דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 4 מדרגים

הדת המוסלמית - מדריך מקוצר

מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
הכעבה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
הכעבה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
ליד הכעבה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
שותים מבאר זמזם ליד הכעבה.
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
הצעדה הלוך ושוב בין אלספא והמרווה, המקום שאמא הגר חיפשה בו מים כדי להשקות את ישמעאל בנה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
בתוך המסגד, סביב הכעבה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
הצד הצפוני של המסגד
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
באב אלפתח -אחד משערי הכניסה לכעבה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
מסגד קובאא' - המסגד הראשון באסלאם
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
מסגד קובאא'
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
מסגד קובאא' מבפנים
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
מסגד הנביא מוחמד בעיר מדינה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
מתכוננים למצוות החג'
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
תל ערפה. שוהים בו יום שלם, כחלק ממצוות העליה לרגל
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
על תל ערפה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
מישור ערפה מעל התל
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
על תל ערפה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
מסגד נמרה במישור ערפה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
אבראג' מכה. מגדלים מסחריים סביב המתחם של הכעבה, עליהם הוצב לאחרונה שעון כדוגמת ביג-בן בלונדון
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
האוהלים של מינה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
אחד המרכזים המסחריים בעיר ג'דה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
תפילת יום שישי ברחובות מכה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
באוהלים של מישור ערפה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
ישנים על המדרכות במינה
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
בדרך לרגימת "השטן" באבנים - אחת ממצוות החג'
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
רוגמים את "השטן" ביום הראשון לרגימה מתוך שלושה ימים
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
תחבורה ציבורית
מצוות החג' במכה
מצוות החג' במכה
עמאר יונס
הפקק האין סופי במנהרות המובילות למכה וממנה
אספה ועיבדה נעמה גרינוולד

נוצר ב-11/10/2011

אמונה ותפיסות

שם הדת

אסלאם (إسلام בערבית: התמסרות, כניעוּת כלפי האל) היא דת מונותיאיסטית. נוסדה במאה השביעית בחצי האי ערב על-ידי מוחמד, בן לשבט קוריש, לאחר שקיבל עליו את השליחות להפיצה בשנת 610. שליחות זו הוטלה עליו בהתגלות המלאך גבריאל, המכונה בפי הערבים ג'בריל. מוחמד נחשב בעיני המאמינים ל"חותם הנבואה" - כלומר, הנביא האחרון בשורה של נביאים שהחלה במשה, המשיכה בישו והסתיימה במוחמד. הדת מבוססת על חמש מצוות מרכזיות.

עיקרי האמונה

המוסלמי חייב להאמין בשישה עיקרי אמונה, המופיעים בחדית':

העדות

ה''אני מאמין' של המוסלמי הוא ה'עדות' שבו המוסלמי מצהיר על אמונתו באומרו פעמים רבות את המשפט: "לא אלאה אלא (אל)לה ומוחמד עשוי (אל)לה" ופירושו: אין אלוהים מלבד אללה ומוחמד שליחו.

מונותיאיזם

תפיסת האלוהות מופיעה בקוראן ב'סורת אל-אח'לאס', שאומרת: "האל אחד, האל נצחי, לא נולד ולא הוליד ואין דומה לו". זוהי תפיסה מונותיאיסטית מופשטת שעל-פיה יש ישות אלוהית אחת שאינה מוגבלת בזמן, במקום או בגוף, ואינה נחלקת. 

שכר ועונש

יש באסלאם אמונה בשכר ובעונש, הן בעולם הזה והן בעולם הבא.

העולם הבא

הגישה הרווחת לתיאור גן עדן היא באמצעות תיאורים פיזיים של המאכלים, המשתה והנשים הבתולות המזומנות למאמינים בעולם הבא.

גיהינום

מתואר לעיתים כחיתוכו של בשר הגוף לחתיכות ושריפתו. עם זאת, יש מגמות באסלאם השוללות תיאורים פיזיים של המתרחש לאחר המוות, בטענה שהנפש פטורה מהנאות הגוף וייסוריו אחרי המוות.

