דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

בתי אבות בישראל - דף מידע

יום איכות החיים לאזרח הותיק
יום איכות החיים לאזרח הותיק
תמר פרבר
מועצה אזורית בשרון
שיעור ריקוד לגיל הזהב
שיעור ריקוד לגיל הזהב
תמר פרבר
משתתפים בשיעור ריקוד במרכז יום לקשיש
אסף ועיבד אור פרבר

נוצר ב-11/3/2011

הגדרות יסוד

קשת הגדרות התפקוד בזיקנה

"ישנן מספר הגדרות ליכולת הזקן להתמודד עם חיי היום-יום:

  • זקן עצמאי = זקן אשר מבחינת תפקודו מסוגל לבצע פעולות יום יום ללא עזרה.
  • זקן תשוש = זקן אשר מפאת תפקודו הירוד זקוק לעזרה חלקית בפעולות היום יום.
  • זקן סיעודי = זקן במצב בריאותו ותפקודו ירודים כתוצאה ממחלה כרונית או מליקוי קבוע או הסובל מבעיות רפואיות מורכבות ובלתי יציבות, הדורשות מעקב רפואי מיומן במסגרת בעלת אופי רפואי, במשך 24 שעות ביממה לתקופה ממושכת, ושנתקיים בו אחד או יותר מאלה:
  • הוא מרותק למיטה או כיסא גלגלים.
  • אין לו שליטה על הסוגרים או על אחד מהם.
  • הוא זקוק לעזרה מלאה או חלקית בפעולות היום יום.
  • הוא מתהלך בקושי רב עקב מחלה.
  • מושגים נוספים: "תשוש נפש"; "סיעודי מורכב"; "סיעודי שיקומי", ועוד." (ישראל דורון, סוגיות מצגת 2)

סוגי המוסדות הקיימים בישראל

מוסדות ציבוריים

המוסדות המיועדים לזקנים בישראל מוסדרים מבחינה חוקית בשתי מסגרות עיקריות: האחת- "מעונות לזקנים עצמאיים ותשושים", המוגדרים בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965 (להלן: "בתי אבות"), והשנייה- בתי חולים סיעודיים או מחלקות סיעודיות, כהגדרות בפקודת בריאות העם. בבתי האבות שוהים זקנים עצמאיים או תשושים, ואילו בבתי החולים הסיעודיים ובמחלקות הסיעודיות שוהים זקנים סיעודיים ותשושי נפש, שמצב בריאותם ותפקודם היומיומי ירוד והם תלויים בעזרת הזולת." (דורון, עמ' 63)

סוגי בתי אבות

"בית הורים הינו בית אבות אשר מיועד למספר מצומצם של דיירים. בתי אבות סיעודיים אשר הינם בעצם בתי חולים סיעודיים מיועדים לקשישים במצב תפקודי סיעודי. כל מוסד סיעודי הינו תחת פיקוח משרד הבריאות. כמו כן, קיימות מחלקות מיוחדות לזקנים במצב סיעודי מורכב - בית חולים גריאטרי. קיימים בתי אבות לתשושי נפש – אשר בדרך כלל מורכבים ממחלקות סגורות ומיועדים לטיפול בקשישים דמנטיים ברמות שונות, חולי אלצהיימר, דמנציה ועוד. תשושי נפש דורשים השגחה וטיפול מוגברים. אפשרות נוספת היא בית אבות משולב אשר כשמו כן הוא - משלב מספר מחלקות (מחלקת תשושים ומחלקה סיעודית) ובכך מאפשר לבני זוג במצב תפקודי שונה להיות ביחד באותו מקום.

