דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

פרק 5: מהו הנס שהיהודים חוגגים בחנוכה

הלקת נרות חנוכה
הלקת נרות חנוכה
שרון הורנשטיין
קרית מוצקין
הדלקת חנוכיות בבית
הדלקת חנוכיות בבית
חיים קליגר
הדלקת נרות במשפחה חסידית
הדלקת נרות במשפחה חסידית
חיים קליגר
בית"ר עילית
הדלקת נרות חנוכה
הדלקת נרות חנוכה
אלי סגל
הדלקת נרות חנוכה
הדלקת נרות חנוכה
אלי סגל
הדלקת נרות חנוכה
הדלקת נרות חנוכה
אברהם יורמן
חיפה
המשפחה בהדלקת נרות חנוכה
המשפחה בהדלקת נרות חנוכה
מיכה לבנת
קיבוץ מזרע
חג חנוכה
חג חנוכה
צבירן אקסלראד
סופגניות ומאכלים מטוגנים לחג
חג חנוכה
חג חנוכה
רינה גראץ'
הדלקת נרות בחיק המשפחה
חג חנוכה
חג חנוכה
אלעד רוזנברג
שכונת אחוזה חיפה
יואל רפל

נוצר ב-12/24/2011

מאי חנוכה?

התלמוד הבבלי במסכת שבת מקדיש כמה וכמה עמודים להלכות חנוכה. השאלה היסודית שם היא 'מאי חנוכה'? ורש"י גדול המפרשים בכל הדורות שואל שם: "על איזה נס קבועה". כלומר, לדעת רש"י כלל לא ברור למה חוגגים את חג החנוכה, למה מדליקים חנוכיות. העטיפה החיצונית שנתעטר בה החג בדמות סביבונים, לביבות, דמי חנוכה ומסיבות דאגה להסיר את שאלת השאלות מסדר היום. מה זה חשוב למה חוגגים. העיקר שחוגגים. אך השאלה נותרה ללא מענה מוחלט.

הדיון התלמודי מתמקד בפך השמן, שכמות השמן שנמצאה בו הייתה ראויה ליום אחד אך הספיקה לשמונה ימים. מכאן שהיה נס של שבעה ימים, שהרי ליום אחד השמן הספיק. נס זה הוא נס על טבעי "נס אלוהי", בעל משמעות דתית המתרחש רק בזכות התערבות אלוהית. האדם אינו יכול לחולל את התופעה שהתרחשה בבית המקדש. מכאן שהישגי החשמונאים בשדה הקרב לא היו לדעת חכמי התלמוד כאלה שחייבו או הצדיקו קביעת חג לזכרם. האם שש מאות שנים ויותר לאחר מרד החשמונאים מנהלים חכמים חשבונות עם מי שהקריבו את חייהם למען העם והארץ?

חג ניצחון החשמונאים

בזכות מי ולמה בכל זאת נקבע חג החנוכה? בשונה מהתלמוד סידור התפילה, הספר היהודי השימושי ביותר המלווה את האדם מקימה עד שינה מלידה עד היום האחרון. כארבע מאות שנים לאחר חתימת התלמוד הבבלי, במחצית השנייה של המאה ה-9 נכתב 'סדר רב עמרם גאון' שהוא סידור התפילה הראשון המוכר לנו. וראה זה פלא. גאוני בבבל, וביניהם רב סעדיה גאון, מוסיפים לתפילת ימי החג ולברכת המזון את הקטע 'על הניסים' המהלל ומשבח את גבורתם הצבאית של החשמונאים "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים". מה צריך יותר מזה? הנס על פי קטע זה הוא 'נס טבעי' חסר משמעות דתית שהתבטא בניצחון צבאי. אך ממתי קובעים חג על ניצחון צבאי? זאת ועוד, הקטע 'על הניסים' אינו מזכיר כלל ועיקר את נס פך השמן, כאילו לא היו דברים מעולם. רש"י שחי בשלהי תקופת הגאונים פונה לחכמי בבבל ואומר להם: נו, תחליטו כבר, למה נקבע חג החנוכה? אם פך השמן איננו הסיבה, וניצחון החשמונאים במלחמה איננו הסיבה, כיצד קיבלנו חג של שמונה ימים?

חג האור והצלת התורה

האם נקבל את תשובת ספר החשמונאים ב' כי חנוכה נקבע במקום חג הסוכות של אותה שנה, 164 לפנה"ס, חג שלא ניתן היה לקיימו בשל המלחמה בארץ יהודה. אבל גם זו תשובה שלא ממין העניין. כי נניח שדחו את סוכות, הרי זו דחייה חד-פעמית ולא קבועה. בשנה שלאחר מכן חג הסוכות נחוג במועדו. ואם חנוכה ,לתמיד, במקום סוכות, למה לא לבטל את סוכות. נותרה השאלה. ואולי נלך לדעתם של אלה הרואים בחנוכה את חג האור של הבבלים. מה נותר מאותו חג? רק תזכורת יהודית. עיון בקדמוניות היהודים ליוסף בן-מתתיהו (פרק שנים עשר) מעלה שבשנים הראשונות לאחר מרד החשמונאים בסלווקים עיקר החג היה הניצחון הצבאי ולא נס פך השמן. מתי ולמה התרחש המהפך במשמעותו של החג? ישעיהו ליבוביץ בהתייחסו לחנוכה קובע בפסקנות "חג החנוכה נקבע לזכר הצלת התורה ולא לזכר הניצחון הצבאי". משפט קצר זה טומן בתוכנו אמת גדולה.
המקבים אינם זוכים לתהילה על ניצחונותיהם בשדה הקרב. אלו נשכחים במרוצת ההיסטוריה ותפארתם באה להם מידי התנועה הציונית. הם כן זוכים לתהילה על שהצילו את עולם התורה ואורח החיים על פי מצוות התורה שבכתב ובעל פה. יהודה המקבי כבש את המקדש וטיהר אותו ובכך אפשר את חזרת הפולחן הדתי המסמלת את חזרת השכינה לישראל. הנס של חנוכה, המקבל ביטוי בנרות הדולקים של החנוכייה הוא שיהודי ארץ ישראל במאה השנייה לפני הספירה נשארו נאמנים לעמם, לדתם ולתרבותם ולא התפתו לזוהר של התרבות שנגדה יצאו להילחם.

הערות שוליים

    הפרק הבא

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.