דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

עלוני שבת בציבור הדתי לאומי

תאי עלוני שבת בבית הכנסת
תאי עלוני שבת בבית הכנסת
חיננית יואלי
תאי עלוני שבת בבית הכנסת
תאי עלוני שבת בבית הכנסת
חיננית יואלי
עלוני השבת
עלוני השבת
חיננית יואלי
עלוני השבת
עלוני השבת
חיננית יואלי
מסודרים בערימות בבתי הכנסת
עלוני השבת
עלוני השבת
חיננית יואלי
מסודרים בערימות בבתי הכנסת
עלון השבת-עולם קטן
עלון השבת-עולם קטן
חיננית יואלי
מבין העלונים הפופולארים ביותר
מדור שו
מדור שו"ת סלולארי
חיננית יואלי
פרסומות
פרסומות
חיננית יואלי
פרסומות לטיולים בחו"ל עם טובי החזנים, לצד דברי תורה.
המוני העלונים
המוני העלונים
חיננית יואלי
"הגניזות לא עומדות בעומס"
המוני העלונים
המוני העלונים
חיננית יואלי
"הגניזות לא עומדות בעומס"
מכולת גניזה
מכולת גניזה
חיננית יואלי
חיננית יואלי


נוצר ב-8/25/2011

רקע כללי

בכל יום שישי - שבוע אחר שבוע, כבר למעלה משלושים שנה- יוצאים לדרכם בדיוור ישיר מיליוני עותקים של "עלוני שבת", חוברות דקיקות מלאות מלל תורני וכללי ותמונות צבעוניות, הישר אל עבר בתי הכנסת של הציבור הדתי לאומי ברחבי הארץ. כשלושים עיתונים- שבועונים הנושאים שמות שונים, המיועדים לפלחי גילאים שונים ונושאי התעניינות שונים - כאשר כל אחד מהם מופץ בעשרות אלפי עותקים ומחולק חינם אין כסף.עם כניסת השבת טורחים גבאי בתי הכנסת בפרוק חבילות השבועונים והערמתם על גבי שולחנות ארוכים ואף, בבתי כנסת מסודרים, לתוך תאים קבועים ומוכנים תוך הקפדה להפריד בין סוגי העלונים.

משעה שמתאספים המתפללים, עם רדת ערב, אל מבוא הכניסה לבית הכנסת לתפילת מנחה וערבית של ליל השבת, מיד נחשפים הם לשלל מגוון העלונים וכל אחד מהם ממהר לשים תחת זרועו את העלונים המועדפים עליו מחשש פן יאזלו דווקא אלו האהובים לקריאה עליו ועל בני משפחתו.

כידוע, היהודים המקפידים על קיום מצוות התורה, מקדשים את יום השבת ואינם מתנהלים כבכל יום חול – לא נוסעים בכלי רכב, לא מאזינים לרדיו או צופים בטלוויזיה, לא משתמשים במחשב וכד'. יום השבת מוקדש לתפילה, לימוד תורה ומנוחה.

עלוני השבת נוסדו על בסיס הצורך בלימוד תורה המתמקד בכל שבת בפרקים שונים מתוך חמישה חומשי התורה ונקראים "פרשות השבוע". כל יהודי משתדל לשמוע את קריאת הפרשה של אותו השבוע בבית הכנסת ולאחר מכן ללמוד ולהרחיב את ידיעותיו במפרשים (כדוגמת רש"י ורמב"ן) במדרשים ובהלכות של פרשת השבוע. הזמן החופשי והמנוחה מתאימים ומאפשרים את העיון והלימוד בחומר כתוב ללא חילול השבת.

העלון הראשיתי והמקדים ביותר היה הדף השבועי המפורסם שיצא לפני כשישים שנה ביוזמתה ובביצועה של הפרופסור נחמה ליבוביץ (אחותו של הפרופסור ישעיהו ליבוביץ). ליבוביץ לבדה התמידה בכל שבוע, בחרה נושא מרכזי מפרשת השבוע והרחיבה עליו. את הרעיונות שלחה בדואר שנה אחר שנה לחוג קוראים עצום בכל רחבי הארץ ואף ברחבי העולם. בכל פעם הייתה מפנה את הקוראים, לעיון במקורות נוספים כגון מפרשים, משנה ותלמוד, אגדות חז"ל, ספר הזוהר, ספר החינוך, פילון האלכסנדרוני, קאסוטו ועוד רבים אחרים. הנמענים החזירו אליה תשובות ורעיונות להרחבה ועיון עמוק יותר בדואר חוזר. לימים אוגדו רוב רעיונותיה למספר כרכים בהוצאה מסודרת.