ההבדלים העיקריים בין בתי האבות השונים (כמובן מלבד סוג האוכלוסייה שאליו הם מיועדים) נובעים מהתקנים השונים הדרושים לטיפול מתאים בקשיש. כל בתי האבות נותנים פתרון מלא לשהיית הקשיש וזאת בהתאם למצב התפקודי שלו. השרותים הניתנים בכל בתי האבות כוללים טיפול רפואי בהתאם לצורך, תזונה מלאה, ניקיון ותחזוקה וכן פעילויות שונות.
קיימים בתי אבות בבעלות פרטית או ציבורית, כאשר סוג הבעלות אינו קריטריון המשפיע על איכות הטיפול הניתן וטיב בית האבות." (יומן)

מוסדות פרטיים- דיור מוגן

"בתי הדיור המוגן מיועדים לאוכלוסיה מבוגרת ועצמאית שאינה זקוקה לטיפול רפואי צמוד. הדיירים בדיור המוגן הם אנשים שרוצים להמשיך ליהנות מאורח חיים עצמאי בקרב בני גילם בסביבה מוגנת ובטוחה המציעה גם אפשרויות לפעילות פנאי וחברה. בתי הדיור המוגן מספקים שירות רפואי מצומצם יותר לדייריהם העצמאים, אך חשוב לציין שבמידה וחלה הדרדרות במצבו של אחד הדיירים, דואג המוסד לטיפול הנדרש ובמידת הצורך עוזר בהעברת הקשיש לקבלת טיפול רפואי מתאים. בנוסף, בחלק ממוסדות הדיור המוגן הוקמה מחלקה מיוחדת לדיירים שבריאותם הדרדרה ומתקשים בחלק מתפקודי היומיום, מחלקה שנקראת "דיור תומך" ובה ניתן כל הטיפול הדרוש המאפשר את השארת הקשיש בסביבתו המוכרת." (אשל)
להלן טבלה הכוללת את המוסדות הקיימים כיום בישראל עבור אוכלוסיית הקשישים (מתוך: ישראל דורון, סוגיות. מצגת 2)

נתוני בתי האבות בישראל

נתוני המוסדות

בשנת 2001 פעלו כ-390 בתי אבות ברישיון משרד הבריאות ו/או משרד העבודה והרווחה... עוד מספר בלתי ידוע של בתי אבות פועלים ללא רישיון (יש להניח שקיימים כמה מאות כאלה, ברובם קטנים). מבין בתי האבות הפועלים ברישיון, 75 הם בקיבוצים, 8 ממשלתיים, 110 מלכ"רים וכ-200 הם פירמות עסקיות. כ-110 מוסדות (28 אחוז) הם בתי אבות המיועדים לעצמאים ו/או לתשושים בלבד, כשמרביתם (קרוב ל-80 אחוז) הן פירמות עסקיות והשאר מלכ"רים. ב-280 בתי אבות פועלות גם מחלקות סיעודיות. "יותר ממחצית המלכ"רים פועלים במסגרת 'רשתות' כמו אש"ל (15 בתי אבות), קופ"ח מכבי (15), קופ"ח מאוחדת (5), משען (7), הפועל המזרחי (5) וכדומה. בתי האבות העסקיים הם בד"כ פירמות בודדות או שהם פועלים במסגרת של 2-4 מוסדות (לדוגמא, 3 בתי אבות של "בית בכפר", 2 בתי אבות של "עד מאה ועשרים", 4 בתי אבות של 'נאות אבי' וכדומה)". (לוסקי, עמ' 14)

אוכלוסיית היעד

"בסוף שנת 2007 מנתה אוכלוסיית ישראל 7.2 מיליון נפש, מתוכם כ-708,000 קשישים (מעל גיל 65), כמעט 10% (ויקיפדיה). נכון לסוף שנת 2007 היו בארץ כ-400 מוסדות לטיפול ממושך ובהם 30,200 מיטות. שיעור התפוסה היה 86%‏. כלומר, שיעור הקשישים בישראל השוהים במוסדות לטיפול ממושך (בתי אבות) הינו 3.5% מאוכלוסיית הקשישים. בנוסף, בסוף שנת 2004 היו בארץ 165 תוכניות של דיור מוגן לקשישים ובהן 21,315 יחידות דיור. המסקנה מהאמור לעיל היא שרובם המוחלט של הקשישים אינו מתגורר במוסדות לטיפול ממושך אלא גר בקהילה." (ויקיפדיה)

