א ב י). אם נקבר דוד בעירו, כיצד נדד אל הר ציון? ויותר מכך, היכן הוא קברו של דוד בעיר דוד?

בשאלות אלו התחבטו החוקרים, שהרי הנוסח "ויקבר בעיר דוד" חוזר כמה וכמה פעמים במקרא, ועל-כן, אם מקובל הזיהוי של עיר דוד במדרון ההר היורד לקדרון, הרי שם יש לחפש את קבר דוד. ומה יעלה בגורלה של אותה אמונה עממית, המביאה יהודים מעריצי דמות מלכם להר ציון? על כך לא נתנו החוקרים את דעתם. ואולי טוב הוא, שהרי השערתם המפריכה אמונה ומנהג הופרכה אף היא.

אחת הנקודות הבולטות על פני השטח במדרון עיר דוד, הם משטחי סלע-הר לבנים, ששימשו בתקופה הרומית מחצבות אבנים לשם בניית העיר. בינות למשטחים נתגלו לפני עשרות שנים כוכי קבורה עתיקים, שמשום סגנונם יש לשייכם לתקופת המקרא. הארכיאולוג הצרפתי ר' וויל שניסה למצוא פתרון לתעלומת קבר דוד הציע לראות בכוכים אלה , המרשימים בצורתם ובגודלם, את קברות דוד המלך ושאר מלכי יהודה. ואולי הנקודה היהודית המעשית בנושא זה היא שאת חפירותיו של וייל מימן הבארון רוטשילד.

המסורת העממית, ובעיקר הנוצרית, לא השלימה עם העובדה שקברי דוד נעלמו. במשך תקופה ארוכה, אפשר לומר עד ראשית ימי הביניים, זוהה קבר דוד בבית לחם, זאת על-פי הפסוק בברית החדשה :"עיר דוד שנקראה בית-לחם". הרצון הנוצרי להרבות בקדושתה של בית-לחם הביא לידי כך שהנוסע מבורדו שביקר בארץ בשנת 333 לסה"נ , כותב, לאחר שהוא מזכיר את קבר רחל: "שני מילין משם לצד שמאל- בית לחם...לא רחוק משם ברדתך אל המערה עצמה יש מצבות של יחזקאל ,אסף איוב,ישי,דוד ושלמה, ששמותיהם רשומים באותיות עברית על הקיר".

שלוש מאות חמישים שנה לאחר מכן, בשנת 670, מבקר בארץ הנוסע ארקולפוס הכותב על קבר דוד בבית לחם:"ועליו מצבה של אבנים, בלי כל קישוט ועליה דולקת תמיד מנורה. קבר זה נמצא בתוך כנסייה בנויה מחוץ לחומת העיר בית-לחם, בבקעה סמוכה בצידה הצפוני."

ואולם בטרם נעלה להר-ציון, למקום קברו של דוד, ראוי שנעיין בדבריו של יוסף בן-מתתיהו המספר לנו על אוצרות יקר של כסף, זהב ותכשיטים, שנמצאו במערת קברות דוד ומלכי יהודה. בספרו על פרשת המצור, שצר אנטיוכוס בן דמטריוס על ירושלים ומאמציו של יוחנן הורקנוס כדי לשחדו מביא יוסף בן מתתיהו (פלוויוס)את הסיפור "פתח הורקנוס את קברו של דוד המלך, שהיה העשיר ביותר בין המלכים, והוציא משם יותר משלושת אלפים ככרים, בשלוש מאות מהם הוא פייס את אנטיוכוס להסיר את המצור, ובשאר הוא התחיל לקבץ חיל שכירים. והיה הראשון בין היהודים למעשה זה".

הר-ציון
מסורת רבת שנים קושרת את מצבת הקבר, הגדולה והמוארכת, הנמצאת בהר ציון, עם קבר דוד המלך. זיהוי מוקדם של המקום נמצא בספרו של הגיאוגרף הערבי אלמוקדסי הכותב בשנת 985: "ואנשי הספר {יהודים ונוצרים} אומרים שקבר דוד נמצא בציון". אך זיהוי זה, שעליו מערערים חוקרים ומלומדים נעשה אף הוא כ-1900 שנה לאחר מותו של דוד המלך. כל מי שמבקש לבוא, לראות להתפלל ולבקש אין לו אלא לשים פעמיו להר ציון, להיכנס מבעד לסבך הקשתות של החצר החיצונית, לעלות במדרגות ולעבור בדלתות הרבות המקשרות את החדרים מקומרי התקרה של הבניין הבנוי למעלה, והריהו לפני "קבר דוד".