הסיבה המעשית ליצירת העלונים, נבע ממצב שעוד בטרם הקמת המדינה ובעשרות השנים שלאחר מכן, היו מקובלים לצאת העיתונים היומיים לפי שיוך מפלגתי. העיתונים המובילים בציבור הדתי לאומי היו "שערים"- של מפלגת פועלי אגודת ישראל ו"הצופה" של המפלגה הדתית לאומית. שני העיתונים הללו נסגרו מזה זמן וחלל גדול נפער בצורך של ציבור גדול אשר הולך ומדיר רגליו מהעיתונים החילוניים והחרדיים בשל התכנים, התמונות ושפת הדיבור שאינם תואמים לרוחו- רוח היהדות הדתית אך הבלתי חרדית.

עניין זה הביא ליסודו של העיתון "מקור ראשון" על ידי העיתונאי הוותיק מעיתון "מעריב"- מאיר עוזיאל, אשר היה מיועד לציבור ישראלי ימני חילוני וגם דתי. אך בפועל הציבור הדתי הלאומי נשאב אליו מחוסר עניין בעיתונים אחרים. לאחר מכן נרכש העיתון על ידי דב כריש דתי לאומי, אשר חיזק את מעמד העיתון וגרם למידור ברור על עמדות העיתון ששוב כבר לא התאימו בהכרח לכל זרמי הפלג של הציבור הדתי לאומי.

מתוך הניתוק מהעיתונות הכללית ובעקבות השינוי הרוחני לאומי שהחל בניצחון במלחמת ששת הימים, הקמת ההתנחלויות ברחבי יהודה שומרון, הגולן ורצועת עזה, והמשך בפולמוס הציבורי בעניין ויתור מדינת ישראל על שטחי עזה וצפון השומרון– נשאב הציבור הדתי לאומי לשינוי בעמדותיו הפוליטיות.

הציבור שבחר בזמנו בשתי מפלגות דתיות לאומיות החל להתפצל עקב הבעיות הלאומיות למספר רב של מפלגות אשר אינן מחזיקות מעמד מעבר לקדנציה אחת ומתפצלות לתתי ממפלגות חדשות אשר אינן עונות לצורכי השעה בעניינים הלאומים. מצב זה גרם לכך שמפלגות, אשר זיהו את ההזדמנות שצצה עקב מחסור בתקשורת כתובה מתאימה, החלו לחבור עם אנשי מעשה ורוח בציבור הדתי לאומי והביאו להקמת מפעל הענק של "עלוני השבת".

למעשה, המהדורה הראשונה במתכונת הנוכחית של עלוני השבת נוסדה לפני כשלושים שנה בעריכתו של הד"ר יצחק אלפסי בחסותה של המפלגה הדתית לאומית – המפד"ל ונקרא "שבת בשבתו".

בעשר השנים האחרונות החלו לצוץ עלוני שבת כפטריות אחר הגשם, ממספר עלונים מועט - ישנן היום למעלה משלושים חוברות והן הולכות ותופסות מקום חשוב ומשמעותי בסדר היום הציבורי הדתי- לאומי- ציוני.

מבנה עלוני השבת

עלונה של הפרופסור נחמה ליבוביץ הודפס בשעתו, במכונת כתיבה ידנית על גבי שעוונית (סטנסיל) ולאחר מכן הועבר לדפים פשוטים ולבנים על ידי שימוש במכונת שיכפול ידנית. בשלב הבא יצאו הדפים הלבנים בפורמט של דפי A4 ללא צבעים וללא פרסומות בצורה הפשוטה ביותר.

מי שקלט במהירות את הפוטנציאל השיווקי שבעלוני השבת, היו בעלי העסקים שהחליטו לתת חסויות לעלונים בכדי לעזור להם להמשיך ולהופיע בתדירות קבועה אך בתנאי לכך שיוכלו להכניס פרסומות בתחתית העמודים – מצב זה הביא לפריחה של כל עלון ועלון: מספר העמודים גדל (עד לכשלושים) הנייר השתדרג לנייר כרומו מבריק וצבעוני. השינוי הפך את העלון לחוברת של ממש המהודקת במרכז או לעלון ארוך (כתשעים ס"מ) המקופל לשש עמודות או אף לעלון על בדפי A3 המקופלים כמו פורמט העיתונים היומיים אך בנייר כרומו צבעוני ומאיר לעין.

