דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 1 מדרגים

ילדי הקבע

ילדת קבע עם יובל המבולבל
ילדת קבע עם יובל המבולבל
ב.ר.
במסגרת סוף שבוע למשפחות קבע
ילדות קבע בביקור במשרדו של אביהן
ילדות קבע בביקור במשרדו של אביהן
ב.ר.
ילדת קבע משתעשעת בג'יפ צבאי
ילדת קבע משתעשעת בג'יפ צבאי
ב.ר.
ילדת קבע בודקת איך זה להיות קצינה בצה
ילדת קבע בודקת איך זה להיות קצינה בצה"ל
ב.ר.
אבא מגיע לטקס בגן על מדים
אבא מגיע לטקס בגן על מדים
ב.ר.
טקס יום העצמאות, אבא על מדים
טקס יום העצמאות, אבא על מדים
ב.ר.
משפחת קבע ביום כיף יחידתי למשפחות
משפחת קבע ביום כיף יחידתי למשפחות
ב.ר.
משפחת קבע בהענקת דרגות לאבא
משפחת קבע בהענקת דרגות לאבא
ב.ר.
אבא בא הביתה לרגע של משחק עם ילדת קבע
אבא בא הביתה לרגע של משחק עם ילדת קבע
ב.ר.
אבא בא הביתה לחגוג את ירידת השלג עם בתו
אבא בא הביתה לחגוג את ירידת השלג עם בתו
ב.ר.
גם ב
גם ב"זמן משפחתי" אבא ממשיך לעבוד
ב.ר.
איש קבע ובתו במסע אופניים
איש קבע ובתו במסע אופניים "מצדיעים ברכיבה"
ב.ר.
במסגרת חגיגות ה 60 למדינת ישראל
איש קבע ובתו במסע אופניים
איש קבע ובתו במסע אופניים "מצדיעים ברכיבה"
ב.ר.
במסגרת חגיגות ה 60 למדינת ישראל
חוגגים לאבא יום הולדת בבסיס
חוגגים לאבא יום הולדת בבסיס
ב.ר.
רגע לפני שאבא חוזר לבסיס אוכלים ארוחת בוקר
רגע לפני שאבא חוזר לבסיס אוכלים ארוחת בוקר
ב.ר.
משפחת קבע בנופש מבצעי בכנרת
משפחת קבע בנופש מבצעי בכנרת
ב.ר.
מבקרים את אבא שנשאר שבת בבסיס
מבקרים את אבא שנשאר שבת בבסיס
ב.ר.
משפחת הקבע לא מוותרת על טיולים
משפחת הקבע לא מוותרת על טיולים
ב.ר.
איש קבע ומשפחה נדרש למיומנויות רבות
איש קבע ומשפחה נדרש למיומנויות רבות
ב.ר.
אבא בא הביתה ליום הראשון של שנת הלימודים
אבא בא הביתה ליום הראשון של שנת הלימודים
ב.ר.
טיול יחידתי, ילדת קבע מצטרפת לאבא
טיול יחידתי, ילדת קבע מצטרפת לאבא
ב.ר.
איש קבע מגיע הביתה על מנת לבנות סוכה
איש קבע מגיע הביתה על מנת לבנות סוכה
ב.ר.
משפחת קבע בנופש משפחות יחידתי
משפחת קבע בנופש משפחות יחידתי
ב.ר.
ב. ר. 

נוצר ב-6/14/2011

הקדמה

ניסיון אישי

התגייסתי לצבא באוגוסט 1995 ומלבד תקופות לימודים קצרות אני מבלה את כל חיי הבוגרים עד היום בשירות הצבאי. התחתנתי תוך כדי שירות, נולדו לי ילדים תוך כדי שירות ואני מגדל אותם ומנהל חיי משפחה תוך כדי שירות. חיי היום יום שלי שזורים באתגרים, בהתלבטויות ובקשיים של גידול ילדים בשלט רחוק. ניצלתי תקופת לימודים שקטה על מנת להעמיק חקור את הנושא בראש ובראשונה על מנת לשפר את התמודדותי האישית עם הנושא. פירוט המורכבויות ודרכי ההתמודדות השונים מהווים שלב ראשוני אך משמעותי בשיפור חוזקו של התא המשפחתי. בנוסף, אני תקווה כי מאמר זה יהווה תמריץ למחקרי עומק נוספים בתחום.

אין ספק כי מעורבותי האינטימית עם הסוגיה השפיעה על כל מהלך המחקר והכתיבה אך השפעה זו היא לאו דווקא שלילית. יכולתי להביא מתוך ניסיוני האישי הן התלבטויות והן פתרונות במקביל לדחף האישי בביצוע המחקר עצמו לדעתי רק העצימו והעמיקו אותו. סביר להניח כי אם הכותב היה בן הזוג של אשת הקבע או לחילופין ילד קבע בעצמו, כי אז הגישה לכל העניין הייתה שונה. עם זאת, אין מאמר זה מאמר סיפורי כי אם נסמך על מחקרים מדעיים. בנוסף, במהלך עבודתי, שילבתי שיחות רבות עם אשתי ועם ילדיי על מנת לנסות ולהקיף את כל הצדדים וכל הזוויות של חיי משפחת הקבע.

רקע מחקרי

המחקר בארץ אשר בוצע בנושא משפחות הקבע הוא מועט ודל וברוב המקרים, עיקר העיסוק מוכוון לבת הזוג של איש הקבע. בשנת 1990, במאמר שפורסם בביטאון חיל הרפואה אודות איש צבא הקבע ומשפחתו, מציינים כותבי המאמר כי "הסקירה מבוססת רובה ככולה על מחקרים שנעשו בצבא ארה"ב. זאת כיוון שבצה"ל לא נערכו עד היום עבודות מחקר בנושא הנדון." אמנם, אמירה זו היא מעט מחמירה אך אין ספק שכמות המחקר שנעשה בצה"ל עצמו ובמכוני מחקר חוץ צבאיים הוא מועט. במדינה שקיים בה חוק שירות חובה, וכפועל יוצא מכך שירות קבע בממדים משמעותיים חייבת להיות מערכת מחקרית תומכת רחבה אשר תאפשר התמודדות טובה יותר של המשרתים בצד האישי במקביל לצד המקצועי.

