דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 57 מדרגים

המכינות הקדם-צבאיות הכלליות/מעורבות

מועמדים למכינת עמ
מועמדים למכינת עמ"ק בטיול גיבוש
יוני דורון
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בטיול פתיחת שנה
חנה רוטבנד
מכינת עמ
מכינת עמ"ק משתעשעים במעיין עין הנציב
חנה רוטבנד
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בסידרת הישרדות
חנה רוטבנד
בוקר, יציאה למשימת ניווט בחוליות
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בסידרת הישרדות
חנה רוטבנד
לפני העליה למצדה
מכינת עמ
מכינת עמ"ק לומדים באמת
דימה קודריאצב
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בשיעור בכיתה
דימה קודריאצב
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בשיעור, מנסים להתרכז
דימה קודריאצב
 מכינת עמ
מכינת עמ"ק בסדרת דרום
חנה רוטבנד
יום הורים במכינת עמ
יום הורים במכינת עמ"ק
אודי תמיר
מכינת עמ
מכינת עמ"ק, הרמת כוסית רוה"ש תשס"ז
חנה רוטבנד
סתם מחכים שהמחשב יתפנה
סתם מחכים שהמחשב יתפנה
חנה רוטבנד
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בערב תרבות
חנה רוטבנד
ריקוד חסידי
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בערב שירי נתן אלתרמן
אביה חן-סעדון
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בטיול בעתיקות בית שאן
חנה רוטבנד
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בלינה בסככה בניווטים
חנה רוטבנד
מכינת עמ
מכינת עמ"ק, מנוחה בניווטים
חנה רוטבנד
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בניווטים, מכינים ציר
חנה רוטבנד
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בניווטים, לומדים ציר
חנה רוטבנד
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בניווטים, תחקיר לפני ניווט
אודי תמיר
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בניווטים, מחפשים נקודה
חנה רוטבנד
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בניווטים, מנוחת המנווט
חנה רוטבנד
מכינת עמ
מכינת עמ"ק יוצאים לניווט בחוליות
חנה רוטבנד
ארוחת שטח בניווטים, מכינת עמי-חי
ארוחת שטח בניווטים, מכינת עמי-חי
מתי חי
מכינת עמ
מכינת עמ"ק במד"ס הכנה לצה"ל
אביה חן-סעדון
מכינת עמ
מכינת עמ"ק במד"ס הכנה לצה"ל
אביה חן-סעדון
מכינת עמ
מכינת עמ"ק במד"ס הכנה לצה"ל
אביה חן-סעדון
מכינת עמ
מכינת עמ"ק במד"ס הכנה לצה"ל
אביה חן-סעדון
מכינת עמ
מכינת עמ"ק במד"ס הכנה לצה"ל
אביה חן-סעדון
"רכבת כושר"
איש צוות בשיחה על חניכה
איש צוות בשיחה על חניכה
אודי תמיר
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בסדרת יו"ש חורף 2011
דניאלה דרורי
חניכה במכינת עמ
חניכה במכינת עמ"ק בעשייה תורמת
אודי תמיר
חונכת ילדה בתל תאומים
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בעשייה תורמת
אודי תמיר
פעילות עם ילדי תל תאומים
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בעשייה תורמת
מתי חי
פעילות עם ילדי בית שאן
מכינת עמ
מכינת עמ"ק שותלים דשא
אביה חן-סעדון
שותלים דשא לפני שנת שמיטה
מכינת עמ
מכינת עמ"ק שותלים דשא
אביה חן-סעדון
שותלים דשא לפני שנת שמיטה
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בעשייה תורמת
דניאלה דרורי
חושפים את מסילת "רכבת העמק"
מכינת עמ
מכינת עמ"ק בסדרה מסכמת
חנה רוטבנד
מכינת עמי-חי בהכנת ציר לניווט
מכינת עמי-חי בהכנת ציר לניווט
מתי חי
מכינת עמי-חי בטיול בצפון
מכינת עמי-חי בטיול בצפון
מתי חי
מכינת אדרת, ירידה לנחל צין
מכינת אדרת, ירידה לנחל צין
שמריהו בן-פזי
מכינת אדרת, חוטפים משהו במטבח
מכינת אדרת, חוטפים משהו במטבח
מתי חי
אוכלים משהו "על הדרך" בין שיעור להרצאה
מכינת אדרת, מפגש עם קח
מכינת אדרת, מפגש עם קח"ר
מתי חי
מפגש בין חניכי המכינה לקצין חינוך ונוער ראשי
מכינת אדרת, מפגש עם קח
מכינת אדרת, מפגש עם קח"ר
מתי חי
מפגש בין חניכי המכינה לקצין חינוך ונוער ראשי
מכינת אדרת, לומדים טקסטים בשטח
מכינת אדרת, לומדים טקסטים בשטח
שמריהו בן-פזי
מתי חי

נוצר ב-6/14/2011

מבוא וגילוי נאות

סיבות לבחירת הנושא

המיוחד במכינות הקדם-צבאיות הכלליות והמעורבות הוא בכך, שהינן תופעה חדשה יחסית בחברה הישראלית, מעט נכתב עליה והיא טרם נחקרה דיה. מפעל המכינות הכלליות החל לפני כ 15 שנים (1997) במכינות שהוקמו בעקבות רצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל. התופעה שהחלה בשתי מכינות בודדות (מכינת 'נחשון' הכללית ומכינת 'בית ישראל' המעורבת), אשר נשאו אופי מעט אוונגארדי, הולכת ומתרחבת ומתמסדת משנה לשנה, עד ל- 22 מכינות כלליות כיום.

ניתן לומר כי המכינות הקדם-צבאיות הינן תופעה אחת, מתופעות חברתיות נוספות, המעידות על זרמים תת-קרקעיים הקיימים בחברה הישראלית. התופעה מבטאת התעוררות של מוטיבציות החותרות לטיפוח מנהיגות איכותית, לביצוע שינוי חברתי ולטיפוח 'קאדר' של צעירים, שיתרום ויוביל לצמצום פערים.

המכינות הכלליות הקיימות היום

כלליות :"נחשון"- מפוצלת בין מצודת יואב, שער-הנגב ושדרות, "גליל-עליון"- מפוצלת בין מעין-ברוך וכפר-הנשיא, 'מיצר'-ברמה"ג, 'רבין'- במכללת אורנים, בינ"ה - בתל-אביב, "הנגב"- בשדה-בוקר, "מנשרים-קלו"– במעגן-מיכאל, "גל" – בעכו. "ערבה" - במושב חצבה, "המכינה הירושלמית"- בקטמונים (בהקמה), "מלח-הארץ" – בעין-גדי (בהקמה), "תל"ם"- ביפו (רפורמית), "כרם-אל" – בדלית-אל-כרמל (מכינה דרוזית), "צהלי" – במשואות-יצחק (לבנות דתיות), "ימין-אורד" – בחצור הגלילית (ליוצאי אתיופיה וחבר העמים), "תבור" בנצרת עלית (ייחודית, בהקמה).
מעורבות : "בית ישראל"- בגילה שבירושלים, "עמי-חי" – בקיבוץ כרמים, "עין-פרת" - בכפר אדומים, "אדרת"- חבל עדולם, "בני ציון" - בתל אביב, "עמ"ק" - בעמק בית שאן, "לכיש"- בבית-גוברין.

בין ראשי המכינות מתקיים קשר רציף באמצעות מפגשים בתדירות של אחת ל כ- 3-4 חודשים בו שותפים גם ראשי המכינות התורניות. מפגשים אלה מתקיימים בחסות משרד החינוך והביטחון. בראש איגוד המכינות הקדם-צבאיות עומדים בצוותא ראש מכינה כללית וראש מכינה תורנית.

מעורבותי האישית

הקשר שלי לנושא הוא בכך שבשנת 1995, בעקבות רצח רבין, יזמתי (ביחד עם קבוצה של שותפים נלהבים וביניהם: ארז אשל, רן מרגולין, דני לימור ואלי בר-אור שעוד יוזכרו בהמשך), את הקמת המכינה הקדם-צבאית הראשונה, מכינת "נחשון".

נבחרתי לעמוד בראש המכינה והובלתי ביחד עם צוות פעילים את המהלכים ליצירת תשתית להקמתה: מעורבותי הייתה בבחירת השם – 'נחשון', הקמת עמותה וצוות היגוי, אישור בצה"ל לדחיית גיוס לחניכים, איתור ומיון חניכים למחזור א', בניית שלד התכנית החינוכית, תכנית לימודים, איתור מיקום, גיוס מימון וכדו'. בשלב מסוים החלטתי לוותר על התפקיד ואז הצעתי את (אל"מ מיל.) זאב נתיב אותו הכרתי מהעבר, כראש מכינה. זאב נתיב (זאביק), משמש כראש המכינה עד היום.

כעבור 4 שנים, בשנת 2001, במסגרת 'המועצה הציונית בישראל' הקמתי מכינה קד"צ נוספת – מכינת "עמי-חי" למנהיגות ציונית. המכינה הוקמה במושב 'ארגמן'  שבבקעת הירדן, המושב קיבל את המכינה בחיבוק גדול ובחום. עמדתי בראשה במשך 6 שנים. גם כיום אני משמש כמרצה במספר מכינות קדם צבאיות ומעורב במפעל ייחודי זה בדרכים שונות.

'בראשית' - הרקע להקמתן

רצח רבין כמניע

להקמת המכינות הכלליות הראשונות היו מספר גורמים: השילוב בין אירוע רצח רוה"מ יצחק רבין שגרם לי ולרבים לזעזוע עמוק, ולתחושה שנהיינו "ככל הגויים" במובן השלילי של הביטוי מחד, והתסכול מפערים חברתיים וחוסר סולידאריות ההולכים ומעמיקים בחברה בישראל מאידך. לכך נוסף מפגש, עם מי שהיה מפקד בי"ס לקצינים באותה עת, האלוף (מיל.) אלעזר שטרן, שסיפר לי שפיקד על טקס סיום קורס קצינים בו, 50% מהמסיימים היו חובשי כיפה סרוגה.

נתון זה העיד, לדעתי, על תהליך ההפרטה המואץ אותו עוברת החברה הישראלית ובעיקר החילונית. שמרוב עיסוק ב"מימוש העצמי" וב"מיצוי האישי" מוותרת על חלקה בעיצוב פני החברה והובלתה כבעבר. כל אלה הניעו אותי ליוזמה ולארגון של קבוצה, שיחדיו הובלנו להקמת המכינה הראשונה, שייעודה היה בניית עתודה של מנהיגות חברתית צעירה ומוטיבציונית, שתפעל כדי להשפיע ולשנות בשירות בצה"ל ולאחריו בחברה האזרחית.

המכינות התורניות כמקור השראה

ההשראה להקמת המכינות הכלליות היו המכינות התורניות, שפעלו בהצלחה יתרה וכבר הפכו למותג.

בשנת תשמ"ח (1988), הקימו הרב אלי סדן והרב (אל"מ מיל.) יגאל לוינשטיין את המכינה הקדם-צבאית הראשונה - המכינה הישיבתית הקדם-צבאית "בני דוד" ב'עלי' שבשומרון. המכינה שמיועדת לבנים דתיים, בוגרי מערכת החינוך הממלכתית-דתית, הוקמה כמסגרת אלטרנטיבית לישיבות ההסדר המשלבות בין שירות צבאי לבין לימוד בישיבה.