שמו של כל עלון מופיע בחזית הדף הראשון בהדגשה ומתחתיו מופיעה הגדרתו- למי הוא מיועד (לדוגמא: לנוער הדתי, למשפחה הישראלית ועוד) או מיהו הגוף המוציא אותו (לדוגמא: הגרעינים התורניים, תנועת תשובה ציונית ועוד).

כל העלונים פותחים בדבר תורה שמתמקד בפרשת השבוע הנכתב על ידי רב או תלמיד חכם. בשלב הבא מופיעות בדרך כלל כתבות תורניות או בנושאי רוח היהדות (חינוך, חברה, משפחה בתהליכים בחברה הדתית ועוד). ולבסוף מופיעות הפינות הקלילות יותר: נשים, ילדים, שידוכים, קומיקס, חידונים או אפילו ביקורת מסעדות.

הדגש הדתי בעלוני השבת מקפיד להתאים את עצמו לכל גווני הקשת הדתית מקצה ה"לייט" ועל לקצה החרד"לי (חרדי דתי לאומי). על כן ההקפדה גדולה גם בנושאי התכנים ובעיקר בעניין תמונות. נשים תופענה בעלוני השבת בלבוש צנוע על פי הקודים הברורים בחברה הדתית לאומית, זאת בניגוד לעיתונות החרדית בה לא מופיעות תמונות של נשים כלל. בעניין הגברים אין מכסים בכיפה כל ראש של גבר כפי שנהוג בעיתונות החרדית, אך כן מעדיפים תמונות בהן גברים וילדים לבושים בהתאמה לרוח הדתית לאומית.

בעיות המתעוררות בעקבות תופעת העלונים

קריאה בזמן התפילה 

כפי שתואר, הציבור הדתי לאומי מתכנס באופן קבוע בכל שבת בבית הכנסת, ולכן העלונים מחולקים בו בעמדות מיוחדות. רוב המתפללים יבחרו את העלונים המתאימים להם מיד בכניסתם אל התפילה, וזאת מכיוון שהביקוש רב על ההיצע. בעקבות זאת, כבר בעת התפילה העלונים נמצאים בידיהם של המתפללים. במהלך התפילה ישנם "זמנים ריקים", למשל כאשר מחכים שרוב הציבור יסיים להתפלל תפילת עמידה, או בזמן שבעל התפילה מתחזן ומאריך בשירה וכד', דקות אלו מנוצלות על ידי המתפללים לקריאה ועיון בעלוני פרשת השבוע. זאת מכיוון שמלכתחילה אסור לקרוא בבית הכנסת אלא רק בדברים שבקדושה, אזי העלונים מכילים דברי תורה ומהווים חומר קריאה זמין, קליל ו"כשר".

בעקבות כך, סוגיית קריאת העלונים בשעת התפילה עולה כסוגיה חשובה בסדר היום של הציבור הדתי לאומי. מחד גיסא, יש הטוענים שעצם קריאת העלונים אינה שלילית בהכרח ואף יתרון בצידה, מכיוון שאותם קוראי העלונים, לולא העלונים, היו מדברים ביניהם ממילא באותם "זמנים ריקים", וזה נחשב בעייתי בהרבה מכיוון שדיבור נחשב כהפסק של ממש במהלך התפילה, ובנוסף הרעש ושיחת חולין בבית הכנסת, אינם ראויים. לפיכך, עצם העיון בעלונים העוסקים בפרשת השבוע ובענייני השעה עדיף בהרבה אל מול היעדרם. מאידך גיסא, עולה טענה שעלוני השבת מלאים בחומרים נוספים שאינם בהכרח שייכים לפרשת שבוע או לתפילה (פרסום, כתבות קצרצרות, תצלומים ועוד), ולכן לטענתם יש לחלק את העלונים בסיום התפילה, או לא לחלקם במתחם בית הכנסת כלל. מכיוון שהדבר גורם לכך שהמתפללים יושבים בבית הכנסת עם "עיתון" פתוח לפניהם, בשעה שהחזן מתפלל. אין זה מכבד את התפילה ולא את המקום. בנוסף העיסוק עצמו מביא לידי דיבורים אודות פרסומת, מאמר או תמונה שפורסמה בעלון כך שיוצא שכר העלונים בהפסדם, ונוצר מצב לא תקין. המצדדים בגישה הזו מדמים את המעשה כהכנסת צלם בהיכל.

