דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר 4 מדרגים

תיירות נכנסת של דוברי ספרדית לישראל

תיירים דוברי ספרדית בטיול בארץ
תיירים דוברי ספרדית בטיול בארץ
מרסלו לייזר
תיירת צעירה
תיירת צעירה
מרסלו לייזר
תיירת צעירה
תיירת צעירה
מרסלו גלייזר
תיירים דוברי ספרדית בטיול בארץ
תיירים דוברי ספרדית בטיול בארץ
מרסלו גלייזר
תיירים דוברי ספרדית בטיול בארץ
תיירים דוברי ספרדית בטיול בארץ
מרסלו גלייזר
שייט בכנרת
שייט בכנרת
מרסלו גלייזר
תיירים דוברי ספרדית בטיול בארץ
תיירים דוברי ספרדית בטיול בארץ
מרסלו גלייזר
נוף הגליל מהר תבור
נוף הגליל מהר תבור
מרסלו גלייזר
ביקור בגן לאומי קיסריה
ביקור בגן לאומי קיסריה
מרסלו גלייזר
ביקור בגן הבהאים בחיפה
ביקור בגן הבהאים בחיפה
מרסלו גלייזר
אוניית נוסעים בנמל חיפה
אוניית נוסעים בנמל חיפה
מרסלו גלייזר
ים המלח
ים המלח
מרסלו גלייזר
רחצה בים המלח
רחצה בים המלח
מרסלו גלייזר
ביקור בכנרת
ביקור בכנרת
מרסלו גלייזר
הטבילה
הטבילה
מרסלו גלייזר
הדלקת נרות במערת אליהו הנביא
הדלקת נרות במערת אליהו הנביא
מרסלו גלייזר
תפילת המונית
תפילת המונית
מרסלו גלייזר
הפסקה לתפילה ומדיטציה
הפסקה לתפילה ומדיטציה
מרסלו גלייזר
טקס חידוש הנישואין
טקס חידוש הנישואין
מרסלו גלייזר
טקס דתי
טקס דתי
מרסלו גלייזר
מצות
מצות
מרסלו גלייזר
עירבוב מנהגים
עירבוב מנהגים
מרסלו גלייזר
הזדהות בנגב
הזדהות בנגב
מרסלו גלייזר
צילום עם חיילים בכותל המערבי
צילום עם חיילים בכותל המערבי
מרסלו גלייזר
תצפית אל ירושלים
תצפית אל ירושלים
מרסלו גלייזר
בית כנסת החורבה בירושלים
בית כנסת החורבה בירושלים
מרסלו גלייזר
המדבר כאטרקציה תיירותית
המדבר כאטרקציה תיירותית
מרסלו גלייזר
סביבת המלון בטבריה
סביבת המלון בטבריה
מרסלו גלייזר
המדריך כנציג החברה הישראלית
המדריך כנציג החברה הישראלית
מרסלו גלייזר
נהגים של קבוצת תיירים
נהגים של קבוצת תיירים
מרסלו גלייזר
נגן רחוב
נגן רחוב
מרסלו גלייזר
דייגים בחוף הכנרת
דייגים בחוף הכנרת
מרסלו גלייזר
תיירים מתחפשים
תיירים מתחפשים
מרסלו גלייזר
אינטרקציה של תיירים עם ישראלים
אינטרקציה של תיירים עם ישראלים
מרסלו גלייזר
ריקודי עם בכנרת
ריקודי עם בכנרת
מרסלו גלייזר
הצבא כאטרקציה תיירותית
הצבא כאטרקציה תיירותית
מרסלו גלייזר
תיירים דוברי ספרדית בטיול בארץ
תיירים דוברי ספרדית בטיול בארץ
מרסלו גלייזר
מרסלו גלייזר

נוצר ב-6/14/2011

הקדמה

ניסיון אישי

נולדתי בארגנטינה ולכן שפת האם שלי היא ספרדית, רוב חיי דיברתי ותקשרתי בסביבה לטינית. כמו כן מגיל צעיר סקרנה אותי העובדה שבתוך המדינה עצמה יש תתי שפות, מבטאים ומנהגים תרבותיים כל כך שונים, שנראים אחרת לגמרי למרות הקרבה בין האזורים. בנוסף לכך, הרגשתי כאדם יהודי, הבדל תרבותי לעומת רוב התושבים מהמדינה שהיו נוצריים, עניין זה אף הוא, השפיע על ההתנהגותי בפעילות היומית.

לפני הגעתי לארץ כ-"עולה" בשנת 2002, ביקרתי במדינה פעמיים. הביקור הראשון היה בשנת 1999 והביקור השני היה בשנת 2001. בשני המקרים מטרת הביקור הייתה השתתפות בקונגרס העולמי הציוני כנציג תנועת הנוער "ישראל הצעירה", וכן, להיות נוכח בסמינר עולמי של התנועה. אחת המטרות בשהייתי, הייתה להכיר את המדינה על כל מרכיביה ולבחון את האפשרות האמיתית להשתקע בה.

בביקורים עצמם לא שלטתי בשפות עברית ואנגלית ברמה גבוהה, כמו רוב הדרום אמריקאיים המגיעים לארץ בפעם הראשונה. לפיכך, האינטראקציה בקונגרס ובימים החופשיים הייתה מורכבת. המפגש הראשוני עם האוכל, כמות החיילים ברחובות, הקדמה הטכנולוגית, אופיים המיוחד של המקומיים, העדות השונות והמקומות הקדושים, הותירו בי חותם עמוק. ללא שום ספק נחשפתי בתקופה זו, לדברים שלא הייתי רגיל להם בסביבתי והם אף העלו בי שאלות רבות לגבי החיים בארץ.

מעל שנתיים אני עובד כמורה דרך של קבוצות של דוברי ספרדית המגיעות לישראל, ממדינות ודתות שונות. כאדם יהודי היה לי ברור הקשר בין הגולה לארץ ישראל, אך רק דרך העבודה הצלחתי לגלות את חשיבותו של האזור גם עבור הנוצרים. הדרכתי קבוצות ובודדים שהגיעו במטרות מגוונות: השתתפות בתוכניות חינוכיות, עלייה לרגל, ביקור משפחתי, הכשרה מקצועית ותיירות עסקית.

רקע מחקרי

נושא התיירות הנכנסת של דוברי ספרדית לישראל, לא נחקר בארץ עד היום. מכאן, שמאמר זה מנסה לראשונה לפרש את אפיוניה על בסיס ניסיוני האישי, ועל בסיס ראיונות אתנוגראפיים עם אנשי מפתח בתעשיית התיירות, עם מספר לא מבוטל של תיירים. על מנת לחקור את האוכלוסייה הנדונה נצטרך לזהות את הפרופיל של התייר הדובר ספרדית, שמגיע מאזורים שונים בעולם. אבחן את המניעים האישיים הגורמים לביקורים בארץ. כמו כן, נפרט את תהליך הביקור בארץ, שעשוי להראות שונה מאוד בין סוגי האוכלוסיות. הנושא האחרון העומד לבדיקה הוא האינטראקציה עם האוכלוסייה הישראלית.

מטבע הדברים, התיירים דוברי הספרדית מתנהגים באופן שונה לעומת אוכלוסיות ממקומות אחרים בעולם. רבים הושפעו ממסורות ואמונות בארצות מוצאם וכמובן מהדיאלקט הלשוני המאפיין כל מדינה ומדינה. ישנו הבדל מהותי בין מסלול ביקורו של אדם נוצרי לבין תייר יהודי, אך ישנם גם מכנים משותפים לא מבוטלים.