בשונה מהדגש העיקרי בישיבות ההסדר על לימודי קודש אינטנסיביים, כוונה המכינה הקדם-צבאית הדתית לצעירים, שאינם מעוניינים דווקא בהעמקה בלימוד בסגנון הישיבתי הקלאסי. הדגש המרכזי במכינה הושם על הכנת הצעירים בעלי אורח חיים דתי לחיי הצבא, זאת, במטרה "לשרת בצה"ל בלי לאבד את הכיפה, להגיע לתפקידי פיקוד וקצונה ולהכשיר בכך דרך, לצעירים חובשי כיפה נוספים בצבא".

בהתאם לכך מתייחסת תוכנית הלימודים במכינות התורניות לשלושה מישורים עיקריים:
1. לימודי קודש ישיבתיים, בדגש רחב על לימודי מחשבת ישראל.
2. חינוך לציונות ולגישה ממלכתית למדינת ישראל ולמוסדותיה, באמצעות הרצאות בנושאים כלליים הניתנות ע"י ר"מים (רב-מורה) ומרצי-חוץ, וסיורים לימודיים ברחבי הארץ להכרת ולאהבת הארץ.
3. הכנה לקראת השירות הצבאי, בעזרת אימוני כושר גופני ולימוד ניווטים. כמו-כן התלמידים נפגשים עם נציגי צה"ל להכרת היחידות השונות.

יש להדגיש כי במשך השנים התפתחה שונוּת משמעותית בתוך עולם המכינות הדתיות, שמונות 16 מכינות כיום, מבחינת מטרותיהן המוצהרות. במכינת "בני דוד" בעלי למשל, מייעדים את בוגרי המכינה לקצונה בכירה בצה"ל, ואילו במכינת "קשת יהודה" המטרה היא "לעזור לחבר'ה לסיים את השירות בצבא כשהם עדיין דתיים...".

המכינות הכלליות - האבות המייסדים

בשיטת "חבר מביא חבר", נאספה קבוצה של אנשים אכפתיים, רובם קצינים במילואים, מתחומי עשייה שונים. המשותף לכולם היה ההכרה כי המשבר העמוק ממנו סובלת החברה הישראלית הוא משבר ערכים ומנהיגות, ושיש לעשות משהו על מנת לשנות זאת ולא להסתפק בדיבורים.
בין משתתפי הקבוצה נמנו: ארז אשל (שסייע בהקמת מכינת "גליל עליון" ו"מיצר" ויותר מאוחר הקים את מכינת "עין פרת"), אלי בר-אור, רן מרגולין, דני פרדקין (שהקים את מכינת "אדרת"), אלי שהרבני, צביקה ארן, גיתי זמיר, דני לימור, אבנר יהודאי, אנוכי ונוספים.

במכינת "בית ישראל" היו אלה הושע פרידמן-בן-שלום, יואל מהרש"ק מהתק"מ, (תא"ל מיל.) יהודה דובדבני מאגף הנוער והנח"ל, דני תמרי מהקיבוץ הדתי, חיים כהן ושי חולדאי מסמינר אפעל.

בדיוני הקבוצה הגיעו להכרה כי נחוצה "אליטה משרתת" חדשה למדינה. המתכונת שהתגבשה הייתה מכינה קדם-צבאית, במתכונת המתבססת על מודל המכינות התורניות, אלא שהתכנית והתכנים יהיו בהתאמה להרכב האנושי השונה: בנות ובנים, חילונים ודתיים, מעוטי יכולת ובעלי יכולת, בני ערים ובני ההתיישבות העובדת, מהמרכז ומהפריפריה, עולים ועוד.

בעקבות זאת הוקמה עמותה ולאחר התייעצויות עם אנשי חינוך ואקדמיה, ובהם ד"ר גדי טאוב, מוקי צור, ופרופ' אסא כשר ואחרים, הוחלט להקים את "המדרשה הישראלית למנהיגות חברתית" היא מכינת 'נחשון', שהמחזור הראשון שלה החל את לימודיו בספטמבר 1997, אלול תשנ"ז.

תמיכת מערכת הביטחון והחינוך

מכשול ראשון עליו היה צורך להתגבר היה הכרת צה"ל ומשרד הביטחון בהתארגנות, ואישור לדחיית גיוס למעוניינים. האלוף (במיל.) יודק'ה שגב, שהיה ראש חטיבת תכנון כוח-אדם בצה"ל באותה עת, היה זה שהתלהב מהיוזמה שהוצגה לו, והתחייב כי במחזור הראשון תינתן דחיית גיוס רק עד חודש מרץ 1998, ובמידה והתכנית תצליח ותוכיח התכנות, תינתן דחיית גיוס לשנה מלאה למחזורים הבאים. משרד הביטחון הצטרף למחויבות. גם היום משרד הביטחון הוא הגורם אליו מועברת רשימת המועמדים (באמצעות אגף הנוער והנח"ל – האגף הביטחוני חברתי) והוא שמטפל בדחיית גיוסם.
כיום, עפ"י חוק המכינות, משרד הביטחון משתתף במחצית תקציב התמיכה במכינות הקדם-צבאיות, וכן תומך בהן באמצעות הקצאה מסוימת ולא קבועה של משאבים הנוגעים להכנה לשירות הצבאי.

קושי נוסף היה בגיוס כספים למימון התכנית. ברור היה שהתכנית יקרה, ולא סביר שהחניכים והוריהם ישאו לבדם בעלויות התכנית. לצורך קבלת תמיכה של המדינה בתכנית היה צריך לקבל את הכרת משרד החינוך (באמצעות מר יוחנן בן-יעקב המלווה במסירות את מפעל המכינות מיום הקמתן), רק בעקבות כך, ניתן היה לקבל תקציב ממשרד החינוך התומך בחניכי המכינה.
עובדה מעניינת לציון היא שראשי המכינות הקדם-צבאיות התורניות, היו מהתומכים הגדולים בהקמת המכינות הכלליות לצידן.

גם אחרי תמיכת משרד החינוך ותשלום השתתפות של החניכים, עדיין חסר היה כסף למימון הוצאות השנה ותשלום שכ"ד. הבטחות שהתקבלו מתורמים ומקרנות עדיין לא מומשו, והיה צורך שחברי העמותה יתחייבו בעצמם לשאת בחלק מהנטל. הדבקות בפרויקט הובילה לכך שבין חברי העמותה היו אף כאלה שמשכנו את בתיהם כדי שהפרויקט ייצא לפועל והמכינה תוקם.

החזון

מעורבות ומנהיגות חברתית

ייעוד המכינה הוא לתת מענה למציאות החברתית בארץ על ידי טיפוח החניכים המשתתפים כ"אליטה משרתת". אחד המסרים החזקים בכל המכינות, כלליות ומעורבות כאחד, הוא שהמכינה היא ההזדמנות להיפתח ולהכיר את החברה הישראלית, על מנת לתרום לחוסנה ולאחדותה. לשם כך נבנית קבוצה מעורבת, בה קיים ייצוג לכל מרכיבי החברה כנזכר לעיל.

אומר אחד מראשי המכינות: "על המעוניין להנהיג לגבש ראשית הנהגה עצמית, וזו פירושה עבודה בלתי פוסקת על המידות, זוהי עבודה שאנו נדרשים לעשות עם עצמנו כל החיים. לפתח ענווה וצניעות, דרך-ארץ, להקפיד באופן קיצוני על המצוות שבין אדם לחברו. לעבוד על שבירת היצר ועל דחיית סיפוקים, על דרישה עצמית בלתי פוסקת להיות טובים וישרים יותר, ולמלא את החיים בתוכן ובמשמעות".

בתכנית הלימודים משולבים פרקים, שמאפשרים להכיר את עם ישראל תולדותיו ומורשתו, החברה הישראלית על מרכיביה ומורכבותה. זאת בשילוב התרומה החברתית שמבצעים המשתתפים במסגרת התכנית. נראה כי אסטרטגיה זו נועדה להביא למידה רבה יותר של סובלנות, אכפתיות ומעורבות של בוגרי המכינה, שגם יעשו על מנת לצמצם את ההדרה החברתית של מגזרים חלשים בעתיד ולהכנסתם ושילובם בלב החברה.

זהות יהודית

המכינות המעורבות הציבו לעצמן כיעד, לתרום לצמצום המתח בין דתיים וחילונים. ראשית בכך שהקבוצה, הנה מעורבת והחניכים מתנסים בחיים משותפים. ההתנסות נותנת הזדמנות להכיר האחד את תפיסותיו ואורחות חייו של האחר ואגב כך, נוצרים המנגנונים שמאפשרים את החיים המשותפים מתוך כבוד וכיבוד הדדי. מכינה מעורבת מצהירה מראש כי קיימת הפרדה במגורים בין בנים ובנות, במטבח תהיה הקפדה על כשרות ושלא תהיה פעילות מאורגנת שמחייבת חילול שבת.
חניכי המכינה, בבניית תקנון המכינה, קובעים כיצד יוכלו החניכים הדתיים לקיים את השבת מבלי שייאלצו לחללה, ושהחניכים החילונים ירגישו בנוח מבלי שהם נאלצים לוותר על אופי השבת שלהם.

דוגמאות לכך: בחדר בו גרים דתיים וחילונים יושאר אור דולק בשבת ב"הול", כשהחניכים החילונים מקבלים על עצמם לא לגעת במתגי החשמל. לעומת זאת, החניכים הדתיים מקבלים את המציאות של חבורת חילונים שיושבים בדשא, ומנגנים בגיטרה, כי זה 'עונג השבת' שלהם. הניסיון מלמד, כי כאשר הדברים אינם נעשים בכפייה, יש התחשבות מרבית של החילונים בדתיים ושל הדתיים בחילונים, גם בחדריהם הפרטיים.

בנוסף, החניכים במכינה לומדים נושאים מהפילוסופיה הקלאסית ובהם דגש על תפיסות המעמידות את כבוד האדם במרכז, זאת לצד לימודי מחשבת ישראל מהם עולים תחומים בתפיסה היהודית הדתית.
שנת התנסות זו הופכת את החניכים הדתיים והחילונים לפתוחים יותר לחיים משותפים, ולגילויי סובלנות לאורח חיי האחר ולאמונותיו. התנסות זו תורמת לצמצום המתח בין דתיים לחילונים, גם לאחר ששנת המכינה הסתיימה, בשירות הצבאי ולאחריו.

זהות ישראלית

המכינה, בהתמודדותה באווירה הפוסט-ציונית בקרב הנוער מדגישה כי החברה האידיאלית בארץ, שלבנייתה אמורים לתרום בוגרי המכינות, פועלת (עפ"י מסמכי המכינות) לפי העקרונות והערכים של התרבות היהודית העתיקה וחזון נביאי ישראל, הרוח וערכי התרבות היהודית המתחדשת והחזון הציוני. לפי השקפת עולם הומניסטית, דמוקרטית, עקרונות הצדק החברתי והמוסר בכדי לבסס חברת רווחה.
עוד מעודדות המכינות את יכולתו של האדם למצות את כל כישוריו וחלומותיו, ללא קשר למוצאו, מינו, דתו וגילו. את הסולידאריות החברתית, הערבות ההדדית, מחויבות חברתית עמוקה כלפי החלשים והנדכאים בתוכה, וכן את האחריות האזרחית.

טיפוח ערכים אלה, יחד עם גישה הרואה בציניות ביטוי פסול לניכור הרווח כיום, יוצרות שפה חדשה ובה התכוונות ומחויבות לנאמר. הדבר מטפח לצד חשיבה ביקורתית, גם את ההכרה שיש מקום גם לתמימות ככוח מפעיל.