כאמור, הפתרון המוצע לבעיה, לפי שעה, הוא חלוקת העלונים לפני שבת: לבתים, במרכזי קניות וכדומה או לחלופין לחלקם בשבת לאחר התפילות. בשני האופנים נדרש כוח אדם ועלות כלכלית שמונעים ממוציאי העלונים לבצעם.
ולכן בסופו של דבר, עורכי עלונים רבים מציינים בקצרה כי העיון בעלוני השבת במהלך התפילה אסור ומבקשים שלא לעשות זאת. ובכך הם מרגישים ש"יצאו ידי חובה" כך שבמידה ואדם יעיין בעלון השבת במהלך התפילה, זו כבר בחירתו החופשית.

גניזה ומחזור

בעיה גדולה נוספת, התעוררה בעקבות התפוצה הרבה של עלוני השבת וריבוי ההדפסות, הן מצד ריבוי סוגי העלונים והן מצד מספר ההעתקים. על פי המסורות היהודית יש לגנוז דפים הנושאים את שם ה' או דברים שבקדושה. עם צמיחתה של תופעת העלונים והתרחבותה העצומה, החלו להצטבר בציבור הדתי לאומי כמויות דפים רבות הנושאות עליהם תוכן הנדרש לגניזה ולעיתים אף פסוקים של ממש מהתנ"ך. דבר זה הביא לכך שיש צורך בגניזת עלוני השבת וכך החלו להיערם כמויות רבות של דפי עלונים בפחי הגניזה בבתי הכנסת, דבר שגרם בלגן גדול וקושי אצל אחראי הגניזה, שלא היו רגילים להתמודד עם כמויות שכאלו.

בעיה זו נפתרה בשנת 2009 על ידי עמותת “ירוק עכשיו”, שיסדה יעל ישראל. העמותה החליטה לעסוק בענייני מחזור וטבע ובתוך כך במִחזור עלוני השבת המופצים בכמויות אדירות בבתי הכנסת. "בנושא העלונים, זיהינו דבר שיש לו נגיעה ממשית לאיכות הסביבה. כולם יודעים שיש היום ריבוי עצום של עלוני בתי-כנסת. לפי ההערכות מדובר ביותר מחצי מליון כאלה בשבוע. עשינו סקר בקרב גבאי בתי-הכנסת וגילינו, שהעלונים מהווים קרוב לששים אחוזים מכלל הגניזות של בתי-הכנסת. מערכות הגניזה פשוט לא עומדות בעומס”, כפי שמתארת יעל ישראל בכתבתו של ראובן שבת ("הגניזות לא עומדות בעומס", אתרוג, גליון 49). "הפתרון המתבקש הוא מִחזור במקום גניזה, תוך הבאה בחשבון של העובדה ששימוש חוזר, קרי מִחזור, הוא בגדר קיום מצוות ‘בל תשחית’, אלא שכדי לעשות זאת היה צורך למצוא פיתרון לבעיה ההלכתית”, מוסיפה ישראל.

בשלב הראשון אנשי עמותת “ירוק עכשיו” בשיתוף רבנים, ובראשם הרב יעקב אריאל רבה של רמת גן, קבעו שני כללים מנחים בנוגע לגניזת עלונים. האחד, עלון המכיל פסוק שלם מהתנ”ך טעון גניזה, אולם, מותר למחזר דף שבו חלקי פסוקים. הכלל השני, הדף לא יכיל את אחד משבעת השמות של הקב"ה המיוחדים האסורים במחיקה.

ה"תו הירוק" מופיע בראש העמוד הראשי של העלונים ודבר זה מקל על הקוראים הרבים. הקמת "התו הירוק" לעלוני שבת צובר תאוצה עם השנים, מעלה את המודעות לבעיה, ומביא לכך שהעלונים הופכים לנטולי פסוקים שלמים הטעונים גניזה ומותאמים למחזור במקום גניזה, כך שמחזור הוא מצב מכובד יותר עבור העלונים מאשר להשליכם לפחי האשפה עם שלל הפסולת הכללית בביזוי.

