דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 3 מדרגים

שמות רחובות בישראל - דף מידע

רחוב אהרן דוד גורדון, נוה שאנן, חיפה
רחוב אהרן דוד גורדון, נוה שאנן, חיפה
יערה ורד
כל שמות הרחובות בשכונה קשורים לאישים מתנועת הפועלים והעבודה.
רחוב יעבץ, תל אביב
רחוב יעבץ, תל אביב
יערה ורד
סמטת אלמונית, נחלת בנימין - תל אביב
סמטת אלמונית, נחלת בנימין - תל אביב
יערה ורד
מאחורי השם עומד סיפור מעניין על אדם בשם מאיר גצל שפירא אשר הקים סמטה זו ורצה לקרוא לה על שמו. ראש העיר של תל אביב, דיזינגוף, לא ראה זאת בעין יפה והחליט לשנות את שם הרחוב ל"סמטה אלמונית".
אספה ועיבדה יערה ורד

נוצר ב-11/3/2011

איך שם (רחוב) נולד

ועדת השמות - מהעבר להווה

"בתקופת המנדט הבריטי רוב הערים בא"י היו קטנות ולמעט צירים ראשיים אחדים בעיר הסמטאות הן אלו ששימשו כדרכי מעבר עיקריות ולכן לא היה צורך לתת שמות לרחובות. השמות שניתנו בדר"כ היו שמות שניתנו ע"י התושבים בהסכמה ועברו מדור לדור. ורוב השמות היו שמות מקומות כמו- דרך יפו". (גורן, תמיר)

"תל אביב היתה העיר הראשונה בה נוצר הליך חוקי לקביעת שמות לרחובות. עד אמצע שנות העשרים התגבש בתל אביב דפוס הליך קביעת שמות הרחובות בעיר. השמות הראשוניים ניתנו עוד לפני בניית הבית הראשון בעיר, אך קיבלו גושפנקא חוקית באסיפת כל תושבי השכונה (קרוי גם האסיפה הכללית).

ערב מלחמת העולם הראשונה עובר תהליך קביעת השמות לידי ועד השכונה. עם הזמן גדלה והתפתחה העיר תל אביב וכך גם כמות תושביה מה שהוביל להעברת תהליך קביעת השמות לגוף אחר- ועדת התרבות. ועדה זו ממנה תת ועדה לנושא שמות רחובות. עם השנים תת ועדה זו הפכה לועדת השמות העירונית אותה אנו מכירים היום". (בר- גל, יורם)

"תהליך דומה חל גם בחיפה שם התמנתה ועדת שמות בשנת 1933, שנועדה לקבוע את שמות הרחובות באזור המיובש בנמל. הועדה הורכבה משלושה אישיים המייצגים את שלושת הדתות המרכזיות בחיפה (מוסלמים, נוצרים ויהודים). בהמשך אותה השנה בוטלה ועדה זאת אשר היתה חיצונית לעירייה והוחלט להקים ועדה חדשה שחבריה שייכים לעירייה". (גורן, תמיר)

מהי ועדת השמות העירונית?

"כיום מומלצים שמות הרחובות בישראל ע"י ועדת השמות העירונית. ועדת השמות העירונית היא גוף הקיים ברוב הישובים העירוניים בארץ. זוהי ועדת "רשות" לבחירת העיריה וחבריה נבחרים ע"י מועצת העיר. נבחרי הועדה מייצגים את החתך הפוליטי במועצת העיר בקדנציה מסויימת". (בר-גל, יורם)

בשנים האחרונות חל שינוי בבחירת חברי הועדה, אלו כבר לא מינויים פוליטיים אלא מינויים מקצועיים. כך לדוגמה בעיריית חיפה, ועדת השמות מורכבת מגיאוגרף, היסטוריון, לשונאית ואנשי אקדמיה. שינוי זה נבע מהצורך לנתב את הדיונים למקומות יותר ענייניים ופחות פוליטיים ולמנוע מאבקים בין הסיעות לגבי מיקומו של רחוב המשתייך לזרמי העבודה או לזרמי חירות. (לופו, אורנה)