הערה: קשה מאוד להבחין בין תייר, עולה-רגל ומבקר. בחלק מן המקרים, התפר בין ההגדרות הללו קשה לזיהוי. כדי לנסות ולהגיע להגדרת התייר, ננסה לפרט מהי מטרת הביקור. האם האדם מגיע להכשרה, לעסקים, לביקור קרובים, מסע דתי או תיירות. יתכן, שמקומות הלינה ואף מקומות הבילוי בזמנם החופשי הינם בעלי אופי שונה.

המפגש בין האוכלוסייה הישראלית לבין התיירים היהודיים והנוצרים יוצר מתח תרבותי מסוים. אופי החיים בארץ, המושפע הן מהמסורת והרקע היהודיים והן מהשפעות אחרות, כגון החופש המערבי, אינו קל להבנה. ביקשתי לברר מה הרושם שאיתו יוצאים התיירים מהחיים בישראל, והאם ציפו למשהו אחר. מעניין אותי לבחון האם בהיכרות המדינה ותושביה מתנפצים חלק מן המיתוסים על ישראל שאיתם הגיעו לביקור בארץ.

פרופיל התייר

רקע

הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר ברחבי העולם, ודוברים אותה ברמות שונות 486 מיליון איש, ב-44 מדינות המפוזרות בחמש יבשות. זוהי שפת הדיבור הרביעית בתפוצתה לאחר המנדרינית, האנגלית וההינדית. היא משמשת כשפת אם בפי 332 מיליון דוברים, ובכך היא השנייה המדוברת ביותר בעולם. ניתן לחלק את האזורים בהם מדברים בספרדית בעולם כך: 381 מיליון באמריקה לטינית, 47 מיליון בספרד ו58 מיליון בשאר העולם. אוצר המילים נוצר משילוב של לטינית וערבית. הספרדית הופיעה בכתב לראשונה במאה האחת עשרה לספירה.

לפני הגעתם של הספרדים ליבשת אמריקה בשנת 1492, בהנהגתו של קריסטובל קולומבוס, שלטו במרחב תרבויות מפותחות כמו המאייה, האינקה ועוד. הספרדים הם הראשונים שהכריחו את המקומיים להמיר את דתם לנצרות, בחלק מן המקרים אנשים רבים נרצחו בשל התנגדותם. בצורה הזאת הצליחו הכובשים לשנות את דתם של המקומיים באופן מלא או חלקי (כלומר צירוף של סימנים נוצריים לפולחן המקומי). המגמה המשיכה לצמוח ב-500 השנים האחרונות ומכאן שהיום יש מאות מיליוני לטיניים נוצריים. האירועים הללו קירבו את האנשים לחייו של ישו, ולכן גם לארץ ישראל למרות שרובם לא ביקרו בה מעולם.

מספר היהודים דוברי ספרדית שמתגוררים בספרד ומדינות אמריקה לטינית יחד, עומד על כ-400,000 נפש, שמהווים אחוז קטן מאוד (0.01%) יחסית לכלל האוכלוסייה. הקהילה היהודית בספרד הגיעה למדינה לאחר גלות חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ. הם היוו חלק יחסית קטן מהאוכלוסייה וסבלו מרדיפות לאורך השנים, בעיקר בסוף האינקוויזיציה בשלהי המאה ה-15, למעט בתקופת השלטון המוסלמי, בה מצבם היה נוח יחסית.

אחוז המכריע של יהודי אמריקה לטינית הגיעו ליבשת, בסוף המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 בעקבות רדיפות היהודים בארצות מוצאם ולאחר חיפוש הזדמנויות חדשות. יחד איתם הגיעו בסוף מלחמת העולם השנייה לדרום אמריקה גרמנים רבים, ביניהם פושעי מלחמה שהתקבלו על ידי המשטרים הצבאיים שהזדהו עם המשטרים הטוטליטריים. בחלק מהמדינות בהן מדברים ספרדית, אין יהודים כלל, או שחלקם באוכלוסייה הוא מזערי. למרות זאת, ברוב המדינות, היהודים הצליחו להגיע לתפקידי מפתח.

התייר דובר הספרדית מגיע לישראל בעיקר ממדינות אמריקה הלטינית ומספרד. עם זאת, ישנו מספר לא מבוטל של דוברי ספרדית שמגיעים ממדינות שונות כמו ארה"ב ומדינות אירופה. הגירתם למדינות מפותחות נבעה מבעיות כלכליות וביטחוניות בעיקר. עובדה זו, מקשה על ההגדרה הסטטיסטית של מדינת המוצא של התייר הלטיני בהגעתו לישראל.

מוצא

אמריקה לטינית

באמריקה הלטינית מתגוררים כ-381 מיליון אנשים דוברי ספרדית. הנ"ל מהווים מעל 78% מקרב דוברי שפה זו בעולם. לאור הנתונים הללו, ניתן היה להניח כי הם הרוב המכריע של התיירות הנכנסת של דוברי ספרדית לישראל. למרות זאת, הגיעו מאמריקה הלטינית בשנת 2007 כ-69,945 תיירים בלבד. תיירים אלו, היוו רק 60% מכלל דוברי ספרדית שנכנסו לארץ, זאת ככל הנראה לאור חוסר יכולת כלכלית לעמוד בהוצאות הנסיעה.

לרוב המדינות הלטיניות בעיות כלכליות עמוקות ומושרשות. העוני מגיע למימדים גדולים מאד ומכאן גם העלייה במקרי האלימות. גניבות, מעשי ביזה ושוד הינם דבר שכיח. חטיפות תמורת כסף הם עניין יום יומי בחלק מן המדינות. מלחמות בין כנופיות סמים גם הם חלק מן השגרה. מעניין, כי למרות העבירות הללו חלק ניכר מהפושעים מגדירים עצמם כאנשים דתיים.

המדינות באמריקה הלטינית שונות מאוד מספרד, על אף ההשפעה המז'ורית שלה. במדינות כמו ארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה, בדרום אמריקה הלטינית, רוב האוכלוסייה היא ממוצא אירופאי, אשר היגרה בזמן מלחמות העולם. בארגנטינה ישנו גרעין מקומי שולי למדי. באורוגוואי ישנם מעט תושבים ממוצא אפריקאי, מצאצאי עבדים, ואילו בצ'ילה אחוז המקומיים גדול יותר יחסית לשני האחרים.

בשאר מדינות אמריקה הלטינית המקומיים מהווים את רוב האוכלוסייה, חלק מהם צאצאי האימפריות האזוריות שנוצחו, ולכן צבע עורם כהה יותר וגובהם נמוך יחסית. למרות שההשפעה המערבית לא איחרה להגיע, עדיין ניתן לזהות קבוצות גדולות של מקומיים שהצליחו לשמר את תרבותם העתיקה ולובשים בגדים צבעוניים מאוד. בין המאכלים ישנם שילובים של פירות, זרעים ובשרים מקומיים. המוסיקה הלטינית מחולקת לאין סוף פלגים, ביניהם: הסלסה, הרומבה, הרגטון והקומביה.

ניתן להגדיר את דוברי הספרדית כאנשים מאוד שמחים למרות הקשיים. הם אוהבי כדורגל וספורט ככלל, בעלי אופי דתי מודגש. במרבית המדינות, הדמוקרטיה עדיין חדשה להם ומכאן שאינן עמידות מספיק. השחיתות מגיעה לכל הרבדים בחייהם. במשך השנים המגמה היא לחקות את התרבות האמריקאית והאירופאית, לטוב ולרע, מכאן שהפערים בחברה גדלים בצורה לא פרופורציונאלית.