המחקר היחיד שמצאתי אשר עסק באופן ישיר בילדי הקבע בוצע בסוף שנות ה 80' כחלק ממחקר מקיף יותר על משפחות אנשי הקבע על ידי ד"ר הלנה סינה דסיויליה מהמכון הישראלי למחקרים צבאיים. במהלך עבודתה השיבו ילדי אנשי קבע בני תשע ומעלה על שאלון אשר מדד את רמת האינטימיות אשר חשו ילדי הקבע לכל אחד מהוריהם. תוצאות המחקר בהקשר לילדי הקבע לא פורסמו. מאז סוף שנות ה 80' של המאה הקודמת ועד תחילת שנות ה 2000 לא התבצעו בארץ מחקרים משמעותיים אודות משפחות הקבע. בעשור האחרון ביצעה ד"ר מיטל עירן-יונה, במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, מחקר בתחום אך שוב התמקדה בבני הזוג וביחידה המשפחתית וכמעט שלא עסקה בילדים עצמם.

כאמור, בצבא ארה"ב מתבצע מחקר מקיף ושוטף של כלל ההיבטים של משפחת הקבע ובתוך כך גם ילדי הקבע. עם זאת, מאפייני הפעילות של צבא ארה"ב שונים מאד ממאפייני הפעילות של צה"ל. מצד אחד עזיבת הבית בצבא ארה"ב היא לתקופות ארוכות הרבה יותר אך מן הצד השני ההורה המשרת איננו "מגן על הבית". צבא ארה"ב הוא צבא מקצועי לעומת צה"ל בו גם אנשי הקבע הנם "משרתים" ולא מועסקים. אין ספק שהבדלים אלו ועוד מקשים על היכולת להיעזר במחקרים המבוצעים בצבא ארה"ב. בנוסף, עצם השוני במבנה החברה והקודים החברתיים, הערכיים והנורמטיביים, מקשה גם הוא. עם זאת, בהעדר פעילות מחקרית משמעותית בצה"ל ניתן ואף צריך להסתייע במחקרי צבא ארה"ב תוך ברירת המוץ מהתבן.

משפחת הקבע

מיפוי התופעה בישראל

בבואנו לבחון את משפחת הקבע בכלל ואת הילדים בפרט יש להבין את מבנה התא המשפחתי המדובר. הנתונים הקיימים כיום בהקשר למשפחות הקבע הנם חסרים ואינם נותנים מידע אודות תופעות כדוגמת משפחות חד הוריות או משפחות כפולות קריירה. העדר נתונים אלה מקשה מאד על הבנת ההקשר וככל הנראה נובע מתפיסה מיושנת של הצבא את התא המשפחתי.

בישיבת המטה הכללי של צה"ל, בתאריך 12 בדצמבר 1957 אמר דוד בן גוריון את הדברים הבאים: "בדרך כלל מי שרווק לא יכול להיות מפקד טוב, צריך שתהיה לו אישה וילדים, אולי יכול להיות יוצא מן הכלל." עירן-יונה מרחיבה ומגדירה חמש הנחות יסוד של המערכת הצבאית בנוגע לתא המשפחתי של משרתיו. הנחות אלו הם: מבנה משפחתי מסורתי וחלוקת תפקידים מסורתית; ניכוס "זמן המשפחה" על ידי הצבא; קריירת משרת הקבע כקריירה משפחתית; המשפחה כיחידה הומוגנית; עליונות שיקולי הארגון על פני שיקולי המשפחה.

אמירתו של בן גוריון לצד הנחות היסוד שמציינת עירן-יונה יתכן והיו נכונים בשנותיה הראשונות של המדינה. עם השתנות החברה בישראל ובהעדר נתונים ספציפיים, יש להניח כי מבנה משפחת הקבע משתנה גם הוא. יש להניח כי הרכב משפחת הקבע דומה מאד להרכב המשפחתי בכלל האוכלוסייה. בדומה להרכב המשפחתי יש להניח כי נתונים רבים נוספים הנוגעים לתא המשפחתי כדוגמת מספר הילדים והתפלגות במקום המגורים גם הם דומים לכלל האוכלוסייה.

מאפייני שירות הקבע

אופי שירות

בצה"ל מגוון אדיר של תחומי עיסוק ותפקידים. קשה מאד עד כמעט בלתי אפשרי להגדיר מאפיינים אשר יהיו נכונים לכלל התפקידים. אולי המאפיין היחיד, אך מאפיין מאד משמעותי, הוא עצם היות כל התפקידים באותו הארגון – צה"ל.

במחקרה של עירן עולה כי המערכת הצבאית מנכסת לעצמה את השליטה על הזמן של המשרת. אמנם, מאפיין זה משמעותי הרבה יותר ביחידות השדה, בהן המשרת מושקע כל כולו בעבודתו הצבאית, אך עם זאת, הוא זולג גם ליחידות המטה והעורף. בהשוואה בין מחקרה של עירן-יונה (2004-2002) למחקרה של סינה (1987) עולה כי חלה עליה במספר שעות העבודה של אנשי הקבע בכשלושים אחוזים וכי כשליש מכלל אנשי הקבע מגיעים הביתה לאחר השעה 20:00. מבין אנשי הקבע העורפיים למעלה ממחיצתם מגיע הביתה לאחר שעה זו.

על אף זליגת שעות העבודה ליחידות העורפיות, נראה לי כי לא קיימת ייחודיות משמעותית בהקשר הילדים אצל אנשי קבע ביחידות אלו ביחס לכלל האוכלוסייה. בחרתי לעסוק במחקרי באנשי קבע בתפקידי מטה ולחימה אשר אינם חוזרים לביתם באופן יומיומי.

גם בתת קבוצה זו של אנשי קבע קיימת שונות רבה במאפייני התפקיד וביכולת איש הקבע לנהל חיי משפחה. עם זאת, רב הדומה על השונה בכל הקשור לילדים. ההבדל באתגרי ההורה שרואה את ילדיו פעם או פעמיים בשבוע לבין ההורה שרואה את ילדיו פעם בשבועיים איננו מאד גדול. ממחקרה של עירן-יונה עולה כי כמחצית מאנשי הקבע המשרתים ביחידות שדה מגיעים הביתה פעם בשבוע או פחות מזה. כמו כן עולה כי כשני שלישים מהם מגיעים הביתה אחרי השעה 20:00. כמות הזמן שנותר לאיש קבע שכזה לבלות עם ילדיו הוא מעט מאוד.

מגדר

נשים מהוות כיום חלק משמעותי מכלל מערכי הצבא, החל מתפקידי לחימה, דרך תומכי הלחימה, המערך הטכנולוגי ועוד. נכון לשנת 2009 נשים היוו 34% מהכוח הסדיר של צה"ל ו 41.7% מהקצונה הסדירה בצבא. בשרות הקבע נשים היוו כ 21% מהקצונה וכ 12% מהנגדים בצבא. במקביל לעליה המתמדת בשילוב נשים בכלל הצבא קיימת עליה גם בשילובן בתפקידי שדה. בין השנים 1998 ל 2008 חלה עליה של 9% מתוך כלל הקצינות המשרתות ביחידות שדה. עם זאת, כמות הנשים המשרתות בקבע ביחידות שדה ואשר הנן נשואות ואימהות לילדים עדיין נמוך.