עדות מפליגה ורבת חשיבות על קבר דוד מביא הנוסע היהודי ר' בנימין מטודילה, שביקר בארץ בשנת 1170 לערך, בתקופת השלטון הצלבני: " וסביב ירושלים הרים גדולים ,ובהר ציון קברי בית דוד וקברי מלכים אשר קמו אחריו".
מזמנו של ר' בנימין מטודילה ואילך מזכירים נוסעים יהודים ונוצרים את קברות מלכות בית דוד בהר ציון.

בשנת 1215 כותב ר' מנחם החברוני באיגרת מירושלים" ועל הר ציון קברי מלכות בית דוד".בשנות העשרים של המאה השש עשרה {1521-1523} מבקר ומסייר בארץ ר' משה באסולה הכותב לנו , כי: "בהר ציון יש מקום לכמרים בתואר הקונוויטי של איטליה. ומחובר לו בית סגור עם דלת ברזל,אומרים ששם קבורים דוד ושלמה ע"ה".

במשך מאות בשנים היה הר ציון בשלטון המוסלמים, שאף בנו מסגד גדול ומנעו יהודים מלבקר בקבר דוד. חלק ההר נשמר בבעלותם של הנוצרים שקידשו אותו משום אמונתם, כי "הקנקולום", אותו חדר של הסעודה האחרונה שעשה ישו בערב פסח, נמצא במקום זה. וראה זה פלא: "חדר הסעודה האחרונה" נמצא בקומתו השנייה של הבניין שבו נמצא 'קבר דוד'.

שער ציון - שער דוד

שער ציון נקרא בפי הערבים באב אל נבי-דאוד, כלומר שער הנביא דוד, על-שם קבר דוד הנמצא בקרבתו. בימי הביניים כונה שער זה באב חרת אל-יהוד, כלומר: שער הרובע היהודי, וזאת משום שהשער הוא הקרוב ביותר לרובע היהודי.
השער הנוכחי ,שדרכו פרצו עשרים ושניים מלוחמי הפלמ"ח בניסיונם לסייע לנצורי הרובע היהודי במלחמת השחרור, נבנה בשנים 1540-1541. בשער, הבנוי קשת בעלת חוד נמוך, יש חרכי ירי ומעליהם קשת הבנויה בדגם של כריות ממלוכיות, שעליהן דסקיות פרחוניות תורכיות. מתוך הכרת מבנהו של השער אפשר להסיק, כי בסיס צידי השער הוא ממלוכי, ואילו חלקיו העליונים הם מימי התורכים.

מצודת דוד בשער העיר

רבותינו היו מספרים:"דוד יצא לו מוניטין בעולם. ומהו המוניטין שלו? מקל ותרמיל- מכאן, ומגדל- מכאן. ומהו אותו "מגדל" ,שעליו נאמר "כמגדל דוד צווארך, בנוי לתלפיות , אלף המגן תלוי עליו,כל שלטי הגיבורים" מגדל גבוה מזדקר מעל חומת ירושלים,נשקף הוא יפה על כל סביבתו וניכר הוא במראהו לכל הקרב אל החומה מכיוון מערב.המגדל נתן את שם מלך ישראל לבניין כולו הנקרא 'מצודת דוד',שהיא מבצר גאה וזקוף מוקף חפיר,ומוגן מכל עבר בחומות גבוהות.האם היה דוד המלך במקום הזה? אפשר שכן אפשר שלא,אפשר שאהב לטייל בסביבתה הקרובה אל עירו אפשר שישב כל הזמן בארמונו,בעירו שמנתה שלושת אלפים תושבים.לקורא התמה על השם 'מצודת דוד' במרחק מ'עיר דוד' נשיב כי שם זה מקובל כבר מן התקופה הביזנטית ומקורו בדברי יוסף בן-מתתיהו שייחס את בניית החומה באזור זה לדוד ולבנו שלמה המלך. האבנים הגדולות והמסותתות אינן מימי דוד המלך,אלא מימיו של מלך אחר,המזוהה עם בניית המקדש,הורדוס,שמלך במאה הראשונה לפני הספירה (39-4 לפנה"ס).אלף שנים מפרידות בין המלך שעל שמו המצודה למלך שאכן בנה אותה.

שלושה מגדלים בנה הורדוס ורק אחד 'מגדל פצאל' נשאר על מקומו,המגדל על שם היפיקוס,אחיו של הורדוס,והמגדל על שם מרים אשתו נהרסו ואינם.מסורת חדשה,שאף היא בת מאות שנים,ייצרו המוסלמים,שהצמידו את שמו של דוד למגדל הדרום -מערבי של המצודה המחודשת,מגדל המתנשא למרחוק ואשר צריח-'מינארט'-מתנשא בראשו.המסגד הבנוי במגדל נקרא בפיהם 'מחראב דאוד'-גומחת התפילה של דוד,על שום אמונתם כי במקום הזה היה נוהג דוד להתפלל.

