דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 5 מדרגים

המאבטח הישראלי

מאבטח בית ספר
מאבטח בית ספר
מקס אפשטיין
סטודנט מאבטח
סטודנט מאבטח
מקס אפשטיין
מאבטח בחניון
מאבטח בחניון
מקס אפשטיין
מאבטח בקופת חולים
מאבטח בקופת חולים
מקס אפשטיין
מאבטח במתחם קניות
מאבטח במתחם קניות
מקס אפשטיין
מאבטח במתחם קניות
מאבטח במתחם קניות
מקס אפשטיין
מאבטח בכניסה לקניון
מאבטח בכניסה לקניון
מקס אפשטיין
מאבטחת בבית מלון
מאבטחת בבית מלון
מקס אפשטיין
מאבטח בחניון
מאבטח בחניון
מקס אפשטיין
מאבטח בכניסה לקניון
מאבטח בכניסה לקניון
מקס אפשטיין
מאבטח במסעדה
מאבטח במסעדה
מקס אפשטיין
בית דין רבני
בית דין רבני
מקס אפשטיין
מאבטח בכניסה למתחם קניות
מאבטח בכניסה למתחם קניות
מקס אפשטיין
מאבטח במדרחוב
מאבטח במדרחוב
מקס אפשטיין
מאבטח בכניסה למבנה ציבורי
מאבטח בכניסה למבנה ציבורי
מקס אפשטיין
מאבטח באוניברסיטת חיפה
מאבטח באוניברסיטת חיפה
מתן בן כנען
מאבטח בכניסה לפאב
מאבטח בכניסה לפאב
מתן בן כנען
מאבטח באוניברסיטת חיפה
מאבטח באוניברסיטת חיפה
מתן בן כנען
מאבטח בכניסה לאוניברסיטת חיפה
מאבטח בכניסה לאוניברסיטת חיפה
מתן בן כנען
מאבטח בכניסה לחניון
מאבטח בכניסה לחניון
2011
מתן בן כנען
עריכה לשונית: יעל מדר

נוצר ב-6/14/2011

הקדמה

מאמר זה עוסק בדמותו של המאבטח הישראלי: אפיונו החברתי, תנאי העסקתו ומעמדו בחברה הישראלית.

תחום האבטחה והשמירה הוא נרחב ומרכזי בהוויה הישראלית והוא משיק, במישרין או בעקיפין, לנושאים רבים הקשורים לחברה בארץ. חשוב לציין שכמעט כל הבט אשר יתואר להלן ראוי להוות נושא מחקר בפני עצמו. המאמר נועד אפוא לספק סקירה ראשונית וכללית בלבד של התחום.

מצב המחקר

עבודה זו מתבססת בעיקר על מאמרים שונים שפורסמו בעיתונות, וכן על נתונים ממשרד התמ"ת ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקרים המעמיקים ביותר שעליהם הסתמכתי נערכו בשנים 2003–2005. סקר כוח אדם אשר נערך בשנת 2010 שימש בסיס נתונים חשוב נוסף. כמו כן, נעזרתי במידע המצוי בהסכמי עבודה שונים בתחום השמירה והאבטחה. ההסכם העדכני ביותר הוא צו ההרחבה בענף השמירה משנת 2009.

לשם גילוי נאות יש לציין כי כותב מאמר זה לקח חלק בענף האבטחה כחייל משוחרר וכסטודנט. יחד עם זאת, נעשה ניסיון כן לסקור את הנושא באופן ניטראלי ללא הבעת עמדה אישית.

אבטחה במדינת ישראל

רקע היסטורי

ענף השמירה והאבטחה בארץ לא צמח בשנים האחרונות. שורשי הענף נעוצים בתום תקופת העלייה הראשונה בשנת 1904 ואף קודם לכן. בתקופת העלייה הראשונה נתקלו בני הישוב העברי בגילויי תוקפנות והתנכלויות מצד שכניהם הערבים. גלים של גניבות וגילויי אלימות היוו גורם מכריע לגיבוש כוח עצמאי של הגנה ושמירה.

בתחילה הועסקו רק בני המושבות, אך בהמשך החלו המושבות להעסיק תושבים ערבים, מוגרבים וצ'רקסים. בחלוף הזמן, גברה העסקת ערבים מקומיים בשמירה. אחת התופעות המעניינות בתקופה זו הייתה "השמירה המעורבת". בפתח-תקווה, למשל, אברהם שפירא, שנחשב לראש השומרים, העסיק בשירותיו שומרים יהודים לצד שומרים ערבים. בשאר המושבות, לקחו הערבים את חלק הארי בשמירה על הישוב. לעתים, השומרים היו גם ראשי כנופיות, והעסקתם הייתה למעשה גביית דמי חסות מצדם בתמורה להבטחת השקט במושבות. למותר לציין שעובדה זו הובילה למתחים רבים בינם לבין בני הישוב, שבמקרים רבים אף הגיעו לכדי אלימות.

בני הישוב התייחסו אל השומר הערבי בלב חצוי: מחד הוא השרה ביטחון, אך מאידך הטיל מורא וחשש. יהודים רבים העדיפו להעסיק שומר צ'רקסי, שנתפס כתקיף, אמיץ ואמין יותר משכנו הערבי. ההנחה הייתה כי פורעים ובוזזים רבים יימנעו מעימות עם השומרים הצ'רקסים גם מתוך פחד להסתבך עם העדה הצ'רקסית כולה.

בניגוד למיתוס הציוני, מסתבר שגם כלפי השומרים היהודים היה יחס אמביוולנטי. מצד אחד הם נתפסו כהתגלמות היהודי החדש, בסגנון השומר האגדי אלכסנדר זייד. מצד שני היו שראו בהם מחרחרי ריב ויהירים. כזכור, זייד, שהיה בן בית מוערך בקרב שבטי הבדואים בעמק יזרעאל, נרצח על ידם בשנת 1942.

הפעם הראשונה שבה הוקם גוף עצמאי של אבטחה ושמירה יהודיות הייתה עם הקמת הארגון "בר-גיורא" בשנת 1907. גוף זה לקח על עצמו בין היתר את תפקיד השמירה במושבות השונות, בין השאר מתוך כוונה לכונן כוח צבאי עברי. נכון לתקופתו, היה הארגון חברת שמירה לכל דבר ועניין והעסקת השומרים בו התנהלה על פי חוזה העסקה.

לאור הצלחת ארגון "בר-גיורא", שהיה מחתרתי, עלה הרצון להקים ארגון גלוי שייקח על עצמו את תפקיד השמירה על המושבות. כך הוחלט על הקמת הסתדרות השומרים. ההסתדרות שמה לה למטרה "לפתח בארצנו אלמנט של שומרים יהודים הראויים לעבודה זאת". שמו של ארגון זה היה "השומר" והוא היווה המשך ישיר לפועלו של "בר גיורא". "השומר" חתם על חוזים עם חלק גדול ממושבות החלוצים, אולם בשל המחסור בכוח אדם הם נאלצו במקרים רבים לוותר על חוזים.