ספרד ועוד

בספרד מתגוררים כ-47 מיליון אנשים דוברי ספרדית, אחוז זה מהווה כ-9% מקרב דוברי אותה שפה בעולם. לפי נתונים ממשרד התיירות משנת 2007 הגיעו לישראל 47,065 תיירים מספרד. למרות היותם אחוז קטן מכלל דוברי הספרדית בעולם, הם היוו כ-40% מכלל דוברי ספרדית שנכנסו לארץ. סביר להניח שדבר זה קשור למעמד הכלכלי הטוב של המדינה, ביחס למקומות אחרים בעולם. לא ניתן להשיג את הנתונים של דוברי ספרדית ממדינות אחרות שנכנסו לארץ באותה שנה, מפני שהרישומים מתבססים על מדינת המוצא של התייר ולא על שפת הדיבור.

הספרדית שמקורה בקסטיליאנית (הקרויה español או castellano בשפה עצמה) היא השפה הרשמית ברחבי ספרד. עם זאת, קיימות שפות אזוריות אחרות. ספרד מוכרת לאורך ההיסטוריה כמדינה קתולית מובהקת, עם השפעה מוסלמית מסוימת, בעקבות כיבושה בעבר וגם בשל קרבתה לצפון אפריקה. תפיסתה האנטישמית היא עתיקה מאוד ורק בתקופה האחרונה ניתן לראות שינוי במגמה זו. כתוצאה מכך כל מה שקשור ליהודים, בצורה ישירה או עקיפה, מושפע מדעה קדומה שלילית. מכאן שהתפיסה כלפי מדינת ישראל היא המשך של אותה מגמה.

קשה מאוד להגדיר את האדם הספרדי. ברחבי המדינה קיימים מבטאים שונים ותתי שפות. עד היום המריבה בין האזורים גדולה כל כך עד שחלקים שלמים דורשים עצמאות מהמדינה. ספרד היום נהנית מדמוקרטיה והמלוכה עדיין מתפקדת, אך באופן סימבולי בלבד בדומה למוסד הנשיאות בישראל. כמו כן, היא שייכת לאיחוד האירופי, אך בשנים האחרונות סובלת מאבטלה ומבעיות כלכליות רבות.

תרבותה עשירה מאוד, מגוונת ומפורסמת בעולם כולו. הספרדים אוהבים כדורגל וענפי ספורט נוספים. אדריכלים, סופרים, מעצבים וציירים רבים צמחו בה. סגנון המוסיקה הפופולארי ביותר בספרד, הוא הפלמנקו. המאכלים כמו פאייה וטאפס נמכרים במדינות רבות ומהווים סמל של המדינה. בפוליטיקה קיימים מאבקים בין השמרנים לבין השמאלנים.

ישנם כ-58 מיליון דוברי ספרדית נוספים ברחבי העולם, מתוכם כ-50 מיליון לפחות מתגוררים בארה"ב. במדינה זו, הספרדית הינה השפה השנייה המדוברת ביותר, כ-16% מהאוכלוסייה. בארה"ב מתגוררת הקהילה הלטינית השנייה הגדולה בעולם, אחרי מקסיקו. למרות שהספרדית אינה שפה רשמית, רוב הפרסומים ואתרי האינטרנט הממשלתיים מופיעים גם בשפה זו. על אף, שדוברי הספרדית בארה"ב אינם משתייכים למעמד סוציו אקונומי גבוה, רבים מהם מסוגלים לממן חופשה בחו"ל.

שייכות דתית

נוצרים

הרוב המוחלט של דוברי ספרדית מאמריקה הלטינית הוא נוצרי קתולי. חלק קטן מאוד שייך לפלגים האורתודוקסים, ובשנים האחרונות נראית מגמת עלייה בהופעתן של כנסיות פרוטסטנטיות-אוונגליסטיות. ההשפעה של הכנסייה היא חזקה מאוד על אורח החיים של האוכלוסייה. בכל עיר ישנה בכיכר המרכזית העתיקה כנסיה גדולה, בהשפעה ספרדית עתיקה, ובמקרים מסוימים נבנו קתדראלות ובזיליקות ענקיות.

רק לפני שנים בודדות שינו בחוקה של מדינות רבות את הסעיף הקובע, שנשיא המדינה חייב להיות נוצרי קתולי. מערכת החוק והמשפט מושפעת בצורה מסוימת מערכים נוצריים. למרות זאת, ניתן להגדיר שברוב המקרים ההחלטות אינן קשורות לדת. בכל המדינות הללו, לוח השנה הינו נוצרי, קתולי, גרגוריאני, מכאן שהחופשים וימי החג מצוינים על ידי הוותיקן והכנסייה המקומית.

כל המיעוטים זכאים לחופש דת עבור ביצוע הפולחנים, קיימת סובלנות רבה מצד השלטון כלפיהם. במדינות מרכז וצפון אמריקה הלטינית נתקלים בתופעות מעניינות של שילוב פולחן מקומי (סינקרטיזם) עם מנהגים נוצריים כגון, יום המתים בגואטמלה. בכנסיות רבות אפשר לזהות שהפסלים של ישו ומריה מקושטים וצבועים בסגנון שמאפיין תרבויות מקומיות עתיקות. בחלק מן המקרים אף שינו את שמם של האלילים, מבלי לשנות את צורתם.

יהודים

יהודים דוברי ספרדית הינם מיעוט בסביבתם. בחלק מן הקהילות ניתן לזהות עשרות או מאות משפחות בודדות. ההתבוללות בשנים האחרונות עומדת על כ-50% מאוכלוסיה זו, בשל ההיטמעות בחברה המקומית. מרביתם חילוניים או רפורמים, חלק שומר מצוות, כשהאורתודוקסים מהווים אחוז קטן בלבד. אף על פי כן, לאחרונה ניכר שגשוג בקרב האורתודוקסים, השפעתם עולה וכך גם מספרם.

רוב היהודים, עובדים באופן עצמאי או מנהלים חברות, ואף מגיעים לתפקידים בכירים בממשלות המדינות. למרות זאת, חלקם הקטן הם ממעמד סוציו אקונומי נמוך. הקהילות מאורגנות היטב ויש ביניהן שיתוף פעולה. בקהילות הגדולות יותר, התחרות בין הארגונים היהודיים היא גדולה. האשכנזים (פולנים, רוסים וגרמנים) מהווים רוב בכל הקהילות, יחסם כלפי המזרחיים (טורקים, סורים ולבנונים) הינו יחסית טוב.

ישנה מערכת חינוך ענפה בכל המדינות שלעיתים נתמכת על ידי הסוכנות היהודית. לעיתים, היא כוללת את כל רמות הלימוד, מגן חובה ועד האוניברסיטה. רוב היהודים העמידים לוקחים חלק במסגרות פורמאליות כגון בתי-ספר, וכן במסגרות לא פורמאליות, כגון מועדוני ספורט. הללו תפסו לאחרונה את מקומן של תנועות הנוער הציוניות, אשר מלאו בעבר תפקיד משמעותי בליכוד הקהילה.

מדוע הם מגיעים לישראל?