"שהיד"

המשמעות המילולית של המילה היא "עֵד", ויש חוקרים הסבורים שזהו תרגום של המילה היוונית "מרטיר", שמשמעותה זהה. שהיד הוא מוסלמי, שמת למען הדת או תוך קיום אחת ממצוותיה. מוות תוך כדי תפילה, בזמן המסע למכה, תוך כדי שליחות דתית וכדומה, מעניק למנוח את התואר "שהיד". גם מי שנהרג בג'יהאד מכונה "שהיד". בארצות ערב מקובל להשתמש בתואר "שהיד" גם לגבי חיילים, שנהרגו במלחמה.

מצוות הדת

האסלאם הגדיר חמש מצוות, המופיעות כולן בקוראן,כמצוות יסוד. מצוות אלו נקראו "חמשת עמודי התווך של האסלאם", והן מסוכמות בחדית': "על חמישה דברים נבנה האסלאם":

העדות

"כי אין אל מלבד אללה, וכי מֻחמד שליח אללה".

תפילה

המוסלמי חייב בחמש תפילות ביום, בכל מקום שירצה. התפילה כוללת את ה'עדות' והפרק הראשון בקוראן.

צדקה

המוסלמי נדרש לתרום צדקה מכספו. בדרך כלל לנזקקים, ובעת מלחמה לפדיון שבויים.

צום

המוסלמי צם בימי חודש הרמאדן מזריחת השמש ועד שקיעתה. צום הרמאדן מציין את תחילת ההורדה של הקוראן מן השמיים אל מוחמד.

עלייה לרגל למֶכָּה (החג')

גברים ונשים מוסלמים, מבוגרים ובריאים, חייבים לקיים מצווה זו לפחות פעם בחייהם, ולעלות לרגל אל העיר מכה – העיר הקדושה ביותר באסלאם שלפי המסורת המוסלמית היא עיר הולדתו של הנביא מוחמד.

ג'יהאד

יש זרמים באסלאם, שמונים מצווה נוספת כמצווה עיקרית שישית. זוהי מלחמה בשם הדת. מלכתחילה נקראו מלחמות מוחמד ותומכיו בעובדי האלילים הערבים "ג'יהאד", והמתים המוסלמים במלחמות אלה נחשבו כמי שזוכים לגמול מיוחד בעולם הבא (סורת אל-עמראן, 188). כיום הפרשנות למצווה זו נרחבת מאוד.

מאכלים אסורים

האיסור הוא על אכילת בשר חזיר או סוס, איסור על שתיית יין (יש המרחיבים איסור זה על משקאות אלכוהוליים בכלל), מצווה על שחיטת בהמה או עוף למאכל, ואיסור על המתתם בדרך אחרת (בשר כזה מכונה "חלאל"). מעניין לציין שבשר שנשחט שחיטה יהודית כשרה נחשב "חלאל" בעיני המוסלמים.

חובת קיום המצוות

לא מקובל לגנות מוסלמי שאינו מקיים את המצוות באופן סדיר, אלא אם הוא מתריס כנגד הדת. אדם שנולד מוסלמי וחוזר בו מדת האסלאם נקרא מרתד (murtadd) ודינו מוות.

הלכות הדת

האסלאם הוא בעיקרו דת אורתופרקטית, כלומר דת-הלכה שמבוססת על מצוות מעשיות, בדומה ליהדות. ההלכה המוסלמית מכונה "שריעה" ("דרך הישר"). בדומה להלכה היהודית היא מכוונת את צעדיו של המאמין בכל מקום ובכל זמן, למן הלכות הנישואין ועד להלכות ההתנהגות בשירותים. אין הפרדה בין הדת לבין החיים.