שו"ת סלולארי

במספר עלונים צמח מדור ייחודי בו המעוניינים לשאול שאלה הלכתית רב, אינם צריכים לשאול את הרב ישירות בביתו או לשוחח איתו טלפונית, אלא ישנה אפשרות לשלוח מסרון לפלאפון של הרב והוא ישיב לשואל תשובה הלכתית, תמציתית ומהירה. מדורים מעין אלה בעלוני השבת, הפכו לפינה נוחה ללמידה הלכתית של שאלות העולות בקרב הציבור הדתי לאומי. רבים תמהו על העניין מכיוון שההלכה היהודית מלכתחילה מכוונת ללכת ולדבר עם הרב ישירות בכדי שיבין לעומק את הסיטואציה ממנה עלתה השאלה, את מיקומו של השואל וכד'. בנוסף ישנה חשיבות לפתוח ספר הלכתי ומתוך עיון בו למצוא את התשובה, ולא ל"סמס" בצורה קלילה שאין בה למידה ועומק. חרף זאת פינות ה'שו"ת הסלולארי' צברו תאוצה רבה בעלוני השבת ועניין רב, והם ממשיכים להופיע שבת אחר שבת במקומות "מכובדים" על גבי העלונים השונים. לדוגמא בעלון הנפוץ מאד "עולם קטן" מופיע ה'שו"ת הסלולארי' ב'פרונט', מקום הנחשב הכי יקר בדפי העלון, זאת מכיוון שהפינה נחשבת כנקראת ביותר.

הפתרון שמצאו הרבנים שבכל זאת נוטלים חלק ב'שו"ת הסלולארי' (בעיקר הרבנים שלמה אבינר ושמואל אליהו), הוא לענות לשואל תוך הדגשה של תוספת מקור הלכתי (שם ספר ועמוד), בכדי שהשואל יפתח, יעיין ויבין את מהות התשובה. כמו כן מקפידים הרבנים לציין לעיתים שאין השאלה ראויה להישאל במסרון (כגון-היכן היה אלוהים בשואה וכד'). זאת מכיוון שהתשובה לא יכולה להיכלל במסרון של 70 תווים אלא יש להעמיק בעניין.

פרסומות

כפי שתיארנו, רובם המכריע של עלוני השבת נשענים על חומר פרסומי, המממן את הוצאות הכותבים, ההפצה וכד'. לפיכך כל עלון זקוק למודעות פרסום רבות ככל האפשר בכדי להגדיל את תפוצתו, להתרחב ולהתפתח ולהיות ריווחי לבעליו. מנגד גם עבור המפרסמים, מצע עלוני השבת הינו קרקע בטוחה לפרסום, זאת מכיוון שהם מעוניינים לפנות בפרסום אל פלח השוק של הציבור הדתי לאומי ועלוני השבת מופנים ומגיעים במדויק אל הסקטור הרצוי, הישר לכל בית ובית. בנוסף, במהלך השבת שהיא יום מנוחה רגוע, בו הלקוח הדתי מתכנס עם משפחתו בביתו, יש זמן לעיין בעלוני השבת ובפרסומות שבהם ובכך המפרסם השיג את מטרתו בצורה הטובה ביותר.

לעומת כל זאת, עומד איסור הלכתי של "הכנה מקודש לחול" בשבת (זאת אומרת- עצם העיון בפרסומות והמחשבה על הרכישה של לאחר השבת- אסורה), דבר זה גורם לבעייתיות רבה בעיון בעלונים המכילים פרסומות למכביר.

בעיה נוספת בפרסום על גבי העלונים, הינה לעיתים תוכן הפרסום. ישנם עלונים המפרסמים באופן תדיר מבצעי נסיעות לחו"ל וכד'. בסוגיה זו, של יציאה לחו"ל למטרות בילוי, רבו הדעות והמחלוקות, בציבור הדתי, האם מותר לצאת מן הארץ לבילוי "גרידא" או שיש צורך בסיבה ברורה (אחת מהשלוש: להתחתן, לפרנסה או ללמוד תורה). ולכן יש הסוברים שפרסום טיסות לחו"ל למטרת נופש בצורה כה מאסיבית נוגד את רוח ההלכה היהודית .

ביטול הכנסת חומר פרסומי לעלונים אינו בר השגה ורוב העלונים מוסיפים לתת מקום נרחב לפרסום בכדי לממן עצמם ואף להרוויח מבחינה כלכלית. אך עם זאת, יש מספר עלונים מועט הבוחרים בחומר פרסומי העוסק רק בדברים הנוגעים בנושאים 'דתיים/תורנים' כגון ערב עיון תורני, מכון גיור וכד'.