רקע

המניעים המשפיעים על הגעתו של תייר דובר ספרדית לישראל הם: תרבות, דת, נופש, טיול, ביקור קרובים, עסקים, רפואה, השתתפות בכנסים ולימודים. מתוך כלל התיירות הנכנסת לארץ בשנת 2007, 63% הגיעו בהתארגנות אינדיבידואלית ו-37% הגיעו בצורה מאורגנת. מתוכם, כ-47% השתייכו לזרמים שונים מהנצרות, כ-40% היו יהודים וכ- 13% לא ידוע. מטרות הביקור הן מגוונות: 13% באו למטרת חופשה ומנוחה, 13% למטרת תיור וטיול, 24% באו למטרת צליינות, 36% באו למטרת ביקור קרובים וידידים, 8% למטרת עסקים, 2% לכנסים ולימודים, 1% למטרות רפואיות, וכ- 3% לא הגדירו את המטרה.

מטרת הביקור מגדירה את סוג הפעילות בארץ, אך יחד עם זאת, ישנה מטרה משנית שהיא לא פחות חשובה. התיירים קשורים ללא ספק למטען התרבותי של האזור מבחינה היסטורית ודתית. מידת הדתיות תקבע בהתאם למטרת הטיול, בין אם התייר הגיע כעולה רגל ובין אם למטרת תיור. אדם המשתייך לזרם דתי מסוים יקדיש יותר זמן להיכרות האתרים הרלוונטיים לו.

לעומתו, אדם המגיע לביקור עסקי או להכשרה מסוימת, יכול לנצל את זמנו החופשי לטייל במרחב לפי בחירתו.
בחלק מן המקרים הסכסוך היהודי-ערבי, מסקרן את התייר עד מאוד. מרבית התיירים הנוצריים, דוברי הספרדית, נחשפים לפרשנויות פרו-ערביות במדינותיהן, כשכלי התקשורת תופסים צד באירועים בשל לחצים והעמדות של ממשלותיהם. בקרב המדינות הללו ידועה השפעתן של תנועות ומפלגות שמאלניות, אשר מצדיקות פעולתם של פלגים ערביים קיצוניים, למרות שאינן עונות בקנה אחד עם עמדותיהם המוסריות.

מקומות קדושים וביקור קרובים

מקומות קדושים ודת

ביקורו של התייר יושפע הן מדתו ואמונתו והן מהתרבויות והדתות הנוספות להן הוא נחשף במהלך שהייתו. ישנו קושי להגדיר את רוב המבקרים בארץ המצהירים על שייכות לדת כלשהיא כיוון שאין הם מקיימים בהכרח את הפולחן הנדרש.רוב המבקרים בארץ מצהירים על השתייכות לדת כל שהיא, למרות שאינם מקיימים את הפולחן הנדרש. בשל עובדה זו, ישנו קושי להגדיר האם הם נחשבים כעולי רגל או תיירים. נציין כי אדם המגדיר עצמו חילוני הוא יוגדר כתייר.

"זכינו לראות בישראל, ארץ חלב ודבש, המורשת מאבותינו והעשייה היום יומית של הצברים הישראלים שנותנים הכול למען מולדתם. ראינו בביקור את כל ההישגים והמכשולים, עם כל המיתוסים ומציאויות קשות. עם ההצלחות וגם עם כישלונות, אבל תמיד קדימה, בהקרבה, באהבה, בהרגשה ונתינה" (אבלין פורמן).

דוברי ספרדית המגיעים לישראל הם בעיקר נוצרים ויהודים, הראשונים שייכים לרוב לזרם הקתולי ובנוסף ישנם כאלה שמגדירים את עצמם כפרוטסטנטים. העלייה לרגל של הנוצרים לארץ הקודש החלה מסוף התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית, במהלך שנים אלו, הפכה הדת להיות רשמית. העלייה לרגל והתיור באזור החלו כתופעה אינדיבידואלית, אך לימים, הייתה התארגנות בקבוצות למען שיפור הביטחון העצמי והעמקת החוויה.

לרשות התייר דובר הספרדית, לא עומד זמן רב. הביקור עמוס מאוד במטלות להשגה ומצומצם ביותר בכמות הימים. בדרך כלל, הגעתו קשורה לקבוצה מאורגנת מכנסייה, על ידי סיור "רגולר" או באופן פרטי בלי השתתפות כומר. פרק הזמן נע בין שבוע לעשרה ימים בלבד, כשכל הימים מנוצלים מהבוקר עד הערב ללא הפסקות. הזמן הפנוי היחיד שעומד לרשותו הינו לאחר ארוחת הערב, אלא אם ישנה פעילות מיוחדת.

רוב המבקרים היהודים הם חילונים, אך בתוכם ישנם מאמינים רפורמים וקונסרבטיביים. ראשית העלייה לרגל לארץ ישראל ובמיוחד לירושלים התרחשה מקיומו של בית המקדש. בשלושת הרגלים הייתה מצווה להביא את הביקורים ולהקריב קורבן. מאז חורבן בית המקדש העלייה לרגל אינה חובה אך רצויה. עם הקמת המדינה, הגעתם לארץ מעידה על ערכים לאומיים- ציונים.

בקרב היהודים דוברי הספרדית, המטרה ברוב המקרים היא ביקור בארץ הקודש ובאתריה. בנוסף על כך הביקור קשור להכרה בבית הלאומי של העם, עמוד התווך של התפיסה הציונית החילונית. במקרים לא מבוטלים המטרה קשורה בביקור של קרובי משפחה שמתגוררים במדינה, אשר בדרך כלל משולב עם טיול במרחב.

ביקור קרובים

בביקור הקרובים, ייתכן והתייר יטייל באופן עצמאי או בליווי מורה דרך פרטי, למספר ימים בודדים. בחלק מן המקרים קרוב המשפחה, ילווה אותו בטיולים בסופי השבוע, ויקדיש לו זמן לאחר שעות העבודה במהלך השבוע. לעיתים יצטרפו לטיול המודרך בני המשפחה נוספים. יש לציין, כי חלק ניכר מהזמן הוא יבלה לבד. בניגוד לתייר הנוצרי, עומד לרשותו זמן פנוי שאינו מנוצל, בשל הביקור אצל קרובי משפחה וחברים. פרק הזמן של הטיול נע בין שבוע לחודש ימים, ובכל יום המטייל יוצא מהבוקר עד הערב ללא הפסקות.

תייר המגיע בקבוצה מאורגנת, תלוי יותר בלוח הזמנים שנקבע עבורו, לכן זמנו החופשי לביקור הקרובים במהלך הטיול מצומצם. ישנן תוכניות המאפשרות ביקורים של הקרובים בשעות הערב, ובימי השבוע המוגדרים כחופשיים. ברוב הביקורים המאורגנים התייר מבקר את הקרובים בתום התוכנית, לרוב הוא משלב בין טיול בארץ לגיחה במדינה שכנה.

אם מדובר במשפחה קרובה, התייר שוהה ברוב הלילות בביתה, במידה ולא, הוא משכיר חדר בבית מלון ובימים בודדים נשאר אצלם. צורת שהותו ומשך הזמן תלוי בגיל ובמעמד הכלכלי של המבקר. יתכן מצב בו התייר ביקר במדינה מספר פעמים קודם לכן, מכאן שלא ירצה לבקר במקומות שכבר היה בעבר.