"כל אזרח יכול להציע שם לרחוב לועדת השמות המקיימת דיון בכל ההצעות שיש לאותו רחוב. כאשר הוועדה פוסקת לחיוב היא מעבירה את השם לאישור הנהלת העירייה ומועצת העיר". (בר- גל, יורם)

תפקידה של הועדה הוא לדון בשמות הראויים לרחובות, כיכרות ושכונות, להתייחס לכל פניות והצעות הציבור בהקשר זה ולהחליט על מיקומו הנכון של כל רחוב בתוך מפת העיר. (לופו, אורנה)

תהליך בחירת השם

ועדת השמות דנה בפנייה ומחליטה עקרונית אם להנציח, כיצד והיכן (שכונה, רחוב, כיכר). אם מוחלט בחיוב בודקים חברי הועדה אם יש רחוב מתאים ומגישים את המלצותיהם לאישור מועצת העירייה. אם אין רחוב מתאים מוכנס השם למאגר השמות. כלומר, אותו שם יונצח אך לא ידוע היכן.

לאחר המלצת ועדת השמות ואישור מועצת העירייה, באחריותה של מרכזת הועדה לדאוג לכיתוב מתאים ב- 3 שפות. על הכיתוב לעבור למינהל התיפעול תוך 30 יום מאישור השמות ע"י המועצה. מינהל התפעול ייצור את השלטים תוך 30 יום מקבלת המידע על הכיתוב. (לופו, אורנה)

ההכרזה על השם

לאחר שאישרו את שם הרחוב ניתן לקיים טקס בו מכריזים על השם החדש בפומבי. הטקס הינו לבחירת משפחתו של האדם המונצח ונערך לפי בקשתה, או עפ"י החלטת ראש העיר. במקרה של מדינות, הטקס נערך בנוכחותו של השגריר של אותה מדינה. אם נערך טקס הוא מתקיים במעמד ראש העיר אשר נושא דברים לזכרו של אותו אדם או לתרומתה של אותה מדינה או ארגון. (לופו, אורנה)

פוליטיקה של שמות

הכוחות הדוחפים לשמות

"חומרי ה"גלם" ליצירת השמות הם פניות והצעות המגיעות ממקורות שונים, כולל הועדה עצמה. חלקן של הפניות מגיע מאזרחים פרטיים וחלקן האחר מגיע מגופים שונים המעוניינים בהנצחת שמות מסוימים.

עבודת ועדת השמות מושפעת משלוש קבוצות גורמים מרכזיים: קבוצות לחץ הפועלות מאחורי הקלעים, מעקרונות וקריטריונים כלליים שנקבעו בעבר (תקנון) וממלאי הרחובות בעיר שיש להעניק להם שמות.

טבען של החלטות עקרוניות שהן מותקפות ע"י גורמים שונים ולעיתים חלה בהן שחיקה. לעיתים מרעננים החלטות ותיקות או קובעים חדשות תחתן. לרוב, רענון ההחלטות נובע מנסיגה וכניעה לקבוצות הלחץ. לעומת זאת, פריצתן של החלטות עקרוניות נובע משינויים חברתיים- תרבותיים, שינויי השקפת עולם ומגורמים מעשיים הקשורים לדינמיקה הפוליטית בועדת השמות ובמועצת העיר". (בר- גל, יורם)

חשיבות מיקום הרחוב

"כמו שכבר ציינו ועדת השמות עוסקת גם במיקום שם הרחוב בתוך מערכת הרחובות שבעיר. החלטה זאת מושפעת רבות מהמאבקים בין קבוצות הלחץ השונות בתוך העיר ומתבטאים לא רק במהות השם אלא גם במיקומו הספציפי. כל קבוצות הלחץ ומקבלי ההחלטות בנושא שמות רחובות מודעים לסימליות הרבה ולחשיבות הגדולה של 'מיקום טוב'. מיקום טוב במובנו המוחלט פירושו- רחוב ארוך ורחב במרכז הישוב. מיקום גרוע יהיה רחוב צדדי (סימטה), קצר וצר בפריפריה של העיר.

