דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

ספורטאים מצטיינים ממוצא רוסי בישראל - דף מידע

אסף עיבד וערך טל פז

נוצר ב-12/25/2011

הקדמה

העלייה הרוסית, שהביאה בשנות ה-90 יותר ממיליון עולים חדשים, נמצאת גם כיום במצב של ניסיון השתלבות מתמיד בחברה הישראלית. אחד מהמקומות הבולטים שבהם משתלבים עולים ממוצא רוסי (כלומר ממדינות בריה"מ לשעבר) הוא תחום הספורט הישראלי. באולמיפיאדה שהתקיימה ב-2008 בבייג'ין כשליש מהמתחרים הישראלים היו עולים וכמחצית מהמאמנים. כיום מחצית מהספורטאים האולימפיים בישראל הם עולים, כמעט כולם ממוצא רוסי.

בדף המידע שלהלן ננסה למצוא את הסיבות לבולטות זו, נציין את הקשיים העומדים בפני הספורטאים, נדון בתמיכה שהמצטיינים מביניהם מקבלים, ובהשלכות החברתיות של הבולטות שלהם בספורט.

רקע היסטורי

מבחינה היסטורית, בריה"מ החל מתחילת שנות המלחמה הקרה, היתה מעצמה ספורטיבית שאין שני לה. זאת למרות שבעשורים הראשונים לכינונה גינה המשטר הסובייטי את הספורט התחרותי בצורתו המקובלת במערב, ובפרט את האולימפיאדות, כ"עיסוק בורגני שנועד להסיח את דעת מעמד הפועלים מדיכויו ולהכין את ההמונים למלחמות אימפריאליסטיות"‏ (ויקיפדיה).

בעקבות עליית מעמדה לאחר מלחמת העולם השנייה, וכניסתה לתחרות עם ארה"ב על הגמוניה עולמית, החל שינוי בדרך חשיבתם של המנהיגים בקרמלין, והושם דגש על הספורט התחרותי. דגש זה חלחל גם למדינות המושפעות ממנה ב"גוש המזרחי".

בשנת 1952 הצטרפה לראשונה בריה"מ לועד האולימפי והשתתפה באולימפיאדה, שנערכה בהלסינקי.הספורטאים הסובייטים הגיעו להישגים גבוהים באולימפיאדות בהן השתתפו. בשש מבין התשע דורגה ברית המועצות במקום הראשון בטבלת המדליות, ובשלוש האחרות במקום השני. אף שהשתתפה רק ב-9 מתוך 26 אולימפיאדות שנערכו, מדורגת ברית המועצות במקום השני בטבלת המדליות של כל הזמנים, שנייה רק לארצות הברית, ובהפרש ניכר מבריטניה שבמקום השלישי.

המדליות הושגו ב-23 ענפים שונים, אך הבולטים שבהם הם ההתעמלות, האתלטיקה וההיאבקות. בחמישה ענפים – היאבקות, הרמת משקולות, התעמלות, כדוריד וקיאקים, מדורגת ברית המועצות במקום הראשון בטבלת המדליות גם כיום, לאחר שנערכו מספר אולימפיאדות בלעדיה. היריבות בין הנבחרות האולימפיות של ברית המועצות ושל ארצות הברית עמדה באופן קבוע במוקדן של האולימפיאדות, ושתי המעצמות המתחרות השקיעו רבות כדי להראות את עליונותן בזירה הספורטיבית. (ויקיפדיה)

תרבות הספורט שהתפתחה בבריה"מ עודדה מצוינות בכל מחיר, מה שגרם לא פעם לשימוש באמצעים כמו סמים אסורים כדי לשכלל את יכולות הספורטאים. בנוסף לכך, הספורטאים והמאמנים קיבלו תמיכה משמעותית מהממסד וניתנו להם התנאים המירביים על מנת ליצור מצוינות ספורטיבית.

גם כיום, התמיכה הכספית הרוסית בספורטאים אולימפיים רבה, וניתנת מכל רמות הממשל – הנשיא, הממשלה הפדרלית, ממשלות המחוזות והרשויות המוניציפליות. התמיכה כוללת מלגות חודשיות, מענקים בגין זכייה במדליות, מימון דיור, קרנות פנסיה וכדומה.