בעבודתה של עירן-יונה ניתן דגש ראשוני וייחודי לנשים המשרתות בקבע ולתפקוד התא המשפחתי של נשים אלו אך כאמור, אין בה התייחסות ספציפית לילדים. מנתוניה עולה כי רק 22% מבני הזוג של המשרתות בקבע מגדירים עצמם כמטפלים העיקריים בילדים, הגדרה המחויבת במידה והאם משרתת ביחידת שדה. עם זאת, על אף שאין בידינו נתונים מדויקים, נראה שמספר האימהות המשרתות ביחידות שדה נמוך מאד. אין ספק שיש לעסוק במאפייניה הייחודיים של אוכלוסייה זו גם בהקשר הילדים. עם זאת, במאמרי זה בחרתי להתמקד בילדים לאבות משרתים.

עדות

בצה"ל משרתות כלל העדות החיות כיום במדינת ישראל. עם זאת, קיימים מספר הבדלים משמעותיים בין אנשי הקבע השייכים למגזר הלא יהודי לבין אלו השייכים למגזר היהודי. בראש ובראשונה, מלבד העדות הדרוזית והצ'רקסית, שאר המיעוטים בישראל אינם חייבים בשירות צבאי במסגרת חוק שירות חובה, ואלו המתגייסים עושים זאת בהתנדבות. הבדל זה נראה בתחילה כלא רלוונטי כאשר אנו באים לבחון דווקא את אלו שכן משרתים. בהסתכלות מעמיקה יותר עובדה זו קשורה קשר עמוק לאופן בו נתפסים אנשי הקבע במגזר הלא היהודי ולאופן בו תופסים המשרתים עצמם את עצם שירותם. כמו כן, עובדה זו משפיעה גם על מאפייני התפקידים בהם משרתים בני המגזר הלא יהודי.

הבדל שני, משמעותי מאד לענייננו הוא באופן בו נתפס התא המשפחתי בעדות השונות. באופן מאד כוללני ניתן לומר כי התא המשפחתי במגזר הלא יהודי (ללא קשר לאנשי צבא) הוא בעל מאפיינים מסורתיים יותר מאשר במגזר היהודי. חלוקת התפקידים בין בני הזוג ומערכת היחסים ביניהם כמו גם יחסי הורים – ילדים נתפסים באופן שונה. אמנם ניתן לראות בכל תחומי החיים חדירה "מערבית" בכל העדות הלא יהודיות, בישראל בכלל ובצה"ל בפרט אך עדיין הפערים גדולים. בחינת ילדי הקבע בהיבטי האתגרים ודרכי ההתמודדות שונים בין המגזרים היהודי והלא יהודי. במאמר זה אתמקד במגזר היהודי עם כי רבים מהדברים נכונים עבור שאר העדות.

חיי השגרה במשפחת הקבע

בן הזוג

רבים הם המחקרים המצביעים על שביעות רצונה של בת זוגו של המשרת כמרכיב עיקרי ביכולתו לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. אכן, מחקרים רבים נעשו במהלך השנים על מנת לעמוד על עומק התלות והדרכים לשפר ולסייע בהתמודדות הזוגית. בניגוד למודל בצבא ארה"ב, שם מניחים שהאישה איננה עובדת, בצה"ל, רואים באשה כנוטלת חלק בפרנסת המשפחה עם כי חלק משני. יתרה מכך, ממחקרה של עירן-יונה עולה כי חלה עליה משמעותית בהיקף התעסוקה של נשות אנשי קבע בעשור האחרון. עוד עולה ממחקרה כי דווקא באוכלוסייה המתמודדת עם הקשיים המרביים בהקשר שירות הבעל, קרי, קצינים לוחמים, שיעור הנשים המועסקות במקצועות קרייריסטיים הוא הגבוהה ביותר (כ 50%).

יכולתה של האישה לפתח קריירה משפיעה לא רק על שביעות רצונה מחייה אלה כמובן גם על מערכת יחסיה עם הבעל המשרת וילדיה. אך לא רק הקריירה מהווה גורם בייצוב המערכת הזוגית והתא המשפחתי אלא גם קביעת המסגרת החינוכית והערכית. אשתו של מג"ד מתארת את הבעיות העיקריות המתעוררות במערכת הזוגית שלה כקשורים לחינוך הילדים. "אני נמצאת עם בן במהלך השבוע ומתווה את החינוך לפי דרכי. כשרני מגיע בסופי שבוע, הוא מתרכז יותר בפינוק הילד ובמידה מסוימת זה הורס לי את החינוך..." רבים הם אנשי הקבע המתארים את תקופות הלימודים והשחרור כמורכבים ביותר בעקבות הצורך להסתגל לדרך בה מתנהלים העניינים בביתם שלהם.

חלוקת תפקידים

רבות מנשות אנשי הקבע מעידות כי הן ממלאות את תפקידי הבעל לצד תפקידן שלהן בכל הקשור לבית, הן באחזקתו והן בחינוך הילדים. דוגמא למצב זה ניתן לראות מדבריו של אב, איש צבא קבע. "לא הייתי נתקל בקושי לבצע את המטלה הזאת עם חיילי; אני מכיר אותם היטב. עם ילדיי זה סיפור אחר, אני בעצם לא כל כך מכיר אותם..."

אין ספק כי מצב זה, לצד רצונן ההולך וגובר לפתח קריירה עצמאית מציב בפניהן אתגר משמעותי אשר משפיע גם על ילדיהן. במשפחות של קצינים קרביים רואים תופעה הולכת וגוברת של "הפרטה" בעבודות הבית (מנקה, מטפלת ואף אופר). אמנם, לא נעשו מחקרים ספציפיים בנושא אך נראה כי אין זליגה משמעותית של מטלות הבית לעבר הילדים. במידה וכן, יש להניח כי המאפיינים הם דומים למשפחות בהן שני ההורים הם בעלי קריירה. ההבדל המרכזי הוא בכך שעל ילדים אלו להתמודד עם קשיים נוספים במקביל כפי שיפורטו בהמשך.

