דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 10 מדרגים

תלבושת אחידה בבתי ספר בישראל

התלמידים בלבוש אחיד
התלמידים בלבוש אחיד
ח'ליליה רואן
בית ספר יסודי א', כפר-יפיע, נצרת
בית ספר בתל אביב, שנות השלושים
בית ספר בתל אביב, שנות השלושים
עוז אלמוג
תמונת מחזור, בית הספר הדתי 'תחכמוני', תל אביב
יום הספר
יום הספר
אמינה חסן
תלמידים מקשיבים להרצאתה של הספרנית בנושא: "מה ספר טוב אמור לכלול", בית ספר יסודי א', כפר משהד
תלמידים בדרכם לבית הספר
תלמידים בדרכם לבית הספר
אסף דקל
בדברה מרכוס
רננה כהן ובר גולדברט
 

נוצר ב-8/31/2011

הקדמה

מרק טוויין אמר כי "הבגדים עושים את האדם"; ג'ורג' וושינגטון אמר: "אין להעלות על הדעת כי בגדים טובים עושים אנשים משובחים יותר כפי שאי אפשר לומר שנוצות טובות עושות ציפורים משובחות יותר".

בחרנו לעסוק בנושא התלבושת האחידה מפני שנושא הלבוש קרוב ללב שתינו. מצד אחד אנו אוהבות "להתלבש" ולבטא עצמנו דרך הבגדים, אוהבות אופנה ו"טרנדים" עדכניים. לכן, טבעי שנראה בתקנת התלבושת האחידה תקנה אנכרוניסטית שאינה מתאימה לעידן החירות, היצירה, האינדיווידואליזם, העיצוב והקניות. מצד שני, אנחנו סטודנטיות להוראה ומורות לעתיד, המאמינות שיש מקום וחשיבות לסדר וארגון בהופעה החיצונית בבית הספר. כאשר היינו תלמידות הדילמה אודות התלבושת האחידה העסיקה אותנו, כמו את רבים מחברינו. עכשיו, בהיותנו סטודנטיות שרכשו כלי ניתוח משוכללים יותר, בחרנו להעמיק בסוגיה, כלומר לבחון אותה מזוויות שונות. המאמר להלן יסקור את תופעת התלבושת האחידה בארץ וינסה לתת תחזית לעתיד.

מהי תלבושת אחידה

קוד לבוש הוא מערכת של כללים המגדירה את אופי לבושו של אדם בנסיבות מוגדרות. קוד הלבוש עשוי להכיל ירידה מדויקת לפרטי הלבוש הנדרשים, היוצרת מדים, ומנגד הקוד עשוי להותיר לאדם מידה רבה של חופש בחירה במסגרת מערכת כללים זו.

קוד לבוש עשוי להיות מעוגן בחוק. כך לדוגמה במדינת ישראל קובע החוק קוד לבוש "צנוע והולם" לאלה הבאים בשערי בתי-הדין הרבניים בישראל, "תלבושת הולמת" למבקרים בכותל המערבי' "לבוש הולם" לנהגי מוניות המסיעים נוסעים מנמל התעופה בן-גוריון.

דתות שונות מכילות קוד לבוש כחלק ממערכת הציוויים הדתית, או שקוד הלבוש נהוג בקרב מאמיני הדת כדי לסמל את דבקותם בה. קוד לבוש עשוי אף להיקבע על ידי ארגונים וגופים פרטיים ולחייב את כל המבקש להיכנס בשערי מוסדותיהם, כך למשל, יכולה מסעדה לחייב את לקוחותיה ללבוש חולצה, או לנעול נעליים (דרישה המופיעה לעתים במסעדה הסמוכה לחוף הים, מקום שבו צורת הלבוש אינה מובנת מאליה). יש וקוד הלבוש קבוע במנהגים תרבותיים של חברות שונות, כך למשל, בחברות רבות קיים קוד לבוש לכלות, או לאלמנות.

במדינות רבות בעולם קיים קוד לבוש בבתי הספר, המחייב לעתים את התלמידים בלבישת מדים ("תלבושת אחידה").
התלבושת האחידה בבית הספר היא קוד הלבוש הנהוג בבית הספר. היא קבועה בתקנון בית הספר וידועה לתלמידים כאחד מחוקי ההתנהגות והמשמעת של בית הספר.

התלבושת האחידה מגדירה לתלמיד מה ללבוש איך ללבוש ומתי. הגדרות התלבושת משתנות בהתאם לשנים, ממוסד חינוכי אחד למשנהו, על פי תרבויות ואוכלוסיות שונות בארץ ובעולם, ובהתאם לאופנות ולמוצרים הקיימים בשוק.
התלבושת האחידה בבית הספר עשויה להכיל ירידה מדוקדקת לפרטי הלבוש הנדרשים מהתלמיד/ה ויכולה להיות הנחיה כללית בלבד המשאירה מקום לביטוי אישי.

התלבושת האחידה מהווה היום ביטוי חיצוני לתפיסה חינוכית ערכית שבבסיסה עומדים ערכי השוויון, הצניעות, השייכות הקהילתית והאחווה. מטרתה - העמקת ערכים אלו והקלה על הנטל הכלכלי המוטל על ההורים. התלבושת האחידה תורמת לאקלים בית ספרי סולידרי ולהקטנת הנראות של פערים כלכליים במוסד החינוכי.

התפתחות תלבושת בית הספר בעולם

רקע

טרם נכתב מאמר מקיף הסוקר את תופעת התלבושת האחידה בבתי הספר מפרספקטיבה בינלאומית השוואתית. רוב המאמרים עוסקים בחברה האמריקאית ומהם אפשר ללמוד על הדילמה המלווה את הנושא לכל אורך הדרך, תוך שהיא משקפת את המתח בין חינוך סמכותני לחינוך פלורליסטי.

בשנות החמישים והשישים נתפסה התלבושת האחידה בארה"ב כמנגנון שנועד לרסן בין היתר תופעות עברייניות בבתי הספר. באותה עת נאסר על תלמידות ללבוש מכנסיים (אלא רק חצאיות) כחלק מקוד הצניעות ותפיסת השוביניזם הגברי ששלטו בכיפה. בשנות השישים אף פיקחו על אורך החצאית (בדומה למה שנהוג היום בחברה החרדית). ההוראה הזו נועדה גם להציב משקל נגד למהפכת הרוקנר'ול וילדי הפרחים שנתפסו כמאיימות על הסדר החברתי. התלבושת האחידה נתפסה בתרבות ההיפית כחלק מחומות הכלא של מערכת מערכת החינוך (ראו הפזמון הנודע "החומה").