הכנה לשירות בצה"ל

על פי הכתוב באתר משרד החינוך, המכינות הקדם-צבאיות הוקמו מתוך מגמה להכין את בני-הנוער בוגרי מערכת החינוך, לקראת שירות מלא ומשמעותי בצה"ל. לעודד התנדבות ליחידות קרביות, ליחידות מובחרות ולמסלולי פיקוד וקצונה. להעניק להם הכנה נאותה וחוסן רוחני ופיזי, לקראת המפגש עם חיי הצבא ולטפח מנהיגות צעירה. להעשיר את עולמם הרוחני-ציוני. להכשיר בני-נוער הנוטלים על עצמם אחריות, תחושת שליחות, ונכונים לשאת במשימות ובאתגרים הלאומיים בתחומי הביטחון, החברה, החינוך ועוד.
מעבר לעובדה שהמכינה נותנת לחניכיה הזדמנות להתבגר בשנה ולהתחשל לקראת השירות הצבאי והחיים, קיימים שבועות שעיקר מטרתם היא הכנה לצה"ל. בהגדרה זו נכללים: שבוע ניווטים, שבוע הישרדות, שבוע התנסות בבסיס טירונים (או גדנ"ע) ובחלק מהמכינות גם שבוע חינוך גופני בבה"ד 8 (וינגייט). המפגש עם ההווי הצבאי והמיומנויות הצבאיות לצד מפגש עם בוגרים מיחידות צה"ל שמספרים מניסיונם, מצמצמים את הנעלם באשר לשירות הצבאי וכתוצאה מכך עולה המוטיבציה של החניכים למצות את יכולותיהם בהתאם לכישוריהם.

מקורות המימון

מימון עצמי/הורים

עלות אחזקת חניך במכינה מגיעה לסדר גודל של כ- 3,200 עד 3500 ₪ לחודש. בסכום זה כלולים: כלכלת החניכים, שכ"ד על המבנים, חשמל, מים, ארנונה, הוצאות משרד, ספרים ועזרי לימוד, סמינרים, שכר מרצים, שכר צוות קבוע, הסעות, ציוד ואחזקה, הנה"ח וביקורת, כניסה לאתרים, פרסום ושווק, קופת מלגות, ביטוח חניכים ועוד.

חלקם של ההורים נע בין 700 ל900 ₪ לחודש בהתאם למכינה וליכולת ההורים, ובמקרים בהם יש להורים קשיים במימון, התשלום אף נמוך מסכומים אלה והמכינה משלימה את חלקם מקרן מלגות.
תרומה נוספת של הורים היא בנכונותם לתרום מזמנם במכינה, יש מכינות בהן הורים מרצים בהתנדבות על תחומי התמחותם ובאחרות אף תורמים ריהוט או ציוד אחר. הורים רבים קובלים בצער "חבל שבזמננו לא הייתה אופציה כזו", ומדי פעם עולה דרישה מצד הורים, ספק ברצינות ספק בהומור, להקים מסגרת דומה גם עבורם...

משרד החינוך

לאחר שנים בהן עלה מדי שנה סימן שאלה גדול ומאיים באשר לתמיכת המדינה בחניכי המכינות, ב – 1 במאי 1999 התקבלה החלטת ממשלה שעיגנה את תקציב המכינות הקדם-צבאיות, ונחקק חוק המכינות הקדם צבאיות אשר התקבל בכנסת ביולי 2008. החוק קובע כי תמיכת המדינה (מ' החינוך 50% ומ' הביטחון 50%) היא על סך 23,500 ₪ לחניך בשנה, במכינה מוכרת ומתוקצבת (1,958 ₪ לחודש + הצמדה למדד). קביעה זו מהווה אישור להכרה וההוקרה שהמדינה מעניקה למכינות הקדם-צבאיות, לפועלן ותרומתן בהווה ובעתיד. משרד החינוך הוא הגורם המאשר (ביחד עם משרד הביטחון), את היוזמות להקמת מכינות קדם-צבאיות נוספות בהתאם לקריטריונים שגובשו במשותף.

קרנות

מאחר ואין די בתמיכת המדינה ובתשלומי ההורים, כדי להשלים את עלות אחזקת חניך במכינה, פונים ראשי המכינות (ואיגוד המכינות הקדם-צבאיות כארגון גג), לקרנות וגופים פילנתרופיים בכדי לגייס את מלוא הסכום.
בין הגופים התומכים במכינות הקדם-צבאיות הכלליות והמעורבות ניתן לציין בעיקר את הארגונים: קרן "אבי-חי" ("צו-פיוס"), הפדרציה היהודית של ניו-יורק (UJA) ותורמים פרטיים נוספים.

מטרות המכינה

בירור זהות

יעקב חזן, שהיה ממנהיגי מפ"ם, טען כי: "קיווינו לגדל כאן דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי-הארצות...", אמירה חריפה זו שאמר בערוב ימיו, מבטאת את הבורות המחפירה שקיימת בציבור הכללי באשר לזהותו היהודית. בין שאר הדברים שמגלה חניך במכינה (חילוני ודתי כאחד) הוא הגילוי שיהדות היא גם דת !, וגם אם החניך איננו דתי ואינו חי על פי ההלכה, אין בכך כדי לעשותו לפּחות יהודי. ולמנוע ממנו את הכרת היהדות והתרבות היהודית (שהוא שייך לה והיא שייכת לו), על רבדיה ועושרה, כאמצעי לבירור וגיבוש זהותו היהודית.

בעידן בו נשמעת הטענה כי הציונות הייתה נכונה לשעתה, אך אינה רלוונטית עוד, או כי הציונות היא תנועה קולוניאליסטית שגרמה עוול לפלסטינים וליהודים מזרחיים, יש לאפשר לחניכי המכינה לברר את זהותם גם בתחום הזהות הישראלית. הכרת הציונות – רעיונותיה, תולדותיה ומשמעויותיה העכשוויות הן חלק ממטרות המכינה. גם זאת לא רק לשם רכישת הידע, אלא כחלק מביסוס הזהות האישית של החניך. היכרות עם כתבי הרצל, לילנבלום, 'אחד העם', ברנר וכצנלסון וכן הוגי דעות עכשוויים, מקבלת את מלוא משמעותה כאשר היא מושלכת על ההוויה הישראלית של היום.

לימוד והרחבת אופקים

לא אחת נשמעת מפי חניכי המכינה אמירה כגון: "בתקופת המכינה למדתי יותר מאשר בכל שנות הלימודים בבי"ס..." אמירה זו, גם אם אינה מדויקת, מבטאת תחושה המשקפת את אופי הלימודים במערכת החינוך הפורמאלית ממנה מגיעים החניכים, וההבדל בינה לסגנון הלימוד במכינה. העובדה כי במכינה "אין מבחנים", "אין ציונים" ואין "חומר שצריך להספיק..." נותנת לחניכים הזדמנות לגלות שניתן ליהנות גם מ"לימוד לשם לימוד".

התלמידים במכינה מגיעים למבוכה גדולה בהכירם בדלות ידיעותיהם בתחומים בהם עוסקים במכינה, תחומים שברובם אינם נלמדים במערכת החינוך הפורמאלית כפי שיפורט להלן. תחומי הלימוד המגוונים, סגנון הלימוד הפתוח וגישת המורים המסורים, יוצרים, גם אם לא מייד עם תחילת השנה, אווירת לימודים אחרת. אווירה אשר מעודדת סקרנות, העמקה, דיון וויכוח מנומק, וכן רצון ללמוד ולהרחיב את הדעת עוד, כאמצעי לבירור זהות ועיצוב עמדה שאיננה 'קלישאית' או מדוקלמת.
אין ספק כי עובדת היותם של החניכים בוגרים בשנה, וכן העובדה שהם בחרו במכינה מרצונם החופשי, עושה את ההבדל.

עשייה חברתית

במכינה, בשונה משנת שירות, מרכיב העשייה-התורמת מסתכם ביום וחצי עד יומיים מהשבוע ועד 20% מהפעילות השבועית, כששאר השבוע מוקדש ללימודים ולחיי הקבוצה.
העקרונות של "הלכה למעשה" או "תורה ועבודה" במובן הרחב של הביטויים, המתח שבין "תיקון עצמי" ו"תיקון עולם" באים לידי ביטוי בכך, שמרכיב העשייה התורמת בקהילה בא כהשלמה לתכני הלימוד, שבהם לומדים החניכים את החברה הישראלית על מצוקותיה וצרכיה.

המכינה מנסה לגרום לחניכיה לקיים את הבירור באשר לדרך הנכונה שבה הם יכולים לבצע את העשייה-התורמת, בדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר. באופן בו לא "מחלקים דגים" אלא "נותנים חכות". העשייה החברתית במכינה הנה חלק מההזדמנות של החניכים להכיר מקרוב את החברה הישראלית, צרכיה ומאפייניה, וכחלק מתפיסה שנועדה להכין את החניכים למנהיגות חברתית בעתיד.

הכנה לשירות

חניכים רבים במכינות מדווחים כי אינם חשים מוכנים מספיק לשירות הצבאי. במציאות המודרנית בה אנו חיים כיום, רבים מחניכי המכינה מגיעים מבתים מבוססים, בהם ההורים עוטפים ומגוננים באופן שלא מאפשר לנוער להתנסות בחיים עצמאיים באמת, ולקחת אחריות על מעשיהם.

עובדה זו, בשילוב דימויים על הצבא שאינם תואמים את המציאות, היא אחת מהסיבות לכך, שמרכיב משמעותי בתכנית השנה כולל הכנה לשירות הצבאי. יש להדגיש, כי המכינה, למרות שזו מסגרת קדם-צבאית, בדרך-כלל איננה באוריינטציה צבאית. המכינה מייעדת עצמה להכין את בוגריה לחיים בכלל, ואגב כך גם לצבא.

התכנית השנתית

לימודים

המכינה שמה לעצמה למטרה לעודד ולטפח צעירים מעורבים ופעילים חברתית, אשר יפעלו למען שינוי חברתי בחייהם הבוגרים. המטרות החינוכיות והלימודיות שיאפשרו השגת יעד זה מתחלקות למספר מישורים: ידע, ערכים, תכונות אישיות ומיומנויות.

בתחום הידע:
- תרבות יהודית - הכרת התרבות היהודית ומחשבת ישראל, כתשתית ליצירת הזהות היהודית.
- ציונות – רעיונותיה, תולדותיה ומשמעויותיה העכשוויות.
- הכרת החברה הישראלית והעם היהודי בארץ ובעולם.
- חוק ומשפט, חברה וכלכלה, מדע המדינה, החשיבה הפוליטית, פילוסופיה כללית, ספרות, שירה ואמנות.

בתחום הערכים:
- השקפת עולם חברתית - השקפת עולם המבוססת על אותם ערכים עליהם מבוסס חזון המכינות.
- זהות אישית יהודית-ישראלית-ציונית.
- חיים עם "שאר רוח".
- יושרה.
- סולידאריות.

בתחום התכונות נפשיות:
- ביטחון העצמי.
- רגישות לזולת ולסביבה.
- דוגמא אישית, מופת.
- סקרנות אינטלקטואלית.
- ביקורתיות.
- צניעות, ענווה ותום לב.

בתחום המיומנויות המעשיות:
- חשיבה פוליטית מעשית.
- יכולת ארגון וניהול פרויקטים.
- תקשורת בין-אישית.
- הדרכה והוראה.
- מיומנויות ספציפיות לשרות צבאי.
- ניהוג עצמי.
- ניהול זמן אישי ועמידה בלוחות זמנים.
- שדאות ותושיית שדה.

הכרת הארץ

חלק מייעדי המכינה בתחום ההיכרות עם הארץ ויושביה, נופיה ותולדותיה באים לידי ביטוי בהכרתה לעומק, בטיולים וקמפוסים גיאוגרפיים, באזורי הארץ השונים. בטיולים אלה להכרת מאפייני נע"מ – נוף, עם ומורשת של הארץ, כוללים גם לימוד של מורשת צה"ל ומלחמותיו.