קשיים

אי וודאות 

בסדרה "טירונות" אשר שודרה לפני מספר שנים בארץ מופיעה סצנה הממחישה את אי הוודאות בצורה הכי טובה שרק ניתן. לילדה של המג"ד יש יום הולדת בגן כאשר לאבא צצה בדיוק באותו הרגע כוננות שמונעת ממנו להגיע למסיבה. הילדה כמובן איננה מוכנה ואף לא יכולה להבין למה אביה לא מגיע על אף שהבטיח לה. כך גם מתארת זאת בתו של האלוף משה בר כוכבא "כשאבא מבטיח טיול ו'כיופים' הם לרוב לא מתקיימים". קצינים רבים נמנעים במודע מלהבטיח לילדיהם דבר כלשהו מתוך הבנה שאין ביכולתם לוודא שאכן יצליחו לעמוד בהבטחתם.

אי הוודאות מהווה חלק בלתי נפרד מחייו של איש הקבע ובכך גם חלק מחייהם של בני משפחתו. אי הוודאות מתבטא בהקשר מועד ההגעה הביתה ומועד החזרה לבסיס כמו גם היכולת לתקשר עם הבית בזמן השהיה ביחידה. לעיתים המשפחה מחכה במשך שעות לשובו הצפוי של האב אשר במקרים מסוימים אף נאלץ להודיע לבסוף שלא יגיע. הדבר נכון גם לגבי אירועים משמעותיים בחיי המשפחה כדוגמת ימי הולדת, ימי זיכרון, אירועים משפחתיים ועוד.

אי הוודאות מתבטא גם בהחלפת תפקיד כל שנתיים כאשר לעיתים המרחקים הגיאוגרפיים הינם משמעותיים מאד. בחודשים בהם מתנהלים דיוני השיבוצים בצבא נמצא כל הבית בדריכות לקראת "גזירת הדין" אשר עשויה לטלטל את כל המערכת המשפחתית.

מעברים גיאוגרפיים

מעבר דירה בעקבות שינוי תפקיד היא תופעה שכיחה ביותר בקרב קציני הצבא. במחקרה של עירן-יונה עולה כי כ 45 אחוזים ממשפחות קציני הקבע ביצעו לפחות מעבר דירה אחת בעקבות שירותו של איש הקבע. עם זאת, דווקא בקרב משפחות הלוחמים האחוז נמוך יותר ועומד על 27 אחוזים. הבדל זה נובע מכך שרוב היחידות הקרביות ניידות ומשנות את מיקומן אחת למספר חודשים ואינן ממוקמות בבסיס קבע. תופעה ייחודית קיימת בחיל האוויר כאשר בתפקידים מסוימים מחויבים קציני החיל להעביר את משפחותיהם לשיכוני המשפחות בתוך בסיסי החיל.

קיימות דוגמאות רבות לקצינים אשר סירבו לתפקידים יוקרתיים ומאד נחשבים רק בגלל חוסר מוכנות המשפחה לבצע מעבר נדרש לשם התפקיד. עירן-יונה מביאה עדות של אשת קצין בכיר בצבא אשר מסבירה כי לא העבירה את משפחתה הן משיקולי עבודתה שלה והן משיקולי הסתגלות הילדים. כפי שכבר ציינו, משפחות קבע רבות מסתייעות בעזרה מצד בני משפחה נוספים על מנת לחפות על היעדר האב. התרחקות מהמשפחה מהווה גם היא שיקול משמעותי האם לעבור או לא. הרי, למרות המעבר, אין וודאות בכך שהאב יהיה נוכח בבית באופן משמעותי יותר.

סיכון

סיכון מהווה מצב יסוד בחייו של משרת הקבע. אמנם, תפקידים רבים בצבא הם פקידותיים לחלוטין ואין בהם סיכון מיוחד, אך לאור העובדה שמהות הצבא להילחם, המשרת בו נמצא בסיכון. בנוסח השבועה אותה נשבעים כל חיילי צה"ל עם התגייסותם מתחייבים אלו להקדיש את כל כוחותיהם ואף להקריב את חייהם "להגנת המולדת ולחירות ישראל". רבים מקציני הצבא נוהגים לכתוב מאין "צוואה ערכית" למקרה שלא ישובו.

צבאות רבים ובראשן צבא ארה"ב נמצאים בלחימה, החל ממלחמות קוריאה וויטנאם, דרך מלחמות הבלקן, עיראק ואפגניסטן ועד משימות שמירת שלום. ברוב המקרים מקריבים חיילי צבאות אלו את חייהם שלא על הגנת מולדתם ועמם. עם זאת, עצם היות איש הצבא בסיכון משפיע הדבר באופנים דומים על משפחתו.

להיות ילד לאיש קבע

אי וודאות

כאמור, אין לצפות מילדיו של איש הקבע לדעת להתמודד עם מצבי אי הוודאות הקיימים בחייו ואשר נוגעים לעבודתו של אביו. בתי הבכורה, ילדה כבת עשר, כבר למדה לקחת בעירבון מוגבל כאשר אני מבטיח לה לקחתה לאירוע כזה או אחר. היא מזכירה לי חזור והזכר את העובדה כי לקח לי ארבע שנים לעמוד בהבטחתי לקחתה לסקי בחרמון. היא ילדה בוגרת לגילה אשר מצליחה להבין את המציאות בה נתונים חייה.

בעקבות המעברים בין תפקידים המאפיינים את אנשי הקבע קורה לעיתים שבבת אחת תדירות הגעותיו של האב הביתה פוחתת באופן דרסטי. ילדים רבים, בעיקר בגילאים הקטנים מגיבים בהתעלמות מאביהם גם כאשר הוא מגיע הביתה. לעיתים, מצב זה אף מחריף מאחר ו"הקרח נמס" במהלך סוף השבוע ואז האב שוב "נוטש" ובכך מגביר את תחושת הנטישה אצל ילדיו.

בת הזוג של איש הקבע מהווה ציר מרכזי בהתמודדות הילדים עם קשיי אי הוודאות. ראשית בכך שהיא בעצמה עוגן של יציבות ובנוסף בכך שביכולתה להקל על תחושות הילדים ולסייע להם להתגבר על האכזבה. עם זאת, יש לזכור שגם האישה חיה במצב של אי וודאות אשר מקשה עליה הן בהתמודדות שלה הפנימית והן ביכולתה לתמוך בילדיה.

מעברים גיאוגרפיים

הילדים מהווים שיקול משמעותי בקבלת ההחלטה האם לעבור דירה או לא. מצד אחד, כשהילדים קטנים, מעמסת הטיפול והשמירה עליהם כבדה יותר ואשת איש הקבע נדרשת לסיוע ותמיכה רבים יותר מצד בני משפחה וחברים. מצד שני, ככל שהילדים גדלים קשה יותר לנתק אותם מסביבתם והם פחות גמישים ביצירת קשרים חדשים.

