דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

מעוכבי גט - המשמעות והדרכים לפתרון

בית דין רבני
בית דין רבני
מקס אפשטיין
אורנית אבני-גורטלר, עו"ד
ירימי נתנאל, עו"ד מומחה לענייני משפחה
 

נוצר ב-10/31/2011

מבוא

סרבנות גט היא אחת הסיבות העיקריות לאי סיום תיק גירושין. ע"פ היהדות, סרבנות גט משמעה, כאשר אדם נשוי מסרב לסיים את הנישואין באופן רשמי, על אף שבפועל הנישואין בעצם לא מתממשים.

סרבן הגט מסרב לתת את הגט המיוחל בדרך כלל בשל רצון להשיג תנאים מסוימים במסגרת הסכם הגירושין. סיבה נוספת לסרבנות גט יכולה להיות יצר נקם בבן הזוג או התנגדות למתן גט ע"פ ההלכה היהודית (במקרה של המרת דת, למשל), או אף חוסר השלמה וחוסר רצון לוותר על הנישואין ו"לשחרר" את בן הזוג על אף שבפועל היא אינה קיימת עוד. מבדיקות שנערכו ע"י בתי הדין הרבניים, עולה כי יש כיום בישראל כמה מאות מסורבי גט.

ע"פ נתוני בתי הדין הרבניים, נכון לשנת 2009, היחידה המיוחדת של הנהלת בתי הדין בנושא התרת עגונות ומסורבות גט, הצליחה להשיג גט ל-162 נשים, שבעליהן נעלמו בחו"ל או סרבו לתת גט לנשותיהם. כמו-כן ניתנו 44 פסק דין לסנקציות נגד בעלים שמסרבים לתת גט לנשותיהם. כן ניתנו 6 צווי מאסר לסרבני גט.

יש לציין, שיש ויכוח באשר לנתונים המספריים שנמסרו ע"י בתי הדין הרבניים, במיוחד בקרב ארגונים נשיים, הטוענים כי מספר מסורבות הגט בישראל גבוה מהרבה מהמדווח ע"י בתי הדין. לדוגמא "מבוי סתום", ארגון ללא מטרות רווח, אשר הוקם בשנת 1995, במטרה להעניק סיוע משפטי וסוציאלי לנשים מסורבות גט מפרסם באתרו כי: "אחת מכל שבע נשים בישראל אינן יכולות להתגרש בשל מגבלות בחוק ישראלי המקנות סמכות בלעדית לבתי הדין הרבניים בענייני נישואים וגירושים". הוויכוח נוצר מכיוון שיש הטוענים כי כל אשה הנתקלת בסירוב מצד הבעל למתן גט, או בניסיון לסחיטה של ויתורים בנושאים שונים כמו מזונות, ילדים, חלוקת רכוש וכדומה – ראויה להיקרא סרבנית גט. לפי טענה זו אפשר לומר כי כ- 40% מכלל הנשים המתגרשות הן מסורבות גט. מאידך בתי הדין הרבניים מצמצמים מאד את ההגדרה, ומכאן את מספר המסורבות על פי ההגדרה.

ההבדל הגדול בין הנתונים במקורות שונים של שיעור מעוכבי ומסורבי הגט נובע מהעובדה שההגדרה לסרבנות גט משתנה בקרב הגופים השונים העוסקים בנושא. מבחינת בתי הדין הרבניים מסורבת גט היא אשה שבעלה חויב במתן גט ולא נתנו לאחר תקופה מסוימת, בעוד שארגוני נשים ומשפטנים שונים מגדירים סרבנות גט כמצב בו עברה תקופה מסוימת מזמן פתיחת תביעת הגירושין, והאשה נתונה בפועל לסחטנות כלכלית רגשית ופסיכולוגית כתנאי לקבלת גט, גם לפני שביה"ד קבע חיוב בגט.