הכשרה מקצועית ועסקים

תוכניות הכשרה וכינוסים

חלק מן התיירים דוברי ספרדית המגיעים לישראל משתתפים בכינוסים, מחקרים אוניברסיטאיים ותוכניות הכשרה. כדוגמא, ניתן לציין את הכשרתם בבית-ספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם, שהוקם בשנת 1993. תפיסתו של בית-הספר גורסת שיש לראות את השואה לא רק כאירוע היסטורי אדיר ממדים, אלא כאירוע היסטורי בעל משמעות חינוכית שחובה ללומדו ככזה. עיקר פעילותו של בית-הספר מתמקדת בהוראת השואה והנחלת זכרה, על-ידי הדרכות וסדנאות פרונטאליות לתלמידים צעירים ובוגרים מהעולם כולו.

בפעילותיו השונות של בית-הספר, משתתפים מדי שנה למעלה מ-350,000 סטודנטים, בני נוער, חיילים ואלפי מחנכים מישראל. מאות מורים ומחנכים דוברי ספרדית מכל הדתות, מצטרפים לקורסים שנפתחים לאורך כל השנה. המשתתפים מגיעים מספרד ומכל אמריקה לטינית, והם עוברים קורס של עשרה ימים. כחלק ממטרות בית הספר מטיילים המשתתפים בירושלים ובים המלח.

מקום נוסף בהם משתתפים התיירים היא המחלקה הבינלאומית של המכון למנהיגות, אשר פועלת מאז 1958 בשיתוף פעולה עם משרד החוץ הישראלי במסגרת מש"ב (המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי). המחלקה אחראית על פיתוח וחיזוק קשרי המכון עם ארגונים בינלאומיים ומדינות בעולם, אשר למכון זיקה והזדהות עם מטרותיהם. המחלקה מקיימת בקמפוס בית ברל קורסים בשפות ספרדית, אנגלית, צרפתית, ערבית, רוסית ועברית.

קורסי המכון עוסקים בפיתוח מנהיגות בתחומי החברה, הקהילה, הכלכלה, הביטחון האזרחי וקידום שלום והבנה בין אנשים, קהילות ומדינות. הקורסים משלבים בין החומר העיוני, לבין חוויית הביקור בארץ והמפגש עם נציגי מדינות אחרות. במהלך השנים השתלמו במכון מעל ל-53,000 נציגים מכ- 134 מדינות, בתוכם שלושים ושמונה מדינות מאמריקה לטינית. בין בוגרי המכון אנשים הממלאים כיום תפקידי מפתח במדינותיהם.

דוברי הספרדית היהודיים יכולים להשתתף בתוכניות חינוכיות בארץ, שנתמכות על ידי הסוכנות היהודית ומדינת ישראל. בשנת 2003 החליטו להקים את הפרויקט "מסע", אשר מציע מגוון אופציות למשתתפים. ככלל, לדרום אמריקאים מוצעות מלגות,על מנת לפתותם לבקר בארץ. יש לציין כי הארגנטינאים מקבלים מלגות גדולות יותר ביחס לאחרים בשל המשבר הכלכלי שהתרחש במדינתם בשנת 2001. אחת מהתוכניות הוותיקות שמרכזת צעירים אלה היא "המכון למדריכי חו"ל".

המכון למדריכי חו"ל נוסד בשנת 1946, כיוזמה של התנועה הציונית העולמית עוד לפני קום המדינה. המשימה העיקרית של המכון בזמנו הייתה לספק תוכנית הכשרה לבוגרי תנועות הנוער הציוניות בחוץ לארץ שתסייע להם לעלות ארצה. מכון אמל"ט (אמריקה הלטינית) פועל בשני מחזורים עם עשר תנועות נוער שונות, משמונה מדינות במרכז ודרום אמריקה. בסך הכול למעלה מ-220 מנהיגים צעירים מסיימים את מכון אמל"ט בכל שנה.

פגישות עסקים

ביקורם של דוברי ספרדית בישראל על רקע עסקי הולך וגדל. חברות פרטיות וממשלתיות מקומיות משקיעות מאמצים רבים לקידום הסכמים ושיתופי פעולה. בין הענפים בהם מקיימים מסחר נמנים התחומים הבאים: חקלאות, רפואה, הייטק, אמצעי לחימה, ביטחון, חינוך ועוד. אנשי העסקים הללו מגיעים לתקופות קצרות מאוד ומבצעים פגישות מרובות לאורך כל הביקור. בחלקם הם מצליחים לפנות זמן בסופי השבוע כדי לטייל.

בשנת 1964 נוסדה לשכת המסחר ישראל - אמריקה הלטינית (אמל"ט), לקידום היוזמות העסקיות בין שני הצדדים. שיתוף הפעולה הבילטראלי, שהחל יחד עם המדינות אורוגוואי, ארגנטינה, ברזיל וצ'ילה, כיום, כולל את כל מדינות אמריקה הלטינית. הוועד המנהל של הלשכה מורכב ממתנדבים, ברובם ילידי מדינות הללו המתגוררים בישראל, הפועלים ביחד למימוש יעדיה: עידוד, ארגון ופיתוח הקשרים העסקיים בין הנ"ל. משאביה של הלשכה נובעים בעיקר מדמי החברות השנתיים, הכנסות מהאירועים שהיא מארגנת וחסויות מיוחדות של גופים ממלכתיים וציבוריים. כמו כן, היא מתכבדת לארח נשיאים, ראשי ממשלה, שגרירים ונושאי תפקידים בכירים אחרים.

תהליך הביקור

ישראל כאטרקציה תיירותית

דובר ספרדית שמגיע לישראל יבקר לרוב באתרים מזוהים כהיסטוריים או כדתיים, הממוקמים בסביבה עירונית או כפרית. הפולחן הדתי מושפע מסביבה טבעית, מכאן שחלק מן המקומות הדתיים התפתחו באזורים כאלו. לימים, עם התפתחות הארכיאולוגיה, הפכו המקומות הללו למוקד היסטורי חשוב. חלק מן המקומות החשובים שהתפתחו בסביבה הכפרית בעבר שינו את צורתם, בשל המגמה העולמית למעבר לערים.

ישראל לא נחשבת כאטרקציה תיירותית בזכות הטבע והנופש, למרות זאת חלק מזמן הביקור מוקדש לכך. מבקרים דוברי ספרדית, מגיעים מסיבות תרבותיות ורוחניות, לעומת שאר המבקרים המגיעים ארצה לבילוי ונופש. ניתן להוסיף כי, אזורי טבע מהווים השראה להתפתחות דתית, לדוגמא: במדבריות הארץ וסביבת הכנרת התפתחו רוב התהליכים בדתות המונותיאיסטיות.

הביקור של דוברי הספרדית בארץ כולל שילוב של מקומות היסטוריים, קדושים, טבע, תרבות ופנאי. במהלכו נחשף התייר לערים הגדולות וליישובים הקטנים, אשר מוסיפים לו זווית ראיה מיוחדת לחוויית הטיול. התוכנית התיירותית מושפעת מתחום התעניינותו של התייר וייתכן שבמהלך שהותו הוא ייחשף לתופעות מקומיות שלא ציפה להן. על אף השטח הקטן של המדינה, ניתן להתרשם מרב גוניות בין סוגי אוכלוסיה, צמחיה, בע"ח , אקלים, תוואי שטח ועוד. כמו כן, קיימים אתרים ייחודיים מסוגם בעולם, כמו לדוגמא המקום הכי נמוך בעולם, הרי הוא ים המלח. עובדה זו מעניקה יתרון עצום לעומת יעדים אחרים.

גורמים רבים משפעים על העדפת מקומות הביקור. ביניהם: מקומות הלינה, מזג האוויר (יתכן שהתיירים מעדיפים להגיע לאתרים קרירים וממוזגים לעומת אתרים שבהם הטמפרטורה גבוהה מאוד), המצב הביטחוני אף הוא גורם חשוב בעת בחירת מסלול הטיול.