חוק פדרלי העוסק בתרבות הספורט קובע מתן תמיכה כספית, רפואית, מדעית וטכנית, אספקת ציוד והשקעה במחקר ספורט וברפואת ספורט בעבור ספורטאים בכל נבחרות רוסיה המשתתפות בתחרויות בין-לאומיות בשם רוסיה. נוסף על כך נקבע בחוק כי משרדי הממשלה רשאים לתת תמיכה כספית מתקציביהם עבור ספורטאים מצטיינים בעלי הישגים ברמה בין-לאומית שייצגו את רוסיה בתחרויות.

במחוז מוסקבה 53, למשל, נקבע בהוראת ראש המחוז בשנת 1997 כי ספורטאים אולימפיים ששמם צוין בהוראה יקבלו מימון מלא לרכישת דירת חדר עד שלושה חדרים במחוז. עוד נקבע בהוראה זו כי כל הספורטאים והמאמנים בנבחרת רוסיה המתגוררים במחוז זכאים לקבל חלקת אדמה במחוז.

ספורטאים ישראלים רוסים כיום

העלייה הרוסית תרמה למדינת ישראל נציגים בענפי ספורט רבים, מקצתם ענפים שהיו עד לבוא העולים כושלים וחסרי הישגים ממשיים. למשל, אתלטיקה כבדה (הדיפת כדור ברזל, הטלת כידון, קפיצה במוט) ותחרויות חורף (מזחלות, סקי, החלקה על הקרח, הוקי קרח).

נוכחות עולי חבר העמים ברוב ענפי הספורט התחרותיים בולטת, ואין כמעט תחום שבו אין עולים או בני עולים וברבים הם אלה הנותנים את הטון ומובילים. שיעור גבוה (יחסית למשקלם באוכלוסיה) של בני נוער דוברי רוסית אפשר למצוא בענפי השחייה (בעיקר שחייה צורנית וחופשית), התעמלות אמנותית, טניס, פינג-פונג (טניס שולחן), כדור נוצה (בנבינטון) והוקי על גלגליות.

מן הראוי לציין כי שיעור עולים דוברי רוסית שהשתתפו בשתי משלחות האולימפיאדות האחרונות של ישראל היה גבוה בהרבה משיעורם היחסי באוכלוסייה - לא פחות כרבע מכלל חברי המשלחת.

הספורטאים העולים גם קוצרים הישגים ממשיים – בעיקר בענפים האינדיבידואלים, בשחיה, באתלטיקה, בהתעמלות אמנותית והחלקה על קרח - ומביאים כבוד רב למדינה בתחרויות בינלאומיות. הדוגמאות הבולטות הן: קופץ המוט דני קרסנוב שהיה לאתלט הישראלי הראשון שהגיע לגמר אולימפי מאז אסתר רוט שחמורוב ב-1976 ; אלכס אברבוך, אלוף אירופה ב2002 ו2006 בקפיצה במוט; חותר הקיאקים אלכס קאלגנוב; הקופץ לגובה קונסטנטין מוטוסביץ; אצנית ה-100 מטר משוכות אירנה לנסקי והשחיינים האמנותיים אינה יופה ואנסטסיה גלושקוב ואנסטסיה גלושקוב.

על פי ד"ר יאיר גלילי, סוציולוג ספורט, הספורט היחידני הוא "המשווה הגדול". זהו תחום בו אין חשיבות למוצא או לרקע אישי, אלא נמדדים בו ההישגים בלבד. לכן התחום מהווה מקור משיכה לעולים גם כמנוף להצלחה והשתלבות בחברה הישראלית. ד"ר גלילי מתאר את היחס בין ספורטאים עולים ל"צברים" כאל "ייצוג יתר", זאת ביחס לחלקם באוכלוסיה ולתחומים אחרים בחברה הישראלית.

שיעורם הכולל של העולים בכלל ענפי הספורט האולימפי עומד על 50%, כך שמתוך 100 ספורטאים אולימפיים בכירים בישראל, 50 מתוכם הם עולים חדשים. בנבחרת האולימפית, היוו העולים שליש מספורטאי המשלחת לבייג'ין ומחצית מהמאמנים. 14 מתוך 42 ספורטאי המשלחת היו ספורטאים עולים ו-10 מתוך 20 המאמנים היו עולים. זאת בנוסף לכך שמרבית הסגל הרפואי בראשותה של ד"ר לובה גליצקיה ופסיכולוג המשלחת, בוריס בלומנשטיין היו עולים גם כן. ישנם ענפי ספורט הנשלטים במלואם ע"י עולים כגון: שחייה אומנותית וישנם מקצועות אולימפיים כגון שחמט המיוצגים ע"י עולים. באולימפיאדת השחמט בסוף 2008 ייצגו את ישראל 11 שחמטאים עולים.