על ההבדלים בין גברים לנשים

ע"פ ההלכה, אשה מסורבת גט שקיימה יחסי אישות עם גבר אחר שאינה בעלה מוגדרת כנואפת, ואם נולד לה ילד כתוצאה מיחסים אלו, הילד יהיה ממזר. לעומת זאת, לבעל מסורב גט אין בעיות כאלו, אך גם הוא לא רשאי להתחתן ע"פ ההלכה. חשוב לציין, שבשל הפער בין גברים לנשים בנושא זה, גבר שבוחר להיות סרבן גט (מהסיבות שצוינו לעיל) נהנה מיתרון גדול לעומת אשה סרבנית גט.

יש הטוענים כי ההבדלים הללו באים לידי ביטוי בעיקר בקרב נשים שומרות מסורת, שערכיהן לא מאפשרים חיים עם בן זוג אחר בזמן שעדיין לא קיבלו גט, ואכן ישנם אירגוני נשים אורתודוכסיות רבים שנאבקים למען נשים מסורבות גט. מאידך ניתן לומר כי כל אשה הנמצאת במצב של סרבנות גט מצויה במצוקה, גם אם אינה דתייה.

עם זאת, יש לתת את הדעת ליתרון ברור ובולט שיש לנשים סרבניות גט. ע"פ ההלכה, בעל חייב במזונות אשתו כל עוד הם נשואים, גם אם הם חיים בנפרד ולא מקיימים יחסי אישות, ומשכך הדבר, אשה שלא מוכנה לקבל את גטה, תמשיך לקבל מזונות ותזכה ביתרונות כלכליים במהלך הגירושין. הגבר יוכל לטעון בבית הדין הרבני, כי אשתו היא מורדת: לא גרה איתו, לא מקיימת עימו יחסי אישות או לא ממלאת תפקידה כעקרת בית, ובדרך זו להתגונן מהצורך בתשלום דמי מזונות. אולם, לאשה מספיק להביא "אמתלה קלה כנוצה", כדי שבית הדין לא יכריז עליה כמורדת, ידחה את בקשת הבעל וימשיך לחייב אותו במזונותיה כל עוד הם נשואים. זאת ועוד, בית הדין יכול להפעיל אמצעים כדי ללחוץ על סרבן הגט מבחינה כלכלית: כך למשל, אפשר לחייב את הבעל במזונות אשה גבוהים (מזונות עונשיים). אמצעי זה אינו ניתן להפעלה על אשה סרבנית גט.

חיוב הבעל בגט

על פי ההלכה גם כשיש מקרה שבו מוסכם שהבעל צריך לגרש את אישתו, בית הדין אינו יכול לתת את הגט לאישה במקום הבעל. ביה"ד יכול לחייב את הבעל לתת את הגט - "מכין אותו עד שיאמר רוצה אני". אלא שנראה כי כיום הדיינים אינם ממהרים לכפות על בעל לתת גט.

ע"פ חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה – 1995 ישנן מספר סנקציות אפשריות כנגד סרבני גט. חשוב להדגיש, כי סנקציות אלו יחולו רק לאחר שבית הדין הרבני פסק, שהגבר צריך לתת גט לאשה, או כאשר נשיא בית הדין הרבני אישר להפעיל את החוק נגד אשה סרבנית גט.

הסנקציות העיקריות האפשריות כנגד סרבני גט ע"פ החוק הן:

  • צו עיכוב יציאה מהארץ
  • שלילת האפשרות לפתוח או להחזיק בחשבון בנק
  • מאסר בפועל לתקופה מצטברת מקסימלית של 10 שנים.
  • מניעת עיסוק במקצוע שהעיסוק בו דורש רישיון.
  • הגבלת מינויים למשרות שונות
  • מזונות עונשיים

אין בסמכותה של מדינת ישראל למנוע סרבני גט בעלי אזרחות זרה מלעזוב את הארץ , ולעיתים נוצרת בעייה קשה לאחר שאלו נעלמים בחו"ל ומותירים את נשותיהם מעוכבות גט.