רחוב, מלון וכוס קפה

נשקפים הם זה לזה 'מגדל דוד' ו- 'מלון המלך דוד' הנקרא אף הוא על שם מלך ישראל. אולי במקרה בעת שנטייל בעיר, נעלה ברחוב המלך דוד ונפגוש את אותו ירושלמי זקן עליו סיפר לי ידידי הסופר הירושלמי יהודה האזרחי ז"ל. וכך כתב את הסיפור בספרו 'ירושלים-עסקי קודש כרגיל'.

"אני מכיר איש זקן בירושלים שבכל בוקר הוא מוזג לעצמו שני ספלי קפה. מדוע הקפה הזה? שאלתי אותו פעם? ומדוע לא? השיב לי, כדרכו, בשאלה. אני אוהב לשתות קפה בבוקר וזה נותן לי מרץ לכל היום. כן, כמובן, אמרתי, אבל מדוע אתה מוזג שני ספלים בבת-אחת? ומדוע לא? השיב לי כלאחר יד. אחד-לי, והשני מוכן לדוד המלך, אם יבוא. הוא הרהר מעט כלפי עצמו, והוסיף בצניעות: או, אם לא דוד בכבודו ובעצמו, אולי בנו. מסתמא התכוון למשיח בן דוד שיבוא אלינו ויביא גאולה לעולם, היום, מחר, או מחרתיים - או באחרית הימים.
 

 


מילות מפתח

ירושלים | שבועות | עיר-דוד | מצודת-ציון | קבר-דוד | הר-ציון | בנימין-מטודילה | שער-ציון | שער-דוד | שער-העיר | מצודת-ציון | הורדוס | מלון-המלך דוד

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על עיר דוד (1)

    דן

    סוף כל סוף כל רבני בד”ץ העדה החרדית פרסמו מכתב בעניין הקברים הנמצאים לטענתם במתחם שנלר בירושלים, ובו הם מביעים מחאה על החפירות וקובעים התנאים להכשר: ימים אחדים אחרי שביקרו במתחם שנלר שבירושלים , חשובי חברי הבד”צ של ‘העדה החרדית’ פרסמו, מכתב נגד המשך החפירות במתחם שלדעתם נמצאים בו קברי יהודים וישנו חשש לחילול קברים. במכתב שפורסם בעיתון ‘המבשר’ תחת הכותרת כתבו: “אחרי שביקרנו במתחם שנלר וראינו מערות קבורה עם כוכים וקברים, והמקום ידוע מאז כמקום שמצויים בו קברי ישראל, על כן אנו אוסרים בכל תוקף להרוס או לפגוע במערות הקבורה אף אם הם התרוקנו”. לדבריהם, “אם צריכים לבנות שם בחלק שיש שם מערות וקברים, יבנו על ידי כיפין על גבי כיפין כהלכה ובפיקוח”. הרבנים הוסיפו: “אנו מוחים בכאב רב על כך שהוציאו עצמות מהקברים, וחייבים להחזירם למקום מנוחתם יחד עם העפר שהוציאו משם. ויש לסלק משם מיד את הארכיאולוגים המחטטים שם בקברי ישראל”. הרבנים מציבים תנאי להפסקת ההפגנות המתרחשות במתחם מידי יום: “כל העובדות, החזרת העצמות ובנית הכיפין מכאן ואילך צריך להיות בפיקוח תמידי על ידי המשגיחים ר’ רפאל לישפיץ ור’ חיים אליעזר היימליך”. בשבוע שעבר הגיעו מחכמי ירושלים מאנשי העדה, במתחם במסירת נפש ממש, בכדי למחות על חילול קברים שמתבצע במקום. ולצערינו הרב, “הרב המתיר הריפורמי” לא רצה לחתום ביחד עם הבד”ץ על המכתב הנ”ל בעצת בניו שחשודים שקבלו שוחד. “שומו שמים” סובלים מחוסר יראת שמים. בספר דברים, טז, יט: “לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים “וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד” כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם” הכוונה שכסף יגרום לאנשים אפ’ צדיקים גדולים לסטות מדרך הישר, שהכוונה לשוחד. כל המטרה שלהם (משפחת רב המתיר הריפורמי) הוא ללחום נגד הארגון החשוב אתרא קדישא, שידוע ל50+ שנה שכל גדולי ישראל סומכין עליהם…..
    יום ראשון י"ב בשבט תשע"ה 1 בפברואר 2015

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.