התלבושת האחידה נתפסה גם ככלי התורם לשוויון בין כל התלמידים, ברוח האינטגרציה החדשה. הרעיון של קוד לבוש ותלבושת אחידה נהיה פורמאלי כשהנשיא קלינטון הורה ליישם את הרעיון בבתי הספר הציבוריים בשנת 1996 - ב"נאום על מצב האומה" שנשא בפני הקונגרס. בהתאם להוראות קלינטון אגף החינוך של ארה"ב שלח עלונים של תלבושת בית ספר לכל 16 אלף בתי הספר האזוריים בארה"ב שבהן קרא להנהיג תלבושת אחידה. עם ההנחיות שהיו ברשותם של הנהלות וצוותי ביה"ס החלו לפתח קודי לבוש ומדיניות תלבושת האחידה.

תלבושת אחידה היום בארה"ב

האמריקאים נוטים ליחס חשיבות ליכולת האישית של כל ילד (מתוך מערכת החינוך ביפן ומזרח אסיה מזויות ראיה שונות), כמו כן הם מאמינים בשמירת הייחודיות והאינדיבידואליות של כל אדם, קבלת האחר ומתן חופש ביטוי. הרבה מאמינים שאחת הדרכים להעניק לאדם ערכים אלו, היא ע"י מתן חופש בבחירת הלבוש אשר דרכו אותו אדם יכול לבטא את עצמו. על פי גישה זו ניתן לומר שמעטים מבתי הספר בארה"ב מנהיגים תלבושת אחידה רשמית. אך לכל חופש צריך לדעת להציב גבולות ולכן, מרבית בתי הספר מחליטים לבחור קוד לבוש המגביל את לבוש התלמידים בצורה מסוימת. בדרך כלל קודי הלבוש כוללים מגבלות של חשיפת גוף לא נאותה. מערכת בית הספר אוסרת על התלמידים להגיע עם בגדים קרועים, גזורים, עם חורים או מלוכלכים. כמו כן היא אוסרת חשיפת תחתונים וכל דבר הנחשב למגונה. מאחר ותופעת כנופיות הרחוב שכיחה באזורים רבים בארה"ב, ועל מנת למתן את התופעה, רבים מבתי הספר אוסרים על לבוש המאפיין כנופיות וכל בגד אחר המשדר סכנה. קיימים בתי ספר שמגדירים ספציפית את מה שמותר ללבוש ובאיזה צבע. בשנים האחרונות, חלה עלייה משמעותית בהנהגת קודי לבוש בבית הספר, דבר שהתרחש בכל שכבות הלימוד בבית הספר. בדרך כלל הבנים נדרשים ללבוש מכנסיים עם חגורה וחולצות צווארון, והבנות נדרשות ללבוש מכנסיים או חצאית עד אורך מסוים שנקבע ע"י הנהלת בית הספר וחולצת צווארון (ויקיפדיה).

תלבושת אחידה היום ביפן

החברה היפנית שמה דגש רב על החינוך, זאת בעקבות משנתו של קונפוציוס המייחס חשיבות רבה לערכים של מאמץ והתמדה כמעצבי התפתחות האנושית (מתוך מערכת החינוך ביפן ומזרח אסיה מזוויות ראיה שונות). מורלי יאנג, אחד ממורי האנגלית ביפן, טוען שרבים מהיפנים "מאולפים בידע", מאחר ואין כל עידוד ליוזמה אישית וחשיבה עצמאית. בתי הספר ביפן משתמשים במה שנקרא "חינוך עם פיקוח/שליטה" (מתוך מערכת החינוך ביפן ומזרח אסיה מזוויות ראיה שונות). דבר המשקף משטר חיים קפדני ונוקשה בבית הספר היפני אשר אותו ניתן גם לראות לפי תלבושת האחידה שנקבעה בבית הספר.

יפן החלה להנהיג בסוף המאה ה-19 את התלבושת האחידה בבית הספר. כיום, התלבושת האחידה מאוד שכיחה בבתי הספר הציבוריים המנוהלים ע"י השלטון המרכזי ובתי הספר הפרטיים ביפן. סגנון התלבושת האחידה הנהוג נקרא: seiguku.

התלבושת המסורתית בתיכון היפני מורכבת בתלבושת בסגנון צבאי לבנים ותלבושת בסגנון מלחים לבנות. עם השנים יותר ויותר בתי ספר ביפן החלו להיות מושפעים מהמערב ותלבושת בית הספר אימצה לעצמה סגנון חדש. היא כללה חולצה לבנה ועניבה, בלייזר עם סמל בית הספר, מכנסיים מחויטים לבנים או חצאית לבנות, התלבושת כוללת נעליים וגרביים. התלבושת שנקבעה בכל בית הספר הותאמה לקיץ ולחורף. וכמו כן, נקבעה גם תלבושת לשעות הספורט בבית הספר. ישנם מקרים בהם תלמידים בודדים מנסים לחתור תחת מערכת הלבוש ולשנות אותה כאמצעי להפגנת האינדיבידואליות והייחודיות שלהם, וזאת ע"י לבישת התלבושת בצורה לא תקנית, כמו: קיצור החצאיות אצל הבנות, לבישת מכנסיים על הירכיים אצל הבנים ופתיחת כפתורי החולצה. או הוספת אביזרים כמו תכשיטים, גרביים, צעיפים, סיכות ותגיות על הבגדים וכדומה.

ניתן לומר שקיים הבדל גדול בין מערכת החינוך האמריקאית ליפנית, מאחר שבעוד שהאמריקאית מלמדת את התלמיד לכבד את הייחודיות של כל אחד, היפנית מלמדת לדעת לשאת באחריות ולציית לכללי הקבוצה (מתוך אתר "japanik") שחלק מאותם כללי הקבוצה הוא לקחת אחריות לשמירה על הנהגת התלבושת האחידה וחיזוק הרגשת השייכות והאחידות. 

התפתחות התלבושת האחידה בבתי ספר בישראל

עד שנות ה-70 הונהגה תלבושת אחידה ברוב בתי הספר בישראל. מירב ברואיר כתבה: "תמונה עולה בזיכרון: בחולצת דיאולן מכופתרת, תכולה, שצווארונה הנוקשה מעקצץ את עור הילדות העדין...אין ספק: היינו תמימים יותר, ילדותיים יותר, נוהים פחות אחרי סמלי סטטוס ומותגים וגם אלימים פחות".