בתחום האתלטיקה בלטה בשנים האחרונות אירנה לנסקי. שיאנית ישראל הוותיקה ביותר, אסתר רוט שחמורוב, מגדולות הספוטאיות של ישראל אמרה בשנת 2002 על לנסקי כי היא אינה מופתעת מהיכולת שמגלה היורשת שלה. וכי: "מדובר בעניין של זמן עד שיישבר השיא הבא". זאת לאחר ששברה לנסקי באותה שנה את שיאיה בריצת 200 מטר וב-100 מטר משוכות – הנחשב לשיא האיכותי ביותר של שחמורוב.

בנוסף לאירנה לנסקי ישנם אתלטים מרכזיים נוספים כמו הקופץ לגובה ניקי פאלי, שעלה ממולדובה, ואלכס אברבוך, שזכה במדליות באליפויות אירופה ועולם באתלטיקה. התקווה הישראלית הגדולה כיום בתחום ההתעמלות היא המתעמל אלכס שטילוב. שטילוב היה הישראלי הראשון שזכה במדליית ארד באליפות אירופה (מילאנו 2009) ובמדליית ארד באליפות עולם בתחום בתרגילי קרקע. הוא נחשב להבטחה גדולה ומצפים לראותו זוכה במדליה בלונדון 2012. הוא זוכה גם לחשיפה תקשורתית מרובה עקב הצלחותיו בשנים האחרונות.

ספורטאי צעיר ומצליח נוסף, שהיה ישראלי הראשון להבטיח את מקומו בלונדון 2012, הוא הקלעי סרגיי ריכטר -  הנחשב הבטחה גדולה מאוד בתחום הקליעה.

לכך יש להוסיף את המאמנים העולים, שתופסים חלק מרכזי בטיפוח הדור הצעיר ובאימון הספורטאים המצליחים בארץ. הידוע שבהם הוא לאוניד קאופמן, שזכה בתואר "מאמן השנה" של הועד האולימפי לשנת 2011. קאופמן מאמן את נבחרת השחייה של ישראל ונחשב למאמן מצטיין.

בארץ מקצוע האימון נחשב כבעל מעמד פחות מזה של הספורטאי הפעיל, אך ברוסיה ובבריה"מ לשעבר מקצוע האימון היה נחשב לא פחות מעיסוקם של הספורטאים עצמם. על פי ד"ר גלילי זוהי אחת הסיבות לתרבות הספורט הלא מפותחת דיה שישנה בארץ. ברוסיה המאמן זוכה לתמיכה ולמעמד, וכך מונחלים עקרונות התרבות הספורטיבית לספורטאים ולדור הצעיר, ומשתמרת האיכות והמצויינות. זאת בניגוד לארץ, שבה לא התפתחו מסורות שכאלו.

"סוד ההצלחה"

על פי ד"ר גלילי, ניתן למנות שתי סיבות עיקריות להצלחתם של הספורטאים העולים. הסיבה הראשונה היא המוטיבציה להשתלבות והצלחה וההבנה שהצלחה בספורט היא מקפצה לתוך החברה הישראלית. ניתוח זה מקבל גיבוי מסקר שנערך ביוני 2008 עבור משרד הקליטה. הסקר בחן עמדות הציבור הישראלי ביחס לעולים ולספורטאים עולים בפרט. מסקנות הסקר קבעו כי התחום בו נחשבים העולים כמשפיעים ביותר בחברה הישראלית הוא הספורט. באופן ממוצע קבעו הנשאלים כי לדעתם העולים מהווים כמחצית מהמשלחת האולימפית. בנוסף מרבית הנשאלים ציינו כי הישגים בספורט משפרים את התדמית הכללית של העלייה הרוסית.

סיבה נוספת אותה מונה גלילי היא תרבות הספורט שממנה באים העולים. תרבות הספורט אינה כוללת רק משיכה לתחום, אלא מבוססת על עבודה קשה ומשמעת שכמוה פחות מכירים ה"צברים". בנוסף, העיסוק בספורט נעשה מגיל צעיר מאוד וכמו כן העידוד המאסיבי מצד המשפחה הקרובה (בדרך כלל מצד שני ההורים). תרבות הספורט כוללת נטייה לתחרותיות שמעצימה את הרצון להישגים ספורטיביים.