אחת החברות הוותיקות בארץ, שכבר בשנותיה הראשונות של המדינה עסקה בשמירה ובהגנה על ישובי ספר ומתקנים ממלכתיים, הייתה "אגודת השומרים". האגודה נוסדה בשנת 1933 ועסקה בשמירה ובהגנה על הישוב העברי בארץ.
חברה ותיקה נוספת שפעלה באותם ימים היא "חברת השמירה" שנוסדה בשנת 1937. מראשיתה, הייתה מטרת החברה להציע שירותי שמירה מפני מעשי אלימות וביזה בעיר תל אביב על כלל בתי העסק שבה. לאחר קום המדינה התרחבה חברה זו מכיוון שגורמים ממשלתיים שונים שכרו את שירותיה. לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה החברה תחת אחריותה נקודות שמירה רבות גם ביהודה ושומרון.

שתי חברות השמירה הוותיקות שהוזכרו לעיל היו גופים פרטיים שסיפקו שירותי שמירה לגורמים פרטיים. בהמשך הושכרו שירותיהן גם לממשלת ישראל.

מפעל השמירה והאבטחה החל משנות ה-90

לאורך השנים ידעה ישראל תקופות קשות מבחינה ביטחונית. בשנת 1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה וזו ציינה את תחילתה של התדרדרות ארוכת שנים במצב הביטחוני. בשנות ה-90 פקדו גלי טרור את המדינה, שידעה תקופות מתונות יותר ומתונות פחות, עד לפריצתה של האינתיפאדה השנייה לקראת סוף שנת 2000.

המצב הביטחוני הרעוע ומספר פיגועי ראווה שנערכו במקומות ציבוריים שונים ברחבי הארץ הביאו את הממשלה כבר בשנת 1998 לחוקק את "החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח - 1998". חוק זה מגדיר בבירור את סידורי האבטחה במוסדות ציבוריים. חוק זה, לצד "חוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968" אשר מתנה רישוי עסקים פרטיים באישור מצד המשטרה בכל הנוגע למניעת סכנות לשלום הציבור [כולל פעילות חבלנית עוינת], הביא לשגשוגן המהיר של חברות האבטחה הוותיקות לצד הקמתן של רבות אחרות.

המשברים הכלכליים, שבאו בחלקם בשל המצב הביטחוני, וכן גלי פיטורין גדולים הציפו את שוק העבודה במובטלים רבים שפנו לעסוק בענף האבטחה.

 חוקי האבטחה והשמירה

חוקים המגדירים את האבטחה והשמירה במדינת ישראל

כנסת ישראל חוקקה בעבר מספר חוקים המסדירים את עניין האבטחה והשמירה במדינת ישראל:

  • החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח - 1998
  • חוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968
  • חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב - 1972
  • חוק כלי הירייה, תש"ט - 1949
  • חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה - 2005

החוקים הכתובים לעיל מסדירים את ההבטים השונים של שירותי האבטחה והשמירה. בין היתר מסדירים חוקים אלה את מתן הרישיון לחברות המספקות שירותי שמירה וכן קובעים את התנאים להעסקת שומרים ומאבטחים. כמו-כן, חוקים אלה מעבירים את האחריות אל חברות השמירה והאבטחה בכל הנוגע למתן היתרים לנשיאת נשק ולהכשרה של מאבטחים.

הסדר זה, אשר לפיו חברות האבטחה הן אלה המנפיקות את רישיונות הנשק למאבטחים ולא משרד הפנים, הביא לא אחת למצבים שבהם הונפק רישיון נשק לאנשים שאינם מורשים באחזקת כלי ירייה. מצב זה נפסק כאשר נחקק חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה - 2005.

הגדרת המאבטח על פי חוק

המושג "אבטחה ושמירה" מעלה את הסוגיה אם ניתן לבצע הבחנה בין "אבטחה" לבין "שמירה" או שאין כל הבדל משמעותי ביניהם. הניסיון לערוך הבחנה כזו אינו פשוט. מחד, ניתן להסיק על טיב ההבדל ביניהם משמות הפעולה ומהקונוטציות שהם מעלים. "אבטחה" מרמזת כי עבודתו של המאבטח היא לדאוג לביטחון אישי. "שמירה", לעומת זאת, מרמזת כי עבודתו של השומר היא הגנה על מקום כלשהו מפני פריצה או שוד. מאידך, מסקירה של צו ההרחבה בענף השמירה ושל ההגדרות המופיעות בהסכם העבודה הקיבוצי הכללי בין ההסתדרות ובין הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, עולה כי אין כל הבדל בהגדרת שני מושגים אלו. 

עד לשנת 2005, החוקים הנוגעים ישירות לענף השמירה והאבטחה לא קבעו תנאים המגדירים מי רשאי להיות מאבטח או שומר. ניתן היה למצוא בעקיפין מספר סעיפים ב"חוק כלי הירייה" המתנים קבלת כלי ירייה במצב נפשי ובריאותי תקין ואף במצב סוציאלי תקין. בכל מקרה שבו אנשי מקצוע כפסיכולוגים, רופאים, ופסיכיאטרים מזהים אי כשירות של מטופל וידוע להם כי הוא נושא כלי נשק – עליהם לדווח מיד לרשויות. ספק אם מנע הדבר ממאבטחים לא כשירים לעסוק בענף האבטחה.
בשנת 2009, קבעה חטיבת האבטחה במשטרת ישראל כי על חברות השמירה להתנות קבלת מאבטחים בעמידה במבחנים ובהכשרה שנקבעה על ידי משטרת ישראל.

לפי חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה - 2005, על קצין מוסמך לאשר את כשירותו של מועמד לשמש כמאבטח, וזאת אם התקיימו בו התנאים הבאים:

  1. הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
  2. הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות;
  3. נקבעה התאמתו הביטחונית כאשר למשרה נדרש סיווג ביטחוני;
  4. הוא בעל רישיון לפי סעיף 18(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב - 1972, או בעל אישור לפי סעיף 19(ב) לחוק האמור או שהוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור בסעיף 4 לחוק כלי הירייה;
  5.  אין מניעה, לדעת הקצין המוסמך, להסמיכו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות מפאת עברו הפלילי;
  6. לעניין מאבטח בנקודת בדיקה שאינו עובד ציבור, אם התקיימו בו גם אלה:
    א. הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט - 1949, או המציא אישור ממשרד החינוך, התרבות והספורט על השכלה כללית שוות ערך לכך;
    ב. הוא עומד בתנאים נוספים באשר לשירותו הצבאי ובאשר להתאמתו לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה;
  7. הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, בשימת לב לסוג המקום שבו יעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו, ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה; ולעניין מאבטח שאינו עובד ציבור בנקודת בדיקה - הוא קיבל הכשרה מתאימה גם לסוג התפקיד שאותו ימלא בנקודת הבדיקה.
    לעניין פסקה זו, אישור הקצין המוסמך, לרבות לגבי:
    א. כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי;
    ב. כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;
    ג. אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה.

כלומר, החוק מגדיר בבירור את התנאים לקבלת מאבטח למקום עבודה. בשנים האחרונות, מאז חוקק החוק, על כל המאבטחים - ותיקים וצעירים כאחד - לעמוד בתנאים אלו.

המאבטחים נשלחים לקורסים שונים המכשירים אותם לתפקד בעמדות שהם מאיישים. משך ההכשרה הוא כשלושה ימים ובמהלך הקורס נידונים הבטים משפטיים בעבודת המאבטח והכשרה לפי חוק הסמכויות, אבטחה מונעת (פח"ע). בקורס מתנהלת סדנה דו יומית למניעת אלימות המורכבת מיום הכשרה בתקשורת בין אישית ומיום הכשרה בהגנה עצמית. בנוסף, על המאבטח לעבור הכשרת ירי על ידי חברה שהוסמכה על ידי משטרת ישראל.

חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה - 2005, מעניק סמכויות שונות למאבטח; סמכויות אלה קובעות את כללי התנהגות המאבטח בשגרת עבודתו ומגדירות את חובותיו בעת המשמרת.

החוק אף קובע תנאים שבהם יהיה פטור המאבטח מאחריות פלילית ואזרחית בשל הסמכויות שהוא הפעיל בזמן משמרתו.
על המאבטח להיות לבוש מדים ייחודיים בזמן משמרתו. אם הוא חמוש, עליו להיות חמוש אך ורק בנשק שניתן לו על ידי חברת האבטחה; נשיאת נשק פרטי בעת המשמרת היא עבירה פלילית. בנוסף, עליו לשאת את התעודה המורה כי הוא עבר קורס הכשרה, את תעודת ההסמכות מטעם משטרת ישראל, ותעודת שומר ארגוני חמוש הכוללת תמונה.

מאבטח שעבר את ההכשרות השונות רשאי בעת משמרתו - תוך שהוא נושא תעודת מאבטח עם תמונה מזהה ותעודת הסמכויות שלעיל - לערוך חיפוש, לבצע עיכוב ולהשתמש בכוח בעת הצורך. סמכויות אלה היו נתונות בעבר רק בידי אנשי ביטחון שהם עובדי ציבור.

חיוב בשכירת שירותי אבטחה ושמירה

כפי שצוין, חברות האבטחה חבות את שגשוגן לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968, אשר קובע כי כל בית עסק בישראל חייב במתן אישור ממשטרת ישראל, על מנת לשמור על שלום הציבור. בתי עסק אשר להם קהל רב השוהה בתחומם מחויבים באחזקת מאבטח אחד לפחות, בהתאם לתכולת המקום.  בתי העסק המחויבים על ידי החוק באבטחה הם: בתי מלון, מועדונים, קניונים, חנויות שגודלן מעל 500 מטר, תחנות מרכזיות, סניפי בנק, אולמי שמחות, גני אירועים ושאר בתי עסק המאכלסים קהל רב.

פרופיל המועסקים בענף השמירה והאבטחה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מכלילה את עובדי האבטחה והשמירה יחד עם עובדי הניקיון תחת ענף אחד שאותו היא מגדירה "שמירה, אבטחה וניקיון". סביר שאיחוד שני הענפים הללו נובע מהעובדה שרבות מחברות הקבלן המספקות אבטחה ושמירה מספקות אף שירותי ניקיון.

מספר מועסקים בתחום האבטחה

לאור העובדה שצוינה לעיל, ישנו קושי באומדן מדויק של מספר העוסקים בתחום השמירה והאבטחה. מנתונים שנאספו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לטובת סקר שנערך בשנת 2003 עולה כי בענף "שמירה, אבטחה וניקיון" מועסקים נכון לשנה זו כ-62,500 איש. עם זאת, מסקר שנערך על ידי מינהל תכנון, מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה) אשר גם הוא נערך בשנת 2003, ניתן לדלות מידע מדויק יותר. לפי סקר זה, הועסקו בשנה זו כ-46,500 שומרים ומאבטחים.

בסקר קודם, שנערך בשנת 1999, טרם גלי הטרור הגדולים שידעה המדינה בתחילת שנות ה-2000, מספר המועסקים עמד על כ-34,600 עובדים. עקב התקופות המתוחות שידעה המדינה חל גידול של 26% במספרם של השומרים והמאבטחים ולענף נוספו 11,900 מועסקים. נכון לשנת 2003 היוו המועסקים בענף זה 2% מכלל המועסקים במשק הישראלי.

לאחר שנת 2003 ועם בואה של תקופה רגועה יחסית מבחינת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חלה ירידה של כ-15,000 במספר המועסקים בענף. במשך השנים שחלפו מאז, ונכון לסקר שפורסם בשנת 2010 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי בשנת 2009 הועסקו בענף הכולל "שמירה אבטחה וניקיון" 78,100 מועסקים. אומדן זהיר יעמיד את מספר העוסקים בענף השמירה והאבטחה על כ-58,100 עובדים.

כיום עומד אחוז המועסקים באבטחה בקרב כלל המועסקים במשק הישראלי על קרוב לשני אחוזים.

פילוח גילם של המאבטחים

רוב הנתונים העדכניים לתחום זה הם משנת 2003. מאחר שלא היו שינויים מרחיקי לכת במצב הביטחוני בארץ, ניתן להניח שנתונים אלה שמרו פחות או יותר על מהימנותם. את הקבלה לעבודה בחברה מתנות רבות מחברות האבטחה בשירות צבאי או בשירות לאומי - מכאן שמאבטח לא יהיה בן פחות מגיל 21,  אך לא מן הנמנע שיימצאו מאבטחים שגילם הוא גיל הפנסיה.

גילו הממוצע של המאבטח הוא 32. הממוצע הצעיר נובע בין היתר בשל פיחות בהעסקת עובדים בגילאי 55 בעבודות אבטחה, וזאת בשל הדרישות של רבות מן החברות באופי שרות צבאי כזה או אחר אשר העניק נופך קרבי לתעסוקה זו. בנוסף, האבטחה היא עבודה מועדפת לחיילים משוחררים. גורמים אלו הביאו לירידה בגיל הממוצע וקביעתו כאמור על 32.
פילוח גילם של השומרים והמאבטחים מעלה את הנתונים שלהלן: בין כלל המאבטחים והשומרים, ניתן לזהות ש-35.7% מהם הינם מאבטחים עד גיל 24. טווח הגילאים של 29-25 אף הוא ממלא אחוז נכבד בקרב המאבטחים, 24.4%. טווחי הגילאים שבין 34-30, 44-35 ו-54-45 מהווים בהתאמה 9.6%, 8.6% ו-10.4, ואחוז גילאי 55 ומעלה עומד על 11.3%.

קשה לאמוד את המספר המדויק של העוסקים באבטחה כמקצוע ראשי. עם זאת, ניתן למצוא כאלה אשר חסרה להם השכלה פורמאלית, ובהיעדר יכולת לרכוש מקצוע הדורש השכלה כזאת - פנו לתחום האבטחה. אמנם מספרם אינו גדול, אך הם מוצאים עצמם עוסקים בתחום האבטחה לאורך שנים רבות. עובדים אלה מהווים כ-11.3% מקרב כלל המאבטחים.

הפונים לעבודת האבטחה כזמנית בלבד הם אלו אשר מצאו עצמם ללא פרנסה. הפונים לעבודה זו כוללים בתוכם עולים חדשים אשר אינם יכולים לבסס את מעמדם על סמך נסיונם ומקצועם המקורי מסיבות שונות. עם קבלתם, יעברו עובדים אלה קורס שיאפשר להם לעבוד בתחומים שונים בענף האבטחה.

בין השנים 2003-1995, היכו מספר גלי פיטורין גדולים את המשק הישראלי. רבים ממפוטרי גלים אלה מצאו עבודה באבטחה. כ-34% מקרב המאבטחים בשנת 2003 פנו לאבטחה לאחר שמצאו עצמם ללא עבודה. עובדים אלה עסקו פחות מ-10 חודשים במקצוע טרם מצאו תעסוקה במקצועם המקורי. בנוסף, ניתן למצוא בענף האבטחה סטודנטים רבים וחיילים משוחררים טרם לימודיהם אשר בחרו בתחום זה כמקצוע זמני עד לרכישת מקצוע של קבע.