באותם ימים התלבושת האחידה הייתה בגדר המלצה בלבד מטעם משרד החינוך ומטרתה הייתה למנוע תחרות והבדלי מעמדות בהופעה החיצונית וכך ליצור הרגשת חברות טובה יותר בין התלמידים.

בראשית המאה כללה התלבושת האחידה מרכיבים רבים, מעבר לצבע ולצורה הכללית: כפתורים, סרטים, קישוטים וכדומה.
התלבושת היתה אחידה במלוא מובן המילה, ללא מקום לאלתורים. הקפידו בה עד הפרט האחרון ברוח החינוך הקפדני, המשמעתי והנוקשה ששלט בכיפה. הדבר עלה בקנה אחד עם האיסור על קריאה למורה בשם פרטי (הוא כונה "אדון" או "גברת") וקימה עם היכנסו/ה לכיתה. התלבושת האחידה היתה למעשה סוג של מדים בארגון סגור.

התרבות הלאומית-הציונית האידיאולוגית השפיע על אופייה של התלבושת האחידה בארץ. בתי ספר, כדוגמת בית הספר הריאלי בחיפה, הנהיגו מדי חאקי כתלבושת אחידה, כדי להמחיש את חשיבות הערכים הלאומיים. הבנות לבשו שמלות בצבע תכלת עם צווארון לבן, כצבעי הדגל. המדים שיקפו גם את קוד האסקטיות החלוצית ("והצנע לכת") ואת הקולקטיביזם היהודי.

בשנות השבעים הותר מעט הרסן. במקום תלבושת המוגדרת עד הפרט האחרון ניתנו קודים כלליים של צורה וצבע. לראשונה גם הותרו מכנסי ג'ינס, ששברו את הקו האחיד ואפשרו אלתורים וחריגות קלות. השינוי שיקף כניסתה של תרבות אינדיווידואלית יותר לקוד הערכים הישראלי.

לראשונה גם בוטלה ההבחנה המגדרית ותלמידים ותלמידים החלו ללכת עם בגדים דומים (מכנסי ג'ינס וחולצת כפתורים). הדבר שיקף את חדירת הפמיניזם לחברה הישראלית.

עם השנים התפתחה גישה שהעמידה את הפרט וייחודו במרכז וכתוצאה מכך התלבושת האחידה החלה להיתפס כדבר הפוגע בייחודו של התלמיד, בחופש ביטויו ומשרה אוירה "צבאית" בבית הספר. התנהלו עימותים רבים כתוצאה מכך בין תלמידים למורים ובמהלך שנות ה-80 עד תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת החליטו רוב בתי הספר לבטל את התלבושת האחידה.
בשנות האלפיים, השינויים שעוברת התלבושת האחידה משקפים את השינוי הגדול שחל בחברה הישראלית. חולצת בית הספר היא חולצת טריקו במגוון צבעים אפשריים ועליה מודפס סמל בית הספר. חולצת טריקו מסמלת את ההיפך הגמור מחולצת הכפתורים - רישול ולמעשה זלזול במקום הקפדה, חיפוף במקום התמדה, זריקות במקום מהוגנות.

באפריל 2004 פורסם חוזר מנכ"ל משרד החינוך שהמליץ על החזרה להנהגת תלבושת אחידה בכל בתי הספר בארץ. ע"פ החוזר נדרש כל בית ספר לקיים הליך "חינוכי דמוקרטי" בו יהיו מעורבים צוות בית הספר, התלמידים וההורים ובסופו יוחלט אם לאמץ את השיטה בבית הספר או לא. במידה ובית הספר יחליט שברצונות להנהיג תלבושת אחידה בבית הספר, מנכ"לל משרד החינוך מציע לפעול ע"פ ההנחיות הבאות:
התלבושת תהיה צנועה ופשוטה, ללא אביזרים נוספים המייקרים אותה.
• תקבע תלבושת המתאימה ללבוש בקיץ ובחורף (אפודה-חורף, חולצת טריקו-קיץ).
• בית הספר יירכש באופן מרוכז ומוזל את סמל בית הספר אשר יהיה נפרד מהתלבושת כך שיינתן יהיה לחברו או להסירו מהתלבושת. במידה והספקתו של הסמל תהיה יקרה יחסית תינתן האפשרות לבית הספר לוותר על שימושו.
• תינתן האפשרות להשיג את התלבושת האחידה של בית הספר במגוון חנויות.
• תלמיד שלא יגיע לבית הספר עם תלבושת אחידה לא ישלח חזרה לביתו אלא שהוריו יזומנו לשיחה על ההתרשלות בתלבושת בנם.

בינואר 2011 (תשע"א) הכריז שר החינוך, גדעון סער, על חיוב תלבושת אחידה בבתי הספר היסודיים ובחטיבת הביניים החל משנת הלימודים תשע"א. החלטת שר החינוך נתגבשה לאחר שנועץ בין היתר עם נציגות ארגוני ההורים מרחבי הארץ, נציגי מועצת התלמידים הארצית ובכירי משרדו.

בהמשך להנחיית השר סער גיבש לאחרונה המינהל הפדגוגי שבמשרד החינוך שורה של הנחיות המתייחסות לאופן יישום ההחלטה בבתי הספר, בין ההנחיות:

  • גיבוש תהליך קבלת ההחלטה על התלבושת האחידה, תוך שיתוף התלמידים.
  • תלבושת בית הספר תהלום את המסגרת החינוכית.
  • המלצה שתלבושת בית הספר תהא מתוצרת הארץ.

שר החינוך, סער, ציין כי התלבושת האחידה תתרום לשיפור האקלים הבית ספרי ומבטאת ערכים של שותפות ושוויוניות.

מצ"ב ההנחיות:

המשנה החינוכית

התלבושת האחידה היא ביטוי חיצוני לתפיסה חינוכית-ערכית שבבסיסה עומדים ערכי השוויון, הצניעות, השייכות הקהילתית והאחווה. מטרתה – העמקת ערכים אלו והקלה על הנטל הכלכלי המוטל על ההורים. התלבושת האחידה תורמת לקידום אקלים בית ספרי מיטבי ולהקטנת הנראות של פערים כלכליים במוסד החינוכי.

ההנחיות (כפי שהופיעו בחוזר)

ההחלטה בדבר סוג התלבושת האחידה, צבעה, הסמל והכיתוב שיופיעו עליה תתקבל באמצעות תהליך חינוכי משתף שיהיו שותפים לו הצוות החינוכי של בית הספר, התלמידים וההורים.

משרד החינוך ממליץ לנציגי ההורים ו/או הרשות המקומית לאתר דרכים לרכישה מרוכזת ומוזלת של התלבושת.

