דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

פרויקט השחר – דף מידע

לוגו פרויקט השחר
לוגו פרויקט השחר
אספה מידע, עיבדה וערכה: אורה מועטי
עריכה לשונית: טל פז

נוצר ב-4/23/2012

רקע

מהו פרויקט השחר

"תוכנית השחר הוקמה במהלך שנת 1995 על ידי תנועת בני עקיבא בישראל. תוכנית השחר הינה קבוצת השתייכות חברתית של בני נוער יוצאי אתיופיה שמטרתה להצמיח מנהיגות ערכית וקהילתית מתוך הקהילה האתיופית. בני נוער אלו מהווים מודל לחיקוי ודוגמא אישית בשכונותיהם ולקהילה כולה." (השחר, 2012)

הרקע להקמת הפרויקט

"היות ובקרב קבוצות העולים החדשים הקבוצה היא משמעותית ביותר והיא זו המגדירה את היחיד, הרי שפרויקט "השחר" נועד לתת מסגרת קבוצתית חיובית לבני הנוער, וזאת כאלטרנטיבה למסגרות הקבוצתיות האחרות השליליות - לחבורות העוסקות בפשע, בשתייה ובסמים." (חוברת תדמית, בני עקיבא)

היקף הפעילות של פרויקט השחר

"כיום פעילים בשחר כ-300 בני נוער בגילאי תיכון בכ-20 קבוצות מנהיגות בכל רחבי הארץ." (השחר, אודות תוכנית השחר)

המטרות והתכנים של הפרויקט

מטרות

  • "השחר מדגיש את חשיבות החיבור למסורת, לשורשים ולקהילה בה צמחו בני הנוער ומתוך כך לשילוב ועשייה בכלל החברה הישראלית. השחר מכוון את חניכיו ובוגריו לתפוס עמדות מנהיגות בחברה ולפעול באפיקי הגשמה שונים אשר יחוללו שינוי פנימי בקרב יוצאי אתיופיה ובחברה כולה." (השחר, אודות תוכנית השחר).
  • הכשרת מנהיגות צעירה מקרב יוצאי אתיופיה מתוך כוונה להפעיל את החניכים בהדרכת הקהילה והנוער במקומות מגוריהם ובמקום בו הם לומדים, להוות דוגמא אישית ערכית וחינוכית לשכבות הצעירות ומופת לציבור העולים בכלל. (אתר בני עקיבא בישראל, על תוכנית השחר)

 יעדים

  • פתיחת קבוצות נוספות במקומות שונים בארץ.
  • שילוב חניכי הפרויקט כמדריכים ומנהיגים מקומיים של הסניפים במקום מגוריהם.
  • המשך עשייה למען הקהילה. (אתר בני עקיבא בישראל, על תוכנית השחר)

התכנים העיקריים הנדונים בפרויקט השחר

הפרויקט בנוי כך שהחניכים עוברים תהליך שלם ברצף הדרכתי של שלוש שנים על מנת ליצור תחושת מנהיגות בקרב צעירי הקהילה:
שנה ראשונה: התמקדות במנהיגות ובכוחו של הנוער, אחריות אישית, התמודדות עם קשיים, "אני והחברה" במדינת ישראל, להיות חופשי (ביקורתיות ומיון השפעות סביבתיות).
שנה שנייה: המפגש עם תרבות המערב, זהות ושורשים, סוגיות מרכזיות בבחירת המסלול לאחר תיכון, מדינת ישראל
שנה שלישית: תורה ועבודה, לקראת שרות – אחריות ונתינה, תהליך קבלת החלטות, התמודדויות ייחודיות (מוסר בצבא, יחסי פקוד-מפקד, משמעת עצמית, יוזמה, אסרטיביות, תרומה משמעותית וכד' ) ואחריות לסביבה. כמו-כן מושם דגש מרכזי על הפעילות המעשית וליווי החניכים בחופשות ובזמנים שהוגדרו לכך בקרב הקהילה בה הם חיים ובערים השונות. (אתר בני עקיבא בישראל, על תוכנית השחר)