מאחר שעבודה באבטחה נחשבת עבודה מועדפת, ניתן למצוא חיילים משוחררים רבים שטרם לימודיהם או בראשיתם פונים לעבוד במקצוע האבטחה. עובדים אלה נכללים בפילוח הגילאים שהובא לעיל בטווח הגילאים של עד 24 ונכללים ב-24.4% מכלל העוסקים במקצוע.

אופי עבודת האבטחה, המתבצעת על פי רוב במשמרות, מאפשר לסטודנט הישראלי למצוא את מקומו באבטחה כעבודה זמנית. נכון לשנת 2003, הגיע אחוז הסטודנטים העובדים בעבודות שאינן קשורות בענף האבטחה לכדי 8% בעוד שכמות משולשת מזו עסקו באבטחה. דהיינו רבע מכלל המאבטחים היו סטודנטים, ו-18% מהם למדו לתואר ראשון.

פילוח העוסקים בענף האבטחה

ענף האבטחה משקף את החברה הישראלית על מגזריה השונים: העולים, הצברים ילידי הארץ וערביי ישראל. הפלח המגזרי המשמעותי ביותר בקרב המאבטחים מורכב מעולים שעלו ארצה משנות ה-90 ואילך, רובם בני חבר המדינות.
מתוך כלל המאבטחים, כ-50% הינם צברים. כ-45% מכלל המאבטחים הינם עולים חדשים. אחוז ערביי ישראל העוסקים באבטחה עומד על כ-5.6%.

תנאי העסקה ותנאי קבלה

סקירה של מודעות הדרושים שמפרסמות חברות האבטחה והשמירה מראה דרישות המשתנות בין חברה לחברה, ואף דרישות קבלה שונות של אותה חברה בהתאם לשירותים שהיא מספקת. רוב החברות דורשות שירות צבאי מלא או שירות לאומי. תנאי הכרחי הוא המצאת אישור "ללא עבר פלילי" ממשטרת ישראל.

לרוב, אין דרישה של ידע בשפות אלא עברית ברמה בסיסית. זאת לאחר שבשנת 2008 הוציא משרד הפנים תקנה כי על מאבטחים לעבור בחינה בכתב בשפה העברית. ישנן חברות המעלות את רף הקבלה ודורשות רמת רובאי גבוהה יותר; שירות צבאי בתפקידי לוחם. לעתים מצוינת גם דרישה של ידיעת השפה האנגלית כתנאי לקבלה. מבחינת השכלה, הדרישות הן בסיסיות ביותר ולרוב תהיינה בסיס של 12 שנות לימוד.

 שכר

בשנת 2009 חתם שר התמ"ת דאז, בנימין בן אליעזר, על צו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה. הסכם זה נערך בין ההסתדרות לבין ארגון חברות השמירה והאבטחה והוא חל על כל ציבור השומרים והמאבטחים בישראל. על פי הסכם זה, שכר המינימום של המאבטחים והשומרים יועלה במשך שנתיים ובאופן הדרגתי בשיעור של 2.5% מעל שכר המינימום הנהוג במשק. כיום עומד שכר המינימום במשק על 3890.25 ש"ח, ותוספת 2.5 האחוזים הוגדרה כשכר מינימום ענפי.

השכר שהמאבטח זכאי לו עומד כיום על 29.56 ש"ח לשעה לפחות, כולל כל התנאים הסוציאליים. המאבטח זכאי להעלאה במשכורתו בהתאם לסיכומים בינו לבין מעסיקו. מיותר לציין שאם עובד מקבל העלאת שכר, אזי המעביד אינו יכול להלין את שכרו למשכורתו הראשונית.

שבוע העבודה של מאבטח העובד במשרה מלאה הוא בן 5 ימים ובעל 43 שעות שבועיות. כל משמרת היא בת 8 שעות. עלהמאבטחים לעבוד אך ורק לפי חוק "שעות עבודה ומנוחה".

מאבטח זכאי לקבלת תשלום נוסף עבור כל שעה שהיא מעבר לשמונה שעות המשמרת. עבור השעתיים הראשונות יקבל המאבטח תוספת של 25%, ובעבור כל שעה שלאחר מכן, יקבל תוספת של 50%. אפשרות אחרת היא הסכם הדדי בין המאבטח לבין מעסיקו, לפיו יקבל תוספת גלובלית של 9% על כל שעת עבודה, בין שהיא שעת משמרת רגילה ובין שהיא שעה נוספת. המאבטח או מעסיקו יכולים לחזור בם מהסכם זה, ובתום התראה של 30 יום יבוטל התשלום הגלובלי.

משמרת לילה היא בת 7 שעות עבודה, אך על המעביד לשלם למאבטח כאילו הייתה משמרת מלאה של 8 שעות עבודה. בשעות הלילה, תשלום השעות הנוספות יחל מהשעה שמונה בערב. משמרת לילה בהגדרתה היא כל משמרת שיש בה לפחות שעתיים בין 22:00 ל-06:00 בבוקר.

מאבטח זכאי ל-36 שעות מנוחה רצופות לפחות במהלך השבוע. עבודה בימי שבת וחג תחייב את המעסיק לשלם 150% על כל שעת עבודה, ועל השעות הנוספות 175% ו-200% בהתאם. אם המאבטח נתבקש לעבוד ביום המנוחה השבועי שלו, עלות שכרו תהיה זהה לעבודה ביום שבת ועל המעסיק לתת לו יום מנוחה חלופי.
מאבטח בעל ותק של שלושה חודשים במקום עבודה, שלא נעדר מעבודתו ביום שלפני חג או ביום שלאחריו (אלא באישור המעביד), יהיה זכאי לתשלום בסך כולל של 9 ימים; ימים אלה שקולים לחגים השונים. מאבטחים בני דת אחרת יהיו זכאים לתשלום כזה גם בגין חגיהם.

תנאים סוציאליים

על פי ההסכמים הקיבוציים והסכם ההרחבה האחרון שנחתם, על חברת השמירה לדאוג לתנאיו הסוציאליים השונים של המאבטח. חברות האבטחה השונות מחויבות, על פי ההסכמים, להפריש פנסיה לעובדים. עובד אינו ראשי לוותר על הפנסיה שלו ועליו להפריש סך של 5.5% ממשכורתו, בתוספת של 6% שיפריש המעביד. המאבטח רשאי לבחור את קרן הפנסיה שאליה יופרש הכסף, כמו גם קצבה לקופת הגמל. זאת בתנאי שקרן זאת מאושרת על ידי משרד האוצר. אם לא בחר המאבטח קרן באופן עצמאי, יופרש הכסף לקרן פנסיה מקיפה חדשה.

על חברות האבטחה לשלם דמי הבראה למאבטחים. שווי יום הבראה הוא 318 ש"ח. דירוג תשלום דמי ההבראה מתואר לקמן:
אחרי ובתום השנה הראשונה ועד השנה השלישית: 5 ימים
אחרי ובתום השנה הרביעית ועד השנה העשירית: 7 ימים
אחרי ובתום השנה ה-11 ועד השנה ה-15: 8 ימים
אחרי ובתום השנה ה-16 ועד השנה ה-19: 9 ימים
אחרי ובתום השנה ה-20 ואילך: 10 ימים

בתוספת לימים אלה, זכאי המאבטח ליום הבראה נוסף.