בסיום השנה במסגרת טיול "חובק-ישראל" המתקיים בחלק מהמכינות למשך שבועיים (או שלושה) רצופים, מתקיימים מפגשים עם אישים, מיעוטים וקבוצות מיוחדות בחברה הישראלית. יש מכינות המקיימות תכנית מקבילה תחת שם אחר ומתכונת שונה. מסע זה, מעבר להכרת הארץ ואוכלוסייתה, מפתח אצל החניכים פתיחות ורגישות חברתית לזולת.

תרומה לחברה

העשייה-התורמת של החניכים במכינה באה לידי ביטוי באופנים שונים. בחלק מהמכינות החניכים תורמים יום בשבוע למען הקהילה, במכינות אחרות החניכים מתנדבים יום וחצי בפרויקטים שונים. בחלקן החניכים מבצעים את העשייה התורמת ביישוב המוצא ממנו באו כשהעיקרון הוא ש"עניי עירך קודמים...", ובאחרות באוכלוסיות מוחלשות באזור המכינה. התרומה החברתית מתבצעת מול חתכי גיל שונים, ילדים, נוער, מבוגרים, קשישים, מוגבלים, מכורים וכדו'.

לעיתים מתגייסים חניכי המכינה לסייע לאזורים בהתאם לסיטואציות אקטואליות: באגף הרווחה בשדרות - בתקופת הקסאמים, במקלטים בקרית-שמונה - בתקופת מלחמת לבנון השנייה, סיוע לשיקום נפגעי השרפה בכרמל או גם בביתו של חניך מכינה שנקלע לקשיים.

הכנה לצה"ל

ההכנה לגיוס בא לידי ביטוי בכך ש:
- חניכי המכינה מקיימים במהלך שנת המכינה מפגשים עם חיילים ומפקדים לצורך הכרת צה"ל, חיילותיו, מורשתו ואת 'הקוד האתי'.
- אימון התנסות של חמישה ימים בבסיס טירונים או בסיס גדנ"ע המהווה מעין "מיני-טירונות".
- לימוד טופוגרפיה ושבוע ניווטים מפתחים את מיומנות הסיירות וקריאת מפה.
- מד"סים שבועיים וימי אימון בבה"ד 8 (וינגייט) מעלים את המודעות לפיתוח ולשמירה על כושר גופני ותזונה נכונה.
- שבוע הישרדות בתנאים קיצוניים בו מפתחים את היכולת להתמודד עם מצבים משתנים ולא צפויים וכן תושיית שדה.

אחד משיאי השנה בחלק מהמכינות הוא שבוע ה"הישרדות". בחורף, במדבר יהודה או באזור מאתגר אחר, עם ציוד מינימאלי הכרחי, ביום ובלילה, כשכל הציוד על הגב מתנסים החניכים (בנים ובנות), בהתמודדות לא פשוטה פיזית וגם נפשית. היומיים הראשונים קשים מנשוא, הכול כואב, הרבה דמעות. ביום השלישי התרמיל מתחיל להיות קל יותר וביום הרביעי הוא כבר חלק ממך.

שיאו של שבוע ההישרדות הוא לילה "סולו" במחסה שהחניכים בונים בעצמם, בו הם צריכים להעביר את הלילה לבדם. למחרת, ובימים הבאים הם כבר "אנשים אחרים". יש שתיארו את החוויה של "החיים עד ההישרדות ואחרי ההישרדות". גם הורים הודו כי "הילד כבר לא אותו הדבר" ודיווחו שילדיהם מתלוננים פחות ומשתפים פעולה יותר. בוגרים ששירתו ביחידות מובחרות העידו שאחרי ההתנסות גילו בעצמם כוחות שלא ידעו על קיומם ובעקבות כך הכול נהיה פשוט יותר.

התנאים הפיזיים

המגורים

חניכי המכינה מתאכסנים בתנאי פנימייה במתחם מגורים המיועד לכך. קיימת שונות ברמת ובתנאי המגורים ובמספר החניכים החולקים ביחד חדר בין המכינות השונות.
בתחילת דרכה של מכינת 'נחשון', ביישוב נילי, גרו החניכים בקרוונים ישנים שהובאו מאחת ההתנחלויות ביו"ש, רמת התחזוקה של הקרוונים הייתה ירודה והצפיפות בחדרים הייתה לעיתים בלתי נסבלת. ואולם, תחושת החלוציות ואווירת השליחות שליוותה את הקמת המכינה, אפשרה לחניכים לקבל מציאות זו בהבנה ואף בגאווה מסוימת.

מאז, גם אם בחלק מהמכינות החניכים מתגוררים בדירות שכורות, ובמתקנים שונים ומשונים, ניתן לומר כי התנאים שופרו, וכיום החדרים אמנם פשוטים אך די מרווחים (עד 4 בחדר). ברוב המקרים יש לכל שני חדרים מקלחת ושירותים משותפים, וכן מטבחון. קיימת הפרדה בין מגורי בנות למגורי בנים. חדרי המגורים נמצאים בדרך כלל בסמיכות לחדר האוכל ולכיתות הלימוד.

האוכל

לרוב המכינות יש מטבח וחדר אוכל עצמאי, אולם ישנן מכינות הממוקמות בקיבוצים, בהן החניכים אוכלים בחדר האוכל של הקיבוץ. במכינות בהן חדר האוכל הוא חלק מהמכינה, גם אם ארוחת הצהריים הוכנה ע"י חברת קייטרינג או טבח, את ארוחות הבוקר והערב יכינו החניכים בעצמם כחלק מההתנסות בחיים עצמאיים.

כחלק מהתפיסה המעודדת עצמאות, תפריט הארוחות נקבע על ידי החניכים, בהתאם לתקציב המזון העומד לרשותם. בכל יום נוטלים-חלק בהכנה קבוצת חניכים אחרת בתורנות שנקבעת על ידי וועדת מנהלה האחראית על כך.

כיתות הלימוד והמורים

הלימודים מתקיימים בדרך כלל בכיתת לימוד, לפעמים, בהתאם לרצון המורים, שיעורים יכולים להתקיים על הדשא, מחוץ לכיתה או גם בפינת נוף אטרקטיבית. גם כשהשיעורים מתקיימים בכיתה צורת הישיבה היא במעגל או ב ח'. בחלק מהשיעורים שיטת הלימוד היא ב'חברותות' בהן יושבים 2-4 חניכים ולומדים טקסט במשותף ובהמשך השיעור ה'חברותות' מציגות את ה'אסיף' והתובנות שלהן בפני המליאה כולה.

המורים במכינה באים מרקע מגוון, חלקם אקדמאים ואחרים 'מומחים בתחומם' כתוצאה מניסיון החיים שצברו. גם המדריכים החברתיים, המלווים את חניכי המכינה לאורך השנה כולה, הם חלק מצוות המורים.
המורים הם כעין "מנטורים" הממלאים תפקיד חינוכי שאמור להיות משמעותי לחניכים, ואינם בבחינת "מרצים אורחים" שהולכים לדרכם לאחר ההרצאה. המכינות מקיימות מאמץ לאתר מורים ומדריכים בעלי שיעור קומה, או כפי שהגדירו חלק מראשי המכינות: "מורים שמדברים את מה שהם חיים וחיים את מה שהם מדברים...".

ניהול משותף

את תוכנית הלימודים אמנם קובע הצוות, אך החניכים שותפים בקביעת לוח הזמנים והשיבוץ והוא פתוח לשינוי מדי שבוע. הצוות הוא שמחליט מי יתקבל למכינה, אבל גם החניכים מוסמכים לשלוח הביתה חבר ש"לא עמד בקריטריונים". מדובר בעיקר בקריטריונים החברתיים: לא קם בזמן, לא רוצה להשתתף בתורנויות המטבח וכדו'. לרוב, הם מדגישים, אין כלל צורך להרחיק: מי שאינו מתאים מרגיש בכך בעצמו ועוזב.

למעשה, יש לחניכים את האפשרות להשפיע אפילו על שיבוץ המורים, ואף להעיר להם. בתחילת השנה החניכים קובעים את התקנון לאותה שנה, ומדי שבוע הם מתכנסים לישיבת מליאה לתוך הלילה כדי לדון באורחות חייהם במכינה, ולקבל החלטות חדשות. מכיוון שמדובר בקבוצה משותפת לדתיים וחילונים, עליהם לקבוע לעצמם גם את כללי החיים בתחום זה.

דוגמא לתקנון (במכינת "עמי-חי"):
אורחות חיים- אלה הם העקרונות להתנהגות ברוח המכינה, על מנת לקיים את המשימה החינוכית-חברתית בתנאי חיי שיתוף:
(בבסיס קיומם של העקרונות מונחים שלושה מושגים אשר הנם תנאי לעצם ה"להיות ביחד": 1. כנות ואמינות – ללא כחל ושרק. 2. אחריות – מלאה, אישית וכוללת. 3. עזרה הדדית – בלב שלם ובנפש חפצה).
א. אחריות פירושה עמידה בזמנים עליהם התחייבנו.
ב. אין לעולל, גם לא בצחוק, לאחר ולסביבה משהו שאינו נעים לי ואינו מקובל עלי, או שאני יכול להביא בחשבון שאינו מקובל ושאינו נעים לאחר (כדברי הלל הזקן: "מה ששנוא עליך, לחברך אל תעולל").
ג. ויתור והסכמה עם האחר, אינם סימן לחולשה, להפך; אלה נובעים מתחושת בטחון עצמי ומתוך הכרה בצרכיו הצודקים של האחר.
ד. חוקי המדינה וכן הנימוסים וההליכות, המקובלים בתרבות חברתנו, מחייבים אותנו ויותר מכך; על אלה נוספות הדרישות המיוחדות שהטלנו על עצמנו החניכים (שונה בכל מחזור).
ה. חוסר עניין, שעמום, וקושי לעמוד בדרישות, אינם סיבה להפריע לאחרים בסביבתך.
ו. יש להישמר מגרימת נזק לאדם, לחי, לציוד ולרכוש.
על מנת לאפשר חיים משותפים לדתיים וחילונים קיבלנו על עצמנו: הפרדה במגורים לבנים ובנות, כשרות,הימנעות מחילול שבת מאורגן.

חניכי המכינה פועלים בכדי לתפעל ולנהל את עצמם: וועדות המורכבות מחניכי המכינה מטפלות החל בתכנים הנלמדים ובהזמנת מרצים, דרך קביעת אורחות החיים, פעילות התרבות, הטיולים, וכלה בתחזוקת המתקנים, המזון, גיוס חניכי המחזור הבא וניהול קשרי החוץ של המכינה עם מוסדות, ארגונים ומכינות אחרות.

שגרת המכינה - חיי היום-יום

לו"ז שבועי

התכניות השבועיות מגוונות, יש שבועות בהם חניכי המכינה נמצאים במכינה ובה הם לומדים ויוצאים לעשייה-התורמת ויש שבועות מחוץ למכינה, שבהם מטיילים, מנווטים, או שמבצעים הכנה לצה"ל.

בשבוע בו נמצאים במכינה, החניכים משלבים בין לימודים (שלושה עד שלושה וחצי ימים) ובין עשייה-תורמת בקהילה (יום או יום וחצי). הערבים מוקדשים לפעילות חברתית. בסוף השבוע יוצאים הביתה, אך יש שבתות שבהן נשארים החניכים והצוות במכינה כחלק מטיפוח ההווי החברתי, גיבוש הקבוצה והטמעת השבת המיוחדת למכינה.