בשנות ה 70' של המאה הקודמת בוצע מחקר בקרב משפחות אנשי קבע בצבא אוסטרליה על השפעת מעברים גיאוגרפיים על ההתפתחות החברתית והלימודית של ילדי אנשי קבע. המחקר בוצע על ילדים בגילאי חמש עד שבע ובחן מעברים פנים מדינתיים וחוץ מדינתיים כאחד. במחקר נמצא כי כמעט ואין תלות בין המעברים הגיאוגרפיים לבין יכולותיהם הלימודיות והחברתיות של הילדים עם כי במעברים חוץ מדינתיים כן נמצא פער קטן. עם זאת, המחקר לא התייחס לילדים גדולים יותר, מה גם שלפני למעלה משלושים שנה המודל המשפחתי היה מסורתי הרבה יותר. בנוסף, העדר האיום והעיסוק היומיומי בלחימה בקרב צבא אוסטרליה מאפשר להניח שהאב המשרת היה נוכח משמעותית יותר בבית.

בארץ, מעברים גיאוגרפיים מלווים לעיתים רבות בשינויים תרבותיים משמעותיים. במקרים רבים משפחת הקבע עוברת ממרכז עירוני או "יישוב איכותי" לפריפריה או להפך כאשר השוני הסוציואקונומי והערכי הוא רב. באוכלוסייה הכללית אנו רואים הבדלים משמעותיים באיכות מערכות החינוך הפורמלי והלא פורמלי בין אזורים שונים בארץ. אין אפשרות להימנע מיצירת פערים לימודיים וחברתיים בעת העברת ילדים בין אזורים אלו.

בנוסף, שינוי תפקידים אחת לשנתיים בקרב אנשי הצבא יכול להביא למעברים גיאוגרפיים תכופים אשר לא מאפשרים לילדים שלבי הסתגלות. מצב זה מגביר את תחושת אי הוודאות ועלול להביא לרתיעה מיצירת קשרים חברתיים מצד הילדים.

סיכון

ערב אחד כשחזרתי לביתי מצאתי את בתי הבכורה יושבת וקוראת ספר. עם כניסתי הביתה קמה הילדה, פרצה בבכי וחיבקה אותי ממושכות. כמובן שלא הבנתי את פשר המאורע אך כאשר הבטתי בכריכת הספר הכול הסתדר, שם הספר היה "שלום לאבא". מעולם לא שוחחתי עם בתי על נושא הסיכון שבתפקידי הצבאיים אך כנראה שאין דבר שנעלם מעיניהם של ילדים. בעקבות אירוע זה שוחחתי מספר פעמים עם בתי וגיליתי כי קיים חשש מובנה המלווה אותה בכל רגע בנוגע לביטחוני האישי. היותנו "חברה צבאית", כאשר ימי זיכרון וצבא מהווים מרכז ערכי ותרבותי בחיינו, רק מגבירים את מודעות ילדי הקבע לסכנות.

בשנה האחרונה בוצע מחקר מקיף בצבא ארה"ב אשר מטרתו לבחון את התמודדות נוער, בנים של אנשי קבע, עם המלחמות בעיראק ובאפגניסטאן. קיים קושי רב להשוות בין צה"ל לצבא ארה"ב בכך שחיילי צבא ארה"ב נדרשים לשהות ממושכת (מספר חודשים) מחוץ לבית בעוד בצה"ל מדובר על ימים בודדים בכל פעם. עם זאת, מרכיב הסיכון קיים בשני המקרים ועל כן נכון יהיה להתייחס לממצאי המחקר עם כי ברמה פחותה.

המחקר מצא ערכים גבוהים מאד ביחס לממוצע באוכלוסייה הכללית הן בקשיים נפשיים והתנהגותיים והן בתסמיני לחץ. באופן כללי ניתן לומר כי הערכים שנמצאו בקרב ילדי הקבע היו כפולים מאלו שנמצאו בכלל האוכלוסייה. עם זאת, כאשר בדקו את השתלבותם החברתית, הישגיהם הלימודיים והתנהגויותיהם הסיכוניות, נמצא כי אין פערים משמעותיים לחברה הכללית.

סמכות הורית

שתי דוגמאות שהבאנו לעיל ממחישות את בעיית הסמכות ההורית באופן מיטבי. האחד, אודות איש הקבע שמגיע הביתה ו"הורס" את חינוך ילדיו שאשתו עמלה עליה כל כך קשה. השני, אודות איש הקבע שלא מסוגל להניע את ילדיו לביצוע פעולות פשוטות כאשר הוא אף מעיד שעם חייליו לא היה מתקשה לבצען. אנשי קבע רבים מתנתקים כליל מהנעשה בביתם במהלך השבוע. כשהם חוזרים הביתה הם מרגישים צורך עז להשלים את החסר לילדיהם תוך שהם מפנקים אותם ונמנעים מלהעיר להם.

דוגמה נוספת ומצוינת לתופעת העדר סמכות הורית בקרב ילדי הקבע היא שילדים רבים קוראים לאביהם בשמו הפרטי. אין כאן עניין סמנטי כי עם עניין שבמהות. ילדי קבע אלה אינם רואים באביהם דמות סמכותית אשר יש להישמע להוראותיו ולהנחיותיו ולכבדו. הם רואים בו דמות חברית אשר מגיעה אחת לשבוע הביתה על מנת לפנקם ולהנעים את זמנם. במחקרה, בסוף שנות ה 80', מצאה סינה כי אנשי צבא קבע מרגישים תסכול ורגשי אשמה לאור אי השתתפותם בגידול ילדיהם.

ירדן, בתו של האלוף משה בר כוכבא היטיבה לתאר מציאות זו. "אבא הוא הסלחן במשפחה, כמעט לא ראיתי אותו כועס ומתרגז ממש. הוא תמיד ותרן וסולח לנו על הכול. זה כיף, כי אימא כועסת ולא מוותרת והוא כזה פשרן ויותר קל איתו."

במקרים רבים על האם במשפחה לקחת על עצמה תפקידים רבים אשר במשפחה המסורתית נמצאים תחת אחריות האב. עם זאת, מצב בו האב מתנער לחלוטין מאחריותו או לחילופין מצב בו האם מנטרלת את האב מאחריותו זו יכול להביא לתופעות לא רצויות בקרב הילדים.

בין הזדהות לזהות

נראה כי התשובה לשאלה "האם ילדי הקבע בוחרים ללכת בדרכו של אביהם או לחילופין נרתעים ממנה?" מגלמת בתוכה תשובות לסוגיות רבות אשר הועלו קודם. תשובה זו אמנם תלויה ביכולת משפחת הקבע להתמודד עם כל הקשיים אשר נידונו לעיל אך מעל הכול תלויה היא בערכים. בהתייחסנו לנושא הערכים יש להתייחס הן לאלו אשר בגינם משרת הקבע בוחר להמשיך ולשרת והן לאלו אותן בוחר להנחיל לילדיו.