בשנת 1953 ועדת השמות בחיפה הלכה בעקבות ועדת השמות בתל אביב וקבעה איזורי שמות. החלטה עקרונית זאת על מיקום היוותה המלצה לריכוז שמות חדשים בעיר, באזורים בעלי ייחוד מוגדר. כך לדוגמה בשכונת נווה שאנן ורמות רמז שנבנו כשכונות פועלים עולם התוכן היה קשור לתנועת העבודה. (בר- גל, יורם)

הבניית זכרון קולקטיבי

"קריאת שמות רחובות היא צורת הנצחה מקובלת המשקפת אופי וזיכרון תרבותיים והיא חלק מהתייחסות החברה לסובב אותה. הנצחה הנעשית באמצעות קריאת שם רחוב היא תמציתית, יעילה ומחנכת. נטיעת עמוד ברחוב ועליו שם אינה מצריכה תקציב רב ומשרתת בצורה יעילה וזולה את הצורך להנציח. הנצחה מסוג זה משיגה שני דברים עיקריים- העברת ערכים חינוכיים והיסטוריים בצורה בלתי מודעת ומתאפשרת גם העברת לא מעט מסרים פוליטיים שמקבלי המדיניות הנציחו בהחלטותיהם". (שפנייר, יוסי)

"ניתן להניח שבמתן שמות ישנם שני דפוסי התנהגות: הראשון המדגיש המשכיות ויתקיים כל עוד קיימת המשכיות תרבותית בעיר לעומת השני המדגיש שינויים דמוגרפיים, תמורות אידיאולוגיות ובמקרים קיצוניים כיבושים צבאיים ומהפכות העשויים להביא לשינוי שמות הרחובות.

האידיאולוגיה הציונית קבעה את הקונצנזוס הלאומי של שמות אישיים המונצחים, אלה שמותיהם של "האבות המייסדים", המופיעים כמעט בכל הערים בישראל. כן נראה כי קיימת הטיה כלפי הנצחת אישיים מתנועת העבודה, וזאת בעקבות חשיבותה בעבר בשלטון המרכזי והמקומי בישראל. לאחר המהפך הפוליטי ב- 1977, וחיזוק מעמדן של המפלגות הדתיות בפוליטיקה הישראלית לרמותיה השונות, הולכים ומונצחים שמות הקשורים למפלגות הדתיות ולימין: החל בשמות ארגוני המחתרת וגמור באנשים שונים, כולל רבנים". (בר- גל, יורם)

"מגמה חדשה פותחה בשנים האחרונות, מתן שמות ניטראליים לרחובות (צמחים, הרים, נחלים). קריאת שמות ניטראליים כמו גם מתן מספרים לרחובות יש בהם כדי לפתור לשלטונות חלק מן הבעיות הפוליטיות". (שפנייר, יוסי)

ביטויין של קבוצות מיעוט

"השמות מהווים את אחד האמצעים האינטימיים לקשר שבין האדם והטריטוריה- מקומות ללא שמות הם ללא אורינטציה וללא יחוד חברתי ותרבותי.

בנוסף, שמות הרחובות בכל עיר, מהווים סכום מצטבר של החלטות במשך עשרות שנים, לכן אפשר לראות בשמות הרחובות מכשיר חשוב להבחנה בין סמלים תרבותיים, ערכים חברתיים והעדפות פוליטיות ביישובים השונים.