התייר דובר הספרדית יבחר לרוב לבקר במוקדים התיירותיים המרכזיים, בצורה פרטית או בקבוצה מאורגנת. כעצמאי הוא יכול להיעזר בקרובי משפחה או בליווי של מורה דרך, ובכך יכול להגיע למקומות פחות מתויירים. טיול מאורגן מבוסס על מסלול בנוי מראש שלא ניתן לשנותו, בשל ריבוי האתרים לביקור והמרחק ביניהם. במקרים אלו, צורת הטיול במרחב תהיה מגוונת עד מאוד. תלויה באופי, הרצון ומצבו הכלכלי של התייר.

מרבית התיירים דוברי ספרדית מטיילים עם קבוצה מאורגנת, בשל המגבלות הכלכליות וגם בשל הנוחות שבטיול שמאורגן מראש. חלק מהתיירים הנוצריים משתתפים בביקור כחלק מקהילה דתית, בה לצד המדריך ישנו כומר שעומד בראש הקבוצה ומנחה את הטקסים הדתיים. ישנו חלק לא מבוטל מהם שפחות מזדהה עם הזרם הדתי, שמחליט להצטרף לטיול מאורגן עם מורה דרך בלבד.

סוג האתרים

היסטוריה ופולחן דתי

התייר יבקר לרוב במקומות היסטוריים, וגם באתרים דתיים המשתייכים לאמונתו. בביקור דתי הדגש הוא על הסיפורים המקראיים שהתרחשו בעבר. ההתעסקות במתרחש בהווה במדינת ישראל אינו רלוונטי. ישנם טיולים מאורגנים בהם משתתפים גם יהודים וגם נוצרים יחד, כתוצאה מכך התוכנית בנויה בהתאם. מכאן שתוכנית כזו יכולה לכלול למשל, ביקור בכנסייה, בית כנסת, מסגד וקיבוץ.

תייר נוצרי ממקד את ביקורו באזורים בהם פעלו ישו ותלמידיו, בשילוב של מעט אתרים חשובים ליהדות ולמדינת ישראל. לכן, עיקר הפעילות מתרחשת בגליל ובירושלים. בין המוקדים הללו מבקרים בערים חשובות וכנסיות שהתפתחו עם הזמן. מתוך המקומות היהודיים, מבקרים לרוב בכותל המערבי, מצדה ובמוזיאון יד ושם, ובערים כמו תל אביב, חיפה וטבריה. התיירים הפחות דתיים מתעניינים בהיסטוריה העכשוויות של המדינה.

התיירים היהודיים דוברי ספרדית, מקפידים להגיע לאתרים ההיסטוריים החשובים ליהדות וגם לציונות. משלבים בטיול מוזיאונים, אתרים ארכיאולוגים, מוסדות שלטון, קיבוצים, מוסדות השכלה, אתרי הנצחה ומקומות קדושים בעיקר ליהדות. חלק קטן מהטיולים כוללים אתר נוצרי חשוב, במיוחד אם מדובר בכנסייה, לאור החוק ההלכתי האוסר על הכניסה לאתרים אלו.

טבע ונופש

הטבע והנופש מהווים באזורים רבים בעולם כגורם מרכזי לביקור תיירותי. בארץ אין זה מניע מרכזי מפני שאתרים אחרים מקבלים יותר משמעות. הנוף בישראל מאוד אטרקטיבי, אך לרוב לא ניתן לזהות תכונות בולטות. המקום הטבעי הנחשב יוצא דופן וייחודי הינו ים המלח שהוא יחיד במינו בעולם. הפופולאריות המאפיינת אתר זה אינה פוסחת על התיירים דוברי הספרדית.

החופים בישראל אינם יכולים להתחרות עם החופים המובילים בעולם. גם השירותים התיירותיים כמו המלונות והמסעדות, הינם יקרים יחסית למדינות אחרות. התיירים היהודיים דוברי הספרדית, משלבים בביקורם בארץ נופש באילת, ואף משאירים זמן לרחצה בחופי הכנרת והים התיכון. בים סוף, המשיכה היא לאזורי האלמוגים, ובכנרת הביקור משולב עם טקסים דתיים במיוחד אצל הנוצרים.

תל אביב נחשבת לאחת הערים המובילות בבילויים בעולם, דבר זה משפיע מאוד על התיירים דוברי הספרדית. בקרב הנוצרים, זמנם החופשי הינו לאחר יום הטיול. לפעמים מתארגנים כקבוצה ויוצאים לפאבים, בתי קפה, מסעדות וסיורי לילה. אצל היהודים נפוץ יותר להישאר אצל קרובים ממניעים כלכליים אך גם תרבותיים. הם נוהגים לשלב בתוכנית מספר ימים באילת. העונתיות מגדירה גם כן אזורים מסוימים לבילוי, כגון סקי בחרמון.

מקום לינה

עיר גדולה

תייר דובר ספרדית שוהה לרוב במלון בביקורו בעיר גדולה. לעומתו המבקר היהודי משכיר בית או לן אצל קרובים. גיל המבקרים משפיע על סוג אתר הלינה. למשל צעירים המגיעים בתוכניות חינוכיות, ישנים גם באכסניות נוער. אם מדובר במשפחה יכול להיות שיבחרו במלון בוטיק, המסוגל לקלוט פחות אורחים וכך ליהנות מהשירותים הנלווים. באילת רוב המלונות מיועדים לנופש, לכן הספא הוא מרכיב מרכזי בבחירה.

הסביבה בה תייר דובר ספרדית יבלה בשעות הפנאי משתנה לפי האזור בו הוא נמצא. אם בית המלון ממוקם בעיר יהודית או ערבית, הבילוי יהיה שונה. קבוצה מאורגנת תשהה ברוב הלילות בירושלים, גם כאן הסביבה תהיה אחרת אם המלון יהיה במזרח או במערב העיר. בתל אביב, חיפה ואילת הסביבה היא יהודית חילונית, לכן יתכן שרוב מקומות הבילוי יהיו פתוחים עד מאוחר ורק חלק מהם יהיה סגור בשבת.

ניתן להגדיר שהסביבה בעיר גדולה משפיעה על פעילותו של התייר דובר הספרדית. בשהייתו בעיר ערבית, האפשרויות לבילוי בשעות הפנאי מוגבלות עקב מאפייני התרבות. השפעה אחרת יכולה להיות לפי קירבת העיר לאזור עימות. ערים גדולות בתקופת סכסוך נמצאות כמעט ללא פעילות. אם המלון נמצא באזור יהודי חרדי, כמובן שלא עומד לרשותו מגוון אופציות לבילוי.

יישוב קטן

תייר דובר ספרדית ישתמש ביישוב קטן במגוון אפשרויות של לינה. חלק מהתיירים מנסים לספוג מהאווירה התרבותית של אוכלוסיית המקום. בכפר בדואי תיירותי ישנה אופציה לשהות באוהלים גדולים מסורתיים, כדי לחוות את החיים העתיקים במדבר. בקיבוץ יכולים להשתמש בחדרים פשוטים שהיו בעבר בשימוש החברים. יש גם מתחמי נופש מפותחים, בהם ניתן לשכור צימרים שרמת האירוח בהם גבוהה מאוד.