"קרוב ל-4% מאוכלוסיית הזקנים בישראל (בני 65 ומעלה) מתגוררים במוסדות. שיעור זה גדל משמעותית בקבוצות הגיל של הזקנים-זקנים (old-old): 8.7% מבני 75 ומעלה מתגוררים במוסדות ובקרב בני 85 ומעלה האחוז מגיע לכדי 18.6%. לאוכלוסייה במוסדות לזקנים מאפיינים חברתיים וכלכליים מגוונים: חלקם בעלי אמצעים והם כלים לבחור במוסדות פרטיים שאיכותם מעולה ומחירם גבוה; אחרים, נטולי כל אמצעים, מתקיימים מקצבת זיקנה והבטחת הכנסה ונאלצים להסתפק הסטנדרט המינימום הניתן למי ששהותו במוסד ממומנת מתקציב המדינה. הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על מאפייני הקבוצה הגדולה ביותר בקרב דיירי המעונות לזקנים: נשים אלמנות, מעל גיל 75, נעדרות מעגל תמיכה חברתי-כלכלי שיאפשר להן המשך מגורים בקהילה." (דורון, עמ' 62).

"החל מ-1955 ועד 2007 גדלה אוכלוסיית הקשישים פי 8 בעוד שכלל האוכלוסייה גדלה פי 3.9 בלבד. על פי ההערכות צפויה העלייה בתוחלת החיים להביא לגידול בשיעור אוכלוסיית הקשישים עד לכ-12% מהאוכלוסייה עד שנת 2020". (מעלות- דיור מוגן: סקירה ענפית)

היסטוריה

מעונות זקנים

"ראשית התפתחותם והקמתם של המוסדות לקשישים בישראל החלה בסוף המאה התשע-עשרה ודומה למגמת ההתפתחות שהתרחשה באירופה ובארה"ב. שם התפתחו המוסדות המיוחדים לקשישים בתוך "בתי עניים", שבם חסו העניים ובעלי מצוקות שונות מכל הגילים. רק בהמשך נעשתה הפרדה לפי גיל בגלל בולטות הצרכים הייחודיים של הקשישים והניסיון להערכות מתאימה. גם המוסדות הראשונים לזקנים בישראל הוקמו בידי נדבנים יהודים מחוץ-לארץ שעסקו בפילנתרופיה וראו בכך מעשה צדקה. מוסדות אלו שנקראו "בית מושב זקנים" דמו לבתי-אבות יהודיים במזרח." (גולדנר, עמ' 20-21)

"בתקופת המנדט הבריטי הטיפול בקשישים לא עמד בסדר העדיפות של היישוב. ומעבר לכך, עצם הנזקקות לסעד בחברה יהודית סוציאליסטית נחשב כדבר חריג... באותה תקופה לא היו כמעט הסדרי ביטחון סוציאלי שיכלו להגיש סיוע לאדם שנקלע למצב של מצוקה." (שם, עמ' 25)

"ארגון מלב"ן (מוסדות לטיפול בעולים נחשלים) הוקם בסוף 1949, בשיא העלייה ההמונית, כדי לספק שירותי, ריפוי, שיקום וטיפול לקשישים ולנכים... כצעד ראשון קיבל לידיו מלב"ן את הנהלת כל מושבי הזקנים שהיו בחסות הסוכנות... בעשור הראשון טיפל מלב"ן בכ-5,000 עולים זקנים: מרביתם (4,500) ברמת תפקוד עצמאית, ומיעוטם (500)- תשושים. הם סודרו ב-15 בתי-זקנים, כפרי זקנים ובתי תשושים של מלב"ן" (שם, עמ' 30-31)

"בשנת 1969 הוקמה אש"ל- האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הקשיש... פעילויותיה הראשונות היו להרחיב את רשת בתי-האבות באזורים הדרושים... ב-1968 היו 75 מעונות לקשישים, ובהם 7,000 דיירים. הביקורת על רמת השירות במעונות לקשישים הביאה לחקיקת חוק הפיקוח על המעונות (תשכ"ה). חוק זה מחייב רישוי ועמידה בסטנדרטים ובפיקוח ממשלתי על המעונות." (שם, עמ' 35).