לבוש אדם דתי

המוסלמי הדתי לבוש בצניעות. הוא מכסה את ראשו ולובש שמלות ארוכות ומכנסיים תחתן. האישה המוסלמית גם היא לובשת שמלות ארוכות ורחבות על מנת שאיבריה לא יבלטו, ומכסה את ראשה. ישנן מדינות הלכה מוסלמיות שם האישה מכסה גם את פיה ואפה, כך שרק העיניים גלויות.

היום המקודש

באסלאם נדחה הרעיון שהאל נזקק למנוחה, כביכול, בתום ששת ימי הבריאה - בגלל הדימוי האנושי שדבק באל בשל כך. בסביבה החברתית בה פעל מוחמד - סביבה של סוחרים ונודדים - לא היה מקום ליום-מנוחה שבועי. הנודדים לא נזקקו לו. הסוחרים לא יכלו להרשות זאת לעצמם.
"יום אל-ג'ומעה" הוא יום ההתכנסות, יום ו'. הוא אינו יום שבתון או יום מנוחה. אין איסור על מלאכה ביום הזה, אולם מתקיימות תפילות המוניות במסגדים הכוללות דרשה.

מנהגים

מנהגי אבל

בטקס הלוויה יש הפרדה בין גברים ונשים. קוראים פרקי קוראן ומתאבלים בקול.

ניחום האבלים

המשפחה המתאבלת יושבת בביתה ומקבלת את המנחמים הבאים לתמוך ולעודד.

ברית מילה

הגבר המוסלמי נימול בגיל 13. המקור לכך היא מילתו של ישמעאל, שנימול ע"י אברהם כשהיה בן 13. לעומת היהודים שנימולים בגיל 8 ימים, בו מל אברהם את יצחק.

חגים ומועדים

 עיד אל-פיטר

(عيد الفطر "חג הפסקת הצום", מכונה גם "החג הקטן") - זהו החג המציין את סיומו של הצום ברמדאן, ומצוין לפיכך בשלושת הימים הראשונים של חודש שוואל, החודש העשירי.

עיד אל-אד'חא

(عيد الأضحى "חג הקורבן", מכונה גם "החג הגדול") - זהו החג המציין את המועד לקיום החג', העלייה לרגל. הוא נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו-אל-חג'ה, הוא החודש האחרון בלוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים במהלך הטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים. מקובל לקשר חג זה לסיפור עקדת ישמעאל, המקביל לסיפור עקדת יצחק המופיע במקרא.

מולד אל נבי

חגיגות הולדת הנביא מוחמד. נחוג ב-12 בחודש המוסלמי רביע אל אול. מתקיימים תהלוכות לפידים, ירידים, ארוחות חגיגיות וקריאת פיוטי חג על גדולת הנביא.

הרמדאן

חודש מקודש המציין את הורדתו הראשונה של הקוראן למוחמד. זהו חודש צום, בו נמנעים במשך שעות היום ממזון, משקה, עישון ויחסי מין. החסידים מסתגרים ב-10 הימים האחרונים של החודש לתפילות סליחה וכפרה במסגדים. קודם לחודש זה, בחודש המוסלמי שעבאן, מתקיים 'ליל הסליחות', ליל מחילה ומחיקת עוונות שבין אדם לחברו, הבא כהכנה לרמדאן.

לילת אל-קדר

מכונה 'ליל הגבורה', ומציין את ליל התגלות הקוראן לנביא מוחמד.

היום עשורא

נחוג ב-10 בחודש המוסלמי אל-מחרם. יום צום רשות (באסלאם הסוני) ויום אבל ותשובה (באסלאם השיעי) – לציון יום הזיכרון למות חוסין בן עלי. ביום זה עורכים תהלוכות אבל וטקסי הלקאה עצמית.