  • מומלץ כי הלבוש הנרכש יהיה מתוצרת הארץ.
  • התלבושת שתיבחר תהיה הולמת ומכבדת את המסגרת החינוכית.
  • במסגרת החינוך הדתי ייקבע באופן ייעודי מה ייחשב לתלבושת ההולמת את אורח החיים בבית הספר.
  • על מנהלי בתי-הספר ועל המורים מוטלת החובה לאכוף את ההנחיות בחוזר זה.
  • במקרים של הפרת הנהלים יש לנהוג על-פי ההנחיות בחוזר הוראות הקבע תשע/1(א), סעיף 2.1-13, "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך".
  • על בתי הספר לתת את דעתם לגבי התהליך החינוכי של קבלת ההחלטות בדבר התלבושת האחידה הייחודית להם. באתרי האגפים לחינוך יסודי ועל-יסודי ומינהל החברה והנוער אפשר למצוא הצעות לפעילויות כאלה.

תלבושת אחידה בבית הספר – הדילמה החינוכית

יתרונות התלבושת האחידה

התלבושת מאפשרת סדרי משמעת, כבוד וארגון בבית הספר. כאשר כל התלמידים לבושים בצורה זהה ומבוקרת אפשר לפקח באופן ברור על הופעת התלמידים שתהיה ראויה ומסודרת ומראה התלמידים יהיה אחיד. התלבושת האחידה היא חלק ממדיניות "אפס סבלנות" שנוקט משרד החינוך כלפי בעיות משמעת, כדי לצמצם את תופעות האלימות בבתי הספר. התלבושת האחידה מונהגת לצד אמצעים נוספים כמו אכיפת תקנון משמעת והיא מסייעת ביצירת מסגרת וגבולות".

התלבושת האחידה תורמת לביטחון ולבטיחות התלמידים. ניתן להבחין בין ילדי בית הספר לבין זרים שאינם שייכים. ניתן לזהות אותם ואת שייכותם. בטיולים ניתן לאתר את כל התלמידים, בין קהל גדול של תלמידים מבתי ספר אחרים.

אחדות התלמידים בלבוש זהה תורמת להם להרגיש "גאוות יחידה" ושייכות לבית הספר, התלמידים מרגישים יותר קרובים אחד לשני כשהם רואים עוד ילדים לבושים כמותם. על פי דברי שר החינוך גדעון סער, "במוסדות שהנהיגו תלבושת אחידה, ניכרת תרומה בשיפור האקלים הבית ספרי באמצעות הדגשת המשותף, השוויוניות והגאווה הבית ספרית".

התלבושת האחידה יוצרת שויון מעמדות בין התלמידים ומונעת בושה מהנזקקים, ככתוב במקורות: אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו" (גמרא, בבא בתרא, דף קכ, ב, משנה, תענית, דף כו, ב). בגיל ההתבגרות, כאשר הלבוש הוא עיסוק עיקרי, נוצרים הבדלים על ידי לבוש מוחצן או מותגים יוקרתיים היוצרים תחרות לא הוגנת בין התלמידים. התלבושת האחידה מונעת סטראוטיפים ומטשטשת פערים סוציו אקונומיים.

בעידן של מותגים, תלבושת אחידה מצמצמת החומרנות של הילדים, מקטינה את התחרות ומעבירה מסר ברור בענין. אמנם בני אנוש, גם הקטנים שבהם, ימצאו תמיד דרך להפגין סטטוס, אולם תלבושת אחידה תביא לצמצום האפשרות לעשות זאת.

התלבושת האחידה חוסכת זמן יקר, וויכוחים מיותרים עם ההורים בבוקר בסוגיה "מה ללבוש לבית הספר".

חסרונות התלבושת האחידה

תלבושת אחידה מביאה לדיכוי הביטוי האישי, והייחודיות של כל תלמיד ותלמידה. היא נותנת תחושה שכולם צריכים להיות אותו הדבר. גיא הראל, תלמיד כיתה ט' בתיכון חדש בתל אביב, טען כי "בגדים זה כמו מוסיקה, לרוב בני הנוער זו דרך לבטא את עצמך ואת הייחודיות שבך". יובל שגב תלמידת כתה ז' בחטיבת הביניים "חצב" באלפי מנשה, אומרת באתר "פורגירלס", שתלבושת אחידה זה "משעמם ומכוער". תלמידים רבים מתנגדים לתלבושת אחידה ורואים בה "מחיקת הזהות העצמית שלהם, הבאה לידי ביטוי בבחירת הבגדים עבורם".

אי הנוחות של התלבושת האחידה ואי התאמתה באופן אחיד לכולם. לא לכולם תתאים אותה התלבושת אותו סגנון הלבוש. חוסר התאמתה באופן אישי לתלמידים ולמידות הגוף שלהם, היא חיסרון נוסף. התלבושת לא הולמת כל תלמיד באותו אופן ולא מחמיאה לכולם באותה מידה. דוקא האחידות של הבגד יכולה להדגיש את השונות של התלמיד המסוים עם מידות גוף חריגות, עובדה שיכולה לפגוע בתדמיתו האישית, ובערך העצמי שלו.

התלבושת האחידה עלולה להתנגש עם קוד לבוש מסורתי. תלמידים שצריכים לבוש או אביזר מיוחד מטעמי דת, עדה ומגזר שונים, והדבר לא הולך יד ביד עם התלבושת האחידה. זוהי עובדה היוצרת בעיה בקרב התלמידים שהם מיעוט בקהילה הבית ספרית.

יתרונות התלבושת החופשית

התלבושת החופשית תורמת להעצמת האינדיבידואל והתפתחותו. היא מאפשרת לתלמיד להביא לידי ביטוי את אישיותו.

התלבושת החופשית מממשת ומחזקת את ערך החירות והאינדווידואליזם הדמוקרטיים. בעצם בחירת הלבוש מפתח התלמיד את אישיותו ואת ייחודיו מול השאר ואף מתפתחת יצירתיותו המבדילה אותו מן האחרים ומאפשרת לו להיות שונה ומיוחד. "בעזרת הבגד אנו מבליטים צדדים שונים באישיות", (טלי סובר, "האופנה יורדת נמוך").

כל תלמיד בוחר את הלבוש שמתאים לו והולם אותו. כשמרגישים נוח גם הביטחון האישי גדל והתחושות יותר חיוביות ונינוחות.