בהצגה "האריסטוקרטים" המועלית בימים אלו בתיאטרון הקאמרי מובא עניין זה לידי בחינה נוקבת. בהצגה, בוחרים ילדיו של קצין בכיר בצה"ל בשנות ה 50' לסטות מדרכו של אביהם אשר קרא ליצירת הגבר העברי החדש. בנו ההומוסקסואל יורד מהארץ והופך למוסיקאי בניו יורק, ובתו הופכת לפעילת שמאל קיצוני אשר חוברת לארגון הטרור, הפת"ח. העדר יכולתו של אב המשפחה להתמודד עם קשייהם של ילדיו ואף לראות את אותם הקשיים הוא שמביא לסיום הטרגי של הסיפור.

בניגוד להצגה קיימות תופעות רבות של משפחות שלמות אשר שירתו בקבע. הכתבה "משפחה שכזאת במדים" היא דוגמה אחת מיני רבות להתגייסות משפחתית. בכתבה מתוארת משפחת נריה אשר שני ההורים שירתו בקבע ושני ילדיהם הלכו בעקבותיהם. בהיסטוריה הקצרה של צה"ל כבר היו קצינים בדרגת אלוף אשר אביהם היה גם הוא באותה הדרגה.

בסוף שנות ה 90' פורסם מחקר אשר השווה את הנטייה לשימור והנטייה לשילוח בקרב הורים ומתגייסים בין כלל האוכלוסייה לבין משפחות קבע. הנטייה לשימור באה לידי ביטוי בהתמקדות ההורים בבן ובאחריותם כלפיו בעוד הנטייה לשילוח מראה כי ההורים מאפשרים לבן ללכת לדרכו. המחקר אשר בוצע על ידי ענבל שלום-גלעד וד"ר משה ישראלאשוילי מצא כי אין הבדלים בין שתי האוכלוסיות מלבד בנתון אחד. אבות משרתי קבע ובניהם המתגייסים הראו נטייה לשילוח גבוהה יותר מאשר כלל האוכלוסייה. נתון זה מלמד אותנו כי במכלול האתגרים מצליחים בסופו של דבר אבות משרתי קבע ליצור הזדהות של ילדיהם עם השירות הצבאי.

דרכי התמודדות

כללי

מחקרים רבים מראים כי המפתח ליציבות במשפחת הקבע הוא יכולתו של "ההורה המטפל", במקרה שלנו האימא, להוות משענת איתנה למשפחתה. יכולת זו של האם לא רק מבטיחה את יציבות משפחתה אלא גם מהווה גורם מרכזי בהצלחת בעלה בתפקידו הצבאי.

בארה"ב נעשה מחקר בשנה האחרונה אודות התמודדויותיהם של ילדים ונשים של חיילים ששירתו בעיראק ובאפגניסטאן. הממצא המרכזי של המחקר הצביע על כך שאימהות אשר הצביעו על קשיים נפשיים בזמן היעדרות בן זוגן דיווחו גם על קשיים נפשיים, חברתיים ולימודיים בקרב ילדיהן. יתרה מזו, קשייהם של הילדים לא פחתו עם הזמן בניגוד לילדים לאימהות אשר סבלו פחות מקשיים נפשיים.

המציאות אתה מתמודדים משפחות הקבע בצבא ארה"ב, כאשר האבא נעדר מספר חודשים ברצף, היא קיצונית לעומת המציאות בצה"ל. מנגד, בצה"ל נמצאים אנשי הקבע ביחידות לוחמות ומבצעיות שנים רבות ללא הפסקה. אין ספק שחוסנה של האימא עומד בבסיס יכולתו של התא המשפחתי להתמודד עם האתגרים מולם ניצב. עם זאת, קיימים עוד מספר פרמטרים היכולים לסייע.

זכויות וחובות לילדי קבע

אחת הדרכים לסייע בהתמודדות עם קושי הוא בהפיכת המתמודד לשותף בעשייה. שיתוף זה מסייע הן בהפחתת המעמסה מהאם והן בגיוס הילדים לחלק מ"צוות" המתמודד יחד עם האתגר. כאשר משאירים את הילד לנסות ולהתמודד לבד עם הקשיים גדלים סיכוייו להיכשל.

הנטייה הגבוהה יותר לשילוח בקרב אבות ובנים במשפחות הקבע יתכן ונובעת אף היא מהנטייה במשפחות אלו לאפשר אחריות גדולה יותר לילדיהם. אחריות זו מאפשרת לילד הקבע תחושה של שליחות מאחר וגם הוא "נושא בנטל". גישה הגורסת שיש לנסות ולהפחית אחריות מהילד מאחר וכבר נדרש להתמודד עם קשיי משפחת הקבע יכולה להביא דווקא לניכור ולהסתגרות מצדו.

גיוס הילד למשימות המשפחתיות יוצר תחושה של "ביחד". מעבר לעזרה הפיזית שזה נותן לאימא, תחושה זו פותחת ערוץ תקשורת חשוב מאין כמותו בין האימא לילד. הילד מרגיש בנוח לבוא לשוחח עם הוריו, שותפיו לאתגר, על קשייו ולבטיו בהקשרים משפחתיים, חברתיים ולימודיים.

חלופות לתקשורת בלתי אמצעית

מהפכת התקשורת המתחוללת בשני העשורים האחרונים בעולם משנה את המציאות גם עבור משפחות הקבע. בשנותיה הראשונות של המדינה, כאשר טלפון בבית היה סמל סטטוס, התקשורת בין משרת הקבע למשפחתו הייתה בחליפת מכתבים ובמהלך ביקוריו בבית. עם השנים אמנם השתפרה פריסת הטלפוניה במדינה אך הצורך בנוכחות שני הצדדים בבית ובמשרד השאירו את תדירות התקשורת בין משרת הקבע למשפחתו על מספר בודד של פעמים.

עם כניסת התקשורת הסלולארית זמינות הצדדים עלתה באופן משמעותי ושינתה את אופן וטיב השיח בין הצדדים. במקום שיחה אחת משמעותית בשעות הערב אנו עדים לתופעות של שיחות "מחטף" קצרות בין איש הקבע למשפחתו במהלך היום. איש הקבע פתאום מוצא את עצמו מקבל טלפון מהגננת של ילדיו כי היא לא הצליחה לתפוס את האם והילד לא מרגיש טוב. מציאות זו מחייבת ומכריחה את איש הקבע להיות מעורב ומעודכן בחיי השגרה ובהתנהלות משפחתו הרבה יותר מאשר בעבר. העלייה בזמינות, עם זאת, הנה חרב פיפיות ואיש הקבע נדרש ליחידתו פעמים רבות במהלך שהייתו בחיק המשפחה.