שמות החוזרים על עצמם בערים שונות מהווים "גלעין" להסכמה חברתית. לעומת זאת, שכיחות נמוכה של שמות מסויימים עשויה להעיד על היותם משתייכים ל"שוליים" החברתיים- תרבותיים". (בר- גל, יורם)

"שמות רחובות ושלטים והשפה שבה הם נקבעים מגויסים לשירות הזהות הלאומית הקולקטיבית הם אינם אמצעי פונקציונאלי גרידא, אלא גם אמצעי הנצחה. שמות רחובות ואתרים משקפים את האתוס הלאומי ומייצגים את החוויה הלאומית. על צד השלילה, אמצעים אלו מגויסים להשתקתם והדרתם של נרטיבים מתחרים ושל נקודות השקפה אחרות". (בן- שמש, יעקב)

בג"ץ עדאלה על שילוט עירוני

"בג"ץ זה דן בשאלה האם על רשויות מקומיות שבתחומן מתגורר מיעוט ערבי מוטלת חובה להשתמש בשפה הערבית, לצד השפה העברית, בכל שילוט עירוני. בית המשפט העליון, ברוב דעותיהם של הנשיא אהרן ברק והשופטת דליה דורנר, ענה על השאלה בחיוב.

השופט מישאל חשין, בדעת מיעוט, הציע לדחות את העתירה. חשין טען שסמכויותיהן של הרשויות המקומיות – ובכלל זה הסמכות לבחור שמות לרחובות ולקבוע אותם בשלטים- מוגבלת לעניינים פונקציונאליים בלבד ואילו שיקולים פוליטים שייכים למרחב הכללי- מדינתי. ולכן מבחינתו הטענות הלגיטימיות היחידות שיכולות העותרות להעלות הן טענות בדבר פגיעות פונקציונאליות הנובעות מהעדרו של שילוט עירוני בערבית. אך בעתירה המדוברת לא נמצאה ולו תלונה קונקרטית אחת על כך שפלוני נתקל בקושי בשל היעדר כיתוב בערבית על השילוט, לא נמצא ולו בדל ראיה על ערבים שדרכם אבדה להם.

חוות דעתו נבעה מהבחנה בין הלשון ככלי פונקציונלי ובין הלשון ככלי פוליטי. בהקשר של העתירה, החלטתן של רשויות מקומיות לא להוסיף כיתוב בערבית לשילוט העירוני עשויה לפגוע בדוברי הערבית בשני המישורים: במישור הפונקציונאלי עלולה להיפגע יכולתם להתמצא בערים וברחובותיהן, לקבל מידע על השירותים העירוניים ולהיות מוזהרים מפני סיכונים תעבורתיים ואחרים אך בעתירה לא נמאו הוכחות לקשיים כאלו. במישור הפוליטי, ההחלטה עלולה לפגוע בניסיונם של הערבים לשמר את זהותם התרבותית והלאומית, טענה שחשין התנגד לה. כמו כן, יש בהחלטה משום העדפה מפלה של התרבות העברית והיהודית על פני התרבות הערבית, והפרה לכאורה של חובת המדינה לנהוג שוויון בכל אזרחיה". (בן- שמש, יעקב)

עיברות שמות הרחובות בשכונה סילוואן

"בעיריית ירושלים הוחלט בשנת 2008 להעניק שמות עבריים לרחובות בשכונה סילוואן במזרח העיר. בכך סותרת העירייה החלטה קודמת שנתקבלה בנושא לפיה שמות הרחובות השגורים בפי ערביי השכונה כבר דורות יקבלו תוקף חוקי. כך למשל רחוב 'עין סילוואן' יהפוך לרחוב 'דרך השילוח' ורחוב 'ואדי חילווה' יקרא רחוב 'מעלות עיר דוד'.