תכנית יומית

השגרה היומית מתאפיינת בהיעדר שגרה. כפי שכתבה לאה גולדברג: "...לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל" (שירי סוף הדרך), כמעט כל יום נראה שונה מקודמו. בימים בהם מבצעים עשייה-תורמת, יוצאים החניכים ליישוב בו נמצאת המכינה ופועלים עם הנוער, או שנוסעים אל מחוץ למכינה למסגרות שבהן הם פועלים ותורמים. בימי לימודים, היום מתחלק לשיעורים ולימוד ב"חברותות" או ללימוד עצמי.

תכנית תרבותית

שעות הערב מוקדשות בדרך כלל לפעילות חברתית. הערב של פתיחת השבוע מוקדש לסבב "מה נשמע", שבו מספרים החניכים על קורותיהם בחופשה, ולשיחת פתיחה שבועית בה מוצגים דגשי השבוע. ערב אחר מיועד לפעילות תרבותית, כשבכל פעם חניך או צוות אחר מופקד על הכנת וארגון הערב, וועדת תרבות אחראית על כך.
עוד ערב מוקדש לישיבת המליאה - ה"פרלמנט" או "אורחות חיים", ושבו עוסקים החניכים בחיי הקבוצה ואורחות חייהם בהתייחסותם למסגרת.

יש ערבים שבהם מגיע מרצה העוסק בנושאים מנושאים שונים עפ"י התעניינותם של חניכי המכינה, בכך מטפלת וועדת תכנים.
"שיחת סיכום" שבועית חותמת את השבוע ובה מועלים חוויות, תובנות, לקחים ונושאים לשימור ולשיפור.

בחגים בהם נשארים החניכים במכינה ולא יוצאים הביתה (ההחלטה היא בדרך כלל של החניכים עצמם), בונים תכנית תרבותית שמנסה להתאים למאפייני החג ולצקת בהם תוכן.

אימוני כושר

מתוך תפיסה כי "נפש בריאה בגוף בריא" וכהכנה לצה"ל, משלבים במהלך השבוע פעילות גופנית שמטרתה לשמור על כושר וחיוניות ולמנוע ניוון פיזי. גם העובדה שרבים מבין חניכי המכינה מייעדים עצמם ליחידות שדה בשירותם הצבאי מהווה סיבה נוספת לביצוע פעילות גופנית כמו ריצות, תרגילי כושר ומד"סים בחלק מהשבוע. יש מבין החניכים שיוצאים בשעות הערב לריצות באופן עצמאי, כדי לשפר עוד את כושרם אם לקראת 'גיבוש סיירות' או גם מטעמים אישיים.

בשנים האחרונות משלבות המכינות מדא"ג (מדריך אימון גופני), שנשלח ע"י צה"ל לצורך זה בהקצאה של מדא"ג אחד לכל שתי מכינות (חצי שבוע בכל אחת), תפקידו לסייע לחניכים לטפח את הכושר הגופני באופן מקצועי ומיומן. שיא הפרויקט הוא אליפות צה"ל למכינות, הוא מנוהל מבה"ד 8 (וינגייט) על ידי קצין בקבע - ראש מדור קד"צ כושר קרבי, ד"ר דוד שטרית.

החניכים – חתך

בנות – בנים

המכינות הקדם-צבאיות הכלליות עושות מאמץ ליצור קבוצה מאוזנת שבה מספר הבנות והבנים שווה. בחלק מהמכינות מספר הבנות גדול יותר ממספר הבנים. יש בין ראשי המכינות הטוענים, כי הדבר נובע מהעובדה ששירות הבנות קצר יותר, והדבר מקל עליהן את ההחלטה לדחות גיוס בשנה, החלטה שכנראה קשה יותר לבנים.

חילונים – דתיים

המכינות המעורבות מנסות ליצור איזון גם בהיבט החלוקה לדתיים ושאינם דתיים, המצב בפועל הוא שחלקם של הלא דתיים גדול יותר ברוב המכינות. החלוקה הרווחת היא 1/3 חילונים, 1/3 דתיים ו – 1/3 מסורתיים או דתל"שים (דתיים לשעבר). יש טענה האומרת שגם הדתיים שמגיעים למכינות מעורבות הם "דתיים לייט", ואילו דתיים שמקפידים-יותר יעדיפו מכינה תורנית או ישיבת הסדר על מכינה מעורבת. אין ספק שזהו המסר המועבר בישיבות התיכוניות ע"י הרבנים שמצדם ימליצו על ישיבה גבוהה או ישיבת הסדר כאפשרויות מועדפות.
עובדה מעניינת ההולכת ומתבררת בשנים האחרונות היא, שההגדרות הישנות באשר לדתיים - חילונים, כבר כמעט ואינן תקפות עוד ביחס לצעירים רבים, ככל שמתרבים גווני הביניים.

רבים מהדתיים המגיעים למכינות המעורבות מגיעים מיישובים מעורבים, בהם ההתנסות של חיים משותפים לדתיים ושאינם דתיים מוכרת. יש לציין כי למכינות המעורבות מגיעות גם בנות דתיות, חלקן בוגרות אולפנות (המקבילה הנשית לישיבה תיכונית).
החילונים שמעדיפים מכינה מעורבת הם בדרך כלל צעירים פתוחים העושים זאת על מנת לפגוש חבר'ה דתיים בני גילם ומתוך סקרנות ביחס לדת וליהדות.

אמידים – דלי אמצעים

חניכי המכינות המעורבות מגיעים מרקע מגוון והדבר תלוי בעיקר בגישת ראש המכינה. קיימות מכינות שעיקר מאמץ גיוס החניכים מתבצע ביישובים ובבתי ספר המוכרים כמבוססים והחתך הסוציו-אקונומי הוא די הומוגני, ואז אותם החניכים הבודדים שמתקבלים מאזורי פריפריה נתפסים קצת כ"קישוט". מכינות אחרות עושות מאמץ ליצור קבוצה בה לוקחים חלק כל רובדי החברה הישראלית. הדבר מחייב לטרוח ולפגוש תלמידי י"ב גם באזורים מרוחקים מהמכינה, ויש מכינות הפונות לנוער בפריפריה ולנוער בפנימיות במכוון.

במכינות הפונות לפריפריה קיים ייצוג לנציגי כל העדות השונות, יש חניכים שמגיעים מבתים מבוססים ואחרים מבתים חסרי אמצעים, ובחלקן גם בוגרי פרויקט נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים). עפ"י עדות החניכים באותן מכינות, השנה מעשירה ומעניינת הרבה יותר. אך יחד עם זאת, במצב כזה, המכינה מחויבת להשתתף בחלק גדול יותר בסיוע במימון לאותם חניכים מקרן המלגות.
כל ראשי המכינות הדגישו כי כל חניך שרוצה להצטרף ונמצא מתאים למכינה, יתקבל, גם אם אין ידו משגת לשלם.

השקפות פוליטיות (ימין-שמאל)

המכינות מנסות ליצור קבוצה הטרוגנית בה באים לידי ביטוי השקפות פוליטיות מגוונות. החלוקה הפוליטית של חניכי המכינה תלויה במאמץ שעושה המכינה לגייס חניכים מרקע והשקפות פוליטיות שונות, למרות שבתהליך המיון עמדתם הפוליטית אינה נבחנת. לפעמים מיקומה הגיאוגרפי של המכינה יהווה גורם מתווה ומשפיע באשר לאופי דעותיהם הפוליטיות של רבים מהחניכים שבה.

למשל, מסתבר כי למכינה שנמצאת ברמת הגולן יגיעו פחות חניכים המחזיקים בעמדות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. כך גם במכינה שהייתה בבקעת הירדן: לא אחת היה צורך לשכנע את החניכים או את הוריהם, שהחזיקו בעמדות שמאליות בלגיטימיות מיקומה. לעומת זאת, למכינה חילונית ע"ש רבין מגיעים רוב של חניכים המחזיקים בעמדות השמאל.

סיבות להצטרפות

פיתוח מנהיגות ופיקוד בצבא

יש אמת בתפיסה הרואה במכינות הכנה טובה לשירות ביחידות מובחרות וכגורם המכין את בוגריו למסלול קצונה בצבא. עצם העובדה שהמכינה מאפשרת לחניכיה להתבגר בשנה, להיפתח, ללמוד ולהתנסות בתחומים שלא נחשפו להם קודם, מביאה את הבוגרים לנקודת פתיחה טובה יותר משאר בני גילם עם גיוסם לצה"ל.

לפי מסמך של המרכז למחקר והמידע של הכנסת שהוגש (מרץ 2008) לוועדת החינוך נאמר כי: "שיעור המסיימים קורסי קצונה בקרב בוגרי המכינות הקדם-צבאיות גבוה פי שניים ויותר משיעורם בקרב שאר המתגייסים, גם שיעור המסיימים קורסי פיקוד זוטר בקרב בוגרי המכינות גבוה בהרבה משיעורם בקרב שאר המתגייסים". יש לאחרונה הטוענים כי נתוני ההליכה לקצונה נמוכים יותר. עדיין, מבחנן האמיתי של המכינות הוא בעיקר לגבי מעורבות בוגריהן בעשייה חברתית לאחר השירות הצבאי, בהמשך חייהם הבוגרים.

חלק מהמכינות מעודדות את בוגריהן להתגייס דווקא לגדודים, מתוך עמדה האומרת שבגדודים יוכלו הבוגרים להשפיע יותר על חבריהם המשרתים לצידם מאשר בסיירות. זאת מאחר וביחידות המובחרות ממילא, איכות המשרתים גבוהה.

דחיית השירות

הסיבות של המעוניינים להצטרף למכינה קדם-צבאית הן מגוונות. בניגוד לרושם שעשוי להיווצר, לא כל מועמדי המכינות הם "מורעלים" שמצפים לשירות בצבא בקוצר רוח. בין החניכים ישנם כאלה, שבמהלך כיתה י"ב לא חשו (הם, או הוריהם) מוכנים מספיק לשירות הצבאי, למחיריו ולמשמעויותיו.

בעיני חלק מראשי המכינות, חשש או אי מוכנות לשירות הנן סיבה לגיטימית מספיק טובה לרצות להגיע למכינה. הלוא ברוב העולם המערבי אחרי ה- High-Schoolהולכים ל- College לפני שמתחילים את החיים, ואילו בארץ לעיתים, המעבר מהתיכון לשירות הצבאי, הוא מעבר חריף וקשה מדי לחלק מהמתגייסים.
עובדה היא כי שנת המכינה "מרככת" את המעבר לצבא ול"חספוס" הנדרש בו, ומהווה הכנה מעולה לקראתו.

תרומה לחברה

רבים מחניכי המכינה הם נוער "שָבֵע" המגיע מבתים מבוססים. הדבר יוצר אצלם לעיתים צורך לתת ולהקדיש גם לאחרים שלא זכו לגדול וליהנות מתנאים דומים. גם הנוער הרב הפונה לשנת שירות, שבה השבוע כולו מוקדש לעשייה-תורמת מהווה גורם מדרבן.

כיום כשהאופציות העומדות בפני הנוער לאחר סיום תיכון ולפני השירות הן רבות מבעבר, רבים מהנוער רואים בתרומה ובעשייה חברתית גורם ראשון במעלה וכסיבה לדחות שירות. מוטיבציה זו משתלבת יפה בייעדי המכינות, המקדישות לפחות יום וחצי ולפעמים אף יותר לעשייה חברתית באותן אוכלוסיות או שכונות בהן הפעילות תורמת לחיזוקן.
חניכי המכינות חשים תוך זמן קצר במכינה וגם מביעים זאת, כי הם "לא נתנו שנה אלא קיבלו את השנה, היפה בחייהם...".