פירוט עלונים

ארץ ישראל שלנו: העלון יוצא לאור על ידי ה"מטה להצלת העם והארץ", הגוף שהקים את מפלגת ארץ ישראל שלנו שבאיחוד הלאומי. בעלון ראיונות עם רבנים ואישי ציבור, מאמרים דעות פרשנויות, חדשות מההתיישבות ופעילות המטה. העלון מופץ בכרבע מיליון עותקים. כיום עומדים על הגיליון ה130.

באהבה ובאמונה: בהוצאת מכון מאיר, מכון לקירוב יהודים לשורשים. בעלון מאמר פותח מאת ראש המכון הרב דב ביגון. בנוסף מופיעים בדרך כלל מאמרים של הרב אלישע אבינר העוסק בחינוך ומאמר של הרב יעקב פילבר המבוסס על דברים של הרב קוק, מאמר של הרב שלמה אבינר ורבנים נוספים. בעלון ישנה גם פינה לילדים וכן ציטוט קבוע מתוך ספריו של הרב קוק. בעבר הופק על ידי פרסומי ישראל ושות', אך בתחילת 2010 עבר להפקה עצמאית תוך מתיחת פנים לעיצוב העלון. תפוצת העלון היא מעל 80,000 עותקים וכיום עומד על הגיליון ה826.

בראש יהודי: יוצא לאור על ידי עמותת "ראש יהודי"- תנועת תשובה ציונית. העלון מיועד לציבור הדתי לאומי אך גם כחומר הניתן לישראלים שאינם שומרים תורה ומצוות, ומחולק ברחובות הערים בימי שישי, ולכן כתוב באופן נעים ונוח לקריאה. העלון מורכב מפינות דברי תורה וכן פינות העוסקות בענייני חזרה בתשובה, שידוכים, חינוך, משפחה, ילדים ועוד. בעלון גם פינה השייכת לערוץ האינטרנטי "אורות". באופן קבוע בעמוד האחורי של העלון יופיע סיפור חזרה בתשובה מ"כלי ראשון". כיום עומד העלון על הגיליון ה250.

גילוי דעת: יוצא לאור על ידי פרסומי ישראל ושות' וקרן אביה. העלון ייחודי בכך שהוא פועל על פי "נוסחא" כך שכל מדור מיועד לפלח קוראים שונה. מדור למבוגרים, לחיילים, לנשים, לצעירים וכד'. בעלון פינה קבועה בעניין מניעת תאונות הדרכים. תפוצת העלון היא כ-80,000 עותקים. וכיום העלון עומד על הגיליון ה80.

הדף השבועי: בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. החל להופיע בשנת 1993. מראהו החיצוני אינו מרשים, והוא כולל שני דפים גדולים ובהם שניים או שלושה מאמרים מנקודת מבט מדעית על הפרשה. המאמרים נכתבים בעיקר על ידי מרצים מן האוניברסיטה. אין בעלון פרסומות והוא ממומן על ידי אוניברסיטת בר אילן. תפוצת העלון היא מעל 20,000 עותקים, וכן מתפרסם באתר האוניברסיטה. כיום עומד על הגיליון ה930.

השבת: עלון היוצא לאור על ידי "רבני צהר", איגוד של רבנים אורתודוקסיים- ציוניים, במטרה לגשר על הפערים בין דתיים לחילוניים בישראל. הביטאון מעלה לדיון ציבורי נושאים העומדים על סדר יומה של הציונות הדתית ושל מדינת ישראל, תוך גישה תורנית ממלכתית. כתב העת מהווה בימה המאחדת את הזרמים השונים בציונות הדתית ודמויות מרכזיות בציבור זה נוטלות בו חלק. כיום העלון עומד על הגיליון ה370.

יש"ע שלנו: יוצא על ידי מועצת יש"ע ונועד לחזק את הקשר בין המועצה לבין ציבור תומכיה. לצד דברי תורה, מציג העלון אתרי התיישבות ביהודה ושומרון וכן את עמדת המועצה בנושאים שונים. בעלון פינה מיוחדת לילדים עם הסברי מורשת העם היהודי ומדינת ישראל. עומד כיום על הגיליון ה260.