השלב הבא בשדרוג התקשורת המשפחתית הוא כניסת האינטרנט ושיחות הווידאו. בתחילה, כמו בכל שינוי טכנולוגי, הייתה פריסת האינטרנט בצבא מוגבלת ביותר. עם הזמן הלכה והתרחבה הפריסה והלכו והוסרו מגבלות השימוש בו. כיום ניתן לראות קצינים יושבים במשרדם ומנהלים שיחות וידאו עם ילדיהם.

תרבות ה"פייסבוק" פותחת ערוץ נוסף וייחודי לשיתוף משרת הקבע בחייהם של ילדיו. איש הקבע יכול להיות שותף לתהליכים שעוברים על ילדיו, לראות מי חבריהם ומה תחומי העניין שלהם. הוא יכול בעצמו להיות פעיל ברשת החברתית ולנהל שיח עם ילדיו. מאחר ואין צורך בחיבור שני הצדדים בו זמנית יכול איש הקבע להתפנות לכך בשעות הלילה לאחר סיום עבודתו.

אין ספק שכל פתרון טכנולוגי, טוב ככל שיהיה לא יכול לבוא במקום תקשורת בלתי אמצעית ואסור שיהווה תחליף. קיימים מחקרים רבים אודות ההשפעות השליליות של תקשורת זו על תפקודיהם החברתיים של בני הנוער בכלל האוכלוסייה. עם זאת, במשפחת הקבע, טכנולוגיות אלו יכולות להוות תקשורת משלימה ומסייעת ביותר לחיזוק התא המשפחתי.

המערכת הצבאית

מכון הקבע

בשנת 1984 הוקם המכון לייעוץ וטיפול באנשי הקבע ומשפחותיהם במסגרת מרכז בריאות הנפש בחיל הרפואה בצה"ל. תפקידו של המכון הוא לתת ייעוץ וטיפול פרטני לבעיותיו הנפשיות וההסתגלותיות של איש הקבע תוך שיתוף בני משפחה אחרים על פי הצורך. במסגרת זו מגיעים אנשי קבע רבים ובני משפחותיהם לפגישות עם אנשי המקצוע במכון לייעוץ וטיפול במגוון רחב של נושאים ובעיות.

במכון, נכון להיום, לא נעשית עבודה של ריכוז נתונים על מנת לאפשר בחינה של בעיות ייחודיות המופיעות בקרב ילדי קבע. משיחה שערכתי עם קצינה במכון עלה כי מהתרשמותה ועל פי המקרים אשר הובאו לידיעתה אין לילדי הקבע בצה"ל בעיות ייחודיות ביחס לאוכלוסייה הכללית בישראל.

מצב זה, במידה והוא נכון, סותר ממצאים מחקריים אשר נעשו במדינות ובצבאות אחרים. העדר מחקר עומק בנושא בצה"ל פוגע ביכולתם של אנשי המכון לתת מענה מיטבי לבעיות המופנות אליו. מעבר לכך, הוא מונע מגורמי בריאות הנפש בצבא להעלות את מודעותם של אנשי הקבע לבעיות ולתת כלים בסיסיים להתמודדות.

המפקד

תפיסת הפיקוד בצבא גורסת כי המפקד, לפני כל אחד אחר, אחראי לרווחתו ובריאותו של חייליו. תפיסה זו כמובן נכונה גם לאנשי הקבע שביחידה. היכולת שניתנה למפקד לשלוט בזמנם של פקודיו, לאשר להם חופשות ומענה לצרכים מיוחדים הפך את המפקד והיחידה לגורם המרכזי בצבא המטפל במשפחת הקבע.

מצד אחד, קיימים מפקדים אשר הנם קשובים ביותר לצרכי משפחות הקבע. יש מפקדים המשחררים את כל אנשי הקבע שלהם אשר להם ילדים בכל ראשון בספטמבר על מנת שיוכלו ללוות את ילדיהם ביום הראשון לבית הספר. מפקדים מסוימים מכריחים את אנשיהם לקבוע יום קבוע ליציאה הביתה באמצע שבוע, ה"אפטר", וזאת על מנת לייצר יציבות מסוימת בעולם של אי וודאות.

מנגד, העדר מודעות אצל מפקדים אחרים מביאה אותם לנקיטת פעולות הגורמות במקרה הטוב עוגמת נפש למשפחות פקודיו. במקרה הגרוע הן מכניסות מתחים ומריבות לתוך חיי המשפחה. אי מתן אפשרות לאיש הקבע ללוות את ילדיו לגנים ולבתי הספר בימי ראשון על ידי קביעת דיונים מוקדם בבוקר הוא דוגמה טובה לחוסר רגישות שכזו. דוגמה טובה נוספת היא של מפקד אשר לא אישר לפקודיו לצאת לחופשה משפחתית אלה רק כאשר המפקד עצמו בחופש.

היחידה

בכל יחידה בצבא קיים מערך שלם של אנשי כוח אדם אשר אמונים על הטיפול השוטף בצרכי המשרתים ביחידה. כחלק מתפקידם זה אמונים אנשים אלו על הפקת אירועים יחידתיים עבור אנשי הקבע ביחידה ובני משפחותיהם. אירועים אלו נוצרו מתוך הצורך של יחידות בצבא להוקיר תודה לנשים ולילדים שמאחורי הקלעים אשר נותנים את ה"גב" למשרתי הקבע.

אירועים אלו כוללים בין השאר ימי כיף בפארקים ובמתקני שעשועים, שבתות באכסניות ובבתי מלון, ערבי תרבות עם נשות אנשי הקבע ועוד. על אף שאירועים אלו כשלעצמם אין בהם לסייע בקשיי היום יום של משפחות הקבע הם נותנים תחושה כי מישהו בכל זאת קשוב לבעיותיהן.

יחידות מסוימות אף הגדילו לעשות בכך שהכשירו דירות אירוח למשפחות הקבע אשר באות לבלות שבת או חג עם איש הקבע שנשאר כתורן בבסיס. דירות מסוג זה אינן מתוקצבות על ידי הצבא והקמתן מתאפשרת רק בהתגייסות של גורמים רבים מתוך ומחוץ ליחידה. די להסתכל על הצפיפות הרבה הקיימת בבסיסי הצבא כדי להבין שיצירת דירה שכזו באה רק מתוך הבנה עמוקה לצורך ותחושת אחריות ומחויבות של מפקדים ויחידותיהם.