לאחר פנייתם של תושבי סילוואן לעירייה בטענה ש"כנראה ישנם גורמים המעוניינים להסית ולפגוע בזהותה של שכונת סילוואן" נאמר להם כי החלטת הוועדה לאשר את השמות שהציעה נעשתה בטעות ובתום לב וההליך לשינוי שמות רחובות שונה מהליך אישור שמות רחובות ללא שם כפי שסברה הועדה בטעות במקרה זה ועל כן החלטת הוועדה אינה חוקית". (בר- גיל, דורון)

העדפה מתקנת לנשים

"ח"כ אורי אורבך הגיש הצעת חוק הקובעת כי לפחות 30% מהרחובות החדשים שיקראו על שם אישים ייקראו על שם נשים. לטענתו של אורי אורבך מתוך אלפי רחובות בערים השונות הקרויים על שם של אישיות, רק אחוזים בודדים קרויים על שם נשים. עשרות נשים ששימשו כמנהיגות ציבור, נשים יוצרות, נשים שתרמו להתפתחות היישוב וכולן נמצאות כבר שנים ברשימת ההמתנה לקריאת רחוב על שמן והחוק שהוא מציע נועד לתקן עיוות זה". (אילן, שחר)

ההגמוניה הציונית אשכנזית

"בשכונת רחביה שבירושלים שבו הנושא של שמות הרחובות הוא חכמי תור הזהב מספרד אך די במפתיע מופיע בשכונה בן כל חכמי ספרד שם אשכנזי- אושיסקין. ישנם מספר סיפורים המנסים להסביר כיצד הסתנן לתוך השכונה הספרדית רחוב אשכנזי.
אחד הסיפורים מסביר שביום הולדתו ה- 70 של אושיסקין דרש העסקן הציוני להדיח את שמו של יהודה הלוי משם הרחוב ולשנות את השם לשמו ומאז נקרא הרחוב על שמו". (רובינשטיין, דני)

מאפייני השמות

שמות על אישיים

כל אדם יכול להפנות בקשה לועדת השמות ולהציע אישיות שלדעתו רצוי לקרוא על שמה לרחוב. אך העיריה לא תקרא שם של אישיות אלא אם כן זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות , שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה ולהשמיע את טענותיהם. (לופו, אורנה)

"האישים שבדר"כ מנציחים הינם מנהיגי הציונות, מנהיגי מדינת ישראל, אישים מהתנ"ך, אנשי מדע, תרבות פוליטיקאים ועוד. ושמם ניתן לרוב לאחר מותם. יוצאים מן הכלל הם רחוב אלנבי בתל אביב ובחיפה, שעם כיבוש הארץ ע"י הבריטים מידי הטורקים נקראו לכבודו של גנרל אדמונד אלנבי אותם רחובות. כך גם הרחובות ביאליק ואחד העם שנקראו על שם האישים שהתגוררו בבתים שברחובות אלו. גם רחוב דיזינגוף נקרא על שמו של מאיר דיזינגוף טרם מותו. רחוב בוגרשוב נקרא על שמו של חיים בוגרשוב, גם כן לפני מותו, חרף התנגדותו של בוגרשוב, בכדי לא להיות מזוהה עם הרחוב עיברת בוגרשוב את שם משפחתו ל'בוגר'". (ויקיפדיה).

כאשר מציינים שמות של אישים כשמות רחובות יש לכתוב זאת בסדר הבא: שם פרטי, שם משפחה, שנות לידה ופטירה, שורה אחת עד שתיים לתיאור האישיות, כיתוב בערבית, כיתוב באנגלית. במידה והיה כיתוב מקובל במשפחה הוא יועדף על פני הכיתוב של האוניברסיטה.

כל עירייה מחליטה על המינון המועדף של רחובות שיקראו על שמות של אישיים. כך לדוגמה ועדת השמות של עיריית חיפה הגדירה שכשליש מרחובות העיר ייקרא על שמם של אישים. לא תמיד ועדת השמות מצליחה לעמוד בקריטריונים שקבעה לעצמה כמו זה לדוגמה. (לופו, אורנה)

שמות צמחים

גם כאן ההחלטה לגבי המינון המועדף של שמות שיקראו על שם צמחים נקבע בצורה אינדיבידואלית בכל ועדת שמות. לדוגמה, מועצה מקומית עומר החליטה שכל שמות הרחובות בשטחה יקראו על שמם של צמחים אך ועדת השמות של חיפה הקציבה לשמות מסוג זה רק שליש מכלל שמות הרחובות בעיר. (לופו, אורנה)