"החל משנות השמונים חל שינוי משמעותי במבנה המערך המוסדי ובהיקפו... בין 1981 ל-1995 חל גידול משמעותי במספר המוסדות (160%) ובמספר המיטות לטיפול ממושך (90%)... בשנת 1995 המגזר הפרטי בלט ביותר בתחום מתן שירותים מוסדיים, והוא תרם את התרומה הרבה ביותר לגידול המערכת המוסדית באותן שנים... בשנים 1981-1995 הגדיל המגזר הפרטי את חלקו היחסי בבעלות על המיטות שברשותו- מעשירית מכלל המיטות לתשושי נפש בישראל לכמחצית." (שם, עמ' 46).

הדיור המוגן

"התכניות הראשונות לדיור מוגן בישראל החלו כבר באמצע שנות החמישים. ארגונים וולונטרים... הקימו, בעיקר בערים מרכזיות, יחידות דיור קטנות שבהן הקשיש ניהל אורח חיים עצמאי בהשגחת אם בית ומערכת קריאה בעת מצוקה, ובהן נמצאה גם קפטריה והתנהלה פעילות חברתית." "בשנות השמונים נכנס המגזר הממשלתי, בשיתוף אשל, לבנייה חדשה של תכניות דיור מוגן בעבור אוכלוסייה נצרכת... גם באזורים פריפריים" "בשנות התשעים נכנס גם הסקטור הפרטי לתכניות הדיור המוגן... והעלה את הבנייה לסטנדרטים גבוהים ביותר... וכן העניק מגוון רחב של שירותי טיפול ותמיכה ושל פעילויות תרבות, חברה והעשרה." "בשנות התשעים זכה הדיור המוגן לתנופת גידול חסרת תקדים. במשך שבע שנים בלבד (1990-1997) הוכפל מספר התכניות לדיור המוגן, ושולש מספר היחידות בדיור המוגן." (שם, עמ' 49-51)

אלטרנטיבות

שירותים תוך ביתיים

"השירותים התוך ביתיים מיועדים לתת מענה לצרכים הפיזיים והחברתיים של הזקן והם באים להשלים את הטיפול הניתן על ידי המשפחה. בקטגוריה זו ניתן להבחין בשלושה סוגים עיקריים: שירותים לטיפול אישי והשגחה בבית, עזרה בניהול משק הבית ושירותים שנועדו לתת מענה לצרכים חברתיים. השירותים לטיפול בית ניתנים במסגרת חוק ביטוח סיעוד. חוק זה נותן ביטוי לתפיסה כי המשפחה היא האחראית לטיפול בבן המשפחה הזקן ועליה לדאוג לצרכיו, כשהסיוע באמצעות החוק נועד להקל מעל למשפחה את נטל הטיפול כדי למנוע ו/או לדחות את הצורך במוסד סיעודי." השירותים התוך ביתיים כוללים שירותים לטיפול אישי, טיפול בית, עזרה ביתית, שירותי הזנה, ביקורים ידידותיים, אביזרי עזר ושכונות ותכניות דיור תומכות. (יקוביץ- מערכת, עמ' 685-686)

שירותים קהילתיים מחוץ לבית

"מערכת השירותים הקהילתיים לקשישים כוללת שירותים לקשישים בריאים ועצמאיים מבחינה תפקודית וכן שירותים לזקנים מוגבלים. השירותים לזקנים העצמאיים כוללים בעיקר רשת של מועדונים חברתיים ומרכזים רב-שירותיים: השירותים לזקנים מוגבלים כוללים מרכזי יום." (שם, עמ' 691)

מריאיונות עם הקשישים ש' ו-מ' ממרכז היום לקשיש בנוה ימין עולה כי מרכז היום ממלא כיום את צרכיהם החברתיים של הקשישים החברים בו ומעניק להם את השירותים הדרושים להם במשך היום. השירותים הקהילתיים החוץ-ביתיים, במקרה זה מרכז היום לקשיש, מעניקים תעסוקה לקשישים המתקשים לתפקד לבדם במשך היום וממלא את מקומם של בני המשפחה, העסוקים במשך היום. הקשישים במקרים רבים מופנים אל מרכז היום ע"י בני משפחה וגורמי רווחה. (ראיונות עם ש' ו-מ')