הרחבת אופקים

התחושה של רבים מחניכי המכינות וכן של מנהלי וצוותי המכינות היא, שהחניכים מגיעים למכינה חסרים מאוד בכל הקשור לידע בסיסי מתבקש באשר לזהותם. שבי"ב הכיתות שסיימו עד הגיעם למכינה לא קיבלו את המידע והכלים שהיו אמורים לקבל, ע"מ לאפשר לחניכים לגבש ולעצב את הזהות שמערכת החינוך הפורמאלי נועדה לתת.
חניכים רבים מדווחים על תחושתם כי, בשנת המכינה למדו את מה שלא למדנו בשתיים-עשרה שנות לימוד. גם אם תחושה זו אינה נכונה אובייקטיבית, היא מעידה גם על המתרחש במערכת החינוך וגם על המתרחש במכינה. המכינה, נותנת לחניכים את ההזדמנות לעצב זהות אישית, יהודית, ישראלית וציונית וכן השקפת עולם מבוססת בתחומים רבים. כל זאת תוך האתגר של שמירה על שיח פתוח והימנעות מאינדוקטרינציה וממניפולציות חינוכיות.

ההווי החברתי

ערבי תרבות

תכני פעילות הפנאי מגוונות כחניכי המכינה. כל שנה נראית אחרת בהתאם להרכב האנושי של אותו המחזור. חלק מתכני פעילות הפנאי נקבעים ע"י וועדת תרבות של החניכים, הם שמארגנים את ערבי התרבות, את החגים, את ערבי ההווי בטיולים ועוד. שותפים לקביעת פעילות הפנאי זו וועדת תכנים שמעת לעת מזמינה מרצים בתחומים שונים בהתאם לתחומי העניין והסקרנות של חניכי המכינה.

מערכות יחסים

מערכות היחסים בין חניכי המכינה תלויים במשתנים שונים ורבים: גודל המכינה, הרכב הקבוצה, היחס בין בנים לבנות, דתיים ושאינם דתיים, העמדות הפוליטיות, התקופה בשנה ועוד.

ככלל ניתן לומר כי הנטייה הטבעית של אנשים, ובוודאי של נוער היא להתחבר לאחרים "מסוגם", כאלה הדומים לעצמם. המכינה, מעצם שאיפתה ליצור קבוצה מגוונת ככל האפשר, יוצרת מלכתחילה קושי בכל הקשור למערכות היחסים. חלק מהמציאות שמגבשת את הקבוצה, זו העובדה, שהחניכים עוברים ביחד במהלך שנה עמוסה, מגוונת ואינטנסיבית, 'חוויה מעצבת' משמעותית, המותירה את רישומה על החניכים גם להמשך חייהם.

ניתן להבחין לא אחת כי חברים שהגיעו למכינה ביחד יוצרים חברויות חדשות ולעיתים חזקות יותר מהקודמות. כאלה ש"לא הסתדרו" בתחילת השנה מצאו שפה משותפת והפכו לחברים אמיצים. דתיים שמוצאים חברים חילונים ולהיפך, התנסות כמו ניווט משותף בצמד שהפך שני זרים לחברים, בנים ובנות היוצרים זוגיות ועוד.
ברוב המכינות לא מעודדים זוגיות מתוך הקבוצה, כתוצאה מההתנסות שלעיתים הזוג בהתלהבותו, מתנתק מהקבוצה ואף מהתכנית. ושבאותם מקרים בהם הקשר מסתיים בפרידה, יש לפעמים קושי של בני הזוג בהמשך ההמצאות ביחד.

ניכר בכל המכינות הכלליות כי גם אם במהלך השנה "הוויכוחים והצעקות הגיעו לפעמים עד לב השמים", המתח, אינו כזה שמבוסס על ההבדלים המיניים או הדתיים ואפילו לא הפוליטיים. ככל שהשנה מתקדמת הקבוצה הולכת ומתגבשת עד שבשיחת סיכום הפרידה קשה עד שלא אחת "הדמעות זולגות כמים..."

משברים אישיים, קבוצתיים

במהלך השנה חווים החניכים קשיים שונים. האינטנסיביות והצפיפות שאליה מעטים מהחניכים מורגלים, נותנים את אותותיהם במשברים אישיים ומשברים קבוצתיים כמעט ידועים מראש. בין ראשי המכינות היו שדיברו בהומור על "משבר נובמבר" ו"משבר פברואר" המשובצים בלוח השנה...

הדינאמיקה הנוצרת בעומס החוויות והלימודים, המפגשים החדשים, המשמעת העצמית הנדרשת, המטלות בהן יש לעמוד בתוך המכינה ובעשייה התורמת בחוץ, יוצרות קושי.
ההתנסות במגורים משותפים, הצורך לנהל ולהסתפק בתקציב מזון מוגבל, גם המאמצים הפיזיים במד"סים או בשבוע הישרדות, כל אלה המהווים התנסות חדשה ולא מוכרת לרוב החניכים, ואלה יוצרים התמודדות המלווה בקשיים.

קשיים אלה, מהם צומחים החניכים ומתפתחים, מזכירים "כאבי גדילה" של מתבגרים. שמעתי ראש מכינה האומר: "כשאני רואה משבר מתקרב, כולי מתמלא עליצות..." אמירה זו מבטאת את הידיעה כי בקושי טמונה אפשרות, ושההתגברות על המשבר זו ההזדמנות לצמוח.

ראשי המכינות המודעים למשברים ולהזדמנויות הטמונות בהן, מנחים את צוות המדריכים לאפשר את המשבר ולפעמים אפילו ליזום אותו, אך 'להיות שם' על מנת לתמוך ולאפשר לעבור אותו מבלי "להישבר".

קשרי חניכים-צוות

צוות המכינה, ראש המכינה, רכז התכנים, המורים, המדריכים וגם המנהלה רואים את מהות תפקידם במכינה ככאלה שחובתם לאפשר לחניכים את השנה.
רבים מראשי המכינות רואים את תפקידו של המדריך החברתי במכינה לשמש כ"מגדלור". מתוך גישה זו נוצרת בין החניכים לצוות, גם אם יש יראה מסוימת כלפי סמכותם, הערכה רבה אליהם ולמחויבותם לחניכים.
מתוך תפיסה הרואה בתפקיד המדריך את אחד התפקידים המשמעותיים עבור החניכים במכינה, בין המכינות יש שמשקיעות יותר בטיפוחם, הנחייתם ובליווי מקצועי צמוד הניתן להם לאורך השנה כולה.

אומר אחד המדריכים: "הרציונל של המכינה מבחינת הקבוצה זה בכיוונים של יאנוש קורצ'אק. זאת אומרת, המצב מצידנו הוא לא לאלץ, לא לעשות סדר, אלא ניסיון שלהם לנהל את עצמם וניסיון שלנו לתמוך בהם. ולא לדחוף אותם ולא לעשות במקומם ולא לרצות במקום, אלא באמת לתת להם לרצות את מה שהם רוצים, ולהיות שם כדי לתת אם צריך סיוע או הדרכה".
לפעמים קשה להבחין בין החניכים והצוות שמסוגלים לנהל קשר שיש בו גם את מרכיבי הסמכות והמרות אך גם חברות קרובה ההולכת ונרקמת במהלך השנה ונשמרת גם לאחריה.

תוצאות (מימוש החזון)

שירות משמעותי ומיצוי לקצונה

ראשי המכינות רואים בקשר עם הצבא, וגם בבניית מערכת הגדרות ודרישות, נושא קריטי בהתפתחותן של המכינות. לא אחת ביקשו ראשי המכינות הנחיות והכוונות מהצבא. רבים מראשי המכינות מלווים את תהליך שיבוץ החניכים ליחידות צה"ל באופן אישי ולעיתים גם במהלך השירות עצמו במידת הצורך.

לראשי המכינות חשוב שחניכיהם ישרתו שירות משמעותי בהתאם לנתוניהם, כחלק מתפיסת עולמם החינוכית. גם החניכים מבקשים קשר זה, ורואים ביחידות היוצרות קשר איכותי עם המכינות יעד מועדף לגיוס. בהקשר זה יש לציין יוזמה של (תא"ל מיל.) יוס אלדר שהיה האחראי על המכינות הקדם-צבאיות באגף הנוער והנח"ל, ויזם אימוץ בין מכינות ליחידות צה"ל. מקשר זה המכינה נהנית מהחסות, הליווי ולפעמים גם האמצעים שהיחידה מעמידה לטובת המכינה, ולעיתים הקשר יוצר מוטיבציה אצל חניכי המכינה, להגיע ולשרת באותה היחידה בשירותם הצבאי.

נתוני המיצוי של אוכלוסיית בני ובנות המכינות ליחידות בהן הם מביאים את יכולותיהם לידי ביטוי גבוהים ביחס לממוצע באוכלוסיה. רבים מהבנים משרתים ביחידות שדה ואחוז היציאה לפיקוד זוטר ולקצונה גבוה מהממוצע. ובחלק מהמקרים, על פי עדות החניכים, בזכות הבגרות והמוטיבציה שנוצרה בשנת המכינה.

הבנות יוצאות ברובן לתפקידי חינוך וכמדריכות יח"ש. וגם אצלן נתוני המיצוי גבוהים משמעותית משאר האוכלוסייה, ומדי שנה ניכרת מגמת עליה במיצוי לקצונה.
ככלל ניתן לומר כי בקרב בוגרי המכינות ניתן לזהות בבירור רמת מוטיבציה גבוהה לשירות משמעותי ואחוז גבוה של יציאה לפיקוד זוטר.

דוגמא ראויה לציון הוא מקרה של חניכה, יוצאת העדה האתיופית מעיירת פיתוח בדרום, שמסיבות לא ברורות צה"ל וויתר על שירותה. מאבק שניהל ראש המכינה בה למדה, נמשך עוד זמן רב לאחר שהסתיימה שנת המכינה, אך הוביל לכך שבסופו של דבר גויסה. קורס "אמיר" שעברה תרם להעלאת הדפ"ר והקב"א (נתונים אישיים בקריטריונים צה"ליים) שלה, ובסופו של דבר השתחררה מצה"ל בדרגת סגן עם אופציה לחתימה לקבע!
ישנם עוד סיפורי הצלחה רבים נוספים, בהם ניכרת השפעתה ותרומתה של המכינה לאופי השירות הצבאי שביצעו בוגריה, אך קצרה היריעה...

יזמות חברתית

בין בוגרי המכינות לאחר שירותם הצבאי, ניכרת מידה רבה של מוטיבציה למעורבות בפעילות חברתית מסוגים שונים. חלק מבוגרי המכינות החלו יוצרים קהילות עירוניות ביישובי פריפריה, בהם חיים הבוגרים ופעילים בקהילה, ואף נפגשים ללימוד משותף ולעיתים ליוזמות חברתיות משותפות. כך ניתן למצוא קהילות עירוניות של בוגרי מכינות ביקנעם עלית, במגדל העמק וכן בירושלים ובבאר שבע.

מעורבות מסוג אחר ניתן לראות בהתארגנות של בוגרים שהקימו עמותות כ"מעגלי צדק", המעניקים "תו תקן חברתי" לבעלי עסקים בהם יש נגישות לנכים, שעובדיהם משתכרים מעל שכר המינימום וכדו', בוגרים אחרים הקימו גופים כמו "לב אחד" או "רוח טובה" שמסייעים בעת צרה למקומות כגון שדרות, קרית-שמונה ולישובים שנפגעו ע"י השריפה בכרמל. גם "חברה טובה" המעודדת מתנדבים. וכן ארגון "השומר החדש" שהוקם ע"י בוגרי מכינות.
 