התלבושת האידווידואלית מעודדת את השאיפה למצוינות, את הסקרנות, את יכולת הלמידה העצמית ואת ההתפתחות האישית. "אני אוהב את העצמאות והמגוון שבלבוש, זהו חלק חשוב מאוד בביטוי העצמי של הנער/ה המבקשים להגדיר את הזהות העצמית שלהם. אסור למנוע את הצבעוניות. לכל תלמיד יש ייחודיות משלו, ואת זה אסור לבטל. ביה"ס אינו פס ייצור לאנשים חדגוניים, להיפך הוא מעודד את השונות". (ד"ר רחמים, פסיכולוג קליני). "רוצים לאחד את כל התלמידים, בבית הספר יש הרבה ילדים ואם כולם יהיו באותה תלבושת, אף אחד לא יהיה מיוחד.." (יובל שגב תלמידת כתה ז' בבי"ס "חצב" באלפי מנשה).

יתרון נוסף לתלבושת חופשית הוא שניתנת לתלמיד האפשרות לטשטש את מצבו הסוציו אקונומי בכך שהוא לובש בגדים שנראים יפה. התלמיד יכול לשנות את תדמיתו או להסוות את מצבו האמיתי בעזרת בגדים יקרים או יפים.

חסרונות התלבושת החופשית

הגבולות אינם ברורים. שהרי נשאלת השאלה: מה הם הגבולות לחופש הביטוי? החופש הוא בעייתי, כי גם לחופש יש לשים גבולות ברורים. האם למשל מותר לאפשר לתלמיד להגיע בתלבושת מזלזלת או פרובוקטיבית כגון לבוש קרוע או חושפני במיוחד? ומה עם חולצות עם מסרים בוטים?

הלבוש החופשי מבליט את הפערים הכלכליים בין הילדים ויוצר ניכור וקנאה.

חיסרון נוסף של התלבושת החפשית הוא סכנת התיוג (הן על ידי החברים והן על ידי המורים). לדוגמא: תלמיד שלובש רק שחור, או תלמידה שלובשת בגדים חשופים, או תלמיד עם רסטות בשיער, כל אלה יכולים ליצור רושם ו"תיוג" של התלמיד עוד לפני ההיכרות.

מה דעתך? ציטוטים מפי תלמידים ומורים

שלי ש', תלמידת כיתה י': "בעד תלבושת אחידה אבל רק בחולצות".
אן ג' תלמידת כיתה י"א: "אני נגד תלבושת אחידה, אני אוהבת להתלבש כמו שאני רוצה ושאף אחד לא יגיד לי מה ללבוש".
עמית מ', תלמידת כתה י':  "אני חושבת שעדיף תלבושת אחידה, כדי שלא יהיו הבדלים ושוני בין בני אדם, במעמדות, זה יעשה שיויון וזה גם חוסך זמן".
נעמה כ', תלמידת כיתה ט': " אני אוהבת לבוא בתלבושת בית ספר, כדי שידעו באיזה בית ספר אני".
נטלי מ', תלמידת כיתה י"ב: "אני מציעה תלבושת אחידה חופשית, לא דוקא סמל בית ספר, אבל בגדים מסודרים, לפי כללים"
ציפי כ', מורה בתיכון:  "אני בעד תלבושת אחידה זה פותר בעיות עם תלמידים שבאים בבגדים לא מקובלים, מוזרים, חשופים, מושכים תשומת לב מיותרת".
שירלי ג', מורה בתיכון: "תלבושת אחידה יוצרת סדר ומונעת קרנבל של תלבושות ותצוגות אופנה של התלמידים כל יום".
יפי' ו', מחנכת כתה י': "אכיפת התלבושת האחידה מתישה ומייגעת, גוזלת זמן יקר בכל יום, יוצרת עילה לויכוחים רבים עם התלמידים".

דוגמאות משני הקצוות בארץ

בית הספר הראלי העברי חיפה

זהו מוסד חינוכי ציבורי-עצמאי שתלמידיו מצטרפים אליו מתוך בחירה והתאמה. התכניות החינוכיות, הלימודיות והחברתיות והתפיסה הניהולית של בית-הספר בנויות על רצף ייחודי בן שתים-עשרה שנות לימוד. רצף זה מאפשר למורשת ביה"ס, לתהליך החינוכי המתמשך ולהתייחסות האישית ליצור השפעה משמעותית על התלמידים.

מ-1938 (תרצ"ט) הונהגה בבית הספר התלבושת האחידה. ע"פ תקנון ועקרונות היסוד של בית הספר הופעתם החיצונית של התלמידים, מורים ועובדים חייבת להיות הולמת את המסגרת החינוכית של בית הספר. כמו כן, חובה ללבוש את התלבושת האחידה במהלך כל יום הלימודים. תלמיד ללא תלבושת בשטח בית הספר יאולץ לחזור לביתו ולהחליף את לבושו. בנוסף לכך על כל פריטי התלבושת להיות שלמים ונקיים. מלבד הנחיות אלו יש להקפיד על התלבושת האחידה כמפורט להלן:
א. החולצה
לארועים חגיגיים חולצת בד מכופתרת לבנה.
לימים רגילים - חולצת T עם סמל בית הספר (בצבע בלבן, שחור, ירוק בקבוק, סגול, תכלת או כחול)
ב. המכנסיים
מכנסיים ארוכים או עד חצי הירך לפחות, כולל חצאית (בצבע כחול, גווני ג'ינס או שחור). חל האיסור ללבוש מכנסי סטרץ' או מכנסיים צמודים אחרים
ג. העליונית
סווטשרט עם סמל בית הספר (בצבע לבן, אפור, שחור, ירוק בקבוק, תכלת או כחול).
ד. הנעליים
חל איסור לבוא לביה"ס בנעלי-בית, נעלי ים או קבקבים.
* מתוך הערכה לתלמידי כיתות י"ב אשר עומדים בפני סיום לימודיהם בביה"ס, ניתנת להם האפשרות ללבוש את חולצת המחזור שלהם, בתנאי שעל החולצה יודפס גם סמל ביה"ס.
*חניכי הפנימיה הצבאית יוכלו ללבוש את חולצת הפנימיה, בתנאי שעל החולצה יוטבע סמל ביה"ס.
הערה: סמל ביה"ס מוטבע בתלבושת על חולצת התלבושת האחידה על החזה בצד שמאל. (מתוך תקנון בית הספר הראלי-החטיבה העליונה, בית בירם).

לסיכום: ניתן לראות שבי"ס רואה את התלבושת האחידה כערך מרכזי וחשוב, אשר יש לשמר אותו ולפקח עליו בצורה מחמירה. הוא מנחה בתקנון בית הספר במפורט, איך על התלמיד להופיע מבחינה חיצונית בשטח בית הספר, בשיעורי החינוך הגופני ובגדנ"ע.