"בניגוד לדעה הרווחת שישנם יותר רחובות על שם אישיים, עולה מסקר של חברת מפה שדווקא "רחוב הזית" הינו הרחוב הנפוץ ביותר אשר 124 עיריות ורשויות מקומיות בחרו לקרוא על שמו את אחד מהרחובות בשטחם.
במקום השני ניתן לצוא את רחוב הגפן עם 105 אזכורים, שלישי נמצא את רחוב התאנה עם 95 אזכורים. לעומת האישיות המונצחת ביותר, זאב ז'בוטנסקי, אשר זכה ב- 55 אזכורים בלבד". (הרייטינג של הרחובות)

שמות ניטראליים

טרנד חדש בקרב ועדת השמות הינו מתן שמות ניטראליים. הכוונה היא לשמות שאינם משתייכים לזרם פוליטי כזה או אחר. כך לדוגמה שכונת דניה בחיפה מורכבת מרחובות על שמן של מדינות. גם כאן יכולה העירייה להחליט על המינון הרצוי מבחינתה. שוב ועדת השמות של חיפה החליטה שהמינון הנכון לדעתה של שמות ניטראליים הוא שליש מרחובות העיר.

כאשר רושמים שם ניטראלי יש לכתוב אותו בצורה הבאה: השם ייכתב בעברית, מתחתיו תיכתב שורה או שתיים של דברי הסבר ומתחת לזה בכיתוב בערבית ובאנגלית. (לופו, אורנה)

שמות ייחודיים

אם מטיילים בערי ישראל ניתן לראות שמות רחובות נוספים שאינם טריוויאליים (שמות של אישיים, של צמחים או שמות ניטראליים). "כך למשל אם נטייל בתל אביב נתקל ברחובות הסמוכים סמטה אלמונית וסמטה פלונית אשר נבנו ע"י מאיר גצל שפירא והוא החליט לקרוא לאחת הסמטאות על שמו ואף קבע עובדות בשטח על-ידי תליית שלט הנושא את שמו, ”מאיר שפירא“. ראש העיר דאז, דיזנגוף, לא ראה זאת בעין יפה. הוא זימן את שפירא לפגישה, שבה התפתח ויכוח קולני. בסופו של דבר, החליט דיזנגוף לשנות את שמותיהן של הסמטאות כך שיהוו אי-הנצחה לשמו של שפירא: האחת תקרא סמטה אלמונית, והשניה סמטה פלונית". (אתר "שמות רחובות מעניינים")

"רחוב מעג"ל ברמת גן, הוא ראשי תיבות של "משקי עופות, גנים לכל" - חזונם של מייסדי העיר. בעפולה ישנו רחוב הקרוי "פרסה" משום שהוא מתעקל בצורת פרסה". (ויקיפדיה)

"בהוד השרון ישנה שכונה שלמה עם רחובות על שמות רגשות כמו אהבה. רחוב "הכנסת אורחים" בירושלים, ברחוב זה קיים בית תבשיל עממי שנוסד ע"י רבי שלמה אליאך ועל שמו קרוי הרחוב. אלו רק חלק מהשמות בהם ניתן להיתקל". (שמות רחובות מעניינים)

חוקים מדיניים ממלכתיים

החלפת שם רחוב

"בערים רבות קיימת תופעה של שינוי שמות רחובות בשל התפתחות המקום ובשל נסיבות פוליטיות. החלפת השמות יכולה לנבוע מכמה סיבות: חלקן טכניות, אחרות נובעות מהרצון לעברת שמות ערביים ולעיתים רוצים להנציח איש מסויים אך אין רחובות פנויים ונאלצים לשנות את אחד משמות הרחובות הקיימים". (ששון, אבי ושפנייר, יוסי)