מסורבי גט יכולים לפעול בדרך נוספת, והיא: בית המשפט לענייני משפחה. ניתן להגיש תביעה נזיקית ובמסגרתה לתבוע פיצויים מהמעוול, כלומר: מסרבן הגט. בשנת 2004 התקבלה פסיקה תקדימית שקבעה כי סרבנות גט היא עילה לתביעת ממון, וחייבה את הבעל הסרבן בפיצוי של 200,000 ש"ח בתביעה שהוגשה ע"י ארגון "יד לאישה" המסייע למסורבות גט. תקדים זה זירז את מתן הגט וכן סייע למסורבות גט נוספות לקבל גט, לאחר שבני זוגן חששו מתביעה דומה. יש לציין כי מאז התקבלו פסיקות דומות נוספות, וביניהן מקרה של סרבנית גט שנאלצה לשלם לבעלה 200,000 ש"ח כפיצוי על סרבנות גט שנמשכה כשמונה שנים.

פתרונות אפשריים לבעיית סרבנות גט

ניתן להימנע מראש במידה מסויימת ממצב של סרבנות גט, באם חותמים לפני הנישואין על הסכם טרום נישואין או הסכם ממון הקובע תשלומי מזונות גבוהים במיוחד או סנקציות מסויימות במקרה שהזוג מגיע לכדי סרבנות גט. אמצעי זה אין בכוחו למנוע סרבנות, מכיוון שאי אפשר לכתוב מראש שבן הזוג חייב להסכים להתגרש כיוון שאז יהיו אלו גירושין בכפיה, שאינם תקפים, אך הוא מפעיל לחץ על הסרבן ועשוי לסייע במניעת המצב. הפעלת הלחץ העיקרית המקובלת בהסכמי טרום נישואין הן הקדמת מועד האיזון, כלומר קביעת זמן מוסכם לחלוקת הרכוש בין הצדדים, כדי שזו לא תעוכב על ידי אחד הצדדים, וקביעת סכום לתשלומי מזונות במקרה של סרבנות גט או עגינות, לרוב יהיה זה סכום גבוה יחסית על מנת שיפעיל לחץ על הצד המסרב.

גט על תנאי – ישנם מקרים בהם אדם יכול להפקיד גט בידי אשתו או גורם אחר ובו מצוין כי במקרה שהבעל לא יהיה כשיר לתת גט מסיבה מסויימת, כגון היעדרות בקרב, בעייה נפשית או גופנית, נסיעה ארוכה שיש סכנה שלא ישוב ממנה וכדומה, האשה תוכל להשתמש בגט והגירושין יהיו תקפים. אופציה זו מעמידה קשיים ומחלוקות וגם היא אינה מהווה פיתרון נגיש ופשוט לבעיית סרבנות הגט.

הפקעת קידושין – זהו מהלך הלכתי שנוי במחלוקת ונדיר ביותר, בו רבנים מפקיעים את הקידושין ובעצם מבטלים את הנישואין. מהלך זה אינו נגיש כפיתרון בימינו ביהדות האורתודוקסית בישראל, אם כי בארצות הברית נעשה שימוש בעיקרון הפקעת הקידושין כדי לפתור בעיות סרבנות גט.
 

ביביליוגרפיה

  • אדר-בוניס מתת (עורך). משפחות בראייה סוציולוגית אנתרופולוגית, האוניברסיטה הפתוחה, 2007.
  • דוברין נורית, אגף מדען ראשי. גירושין בישראל - היקף הגירושין וגורמים המשפיעים על הסיכויים להתגרש. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. דצמבר 2005.
  • הנהלת בתי הדין הרבניים, 2011.
  • ארגון מבוי סתום - ארגון ללא מטרות רווח, הוקם במטרה להעניק סיוע משפטי וסוציאלי לנשים מסורבות גט.
  • אתר גירושין ודיני משפחה של עורך הדין ירימי נתנאל.
  • אליה יעקב, דו"ח מחקר: הריקבון במערכת בתי הדין הרבניים, אתר התנועה למען איכות השלטון בישראל, יוני 2011.
  • תורמי ויקיפדיה (2011). סרבנות גט. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
     

מילות מפתח

גירושין | בית-דין | בית-דין-רבני | רבנים | דיני-משפחה | סרבנות-גט | יחסי-אישות | מגדר | מזונות | קידושין | רבנות

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.