הסביבה בה יבלה התייר הספרדי בשעות הפנאי היא כפרית, בחלק מן המקרים ישנו פאב או בית קפה ביישוב עצמו. יתכן שחלק מהיישובים מבודדים מאוד ולכן לא ניתן לבקר במקום בילוי בסביבה. בכפר בדואי תיירותי, מלבד הריחוק מאזורים עירוניים אין שירותים נלווים. לכן, לא עומדת לרשות התייר שום אופציה לבילוי. אם עומד לרשותו של התייר רכב פרטי ובקרבת היישוב ישנה עיר גדולה, קרוב לודאי שייסע לבילוי לילי.

רשמים מהחברה הישראלית

ישראל כחברה מסבירת פנים

החברה הישראלית מקבלת את התייר דובר הספרדית בחיבה ותרבותו מקובלת למרות השוני. אנו נמצאים בתקופה בה העולם המערבי מאמץ סממנים לטיניים, בארץ הטרנד קיים במוסיקה, באוכל, בספורט ויש אף רבים הדוברים את השפה הספרדית. התופעה החלה בצורה בולטת עם שידורי הטלנובלות מדרום אמריקה בשנות ה-90', והמשיכה עם הצלחתם של קבוצות ונבחרות דרום אמריקאיות וספרדיות בספורט העולמי.

ברגע שתושבי ישראל מזהים ששפת הדיבור היא ספרדית, הם מנסים לתקשר עם התיירים במילים שרכשו בחייהם. לישראלים קשה להבחין בין המבטאים השונים ולכן מכלילים את כולם כארגנטינאים, בדומה להכללת תושבי ברית המועצות לשעבר שמזוהים כרוסים בכללותם. בין היתר, התפתחותה הכלכלית של ישראל השפיעה על תופעה זו. בעבר רק עשירי ישראל יכלו להרשות לעצמם לבקר בדרום אמריקה. כיום, מבקרים רבים מכל שכבות האוכלוסייה בארץ מגיעים לאמריקה הלטינית. לדוגמה, הורים שנסעו בעקבות ילדיהם התרמילאים.

התייר דובר הספרדית שמגיע לישראל מתקשר עם החברה הישראלית בצורות שונות. יש לציין כי חלק נכבד מהחיילים המשוחררים מבקרים בדרום אמריקה כתרמילאים בתקופה שנעה בין חודש לשנה. כך, מרבית הצעירים יכולים לפתח שיחה, לעיתים אף בספרדית, כשהמבוגרים מנסים זאת באנגלית. למרות האפשרות לקיים דיאלוג עם הישראלים, רוב דוברי הספרדית מתקשים בידיעת השפה האנגלית. הנ"ל פוגע בהתנהלותם במדינה ובקשר הישיר עם הישראליים.

בהיעדר שפה משותפת, סימנים מוסכמים בשפת הגוף מחליפים את המילים, ובכך מתגברים על המכשולים. אצל חלק מהמטיילים היהודים דוברי הספרדית יש יתרון מסוים בשפה. הם למדו בביתם ובבית הספר אידיש ועברית לפי גילם. המבוגרים האשכנזים שולטים בשפה של יהודי אירופה, לעומת הצעירים שלמדו רק עברית. בכל מקרה, מורה הדרך הוא המתווך בין הישראלים והתיירים ברוב המקרים.

מורה הדרך

העברת תכנים

מורה הדרך נמצא עם התייר דובר ספרדית זמן רב. יום טיול סטנדרטי נמשך כתשע שעות, אך ברוב המקרים הוא ארוך יותר. בחלק מהטיולים מוסיפים סיור לילה באזורים כמו תל אביב וירושלים, על מנת לחוות את אורח החיים הלילי ופעילויות רוחניות נוספות. המדריך נשאר ללון עם הקבוצה מספר לילות, כשמשך הזמן משתנה בהתאם למקרה.

מורה הדרך משפיע על דעת התייר כלפי המדינה. הוא בעצם פועל ברוב המקרים כנציג הבלעדי של התכנים הקשורים לארץ ולחברה בישראל. כך הרשמים שייקח התייר מטיולו, יהיו מושפעים מהנרטיב ההיסטורי של המדריך. דו-השיח שנוצר בין המדריך לתיירים מעשיר את הידע הכללי של כולם ובמקרים מסוימים מצליח לשנות את הדעות הקדומות של התיירים כלפי מדינת ישראל והאוכלוסיות השונות שבתוכה.

טיול ממוצע אורך כשבוע ימים ללא הפסקה, בימים הללו מורה הדרך פעיל מאוד את בסיס הידע המצטבר בהעברת התכנים השונים. בכל הקבוצות התכנים מבוססים על סקירה והבנה של תקופות עתיקות, בדגש על מרכיבים יהודיים, נוצריים ומוסלמיים במרחב. האתרים בהם יחליטו לבקר ישפיעו מאוד על הנושאים שידונו, גם בהקשר הדתי וגם במרקם החברתי באזור זה. המדריך צריך להתאים את עצמו לקבוצה, ולהשתדל לנקוט עמדה מאוזנת בכל התחומים.

המוזיאונים יכולים לספק מידע נוסף על נושא מסוים, אשר מרחיב את בסיס הידע במהלך הביקור. נושאים רבים חוזרים על עצמם במקומות שונים בארץ, אך נקודת המבט יכולה להיות שונה בכל פעם. בין היתר, קיימים כלים נוספים אשר עומדים לרשות התייר לשם העמקה והבנת התכנים, כגון מוסיקה, סרטים, תמונות, המחשות, מפגשים, ספרים ועוד.

בקבוצה של עולי רגל נוצריים דוברי ספרדית, הכומר הוא דמות מרכזית, כי הוא מחליט יחד עם מורה הדרך על התנהלותה של התוכנית. שיתוף פעולה זה מצליח ברוב המקרים כשבחלק מן המקרים ניגוד האינטרסים יוצר חיכוכים. הדמות הרוחנית מתמקדת בנושאים הקשורים לדת, ולפעמים מתייחסת לנושאים עכשוויים. המדריך מביא את התכנים הקשורים לדתות אחרות, היסטוריה, ארכיאולוגיה ואלו השייכים למדינת ישראל.

נציג החברה

מורה הדרך מתפקד מול הקבוצה כנציג החברה, הוא צריך להעביר את עמדתה של ישראל בנושאים רבים. למרות שהתייר מצליח בביקורו לתקשר עם ישראלים אחרים, המדריך הוא הדמות שאמורה לענות על כל שאלותיו. נושאים כמו הסכסוך הערבי-יהודי מסקרנים את המטיילים, והמדריך צריך לתת עמדה הסברתית על המתרחש. כל מדריך פועל לפי עמדתו הפוליטית, לכן התיירים מקבלים צד מסוים בהסבר.

המדריך אחראי על העברת תכנים נוספים הנוגעים לחיים היום יומיים, כמו צורת השלטון, הכלכלה, היחס למיעוטים, מערכת הבריאות והחינוך. נושאים אלה מאוד מעניינים את התייר, מפני שמאפשרים להם להבין טוב יותר את המציאות במדינה. בחלק מן התוכניות מבקרים במוסדות שלטון שונים, ובתוכם מקבלים מידע נוסף על פעילותם.

גם נהג האוטובוס משפיע על יצירת דעה כלפי המדינה, ונמצא עם הקבוצה משך זמן זהה למדריך. ישנם נהגים שמצליחים לתקשר עם התיירים בצורה טובה, ולכן הופכים לנציגי החברה לכל דבר. הדת או העדה אליה משתייך הנהג יכולה לספק חומר מחשבה נוסף לתייר, ולהסיר דעות קדומות. במקרים מסוימים נוצר קשר אדוק ביניהם, שמשתמר גם לאחר הביקור.