קשיים

על פי ד"ר גלילי, הספורטאים המצטיינים זוכים לתמיכה מספקת מבחינה כלכלית מצד הממסד. אך ישנם הרבה מאוד ספורטאים הנאבקים מבחינה כלכלית וחווים קשיים מרובים בדרך אל ההצלחה הנכספת. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חה"כ פרופ' מיכאל נודלמן, קיימה ישיבה בנושא מצבם של הספורטאים העולים לקראת האולימפיאדה. להלן מובאים דברים שנאמרו בדיון בנוגע למצבם של חלק מהספורטאים העולים:

חה"כ מיכאל נודלמן: "לא ייתכן שהמדינה לא תסייע לספורטאים עולים מצטיינים שחיים בישראל במצוקה כלכלית. על המדינה לראות בהעלאת ספורטאים יהודים מצטיינים מחו"ל לישראל – פרוייקט לאומי, ולהבטיח להם קליטה מוצלחת ברווחה כלכלית. המדינה חייבת לסייע לספורטאים עולים החיים בישראל במצוקה כלכלית קשה."

חה"כ יולי אדלשטיין: "יש לייחד דיון מיוחד לטיפוח סגל ב'- לספורטאים שכמעט הגיעו לרמה אולימפית ובינלאומית ועלולים לנשור בשל מצוקה כלכלית והעדר תמיכה. לא ייתכן שמתקציב לכדורגלן אחד ממוצע מצליחים להחזיק את איגוד השחמט כולו עם הצלחות רבות כולל מדליות מתחרויות בינלאומיות".

חה"כ מרינה סולודקין: "יש לרתום לעידוד הספורט את משרדי הבריאות והחוץ. מדובר בספורטאים מצטיינים שהופכים לשגרירי המדינה בחו"ל". היא הוסיפה: "התקציב המוקצה ע"י משרד המדע, התרבות והספורט – לספורט הוא מביש".

מהנאמר בדיון עולה כי התמיכה הממשלתית במקצועות הספורט האולימפיים מועטה יחסית (לעומת ההשקעה בכדורגל, לדוגמא), וכי ישנם ספורטאים רבים הנאלצים להפסיק את עיסוקם על מנת למצוא דרכים להתפרנס. קושי זה נוסף לקשיי ההשתלבות בחברה של עולים רבים אחרים  - בהם ההסתגלות לשפה, לאורחות החברה ולהשתלבות בשוק העבודה. אמנם ספורטאים בודדים זוכים כאמור למשכורות ראויות, אך מרבית הספורטאים נאבקים תחת עול הקיום, למרות התמיכה הממסדית שהם מקבלים מהמדינה.

סיכום

לסיכום ניתן לומר כי עבור ספורטאים רבים, הספורט הוא מפתח להשתלבות בישראל. המצטיינים שמבין הספורטאים זוכים לתמיכה ולהצלחות, ומביאים עימם תרבות עבודה ומשמעת שזרה לחברה הישראלית, מייחדת אותם ומבליטה אותם. המורשת הרוסית/סובייטית של חתירה למצוינות והמשקל שמיוחס בתרבות זו לספורט מלווה אותם ומניע אותם להצלחה.

יחד עם זאת, ספורטאים עולים רבים נאלצים להיאבק בקשיים כלכליים שמונעים מהם להתמקד באופן מוחלט בעיסוק הספורטיבי. החברה הישראלית הרוויחה מהעלייה הרוסית ספורטאים מצטיינים רבים, נותר לקוות כי היא תשכיל לשאוב מהם נורמות שאינן נהוגות כיום בספורט הישראלי, וכי הצלחתם תביא להעמקת מגמת ההשתלבות של העולים בישראל.

ביביליוגרפיה

 


מילות מפתח

אלכס-שטילוב | אתלטיקה | שחייה | פינג-פונג | ניקי-פאלי | סרגיי-ריכטר | הוועד-האולימפי | ברית-המועצות | לונדון-2012 | בייג'ין-2008 | מאמן | אלכס-קלגאנוב | קפיצה-במוט | התעמלות | תרגילי-קרקע | השתלבות-בחברה | אולימפיאדה

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.