מאבטחים אינם מקבלים תוספת קבועה בעבור השתלמויות, בשונה ממורים הזכאים לתוספות תשלום קבועות בעבור ההשתלמויות שהם עוברים במהלך השנים. בעבר נהגו מעבידים שונים שלא להחשיב לשומרים את ימי ההשתלמות כימי עבודה. לעתים גבו מהמאבטחים כספים בטוענות שונות. כיום, מסדירים ההסכמים השונים את התנאים לתשלום בעבור ימי ההשתלמות.

מאבטחים רבים עובדים באזורים שבהם סיכון רב יותר. השאלה המתבקשת היא אם הם זכאים לתוספת תשלום המוגדרים כדמי סיכון. ההסכמים השונים לא מבארים סוגיה זו, אולם חברות שונות מציעות מראש תשלום גבוה יותר בעבור משרות אבטחה בעלות סיכון רב יותר. לרוב, יידרשו גם תנאי קבלה והסמכה גבוהים יותר.

על אף ההסכמים, המסדירים את התנאים הסוציאליים של המאבטחים, חברות שונות לא מכבדות במקרים רבים הסכמים אלה ובדרך לא חוקית פוגעות בתנאיו הסוציאליים של המאבטח. גופים כגון "קו לעובד" מקבלים עשרות מכתבים בשנה ממאבטחים המתלוננים על פגיעה בתנאים שונים. באופן כללי, ענף השמירה נחשב לאחד הענפים המפלים ביותר במדינת ישראל - סמל ל"תנאי העבדות" של מה שהוגדר כ"קפיטליזם החזירי".

כיום, בניגוד לעבר, מאבטחים רבים יותר אוזרים אומץ ובאמצעות מערכת המשפט תובעים את זכויותיהם שנפגעו. לרוב, ירשיעו בתי המשפט את החברות ויגזרו עליהם קנסות שונים, וביניהם כמובן תשלום למאבטח. במשך השנים האחרונות, הגיעו לבתי המשפט מספר תביעות ייצוגיות כנגד חברות השמירה על פגיעה בתנאים סוציאליים. בשנת 2008 הגיעה אל בית המשפט תביעה על סכום שעמד על כ-3.34 מיליון שקל. הייתה זו הפעם השנייה בלבד שבה בית הדין לעבודה אישר בקשה להכרה בתביעה ייצוגית.

בשנים האחרונות נערכו ניסיונות לאגד את השומרים והמאבטחים בישראל. אמי"ל (ארגון מאבטחי ישראל) הוא אחד מן הגופים האלה. גוף זה נתקל בקשיים כלכליים, ובשנת 2009 הסתיים פירוקו מרצון. בנוסף, היה ניסיון לאגד מאבטחים באמצעות טורניר כדורגל שנערך בשנת 2007. כיום, מלבד חברות בהסתדרות ובוועדים מקומיים במוסדות כגון בתי חולים או מוסדות אקדמאים, אין לשומרים ולמאבטחים בישראל ארגון גג המאפשר להם להילחם על זכויותיהם. מנגד, יש לציין כי חברות האבטחה השונות מאוגדות תחת כנפיו של הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל שהוקם בשלהי שנות ה-60.

קידום מקצועי

במהלך העסקתם, יוצאים מאבטחים לקורסים שונים של רענון בהתאם למשרה שהם מאיישים. על המאבטח לעבור מטווח רענון בפרקי זמן קבועים וקורסים שונים בהתאם לתקנות ולנהלים חדשים אשר נקבעים על ידי משטרת ישראל.

בתום הקורסים האלה מקבל המאבטח אישורים ותעודות הסמכה אשר עשויים לשמש אותו בהמשך הדרך, בחברות אבטחה אחרות. על אף זאת, מאחר שחברות האבטחה משלמות על הקורסים השונים, קורה שחברות אלה משתמשות שלא בצדק ובאופן לא ראוי במאבטח כ"בן ערובה"; הן מחזיקות את התעודות השונות בידיהן כערובה לכך שהמאבטח לא יעזוב אותן זמן קצר לאחר הקורס. כך קורה לעתים שמאבטחים רבים מוצאים את עצמם ללא כל אישור לכך שעברו השתלמויות שונות.

סיפורו של מאבטח

זירות האבטחה השונות

מועדונים ופאבים

מאבטחים בפאבים ובמועדונים שונים מוצאים עצמם מדי ערב ובעיקר בסופי שבוע מתפקדים בתפקיד כפול. תפקידם האחד הוא כתפקידם של כל המאבטחים: עליהם למנוע אירוע חבלני עוין, לשמור על עין פקוחה ולמנוע ממחבל להסתנן אל קהל הבליינים. חמושים בנשק ובמגנומטר, עליהם לסכל אירוע של פיגוע המוני. עליהם לפקח על ההתקהלויות הגדולות שנוצרות בכניסה לפאב או למועדון ולבדוק הימצאות כלי נשק או כל אמצעי אחר שעשוי לסכן את ציבור הבליינים. בעבר התרחשו פיגועים במקומות בילוי, והמפורסם שבהם הוא הפיגוע בדולפינריום. בפיגוע זה נפצע אנושות המאבטח יאן בלום, ולאחר שלושה ימים מת מפצעיו.

התפקיד השני שהמאבטחים נדרשים לו הוא מניעת אלימות בקרב באי המקום. בשנים האחרונות, שוטף את הפאבים והמועדונים בארץ גל רחב-ממדים של אלימות. על המאבטחים להיות ערים להתלקחויות אלו של אלימות שניצתות בשבריר של שנייה. פעמים רבות עליהם להתמודד עם לקוחות שתויים ולהשתלט על תגרות המוניות. לא אחת ניתן ללמוד מכלי התקשורת על פגיעה אנושה במאבטחים. בשנת 2009, המאבטח אלכסנדר פוזבדצקי נרצח ביריות לאחר משמרתו. פוזבדצקי נרצח כנקמה על תגרה שהתפתחה באותו ערב במועדון שבו עבד.

לצד תפקידי האבטחה שהוזכרו, המאבטח מוצא עצמו מתפקד כסלקטור, למרות החוק האוסר לבצע סלקציה. מנהלי הפאבים והמועדונים השונים שבהם נערכת סלקציה מצפים מהמאבטחים להיות הזרוע המבצעת של הסלקציה במקום. כמובן, זכותו המלאה וחובתו של המאבטח למנוע כניסה של אדם אשר נראה לו חשוד באופן סביר וככזה שעלול לעורר בעיות בזמן שהותו במקום. עם זאת, המאבטח עצמו עובר עבירה בעצם ביצוע הסלקציה, ועליה הוא עלול לשלם ביוקר. לעתים המאבטח מוצא עצמו מטפל בלקוחות אשר ממאנים לשלם, ובנוסף עליו לוודא שאנשים שגילם אינו מתיר להם לקנות אלכוהול אינם נכנסים למקום.

על המאבטח להגיע למקום עבודה כזה כשהוא מוכן מנטאלית לכך שעלולות להתפתח תקריות שונות. עליו לפעול בחכמה ובסבלנות, שכן לעתים תכונות אלה עשויות לסייע במניעת אבדן נפש. מקרים רבים עשויים היו להיפתר על ידי משא ומתן אך הסתיימו באופן טראגי, אולי גם בשל "היד הקלה" על ההדק מצד המאבטחים.