מפגש חברתי

השפעה על התייר

פעילותו של המבקר בארץ משתנה מאוד בהתאם לאופיו, לכן ההשפעה שהוא מקבל מהסביבה יכולה להיות מגוונת. בין הפרמטרים שמגדירים את אופי הביקור, ניתן לציין את מטרת וצורת הביקור. כשמגדירים את מטרת הביקור אפשר לזהות את המניעים הרגשיים והמקצועיים. קיים הבדל גדול אם המטרה היא ביקור אצל קרוב משפחה או השתתפות בסמינר במוסד חינוכי.

את המניעים הרגשיים ניתן לחלק לשניים: הראשון נמנה עם הביקור הרוחני והשני עם הביקור המשפחתי. בשני המקרים סביר להניח שהטיול השפיע מאוד על התייר, בחלק מן המקרים התייר חיכה שנים ארוכות להשגת המטרה ולכן מעריך מאוד את ההישג. צורת הביקור גם משפיעה על הדברים אליהם התייר נחשף, ביניהם אפשר למנות את מקום הלינה, האתרים, אורך הזמן ועם מי טייל.

ההשלכות על פעילותו של התייר דובר הספרדית במרחב הן רבות, הוא מעתיק מאפיינים מקומיים ולוקח אותם לארצו. למשל באמצעות רכישת חפצים אתניים מקומיים כמו נרגילה או שופר, הוא מצליח להתחבר לתרבויות השונות הנמצאות במדינה ובמרחב. חלק מהלבוש מותאם לאזורים בהם הוא מבקר, כמו כן הוא מאמץ מנהגים תרבותיים מקומיים. בנוסף לכך הוא מצליח בצורה מסוימת להשפיע על האוכלוסייה המקומית.

השפעה על התושב

פעילותו של התייר הדובר ספרדית במרחב משפיעה על התושב המקומי, דבר זה ניכר בדוגמאות שונות. המבקר הוא בעל דפוסים תרבותיים שונים מהתושב, חלק מהם יהיו מקובלים וחלק לא. כדוגמא לכך אפשר לציין שהתיירים הספרדים נוהגים לשתות הרבה משקאות חריפים, דבר שאסור בקרב התושבים המוסלמים. כל דוברי הספרדית הנוצרים אוכלים חזיר, אשר נחשב לטאבו ביהדות ובאסלאם.

הלבוש הליברלי של דוברי ספרדית אינו מקובל בחלק מן המקומות. למשל בכל האתרים הקדושים במדינה ישנו נוהל לבוש מקובל. בחלק ממקומות הפולחן ערוכים למניעת בעיות מסוג זה, ומשאילים פריטים להתאמת לבוש המבקר למקום. באזורים ספציפיים מאוד קיצוניים, תושבי המקום מונעים כניסה של זרים לתחום מחייתם. לעומת זאת, חלק מהמקומיים מתלבשים בסגנון המערבי.

ההשלכות על התערבותם של תיירים דוברי ספרדית במרחב הן רבות, חלק מן התושבים המקומיים מאמצים את מנהגיהם. כדי לקדם את המסחר, כמעט כל מוכר למד ספרדית לשיפור התקשורת. תופעה זאת הולכת ומתרחבת למימדים קיצוניים. על מנת לרצות את המבקרים, משמיעים מוסיקה ספרדית ולטינית, במרחבים שונים כמו בחנויות, אוטובוסים ומסעדות

ביביליוגרפיה

ספרים ומאמרים בעברית

פלישר, עליזה וניצב יואב, תיירות צליינית בישראל: הרחבת הפוטנציאל למגזר הכפר ולפריפריה, המרכז ללימודי הפיתוח, רחובות (1994).

שילר, אלי, מדריך לאתרים נוצריים בישראל, אריאל, ירושלים (1992).

לימור, אורה, ריינר, אלחנן (עורכים), עלייה לרגל יהודים, נוצרים, מוסלמים, האוניברסיטה הפתוחה ויד יצחק בן צבי, רעננה (2005).

ביטון-אשקלוני, ברוריה, תפיסות ותגובות בספרות אבות הכנסייה ובספרות הנזירות במאות הרביעית-שישית, דיסרציה-האוניברסיטה העברית בירושלים (1995).

ספרים ומאמרים באנגלית וספרדית

Barber, Richard, Pilgrimages, the Boydell Press, London (1993).

Cohen, Eric, A Phenomenology of tourist experiences. Sociology, vol.13, The Hebrew University of Jerusalem (1979), P.P. 179-201.

Cohen, Eric, "Pilgrimage centers: concentric and excentric", Annals of Tourism Research, Elsevier, vol.19 (1), Amsterdam (1992), P.P. 33-50.

Collins-Kreiner Noga, "Graves as Attractions: Pilgrimage-Tourism to Jewish Holy Graves in Israel", Journal of Cultural Geography, Routledge, vol. 24, (1), London (2006), P.P. 67-89.

Collins-Kreiner Noga, “Holy Land Maps for Christian Pilgrims”, Horizons in Geography, vol. 44-45, University of Haifa Press (1996), P.P. 63-82.

Collins-Kreiner Noga, “Religion and Politics: New Religious Sites and Transgression in Israel", The Geographical Review, American Geographical Society vol. 98 (2), New York (2008), P.P. 197-213.

Reader, Ian and Walter, Tony, Pilgrimage in Popular Culture, The Macmillan Press Ltd, London (1993).

Smith, Valene, Hosts and Guests-The Anthropology of Tourism, University of Pennsylvania Press (1989).

Santana Talavera Agustín, Turismo cultural, culturas turísticas, Horizontes Antropológicos, vol. 9 (20), Porto Alegre (2003).

אינטרנט

משרד התיירות

אנציקלופדיה ציבורת אינטרנתית

פורטל התיירות הנכנסת לישראל בספרדית

לשכת המסחר ישראל אמריקה לטינית

יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה

המחלקה לשיתוף פעולה בין-לאומי

המכון הבינלאומי למנהיגות

מרכז לחקר התיירות, הצליינות והנופש

מועצת תנועות הנוער הציוניות

איגוד תיירות העולמית

אגודת מורי הדרך בישראל

יריד התיירות העולמית לדוברי ספרדית

תוכנית מסע

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

עיתון פיאדרה ליברה

מכון למדריכי חו"ל

אינפורמנטים

אבלין פורמן - רכזת תרבות מכבי ונזואלה.

אמיר שוורץ - מורה דרך בספרדית.

גבריאל חוסטמן - מורה דרך בספרדית.

חואן טייפל - ראש אגף אמל"ט תנועת הנוער הציוני.

לוז רבוליאר - ראש אגף אמל"ט תיירות נכנסת.

עידו גרוס - מנהל חברת תיירות נכנסת של אמל"ט.


מילות מפתח

תיירות-נכנסת-לישראל-של-אמריקה-לטינית | צליינים | אמריקה-הלטינית | דרום-אמריקאים | מכון-למדריכים | עלייה-לרגל | תיירות-תרבותית | תיירות-עסקית | משרד-התיירות | מורה-דרך-בספרדית | ביקור-קרובים | תוכנית-מסע | מש"ב | משרד-החוץ | ארץ-הקודש | סחר-חוץ-עם-אמריקה-לטינית | תגלית | תנועות-נוער-ציוניות | תיירים-בודדים

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.