מאורות הדף היומי: עלון היוצא לאור על ידי בית המדרש למגידי שיעור "דף יומי" בראשות הרב חיים דוד קובלסקי החל משנת 1999. העלון עוסק בנושאים שנידונו בדפים הנלמדים באותו שבוע מן הגמרא, ומתמקד בסוגיות שיש בהן עניין לאדם המודרני, בתוספת סיפור שבועי העוסק בחשיבות לימוד התורה. עלון זה הוא ייחודי, מכיוון שאין הוא עוסק בנושאים אקטואליים או בנושאים מפרשת השבוע, אך הוא מופץ כעלון פרשת שבוע לכל דבר, וכך נהוג להתייחס אליו. העלון ממעט בפרסומות וממון על ידי קרן ברכה ומוטי זיסר.

מעט מן האור: בהוצאת תנועת אורות, הקשורה לתנועת האיחוד הלאומי. החל להופיע בתחילת שנת 2000. במשך שנים, המאמר הראשי נכתב על ידי חנן פורת, כיום יש במה לרבנים נוספים עקב מחלתו של פורת. חלק מייחודו של העלון מצוי בשילוב הקבוע של תמונה ושיר עברי (לאו דווקא דתי) בפתחו. בעלון פינת ספרים קבועה. כיום עומד העלון על הגיליון ה620.

מעייני הישועה: בהוצאת תנועת מעייני הישועה, התומכת בהפצת היהדות לציבור החילוני. החל להופיע בשנת 2001. בעלון מאמרים תורניים מפי רבנים וכן כתבות בענייני השעה. בעלון חלק בשם "פנימה", המופנה לנשים, וכן חלק מיוחד לילדים. העלון עומד כיום על הגיליון ה520.

מצב הרוח: יוצא לאור על ידי אנשי העסקים- אלי עציון ושוקי גולובינסקי והיו"ר הינו שאול יהלום. העלון נוצר במטרה להיות עיתון של ממש (כשלושים עמודים) ולכן הוא בעל פינה תורנית אחת ועמוס כתבות חדשותיות בענייני הציבור הדתי לאומי. ידוע במיוחד במדור ה"ברנז'ה" שלו המספק מידע על "סלבריטאים" בציבור הדתי לאומי. העלון כיום עומד על גיליון ה150.

עולם קטן: "השבועון הדתי לצעירים". החל להופיע בשנת 2005. עיצובו של העלון ייחודי (דף A3), פחות מסודר ותוכנו משתנה. מטרתו של העלון היא להתמודד עם נושאי החינוך הקשורים לעולמו הרוחני של הנוער הדתי, לענות על התלבטויות שונות בנושאים אלו, ולעודד חיים רוחניים עמוקים יותר אצלו. חלק מהעלון מוקדש למאמרים ויצירות ספרות ושירה של בני נוער המתבקשים לשלוח חומר למערכת. העלון בעיקרו מופנה אל בני נוער וצעירים אך בפועל נקרא על ידי מגוון רחב של גילאים ונחשב כמעט הפופולארי ביותר מבין עלוני השבת. הרבנים והכותבים בעלון משתנים והם באים מכל גווני הציונות הדתית זאת מתוך עקרון להעלות ולהציף נושאים שונים ורחבים. תפוצתו של העלון עומדת על כ70,000 עותקים. וכיום עומדים על הגיליון ה320.

צפונה ונגבה: "שבועון הגרעינים התורניים", יוצא לאור בשיתוף גרעין אומץ עכו ואפיקי גולן- קצרין. העלון מבקש לבטא את העשייה של גרעיני הציונות הדתית בפריפריה, בצפון ובנגב. מתוך רצון להתחבר לכלל ישראל. בעלון פינות תורניות וכתבות על העשייה בשטח. כמו כן פינה קבועה בה מרואיינת משפחה מגרעין כלשהו בארץ. העלון חדש יחסית ועומד כיום על הגיליון ה30.

שבת בשבתו: בהוצאת הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל ומכון צומת. אחד העלונים הוותיקים ביותר. החל להופיע באמצע שנות ה-80 בעריכתו של הרב ד"ר יצחק אלפסי. כולל מאמרים ומדורים המתייחסים לפרשת השבוע, הלכה ועוד. במהלך שנות ה-90 עברה האחריות על הוצאתו לאור לידי מכון צומת (הרב ישראל רוזן), אך הוא ממשיך להביע מגוון דעות השייכות לזרם המרכזי. העלון עומד כיום על הגיליון ה1390.