מוסדות חינוך

מאבטחי בתי הספר מוצאים עצמם מאבטחים את "הבטן הרכה" של החברה הישראלית. ישראלים רבים זוכרים היטב את הפיגוע בבית הספר במעלות. ממאבטחי בתי הספר נדרש שאירוע קטלני זה לא יחזור על עצמו. על המאבטחים להיות ערניים במשך כל המשמרת ובמיוחד בשעות הבוקר והצהריים, שבהן ישנו ריכוז רב של תלמידים הצובאים על שערי בית הספר.
על המאבטח לעמוד בשער בית הספר ולוודא שרק אנשים בעלי הרשאה ייכנסו למוסד. עליו לבצע בדיקה דקדקנית ולנהל רישום מסודר של הנכנסים למוסד. עליו לבצע בכל שעה עגולה סריקה ברחבי בית הספר, לוודא שהגדרות במצב תקין וכי לא הוחדר למקום חפץ חשוד.

פעמים רבות מוצא עצמו המאבטח עסוק בעניינים שלא לשמם הועסק: אם זה בתגרות בין ילדים, אם במניעת יציאה של תלמידים מתחומי בית הספר ואם בדברים שונים שהמורים נדרשים לתת להם מענה. פעולות אלו עלולות להכשיל את המאבטח כשהוא מוצא עצמו עומד מול הורים שיטענו שהוא הרים יד על ילדם.

מאבטח שמתחיל את יומו בבית הספר נדרש לערנות מוגברת במשך כל שעות היום. בניגוד למקומות מאובטחים אחרים, בבתי ספר ישנן שעות שבהן המאבטח נותר ללא כל פעילות וחסר מעש. שעות אלה עשויות לגרום למאבטח לשקוע בעיסוקים שלא קשורים באבטחה. עליו להיזהר מנקודות תורפה אלו.

מסעדות

מדינתנו ידעה בעבר אירועים חבלניים במסעדות, כדוגמת הפיגוע במסעדת מקסים בחיפה בשנת 2003. בפיגוע זה נהרג, בין היתר, מאבטח המסעדה. מאבטחים במסעדות נדרשים לבדוק את באי המסעדה, ועיקר עבודתם במניעת פיגוע חבלני. על המאבטח לבדוק את כבודת התיקים ולפקח על הכנסת כלי נשק ברישיון בלבד לתחומי המסעדה. לרוב תסתכם עבודתו בבקרה על ציבור המבקרים. על המאבטח לגלות סבלנות כלפי לקוחות המסעדה ולבצע את משימותיו גם אם הלקוחות אינם מרוצים מזמן ההמתנה הממושך.

מוסדות מדינה

מאבטחים במוסדות מדינה נדרשים, כמו שאר המאבטחים, לגלות ערנות מוגברת ולבצע בדיקות קפדניות, זאת על מנת למנוע תרחישים של פיגוע. יש לזכור שמקומות אלו, בין אם הם קולטים ציבור רב כדוגמת בית חולים ובין אם הם מהווים מקום סמלי, עשויים להיות מטרה מועדפת לביצוע פיגוע. על המאבטחים נדרש לתפקד ברמה מקצועית, מהגבוהות ביותר שנדרשות ממאבטחים.

בנוסף, מאבטחים במקומות שצוינו, ובעיקר בבתי החולים ובמוסד לביטוח לאומי, נדרשים למנוע גילויי אלימות מצד הציבור. ידועים מקרים רבים של אלימות בבתי חולים אשר גרמו לפציעת המאבטחים. בין שלל מקרי אלימות אלו, המתפרסמים תדיר בעיתונות, ישנם מקרים שבהם המאבטח מוצא עצמו מסייע בהצלת חיים. בשנת 2011, מצא את עצמו מאבטח בבית החולים "סורוקה", ירון גרינשפון, מציל את חייה של אישה שהתמוטטה בכניסה לבית החולים.

מאבטחים במוסדות אלה נדרשים למשמעת קפדנית במיוחד, לסבלנות ולערנות מוגברת.

המאבטח בעבודתו

תפיסת המאבטח את עבודתו

דימויו העצמי של המאבטח הישראלי תלוי במספר גורמים: ראשית, באישיותו וברקע שממנו בא. לדוגמה מאבטח עולה חדש עשוי להיות רגיש ופגיע יותר. הדימוי העצמי שלו עלול להיפגע בעקבות הערות מעליבות. בשנת 2008 תקפו שני עולים מחבר העמים, על פי החשד, מאבטח אתיופי שדרש מהם לפתוח את תיקם לשם בדיקה. הם תקפו אותו מילולית ופיזית.

שנית, דימויו העצמי של המאבטח תלוי גם במקום שבו הוא מועסק. מאבטח ברכבת ישראל או במוסד ממשלתי עשוי להרגיש בעל חשיבות רבה יותר ממאבטח בסופר, זאת למרות שבפועל אין הבדלים במעמדם. לדוגמה הפיגוע בקניון בעפולה, בשנת 2003, שבו נהרג מאבטח הקניון שמנע פיגוע חמור יותר.

לעתים, הדימוי העצמי תלוי בעצם ההופעה - קרי לבושו והנשק שבו הוא מצויד במשמרתו. מאבטח שנדרש לעמוד בווסט צהוב ובכובע, בזמן משמרת בפאב או במועדון לדוגמה, עשוי להרגיש מגוחך. זאת בעוד מאבטחים ברכבת ישראל, שעוטים על גופם וסט מחויט, כובע מדוגם וחמושים בנשק חדש יותר, עשויים להיות בעלי "גאוות יחידה" ודימוי עצמי גבוה יותר.

הדימוי העצמי והתנאים שהמאבטח זוכה להם משפיעים על התייחסותו אל עבודתו: אם ברצינות, או שמא בזלזול ובחוסר מקצועיות. בניגוד לעיסוקים אחרים, הדימוי והעצמי והדרך שבה תופס המאבטח את עבודתו עשויים להשפיע ישירות על חייהם של אנשים.

יחסי עובד - מעביד

המאבטח המועסק לרוב כ"עובד קבלן" מוצא עצמו עובד מול שני מעבידים: חברת השמירה עצמה, ובעל העסק שהוא מאבטח. ישנם מקרים רבים בהם נדרש המאבטח על ידי בעל העסק לתת יד לדברים שאינם קשורים כלל בעבודתו, חלקם הוזכרו לעיל. עיקר המגע של המאבטח הוא עם בעל המקום השוכר את שירותי השמירה. כמו בכל מערכת יחסים בין בני אדם, לעתים שוררים יחסים תקינים ולעתים לא. מאבטח רשאי לסרב לבקשות שונות שאינן קשורות בעניין האבטחה, אולם כדי לשמור על מערכת יחסים תקינה עם בעל המקום נענה המאבטח בחיוב לבקשות אלו. עם זאת עליו לשים לב שאין הבקשה פוגעת בעבודת האבטחה.

הרשות היחידה שאחראית על תנאי העסקתו של המאבטח היא חברת השמירה עצמה. אין היא יכולה לגלגל את אחריותה לפתחו של שוכר שירותי השמירה. מערכת היחסים בין המאבטח לבין חברת השמירה היא לרוב מערכת יחסים עגומה ונעדרת אמון. על המאבטח להיות ערני לכך שתנאיו וזכויותיו ממולאים כפי הנדרש ממעסיקו. על רקע זה של אובדן אמון בשל הפגיעה בתנאים, מתערערת מערכת היחסים בין המאבטח לבין מעסיקו.