בית הספר "מיתר", קיבוץ בית אורן

מיתר הוא בית לחינוך הפועל על פי משנתו החינוכית של מייסדו, דני לסרי. לסרי דוגל בחינוך דיאלוגי, כלומר: "גישת חינוך, שעיקרה הוא ראיית האדם השלם כ"יחידאי משמעות", אדם שמשושיו מופנים ללא הרף בחיפוש אחר משמעות. אדם כזה אינו זקוק לתיקון, לעיצוב, ולנורמליזציה - הוא זקוק לבני שיח ולמרחב מכבד" (מתוך ספרו של דני לסרי-מיתר-חינוך ברוח דיאלוגית).

בית הספר מאמין שהמסגרת החופשית והאחריות של כל ילד לניהול הזמן שלו מבטיח לילד זמן לגלות ולעסוק בדברים המעניינים אותו. הוא מציע לילדים פעילויות במגוון תחומים: עיוניים, יצירתיים, עמלניים, פיזיים וחברתיים. וכמו כן, הוא מציין שמה שחשוב בבית הספר הוא המסגרת החברתית התומכת בייחוד של כל אחד מחברי קהילת בית הספר ולא דורסת אותו.
ע"פ רינת לפידות, המנהלת האדמיניסטרטיבית של בית הספר, בית הספר נותן לתלמיד לבטא את עצמו במה שהוא טוב בו. יתר על כן, ניתן לומר על בית הספר "מיתר" שיום לימודים המתקיים בו אינו דומה לקודמו. אין תוכנית סדורה או שימוש בלוח וגיר, אין כיתות ואין צלצול. וכן שאין תלבושת אחידה, אלא תלבושת חופשית בה התלמיד חופשי להתלבש כרצונו, להציג את ייחודו ולבטא את עצמו.

התלבושת האחידה בישראל – תמונת מצב

בחיפוש אחר נתונים סטטיסטיים, הסתבר כי אין בארץ נתונים רשמיים לגבי שכיחות התלבושת האחידה בבתי הספר.
המקור האמין והבכיר ביותר אליו הגענו בחיפוש אחר נתונים סטטיסטיים, הוא מפקח של אחד המחוזות במשרד החינוך, אשר אסף נתוני שטח בשנתיים האחרונות ומסר לנו באופן אישי את הנתונים הבאים:

  • בבתי הספר היסודיים בארץ התלבושת האחידה שכיחה ב-90%.
  • בחטיבות הביניים בארץ התלבושת האחידה שכיחה ב-70%.
  • בבתי הספר התיכוניים בארץ התלבושת האחידה שכיחה ב-40% עד 50%.

בנוסף לנתונים האלה שהגיעו ממשרד החינוך, יש לנו נתונים נוספים ומסקנות אשר נאספו בצפיה ובראיון אישי מתוך השטח בבת הספר השונים.

  • ב-90% מכלל בתי הספר התיכוניים אשר נהוגה בהם תלבושת, מדובר בחולצה בלבד.
  • ב-40% מכלל בתי הספר שבהם נהוגה חולצה, החולצה בעלת הדפס זהה, ובחירת צבעי החולצה היא חופשית.
  • ב-60% מכלל בתי הספר שבהם נהוגה חולצה, החולצה בעלת הדפס זהה, וצבעי החולצה מצומצמים ונקבעים בתקנון בית הספר.
  • כמעט 100% מגדירים את המכנסיים או החצאית בצבעים כהים או ג'ינס. אחוז קטן ביותר מבתי הספר מתיר מכנסיים צבעוניים.
  • בבתי הספר המנהיגים תלבושת אחידה יש בעיה של אכיפת תקנון בית הספר לגבי הגעה בתלבושת. לפי הנתונים שאספנו העלנו את הנתונים הבאים:
  • בבית הספר, הפרטי "הריאלי" מקפידים מאוד על התלבושת.
  • בבתי הספר הפרטיים, תיכון "חיפה", פרוייקט 100, לא קובעים הוראות תלבושת מתוך עקרון.
  • בבתי ספר המאופיינים כהזדמנות שניה, כ"שוהם", "מזור", תיכון "אורט" חנה סנש, תיכון "האופק" באור עקיבא, יש קושי רב בהקפדה על התלבושת וההצלחה היא בערך כ- 60%.
  • בבתי הספר המובילים במגזר הערבי, קיימת תלבושת אחידה באופן מוקפד ביותר, (תיכון פרדייס, האיטלקי, והאורתודוכסי, בחיפה, האורתודוכסי בנצרת). בדרך כלל הבחירה היא חולצה לבנה או תכלת.
  • בתי הספר החרדיים של "בית יעקב" מקפידים ביותר על תלבושת. יש בתי ספר של בית יעקב המקפידים גם על צבע הנעליים ועל צורתן.
  • בתי הספר העירוניים בחיפה, "חוגים", "עירוני א' ", "עירוני ה' ", "אליאנס", "עירוני ו' ", "יבנה", ההצלחה של אכיפת התלבושת היא באחוז הצלחה של כ- 80%. בי"ס "כרמים" בכרמיאל, המקיף "נשר". מכבים-רעות 95% הצלחה, בימי שישי הם מגיעים ללא תלבושת.
  • יש לציין כי חוזר המנהל הכללי של משרד החינוך, מחייב את בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בתלבושת אחידה.

לגבי בתי הספר התיכוניים, חוזר המנהל הכללי משאיר את סוגיית התלבושת האחידה לבתי הספר לגופם. מעדיף שההחלטה לגבי קיום התלבושת ומרכיביה, תגיע מתוך דיון של הנהלת בית הספר ונציגי התלמידים.
תלמידים בתלבושת אחידה בית ספר יסודי בארץ, סמל בית ספר על גבי חולצה בצבעים שונים.

התלבושת האחידה בעולם – תמונת מצב

בשנת 1999 - ל- 72% מבתי הספר היסודיים בניו יורק היה קוד לבוש.
בשנת 2000 , הונהגה תלבושת אחידה בבתי הספר הציבוריים ברחבי ארצות הברית לפי החלוקה הבאה:
ב- 60% מבתי הספר בפילדלפיה.
ב- 60% מבתי הספר במיאמי .
ב- 80% מבתי הספר בשיקגו.
ב- 30% מבתי הספר בסן פרנציסקו.
ב- 50% מבתי הספר בסינסינטי.
ב- 60% מבתי הספר בבוסטון.
ב- 85% מבתי הספר בקליבלנד.
ב- 95% מבתי הספר בניו אורלינס.
יש לציין שבשנת 2000, 37 מהמדינות בארה"ב חוקקו חקיקה בקשר לקיום תלבושת אחידה. (moris & wells, 2000).