הקבוצה בשחר

תנאי הקבלה לפרויקט

תוכנית השחר מיועדת לנוער בן העדה האתיופית. התקבלות לתוכנית כרוכה בראיון אישי עם מדריך הקבוצה. קבוצה זו היא קבוצת מנהיגות ולכן על מנת להתקבל יש צורך להראות נכונות לקחת אחריות גם אישית וגם חברתית. כמו כן רצון להעמיק ולדון במצבה של העדה האתיופית ונכונות לקחת חלק בפעילות התנדבותית שהינה חלק בלתי נפרד מן הפרויקט.
"חניך שמעוניין ללמוד, שמסכים לעשות שינוי ושרוצה להשפיע ולדאוג גם לסובבים אותו - מתקבל לשחר אחרי ראיון אישי עם מדריך הקבוצה. בנוסף, חניכים חותמים על חוזה קבוצתי" (אפרת לוי, רכזת הפרויקט).

תדירות המפגשים

"הפעילות בפרויקט השחר מובנית כתוכנית תלת-שנתית מדורגת הכוללת מפגשים בני שעה וחצי אחת לשבוע, בהם מעלים החניכים והמדריך נושאים האקטואליים לחייהם כבני העדה בפרט וכחלק מעם ישראל בכלל ודנים בהם." (פרויקט השחר, ויקיפדיה)

הנושאים העיקריים העולים בקבוצות השחר

"בפרויקט החניכים עוברים תהליך הוליסטי הפרוש על פני שלוש שנים, על מנת ליצור תחושת זהות, השתייכות ומנהיגות בקרב בני הנוער. הנושאים בהם עוסקים במהלך התוכנית:
דימוי עצמי - בטחון ואמון ביכולות שלי, התמודדות עם לחץ חברתי. שורשים - חשיפה להיסטוריה ולמורשת של יהודי אתיופיה, הסגד, מנהגים מיוחדים, התמקדות בסיפורי גבורה בעלייה וסיפורם של אסירי ציון באתיופיה, קשר להורים. התמודדות עם דילמות ייחודיות לקהילה - היחס לגזענות, תופעת הנוער המנותק, יחס התקשורת לקהילה. שאיפות וחלומות- מפגש עם דמויות משמעותיות מקרב יוצאי אתיופיה. מנהיגות - הנהגה עצמית, תכונות המנהיג ואמון בכוחי להוביל. לקראת היציאה לשירות - תהליך קבלת החלטות, הכשרה לשירות ולתרומה וליווי בבחירת מסגרות המשך." (השחר, אודות תוכנית השחר)

ההתנדבות בקהילה בפרויקט השחר

לפעילות ההתנדבותית מקום מרכזי בפרויקט מתוך הבנה כי הצמחת מנהיגות מקומית בשכונות יכולה להשפיע במימדים רחבים יותר מאשר התערבויות חיצוניות. כמו כן מתוך תפישה כי חינוך לעשייה ירומם את בני הנוער ויעניק לו בטחון עצמי וצמיחה אישית וחברתית. הפעילויות ההתנדבותיות מתבצעות אחת לחודשיים תוך כדי הפעולות העיוניות השוטפות.

מדריכי הקבוצות

מדריכי קבוצת השחר

מדריכי הקבוצות הנם חיילים משוחררים ו/או סטודנטים ו/או יוצאי אתיופיה בעלי רקע חינוכי המכירים היטב את אוכלוסיית יוצאי אתיופיה. (אתר בני עקיבא בישראל, על תוכנית השחר)

הכשרת מדריכי השחר

מדריכי השחר מקבלים העשרה לפעילויות באמצעות יום עיון אחת לחודשיים ע"י אנשי מקצוע כגון: אנשי חינוך, עובדים סוציאליים, יועצים וכו'. (אתר בני עקיבא בישראל, על תוכנית השחר)

סמינריונים בפרויקט השחר

"הפרויקט מקיים, אחת לשלושה חודשים, שבתות סמינריון. בשבתות אלו נפגשים כל חניכי ומדריכי השחר מרחבי הארץ ובכך מעצימים את השפעתו של הפרויקט." (ויקיפדיה, פרויקט השחר)