בוגרים רבים אחרים מעורבים בפעילות התנדבותית מגוונת, ויש גם שהלכו ללימודי יזמות חברתית במסגרות שונות. אחוז גבוה מבין בוגרי המכינות בוחר במסלולים המכוונים לעיסוק בחינוך או בעבודה סוציאלית.

לימודים במדעי הרוח

מחקר שנעשה ע"י מר אילן רוזינר והוגש לקרן "אבי-חי" (אוקטובר 2006) מראה כי כ-90% מהבוגרים לומדים, למדו, או מתעתדים ללמוד במסגרת פורמאלית כלשהי. שיעור זה דומה לנתונים בקבוצת הביקורת. בהתאם לציפיות, שיעורים גבוהים יחסית של הבוגרים פונים למדעי הרוח: ללימודי חברה, רווחה, חינוך ו/או יהדות (80%, בהשוואה ל-60% בקבוצת הביקורת). כשליש מהבוגרים אומרים כי המכינה היא שהשפיעה על כוון לימודים זה אותו הם בחרו.

הקשיים

קשיי תקציב

הקושי הראשון עמו מכינה מתמודדת הוא בשנתיים הראשונות לקיומה. בשנתיים אלה על המכינה לעמוד בקריטריונים הנבחנים ע"י משרד החינוך ומשרד הביטחון, ולהוכיח התכנות גם ללא מימון מהמדינה, וכן הישגים המקנים לה זכאות להכרה ולתקצוב. מאז 2009 לאחר שאושר חוק המכינות בכנסת, מקבלות המכינות המוכרות והמאושרות תקציב המהווה למעלה ממחצית מתקציבן. החוק הסיר קושי גדול וחוסר וודאות שהיה קיים בעבר.
פרט לכך, עדיין, גם לאחר התשלום אותו משלמים הורי החניכים, אין בכך על מנת לקיים את התכנית השנתית במלואה, והמכינות חייבות לגייס סכומים נוספים ככספי תרומות.

גיוס חניכים

הנתונים מראים כי מדי שנה הביקוש מצד מועמדים למכינות הולך וגדל. מציאות זו שונה לחלוטין מהמצב שהיה בתחילת הדרך. בשנים הראשונות לקיומן של המכינות הכלליות נדרש כושר שכנוע על מנת לגרום לנוער החילוני, שתופעת המכינות לא הייתה מוכרת לו, לרצות להגיע למכינה. כיום, ירידי גיוס למכינות מתקיים בשיתוף בין המכינות, והמציאות היא שהביקוש עולה לפעמים על ההיצע. במציאות כזו יש מקום לבחון ברצינות את הדרך בה המכינות ירחיבו את מעגלי הגיוס, ויגיעו לקהלים שלא נראו במכינות בעבר.
בין האוכלוסיות שראוי להשקיע בצירופם ניתן למנות את בני העדה האתיופית, יוצאי חבר העמים, נוער מיישובי פריפריה, ילדי יורדים מחו"ל ונוער מהמטרופולין של תל-אביב.

קושי שנוצר לאחרונה הוא הקפאת הגידול שנכפה על המכינות ע"י צה"ל, משיקולים של תכנון ושיבוץ מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחוני), כפועל יוצא מהצטמצמות במחזורי הגיוס. הדבר עלול לפגוע ביכולתן של המכינות להמשיך ולהתפתח.

בעיות משמעת

בעיית המשמעת העיקרית הרווחת במכינות (לפחות בתחילת השנה), היא בעיית האיחורים ואי-עמידה בזמנים. תופעה זו, האופיינית לחברה הישראלית, ויש הרואים בה זלזול בכבוד הזולת, מעסיקה את צוות המכינה ואת החניכים חלק ניכר מהשנה. בעיות משמעת אחרות תלויות ברוחה ובתקנון של כל מכינה ומכינה.

במכינות בהן יש דרישה להופיע לכל השיעורים קיימת בעיה במילוי דרישה זו, במכינות בהן אוסרים אלכוהול קיימת לעיתים בעיית שתייה. לעיתים רחוקות קיימת גם בעיית סמים קלים. ואולם, מאחר וכל המכינות מתייחסות לנושא בחומרה רבה, והסנקציה היא אחת וחד-משמעית – סילוק מיידי, הבעיה היא כנראה די שולית. בעיות מסוג אחר הן בעיות של משמעת פנימית כאשר חניכים לא משתפים פעולה עם הקבוצה, והקבוצה רואה בכך בעיית משמעת הדורשת התייחסות.

ההתייחסות לבעיות המשמעת היא בהתאם למדיניות, לרוח המכינה וליכולת החינוכית של הצוות. יש מכינות שמגיבות באופן נוקשה וחותך, ויש מכינות שלמרות בעיות משמעת חוזרות ונשנות, הולכות לקראת חניכים סוררים מתוך תקווה ש"האסימון יירד" והחניך יצא נשכר מתיקון דרכו.

טוען אחד מראשי המכינות: "המילה "משמעת" פשוט לא קיימת בלקסיקון שלנו - לא של החניכים ולא של הצוות! יש דרישה למשמעת עצמית גבוהה ויש סטנדרטים שמצליחים או לא מצליחים לעמוד בהם, אבל אין משמעת פורמאלית. שלושת "הקווים האדומים" - "סקס סמים ואלכוהול" שייכים גם הם לתחום הנורמטיבי ולא המשמעתי ואני גם צריך לציין שאין לנו כל בעיה עם נושא האלכוהול במכינה (כשהם יוצאים זה כבר משהו אחר)..."
ככלל ניתן לומר כי כל מכינה פועלת אחרת בנושא המשמעת, ושכל מקרה הוא מקרה לגופו.

קשיים חברתיים

הקשיים החברתיים נובעים בעיקר מהעובדה שהמציאות במכינה אינה מוכרת לחניכים מניסיון חייהם ומהרקע ממנו באו. תהליך ההסתגלות שונה בין חניך לחניך. קושי ראשוני הוא החיים המשותפים עם עוד מספר חניכים בחדר ובדירה. לפעמים הבעיה היא במציאת חברים חדשים בסביבה החדשה. ויש מקרים בהם המצוקה נובעת מהשאלות שהשנה מעלה כמו: מי אני? לאן מועדות פני? איפה ואיך אני רוצה להשפיע? ועוד ועוד.

הקשיים הם לעיתים אישיים, עד אשר חניך מרגיש בנוח במקום בו הוא נמצא עם עצמו ועם הקבוצה, ולפעמים הקשיים הם קבוצתיים כשהקבוצה אינה מגובשת ובתוכה נוצרים "מחנות" בעלי גישות שונות ולפעמים אף מנוגדות.

תיאור מצב עדכני

המכינות המעורבות

המכינות הקד"צ פרושות בכל חבלי הארץ ובכל מגזרי החברה היהודית-ציונית בישראל (ומכינה אחת לנוער דרוזי): ממעיין-ברוך והגולן בצפון, עד מדרשת שדה בוקר וחצבה בדרום. בקיבוצים, בעיירות ובערים, ביישובים ובשכונות, לחוף הים, בשפלה ובבקעה, בהר ובמדבר.

יש מהן "דתיות – תורניות" ויש "כלליות", יש מעורבות משותפות לבנים ולבנות, ל"דתיים ול"חילוניים" ויש נפרדות. כולם שותפים ליעדים המרכזיים ולמסכת פעילות חינוכית – ערכית - יהודית - ציונית משותפת.
המכינות המעורבות בהן ישנם חניכים חילונים ודתיים (וכן חילוניות ודתיות) מהוות כיום כ 30% מכלל המכינות הכלליות ומונות כיום (2011), כ - 220 חניכים. ועוד כ – 50 חניכים במסלול שנה ב'.

המכינות הכלליות

בין המכינות הכלליות יש שתיים (המכינה ע"ש רבין ומכינת 'הר הנגב') המגדירות עצמן "חילוניות", אליהן חניכים דתיים נמנעים מלהגיע. שאר המכינות הכלליות יקבלו בשמחה גם חניכים דתיים שירצו בכך וגם יבואו לקראתם במובנים רבים.
מס' החניכים במכינות הכלליות מונה כיום מעט יותר מ- 700 חניכים.

המכינות התורניות

המכינות הקדם צבאיות התורניות אשר היוו השראה מבחינות רבות למכינות הכלליות, עברו משבר שיש לקוות שהוא זמני. לאחר שנים בהם קמו ונוספו מכינות תורניות חדשות כמעט מדי שנה התהליך נעצר. יש הטוענים כי בעקבות ה"התנתקות" מגוש קטיף ואירועי "עמונה", קרנן של המכינות התורניות ירד מעט, אך נתוני ההרשמה למכינות התורניות מראה כי כיום הביקוש למכינות התורניות שוב עולה.

גם כיום, בעקבות המשבר, אחוז הבוגרים מתוכן המגיעים לפיקוד וקצונה בצבא הוא גבוה בהרבה מהממוצע באוכלוסיה.
מס' החניכים במכינות התורניות עומד כיום על כ- 900 חניכים בשנה א' ועוד כ- 500 במסלול שנה ב'.

שנות שירות

שנת השירות היא מתכונת של שנת התנדבות לפני השירות הצבאי ולא במקומו. השנה (המכונה גם ש'ש' בראשי תיבות), מתקיימת מאז העשור הראשון להקמת המדינה. הפעילות ההתנדבותית היא בדרך כלל למען החלשים בחברה והיא מגוונת ביותר והיא כוללת: תנועות נוער, ארגוני נוער, כפרי נוער, עיירות פיתוח, חוגי סיור, ארגון "אחרי", "LEAD", החברה להגנת הטבע, הסוכנות היהודית, "צמרת" ועוד. בשונה מהמכינות, בשנת שירות השבוע כולו מוקדש לפעילות ההתנדבותית
בשנה האחרונה נמנו למעלה מ- 1600 בני נוער שבחרו לעשות את שנת הי"ג שלהם כשנת שירות, לעומת 2500 חניכים שפנו למסלול המכינות הקדם-צבאיות.

מגמות עתידיות

מגמות הגידול

נתונים כלליים:

תשמ"ח (1987-8) קמה המכינה הקד"צ התורנית הראשונה – "בני דוד" בעלי
תשנ"ח (1997) קמו המכינות הקד"צ הכללית הראשונה 'נחשון' בנילי ו'בית ישראל' בגילה. פעלו 6 מכינות קד"צ מוכרות ובהן 700 חניכים
תשנ"ט (1999) פעלו 10 מכינות
תש"ס (2000) פעלו 15 מכינות
תשס"ג (2003) פעלו 18 מכינות
תשס"ד (2004) פעלו 21 מכינות
תשס"ה (2005) פעלו 23 מכינות (מהן 2 מכינות קד"צ בהקמה*)
תשס"ו (2006) פעלו 27 מכינות מוכרות (מהן 4 מכינות קד"צ בהקמה)
תשס"ז (2006/7) פעלו 31 מכינות מוכרות (מהן 6 מכינות קד"צ בהקמה)
תשס"ח (2007/8) פעלו 34 מכינות (מהן 9 מכינות קד"צ בהקמה)
תשס"ט (2008/9) פעלו 34 מכינות (מהן 7 מכינות קד"צ בהקמה(
בראשית תש"ע (2009/10) פעלו 36 מכינות (מהן 2 מכינות קד"צ בהקמה). כ-2000 חניכים
ב- תשע"ב (2011/12) – תפעלנה 38 מכינות, מהן 3 מקד"צ בהקמה, כ- 2800 חניכים!