בסרי לנקה קיימת תופעה מעניינית ביותר. בכל רחבי המדינה יש תלבושת אחידה לבנה לתלמידים. הם לבושים בלבן, עם עניבות מתחלפות, לפי שכבות הגיל. הבנות לובשות רק חצאיות, בשני אורכים, עד הברך או חצאיות ארוכות. ואילו מכנסי הבנים גם לבנים. את התלבושת האחידה מספקת הממשלה. התלבושת כוללת את כל פרטי הלבוש כולל גרביים ונעליים ובגדי טקס. (רינה שבתאי, 2011)

בבתי הספר בגרמניה ובצרפת מקפידים כל כך על סוגיית האחדות הנוגעת לתלבושת אחידה והם נדרשו לנושא הלבוש הדתי האתני של הבנות המוסלמיות בבתי ספר שלהם, בהם נהוגה תלבושת אחידה.

לאחרונה נחקק חוק בצרפת ובגרמניה האוסר האוסר על לבישת חיז'ב ובורקה (מטפחת המסתירה את כל הראש) לראש הבנות המוסלמיות. עליהן לבוא בתלבושת הנהוגה על כלל התלמידים, ולא לצאת דופן.

דרך הביניים

סקר שערכה הסתדרות המורים בקרב תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים העלה, כי רוב התלמידים מתנגדים לתלבושת אחידה. לכן רבים מוצאים דרך לעקוף את התלבושת שנכפתה עליהם (אריאל וייס 2005). לפי דברי אורי עברי, מחנך בית הספר "וולדורף" ומנהל החוץ שלו "תלמידים המחפשים דרך לבטא את ייחודם תמיד ימצאו לעצמם נתיב יצירתי אחר". וכך זה באמת קורה:
"בעיקרון יש תלבושת אחידה, אז אין כל כך ברירה. מנסים לגוון ולהתאים לחולצות. אני בקיץ משתדלת ללבוש רק מכנסי שבע שמיניות וסנדלים תנכיים, אבל בהפסקה אני מורידה, ויש מתחת איזה גופיה נחמדה, תמיד עם ג'ינס ונעלי ים, ככה בסאטלה וזהו". ('יעל' באתר האינטרנט 'תפוז').
"לבית הספר יש תלבושת אחידה אבל אני מנסה לעשות משהו יפה ולגוון. למשל, אני שמה חולצה שהיא טיפה קצרה ורואים את הבטן, אבל מתחתיה אני שמה גופיית לייקרה נמתחת מ'פוקס' ואז זה יוצא כאילו חולצה לבנה, מתחת חולצה ורודה/ירוק תפוח, גינס ונעלי בובה שטוחות. הבנתם?" ('דנה' מאתר האינטרנט 'תפוז' ).

כמו כן, קיימות דרכים שונות להקלת "האסון שנפל על התלמידים" לגבי תלבושת בית הספר. רחל ורמנברגר, עובדת מחקר ומידע ביחידת המחקר של הכנסת, אומרת שאחת הדרכים לביטוי הנטייה לשוויון הקולקטיבי בצורה מנורית ועדינה היא הנהגת תלבושת אחידה במשך כל השבוע, פרט ליום אחד בו יורשו התלמידים להיות לבושים בבגדיהם הרגילים, כשהמטרה היא לשמור על איזון בין הגישות השונות".

אם לתלמידים מבית ספר 'שקד' הציעה לאפשר לתלמידים בימי שישי וחג ללבוש חולצות חגיגיות ולא עם סמל בית ספר.

יש שהציעו להנחיל קוד לבוש כללי ולאו דווקא תלבושת אחידה מוגדרת ומוקפדת.

סיכום ופנים לעתיד

לסיכום, ניתן לומר כי סוגיית התלבושת בבתי הספר הינה נושא טעון ו"בועט" לאורך השנים וגם היום. פתרונות ואלטרנטיבות רבות נוסו ועדיין לא נמצאה נוסחה מנצחת שתתאים לכל.

בפועל, התלבושת בבתי הספר נשארה כנתון גמיש. אופייה וחוקיה שונים ממקום למקום, מבית ספר למשנהו, בין אוכלוסיות ותרבויות שונות, וכפי שזה נראה כעת, התלבושת תהיה תמיד בעלת זהויות רבות, ולפחות בשנים הקרובות תשאר כדילמה ללא פתרון חד משמעי!

עופרה גל מחנכת גילה ה' בבית הספר "אדם" בירושלים טוענת שגם על המורה לתת דוגמא אישית בלבושו. לדבריה, קיימים בתי ספר שבהם תכתיבי אופנה לא ראויים מחלחלים גם לחדר מורים ואולי כדאי ששר החינוך ישקול להעניק תלבושת אחידה גם בקרב המורים".

סביר שבעתיד נראה מחד תלבושת אחידה מיוחדת הכוללת את כל פרטי הלבוש - חולצה מכנסיים/חצאית ואף נעליים וגרביים. מאידך נראה בתי ספר שהם כמו קייטנות קיץ, בהם יתלבשו התלמידים והמורים ככל העולה על רוחם וללא קוד לבוש או הגבלה כלשהי.

עם המעבר ללימוד מרחוק סוגית התלבושת תאבד ככל הנראה מעוקצה. במילא בבתי הספר יתקיימו בעיקר המפגשים החברתיים לצורך יישום החומר הנלמד ופעילויות לימודיות וחברתיות שונות.

אופציה נוספת שאולי תתפתח היא שבבתי הספר יהיו מספר מערכות לבוש, של תלבושת אחידה, הנקבעות מראש ופונות לסוגים שונים של תלמידים. מהן התלמיד יוכל לבחור איזו תלבושת מתאימה והולמת אותו ואיתה יגיע לבית הספר. כך יהיה מקום לשוני בין התלמידים וגם אפשרות בחירה. אמנם לא חופשית לגמרי אך כל אחד יוכל למצוא את הנישה שלו ואת הביטוי האישי שלו, בגבולות שניתנו לו. לא מן הנמנע כי את מערכות הלבוש השונות יציג משרד החינוך בשיתוף עם מעצבי אופנה, באתר אינטרנטי, בו יוצגו כל אופציות הלבוש המגוונות והמותרות מתוכן יבחר כל תלמיד את האופציה הקרובה לליבו.