פרויקט השחר בעיני ההורים

אחת ממטרות הפרויקט היא חיבור לשורשים ולמסורת האתיופית מה שמביא לשינוי גישה של הנוער כלפי ההורים והמסורת האתיופית."ככלל ההורים שמחים בתוכנית, זה תלוי מאד בעבודה של מדריך הקבוצה עם הורי החניכים ובביקור בבתים. אנחנו כרגע במחשבות מעשיות על קבוצות הורים-ילדים בשנה הבאה במסגרת השחר." (אפרת לוי, רכזת הפרויקט)

 קס וובשט יאלו, אבא של אחת מחניכות השחר בנתניה אומר: "אחרי זה (ההשתתפות בפרויקט) שרה השתנתה לגמרי, היא הסתובבה והייתה אחראית שמה..אני הייתי מבסוט, זה הרעיון שלי, זה החלום שלי. אמרתי ב"ה.."

השחר בתחום הלימודי

בנוסף לפעילות השוטפת של פרויקט השחר לכל קבוצה מוצמד סטודנט שנותן לחניכים בעלי מוטיבציה תגבור לימודי במטרה לחזק את הישגיהם הלימודיים של החניכים.

"בשנה האחרונה הוספנו סיוע לימודי ע"י מספר סטודנטים שחונכים נערים ועוזרים להם באופן קבוע 4 שעות שבועיות לקראת בגרויות ומבחנים. כמו כן באופן טבעי מדריכים עוזרים לחניכים שלהם במידת הצורך ולפי בקשתם האישית." (אפרת לוי, רכזת הפרויקט).

השחר והחברה הישראלית

השחר כמלווה את הנער בהשתלבות בחברה הישראלית

"בעיניי הליווי המרכזי הוא חיזוק הזהות של החניך בשורשים ובמסורת שלו, בכוחות שהחניך מקבל ובחיזוק ביטחונו האישי. מה שבאופן טבעי נותן לו הרבה כוחות ויכולות להשתלב בחברה כי הוא מבין מאיפה הוא בא, מה הוא שווה והוא לא בעמדת נחיתות.

כמו כן השחר עוסק המון בדיבור ובעשייה עם הפנים לחברה הישראלית, גם השדר הוא שהחניכים שלנו ישתלבו בחברה, והם מסוגלים ויכולים. אנחנו מעבירים מערכים על ההשתלבות בחברה, מדברים על הקשיים שהחניכים מתמודדים איתם ויוצאים כל סמינריון להתנדבות עם הפנים לחברה. בסגד - פעילות במדרחוב, ביום ירושלים- פעילות בבתי ספר ועוד." (אפרת לוי, רכזת הפרויקט)

השתלבות בוגרי השחר בחברה הישראלית

"השחר עובד בצורה הנוכחית בכדי לחזק את מקומו של הנער האתיופי, לחבר אותו לשורשים, להעצים את זהותו ומתוך כך מאמינים שבן הנוער יצא מחוזק יותר ויוכל להשתלב בחברה הישראלית בצורה המירבית.

בפועל בוגרי השחר משולבים היום בכל הגזרות בחברה הישראלית: בתפקידים בכירים בצבא, באקדמיה, בשירות לאומי, בישיבות ובמכינות. אפשר לציין שלא מעט בוגרי השחר התחתנו עם פא'רנגיות/ פאר'נגיים (ישראלים)- מה שאולי מוסיף להעיד על השתלבותם בחברה." (אפרת לוי, רכזת הפרויקט).

במסגרת השחר קיים אגף שמטרתו ללוות את החניכים בתום הפרויקט: בצבא, בחיפוש לימודים וכן בכניסה לשוק העבודה. באתר האינטרנט קיימת פינה מיוחדת לדרושים לשוק העבודה.

ביביליוגרפיה


מילות מפתח

תנועות-נוער | מגזר-אתיופי | בני-עקיבא | חינוך | מנהיגות | קהילה | אחריות-אישית | גיוס | מעורבות | דימוי-עצמי | סיוע-חינוכי | חניכה | בני-נוער

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.