סיכום

מאמר זה לא מתיימר לסכם את ממצאיו של עבודת מחקר מקיפה אלא להפך, הוא בא להציף תחום אשר לא נחקר לעומק ולא טופל עד כה במדינת ישראל. על אף היות המדינה "חברה מגויסת" טרם בוצעו מחקרי עומק בנוגע להתמודדות ילדים של משפחות קבע עם מציאות חייהם. עיקר המחקר בתחום משפחות הקבע נעשה על המשרת עצמו, התא המשפחתי כיחידה ומעט על נשותיהם של משרתי הקבע. המחקר היחיד שמצאתי אשר התייחס לנושא הילדים בוצע לפני כ 25 שנים ותוצאותיו לא פורסמו.

פתרונות אשר ניתנו במהלך הזמן על ידי המשפחות והמערכת כאחד הנם בסיסיים ולא ממוקדים. מחקר מעמיק של הנושא תוך איתור ייחודיותו של צה"ל יאפשרו למשפחות הקבע התמודדות טובה יותר ובכך ישפרו גם את תפקודו של משרת הקבע עצמו.
 

ביביליוגרפיה

דובר צה"ל, שירות נשים בצה"ל, דובר צה"ל (2009).

דני רודי ושמריהו שפס, "סדנא לזוגות בנושא: התפקיד והמשפחה", שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, גיליון 2(1), תל אביב (1987), עמ' 41-46.

הלנה סינה דה סיויליה, "דרכי ההתמודדות של משפחות אנשי צבא קבע עם הקונפליקט צבא-משפחה", במשפחה, גיליון 31, תל אביב (1990), עמ' 6-31.

טובה הראל, "העימות הקבוע של איש הקבע", הירחון לאשה ולמשפחה, גיליון 127, תל אביב (1990), עמ' 6-8.

יונה סומך, "משפחה שכזאת במדים", הירחון לאשה ולמשפחה, גיליון 26, תל אביב (1979), עמ' 4-9.

מיטל עירן-יונה, "אשת חיל והגבר החדש: שני מודלים של "משפחה אידיאלית" והשלכותיהם על הסדרים מגדריים במשפחות של נשים וגברים המשרתים בצה”ל", סוציולוגיה ישראלית, גיליון ח(2), תל אביב (2007), עמ' 5-35.

מיטל עירן-יונה, "הקריירה מעיני המשפחה: השירות הצבאי כפי שהוא משתקף מעיניהם של בני ובנות הזוג של משרתי הקבע", טיוטא למאמר.

מירית גל-עד, "נשואה לצבא – על עולמן של אשתו ושל בתו של מפקד גיסות השריון משה בר-כוכבא (בריל) בימי רגיעה ובימי מלחמה", הירחון לאשה ולמשפחה, גיליון 56, תל אביב (1982), עמ' 5-7.

סמדר כהן, "נשואה למג"ד", הירחון לאשה ולמשפחה, גיליון 161, תל אביב (1994), עמ' 4.

עדנה גחטן, "נעדר נוכח (צבא קבע)", הורים וילדים, גיליון 89, תל אביב (1995), עמ' 38-40.

ענבל שלום-גלעד ומשה ישראלשוילי, "הנטייה לשימור והנטייה בקרב הורים של מתבגרים העומדים בפני גיוס לצבא - השוואה בין משפחה רגילה למשפחת משרתי קבע", היעוץ החינוכי, גיליון 8, רמת השרון (1999), עמ' 134-148.

רבקה דגן, וחיים מרגלית, "איש צבא הקבע ומשפחתו – היבטים נורמטיביים ומאפיינים קליניים", בטאון חיל רפואה, גיליון 32, תל אביב (1990), עמ' 22-24.

Anita Chandra, Children on the Homefront: The Experiences of Children from Military Families, Rand Corp., Santa Monica (2010).

Anita Chandra et al, "Children on the Homefront: The Experience of Children from Military Families", Pediatrics, vol. 125, Elk Grove Village (2010), pp. 16-25.

Anita Chandra et al, Views from the Homefront: The Experiences of Youth and Spouses from Military Families, Rand Corp., Santa Monica (2011).

J. Maxwell Collins, F. Coulter, "Effects of Geographic Movement on the Social and Academic Development of Children of Army Personnel", Journal of Sociology, vol. 10, Hawthorn (1974), pp. 222-223.

Larry W. Applewhite, Robert A. Mays Jr., "Parent-Child Separation: A Comparison of Maternally and Paternally Separated Children in Military Families", Child and Adolescent Social Work Journal, Vol. 13, Heidelberg (1996), pp. 23-39.

Leora N. Rosen, Joel M. Teitelbaum, David J. Westhuis, "Children's Reactions to the Desert Storm Deployment: Initial Findings from a Survey of Army Families", Military Medicine, vol. 158, Bethesda (1993), pp. 465-469.

M. L. Kelley, "The Effects of Military Induced Separation on Family Factors and Child Behavior", American Journal of Orthopsychiatry, vol. 64, Greenville (1994), pp. 103-111.

Meytal Eran-Jona, "Married to the Military: Military Family Relations in the Israel Defense Forces", Armed Forces & Society, vol. 37, Chicago (2011), pp. 19-41.
 


מילות מפתח

משפחות-אנשי-צבא | ילדי-קבע | נשות-אנשי-קבע | צבא-אזרח | הורים-ילדים | צבא-משפחה | עבודה-משפחה | חלוקת-תפקידים-במשפחה | מצבי-לחץ | אי-וודאות | סמכות-הורית | מעברים-גיאוגרפיים

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על ילדי הקבע (4)

    מערכת

    הוא ביקש להישאר בעילום שם.
    יום רביעי כ"ח בכסלו תשע"ג 12 בדצמבר 2012

    רביד

    ravid1980@gmail.com
    שלום רב, אני מאסטרנטית בבי"ס לעו"ס וגם אשת איש קבע ומעוניינת לחקור את הנושא לעומק. אשמח ליצור קשר עם כותה המאמר לקבלת כיוונים ומחשבות בנושא. תודה !
    יום שישי ג' בחשון תשע"ג 19 באוקטובר 2012

    אתי

    יום חמישי כ"ה בתשרי תשע"ג 11 באוקטובר 2012

    אתי

    שלום! אני עורכת עבודת מחקר בנושא ונעזרת במאמר, אשמח לדאת את הביבליוגרפיה שלו? מי כתב אותו, ואיפה התפרסם? תודה!
    יום חמישי כ"ה בתשרי תשע"ג 11 באוקטובר 2012

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.