תפילות

מקום התפילה

מסגד הוא בית תפילה מוסלמי – בערבית "מסג'יד", כלומר – בית סגידה, בית תפילה. המסגד מרוהט בסגפנות גדולה ומלבד שטיחים אין בו ריהוט. הקירות חשופים ללא כל תמונות. מבנה המסגד מלווה פעמים רבות בצריח, "מאד'נה" או "מנארה", שממנו קורא ה"מואד'ין" לתפילה. במסגד המוסלמים מתפללים בציבור ושומעים דרשות. המסגד משמש גם לצרכים קהילתיים שונים.

שליח ציבור/חזן

האימאמים מנהלים את התפילה במסגד.

תדירות התפילה

מוסלמים מחויבים להתפלל חמש פעמים ביום: בבוקר, בצהריים, אחר הצהריים, בשקיעה ובערב.

קריאה מתוך ספר תפילה

הטקסט של התפילה כולל נוסחאות קצרות כמו "אללה אכבר"- אללה הוא הגדול ביותר.
כיוון שהטקסט קצר ומורכב מ'העדות' ומ'הסורה' הקצרה הפותחת את הקוראן - "סורת אל-פאתחה", חוזר המתפלל בכל תפילה מספר פעמים על אותן נוסחאות בלוויית אותן תנועות עצמן. כל מחזור כזה של אמירות ותנועות נקרא "רכעה" (מלשון - כריעה). ההלכה קובעת כמה רכעות של חובה יש לקיים בכל תפילה מתפילות היום, ועליהן אפשר להוסיף רכעות של רשות.

אופן ביצוע התפילה

התנועות של המתפלל כוללות עמידה והרמת ידיים, השתחוויות-כפיפת הגוף לפנים תוך כדי עמידה, סגידה (כריעה על הברכיים והורדת הראש עד הארץ), וישיבה על הברכיים.

הטקסט הקצר והפשוט, והחשיבות שנודעת לתנועות, נועדו להדגיש את אפסות האדם ואת כניעתו המוחלטת לאל, באמצעות קיום מדוקדק של מערכת צווים ודינים. בסוף התפילה רשאי המוסלם לשטח לפני אלוהיו גם בקשות אישיות, באמצעות תפילת רשות אישית.

פעמים רבות ניתן לראות מוסלמים נושאים עמם שטיחי תפילה קטנים, "סג'אדה".

 "הטבילה הקטנה"

לפני התפילה עורך המוסלמי 'טבילה קטנה' דהיינו, שטיפת פניו, ידיו ורגליו. שטיפת הגוף כולו לפני תפילה מחוייבת רק אם הוא נטמא. נהוג לחלוץ את הנעלים בכניסה למסגד.

כיוון התפילה

בשעת התפילה פונים המתפללים לכיוון העיר מֶכָּה, העיר הקדושה ביותר לאסלאם.

כמות מתפללים

התפילה בציבור במועדים מיוחדים, כמו תפילת יום שישי ותפילת החגים, מתקיימת בדרך כלל במעמד של ארבעים מתפללים (ויש המסתפקים בשנים-עשר) המהווים מניין. הכוונה לגברים, אם כי נשים רשאיות להשתתף בתפילה, בעזרה נפרדת.

סמלים

סהר

הסהר משמש לרוב כדי לסמל את האמונה האסלאמית. אולם יש לציין שהסהר לא שימש את מוחמד או שליטים מוסלמיים מוקדמים. הסמל המקורי של האסלאם הוא הכוכב המחומש. מקור הסהר אצל התורכים והוא הופיע לראשונה בדגל האימפריה העותמנית.

צבע ירוק

ירוק הוא צבע המזוהה עם האסלאם, בגלל הקשר שלו לטבע.

מקומות

לאסלאם מספר מקומות קדושים עיקריים על-פי סדר חשיבותם:

מכה

מכה (مكة المكرمة) היא עיר בערב הסעודית, הקדושה ביותר באסלאם, ובה נמצאת האבן השחורה המכונה הכעבה. מכה הייתה עיר מסחר חשובה לשבטים הערביים בזמן בו מוחמד נולד בסביבות 570 לספירה. מדי שנה באים למכה כשלושה מיליון מוסלמים לעליה לרגל.