תפיסת הציבור את עבודת המאבטח

הציבור הישראלי רואה את המאבטח בשני אופנים: האחד - כתחנת מעבר בדרכו, לעתים טורדנית ומעכבת, והשני - תחושה כי אותו "מטרד" יעשה את עבודתו נאמנה ויגן עליו במקום שהייתו.

על פי רוב, הציבור מגלה יחס סובלני כלפי המאבטח מתוך ידיעה שחייו עשויים להיות תלויים בו. מנגד, לא אחת מגיב הציבור בלגלוג, בתלונות, בבדיחות עוקצניות ובהתחכמויות הגורמות לעלבון ולחוסר מוטיבציה. מקרים קיצוניים יותר של גילויי אלימות ובריונות אף הם לא פוסחים על עבודת המאבטח.

תפיסת המאבטח את הציבור

קיים קשר גומלין בין תפיסתו וראייתו של המאבטח את הציבור לבין יחס הציבור כלפי המאבטח. כאשר הציבור מגיב ביחס אכפתי כלפי המאבטח ונוהג בו בהגינות תוך הכרה בחשיבות מקצועו – מגיב המאבטח כך כלפי הציבור: הוא "מגדיל ראש" ומגלה יוזמה ורצון לבצע את תפקידו באופן המועיל ביותר. כאשר הדבר אינו קורה, ואף ההיפך - הציבור נוהג באלימות ובגסות כלפי המאבטח – כך יראה המאבטח את הציבור: חסר סובלנות ומערים קשיים.

סיכום

מטרות מאמר זה הן לסקור את תחום האבטחה הפרטית בישראל, על האספקטים השונים שלו; להעביר מידע סטטיסטי לצד תנאי ההעסקה השונים שהמאבטחים זוכים להם; לסקור את תחומי האבטחה השונים ואת מערכת היחסים בין המאבטח לבין החברה הישראלית.

נושא בעייתי שבו עסק המאמר הוא התחום הסטטיסטי. מכיוון שענף האבטחה נקשר לרוב עם ענף הניקיון, נוצר קושי רב לאמוד את מספרם המדויק של אלו העוסקים באבטחה, ומכאן הצורך לסייג את הנתונים השונים.

עם זאת, ניתן להסיק ממאמר זה את הדברים שלהלן:
ענף האבטחה זוכה לאחר שנים ארוכות להכרה רצינית יותר מצד הגופים הרשמיים וישנו רצון כן מצדם של משרד התמ"ת ושל גופים רלוונטיים אחרים לדאוג לזכויותיו של המאבטח. ניכרת הבנה רבה יותר כי המאבטח עומד בחזית וכי לפתחו רובצים סיכונים רבים. אף על פי כן, רבות מהחברות טרם השכילו לעמוד בתנאים שהציבו ההסכמים השונים, המאבטחים עצמם עדיין לא הצליחו להגיע לידי התאגדות שתעזור להם לשמור על זכויותיהם, והציבור בישראל נותר ברובו אדיש לתנאי ההעסקה של המאבטחים ותופס את המאבטח כמחויב המציאות ואינו נרעש מגילויי האלימות שהמאבטח נחשף להם.

נספח

נספח זה כולל כותרות שונות העוסקות בעניין המאבטחים שהתפרסמו במרוצת השנים האחרונות בכותרות החדשות.
מבחר כותרות זה מוגש אל הקורא על מנת להרחיב את המאמר במקומות שקצרה היריעה מלעשות זאת.

בת-ים: מאבטח אתיופי הותקף על רקע גזעני: על-פי החשד, שני צעירים שעלו מחבר המדינות תקפו
וקראו קריאות גזעניות לעבר המאבטח שביקש מהם לפתוח תיק. (אבי כהן, YNET ,5.2.2008)

המאבטח שהותקף: "מי יפרנס את משפחתי?" שני צעירים שלא הוכנסו למועדון בבצרה תקפו את רומן גלפנד, וכעת הרופאים חוששים שהוא איבד את עינו. "אנחנו מתייחסים אליהם כמו ילדים, ופתאום מגיע אחד שתוקף אותך. אתה שואל את עצמך - למה". סנגור החשוד אמר לשופטת: המאבטח דחף. (רענן בן-צור, ΥΝΕΤ ,30.4.11)

הרוג ופצוע בקטטה בין מאבטחים בתל-אביב: המאבטח של מסעדת ביבלוס, בטיילת בתל-אביב, פתח באש ופגע בשני מאבטחים של בעל המקום. אחד מת מפצעיו והאחר נפגע באורח בינוני. המאבטח שירה נמלט מהמקום והסגיר את עצמו. שני מעורבים בקטטה נמלטו אף הם. (אלי סניור ויואב זייתון, YNET ,20.1.2011)

התמ"ת מעגן את זכויות המאבטחים בחוק: בן אליעזר חתם על צו ההופך את הסכם העבודה שנחתם בין ההסתדרות לחברות השמירה לחוק מחייב. השומרים והמאבטחים יקבלו, לראשונה, שכר מינימום גבוה מעט משכר המינימום במשק וביטוח מפני הסיכונים הכרוכים בעבודתם. (תני גולדשטיין, YNET ,21.6.2009)

חשד: מאבטח בבית המפכ"ל עישן סמים במשמרת: שוטרי סיור של תחנת גבעתיים תפסו את המאבטח - המועסק על-ידי חברה פרטית - בשעה ששמר על הבית בגבעתיים. הוא נעצר. (אלי סניור, YNET ,3.10.2010)

יאן בלום, שנפצע אנושות בפיגוע בדולפינריום ונפטר מפצעיו, מובא למנוחות. (חדשות וואלה, 5.6.2001)

מאבטח באוניברסיטת ת"א הותקף ונשקו נגנב: כוחות משטרה מחפשים אחר שני אלמונים שעל פי החשד ריססו גז מדמיע לעבר פניו של שומר במוסד האקדמי, חטפו את נשקו ונמלטו ברכב. (אבי אשכנזי ונתיב נחמני, NRG ,4.5.2010מעריב)

מאבטח הותקף בקניון הסיטי: מאבטח בקניון הסיטי העיר לאדם שישב על כסא של ילדים בזמן הצגה שנערכה במקום. האיש שפך עליו קפה, שרט אותו עם מטרייה ולקינוח - התנגד למעצר. (יאיר הרוש, YNET ,30.12.2008)

מאבטח הותקף ליד צומת רעננה ונשקו האישי נגנב (איילה חננאל, 21.9.2009, חדשות וואלה)

מי מאבטח את ילדי הגן בכפר סבא? רגע לפני שיצאה השבוע לעבודתה, נעצרה מאבטחת בגן ילדים בכפר סבא על אחזקת סמים. בתגובה תקפה את השוטרים. (אירית גרינברג-שאול, YNET ,17.3.2011)

משרד הפנים: מי שלא יודע עברית לא יאבטח: תקנה חדשה מחייבת כל מאבטח לעבור בחינה בכתב בעברית. התוצאה: עולים חדשים רבים נכשלו בבחינה ומפוטרים. משרד הפנים: "ידיעת עברית חשובה להגנה על חיי אדם". (דוד רגב, 4.11.2008, YNET)

נדחה ערעור "ב.ג. מוקד אבטחה" על אישור התביעה הייצוגית נגדה: בכך נסללה הדרך באופן סופי להגשת התביעה הייצוגית נגד חברת האבטחה בגין אי-ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה של העובדים. (חן מענית, 4.4.11, גלובס)