"שינוי השמות הדראסטי ביותר קרה לאחר מלחמת השחרור (1948). מלחמת השחרור היתה ארוע היסטורי חשוב שהיווה נקודת מפנה בשמות הרחובות: הוחלפו רוב שמות הרחובות שהיו קשורים לאוכלוסיה הערבית או לשלטון המנדטורי. פעולת ההחלפה נועדה לסמל בסמלים ציוניים ויהודיים את המרחב העירוני". (בר- גל, יורם)

"המקרה המצוי ביותר של החלפת שם רחוב זה כשרשויות, שיש בהן מספר רחובות עם שם זהה, מתאחדות. במקרה כזה, הרשות המאוחדת חייבת להחליף את השמות כדי שלא יהיה יותר מרחוב אחד עם אותו השם. כך דוגמה כשתל אביב התאחדה עם יפו שונה שמם של שדרות המלך ג'ורג' לשדרות ירושלים מפני שכבר היה בתל אביב רחוב המלך ג'ורג'.

סערה ציבורית שהתעוררה בבני ברק עקב החלפת שמו של רחוב הרצל בשם רחוב הרב שך הובילה לתיקון פקודת העיריות בנושא זה ונקבע בה שלשינוי שמו של מקום ציבורי הקרוי על שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות לאומית או ממלכתית, נדרש אישור של הממשלה או של ועדת שרים שהוסמכה לכך". (ויקיפדיה)

"הליך החלפת שם רחוב הינו ההליך היחיד הקבוע בכל העיריות והרשויות בארץ ואינו ניתן להחלטתה של ועדת השמות האינדיבידואלית של כל רשות". (לופו, אורנה)"עפ"י פקודת העיריות, העיריה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו אלה:

1. הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי העיריה ובמקום הציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העיריה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בשינויים המחויבים.

2. מועצת העיריה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה.

3. היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור – זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.

4. בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו – אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם. לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי.

5. ההחלטה לשינוי השם התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי הועדה". (ויקיטקסט, פקודת העיריות)

הליך ערעור על שם רחוב

כל אדם יכול להגיש פנייה לועדת השמות העירונית בה הוא מסביר מדוע הוא מעוניין לערער על שם רחוב מסויים. ועדת השמות העירונית דנה בערעור ומחליטה האם הטענה מוצדקת או לא. במידה והטענה מוצדקת מתחילה ועדת השמות להריץ נוהג של החלפת שם ובמידה והיא אינה חושבת שהטענה מוצדקת היא מחזירה לאותו אדם מכתב המסביר שבקשתו נדחתה. (לופו, אורנה)

עיריית חיפה ועיריית ירושלים קיבלו שתיהן ערעורים על שם הרחוב "עזה". בעוד שבעיריית ירושלים התקבלה ההחלטה והוחלף שם הרחוב "עזה" בשמות חדשים- למשל רחוב קריב ורחוב אגרון- עד שבפועל נשאר רק מקטע קטן הנאמן לשם המקורי, בעיריית חיפה לעומת זאת, הערעור נדחה ורחוב עזה נשאר עומד על תילו. (זיו, יהודה)

שגיאות בשם הרחוב

אומנם חלק מועדות השמות העירוניות עובדות בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון וחלקן כוללות לשונאים, אך שגיאות בכתיבת שמות הרחובות הינן תופעה נפוצה. לאחר שמחליטה ועדת השמות איזה שם יינתן לאיזה רחוב היא צריכה לבצע תעתיק.

כללי תעתיק הינם כללים שנקבעו באקדמיה ללשון העברית והם מסדירים את כתיבתן של מילים עבריות בכתב הלטיני. חוקים אלו אינם תקפים על שמות עבריים של בני אדם, שיש להם מסורת כתיב לאטיני ובעליהם רוצים לקיימה כמסורתם. בנוסף, כמעט לכל ועדת שמות יש מתעתק לערבית. זהו אדם הבקיא בכללי התעתיק בערבית.