שבת שלום: יוצא על ידי תנועת השמאל הדתית "עוז ושלום-נתיבות שלום" שמרכזה בירושלים, אך כמעט ואין מסרים פוליטיים בעלון. בעלון אין פרסומות באופן מוצהר. הוצאתו מסתמכת על תרומות ולא על פרסומות, והפצתו נעשית דרך מתנדבים ולא דרך חברות הפצה. העלון עומד כיום על הגיליון ה715.

שבתון: נוסד בשנת 2000 על ידי העיתונאי מוטי זפט. בעלון מאמר מרכזי שכותבו משתנה, מדורים של הרב יובל שרלו, הרב צחי הרשקוביץ, ד"ר אביעד הכהן ועוד. עורכי העלון מקפידים לא להכניס סיפורים/שו"ת סלולארי וכן כל דבר שאינו שייך לדברי תורה גירדא. העלון מכוון בעיקר לקהל באזור המרכז וירושלים במצב סציו-אקונומי בינוני ומעלה. יוצא לאור על ידי משרד פרסום, ויש בו כמות פרסומות רבה. תפוצת העלון היא כ60,000 עותקים בכל הארץ. וכיום עומד העלון על הגיליון ה540.

שיחת הגאולה: עלון מהזרם ה"משיחיסטי" של חסידות חב"ד, המאמין כי הרבי מלובביץ' חי וכי הוא המשיח. העלון מהווה מעין "תגובה" ל'שיחת השבוע' שאינו נוקט קו באשר לשאלת משיחיותו של הרבי; "שיחת הגאולה" אף מעוצב כחיקוי ל"שיחת השבוע". מבנה העלון: מאמר אקטואלי, אירועים חסידיים, "וורטים" קצרים - ולרוב ציטוטים מכתבי הרבי מלובביץ', סיפור המוכיח את משיחיותו וקיומו של הרבי, ראיון עם דמות חשובה ופרסומות מועטות. העלון לא משתייך לזרם בציבור הדתי לאומי אך מופץ גם בבתי הכנסת שלו.

שיחת השבוע: בהוצאת צעירי אגודת חב"ד. החל להופיע באמצע שנות ה-80, מראשוני העיתונים מסוג זה. מבנה העלון כמעט ולא השתנה במהלך השנים והוא כולל מאמר עורך בנושאי אקטואליה יהודית או פוליטית, סיפור יהודי היסטורי, רעיון לפרשת שבוע מתורתו של הרבי מלובביץ', ראיון ותשובה הלכתית. כמו 'שיחת הגאולה' גם עלון זה לא משתייך לזרם בציבור הדתי לאומי אך מופץ בבתי הכנסת שלו.

שלום לעם: עלון היוצא לאור על ידי מרכז "שלום לעם" במטרה להגיע אל בני הנוער. הארגון פועל בתחומים רבים לקירוב רחוקים ליהדות. העלון מופנה ישירות לנוער הצעיר ומורכב מתוכן המתאים לו. סיפור עם דילמה חינוכית, שאלות הבוערות לנוער ותשובות רבנים וכד'. פורמט העלון קטן במטרה ש"יכנס לכיס" וכך מגביר את הסיכוי שהנער יעיין בו. מרכז "שלום לעם" הינו בעל נטייה חרדית אך מפיץ את עלוניו גם בקרב הציבור הדתי-לאומי במטרה למשוך "נוער שוליים". העלון עומד כיום על הגיליון ה500.

תאיר נרי: עלון דברי תורה מפי רבני הישיבה בתלמים שבנשיאות הרב ניר בן ארצי. בעלון ישנה פינה מיוחדת לילדים. בשנים האחרונות רבו חילוקי הדעות בדבר פועלו של הרב ניר בן ארצי ובהתאם לכך בדברי העלון.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

ביביליוגרפיה

מאמרים וכתבי עת

  • שבת, ראובן. הגניזות לא עומדות העומס. אתרוג, גליון 49, תש"ע.
  • רבנים שונים. תחליפי לעלוני שבת. תחומין, 489-496, 2009-10.

מאמרים וכתבות באינטרנט

ראיונות

  • ראיון עם הכהן רחל, צוות העלון "הדף השבועי". 05/11.
  • ראיון עם לוי נרי, צוות העלון "עולם קטן". 05/11.
  • ראיון עם מאור שי, צוות העלונים "שבתון", "מצב הרוח". 05/11.
  • ראיון עם מעוז עופר, צוות העלון "גילוי דעת". 05/11.

 


מילות מפתח

שבת-בשבתו | עיתונות | מפלגה | מחזור | שות-סלולארי | פרסומות | רבנים

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.