הכעבה (בערבית كعبة) היא מבנה קדוש למוסלמים, ונמצא במכה שבערב הסעודית. למבנה יחסו תכונות קודש עוד לפני בוא האסלאם ב-622 לספירה. לפי המסורת המוסלמית, עם ההתגלות של מוחמד הוא התכחש לכעבה עד ש"טיהר" אותה מהאלילים שהיו בה קודם. המוסלמים מאמינים שהכעבה נבנתה על-ידי אברהם ובנו ישמעאל.

במרכז הכעבה נמצאת האבן השחורה שמאמינים שישמעאל הביא אותה עמו לאזור והיא חוללה ע"י עובדי אלילים. עיקר פולחן הכעבה נערך מחוץ למבנה ולא בתוכו.

עולי-הרגל מקיפים את הכעבה שבע פעמים, נושקים לאבן השחורה, ומצמידים את גופם לאזור שבין האבן השחורה לבין פתח הבניין, מתוך אמונה שהגוף שבא במגע עם האבנים יינצל מאש הגיהינום. אל טקסי הקפת הכעבה נוספים טקסים באתרים קרובים, כמו ריצה שבע פעמים בין שתי גבעות.

אל-מדינה

אל-מדינה (ערבית: مدينة رسول الله או المدينه, מדינת רסול אללה, או אל-מדינה, נקראה בעבר יַתְ'רֵבּ, בערבית: يثرب) היא העיר השנייה בקדושתה למוסלמים הסונים אחרי מכה. מוחמד, שנחשב באסלאם לגדול הנביאים, נאלץ לברוח אל העיר ית'רב בשל הטפותיו שהביאו למתיחות בינו לבין שליטי מכה.

ירושלים

ירושלים היא העיר השלישית בחשיבותה בדת האסלאם, אחרי מכה ומדינה.

בתחילה ציווה מוחמד על מאמיניו לפנות בתפילתם לכיוון ירושלים, כשם שעושים היהודים, אולם בשל מחלוקת עם שבטי היהודים שישבו במדינה, שינה את המצווה והורה למוסלמים להתפלל כשפניהם לכיוון מכה.

העיר אינה מוזכרת במפורש בקוראן, אולם מוזכר בו מסע הלילה של מוחמד למסגד אל-אקצא, שהמסורות המוסלמיות מזהות אותו במקומו על הר הבית בירושלים.

מסגד אל-אקצה

(ערבית: المسجد الاقصى, "המסגד הרחוק ביותר") הוא חלק מקומפלקס של מבני דת מוסלמיים בירושלים, במקום הנקרא "הר הבית" בפי היהודים ו"חראם אל-שריף" בפי המוסלמים.

המסורת המוסלמית מספרת כי מוחמד ירד מהשמיים אל ההר בשנת 621, מה שהופך את המסגד למקום השלישי בקדושתו בעולם עבור האסלאם. לאחר בניית כיפת הסלע בשנת 690 לספירה נבנה מסגד אל-אקצה הראשון מעץ בידי הכליפים של ירושלים, ובנייתו הושלמה בשנת 710. המבנה הוקם מחדש לפחות חמש פעמים; הוא נהרס לחלוטין לפחות פעם אחת על-ידי רעידת אדמה. הבניה המחודשת האחרונה הייתה ב-1035.

מסגד אל-אקצה הוא המסגד הגדול ביותר בירושלים; בערך 5,000 איש יכולים להתפלל בו ובסביבתו. הוא מציג מספר סגנונות בניה.