ביביליוגרפיה

אזולאי יובל, "בבית הספר "מיתר" שבקיבוץ בית אורן, אף אחד לא אומר לילדים מה לעשות", הארץ אונליין, 5.2.2009.

אתר בית הספר הראלי העברי חיפה

אתר בית הספר מיתר

בית הספר הראלי העברי חיפה -החטיבה העליונה, בית בירם. "תקנון ועקרונות יסוד". תשע"א, ספטמבר 2010.

ברויאר מירב, "עולים על מדים", אדם עולם, 13: 22-27, 2010.

הוראות מנכ"ל משרד החינוך והתרבות, "תלבושת אחידה", נעמת: הירחון לאישה ולמשפחה, מדריך לצרכן, אוגוסט 1980 א'-ב'.

ויס אריאל, "כסות עיניים", הד החינוך: 79 (11-12): 32-35, 2005.

חוזר המנהל הכללי, שנת הלימודים תשע"א, סעיף משנה 2.4-7 הנהגת תלבושת אחידה, 2010.

חרותי-סובר טלי, "האופנה יורדת נמוך", הורים וילדים 209: 78-84, 2005.

לוי גלית, "מסדר לבוש", הורים וילדים 197:90-91, 2004.

לוי גלית, "תחת שנה ומכותיה", הורים וילדים 201: 41-46, 2004.

סלבנר סבטה, "בית הספר ביפן", מאתר "japanit"

עינת - כתבת נוער, תלבושת אחידה, דעות שונות, אתר 4girls, אפריל 2011. 

רז אילה, תלמידים, שפרו הופעתכם!, xnet, ידיעות אחרונות, 28.8.2011.

רז אילה, הערך "לבוש בישראל המודרנית", האנציקלופדיה של הלבוש בעולם, ברג, אוקספורד, 2010.

רחמים רמי, "תלבושת אחידה לילדים ולצוות ההוראה בביה"ס או קוד לבוש?", קשר עין: ירחון ארגון המורים העל-יסודיים, 198: 30, 2010.

שבתאי רינה, תלבושת אחידה לבנה וחינוך בסרי לנקה, הבלוג של רינה שבתאי באתר למטייל, 17.4.2001.

ללא מחבר, "מערכות החינוך ביפן ומזרח אסיה מזויות ראיה שונות", אשנב למערכות חינוך בעולם, עמל.

 Ratnashri Dutta, "Dress Codes in Public Schools", מאתר "buzzel", 8.7.2010 
Asotska Julie, Butler Norman L., Davidson Barry S., Veda E., Brown Kimberly, Grantham Griffith, Kritsonis William Allan. "Are Polish Primary School Pupils in Favour of Wearing Uniforms? Snapshot Comment". The Lamar University Electronic Journal of Student Research, spring 2007.

 Anderson Wendell, "School Dress Codes and Uniforn Policies", policy reports, 4, fall 2002.

Yeung Ryan, "Are School Uniforms a Good Fit? : Results From the ECLS-K and the NELS", Educational Policy 2009 23: 847

Wikipedia contributors. "Japanese school uniform." Wikipedia, The Free Encyclopedia. Wikipedia, The Free Encyclopedia, 11 Aug. 2011

Wikipedia contributors. "school uniform." Wikipedia, The Free Encyclopedia. Wikipedia, The Free Encyclopedia, 11 Aug. 2011 

 סרטונים

News 12 on School Uniforms in Elizabeth - September 2007

WCBI News story on the Starkville School District uniform policy. Story aired on January 12, 2010.


 


מילות מפתח

תלבושת-אחידה | קוד-לבוש | בית-ספר | שוויון | אחידות | משמעת ביטוי-אישי | חינוך | אקלים-בית-ספרי | ייצוג | תקנון

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על תלבושת אחידה בבתי ספר בישראל (7)

    מיטל

    היי אהבתי את המאמר, רציתי לדעת איפה הוא פורסם כדי שאדע איך לשים אותו בבילוגרפיה בעבודה הסמינריונית שלי.
    שבת ט"ז בכסלו תשע"ו 28 בנובמבר 2015

    ניב כליפה

    niv.kalifa@gmail.com
    לדעתי לא צריך תלבושת אחידה מפני שזה לא עוזר הרי אף אחד לא יברח, מה שאני אומר זה שאם צריך תלבושת אחידה זה בטיולים
    יום שני י"א בכסלו תשע"ו 23 בנובמבר 2015

    אורי תירוש

    לדעתי לא צריך תילבושת אחידה ואני רוצה ומאמין שיהיה תילבושת רגילה של רחוב
    יום רביעי ו' בכסלו תשע"ו 18 בנובמבר 2015

    עדן פארס

    213679053@elbiader.tyafonet.org.il
    תודה רבה
    יום רביעי כ"ט בחשון תשע"ו 11 בנובמבר 2015

    חגי

    היום אפשר לקנות תלבושת אחידה באינטרנט www.tilboshet.co.il
    יום חמישי כ"א בטבת תשע"ג 3 בינואר 2013

    עוז אלמוג

    שמואל ידידי, נאה דרשת. העניין הוא כמובן המינון. שהרי מה שנחשב בעדה החרדית כפריצות יחשב לצניעות אצל החילונים. ונשאלת השאלה האם באמת שני הצדדים יכולים להסכים על "שנתה" במחוג הצניעות - שהיא בבחינת פשרה. דומני שבינתיים לא. אבל העובדה ששמואל פפנהיים החכם כותב את הדברים הללו באתר של "צו פיוס" אומרת שאסור לאבד תקווה. המאמר הנחמד שלך מוכיח את מה שאני מטיף כבר הרבה שנים: שמעבר לשונות ולמחלוקת יש כל כך הרבה מאחד בין חילונים לחרדים ושאפשר ללמוד זה מזה. על כל פנים, אני תמיד נהנה לקרוא אותך.
    יום חמישי ב' באלול תשע"א 1 בספטמבר 2011

    שמואל פ.

    betaon@013net.net
    למען כבוד האשה / הרב שמואל פפנהיים תתפלאו, אבל האישה והאיש שקולים בחשיבותם לפי התורה, ודווקא המצוות היתרות שניתנו לגבר ממחישות את זה: הוא זה שזקוק לתרגול ועידוד רוחני, אצלה זה טבעי. הרב שמואל פפנהיים מחסידות "תולדות אהרון" מתעקש לכבד את הנשים. http://www.tzavpius.org.il/node/1247
    יום רביעי א' באלול תשע"א 31 באוגוסט 2011

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.