אם אדם מזהה שגיאת כתיב בשלט הוא יכול להגיש פנייה לועדת השמות בכדי שיתקנו את הטעות. ועדת השמות אינה יכולה לזהות כל טעות ולכן בנושא זה היא מסתמכת לרוב על פניות הציבור. לעיתים ועדת השמות מוציאה אל רחובות העיר קבוצה שמטרתה לבדוק האם ישנן טעויות בכיתוב השלטים אך לא עושים זאת לעיתים קרובות. (לופו, אורנה)

הוראות השילוט

ישנם שני סוגי שלטי רחובות: שלט מואר עליו מופיע שם הרחוב בעברית, באנגלית ובערבית וכן מספרים עם חיצי הכוונה. הסוג השני הינו שלט כחול שמופיע בדר"כ על הבתים או על עמודי רחוב, במיוחד בצמתי רחובות. במקרה של רחוב ארוך יוצב שילוט כחול נוסף בנקודה נוספת ברחוב.

בנוסף לכיתוב המתאים תוסיף מרכזת הועדה משפט מידע או הבהרה על שם הרחוב. השמות בעברית צריכים להיות מנוקדים. בכיכר השלט ימוקם בלב הכיכר. (לופו, אורנה)
 

ביביליוגרפיה

כתבי עת

  • בן שמש יעקב, "שפה מקומית, שפה לאומית: בג"ץ עדאלה על שילוט עירוני", תיאוריה וביקורת, 22, (2003) עמ' 199-204.
  • ברגל יורם, "הסמלה פוליטית במרחב העירוני: שמות רחובות בישראל", אופקים בגיאוגרפיה, 33-34, אוניברסיטת חיפה (1992) עמ' 119-132.
  • גורן תמיר, "מתן שמות לרחובות העיר בתקופת המנדט הבריטי", חיפה: ביטאון העמותה לתולדות חיפה, 4, (2006), עמ' 2-13.
  • זיו יהודה, "לעקוב אחרי שם הרחוב", מסע עולמי, 36, (2004), עמ' 24-28.
  • שפנייר יוסי, "עיצוב הזכרון בשמות רחובות בשכונת פסגת זאב ובגבעת זאב", דרך אפרת:  בטאון המכללה למורות וגננות- אפרתה, 13, (2009-2010), עמ' 139-159.
  • ששון אבי, שפנייר יוסי, "שמות הרחובות באשקלון כדגם של הבניית זכרון" דרך אפרתה: בטאון המכללה למורות וגננות אפרתה, 13, (2009-2010), עמ' 161- 178.

ראיון

  •  אורנה לופו (2.12.2010) חברה בועדת השמות העירונית של חיפה.

אינטרנט

 


מילות מפתח

הנצחה-ברחובות | שלטי-רחובות | שילוט-עירוני | ועדת-השמות | פקודת-העיריות-לרחובות | בחירת-שם-רחוב | עיברות-שם-רחוב | החלפת-שם-רחוב | שגיאות-בשם-רחוב

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על שמות רחובות בישראל - דף מידע (3)

    גליה מור

    naharia@nahariya.muni.il
    יש לי שאלה, האם קיים נוהל למי מודיעים על שמות של רחובות חדשים? משרד הפנים, דואר? מי? תודה גליה מור
    יום רביעי י' באייר תשע"ה 29 באפריל 2015

    אבי

    שאם יש כללים או תקנים מחייבים לאיות או תרגום שמות מקומות ורחובות באנגלית ובערבית? למשל רחוב ייקרא street או rehov? אם לא נדרש תרגום האם "צפון" יאוית zafon או אולי tzafon? תודה.
    יום שישי כ"ג בתמוז תשע"ב 13 ביולי 2012

    פלוני אלמוני

    מסטודנטית מצויינת! הסיפור על שמות הרחובות לעיל היה משעשע במיוחד!
    יום שלישי כ"ו באדר תשע"ב 20 במרץ 2012

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.