קטטה המונית בסחנה: מאבטח הותקף בידי נופשים באתר ונפצע בראשו, 3 תוקפים בני משפחה נעצרו לחקירה ולהארכת מעצר. (רדיו קול רגע, 96FM ,24.8.2010)

תביעה נגד חברת אבטחה על אי הפרשת פנסיה אושרה כייצוגית. סכום התביעה המוערך עומד על 3.34 מיליון שקל. זו הפעם השנייה בלבד שבה מאשר בית הדין לעבודה בקשה להכרה בתביעה כייצוגית. עורך דין: "ההכרעה מעבירה מסר לבית הדין הארצי שם ממתינים בקשות לייצוגיות נוספות" (מיקי פלד, 15.9.08, כלכליסט)

שלושה בני אדם נרצחו בפיגוע בקניון בעפולה: מאבטח הקניון שנהרג מנע פיגוע קשה יותר. שלושה מתוך 48 הפצועים עדיין מאושפזים בבתי החולים, בהם גם מאבטחת הקניון. הפיגוע בוצע על-ידי מחבלת-מתאבדת בת 19 מטובאס, אשר נחסמה בכניסה לקניון על-ידי מאבטח ומאבטחת. (ענבל אביב, רונית נחום-הלוי, NEWS1 ,19.5.2003)

ביביליוגרפיה

מאמרים

אגמון, איתן. 2007. " טענה בדבר עבודה במשך 24 שעות ביממה ברציפות, אינה הגיונית". נטו פלוס: כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש, 195: 18-19.

אגמון, איתן. 2006. "ביטול "תקנות יום העבודה בשמירה" לא שינה, למעשה, למעשה את המצב שקיים כבר שנים רבות". נטו פלוס: כתב העת לעבודה וניהול משאבי אנוש, 191: 52.

אגמון, איתן. 2002. "זכויות בסיום יחסי עבודה בענף השמירה". נטו פלוס: כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש, 150: 113-116.

אידלביץ, רחלי. 2010. "פיצויי הלנה בסך 515% והפרשי זכויות סוציאליות נפסקו למאבטחים בקניון הנגב". נטו פלוס: כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש, 229: 37-38.

בשן, ענת. 2002. "המאבטחים". מראות המשטרה: ביטאון משטרת ישראל, 190: 8-9.

גולוב, רפאל. 2006. "אי סדרים בהעסקת עובדים בענף השמירה והאבטחה בישראל". משאבי אנוש, 221: 24-17.

גולן, ערן. 2006. "מי (לא) ישמור על העובדים? על הקושי באכיפת זכויות עובדים בענף השמירה". חברה, 28: 20-22.

הנדלס, שוקי. 2004. "מאבטחים ושומרים בישראל 2003-1995". מנהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת.

לוי, יואב. 2007. "טורניר המאבטחים הראשון בישראל בקט-רגל כסימן דרך להתאגדות המאבטחים". חברה, 31: 20-21.

מכתב שהגיע לעמותת קו לעובד. 2006. "עובדי קבלן: עדות". במעגלי צדק, 9: 25.

עלון, קציעה ומרקוביץ, דליה. 2007. "לערער את היסודות של העיר: טרור גלוי וטרור סמוי בכרך האורבני הישראלי". בלוק, 4: 15-20.

קנולר, יהודית. 2001. "מציאות עגומה על ענף השמירה מתגלה בבית הדין". נטו פלוס: כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש, 138: 135-136.

שלו-מלצר, נעמי. 2004. "פיצויי פיטורים בחילופי מעבידים בענף השמירה". נטו פלוס: כתב העת לעבודה וניהול משאבי אנוש, 173: 35.

עיתונות

זינגר, רוני. "אולי שכפ"צים יעזרו, אולי כלבים". הארץ, 11.2.2005.

Lagerquist  Peter and Steel Jonathan. Group 4 security firm pulls guards out of West Bank. guardian, 9.8.2002).

דו"חות

הס, אריה. 2002. תקציב מדינת ישראל: מדריך לידיעת תקציב המדינה ובחינתו. האוניברסיטה של מישיגן: מפ"ל.

טור-סיני, אביעד ודמיטרי רומנוב (עורכים). 2010. "האם יציבות תעסוקתית בתחילת הקריירה טובה עבור המשכה?". בתוך. טור-סיני, אביעד ודמיטרי רומנוב (עורכים), לקחים מענף אבטחה ושמירה, 37-42. חיפה: מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל.

מרכז המידע והמחקר של הכנסת. "מאפייני ההעסקה של עובדי שמירה ואבטחה בישראל". 10.7.2005

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 2005. סקירה בנושא מאבטחים ושומרים בישראל 1995-2003".

 אינטרנט

ביאור חיים. הסכם קיבוצי חדש בענף האבטחה: החברות יחויבו להפריש לביטוח פנסיוניΤheMarker ,11.10.2009. אוחזר ב-24.3.2011

הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל. אוחזר ב-25.3.2011.

כהן אבי. המשטרה: רצח מאבטח המועדון- נקמה על קטטה. ΥΝΕΤ ,25.2.2009. אוחזר ב-21.3.2011,

כהן אבי. בת-ים: מאבטח אתיופי הותקף על רקע גזעני. ΥΝΕT ,4.2.2008. אוחזר ב-25.3.2011

כהן אבי. מת האדם שהוכה על ידי מאבטחים ברכבת. ΥΝΕT ,8.7.2005. אוחזר ב- 25.3.2011

לוביץ' ורד. הורשעה בהריגת גבר שהעיר "אינך יודעת לירות". YNET ,18.2.2008. אוחזר ב-21.3.2011

לוביץ' ורד. שלושה הואשמו ברצח המאבטח ב"חצי חינם". ΥΝΕΤ ,7.5.2007. אוחזר ב-21.3.2011

לוביאניקר אוהד. עבודות שירות לצעיר שתקף מאבטח. LOCAL ,6.7.2009, אוחזר ב-25.3.2011

מרסיאנו אילן. הצעת חוק: למאבטחים מגיע יותר. ΥΝΕΤ ,20.5.03. אוחזר ב-25.3.2011

עבודה שחורה. 2007. "זכויות מאבטחים – הרשימה המלאה". אוחזר ב-13.5.2001

 עונש למובטלת ששפכה חומצה על מאבטח בלשכת התעסוקה. פוליטיק, 19.11.2010, אוחזר ב-25.3.2011

תורמי ויקיפדיה. "השומר". אוחזר ב-21.3.2011.

Kassman, Laurie. 2002. "Private Security Companies Booming in Israel". Israel

Faxx. Retrieved 25.3.2011,


מילות מפתח

אבטחה | אופק-התקדמות | אלימות | בריונות | זכויות-עובדים | טרור | כח-אדם | מגנומטר | מועדונים | מוסדות-חינוך | משרד-התמ"ת | סלקציה | משרד-התמ"ת | עובדי-קבלן | קטטות | תוספות-סיכון | תקציב-המדינה

הערות שוליים

    צפה בתגובות  תגובות על המאבטח הישראלי (1)

    מאור

    Ezhazaitt@gmail.com
    מאמר ענייני ומקצועי! ישר כוח!
    יום שלישי כ"ג בתשרי תשע"ו 6 באוקטובר 2015

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.