מסגרות פורמליות

"בשנים האחרונות ניכרת ירידה בכוחה של מדינת הרווחה להבטיח את המשך מתן הטיפול הממושך שלו זקוקים קשישים תשושים... בעקבות זאת, קיימת נטייה גוברת והולכת במדינות רבות... "להחזיר" למשפחה ולקהילה את האחריות לטיפול הממושך. משמעות הדבר היא הסתמכות יתרה של הרשויות הפורמליות על כוחן ויכולתן של הרשתות החברתיות הבלתי פורמליות של קשישים ומוגבלים לספק את התמיכה ואת הטיפול הדרוש לאורך זמן... נדמה שהרשויות הפורמליות של המדינה לא תוכלנה להסתמך על מתן טיפול ממושך לאוכלוסייה הזקנה, הגדלה והולכת, באמצעות רשתות חברתיות תומכות בלתי פורמליות בלבד." (ליטווין, עמ' 655).

ביביליוגרפיה

ספרים

  •  ישראל דורון, משפט, צדק וזיקנה, אשל, ירושלים (2007). להלן: דורון

מאמרים

  •  גולדנר חוה ובריק יצחק, "התפתחות השירותים לזקנים בישראל- מבט היסטורי", ארנולד רוזין (עורך), הזדקנות וזיקנה בישראל, אשל, ירושלים (2007). להלן: גולדנר.
  • יקוביץ אסתר, "מדיניות הטיפול הממושך בזקנים בישראל", ארנולד רוזין (עורך), הזדקנות וזיקנה בישראל, ירושלים (2003). להלן: יקוביץ- מדיניות.
  • יוקביץ אסתר, "מערכת השירותים הקהילתיים והמוסדיים לזקנים ", ארנולד רוזין (עורך), הזדקנות וזיקנה בישראל, ירושלים (2003). להלן: יקוביץ- מערכת.
  • ליטוון הווארד, "הזקן והחברה בישראל: מערכות תמיכה חברתיות ", ארנולד רוזין (עורך), הזדקנות וזיקנה בישראל, ירושלים (2003). להלן: ליטווין.
  • לוסקי  ישראל וגבעון  יהודית, יעילות ואיכות בבתי אבות סיעודיים: מלכ"רים לעומת מוסדות עסקיים, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים (2005). להלן: לוסקי.

אתרי אינטרנט

  • Human - מרכז מידע לגיל הזהב.
  • רעות - מרכז מידע רעות-אשל
  • תורמי ויקפדיה,  בית אבות, ויקיפדיה, האינציקלופדיה החופשית (אוחזר 10 לנובמבר 2011)

מקורות אחרים

  • הקורס סוגיות משפטיות במסגרות מוסדיות לזקנים, ישראל דורון, אוניברסיטת חיפה, החוג לגרונטולוגיה, שנה"ל תש"ע. להלן: ישראל דורון, סוגיות.
  •  ריאיונות עם ש' ומ', שני חברים במרכז היום לקשיש בנוה ימין.
     

 


מילות מפתח

דיור-מוגן | זיקנה-בישראל | מוסדות-זיקנה | אש"ל

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על בתי אבות בישראל - דף מידע (1)

    גיל

    כתבה מצוינת, תודה רבה! מצבה של סבתי בשנה האחרונה התדרדר בשל גילה המבוגר. חיפשנו בית אבות שיתאים למצבה ולאחר חיפוש מייאש מצאנו בית אבות מצוין נוה שלו שממוקם במרכז הארץ בלב העיר פתח תקווה. http://www.neve-shalev.co.il הבית אבות רומם את מצבה וחל שיפור עצום בה. מטפלים בה ד"ר סמטנין וצוות רפואי ברמה מאוד מקצועית. אני ממליץ בחום לנסות את המקום. חשבתי לשתף כי אני מאד מרוצה מההתנהלות (זה לא מובן מאליו). יום טוב ובהצלחה
    יום ראשון י"ח בכסלו תשע"ז 18 בדצמבר 2016

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.