מסגד עומאר

מסגד שנמצא בסמוך לכנסיית הקבר ברובע הנוצרי בירושלים. המסגד נבנה על ידי הממלוכים במאה ה-15 במקום בו על פי המסורת התפלל הח'ליף עומאר בן אלחטאב, כאשר ביקר עם כניסתו לירושלים בכנסיית הקבר. על פי המסורת, בעת הביקור, כשהגיע זמן התפילה הציע הפטריארך סופרוניוס לח'ליף להתפלל בכנסיה. אולם עומאר סירב, כדי שהמקום לא יהפוך למקום קדוש גם למוסלמים ויפתח פתח לסכסוכים ומלחמות על המקום, ויצא להתפלל בחוץ, במקום בו בנוי כיום המסגד.

כתבי קודש

הקוראן

ספר הקודש של המוסלמים כתוב בערבית ובו מנהגים, מצוות ומסורות. בספר כתוב את שהיה ומה שעתיד להיות. מאמינים שמקור הקוראן בלוח שמימי שירד מהשמיים לנביא מוחמד. הקוראן נחתם והועלה על הכתב בתקופת הח'ליף השלישי עתמאן בן עפאן בשנת 651. המוסלמים מאמינים כי הקוראן הוא התורה שבכתב: נצחי, בלתי נברא, מושלם ואינו ניתן לחיקוי על ידי בני אדם. הוא משמש כאסמכתא לכללי הדקדוק והסגנון של הספרות הערבית. זוהי שיא היצירה הספרותית.

הסונה

הסונה משלימה את הקוראן. בתוכה אוסף מסורות שהועלו על הכתב, המתארות את אורח חייו של הנביא מוחמד, אמרותיו ומנהגיהם של חסידיו הראשונים.

תפוצת הכתבים

הקוראן נפוץ בעשרות שפות שונות בליווי פרשנות מוסלמית או פרשנות מהמדע המזרחני.

מנהיגים ורועים רוחניים

מנהיג הדת

באסלאם הסוני האימאם הוא ראש המסגד, מנהל התפילה בציבור ודרשן.
באסלאם השיעי האימאם הוא ראש העדה המוסלמית כולה, מצאצאיו של מוחמד ושל חתנו עלי. לאימאם השיעי מיוחסות סגולות על-אנושיות ומיסטיות.

מהדי

פירוש המונח מהדי בערבית הוא מונחה (בידי אל). כינוי זה ניתן על ידי כל זרמי השיעה האיסלמית לגואל העתידי אשר אמור להופיע באחרית הימים, ולכונן מלכות צדק בעולם ותיקון העוולות שנעשו לשיעה במהלך ההיסטוריה. ישנם כמה תנאים שחייב למלא המהדי בטרם יוכר ככזה, ורובם מתייחסים לייחוס המשפחתי שלו. הוא צריך להיות צאצא של הנביא מוחמד, נצר לביתו פאטימה וחתנו עלי אבן טליב.

חכמי דת

שופטי הלכה, אימאמים, קאדים, העלאמה (חכמי דת המורים למאמינים את עקרונות האסלאם) ומפתים (פרשנים ופוסקי הלכה) נחשבים כחכמי דת.

מינוי המנהיג

תפקיד המנהיג ניתן רק לאדם המתאים לכך. לפיכך אינו עובר בירושה. התפקיד ניתן לכל החיים. המנהיג משמש דוגמא אישית. הוא צריך להיות בקיא בענייני הדת,לדעת הלכות על בוריין ולדעת לפסוק הלכה.

ביביליוגרפיה

  • תורמי ויקפדיה, איסלאם, ויקיפדיה, האינציקלופדיה החופשית (אוחזר 22 לנובמבר 2011).
  • אביאלי-טביביאן, קציעה. איסלאם, הספריה הוירטואלית הספריה הוירטואלית של מט"ח, 1997.

מילות מפתח

אסלאם | סונה | שיעה | מוחמד | תפילה | העדות | חג' | מכה | כעבה | אל-אקצה | אל-מדינה | מסגד | מצווה | קוראן | חדית' | שהיד | ג'יהאד | רמדאן | אללה-אכבר | סהר | ירוק | מהדי

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.