(* מכינה בהקמה – מכינה שאושרה על ידי משרד הביטחון לקבלת דחויי גיוס, אך טרם זכתה בהכרה ממשרד החינוך ולכן אינה מתוקצבת)

קיימות יוזמות חדשות לבקרים להקמת מכינות חדשות, ואולם, עפ"י חוק המכינות, מס' החניכים במכינות רשאי לגדול ב- עד 15% בשנה בלבד. הקריטריונים לקיומה של מכינה, נבחנים בדקדקנות מדי שנה וההקפדה מבוצעת כדי לעמוד בחוק, וכן להבטיח את עתידו של מפעל חשוב זה.

יש לציין כי ייחודו של מפעל המכינות בין השאר, הוא באווירה החלוצית הנושבת ממנו. כפי שצוין לעיל, במכינות הראשונות הייתה אווירה אוונגארדית שלעיתים נעלמה ככל שהמכינה "התבגרה" וצברה וותק. בין השותפים להקמת המכינות יש הטוענים, שאחד מאתגריה של תופעת המכינות הוא בשמירת הרעננות של המפעל כולו ושל כל מכינה ומכינה כשלעצמה, והימנעות מדריכה במקום שעלולה לגרום לירידה בתרומתן.

אוכלוסיות חדשות

כיום, כשתופעת המכינות קנתה לה מקום מוכר ומבוסס בחברה הישראלית ורבים מכירים בתרומת המכינות ובוגריהן לצה"ל ולחברה בישראל. קיימות מגמות להרחבת מעגלי האוכלוסיות מהן מגיעים החניכים למכינות. כפי שכבר צוין לעיל, יש כבר ניסיונות לשלב נוער מחו"ל או בני יורדים בין בני הארץ. קיימים ניסיונות (לא מספיקים) לשלב את בני העדה האתיופית, וכן נוער עולה מחבר העמים.

אצל אוכלוסיות עולים, התחושה היא לפעמים, כי שנת המכינה נתפסת כ"בזבוז זמן", ושיש להעמיד בעדיפות גבוהה את ההשתלבות בחברה הישראלית ואת הצורך להתפרנס. גישה זו בין עוד סיבות, היא שגורמת לכך שיש קושי בהגעה לאוכלוסיות אלה, וביכולת לשכנעם בחשיבותה של שנת המכינה, ובתועלת בכל הקשור בקליטה בחברה הישראלית ובצבא גם לעולה עצמו.

התארגנות הבוגרים

מתקבל הרושם, והוא נתמך במקורות שונים, כי בוגרי המכינות הקדם צבאיות הופכים להיות גורם משמעותי שנותן את אותותיו, בשירות הצבאי וכן בחברה האזרחית, כבר היום, באופן ניכר.
מספר הבוגרים שמשתחררים משירותם הצבאי ומתחילים להשפיע לאחר השירות, בחייהם האזרחיים, הולך ורב. הדבר מתבטא בחוגים שונים באוניברסיטאות, ביישובי פריפריה, וכן בארגונים ועמותות המוקמים ע"י בוגרים, שמגמתן – חיזוק החברה הישראלית ומענה למצוקותיה.

דוגמא בולטת ולא יחידה היא השינוי המרשים שנעשה בבי"ס "ברנקו-וייס" ברמלה, מאז שחילי טרופר, 30, בוגר מחזור א' במכינת נחשון (שהיה לוחם ביחידה מובחרת והיה מיוזמי הארגון "במעגלי צדק"), ולמרות חוסר ניסיונו בניהול חינוכי, לקח על עצמו את בי"ס לניהולו.
התיכון, שהיה בעייתי ביותר בעבר, אליו מגיע נוער בסיכון, הפך להיות סיפור הצלחה, וכיום אחוז הבוגרים שמסיים בו בגרות הולך וגדל משנה לשנה.

דוגמא אחרת של בוגר מכינה שהקים ארגון חברתי משפיע אך שנוי במחלוקת, הוא ארגון "השומר החדש". הארגון שהוקם ע"י יואל זילברמן, בוגר מכינת "גליל עליון" ו"עין פרת", פועל באמצעות מתנדבים, כדי למנוע פגיעה בחקלאים ובשדותיהם וכן ברועים ועדריהם ע"י פורעי חוק המתנכלים להם, במקומות בהם שלטונות החוק גילו אזלת יד או הרימו ידיים.

יש להניח ולקוות כי ככל שהתופעה תלך ותגדל, וציבורים גדולים יותר יחשפו לה ויהיו חלק ממנה, השפעת המכינות תלך ותגבר לטובת החברה הישראלית כולה.

רשת חברתית

נראה כי מפעל המכינות הקדם צבאיות הנו אחד המפעלים שיש לגביו הסכמה רחבה ביותר בקרב החברה הישראלית, על ידי כמעט כל גווני הקשת הפוליטית. ביטוי לכך היה בתמיכה הרחבה שניתנה לחוק המכינות שהתקבל בכנסת בשנת 2008 מצד כל המפלגות הציוניות.

עובדה היא כי בוגרי המכינות ניכרים בשירות הצבאי ובהשפעתם על רמת המוטיבציה בסביבתם. חלקם בפיקוד הזוטר ובקצונה ניכר ומרשים ביותר. מתחיל להתקבל רושם שגם בחברה האזרחית ניתן כבר להבחין בהשפעתם באופנים שונים. ככל שהתופעה תגדל ותתרחב, תלך ותיווצר רשת חברתית חזקה יותר שתקרין לטובה על סביבתה.

מפעל המכינות הוא אחד ממפעלים דומים כמו כפרי הסטודנטים, קהילות עירוניות, רשת בתי המדרש, ארגוני מנהיגות צעירה, ועוד רבים אחרים המסמנים מגמה חדשה בחברה הישראלית, אשר יוצרת סיכוי ליצירת חברה שלכל אזרחיה יהיה טוב יותר לחיות בה.

ביביליוגרפיה

ספרים ומאמרים

ידלין אהרון, תשל"א 1971, חינוך לערכים, תל אביב: משרד החינוך והתרבות, המרכז לטיפוח התודעה היהודית,

הכהן-וולף חגית. אמזלג-באהר חיה. יפה-ארגז דגנית. מרץ 2006, המכינות הקדם צבאיות לקידום האחדות בישראל, מחקר והערכה, מיתווה הערכה ויעוץ, ירושלים.

בן שמואל חגית. תשע"א 2011, מקום לצמוח, ליווי תהליכים במכינות למנהיגות, עין פרת, המדרשה למנהיגות חברתית, כפר אדומים.

רוזינר אילן, אוקטובר 2006, מחקר מעקב אחר בוגרי מכינות קדם צבאיות חילוניות ומעורבות - דו"ח מסכם, מוגש לקרן אבי חי.

וורגן יובל, 2006, מכינות קדם-צבאיות, מוגש לוועדת החינוך התרבות והספורט, הכנסת, מחלקת מידע ומחקר.
סמילנסקי יזהר, 1974, על חינוך ועל חינוך לערכים, עם עובד - תרבות וחינוך תשל"ה, תל אביב.

מאמרים בכתבי עת, עיתונים ובספרים

שלג יאיר, "אליטה – הגיע הזמן להפסיק להתבייש במילה הזאת", הארץ, 06/05/03

שחר אילן, "אושר בקריאה ראשונה חוק תקציב המכינות הקדם-צבאיות", הארץ, 21/07/08


בנדר אריק, "חוק המכינות הקדם צבאיות אושר סופית" מעריב, 30/7/2008

לוי זאב, 1982, חינוך לערכים - כיצד - ולערכים יהודיים? סוגיות חינוך והוראה , א': עמ' 29-43, אורנים.
תדמור ישעיהו, 1997, חינוך לערכים בחברה מקוטבת, במת המורה העל-יסודי: כתב-עת למדיניות חינוך , 5: עמ' 61-66, מכון מופ"ת, תל-אביב.

שפירא גדעון, 1994, חשיבותה של "קבוצת השווים", עלי חינוך: ביטאון לחינוך הקיבוצי , 6: 14-15, אחוד הקבוצות והקיבוצים, המחלקה לחינוך, תל-אביב.

ראיונות

ראיון עם ד"ר שמריהו בן-פזי – ראש מכינת אדרת, מושב אדרת, חבל עדולם בתאריך 4.4.2011.

ראיון עם אודי תמיר – ראש מכינת עמ"ק, תל תאומים, עמק המעיינות, בתאריך 12.4.2011.

ראיון עם דוד נחמן – ראש מכינת עין-פרת, כפר אדומים, מזרח בנימין, בתאריך 4.4.2011.

ראיון עם הושע פרידמן-בן-שלום – ראש מכינת בית ישראל, שכונת גילה, ירושלים בתאריך 13.6.2011

ראיון עם יוחנן בן-יעקב, הממונה על המכינות הקדם-צבאיות, משרד החינוך, ירושלים בתאריך 30.5.2011.

אתרי אינטרנט

בן יעקב יוחנן, חיילים ומשוחררים, מכינות קדם צבאיות, אתר אוח, משרד החינוך, 2009, תאריך עדכון אחרון :03/03/2011

חוזרי מנכ"ל, תשע"א/6, חינוך חברתי וחינוך בלתי פורמאלי, הכנה לצה"ל מכינות קדם-צבאיות, תשע"א, תאריך עדכון אחרון 02/02/2011: 

אתר מכינת עמ"ק, תל תאומים, עמק המעיינות, תאריך כניסה אחרון:26.3.11

אתר מכינת עין פרת, כפר אדומים, מזרח בנימין, תאריך כניסה אחרון:26.3.11

אתר מכינת בית ישראל, שכונת גילה, ירושלים, תאריך כניסה אחרון:26.3.11

אתר מכינת אדרת, חבל עדולם, מטה יהודה, תאריך כניסה אחרון:26.3.11
 
מכינה קדם צבאית - סרטון תדמית, תאריך כניסה אחרון:26.3.11 


מילות מפתח

מנהיגות | חינוך-לערכים | שנת-י"ג | קומונה | התבגרות | דתיים-חילונים | קבוצת-השווים | הכנה-לצה"ל | עמותה | יזמות-חברתית | חוסן-לאומי | סולידאריות | ציונות-עכשווית | "gap-year" | ידיעת-הארץ

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על המכינות הקדם-צבאיות הכלליות/מעורבות (3)

    אור ברזני

    elib468@gmail.com
    ברצוני להרשם למכינה אני לפני גיוס תודה מראש אור ברזני.
    יום חמישי כ"ה באדר תשע"ז 23 במרץ 2017

    מתי חי

    מנסיוני למדתי, כל צוותי המכינות הקדם-צבאיות הם מאנשי החינוך הבודדים שנהנים מסיפוקים מיידיים... תוך שנה אחת רואים את התרומה האדירה של המכינה להתפתחותם של בוגריה, זה די ייחודי למכינות. אך לקבל משוב שכזה ממי שהייתה תלמידתי לפני כל-כך הרבה שנים, זה משמח ומחמם את הלב. תודה.
    יום ראשון י' באב תשע"ב 29 ביולי 2012

    מיכל גולדברג

    לא הכרתי מספיק טוב את הנושא ואני מודה למתי חי על המאמר המעניין ויותר מכך-על העשייה המדהימה שלך בשדה החינוך הייתה לי הזכות להכיר אותך כמדריך של"ח בתיכון "ברנר" לפני 33 שנים ובתחנות נוספות בהמשך הדרך ועד היום אני לוקחת איתי"בתרמיל" המסע את המטען הערכי שהעברת שמחה שגם הצעירים של היום זוכים לכך...
    יום רביעי כ"ז בסיון תשע"א 29 ביוני 2011

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.